הספר להיות אלוהים - אמונה, איך אפשר לחיות בעולם הנפרדות, בלי אמונה ידיעה פנימית, אמונה או ידיעה, לא להאמין
איך אפשר לחיות בעולם בלי אמונה בכלל?
אליעד כהן מסביר בספרו "להיות אלוהים", כי האמונה היא שורש כל הרעות שקיימות בעולם. כל רע שנמצא במציאות קיים אך ורק משום שישנה אמונה, ולכן על האדם לעקור מלבו את האמונה באופן מוחלט. יחד עם זאת, מתעוררת השאלה: כיצד אדם יכול להמשיך לחיות בעולם שלנו, בעולם הנפרדות, בלי שום אמונה בכלל?
לכאורה, ללא אמונה אי אפשר להיות בטוח בשום דבר. אם אין לאדם ביטחון כלשהו בקיום המציאות או אפילו בקיומו של עצמו, הוא לא יוכל לקיים שום רצון. ללא שום אמונה, אדם לא יכול אפילו לרצות משהו, כי כדי לרצות, עליו להאמין שמשהו מסוים הוא טוב או רע. לדוגמה, בלי אמונה, אדם לא יכול לדעת אם הרכב שלו באמת יכול לקחת אותו מנקודה אחת לאחרת, הוא לא יכול לדעת אם מה שהוא אוכל יועיל לו או יזיק לו, והוא לא יכול לדעת אם מה שנדמה לו כאמת הוא אכן אמת.
האם חובה להפסיק להאמין כדי לחיות בשלווה?
אליעד מדגיש כי אין חובה להפסיק להאמין. אם טוב לאדם לחיות עם האמונה שלו, הוא רשאי להמשיך להאמין. למעשה, אליעד מציין שישנם אנשים שהאמונה דווקא מועילה להם, והם מרגישים טוב איתה. המטרה איננה להכריח אף אחד לעזוב את אמונתו, אלא להציע פתרון למי שכבר מאס בחוויה של הנפרדות, למי שרוצה לחוות את המציאות ללא רצונות נפרדים, ולחוות שוויון מוחלט בין כל הדברים.
כיצד מגיעים לחוויית השוויון המוחלט?
לפי אליעד, מי שרוצה לחוות שוויון מוחלט, חייב לעקור ולבטל לחלוטין את כל האמונות שלו, במיוחד את אלו שקשורות לתפיסתו הפנימית את עצמו ואת משמעות חייו. ברמה היומיומית, אפשר ואף רצוי להמשיך לפעול כרגיל, עם אמונות מעשיות פשוטות, כמו האמונה שהשמש תזרח מחר, או שהאוכל ישביע את הרעב. אלו הן אמונות פרקטיות שאין צורך לשלול. עם זאת, ברמת ההבנה הפנימית של מהות החיים, אסור להחזיק בשום אמונה.
מה ההבדל בין אמונה חיצונית לבין אמונה פנימית?
אליעד מסביר שיש להבדיל בין הרמה החיצונית של החיים לבין הרמה הפנימית. ברמה החיצונית, מותר ואף מומלץ להמשיך ולהתנהג כרגיל, כלומר, לפעול על פי אמונות מעשיות ופשוטות, כמו לסמוך על אנשים בחיי היומיום או לאכול כשאתה רעב. לעומת זאת, ברמה הפנימית, ברמה של הבנת העצמי ומשמעות החיים, אסור להחזיק בשום אמונה אלא צריך תמיד לחקור ולברר באופן מוחלט.
איך חיים בלי אמונה בפועל?
לדוגמה, כשאדם רעב, הוא מאמין שאכילה תספק את תחושת הרעב. הוא לא חייב להילחם באמונה הזו, אלא פשוט להמשיך ולאכול. אך בתוך תוכו, עליו להכיר בכך שהאמונה הזו איננה אמת מוחלטת, אלא רק אמונה. עליו לזכור שהוא רק מאמין שהאוכל יעשה לו טוב, אבל לא לדעת זאת בוודאות מוחלטת. כלומר, עליו לפעול כאילו האמונה נכונה, אך לזכור שהיא רק אמונה ולא עובדה מוחלטת.
לדוגמה, כשאדם עולה על מטוס, הוא לא בודק בעצמו את תקינות המנועים או האם יש סכנה כלשהי בטיסה, אלא מאמין שהכל תקין. אם היה חי ללא שום אמונה חיצונית, הוא לא היה מסוגל לפעול כלל. הוא היה נדרש לבדוק בעצמו כל פרט במציאות, מה שהופך את החיים לבלתי אפשריים.
האם צריך...
