בעולם שלנו יש טוב ורע. ובכל דבר ודבר שיש בעולם, יש בו גם טוב וגם רע. ובכל דבר שיש בעולם יש בו טוב כלשהו, ובכל דבר שיש בעולם, יש בו גם רע כלשהו. שהוא החיסרון של הדבר מכל שאר הדברים. כי כל דבר שיש בעולם, הוא נפרד בצורה כלשהי מכל שאר הדברים שיש בעולם.
כי אילו הדבר היה באחדות שלמה עם כל שאר הדברים, הרי שלא הייתה לו ישות עצמית. כך שכל דבר שיש בעולם, בהכרח שיהיה בו חיסרון כלשהו. כי עצם ההגדרה של הדבר, ועם הישות של הדבר, היא החיסרון שלו, בכך שהוא נפרד והוא חסר את כל שאר הדברים שהוא שונה ולא זהה איתם בשלמות. כך שלא משנה איך נסתכל על הדברים, בכל דבר שקיים, יש בו גם רע.
וכאשר אנחנו אומרים שהכל טוב, אין הכוונה לומר שיש רק טוב ושאין רע, אלא הכוונה לומר שיש רע, אבל גם הרע הוא טוב. כי הרע הכרחי לצורך קיום העולם. כי אם הכל יהיה רק טוב, אז לא תהיה שום התקדמות של שום דבר לשום מקום, שגם זה חיסרון. כי מציאות של הכל טוב, גם בה יש חיסרון, שהוא שאין בה רע.
כי כנ"ל, כל דבר חסר את כל שאר הדברים ששונים ממנו. ועולם שכולו טוב, יש בו חיסרון שאין בו רע. כי גם לרע יש את התפקידים שלו. וכאשר הכל טוב, גם זה לא השלמות, כי אז אין רע. והשלמות היא החיבור של כל הדברים.
כי הכל טוב, ואין שום רע בעולם כלל, המשמעות של זה היא, שהאדם מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים. גם להרגיש רע מצד אחד, כי אם האדם ירגיש רק טוב תמיד, לא יהיה שום טעם בחייו. אבל תוך כדי זה להרגיש גם טוב בשלמות מבחינה פנימית. והכל טוב פירושו, שיש רע, ושגם הרע הוא טוב.
והרע הוא חוויה אישית של האדם. כי הרע נוצר על ידי מצב כלשהו. והרע הוא החוויה האישית של האדם, את המצב שיש לו באותו הרגע. ויש סוגים שונים ועוצמות שונות, של חווית הרע. כי יש מי שהוא רע לו עם זה שהוא מרגיש רע. ויש מי שהוא טוב לו עם זה שהוא מרגיש רע. ויש כל מיני סוגים שונים של להרגיש רע.
ומי שיתבונן בעניין יראה, שהאדם יכול לשמוח למרות שרע לו, בשתי דרכים. והדרך הראשונה של האדם ליהנות כאשר הוא מרגיש רע, היא על ידי זה שהוא מתחבר לטוב שיש בסוף הרע. כי כל רע שיש בעולם, הוא מוביל את האדם אל טוב. ולא סתם טוב, אלא לטוב המושלם. כי כל הרע שיש בעולם, הוא תכליתו להוביל את האדם להרגיש טוב בשלמות. ולמרות שהאדם לא מבין איך הרע יתהפך לטובה, הרי שכל הרע שבעולם, הוא בסופו של דבר, כולו מתהפך לטובה.
כי לרע יש סוף. וכאשר הרע מתגבר על האדם, הרי שהרע בעצם נחלש. כי כוחו של הרע הוא מוגבל וסופי. וכאשר נדמה לאדם שהרע מתגבר עליו, הרי שהרע בעצם נחלש. כי הרע צריך להשתמש בכוחות חדשים, כדי לגרום לאדם להרגיש רע. וכוחו של הרע מוגבל. והרע מכלה את כוחו כאשר הוא גורם לאדם להרגיש רע. כך שאם הרע מתגבר על האדם, הרי שבעצם הרע מאבד את כוחו ומגיע לסופו.
