אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה הכל על דת ויהדות ✔שיטות שכנוע, NLP, לשתול מחשבות, מניפולציות, אסטרטגיות שכנוע, אסטרטגיות מכירה, ניהול משא ומתן, איך לשכנע אנשים? סוגסטיה, רטוריקה...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
28:32שיטות שכנוע, NLP, לשתול מחשבות, מניפולציות, אסטרטגיות שכנוע, אסטרטגיות מכירה, ניהול משא ומתן, איך לשכנע אנשים? סוגסטיה, רטוריקה, שיווק, שינוי עמדות, שיפור מכירות, תורת המשחקים
איך ניתן לשנות את תפיסת האדם באמצעות טכניקות שכנוע?

במהלך השיחה, אליעד כהן מציג שיטות שכנוע וגישות שונות לשינוי תפיסת האדם. אחת מהטכניקות המוזכרות היא עקרון ההקצנה ככלי לשינוי תפיסה. הרעיון המרכזי הוא להוביל אדם להטיל ספק בתפיסתו על ידי הצגת דעותיו בצורה קיצונית, עד שהן ייראו לו אבסורדיות. זאת במקום להיכנס לוויכוח ישיר איתו. לדוגמה, אם אדם מאמין שהוא חייב להיות בריא כדי להיות מאושר, אפשר לשאול אותו אם הוא באמת חושב שאם הוא חולה, הוא חייב להיות אומלל לנצח. בדרך זו, האדם מתחיל לפקפק בתפיסתו ומבין שאולי יש דרך אחרת לראות את הדברים.

מהי הטקטיקה של הפיכת "צריך" ל"חייב" בשכנוע?

אליעד כהן מציין גם את השפעת השימוש במילים בצורה מחושבת. לדוגמה, אם אדם אומר שהוא "צריך" להיות בריא, אפשר לשאול אותו, "אתה חושב שאתה חייב להיות בריא?". השינוי במילה "צריך" ל"חייב" מעלה את תחושת המחויבות, דבר שגורם לאדם לחשוב מחדש על עמדתו. אדם שמרגיש "חייב" לבצע משהו, מתחיל להרגיש תחושת לחץ פנימי שגורמת לו לחשוב על הסיבות שמונעות ממנו לפעול.

איך ניתן להשתמש בהיפוך מחשבתי כדי לשנות עמדות?

שיטה נוספת שהוצגה בשיחה היא היפוך מחשבתי, שבו מציגים לאדם את עמדתו בצורה קיצונית או אבסורדית, כך שהוא יבין את הסתירה הפנימית בעמדה שלו ויתחיל לשנות אותה בעצמו. לדוגמה, אם אדם מאמין שהוא צריך להיות עשיר כדי להיות מאושר, ניתן לקחת את עמדתו לקצה ולומר לו: "אתה צודק, אם אין לך מיליונים, אתה חסר ערך". השימוש בהגזמה כזו יכול להוביל את האדם להרהר על עמדתו ולהבין שאולי הוא יכול להיות מאושר גם עם פחות כסף.

כיצד רבי נחמן מברסלב השתמש בטכניקות שכנוע לשינוי תפיסות?

שיטה זו הוסברה גם באמצעות סיפורים על רבי נחמן מברסלב, שידע להוביל את תלמידיו לחשוב בצורה אחרת על עקרונות פילוסופיים שונים. למשל, כאשר רבי נחמן נשאל על בחירה חופשית, הוא השיב בצורה שנראתה כמו הסכמה עם השואל, אך למעשה, לאחר חקירה מעמיקה, השואל הבין שאין לו בחירה חופשית מלאה, כי הרצון עצמו מכריע את הבחירות.

איך ניתן להשתמש בטכניקות שכנוע גם בחינוך ובטיפול אישי?

טכניקות שכנוע אלו לא מיועדות רק לפילוסופיה או לשיחות עיוניות. הן ניתנות ליישום גם בחינוך ובטיפול אישי. לדוגמה, בחינוך ילדים, אם ילד אומר שהוא לא יכול לעשות משהו, במקום להתעקש ולנסות לשכנע אותו שהוא כן יכול, אפשר להחיל את עקרון ההקצנה. אם ילד אומר שהוא לא יכול לסדר את החדר, אפשר להחיל את הגזמה ולשאול אותו אם הוא לא יכול בכלל לעשות שום דבר בחיים. בדרך זו, הילד מתחיל להבין את האבסורד שבדבריו ומחפש פתרון באופן עצמאי.

מהי אסטרטגיית השינוי תודעה?

אסטרטגיית השינוי תודעה היא דרך להשפיע על אדם מבלי לעורר התנגדות ישירה. במקום לומר למישהו שהוא טועה, השתמשו בהגזמה מכוונת, כך שהאדם יגיע למסקנה בעצמו. לדוגמה, אם אדם אומר שהוא לא יכול לשנות את התנהגותו, ניתן להקצין את טענתו ולהגיד לו שהוא לא יכול לשנות את עצמו במשך כל חייו. זה יוביל אותו להבין בעצמו שהוא כן יכול לשנות את התנהגותו.

