8:05NLP, למה לא לעשות מניפולציה? מניפולציות בזוגיות, מניפולציות באהבה, מניפולציות במערכות יחסים, מניפולציות רגשיות, מניפולציה רעה, מניפולציה טובה, אנשים מניפולטיביים, בחירה מניפולטיבית
מדוע אנשים מעדיפים לא להשתמש במניפולציות למרות היכולת לעשות זאת?
לעיתים קרובות אדם מסוגל לבצע מניפולציה במערכות יחסים כדי להשיג את מבוקשו, כגון לגרום למישהו לאהוב אותו, להסכים איתו או לבצע פעולה מסוימת. אך למרות יכולתו לעשות זאת, הוא בוחר להימנע מכך. אליעד כהן מסביר כי סיבה מרכזית לכך היא שהאדם מעוניין לחוות את הקשר באופן אותנטי. הוא רוצה להרגיש שהצד השני באמת מעוניין בו ופועל מתוך בחירה חופשית, ולא מתוך השפעה מלאכותית או לחץ שהופעל עליו.
לדוגמה, אדם יכול לגרום למישהי לאהוב אותו באמצעות אמירת מילים מסוימות. הוא אמנם חש ברע כשהיא אינה אוהבת אותו, אך הוא נמנע מהפעלת המניפולציה, משום שאינו רוצה שאהבתה תהיה תוצאה של תכנות או שכנוע מלאכותי. הוא מעדיף שאם היא תאמר לו שהיא אוהבת אותו, הוא ירגיש שזה אותנטי ואמיתי. ההקבלה שאליעד כהן נותן היא לקחת בובה מוקלטת שאומרת "אני אוהבת אותך": ברור שאין משמעות לאהבה כזו, כי זו רק פעולה מכנית. באותו האופן, אם אדם מפעיל מניפולציה חזקה על בן הזוג, הוא יחוש שזו רק תגובה רובוטית ולא אהבה אמיתית.
האם קיימות מניפולציות גם ביושר ובכנות?
אליעד כהן מציין שגם פעולות שנתפסות כישרות, כגון לומר "בבקשה", הן סוג של מניפולציה. אנשים משתמשים בביטויים מנומסים כדי לגרום לצד השני להרגיש טוב כשהוא מבצע פעולה מסוימת. עם זאת, יש הבדל משמעותי בין מניפולציה "קלה" ומקובלת חברתית לבין מניפולציה כבדה שנועדה לשנות ממש את דעתו או רגשותיו של האחר בצורה מלאכותית.
לפעמים, אפילו כשאדם מתנהג בצורה ישרה ואותנטית לחלוטין, אנשים אחרים עדיין יכולים לפרש זאת כמניפולציה. יש כאלה שאפילו מרגישים שמישהו פועל ביושר מתוך תחכום ומניפולציה סמויה. זאת אומרת, גם כאשר אדם בטוח שהוא מתנהג באופן גלוי וישר, תמיד קיימת אפשרות שהאחר יחשוב שמדובר במניפולציה.
מהי מניפולציה הפוכה ומדוע משתמשים בה?
סוג מעניין של מניפולציה שהוזכר בהרצאה הוא "מניפולציה הפוכה". אדם יכול לגרום לצד השני להרגיש רע או לא בנוח באופן מכוון, כדי לבחון את מידת האותנטיות של האהבה או המחויבות שלו. למשל, אם הצד השני ממשיך להביע אהבה או מחויבות למרות הקושי או הכאב שהופעל עליו, הדבר מתפרש כראיה לכך שהרגשות אמיתיים וחזקים, ולא רק תוצאה של תמרון או לחץ חיובי שהופעל עליו.
לדוגמה, אדם יכול ליצור מצב של קונפליקט או אי נוחות בזוגיות כדי לבדוק אם בן הזוג יישאר נאמן ואוהב. אם בן הזוג נשאר למרות הקושי, זה מהווה הוכחה בעיני המפעיל שהאהבה שלו היא אותנטית. כלומר, לעיתים אנשים משתמשים במניפולציה הפוכה כדי לוודא שהקשר לא מבוסס על "הפעלת רובוט", אלא על רגשות כנים.
האם יש חופש בחירה אמיתי ביחסים?
נקודה נוספת שאליעד כהן מעלה היא שהרצון להימנע ממניפולציות נובע מהשאיפה לשמר את תחושת "הבחירה החופשית" של הצד השני. עם זאת, הוא מציין שמצד האמת, כל התנהגות אנושית נובעת מהשפעות ומנסיבות שונות. אפילו כשאדם בוחר מרצונו, הוא עדיין מושפע מגורמים פנימיים וחיצוניים ולכן, באופן פילוסופי עמוק, הוא תמיד סוג של "רובוט" הפועל לפי מנגנונים פנימיים של סיבה ותוצאה.
ובכל זאת, האדם מרגיש הבדל משמעותי בין הפעלת מניפולציה ישירה וברורה לבין מצב בו הוא מאפשר לצד השני לפחות את האשליה של בחירה חופשית. עבור רבים, האשליה הזו מספיקה כדי להרגיש שהקשר אמיתי ולא "מתוכנת".
מדוע אנשים מתלבטים לגבי הבנת המציאות?
בסיום ההרצאה, אליעד כהן דן בשאלה האם עדיף להבין את המציאות או לא. כאשר אדם לא מבין את המציאות, הוא רוצה להבין אותה. אך כאשר הוא כבר מבין, הוא מגלה שההבנה גורמת לו לפעמים להרגיש רע, כי הוא מבין שהדברים אינם באמת ספונטניים וחופשיים אלא נובעים מגורמים ידועים מראש. במצב כזה, הוא עשוי להתחרט ולרצות לחזור למצב של חוסר הבנה, שבו הכל נראה טבעי ואותנטי יותר.
אליעד מסביר שזהו מעגל אינסופי: האדם רוצה להבין, משיג הבנה, מתחרט, רוצה לחזור לחוסר הבנה, שוכח את ההבנה וחוזר שוב לשאוף להבנה מחדש. זהו המשחק של המציאות, מעגל אינסופי של שינויים, רצונות, סיפוק וחרטה.
מהו "המשחק" במציאות?