וכל הרע שיש בעולם, תכליתו היא לגרום לאדם להגיע לשלמות האישית שלו. כי השלמות היא כאשר האדם אוהב את כל המציאות באהבה עצמית, כפי מה שהמציאות אוהבת את עצמה באהבה עצמית. והרע מטרתו היא, להביא את האדם, לאהבה עצמית כלפי כל מה שיש בעולם, בצורה אין סופית. וכל הרע, הוא כולו לטובה.
וכאשר האדם מתבונן בעניין הזה, אז הוא יכול לשמוח למרות שרע לו. מאחר שהוא מבין, שכל הרע כולו לטובה. וכל הרע יתהפך לטובה בוודאות. כי הרע הוא סופי. ויש לרע סוף. ובסוף הכל טוב. והכל טוב בשלמות מלאה. והכל לטובה. ומהמחשבה הזאת, האדם יכול לשאוב כוחות להחזיק מעמד, כאשר הוא מרגיש רע.
והנה, כאשר האדם מגיע אל הטוב המושלם, שבו הכל מתהפך לטובה, אז האדם עובר לגור בגן עדן שהוא עולם שכולו טוב. עולם שיש בו אך ורק טוב. וגם העדן הזה, הוא כמובן תחושה פנימית שיש לאדם, כאן בעולם הזה בגוף הגשמי. ולחיות בעולם שכולו טוב ובגן עדן, זה משהו פנימי שמתרחש בתוך האדם, כפי שכבר ביארתי את כל העניין הזה במקום אחר.
ואחרי שהאדם מגיע לגן עדן ולעולם שכולו טוב, גם שם יש רע. כי אם יש רק טוב, זה לא שלמות. וגם בעולם שכולו טוב, גם בו יש רע. אלא, ששם הרע הוא טוב כמו הטוב. דהיינו, ששם האדם חווה את הרע, כדבר רע וטוב בו זמנית. והדבר הזה הוא קשה להבנה, אבל אליו האדם מגיע אחרי שהוא מבין את כל מה שהוא יכול להבין. כי הדבר הזה תלוי בכך שהאדם יוכל להכיל בתוכו את ההפכים, כפי שכבר ביארתי במקום אחר.
וגם בגן עדן יש רע, אלא שבגן עדן, הרע הוא לא לטובה, אלא...
כי אילו הדבר היה באחדות שלמה עם כל שאר הדברים, הרי שלא הייתה לו ישות עצמית. כך שכל דבר שיש בעולם, בהכרח שיהיה בו חיסרון כלשהו. כי עצם ההגדרה של הדבר, ועם הישות של הדבר, היא החיסרון שלו, בכך שהוא נפרד והוא חסר את כל שאר הדברים שהוא שונה ולא זהה איתם בשלמות. כך שלא משנה איך נסתכל על הדברים, בכל דבר שקיים, יש בו גם רע.
וכאשר אנחנו אומרים שהכל טוב, אין הכוונה לומר שיש רק טוב ושאין רע, אלא הכוונה לומר שיש רע, אבל גם הרע הוא טוב. כי הרע הכרחי לצורך קיום העולם. כי אם הכל יהיה רק טוב, אז לא תהיה שום התקדמות של שום דבר לשום מקום, שגם זה חיסרון. כי מציאות של הכל טוב, גם בה יש חיסרון, שהוא שאין בה רע.
כי כנ"ל, כל דבר חסר את כל שאר הדברים ששונים ממנו. ועולם שכולו טוב, יש בו חיסרון שאין בו רע. כי גם לרע יש את התפקידים שלו. וכאשר הכל טוב, גם זה לא השלמות, כי אז אין רע. והשלמות היא החיבור של כל הדברים.
כי הכל טוב, ואין שום רע בעולם כלל, המשמעות של זה היא, שהאדם מסוגל להכיל בתוכו את ההפכים. גם להרגיש רע מצד אחד, כי אם האדם ירגיש רק טוב תמיד, לא יהיה שום טעם בחייו. אבל תוך כדי זה להרגיש גם טוב בשלמות מבחינה פנימית. והכל טוב פירושו, שיש רע, ושגם הרע הוא טוב.
