ובו יתבאר, העניין של קיבעון מחשבתי ושל חשיבה מקובעת. ויתבאר, איך לפתח חשיבה יצירתית? ואיך לחשוב מחוץ לקופסא? ועוד. ומי שיתבונן יראה, כי קיבעון מחשבתי, הוא מצב, שבו האדם חושב בצורה כלשהי, שמגבילה אותו לראות את הדברים, תמיד באותה הצורה. בלי להיות מסוגל לראות את הדברים, גם בצורה שונה. והדבר הזה נקרא קיבעון מחשבתי, שבו, המחשבה של האדם מקובעת למקומה ולא מתפתחת. ולפעמים, האדם יכול לצאת מבעיה כלשהי, אם הוא יחשוב בצורה חדשה וללא קיבעון מחשבתי.
ומי שיתבונן בעניין יראה, כי קיבעון מחשבתי, יש בו גם צד חיובי. משום, שהקיבעון המחשבתי, מאפשר לאדם להרגיש סוג מסוים של יציבות מחשבתית, ולא להצטרך לשנות את דעתו כל הזמן. ומצד שני, הקיבעון המחשבתי, לפעמים הוא מגביל את האדם, לראות את האפשרויות הנוספות שלו לחיות טוב יותר, בצורה יותר נוחה וכולי. כאשר צורת המחשבה של האדם מקובעת, דהיינו, כאשר האדם רגיל תמיד לחשוב באותה הדרך, אז מצד אחד זה יותר נוח, אך מהצד השני האדם עלול לפספס הזדמנויות חדשות.
והשאלה היא, בהנחה שהאדם כן רוצה לצאת ממצב של קיבעון מחשבתי, כיצד באפשרותו לצאת מהקיבעון המחשבתי? ולכאורה, התשובה היא, שעל האדם פשוט לנסות לחשוב בצורה חדשה ושונה מצורת המחשבה שיש לו כרגע. אך השאלה היא, איך בדיוק לחשוב בצורה שונה ומה בדיוק לעשות?
והתשובה היא, כי כדי לצאת מקיבעון מחשבתי, על האדם לבדוק את הנחות היסוד, שעליהן נשענת צורת המחשבה הקיימת שלו. ונסביר: צורת המחשבה של האדם, היא תוצאה של הנחות יסוד כלשהן שיש לאדם, ביחס לעצמו / למציאות / למצבו וכולי. והנחות היסוד שיש לאדם, הן אלו שאחראיות לצורת המחשבה הקיימת שלו. ומי שרוצה לצאת מקיבעון מחשבתי, עליו לנסות להבין טוב יותר, את הנחות היסוד, שעליהן הוא מבסס את צורת המחשבה שלו.
ובמקום לנסות לחשוב בצורה חדשה, על האדם לנסות להבין טוב יותר את צורת המחשבה הקיימת שלו. ואיך? על ידי זה שהאדם מנסה להבין, למה הוא חושב דווקא בצורה הקיימת. כדי לצאת מקיבעון מחשבתי, לא צריך לנסות לחשוב בצורה חדשה. אבל, כן צריך לנסות להבין טוב יותר, את צורת המחשבה הקיימת.
באפשרותו של האדם לנסות להתבונן, אל תוך צורת המחשבה הקיימת שלו, ולנסות לראות, איך ניתן לשפר אותה. על האדם לנסות לראות, אולי יש איזו הנחת יסוד שגויה כלשהי, שעליה הוא מבסס את הגישה שלו למצבו. על האדם להתבונן אל תוך צורת המחשבה הקיימת שלו, כדי לגלות בסופו של דבר, צורת מחשבה חדשה, ולצאת מהקיבעון המחשבתי.
לדוגמא: נניח שיש לאדם בעיה כלשהי, והאדם מרגיש שהוא רוצה לנסות לחשוב בצורה חדשה על מצבו, כדי...
ומי שיתבונן בעניין יראה, כי קיבעון מחשבתי, יש בו גם צד חיובי. משום, שהקיבעון המחשבתי, מאפשר לאדם להרגיש סוג מסוים של יציבות מחשבתית, ולא להצטרך לשנות את דעתו כל הזמן. ומצד שני, הקיבעון המחשבתי, לפעמים הוא מגביל את האדם, לראות את האפשרויות הנוספות שלו לחיות טוב יותר, בצורה יותר נוחה וכולי. כאשר צורת המחשבה של האדם מקובעת, דהיינו, כאשר האדם רגיל תמיד לחשוב באותה הדרך, אז מצד אחד זה יותר נוח, אך מהצד השני האדם עלול לפספס הזדמנויות חדשות.
והשאלה היא, בהנחה שהאדם כן רוצה לצאת ממצב של קיבעון מחשבתי, כיצד באפשרותו לצאת מהקיבעון המחשבתי? ולכאורה, התשובה היא, שעל האדם פשוט לנסות לחשוב בצורה חדשה ושונה מצורת המחשבה שיש לו כרגע. אך השאלה היא, איך בדיוק לחשוב בצורה שונה ומה בדיוק לעשות?
והתשובה היא, כי כדי לצאת מקיבעון מחשבתי, על האדם לבדוק את הנחות היסוד, שעליהן נשענת צורת המחשבה הקיימת שלו. ונסביר: צורת המחשבה של האדם, היא תוצאה של הנחות יסוד כלשהן שיש לאדם, ביחס לעצמו / למציאות / למצבו וכולי. והנחות היסוד שיש לאדם, הן אלו שאחראיות לצורת המחשבה הקיימת שלו. ומי שרוצה לצאת מקיבעון מחשבתי, עליו לנסות להבין טוב יותר, את הנחות היסוד, שעליהן הוא מבסס את צורת המחשבה שלו.
ובמקום לנסות לחשוב בצורה חדשה, על האדם לנסות להבין טוב יותר את צורת המחשבה הקיימת שלו. ואיך? על ידי זה שהאדם מנסה להבין, למה הוא חושב דווקא בצורה הקיימת. כדי לצאת מקיבעון מחשבתי, לא צריך לנסות לחשוב בצורה חדשה. אבל, כן צריך לנסות להבין טוב יותר, את צורת המחשבה הקיימת.
באפשרותו של האדם לנסות להתבונן, אל תוך צורת המחשבה הקיימת שלו, ולנסות לראות, איך ניתן לשפר אותה. על האדם לנסות לראות, אולי יש איזו הנחת יסוד שגויה כלשהי, שעליה הוא מבסס את הגישה שלו למצבו. על האדם להתבונן אל תוך צורת המחשבה הקיימת שלו, כדי לגלות בסופו של דבר, צורת מחשבה חדשה, ולצאת מהקיבעון המחשבתי.
לדוגמא: נניח שיש לאדם בעיה כלשהי, והאדם מרגיש שהוא רוצה לנסות לחשוב בצורה חדשה על מצבו, כדי...
050-3331-331