אליעד מתאר את המציאות כמערכת סגורה המבוססת על שינויים ורצונות. ללא רצונות לא היה קיים משחק או תנועה. בכל פעם שאדם משיג משהו, נוצר רצון חדש שמוביל לדרמה ולתנועה חדשה במציאות. הרצון לשנות, להבין, להשיג, להתחרט ולחזור אחורה הוא המשחק הקבוע של המציאות. הרצון האנושי הוא המנוע של המשחק, והמשחק תמיד ימשיך להתקיים כל עוד קיימים שינויים ורצונות במערכת המציאות.
לעיתים קרובות אדם מסוגל לבצע מניפולציה במערכות יחסים כדי להשיג את מבוקשו, כגון לגרום למישהו לאהוב אותו, להסכים איתו או לבצע פעולה מסוימת. אך למרות יכולתו לעשות זאת, הוא בוחר להימנע מכך. אליעד כהן מסביר כי סיבה מרכזית לכך היא שהאדם מעוניין לחוות את הקשר באופן אותנטי. הוא רוצה להרגיש שהצד השני באמת מעוניין בו ופועל מתוך בחירה חופשית, ולא מתוך השפעה מלאכותית או לחץ שהופעל עליו.
לדוגמה, אדם יכול לגרום למישהי לאהוב אותו באמצעות אמירת מילים מסוימות. הוא אמנם חש ברע כשהיא אינה אוהבת אותו, אך הוא נמנע מהפעלת המניפולציה, משום שאינו רוצה שאהבתה תהיה תוצאה של תכנות או שכנוע מלאכותי. הוא מעדיף שאם היא תאמר לו שהיא אוהבת אותו, הוא ירגיש שזה אותנטי ואמיתי. ההקבלה שאליעד כהן נותן היא לקחת בובה מוקלטת שאומרת "אני אוהבת אותך": ברור שאין משמעות לאהבה כזו, כי זו רק פעולה מכנית. באותו האופן, אם אדם מפעיל מניפולציה חזקה על בן הזוג, הוא יחוש שזו רק תגובה רובוטית ולא אהבה אמיתית.
האם קיימות מניפולציות גם ביושר ובכנות?
אליעד כהן מציין שגם פעולות שנתפסות כישרות, כגון לומר "בבקשה", הן סוג של מניפולציה. אנשים משתמשים בביטויים מנומסים כדי לגרום לצד השני להרגיש טוב כשהוא מבצע פעולה מסוימת. עם זאת, יש הבדל משמעותי בין מניפולציה "קלה" ומקובלת חברתית לבין מניפולציה כבדה שנועדה לשנות ממש את דעתו או רגשותיו של האחר בצורה מלאכותית.
לפעמים, אפילו כשאדם מתנהג בצורה ישרה ואותנטית לחלוטין, אנשים אחרים עדיין יכולים לפרש זאת כמניפולציה. יש כאלה שאפילו מרגישים שמישהו פועל ביושר מתוך תחכום ומניפולציה סמויה. זאת אומרת, גם כאשר אדם בטוח שהוא מתנהג באופן גלוי וישר, תמיד קיימת אפשרות שהאחר יחשוב שמדובר במניפולציה.
מהי מניפולציה הפוכה ומדוע משתמשים בה?
סוג מעניין של מניפולציה שהוזכר בהרצאה הוא "מניפולציה הפוכה". אדם יכול לגרום לצד השני להרגיש רע או לא בנוח באופן מכוון, כדי לבחון את מידת האותנטיות של האהבה או המחויבות שלו. למשל, אם הצד השני ממשיך להביע אהבה או מחויבות למרות הקושי או הכאב שהופעל עליו, הדבר מתפרש כראיה לכך שהרגשות אמיתיים וחזקים, ולא רק תוצאה של תמרון או לחץ חיובי שהופעל עליו.
לדוגמה, אדם יכול ליצור מצב של קונפליקט או אי נוחות בזוגיות כדי לבדוק אם בן הזוג יישאר נאמן ואוהב. אם בן הזוג נשאר למרות הקושי, זה מהווה הוכחה בעיני המפעיל שהאהבה שלו היא אותנטית. כלומר, לעיתים אנשים משתמשים במניפולציה הפוכה כדי לוודא שהקשר לא מבוסס על "הפעלת רובוט", אלא על רגשות כנים.
האם יש חופש בחירה אמיתי ביחסים?
נקודה נוספת שאליעד כהן מעלה היא שהרצון להימנע ממניפולציות נובע מהשאיפה לשמר את תחושת "הבחירה החופשית" של הצד השני. עם זאת, הוא מציין שמצד האמת, כל התנהגות אנושית נובעת מהשפעות ומנסיבות שונות. אפילו כשאדם בוחר מרצונו, הוא עדיין מושפע מגורמים פנימיים וחיצוניים ולכן, באופן פילוסופי עמוק, הוא תמיד סוג של "רובוט" הפועל לפי מנגנונים פנימיים של סיבה ותוצאה.
ובכל זאת, האדם מרגיש הבדל משמעותי בין הפעלת מניפולציה ישירה וברורה לבין מצב בו הוא מאפשר לצד השני לפחות את האשליה של בחירה חופשית. עבור רבים, האשליה הזו מספיקה כדי להרגיש שהקשר אמיתי ולא "מתוכנת".
מדוע אנשים מתלבטים לגבי הבנת המציאות?
בסיום ההרצאה, אליעד כהן דן בשאלה האם עדיף להבין את המציאות או לא. כאשר אדם לא מבין את המציאות, הוא רוצה להבין אותה. אך כאשר הוא כבר מבין, הוא מגלה שההבנה גורמת לו לפעמים להרגיש רע, כי הוא מבין שהדברים אינם באמת ספונטניים וחופשיים אלא נובעים מגורמים ידועים מראש. במצב כזה, הוא עשוי להתחרט ולרצות לחזור למצב של חוסר הבנה, שבו הכל נראה טבעי ואותנטי יותר.
אליעד מסביר שזהו מעגל אינסופי: האדם רוצה להבין, משיג הבנה, מתחרט, רוצה לחזור לחוסר הבנה, שוכח את ההבנה וחוזר שוב לשאוף להבנה מחדש. זהו המשחק של המציאות, מעגל אינסופי של שינויים, רצונות, סיפוק וחרטה.
מהו "המשחק" במציאות?
