רצונות התת מודע, איזה רצון מניע אותך, התבוננות עצמית, התבוננות פנימית, התבוננות נפשית, מודעות עצמית, למה יש רצון? מהו הרצון? מה רוצה התת מודע? שיעור באלגוריתם, תכנות מחשבים, הסיפור של אליעד
מהו הרצון שמנהל אותך וכיצד הוא משפיע על החיים שלך?
הרצון הוא הכוח המניע המרכזי בחיים שלנו, והוא יכול להיות לעיתים מקור לסבל או מקור לאושר. במפגש שהתקיים, סיפר אדם על חוויה אישית שבה הוא הרגיש שהרצון שולט בו לחלוטין. הוא תיאר תחושה של להיות "עבד" לרצונותיו - צורך לקום בבוקר, ללכת ללימודים, ולבצע מטלות שאינן אהובות עליו. הרצון, לדבריו, היה כמו בוס שאומר לו מה לעשות ונוזף בו כאשר הוא לא עושה את המוטל עליו. תחושה זו של עבדות עוררה בו רצון להבין מי באמת מנהל אותו, והאם הרצון הוא באמת שלו.
מתוך ההתבוננות העצמית הזאת הוא הבין שיש שני סוגי רצונות: רצונות שהוא מצליח לראות את ההיגיון שבהם, כמו הרצון לעסוק בעסקים כי זה מביא כסף, ואז הוא מקבל אותם, לעומת רצונות אחרים שאין בהם היגיון ברור, כמו הרצון ללמוד באוניברסיטה, שאותם הוא מתקשה להבין ואף מרגיש מתוסכל מהם. הוא שואל את הרצון: "למה אתה מכריח אותי לעשות את זה? אני לא רוצה לעשות את זה, " אבל הרצון ממשיך להתעקש.
איך מתבטאת התחושה של להיות מנוהל על ידי רצון?
הדוגמה המרכזית שאליעד מביא היא התחושה של הסטודנט, שמרגיש שמופעל עליו לחץ ללכת ללימודים. הרצון הזה מתגלה לו ככוח פנימי שמעניש אותו כאשר הוא לא עושה את מה שהרצון דורש. תחושת העבדות הזו עוררה בו שאלות של התבוננות פנימית ומודעות עצמית: למה אני רוצה את מה שאני רוצה? מי בכלל קובע את הרצונות האלו? ומי שולט ברצון עצמו?
אליעד מסביר שההתבוננות פנימה מגלה שכל פעולה שאדם עושה מקורה ברצון כלשהו, אבל הרצון הזה עצמו משרת רצונות עמוקים יותר. לדוגמה, כאשר אדם רעב, הוא אוכל לא מתוך אהבת האוכל עצמו, אלא כדי להימנע מתחושת הרעב. כלומר, האדם מנסה לברוח מתחושת חוסר הנוחות של הרעב. באותה צורה, הרצון ללימודים נובע, למשל, מרצון לביטחון ושייכות חברתית, והרצונות האלה בתורם משרתים עוד רצונות עמוקים יותר.
כיצד הרצון פועל כמו אלגוריתם פנימי?
אליעד משתמש באנלוגיה לתכנות מחשבים כדי להסביר איך פועל המנגנון של הרצון. כל פעולה שאדם עושה היא בעצם תוצאה של אלגוריתם פנימי של רצונות שמפעילים זה את זה. הרצון ללמוד באוניברסיטה יכול להיות רצון "משני" או אמצעי כדי להשיג ביטחון או שייכות חברתית. וכמו במחשבים, ישנו מנגנון פנימי של תהליכים ותהליכים פנימיים, שאדם לא תמיד מודע להם. כך, כשם שבכתיבת אלגוריתם האדם צריך לבדוק ולחבר בין פעולות שונות ולשאול את עצמו "למה עשיתי פעולה מסוימת?", כך גם לגבי הרצונות שלו - האדם צריך לשאול ולהבין את הרצף שמוביל אותו אל הפעולה הסופית.
כיצד נוצר הרצון הראשוני?
אליעד מסביר שהרצון הראשון לא באמת מגיע מבחירה מודעת, אלא נוצרת אשליה של בחירה. הוא מדגים זאת דרך דוגמה של ג'יני, שכביכול מציע לאדם לבחור את רצונותיו. אבל למעשה, הג'יני עצמו הוא זה ששותל באדם רצונות מסוימים, ואז האדם חושב שהוא בוחר בהם מרצונו החופשי. כך האדם נכנס למעגל שבו הוא עושה פעולות כדי להשיג מטרות שהוכתבו מראש, אך הוא אינו מודע לכך שהרצון הושתל בו מראש על ידי כוח פנימי עמוק (התת מודע).
מה הקשר בין רצונות סותרים?
אליעד מסביר שכל רצון שקיים אצל האדם תמיד קיים יחד עם הרצון ההפוך שלו. לדוגמה, אדם שרוצה ללמוד גם לא רוצה ללמוד, כי...