איך שיטות אלו יכולות לשמש בטיפול אישי?

אליעד כהן מדגים כיצד ניתן להשתמש בטכניקות אלו גם בטיפול אישי. אם אדם מעלה בעיה, במקום להציע פתרון ישיר, אפשר להקצין את טענתו כך שהוא עצמו יגיע לפתרון. למשל, אם אדם טוען שהוא לא יכול לקום בבוקר, במקום לשכנע אותו שהוא יכול, יש להקצין את עמדתו ולומר לו שאין שום סיכוי שהוא יוכל לקום בבוקר. בדרך זו, הוא יתחיל לחפש דרכים לשנות את התפיסה ולהוכיח לעצמו שהוא יכול.
הבנת עקרון ההקצנה ככלי לשינוי תפיסה

במהלך השיחה נדונה שיטה פילוסופית ופסיכולוגית שבאמצעותה ניתן לשנות את תפיסתו של אדם באמצעות הקצנה של דעתו שלו עצמו. הרעיון המרכזי הוא שאם אדם מחזיק באמונה מסוימת, במקום לנסות להתווכח איתו ישירות ולהציג לו עמדה נגדית שעלולה לעורר התנגדות, ניתן להוביל אותו להטלת ספק בתפיסתו על ידי כך שמקבלים את דעתו אך מקצינים אותה לרמה אבסורדית. כאשר הדעה שלו עצמו מובאת לקצה המוחלט שלה, הוא עשוי לזהות את חוסר ההיגיון שבה ולהתחיל לפקפק באמיתותה.

הטקטיקה של הפיכת "צריך" ל"חייב"

אחד הרעיונות המרכזיים שהודגמו בשיחה הוא כיצד ניתן להשתמש במילים בצורה מחושבת כדי להוביל אנשים לשנות את דעתם. דוגמה בולטת לכך היא המעבר מהמילה "צריך" למילה "חייב".

בני אדם רבים חושבים שהם "צריכים" לעשות משהו, למשל, "אני צריך לעבוד", "אני צריך להיות בריא", "אני צריך להצליח", וכדומה. אם יאמרו להם שהם אינם מחויבים לכך ושמדובר רק באפשרות, הם עלולים לדחות את הרעיון ולשמור על עמדתם המקורית. אולם, אם יגרמו להם להאמין שהם "חייבים" לחלוטין לעשות זאת, ללא כל אפשרות אחרת, הם יתחילו להרגיש אי - נוחות פנימית ולהתנגד בעצמם לרעיון המוקצן.

דוגמאות מעשיות להמחשת הרעיון

השיטה הזו הודגמה בכמה מקרים ספציפיים:
  • אדם שמאמין שהוא חייב להיות בריא כדי להיות מאושר:

    אם הוא חולה והוא סובל מכך, ניתן לשאול אותו "אז אתה אומר שאם אתה לא בריא, אתה חייב להיות אומלל לנצח?" ההקצנה הזו עשויה לגרום לו לחשוב מחדש ולהבין שאולי הוא יכול להיות מאושר גם כשהוא חולה.
  • אדם שאומר "אין לי כסף לקנות מוצר":

    אם הוא ישמע טענה נגדית ישירה כמו "יש לך כסף", הוא יתבצר בעמדתו ויאמר "לא, אין לי!". אך אם נשאל אותו: "מה זאת אומרת אין לך כסף? אין לך שקל בארנק? אתה חסר כל לחלוטין? אתה חסר אמצעים לחלוטין?", הוא יתחיל לחשוב שאולי הוא כן יכול למצוא פתרון, ואולי יש לו משאבים שהוא לא שקל בתחילה.
  • חינוך ילדים:

    ילד אומר להוריו "אני אסדר את החדר אחר כך". כשהוא יבקש משהו, לדוגמה, "תביא לי מגבת", ניתן להשיב לו באותו אופן - "אני אביא לך את זה אחר כך, אני עסוקה כרגע". כאשר הילד יביע חוסר שביעות רצון, אפשר לשאול אותו: "אבל למה זה מפריע לך? גם אתה יכול לחכות קצת, לא?". כך הוא יוכל לחוות על עצמו את חוסר הנוחות שבהתנהגותו וללמוד על ההיגיון שבבקשות הדדיות.
שימוש בהיפוך מחשבתי

אחת הדרכים היעילות לשינוי תפיסה היא לקחת את מה שאדם אומר ולהוביל אותו בעצמו להפוך את עמדתו. הרעיון הוא לא להתנגד ישירות למה שהוא מאמין בו, אלא לעטוף את התפיסה שלו בהגזמה מסוימת, כך שהוא עצמו יחפש את דרך האמצע. זהו תהליך של הצגת סתירות פנימיות תוך שימוש באותו עיקרון שהוא מאמין בו.