אליעד מתאר את המציאות כמערכת סגורה המבוססת על שינויים ורצונות. ללא רצונות לא היה קיים משחק או תנועה. בכל פעם שאדם משיג משהו, נוצר רצון חדש שמוביל לדרמה ולתנועה חדשה במציאות. הרצון לשנות, להבין, להשיג, להתחרט ולחזור אחורה הוא המשחק הקבוע של המציאות. הרצון האנושי הוא המנוע של המשחק, והמשחק תמיד ימשיך להתקיים כל עוד קיימים שינויים ורצונות במערכת המציאות.
- מניפולציות ביחסים
- אהבה אותנטית לעומת אהבה מותנית
- חופש בחירה מול תכנות התנהגותי
- הבנת המציאות והשלכותיה
- משמעות המשחק בחיים והחלפת מצבים
מדוע לפעמים אדם יכול לעשות מניפולציה אך בוחר שלא לעשות אותה?
בשיחה מוצג מצב שבו אדם נמצא בקשר כלשהו, יש לו יכולת להפעיל מניפולציה כדי להשיג את רצונו (לשכנע מישהו לאהוב אותו, להסכים איתו או לבצע עבורו פעולה מסוימת), אך הוא בוחר שלא להשתמש באפשרות הזו. אחד ההסברים מתאר שלפעמים האדם מרגיש רע מחוסר ההיענות של הצד השני, אך בכל זאת לא מפעיל מניפולציה, משום שהוא רוצה להרגיש שהקשר אמיתי ואותנטי. אם האדם מפעיל מניפולציה, הוא עלול להרגיש שהצד השני פועל כמו רובוט, או כאילו הכל מתוכנת מראש. לעומת זאת, כשהוא לא מפעיל מניפולציה, הוא מרגיש שיש לצד השני בחירה חופשית ואהבה או היענות שנובעות מרצון אמיתי.
ישנה גם נקודה נוספת לפיה אדם עשוי לחשוב שהוא יכול להסתיר את המניפולציה כך שהצד השני לא ירגיש בה. אך קיימת גם סיטואציה הפוכה, שבה אם האדם מתנהג בישירות, יש מי שעלול לפרש זאת כמניפולציה. למעשה, אנשים רבים מרגישים מה שהם מרגישים באופן סובייקטיבי, ולעתים גם יושר נראה להם כתחכום. לכן לא תמיד הרעיון של "אהיה כן והם יאמינו לי" עובד.
האם תמיד קיימת מניפולציה ביחסים?
נאמר שכל אינטראקציה כמעט מכילה רמה מסוימת של מניפולציה. אפילו אמירת "בבקשה" היא דרך לגרום לאחר להרגיש בנוח לבצע את מה שמבקשים ממנו. בכל זאת, יש הבדל בין מניפולציה "קלה" או מקובלת חברתית (כמו נימוס) לבין מניפולציה חזקה ומכוונת שבה ממש משנים את דעתו של אדם באופן מלאכותי.
יש אנשים שמעדיפים לוותר על המניפולציה החזקה כדי לשמור לעצמם תחושה של "אמיתיות" בקשר. הם סבורים שאם גרמו לאחר לפעול רק בזכות מניפולציה חזקה, הרי שהתוצאה לא באמת שייכת לאחר אלא היא רק פרי התכנות שהפעילו עליו. באותה מידה, יש המצביעים על כך שגם כאשר לא מפעילים מניפולציה חזקה, עדיין יש השפעות נסתרות וסיבות שמניעות אדם לומר או לעשות דבר מה. מכאן עולה שאולי לא באמת קיימת אהבה או בחירה "חופשית" לחלוטין. אך עבור רבים, העובדה שלא הופעלה מניפולציה בוטה היא מספיקה כדי לתחזק את התחושה שלפחות חלק מרצונות הצד השני מגיע מרצון אמיתי ולא מתמרון חד משמעי.
כיצד מתבטא הרצון בחוויה אותנטית מול הפעלת מניפולציה?
בשיחה מוזכרים מקרים שבהם אדם רוצה שיאהבו אותו, אך מעדיף לא להשתמש בטריקים או במניפולציות יתרות. הסיבה העיקרית היא הרצון להרגיש שהצד השני אוהב אותו באמת, ולא משום שהופעל עליו לחץ או שכנוע. יש דוגמה קיצונית שבה אדם יכול היה "להקליט" בובה שתאמר "אני אוהבת אותך", אך מה יוצא מזה אם זאת רק בובה המופעלת על ידו? באותו אופן, אם מישהו מפעיל מניפולציה חזקה על אדם אחר, נוצרת תחושה דומה של "בובה מתוכנתת": כן, אולי הוא ישמע מילים של אהבה או הסכמה, אבל יידע שכל זה נובע מלחיצת כפתורים מכוונת.
בנוסף, לפעמים מופיעה מניפולציה מסוג "הפוך על הפוך": אדם עלול לגרום למישהו להרגיש רע בכוונה, כדי לבדוק אם בכל זאת אותו אדם יישאר ויאהב אותו גם בתנאי קושי. כך, אם הוא נשאר, הדבר נחשב בעיניו ל"עדות" חזקה יותר לכך שהאהבה או החיבור אמיתיים. זה מעין ניסיון לייצר סיטואציה שבה קשה "להפעיל" את הצד השני, כדי שאם בכל זאת הוא פועל בצורה אוהבת - זה יוכיח שמדובר באהבה אותנטית.
מה המשמעות של הבנת המציאות והאם כדאי להבין?
בחלק האחרון של השיחה נידונה השאלה האם "להבין את המציאות" זה בהכרח עדיף. עולה הטענה שלאחר שאדם מבין הרבה על המציאות, הוא עשוי להרגיש חיסרון בכך: הוא רואה שלפעמים הבנה מפחיתה את הרגשת ההנאה מהמשחק, מגלה שהרבה דברים נקבעים מראש, או מתברר לו שלכל תחושה או פעולה יש סיבה ונסיבות מובנות מדי. מצד שני, לפני שהוא הבין, לא היתה לו דרך לדעת מה קורה באמת, אז הוא רצה להבין. לאחר שהבין - הוא מעלה שאלה האם אולי עדיף לא להבין.
ההסבר הוא שבכל מצב (הבנה או חוסר הבנה) יש יתרונות וחסרונות. יש הרואים בכך מעגל בלתי פוסק: האדם מבין, מגלה שלפעמים זה מקלקל לו, מאחל לעצמו לחזור למצב של חוסר הבנה, ושוב עם הזמן מנסה להבין, וחוזר חלילה. זו הדינמיקה של המציאות, המכונה "משחק": תמיד יש תנועה בין רצון להביט בדברים לעומק ולפתור אותם, לבין רצון לחזור לפשטות שבה אין עודף ידיעה.