הרצון הוא הכוח המניע המרכזי בחיים שלנו, והוא יכול להיות לעיתים מקור לסבל או מקור לאושר. במפגש שהתקיים, סיפר אדם על חוויה אישית שבה הוא הרגיש שהרצון שולט בו לחלוטין. הוא תיאר תחושה של להיות "עבד" לרצונותיו - צורך לקום בבוקר, ללכת ללימודים, ולבצע מטלות שאינן אהובות עליו. הרצון, לדבריו, היה כמו בוס שאומר לו מה לעשות ונוזף בו כאשר הוא לא עושה את המוטל עליו. תחושה זו של עבדות עוררה בו רצון להבין מי באמת מנהל אותו, והאם הרצון הוא באמת שלו.
מתוך ההתבוננות העצמית הזאת הוא הבין שיש שני סוגי רצונות: רצונות שהוא מצליח לראות את ההיגיון שבהם, כמו הרצון לעסוק בעסקים כי זה מביא כסף, ואז הוא מקבל אותם, לעומת רצונות אחרים שאין בהם היגיון ברור, כמו הרצון ללמוד באוניברסיטה, שאותם הוא מתקשה להבין ואף מרגיש מתוסכל מהם. הוא שואל את הרצון: "למה אתה מכריח אותי לעשות את זה? אני לא רוצה לעשות את זה, " אבל הרצון ממשיך להתעקש.
איך מתבטאת התחושה של להיות מנוהל על ידי רצון?
הדוגמה המרכזית שאליעד מביא היא התחושה של הסטודנט, שמרגיש שמופעל עליו לחץ ללכת ללימודים. הרצון הזה מתגלה לו ככוח פנימי שמעניש אותו כאשר הוא לא עושה את מה שהרצון דורש. תחושת העבדות הזו עוררה בו שאלות של התבוננות פנימית ומודעות עצמית: למה אני רוצה את מה שאני רוצה? מי בכלל קובע את הרצונות האלו? ומי שולט ברצון עצמו?
אליעד מסביר שההתבוננות פנימה מגלה שכל פעולה שאדם עושה מקורה ברצון כלשהו, אבל הרצון הזה עצמו משרת רצונות עמוקים יותר. לדוגמה, כאשר אדם רעב, הוא אוכל לא מתוך אהבת האוכל עצמו, אלא כדי להימנע מתחושת הרעב. כלומר, האדם מנסה לברוח מתחושת חוסר הנוחות של הרעב. באותה צורה, הרצון ללימודים נובע, למשל, מרצון לביטחון ושייכות חברתית, והרצונות האלה בתורם משרתים עוד רצונות עמוקים יותר.
כיצד הרצון פועל כמו אלגוריתם פנימי?
אליעד משתמש באנלוגיה לתכנות מחשבים כדי להסביר איך פועל המנגנון של הרצון. כל פעולה שאדם עושה היא בעצם תוצאה של אלגוריתם פנימי של רצונות שמפעילים זה את זה. הרצון ללמוד באוניברסיטה יכול להיות רצון "משני" או אמצעי כדי להשיג ביטחון או שייכות חברתית. וכמו במחשבים, ישנו מנגנון פנימי של תהליכים ותהליכים פנימיים, שאדם לא תמיד מודע להם. כך, כשם שבכתיבת אלגוריתם האדם צריך לבדוק ולחבר בין פעולות שונות ולשאול את עצמו "למה עשיתי פעולה מסוימת?", כך גם לגבי הרצונות שלו - האדם צריך לשאול ולהבין את הרצף שמוביל אותו אל הפעולה הסופית.
כיצד נוצר הרצון הראשוני?
אליעד מסביר שהרצון הראשון לא באמת מגיע מבחירה מודעת, אלא נוצרת אשליה של בחירה. הוא מדגים זאת דרך דוגמה של ג'יני, שכביכול מציע לאדם לבחור את רצונותיו. אבל למעשה, הג'יני עצמו הוא זה ששותל באדם רצונות מסוימים, ואז האדם חושב שהוא בוחר בהם מרצונו החופשי. כך האדם נכנס למעגל שבו הוא עושה פעולות כדי להשיג מטרות שהוכתבו מראש, אך הוא אינו מודע לכך שהרצון הושתל בו מראש על ידי כוח פנימי עמוק (התת מודע).
מה הקשר בין רצונות סותרים?
אליעד מסביר שכל רצון שקיים אצל האדם תמיד קיים יחד עם הרצון ההפוך שלו. לדוגמה, אדם שרוצה ללמוד גם לא רוצה ללמוד, כי...
- למה יש לי רצונות מנוגדים?
- איך להבין את התת מודע?
- מה מניע אותי באמת?
- התבוננות עצמית ברצונות
- איך נוצר רצון בתת מודע?
- מהו הרצון האמיתי שלי?
- איך להתמודד עם קונפליקט פנימי?