לדוגמה, אדם שחושב שהוא צריך להיות עשיר כדי להיות מאושר, אפשר לקחת את זה לקצה ולומר לו: "אתה צודק, כל עוד אין לך מיליונים אתה חסר ערך, אין שום דרך שתוכל לחיות חיים טובים בלי כסף". כאשר זה נאמר בצורה מוקצנת, האדם עשוי להתנגד לאבסורדיות שבדבר ולהתחיל לחשוב שאולי הוא כן יכול להיות מאושר גם עם פחות כסף.

דוגמאות היסטוריות - רבי נחמן מברסלב

הדבר הודגם גם באמצעות סיפורים של רבי נחמן מברסלב, אשר השתמש בטכניקות דומות כדי להביא את תלמידיו להבנה עמוקה יותר של המציאות.

רבי נחמן סיפר פעם על אדם ששאל אותו לגבי בחירה חופשית. במקום לומר לו ישירות שאין לו בחירה חופשית, הוא ענה לו בצורה שנשמעה חיובית מאוד: "יש לך מאה אחוז בחירה! אם תרצה - תעשה, אם לא תרצה - לא תעשה!". בתחילה נראה שהמשפט מאשר את תפיסתו של השואל, אך כאשר האדם חוקר את הרעיון לעומק, הוא מבין שהרצון שלו עצמו מכריע את הבחירה שלו, כלומר, הוא אינו בוחר את הרצון עצמו - ובכך, למעשה, אין לו שליטה מוחלטת כפי שחשב.

סיפור נוסף לקוח מתוך "סיפורי מעשיות", שבו מסופר על הקבצן עם הצוואר העקום. הקבצן הזה היה מומחה להשמעת קולות עד כדי כך שהוא יכול היה לגרום לשומעים לחשוב שהקול נשמע ממקום אחר לגמרי. הרעיון העמוק בסיפור הזה הוא שניתן להעביר מסר לאדם בצורה עקיפה כך שהוא לא יבין מיד שהוא שינה את דעתו, אבל כשהוא יקלוט זאת, זה כבר יהיה מאוחר מדי - הוא כבר יהיה משוכנע בעצמו.

האסטרטגיה של שינוי תודעה

השיטה הזו היא דרך להשפיע על אדם מבלי לעורר התנגדות ישירה. במקום לומר למישהו שהוא טועה ולנסות לכפות עליו עמדה אחרת, משתמשים בתהליך של "הגזמה מכוונת" שמוביל אותו לחשוב מחדש על עמדתו ולמצוא את הדרך החוצה בעצמו.

במילים אחרות, זוהי אסטרטגיה לגרום למישהו לריב עם עצמו, במקום לגרום לו לריב עם האדם שמנסה לשנות את דעתו. כאשר אדם שומע טענה שהוא לא מסכים איתה, הוא מיד נעמד על רגליו האחוריות, אבל כאשר הוא שומע את דעתו שלו בצורה מוקצנת, הוא מתחיל לראות את הסתירה הפנימית בה ולהרהר בכך שאולי ישנה דרך אחרת.

שימושים מעשיים - טיפול אישי וחינוך

השיטה הזו אינה תקפה רק בדיונים פילוסופיים, אלא גם בטיפול אישי וביחסים בין - אישיים, כולל חינוך ילדים וניהול ויכוחים. אם אדם מגיע עם בעיה ואומר שהוא אינו יכול לשנות אותה, במקום לנסות להוכיח לו שהוא כן יכול, ניתן להקצין את טענתו כדי לגרום לו עצמו להתנגד לה.

למשל, אדם שמרגיש שהוא חייב לקום מאוחר בבוקר ואינו מסוגל לקום מוקדם, ניתן לומר לו: "אתה צודק, אין שום דרך בעולם שתוכל לקום מוקדם יותר. לעולם לא תוכל לשנות את זה, עד סוף חייך". הקביעה המוחלטת הזו תגרום לו לרצות להפריך אותה ולהוכיח לעצמו שהוא דווקא כן יכול.

מסקנה: הפיכת ההיגיון כנגד עצמו

המנגנון של הקצנת מחשבות הוא כלי רב עוצמה לשינוי תפיסה מבלי ליצור התנגדות ישירה. במקום לומר לאדם שהוא טועה, נותנים לו להבין את הסתירה שבדבריו על ידי הגזמתם עד הקצה, מה שגורם לו לשנות את תפיסתו בעצמו. השיטה הזו יכולה להיות שימושית במגוון רחב של תחומים, כולל ויכוחים, טיפול פסיכולוגי, חינוך ילדים, ואפילו שיפור אישי, בכך שהיא מאפשרת לכל אדם לראות את ההגבלות של מחשבותיו ולהיפתח לאפשרויות חדשות.
ש: אני קורא בספר שלך עכשיו כמה זמן, חרדה.

אליעד: אוקי.

ש: כתוב שם שהאדם מחויב מהרצון שלו.