מהו המשחק במציאות?
בשיחה נטען שהמציאות היא מערכת סגורה שמבוססת על שינויים ורצונות. אם לא היו רצונות, לא היה משחק. כאשר אדם רוצה משהו אחד, משיג אותו, ואז מתעניין בדבר אחר, נוצרות דרמות ומצבים חדשים. כך נשמר התהליך האינסופי של "לנסות, לרצות, להשיג, להתחרט, לחפש שוב". יש מי ששואל אולי יש משחק אחר, אך ההבנה אומרת שכל עוד יש מציאות עם תנועה ושינויים, זהו המשחק הנתון שבו אנו חיים.
בשיחה מוצג מצב שבו אדם נמצא בקשר כלשהו, יש לו יכולת להפעיל מניפולציה כדי להשיג את רצונו (לשכנע מישהו לאהוב אותו, להסכים איתו או לבצע עבורו פעולה מסוימת), אך הוא בוחר שלא להשתמש באפשרות הזו. אחד ההסברים מתאר שלפעמים האדם מרגיש רע מחוסר ההיענות של הצד השני, אך בכל זאת לא מפעיל מניפולציה, משום שהוא רוצה להרגיש שהקשר אמיתי ואותנטי. אם האדם מפעיל מניפולציה, הוא עלול להרגיש שהצד השני פועל כמו רובוט, או כאילו הכל מתוכנת מראש. לעומת זאת, כשהוא לא מפעיל מניפולציה, הוא מרגיש שיש לצד השני בחירה חופשית ואהבה או היענות שנובעות מרצון אמיתי.
ישנה גם נקודה נוספת לפיה אדם עשוי לחשוב שהוא יכול להסתיר את המניפולציה כך שהצד השני לא ירגיש בה. אך קיימת גם סיטואציה הפוכה, שבה אם האדם מתנהג בישירות, יש מי שעלול לפרש זאת כמניפולציה. למעשה, אנשים רבים מרגישים מה שהם מרגישים באופן סובייקטיבי, ולעתים גם יושר נראה להם כתחכום. לכן לא תמיד הרעיון של "אהיה כן והם יאמינו לי" עובד.
האם תמיד קיימת מניפולציה ביחסים?
נאמר שכל אינטראקציה כמעט מכילה רמה מסוימת של מניפולציה. אפילו אמירת "בבקשה" היא דרך לגרום לאחר להרגיש בנוח לבצע את מה שמבקשים ממנו. בכל זאת, יש הבדל בין מניפולציה "קלה" או מקובלת חברתית (כמו נימוס) לבין מניפולציה חזקה ומכוונת שבה ממש משנים את דעתו של אדם באופן מלאכותי.
יש אנשים שמעדיפים לוותר על המניפולציה החזקה כדי לשמור לעצמם תחושה של "אמיתיות" בקשר. הם סבורים שאם גרמו לאחר לפעול רק בזכות מניפולציה חזקה, הרי שהתוצאה לא באמת שייכת לאחר אלא היא רק פרי התכנות שהפעילו עליו. באותה מידה, יש המצביעים על כך שגם כאשר לא מפעילים מניפולציה חזקה, עדיין יש השפעות נסתרות וסיבות שמניעות אדם לומר או לעשות דבר מה. מכאן עולה שאולי לא באמת קיימת אהבה או בחירה "חופשית" לחלוטין. אך עבור רבים, העובדה שלא הופעלה מניפולציה בוטה היא מספיקה כדי לתחזק את התחושה שלפחות חלק מרצונות הצד השני מגיע מרצון אמיתי ולא מתמרון חד משמעי.
כיצד מתבטא הרצון בחוויה אותנטית מול הפעלת מניפולציה?
בשיחה מוזכרים מקרים שבהם אדם רוצה שיאהבו אותו, אך מעדיף לא להשתמש בטריקים או במניפולציות יתרות. הסיבה העיקרית היא הרצון להרגיש שהצד השני אוהב אותו באמת, ולא משום שהופעל עליו לחץ או שכנוע. יש דוגמה קיצונית שבה אדם יכול היה "להקליט" בובה שתאמר "אני אוהבת אותך", אך מה יוצא מזה אם זאת רק בובה המופעלת על ידו? באותו אופן, אם מישהו מפעיל מניפולציה חזקה על אדם אחר, נוצרת תחושה דומה של "בובה מתוכנתת": כן, אולי הוא ישמע מילים של אהבה או הסכמה, אבל יידע שכל זה נובע מלחיצת כפתורים מכוונת.
בנוסף, לפעמים מופיעה מניפולציה מסוג "הפוך על הפוך": אדם עלול לגרום למישהו להרגיש רע בכוונה, כדי לבדוק אם בכל זאת אותו אדם יישאר ויאהב אותו גם בתנאי קושי. כך, אם הוא נשאר, הדבר נחשב בעיניו ל"עדות" חזקה יותר לכך שהאהבה או החיבור אמיתיים. זה מעין ניסיון לייצר סיטואציה שבה קשה "להפעיל" את הצד השני, כדי שאם בכל זאת הוא פועל בצורה אוהבת - זה יוכיח שמדובר באהבה אותנטית.
מה המשמעות של הבנת המציאות והאם כדאי להבין?
בחלק האחרון של השיחה נידונה השאלה האם "להבין את המציאות" זה בהכרח עדיף. עולה הטענה שלאחר שאדם מבין הרבה על המציאות, הוא עשוי להרגיש חיסרון בכך: הוא רואה שלפעמים הבנה מפחיתה את הרגשת ההנאה מהמשחק, מגלה שהרבה דברים נקבעים מראש, או מתברר לו שלכל תחושה או פעולה יש סיבה ונסיבות מובנות מדי. מצד שני, לפני שהוא הבין, לא היתה לו דרך לדעת מה קורה באמת, אז הוא רצה להבין. לאחר שהבין - הוא מעלה שאלה האם אולי עדיף לא להבין.