והרע הוא חוויה אישית של האדם. כי הרע נוצר על ידי מצב כלשהו. והרע הוא החוויה האישית של האדם, את המצב שיש לו באותו הרגע. ויש סוגים שונים ועוצמות שונות, של חווית הרע. כי יש מי שהוא רע לו עם זה שהוא מרגיש רע. ויש מי שהוא טוב לו עם זה שהוא מרגיש רע. ויש כל מיני סוגים שונים של להרגיש רע.
ומי שיתבונן בעניין יראה, שהאדם יכול לשמוח למרות שרע לו, בשתי דרכים. והדרך הראשונה של האדם ליהנות כאשר הוא מרגיש רע, היא על ידי זה שהוא מתחבר לטוב שיש בסוף הרע. כי כל רע שיש בעולם, הוא מוביל את האדם אל טוב. ולא סתם טוב, אלא לטוב המושלם. כי כל הרע שיש בעולם, הוא תכליתו להוביל את האדם להרגיש טוב בשלמות. ולמרות שהאדם לא מבין איך הרע יתהפך לטובה, הרי שכל הרע שבעולם, הוא בסופו של דבר, כולו מתהפך לטובה.
כי לרע יש סוף. וכאשר הרע מתגבר על האדם, הרי שהרע בעצם נחלש. כי כוחו של הרע הוא מוגבל וסופי. וכאשר נדמה לאדם שהרע מתגבר עליו, הרי שהרע בעצם נחלש. כי הרע צריך להשתמש בכוחות חדשים, כדי לגרום לאדם להרגיש רע. וכוחו של הרע מוגבל. והרע מכלה את כוחו כאשר הוא גורם לאדם להרגיש רע. כך שאם הרע מתגבר על האדם, הרי שבעצם הרע מאבד את כוחו ומגיע לסופו.
וכל הרע שיש בעולם, תכליתו היא לגרום לאדם להגיע לשלמות האישית שלו. כי השלמות היא כאשר האדם אוהב את כל המציאות באהבה עצמית, כפי מה שהמציאות אוהבת את עצמה באהבה עצמית. והרע מטרתו היא, להביא את האדם, לאהבה עצמית כלפי כל מה שיש בעולם, בצורה אין סופית. וכל הרע, הוא כולו לטובה.
וכאשר האדם מתבונן בעניין הזה, אז הוא יכול לשמוח למרות שרע לו. מאחר שהוא מבין, שכל הרע כולו לטובה. וכל הרע יתהפך לטובה בוודאות. כי הרע הוא סופי. ויש לרע סוף. ובסוף הכל טוב. והכל טוב בשלמות מלאה. והכל לטובה. ומהמחשבה הזאת, האדם יכול לשאוב כוחות להחזיק מעמד, כאשר הוא מרגיש רע.
והנה, כאשר האדם מגיע אל הטוב המושלם, שבו הכל מתהפך לטובה, אז האדם עובר לגור בגן עדן שהוא עולם שכולו טוב. עולם שיש בו אך ורק טוב. וגם העדן הזה, הוא כמובן תחושה פנימית שיש לאדם, כאן בעולם הזה בגוף הגשמי. ולחיות בעולם שכולו טוב ובגן עדן, זה משהו פנימי שמתרחש בתוך האדם, כפי שכבר ביארתי את כל העניין הזה במקום אחר.
ואחרי שהאדם מגיע לגן עדן ולעולם שכולו טוב, גם שם יש רע. כי אם יש רק טוב, זה לא שלמות. וגם בעולם שכולו טוב, גם בו יש רע. אלא, ששם הרע הוא טוב כמו הטוב. דהיינו, ששם האדם חווה את הרע, כדבר רע וטוב בו זמנית. והדבר הזה הוא קשה להבנה, אבל אליו האדם מגיע אחרי שהוא מבין את כל מה שהוא יכול להבין. כי הדבר הזה תלוי בכך שהאדם יוכל להכיל בתוכו את ההפכים, כפי שכבר ביארתי במקום אחר.
וגם בגן עדן יש רע, אלא שבגן עדן, הרע הוא לא לטובה, אלא...
050-3331-331