אליעד: האדם מחויב מהרצון שלו, אוקי מה זה אומר?

ש: זה אומר שאם עולה לי רצון אני אפילו לא מפקפק אני ישר מנסה לגרות אותו.

אליעד: אה שאתה מחויב לעשות את מה שאתה רוצה, אוקי.

ש: כן, אני לא יכול לפקפק בזה ואני מנסה למלאות את זה ואם אני לא ממלא את זה אני חווה איזשהו סוג של עוגמת נפש או חרדה, או אני לא יודע מה וכו'.

אליעד: נניח, נו.

ש: עכשיו...

אליעד: קחו דוגמה, בוא ניתן דוגמה, אני אתן דוגמה. אתה מדבר על איזה ספר "הצלחה והחיים הטובים" או "שקט נפשי"?

ש: "שקט נפשי".

אליעד: עכשיו קחו דוגמה, מה כתבתי שם בספר? כתבתי "האדם מחויב לעשות את מה שהוא רוצה והרצון יחליט לו מה לעשות".

ש: נכון.

אליעד: עכשיו מה הטקטיקה ששם יש לי פה? אני חושב שהאדם לא מחויב לעשות מה שהוא רוצה הוא אפילו בוחר מה לרצות אבל אם אני אגיד לבן אדם " תקשיב, אתה בכלל בוחר מה לרצות" הוא לא, מה הוא יגיד לך מה לרצות. אז מה עשיתי? לקחתי את מה שהוא חושב, מה הוא חושב? הוא חושב שהרצון שלו ממליץ לו מה לעשות ואני אמרתי "הרצון שלך לא ממליץ לך מה לעשות".

ש: מחייב לו.

אליעד: "אתה חייב לעשות". זאת אומרת הסכמתי איתו והוספתי משהו. בן אדם רגיל חושב שמה שהוא רוצה הוא צריך לעשות.

ש: אני לא הפניתי את המבט בכלל באופן כללי להגיד...

אליעד: לא, אני רק נותן דוגמה, אני נותן דוגמה למה שדיברנו קודם, בן אדם רגיל חושב שהוא צריך לעשות את מה שהוא רוצה, אני חושב שהוא לא צריך לעשות את מה שהוא רוצה, עכשיו אם אני אגיד לבן אדם "תקשיב אתה לא צריך לעשות את מה שאתה רוצה" זה לא יסתדר, אז מה אני עושה? אני אומר לו "מה אתה חושב שאתה צריך לעשות את מה שאתה רוצה? נכון אתה חייב לעשות את מה שאתה רוצה", את המילה "צריך" הפכתי למילה "חייב".

עוד פעם, הוא חושב שהוא צריך לעשות, כל בן אדם רגיל חושב שהוא צריך שיהיה לו את מה שהוא רוצה ואני אומר לך לא, אני אומר "נכון נכון, אתה צודק, אתה חייב שיהיה לך את מה שאתה רוצה, אתה מוכרח לעשות את מה שאתה רוצה, הרצון שלך אתה משועבד לו", עכשיו מה בעצם עשיתי? הלבשתי לו את המחויב. עכשיו מה עשיתי? בעצם יצרתי אצלו התנגדות במה שהוא חושב. זה לא הסבר מקודם עכשיו אני אסביר את זה.

ש: עשית מחויב על מחויב, "צריך" זה גם מחויב. לא זה מחויב על מחויב זה הופך לפולש הגון וחודרני

אליעד: עוד פעם, מדהים, עכשיו תתרכזו. יש דרך לגרום לבן אדם, חברים, יש דרך לגרום לבן אדם לשנות את דעתו, אתם שומעים? יש דרך לגרום לבן אדם לשנות את דעתו על ידי זה שאתה לוקח את מה שהוא חושב, אתה גורם לו לראות את האבסורד, אתה גורם לו לשנוא את מה שהוא חושב. עכשיו איך אתה גורם לבן אדם לשנוא את מה שהוא חושב? על ידי שאתה מקצין לו את מה שהוא חושב, הבן אדם רגיל, נגיד שבן אדם חושב "גם וגם".

ש: אתה בעצם מחזק לו את תחושת הציניות.

אליעד: בן אדם חושב, כן, בן אדם חושב "גם וגם" אני אומר לו, אני לוקח את "הגם" שהוא אמר הופך אותו "ל - רק" ואז הוא שונא את "ה - רק", ואז הוא גם מבטל את "הגם" הראשון. לדוגמה בן אדם חושב שמה שהוא רוצה זה מה שאחראי אם הוא ירגיש טוב או רע, עכשיו הוא לא מבין שהוא, עכשיו זה מה שהוא חושב. עכשיו אני רוצה להביא אותו למצב שהוא יבין שלמרות שהוא רוצה למרות זאת הוא יכול גם להתחבר עם ההפך של מה שהוא רוצה. עוד פעם, בן אדם חושב שאם הוא רוצה, מה הוא רוצה?

ש: למלא את הרצון שלו.