ההסבר הוא שבכל מצב (הבנה או חוסר הבנה) יש יתרונות וחסרונות. יש הרואים בכך מעגל בלתי פוסק: האדם מבין, מגלה שלפעמים זה מקלקל לו, מאחל לעצמו לחזור למצב של חוסר הבנה, ושוב עם הזמן מנסה להבין, וחוזר חלילה. זו הדינמיקה של המציאות, המכונה "משחק": תמיד יש תנועה בין רצון להביט בדברים לעומק ולפתור אותם, לבין רצון לחזור לפשטות שבה אין עודף ידיעה.
מהו המשחק במציאות?
בשיחה נטען שהמציאות היא מערכת סגורה שמבוססת על שינויים ורצונות. אם לא היו רצונות, לא היה משחק. כאשר אדם רוצה משהו אחד, משיג אותו, ואז מתעניין בדבר אחר, נוצרות דרמות ומצבים חדשים. כך נשמר התהליך האינסופי של "לנסות, לרצות, להשיג, להתחרט, לחפש שוב". יש מי ששואל אולי יש משחק אחר, אך ההבנה אומרת שכל עוד יש מציאות עם תנועה ושינויים, זהו המשחק הנתון שבו אנו חיים.
- מניפולציות ביחסים
- אהבה אותנטית לעומת אהבה מותנית
- חופש בחירה מול תכנות התנהגותי
- הבנת המציאות והשלכותיה
- משמעות המשחק בחיים והחלפת מצבים
עכשיו השאלה היא כזאת. איך יכול להיות שבן אדם יוכל לעשות עליך מניפולציה, ולהשיג מזה משהו שהוא רוצה והוא לא ירצה לעשות עליך מניפולציה, איך זה יכול להיות?
ש: לא כולל כרצונו כי מניפולציה זה לעשות שינוי כרצונך.
אליעד: נכון. בהנחה שלא הכל כרצונו. נגיד שאתה נמצא במערכת יחסים עם מישהו אתה יכול לעשות מניפולציה, שיעשו את מה שאתה רוצה ואתה לא עשית מניפולציה. איך זה בהיגיון יכול להיות? אני לא אומר "למה אתה לא רוצה שהכל יהיה כרצונך". מה אתה אומר?
ש: שאם האדם השני מרגיש את זה שאתה לא עושה מניפולציה, הוא מרגיש ממש שאתה ישר איתו.
אליעד: בהנחה שאתה יכול מניפולציה שהוא לא ירגיש שעשית לו מניפולציה.
ש: לא, הוא מרגיש דווקא שאתה בוחר ממש ביושר וזה עושה לו.
אליעד: אבל מאיפה הוא יודע במה אתה בוחר. יש אנשים שכשאתה ישר איתם הם חושבים שאתה עושה עליהם מניפולציה, מכיר גם את זה? "אה למה אני מרגיש שהוא ישר כי הוא עושה עלי כנראה מניפולציה". אנשים מרגישים מה שהם מרגישים.
בהנחה שאתה יכול לעשות מניפולציה, והשני יחשוב שאתה ישר ואתה יכול להשיג מה שאתה רוצה, למה שלא תעשה מניפולציה?
ש: זה שאתה יודע שאתה חזק, זה שאתה יודע שאתה יכול לעשות את זה ויש לך את הכוח, אתה לא משתמש בו דווקא כי אתה, אין לך צורך.
אליעד: יפה. ובוא נניח שיש לך צורך ואתה מרגיש רע מכך שמישהו אחר לא עושה את מה שאתה רוצה. אתה ממש מרגיש רע, אתה ממש סובל מזה, ואתה יכול לעשות מניפולציה לגרום לו לעשות מה שאתה רוצה ואתה לא עושה. איזה שכל יכול להיות בזה?
ש: כי אתה רוצה לחוות את החיסרון הזה.
אליעד: ואתה לא רוצה לחוות את החיסרון הזה, אתה רוצה שיפתר החיסרון הזה.
ש: שהאמת יותר חשובה.
אליעד: והאמת לא חשובה לך. למה שהאמת תהיה חשובה לך? לא, בא נלך על האמת, אבל למה חשובה שתהיה האמת יותר חשובה, מה אכפת לך מהאמת?
עכשיו נגיד יש מישהי שלא אוהבת אותך, אתה יכול לגרום לה לאהוב אותך ואתה רוצה שהיא תאהב אותך, ואתה מרגיש רע מזה שהיא לא אוהבת אותך, ואתה יכול לדבר מילים מסוימות והיא תאהב אותך. אתה לא עושה את זה, למה שלא תעשה, אז היא גם יכול להיות שלא תעשה את זה.
ש: אולי אתה לא רוצה שהיא תאהב אותך בזכות המניפולציה אלא שתאהב אותך באמת.
אליעד: יפה, אז הוא נתן את התשובה הנכונה. אני אסביר משהו, כי אם אתה עושה מניפולציה על מישהו בהיבט מסויים אתה מרגיש "זה כמו רובוט", זה כמו רובוט "אוקי, אז בא נלך לכפתור נלחץ בכפתור וזה", אז מה זה אומר. אתה יכול לקחת בובה לשים לבובה קלטת שהיא תגיד "אני אוהבת אותך", להפעיל. מה זה נותן לנו, "לא היא לא באמת אוהבת אותי זה אני תכנתתי אותה להגיד שהיא אוהבת אותי". כן, אבל אם אתה עושה מניפולציה לבן אדם השני אתה אומר "כן, הוא לא באמת אוהב אותי, אני עשיתי עליו את המניפולציה".
לכן אתה עושה פה מניפולציה לעצמך ואתה אומר ככה "אם אני אעשה לך את המניפולציה אז אני כאילו אדע שהוא רובוט", אבל אם אני לא אעשה עליו את המניפולציה ואז הוא יגיד שהוא אוהב אותי, אז נגיד "אז הוא לא רובוט, אז הוא באמת אוהב אותי". למרות שמצד האמת נגיד שלא תעשה שום מניפולציה ויגידו לך שאוהבים אותך זה עדיין רובוט כי הוא באמת אוהב אותך? אומרים את זה רק אם מילאת לו את הרצון, מדברים "זה וזה" ואז אוהב אותך. אלא מה, לא, ואז אתה לא חושב על המניפולציה ואז אתה אומר "לא, זה אמיתי".