אליעד כהן מסביר בספרו "להיות אלוהים", כי האמונה היא שורש כל הרעות שקיימות בעולם. כל רע שנמצא במציאות קיים אך ורק משום שישנה אמונה, ולכן על האדם לעקור מלבו את האמונה באופן מוחלט. יחד עם זאת, מתעוררת השאלה: כיצד אדם יכול להמשיך לחיות בעולם שלנו, בעולם הנפרדות, בלי שום אמונה בכלל?
לכאורה, ללא אמונה אי אפשר להיות בטוח בשום דבר. אם אין לאדם ביטחון כלשהו בקיום המציאות או אפילו בקיומו של עצמו, הוא לא יוכל לקיים שום רצון. ללא שום אמונה, אדם לא יכול אפילו לרצות משהו, כי כדי לרצות, עליו להאמין שמשהו מסוים הוא טוב או רע. לדוגמה, בלי אמונה, אדם לא יכול לדעת אם הרכב שלו באמת יכול לקחת אותו מנקודה אחת לאחרת, הוא לא יכול לדעת אם מה שהוא אוכל יועיל לו או יזיק לו, והוא לא יכול לדעת אם מה שנדמה לו כאמת הוא אכן אמת.
האם חובה להפסיק להאמין כדי לחיות בשלווה?
אליעד מדגיש כי אין חובה להפסיק להאמין. אם טוב לאדם לחיות עם האמונה שלו, הוא רשאי להמשיך להאמין. למעשה, אליעד מציין שישנם אנשים שהאמונה דווקא מועילה להם, והם מרגישים טוב איתה. המטרה איננה להכריח אף אחד לעזוב את אמונתו, אלא להציע פתרון למי שכבר מאס בחוויה של הנפרדות, למי שרוצה לחוות את המציאות ללא רצונות נפרדים, ולחוות שוויון מוחלט בין כל הדברים.
כיצד מגיעים לחוויית השוויון המוחלט?
לפי אליעד, מי שרוצה לחוות שוויון מוחלט, חייב לעקור ולבטל לחלוטין את כל האמונות שלו, במיוחד את אלו שקשורות לתפיסתו הפנימית את עצמו ואת משמעות חייו. ברמה היומיומית, אפשר ואף רצוי להמשיך לפעול כרגיל, עם אמונות מעשיות פשוטות, כמו האמונה שהשמש תזרח מחר, או שהאוכל ישביע את הרעב. אלו הן אמונות פרקטיות שאין צורך לשלול. עם זאת, ברמת ההבנה הפנימית של מהות החיים, אסור להחזיק בשום אמונה.
מה ההבדל בין אמונה חיצונית לבין אמונה פנימית?
אליעד מסביר שיש להבדיל בין הרמה החיצונית של החיים לבין הרמה הפנימית. ברמה החיצונית, מותר ואף מומלץ להמשיך ולהתנהג כרגיל, כלומר, לפעול על פי אמונות מעשיות ופשוטות, כמו לסמוך על אנשים בחיי היומיום או לאכול כשאתה רעב. לעומת זאת, ברמה הפנימית, ברמה של הבנת העצמי ומשמעות החיים, אסור להחזיק בשום אמונה אלא צריך תמיד לחקור ולברר באופן מוחלט.
איך חיים בלי אמונה בפועל?
לדוגמה, כשאדם רעב, הוא מאמין שאכילה תספק את תחושת הרעב. הוא לא חייב להילחם באמונה הזו, אלא פשוט להמשיך ולאכול. אך בתוך תוכו, עליו להכיר בכך שהאמונה הזו איננה אמת מוחלטת, אלא רק אמונה. עליו לזכור שהוא רק מאמין שהאוכל יעשה לו טוב, אבל לא לדעת זאת בוודאות מוחלטת. כלומר, עליו לפעול כאילו האמונה נכונה, אך לזכור שהיא רק אמונה ולא עובדה מוחלטת.
לדוגמה, כשאדם עולה על מטוס, הוא לא בודק בעצמו את תקינות המנועים או האם יש סכנה כלשהי בטיסה, אלא מאמין שהכל תקין. אם היה חי ללא שום אמונה חיצונית, הוא לא היה מסוגל לפעול כלל. הוא היה נדרש לבדוק בעצמו כל פרט במציאות, מה שהופך את החיים לבלתי אפשריים.
האם צריך...
- האם אפשר לחיות ללא אמונה?
- מה ההבדל בין אמונה לידיעה?
- כיצד מגיעים לשוויון מוחלט בחיים?
- איך לחיות בלי אמונה ברמה הפנימית?
- האם אמונה יוצרת סבל?
- איך אפשר להשתחרר מהתלות באמונה?
- האם אמונה היא דבר טוב?