אליעד: לא, דוגמה, תן דוגמה לרצון.

ש: להיות לבד.

אליעד: הוא רוצה להיות לבד?

ש: כן.

אליעד: רוצה?

ש: נגיד.

אליעד לא, תני דוגמה, אנשים לא מזדהים עם זה, תני דוגמה אחרת. טוב, בן אדם רוצה להיות בריא, בסדר. אוקי, בן אדם רוצה להיות בריא, עכשיו אני חושב שהוא יכול להיות מאושר גם אם הוא יהיה חולה למרות שהוא רוצה להיות בריא. אני חושב שהבן אדם יכול להיות מאושר למרות שהוא רוצה להיות בריא ולמרות שהוא חולה, זה מה שאני חושב. עכשיו, אם בא בן אדם ואומר "תראה אני רע לי", "למה רע לך?", "כי אני חולה", "אז מה אם אתה חולה", "אני רוצה להיות בריא", "אוקי בסדר לא רב איתך, מה אתה חושב שאם אתה רוצה להיות בריא ואתה חולה זאת בעיה"? אז מה אני עושה? אני רוצה להביא אותה להפך, אני רוצה אותו שהוא יבין שגם אם הוא חולה והוא רוצה להיות בריא עדיין הוא יוכל להרגיש טוב. אז מה אני עושה? אני אומר לו "נכון אתה צודק, אם אתה רוצה משהו אתה לא יכול בשום פנים ואופן להתנגד בזה, אתה חייב לסבול מזה שאתה רוצה להיות בריא ואתה חולה", עכשיו כשאני מוסיף לו את המילה "חייב" זה מלחיץ אותו "רגע רגע, מה פתאום? מה אני חייב? מה אתה אומר לי חייב? מה זאת אומרת אני יכול להיות מאושר למרות שאני חולה ולמרות שאני רוצה להיות בריא" ואז הבאתי אותו להיפוך.

ש: אלא אם כן הוא יסכים עם מה שאמרת ואז הוא ישתחרר.

אליעד: לא משנה הוא לא יסכים, גם אין "אלא אם כן" כי אני יודע מראש מה הוא יכול ומה הוא לא יכול.

ש: נכון זאת הדרך היחידה להוציא את הבן אדם מהמקום שלו מה שאתה אמרת עכשיו. זה להקצין.

אליעד: הנה הוא אמר "יחידה", מי אמר "יחידה"? אולי יש עוד שיטות.

ש: הנה ראית עשיתי לך את זה.

אליעד: כן עשית את זה, אתה יודע מה יקרה אם זה יעבוד עוד כמה פעמים.

ש: תעשה לי טובה, תאמין לי עוד פעם אם זה עובד, זה רגע של אושר.

אליעד: אני עשיתי כדי שתגיד. טוב טוב, בא נתקדם אני מסביר עוד פעם אתה לוקח, עכשיו תסתכלו אם הבן אדם היה קם בבוקר מתוך מחשבה שאומרת לו שהוא עבד ושיש לו בוס קשוח שקוראים לו "הרצון", ושהוא חייב לעשות את מה שהוא רוצה ושאם לא יהיה לו את מה שהוא רוצה הוא ירגיש רע, ושהוא 24 שעות משועבד לרצון אם הוא היה מבין את זה אז מה הוא היה עושה? הוא היה אומר "מה פתאום אני חייב להיפטר מהבוס הזה, מה אני לא רוצה את הבוס ההוא? מה הוא נותן לי? אני עובד אצלו והוא אי אפשר להיפטר, אין חופשות וכלום", אז הוא היה קם בבוקר כמוני ואומר "אני חייב להיפטר מהרצון הזה, איך אני מצליח להגיע למצב שאני לא ארצה כלום או שהרצון הזה לא ישחק אצלי תפקיד". עכשיו אבל מתי אני רציתי להשתחרר מהרצון? כשהבנתי כמה הוא מנהל אותי.

עכשיו בא בן אדם רגיל ומסביר את עצמו, בא בן אדם רגיל ואומר "רע לי, למה רע לי? כי אני חולה", "אז מה אם אתה חולה?", "אני לא רוצה להיות חולה", אוקי ועכשיו אני אגיד לו "ומה אתה חושב". עכשיו מה הוא בעצם אומר? הוא בעצם אומר "אם אני חולה ואני לא רוצה להיות חולה אז אני אמור להרגיש רע", עכשיו אני אגיד לו "אתה בטוח שאתה אמור להרגיש רע?", עכשיו אז כנראה שהוא יגיד שכן כי אם הוא יגיד שלא אז מה הבעיה. עכשיו מה שאני עושה אני לוקח את "הגם" שלו את "הגם", יש לך, יש "אם אני רוצה ואין לי אני מרגיש רע" ויש "אם אני רוצה ואין לי אני מרגיש טוב", עכשיו הבן אדם רגיל מזדהה עם המחשבה שאומרת "אם אני רוצה ואין לי אני מרגיש רע" ואני לוקח את המחשבה הזאת מקצין אותה, מביא אותה לאבסורד, מכניס אותו לצמצום, מנטרל את ההפך ואז הוא צריך ללכת להפך, ואז יש לו את האיזון.