ש: אני מכיר את זה, זה הקבל קשה. שומע, אני ממלא, אתה יודע זה כמו שאני "עושה עושה" עוזר לאיזה מישהו, "אתה בחור טוב, אתה בחור טוב", בגלל שעזרתי לך אתה אומר אני בחור טוב ואם לא הייתי עוזר לך היית אומר שאני בחור טוב. או מישהו עם " איזה לב טוב יש לך", ברור שיש לי לב טוב כי עזרתי לך.
אם היית עושה לך רע לא היו יותר מזמינים אותי. לא זה לא, אתה יודע, בפני עצמו כי יצא לו תועלת אז אתה טוב, אתה בסדר, אתה "זה זה" ואם גם הם עוזרים לך כי הם רצו ממך משהו.
אליעד: אתה הבנת? אני אסביר עוד פעם. לפעמים, תקשיב, במערכת יחסים תמיד עושים מניפולציה כזו או אחרת. לדוגמה עצם זה שאתה אומר "בבקשה ככה וככה" למה אמרת בבקשה? זה גם סוג של מניפולציה, להגיד "בבקשה אני אחליף לו ואז הוא ירגיש יותר נוח", זה תמיד עושים איזה מניפולציה כלשהי. אפילו כשאתה אומר בבקשה זה סוג של מניפולציה. כי אם לא אמרת בבקשה עדיין היו מבינים אותך, אז למה אמרת בבקשה? כי אתה רוצה לגרום לו להרגיש טוב עם זה שהוא נותן לך.
תמיד עושים איזה מניפולציה השאלה במינונים. יש מינונים מסוימים שאתה יודע "אני יכול לגרום לו לעשות ככה" ואם אני אגרום לו לעשות ככה אז כבר אין שום משמעות למה שהוא עושה. למה? כי אז אני יכול לקחת רובוט להגיד לו "רובוט תעשה את זה וזהו".
זאת אומרת שהחיסרון של המניפולציה כשאתה יודע שזה בא דרך מניפולציה זה כשאתה אומר "טוב, אז זה כבר לא נותן כלום, זה לא מתוך בחירה חופשית של השני". כן, עכשיו מה האמת? שגם כשהוא מעצמו יגיד, ואז זה עדיין בחירה חופשית. כי אם אתה חושב "ולמה הוא באמת אמר את זה עכשיו?" כי משהו וזה, משהו אחר דחף אותו להגיד את זה אבל בסופו של דבר הוא רובוט בכל מקרה.
עכשיו יפה, ומה ההפך של הדבר? ההפך של הדבר שמצד האמת הוא בכל מקרה אלוהים ואפילו לא משנה כמה מניפולציות אתה תעשה זה בסופו של דבר אם הוא אמר לך "כן" זה כי הוא רוצה, אבל מההיבט הזה אז גם כן למה לעשות מניפולציה, בסופו של דבר הוא צריך לרצות.
עכשיו אלא מה, שמהיבט מסוים אתה אלוהים והוא אלוהים ובסוף מה שיקרה, מה יוחלט מה יקרה? מי שירצה יותר הוא ינצח. אבל אתה אומר "כן אבל אז אם אני כבר משתמש בכוח שלי כאלוהים, אז גם כן עוד פעם מה עשינו פה, אתה יודע מה אני אעשה וזה יהיה אז מה עשינו בזה, לא, אני רוצה שזה כאילו יהיה בלי שאני ארצה".
ש: כן אתה רוצה שהוא ירוץ ללא תנאים.
אליעד: אתה הבנת?
ש: בסוף לא כל כך.
אליעד: יש מצבים, השאלה מה אתה רוצה יותר, יש מצבים שאתה אומר "אני רוצה שזה יקרה נקודה, לא אכפת לי איך אני רוצה שזה יקרה" ואז במקרה כזה אתה מפעיל את המניפולציה, מפעיל את הרצון שלך וזה קורה ואין בעיה. עכשיו, לפעמים אתה רוצה שזה יקרה אבל שזה יראה לך אמיתי. עכשיו אני אגיד לכם יותר מזה, יש מצבים שלפעמים אתה רוצה נגיד שדבר מסוים יראה לך אמיתי ואז אתה עושה מניפולציה הפוכה. מה זה אומר מניפולציה הפוכה? שאתה כאילו גורם לבן אדם השני להרגיש רע בשביל שכשהוא יגיד שהוא אוהב אותך נגיד שזה יהיה באמת טוב, כאילו שבאמת אתה תגיד "אה באמת". כאילו, עשיתי מניפולציה הפוכה בכל זאת הוא אהב אותי אז זה כנראה שהוא באמת אוהב אותי.
ש: אתם פסיכים.
אליעד: מי זה אנחנו?
ש: אני.
אליעד: אתה דבר בשם עצמך.
ש: לא משנה, מחלקה פסיכיאטרית.
אליעד: טוב, אתם הבנתם את ההבדל, הבנת אתה?
ש: אפשר להגיד.
אליעד: עוד מעט נפתור את הבעיה הזאת. טוב, הבנו את זה? אתה רוצה לשאול איזה שאלה? כן, מה אתה רוצה לשאול?
ש: אתה אומר שלהבין את המציאות זה לא תירוץ, זה לא טוב להבין את המציאות.
אליעד: בהיבט מסוים זה לא טוב להבין את המציאות אבל את זה אתה אומר אחרי שאתה מבין את המציאות. יפה, לפני שאתה מבין את המציאות אתה אומר "אני רוצה להבין אותה", אחרי שאתה מבין אותה יש בזה איזה חיסרון. בסדר.
ש: מה בסדר? אז מה עדיף?
אליעד: אתה שואל אותי אחרי שאתה מבין או אחרי שאתה מבין?
ש: לפני שאני מבין.
אליעד: אז לפני שאתה מבין אין לך ברירה. אחרי שאתה מבין אתה אומר "אוקי אז אני לא אבין, לא אבין", יש יתרון וחיסרון בכל דבר.
ש: אז עדיף לא להבין. אחרי שאני מבין אני אומר שעדיף לא להבין.
אליעד: נכון, ואז מה אתה עושה? ואז אתה חוזר בגלגול אחר, ואתה מוחק את הזיכרון של עצמך, ואז אתה כבר שוכח שקודם חשבת שעדיף לא להבין, ואז אתה עוד פעם מנסה להבין. זה הקטע. ואז אתה מבין מה? "אה עכשיו חבל, עכשיו אני רוצה לחזור לקודם" ואז אתה חוזר לקודם, ואז אתה עוד פעם מגיע לשם, עוד פעם חוזר לקודם. ככה זה.