אני אומר לבן אדם "תקשיב אתה 24 שעות מחויב לרצון שלך ואתה לא יכול לעשות הפוך וכו" אז הוא מתחיל להילחץ, הוא אומר "מה פתאום, רגע רגע, אני רוצה להשתחרר" ואז בעצם הוא מתחיל לחשוב על איך הוא יכול להתנגד לרצון של עצמו. עכשיו האסטרטגיה היא לקחת את המחויב שלו, עכשיו אני יודע שהוא לא רוצה את כל המחויב, הוא כאילו לוקח "גם וגם" ומציג אותו כמחויב אז אני זורע, עכשיו אם אני אגיד לו את "הגם" השני הוא לא ירצה, לוקח את המחויב שלו אני דוחף את זה למחויב יותר גדול ואז אני זה.

עכשיו אם נגיד לדוגמה בן אדם אומר נגיד "אין לי כסף לקנות את המוצר", נגיד אתה אומר למישהו "אתה רוצה לקנות?" הוא אומר לך "לא אין לי כסף". עכשיו איך אתה נגיד יכול אם אתה תגיד לו "לא נכון יש לך כסף" הוא יגיד "לא אין לי כסף" אז מה שאתה עושה אתה לוקח את זה שהוא אמר "אין לי כסף", הופך את זה לאבסורד כדי שהוא ירצה להגיד שיש לו. הבנת מה אמרתי?

ש: כן.

אליעד: בן אדם נגיד אומר "אין לי כסף" אז אני אומר לו "מה אין לך עבודה, אתה מובטל?", אז הוא אומר "לא לא, יש לי זה", "אה אז אתה גם יכול לקנות". עוד פעם, אם בן אדם אומר "אין לי" ואני אגיד לו נגיד "יש לך" הוא יתחיל להתווכח "יש, אין, יש, אין" אז אני לוקח את מה שהוא אמר והופך את זה לאבסורד כדי שהוא עצמו ירצה להביא את ההיפוך. גם רבי נחמן פעם עשה את זה אצל מישהו שהוא אמר לו "אתה ממך, עזוב אתה לא יצא שום דבר, אתה יכול ללכת" ואז הוא אומר לו ללכת, ואז התלמיד שלו רבי נחמן אמר "למה אבל למה אתה אומר לי ככה, אבל יש בי גם נקודות טובות", " אבל אתה רואה בשביל זה אמרתי שלא יצא ממך שום דבר" כי הוא אומר "אם הייתי אומר לך שיש בך נקודות טובות" היית אומר "אה אני לא יכול, אני זה", אז הוא אומר לך "בגלל זה אמרתי לך, כן כן, עזוב אתה צודק, אתה תמשיך לסבול לנצח", "מה איך אתה מדבר ככה, למה שאני אמשיך לסבול לנצח אני" הוא אומר לו "בשביל זה עשיתי לך את ההיפוך"? זה אפילו מתועד "חיי מוהר"ן".

ש: זה כאילו מניפולציה זולה איכשהו.

אליעד: יקרה.

ש: אה?

אליעד: יקרה מאוד.

ש: איזה ספר?

אליעד: ספר "חיי מוהר"ן".

ש: זה הספר מה שאמרתי לך פעולת הצדיק?

אליעד: לא.

ש: הספר הטוב.

אליעד: הספר "פעולת הצדיק" מבוסס גם על ספר "חיי מוהר"ן". עכשיו רבי נחמן פעם אמר למישהו, אמר לו "אני לא יכול לספר לך", הוא אמר לו "תדע לך שיש הרבה דברים שאני עושה עם בני אדם ושאני לא יכול לספר לך עליהם", "למה כי אם אני אספר לך עליהם", הוא אמר לו "כי אז אני לא אוכל לעשות את זה איתך" כי הוא אמר לו "אם אני אספר לך איך אני מרמה אנשים אז אני לא אוכל לרמות אותך. למרות שאני נגיד יכול לספר לבן אדם איך אני מרמה אותו ועדיין יכול לרמות אותו, הוא לא מבין, הוא לא מרוכז. למרות שיכול להיות שכשאני מספר לך איך אני מרמה אותך בזה עצמו אני מרמה אותך כי אולי יש לי מרמה אחרת בכלל ואז אני רוצה לשלוח אותך לשם בכלל ואז לכיוון אחר.

ש: זה המקום היחידי בעולם חבל לשלם על זה שמרמים אותך בכלל. איך אתה משלם על זה בכלל.

אליעד: עכשיו תדעו לכם.

ש: וזה החלק המעניין.

אליעד: לא, מצד שני אם אתה תבין שמרמים אותך אז אתה כבר יודע את האמת אז אתה כבר לא רימו אותך. עכשיו דבר נוסף, אני אחת הפעמים שהכי הערצתי את רבי נחמן כאילו בהיסטוריה, זאת אומרת בתהליך היה איזה רגע מכונן שמאוד הערצתי את רבי נחמן, זה בדיוק היה לגבי הרצון, שאני קלטתי שרבי נחמן רימה אותי אמרתי "מה אותי הוא רימה? אני חשבתי שאני כל כך חכם, איך הוא רימה אותי בכזה דבר" ואז אמרתי "זה? הוא היה באמת חכם". עכשיו מה היה בסיפור? שמישהו שואל את רבי נחמן, אמר לו "תגיד לי איך עובדת הבחירה החופשית?" אז הוא אומר לו "מה זאת השאלה הזאת, אם אתה רוצה אתה עושה, אם אתה לא רוצה אתה לא עושה", אמרתי "וואלה נכון, יש לי בחירה חופשית אם אני ארצה אני אעשה, אם אני לא ארצה אני לא אעשה" ואז אמרתי "רגע, אבל זה רק אם אני רוצה", ואז אני הבנתי "מה זאת אומרת מי שמחליט לי אם לעשות או לא זה מה שאני רוצה אז איך יש לי בחירה חופשית", ואז אני הבנתי שאם באותה תקופה בהתחלה רבי נחמן אומר לי "תקשיב אין לך בחירה חופשית אם אתה רוצה אתה עושה, אם אתה לא רוצה אתה לא עושה" אמרתי לו "מה עם המשוגע הזה, מה הוא מדבר? מי הוא שיגיד לי שאין לי בחירה"? אז הוא אמר לי "לא לא, יש לך בחירה מאה אחוז בחירה" והוא עוד חידד בטקסט כתוב שרבי נחמן אמר "לאיש הישראלי יש בחירה על כל דבר", זאת אומרת אין שום דבר שאין לך עליו בחירה עכשיו מאה אחוז בחירה כי כל דבר וזה יש לך בחירה על הכל, אם אתה רוצה אתה עושה, אם אתה לא רוצה אתה לא עושה. ואז כבר לקחתי את זה עד הסוף ואז פתאום התהפך לי, ואז אמרתי "זה היה בחור חכם".

למרות שגם זה לא בדיוק אמת כי גם שאמרתי שאם אני רוצה בסוף גם גיליתי שאני גם בוחר מה לרצות אבל מה שהיה בסיפור שהוא לקח רעיון אחד והלביש אותו בהיפוך שלו. עכשיו הדבר הזה מובא בספר "סיפורי מעשיות" בסיפור על הקבצנים, רבי נחמן מספר על אחד הקבצנים שהיה לו צוואר עקום, הוא היה קבצן שהיה לו צוואר עקום, מה זה צוואר עקום? צוואר עקום, ואז מה היה מיוחד בקבצן עם הצוואר העקום? שהקבצן עם הצוואר העקום היה המומחה הכי גדול בעולם להשמיע קולות. עכשיו אתה אומר יש לו צוואר עקום איך הוא יכול לשיר? לא, הוא היה למרות שהיה לו צוואר עקום הוא יכול הכי מומחה להשמיע קולות.

ש: אולי דווקא בגלל זה.

אליעד: עכשיו אולי אני טועה, אולי זה ההוא של "הבעטליר"? לדעתי זה הצוואר עקום. עכשיו מה היה בסיפור הוא מספר שיש שתי ציפורים, רבי נחמן מספר שהקבצן סיפר למי שהוא פגש אמר להם "יש בעולם שלנו שתי ציפורים וכל אחת נמצאת בקצה השני של העולם ובלילה הציפורים האלה הן צועקות מאוד חזק, הן מזדווגות אחת לשנייה".

ש: בבוקר לא שומעים אותן.

אליעד: יש איזה סיפור שהיה להם בנושא הזה. עכשיו ואז הוא אמר להם שכל האנשים שסובלים בעולם כי התת מודע שלהם שומע את הציפורים האלה צועקות, עכשיו ויש איזה בעיה מאוד רצינית שאי אפשר להביא ציפור אחת לשנייה, אי אפשר יש איזה בעיה ואז הוא אומר להם "ואני יכול לזרוק קולות", מה זאת אומרת? אני נגיד יכול לעמוד פה ולגרום לך משמה לשמוע מישהו שמדבר איתך, אני כמו האלה לדוגמה שמדברים עם הבובות, נגיד הבובה פה ואתה יכול...

ש: זה כמו האלה שמדברים מהבטן.