ש: אין איזשהו משחק אחר איפשהו?
אליעד: תראה, יש מציאות, יש מציאות זאת מערכת סגורה.
ש: דווקא זה.
אליעד: יש מציאות. במציאות צריך לנוע, שינויים, משחק זה שינויים, שינויים זה רצונות. זה המשחק. תרצה, אל תרצה, תשיג, תרצה את ההפך.
ש: אז פה אתה אומר שבמשחק הזה היריב הוא זוגיות. אז מוכרח שיהיה כאילו, איך אתה יכול לשמור כאילו שזוג יונים יהיו ביחד, מוכרח שיהיה...
אליעד: זה ברור אבל.
ש: אני בוחר בעצמי.
אליעד: טוב הבנו?
ש: לא כולל כרצונו כי מניפולציה זה לעשות שינוי כרצונך.
אליעד: נכון. בהנחה שלא הכל כרצונו. נגיד שאתה נמצא במערכת יחסים עם מישהו אתה יכול לעשות מניפולציה, שיעשו את מה שאתה רוצה ואתה לא עשית מניפולציה. איך זה בהיגיון יכול להיות? אני לא אומר "למה אתה לא רוצה שהכל יהיה כרצונך". מה אתה אומר?
ש: שאם האדם השני מרגיש את זה שאתה לא עושה מניפולציה, הוא מרגיש ממש שאתה ישר איתו.
אליעד: בהנחה שאתה יכול מניפולציה שהוא לא ירגיש שעשית לו מניפולציה.
ש: לא, הוא מרגיש דווקא שאתה בוחר ממש ביושר וזה עושה לו.
אליעד: אבל מאיפה הוא יודע במה אתה בוחר. יש אנשים שכשאתה ישר איתם הם חושבים שאתה עושה עליהם מניפולציה, מכיר גם את זה? "אה למה אני מרגיש שהוא ישר כי הוא עושה עלי כנראה מניפולציה". אנשים מרגישים מה שהם מרגישים.
בהנחה שאתה יכול לעשות מניפולציה, והשני יחשוב שאתה ישר ואתה יכול להשיג מה שאתה רוצה, למה שלא תעשה מניפולציה?
ש: זה שאתה יודע שאתה חזק, זה שאתה יודע שאתה יכול לעשות את זה ויש לך את הכוח, אתה לא משתמש בו דווקא כי אתה, אין לך צורך.
אליעד: יפה. ובוא נניח שיש לך צורך ואתה מרגיש רע מכך שמישהו אחר לא עושה את מה שאתה רוצה. אתה ממש מרגיש רע, אתה ממש סובל מזה, ואתה יכול לעשות מניפולציה לגרום לו לעשות מה שאתה רוצה ואתה לא עושה. איזה שכל יכול להיות בזה?
ש: כי אתה רוצה לחוות את החיסרון הזה.
אליעד: ואתה לא רוצה לחוות את החיסרון הזה, אתה רוצה שיפתר החיסרון הזה.
ש: שהאמת יותר חשובה.
אליעד: והאמת לא חשובה לך. למה שהאמת תהיה חשובה לך? לא, בא נלך על האמת, אבל למה חשובה שתהיה האמת יותר חשובה, מה אכפת לך מהאמת?
עכשיו נגיד יש מישהי שלא אוהבת אותך, אתה יכול לגרום לה לאהוב אותך ואתה רוצה שהיא תאהב אותך, ואתה מרגיש רע מזה שהיא לא אוהבת אותך, ואתה יכול לדבר מילים מסוימות והיא תאהב אותך. אתה לא עושה את זה, למה שלא תעשה, אז היא גם יכול להיות שלא תעשה את זה.
ש: אולי אתה לא רוצה שהיא תאהב אותך בזכות המניפולציה אלא שתאהב אותך באמת.
אליעד: יפה, אז הוא נתן את התשובה הנכונה. אני אסביר משהו, כי אם אתה עושה מניפולציה על מישהו בהיבט מסויים אתה מרגיש "זה כמו רובוט", זה כמו רובוט "אוקי, אז בא נלך לכפתור נלחץ בכפתור וזה", אז מה זה אומר. אתה יכול לקחת בובה לשים לבובה קלטת שהיא תגיד "אני אוהבת אותך", להפעיל. מה זה נותן לנו, "לא היא לא באמת אוהבת אותי זה אני תכנתתי אותה להגיד שהיא אוהבת אותי". כן, אבל אם אתה עושה מניפולציה לבן אדם השני אתה אומר "כן, הוא לא באמת אוהב אותי, אני עשיתי עליו את המניפולציה".
לכן אתה עושה פה מניפולציה לעצמך ואתה אומר ככה "אם אני אעשה לך את המניפולציה אז אני כאילו אדע שהוא רובוט", אבל אם אני לא אעשה עליו את המניפולציה ואז הוא יגיד שהוא אוהב אותי, אז נגיד "אז הוא לא רובוט, אז הוא באמת אוהב אותי". למרות שמצד האמת נגיד שלא תעשה שום מניפולציה ויגידו לך שאוהבים אותך זה עדיין רובוט כי הוא באמת אוהב אותך? אומרים את זה רק אם מילאת לו את הרצון, מדברים "זה וזה" ואז אוהב אותך. אלא מה, לא, ואז אתה לא חושב על המניפולציה ואז אתה אומר "לא, זה אמיתי".
ש: אני מכיר את זה, זה הקבל קשה. שומע, אני ממלא, אתה יודע זה כמו שאני "עושה עושה" עוזר לאיזה מישהו, "אתה בחור טוב, אתה בחור טוב", בגלל שעזרתי לך אתה אומר אני בחור טוב ואם לא הייתי עוזר לך היית אומר שאני בחור טוב. או מישהו עם " איזה לב טוב יש לך", ברור שיש לי לב טוב כי עזרתי לך.
אם היית עושה לך רע לא היו יותר מזמינים אותי. לא זה לא, אתה יודע, בפני עצמו כי יצא לו תועלת אז אתה טוב, אתה בסדר, אתה "זה זה" ואם גם הם עוזרים לך כי הם רצו ממך משהו.
אליעד: אתה הבנת? אני אסביר עוד פעם. לפעמים, תקשיב, במערכת יחסים תמיד עושים מניפולציה כזו או אחרת. לדוגמה עצם זה שאתה אומר "בבקשה ככה וככה" למה אמרת בבקשה? זה גם סוג של מניפולציה, להגיד "בבקשה אני אחליף לו ואז הוא ירגיש יותר נוח", זה תמיד עושים איזה מניפולציה כלשהי. אפילו כשאתה אומר בבקשה זה סוג של מניפולציה. כי אם לא אמרת בבקשה עדיין היו מבינים אותך, אז למה אמרת בבקשה? כי אתה רוצה לגרום לו להרגיש טוב עם זה שהוא נותן לך.
תמיד עושים איזה מניפולציה השאלה במינונים. יש מינונים מסוימים שאתה יודע "אני יכול לגרום לו לעשות ככה" ואם אני אגרום לו לעשות ככה אז כבר אין שום משמעות למה שהוא עושה. למה? כי אז אני יכול לקחת רובוט להגיד לו "רובוט תעשה את זה וזהו".
זאת אומרת שהחיסרון של המניפולציה כשאתה יודע שזה בא דרך מניפולציה זה כשאתה אומר "טוב, אז זה כבר לא נותן כלום, זה לא מתוך בחירה חופשית של השני". כן, עכשיו מה האמת? שגם כשהוא מעצמו יגיד, ואז זה עדיין בחירה חופשית. כי אם אתה חושב "ולמה הוא באמת אמר את זה עכשיו?" כי משהו וזה, משהו אחר דחף אותו להגיד את זה אבל בסופו של דבר הוא רובוט בכל מקרה.
עכשיו יפה, ומה ההפך של הדבר? ההפך של הדבר שמצד האמת הוא בכל מקרה אלוהים ואפילו לא משנה כמה מניפולציות אתה תעשה זה בסופו של דבר אם הוא אמר לך "כן" זה כי הוא רוצה, אבל מההיבט הזה אז גם כן למה לעשות מניפולציה, בסופו של דבר הוא צריך לרצות.
עכשיו אלא מה, שמהיבט מסוים אתה אלוהים והוא אלוהים ובסוף מה שיקרה, מה יוחלט מה יקרה? מי שירצה יותר הוא ינצח. אבל אתה אומר "כן אבל אז אם אני כבר משתמש בכוח שלי כאלוהים, אז גם כן עוד פעם מה עשינו פה, אתה יודע מה אני אעשה וזה יהיה אז מה עשינו בזה, לא, אני רוצה שזה כאילו יהיה בלי שאני ארצה".
ש: כן אתה רוצה שהוא ירוץ ללא תנאים.
אליעד: אתה הבנת?
ש: בסוף לא כל כך.
אליעד: יש מצבים, השאלה מה אתה רוצה יותר, יש מצבים שאתה אומר "אני רוצה שזה יקרה נקודה, לא אכפת לי איך אני רוצה שזה יקרה" ואז במקרה כזה אתה מפעיל את המניפולציה, מפעיל את הרצון שלך וזה קורה ואין בעיה. עכשיו, לפעמים אתה רוצה שזה יקרה אבל שזה יראה לך אמיתי. עכשיו אני אגיד לכם יותר מזה, יש מצבים שלפעמים אתה רוצה נגיד שדבר מסוים יראה לך אמיתי ואז אתה עושה מניפולציה הפוכה. מה זה אומר מניפולציה הפוכה? שאתה כאילו גורם לבן אדם השני להרגיש רע בשביל שכשהוא יגיד שהוא אוהב אותך נגיד שזה יהיה באמת טוב, כאילו שבאמת אתה תגיד "אה באמת". כאילו, עשיתי מניפולציה הפוכה בכל זאת הוא אהב אותי אז זה כנראה שהוא באמת אוהב אותי.
ש: אתם פסיכים.
אליעד: מי זה אנחנו?
ש: אני.
אליעד: אתה דבר בשם עצמך.
ש: לא משנה, מחלקה פסיכיאטרית.
אליעד: טוב, אתם הבנתם את ההבדל, הבנת אתה?
ש: אפשר להגיד.
אליעד: עוד מעט נפתור את הבעיה הזאת. טוב, הבנו את זה? אתה רוצה לשאול איזה שאלה? כן, מה אתה רוצה לשאול?
ש: אתה אומר שלהבין את המציאות זה לא תירוץ, זה לא טוב להבין את המציאות.
אליעד: בהיבט מסוים זה לא טוב להבין את המציאות אבל את זה אתה אומר אחרי שאתה מבין את המציאות. יפה, לפני שאתה מבין את המציאות אתה אומר "אני רוצה להבין אותה", אחרי שאתה מבין אותה יש בזה איזה חיסרון. בסדר.
ש: מה בסדר? אז מה עדיף?
אליעד: אתה שואל אותי אחרי שאתה מבין או אחרי שאתה מבין?
ש: לפני שאני מבין.
אליעד: אז לפני שאתה מבין אין לך ברירה. אחרי שאתה מבין אתה אומר "אוקי אז אני לא אבין, לא אבין", יש יתרון וחיסרון בכל דבר.
ש: אז עדיף לא להבין. אחרי שאני מבין אני אומר שעדיף לא להבין.
אליעד: נכון, ואז מה אתה עושה? ואז אתה חוזר בגלגול אחר, ואתה מוחק את הזיכרון של עצמך, ואז אתה כבר שוכח שקודם חשבת שעדיף לא להבין, ואז אתה עוד פעם מנסה להבין. זה הקטע. ואז אתה מבין מה? "אה עכשיו חבל, עכשיו אני רוצה לחזור לקודם" ואז אתה חוזר לקודם, ואז אתה עוד פעם מגיע לשם, עוד פעם חוזר לקודם. ככה זה.
ש: אין איזשהו משחק אחר איפשהו?
אליעד: תראה, יש מציאות, יש מציאות זאת מערכת סגורה.
ש: דווקא זה.
אליעד: יש מציאות. במציאות צריך לנוע, שינויים, משחק זה שינויים, שינויים זה רצונות. זה המשחק. תרצה, אל תרצה, תשיג, תרצה את ההפך.
ש: אז פה אתה אומר שבמשחק הזה היריב הוא זוגיות. אז מוכרח שיהיה כאילו, איך אתה יכול לשמור כאילו שזוג יונים יהיו ביחד, מוכרח שיהיה...
אליעד: זה ברור אבל.
ש: אני בוחר בעצמי.
אליעד: טוב הבנו?
050-3331-331