אליעד: כן, פיטומים כאלה. עכשיו מה שאני אומר, מה התחכום של אותו קבצן היה שאתה יכול לראות שמישהו? נגיד לדוגמה הוא והוא גורם לך, הוא מדבר ואתה שומע שהקול מגיע "משם לא מפה". עכשיו מה הוא בא להגיד? הוא בא להגיד "אני יכול לקחת את הקול של הציפור הזאת ולשים אותו ליד הקול של הציפור הזאת, ולקרב אותן ולחבר אותן". עכשיו מה הנמשל של הדבר? שהבן אדם יש לו בתוכו איזה מחלוקת רצינית, בראש יש לו איזה קונפליקט רציני, עכשיו אני לצורך העניין יכול לזרוע קולות, מה זאת אומרת לזרוע קולות? יכול לקחת רעיון, לעטוף לך אותו באיזה עטיפה שאתה רוצה, להביא לך אותו, כאילו לוקח את מה שאני רוצה שתביא, עוטף לך אותו, אומר לך קח.

ש: "קונדסון".

אליעד: לא "קונדסון" אתה תמיד רואה את הפיתוי, צריך להראות לך. לא "קונדסון" בסדר, יש לו שכל יפה, "קונדסון" משהו שהוא במשהו משהו. עכשיו בכל מקרה מה הרעיון, מה המסר? שאתה לוקח את הדבר הזה ואז דרכו אתה מחבר את הבן אדם עם עצמו כי אם אתה תגיד לבן אדם מראש אז הוא לא יבין מה אתה רצית ממנו. אז אתה לוקח רעיונות נגיד לדוגמה לגבי הרצון, אתה לוקח רעיון ועוטף לו את זה במה שהוא רוצה לשמוע אבל אתה אומר לו את ההפך ממה שהוא חשב שאתה הולך להגיד לו ואז כשהוא לוקח את זה אז הוא פתאום קולט שזה הפוך, ואז זה החיבור של הציפורים.

ש: אפשר לדוגמה כאילו פרקטית.

אליעד: איתך, לך עשיתי את זה.

ש: אני אתן דוגמה אבל, למשל אם בן אדם אומר "אני חייב למצוא עבודה", יש לדוגמה.

אליעד: להזכיר לך מתי עשיתי לך את זה?

ש: זה מה שהוא חשב, הוא חשב מתי להעלות בן אדם מלמטה. רגע רגע, אולי ניתן לו עוד הזדמנות נזרום עם המחשבה. לא? נזכרתי בזה.

אליעד: אני אזכיר לך מתי עשיתי לך את זה, אתה ישבת פה ואז או לא זוכר איפה בדיוק, ואז דיברנו על איזה משהו והסברתי לך שאתה לא חייב לסבול ואז אמרת "תראה אני לא, אין לי אופציה כזאת" ואז אמרתי "לא אני רק ניסיתי לעבוד עליך, רק רציתי להיות בטוח כמה אתה באמת בטוח שאתה חייב לסבול", ואז כאילו החלטתי לצד שלך ואז שאמרתי לך "אתה חייב לסבול", "מה פתאום אני חייב לסבול? לא אני לא חייב לסבול". כאילו אם הייתי אומר לך "אל תסבול", "איך אני יכול לא לסבול?".

ש: אמרת שאני חייב לסבול?

אליעד: כן היה משהו שאמרתי לך.

ש: אמרתי "מה פתאום אני לא חייב לסבול?".

אליעד: לא היה משהו שאני כאילו ניסיתי להסביר לך לא לסבול, היה משהו שניסיתי להסביר לך איך לא לסבול ואז אתה התנגדת לזה, אמרת "אני לא יכול" ואז אמרתי לך "תקשיב אני לא באמת חושב שאתה יכול אני רק רציתי לבדוק עד כמה אתה משוכנע שאתה לא יכול" ואז הזדהיתי איתך עם "הלא יכול", ואז "הלא יכול" הזה הלחיץ אותך ואז אמרת "לא, אני כן יכול, אני כן רוצה להיות יכול". זה מה שאני עושה עם כולם כל הזמן, בא בן אדם יש לו בעיה ואם אני אגיד לו "תקשיב, אין בעיה" הוא לא יסכים אז אני אומר לו "לא רק שיש בעיה אתה אולי גם תישאר איתה לנצח, תתחיל להתרגל לסבול", אני אומר לו "זה מחויב נכון? מחויב שזה, מחויב שזה ולכן מחויב שתסבול" זה מחריד אותו ואז עכשיו הוא הולך לחפש אם זה מחויב או אפשרי. וזה תמיד אותו דבר.

ש: אבל זה בגלל שהוא בא אליך כדי שתיתן לו פתרון, הוא בא עם התנגדויות ואז אתה אומר לו "אוקי אתה מתנגד, אתה צודק" זה מה שאתה אומר לו "אתה צודק".

אליעד: אני לוקח את ההתנגדויות שלו, מפעיל עליו. נגיד בא בן אדם נגיד לטיפול ואומר נגיד "קשה לי לקום בבוקר וזה", נגיד שהוא רוצה לקום בבוקר מוקדם ואז אני אומר לו "ולמה אתה לא קם מוקדם?", ואז הוא מתחיל להביא התנגדויות ואז אני אומר לו "תראה אתה יודע, זה באמת נכון, איך אתה יכול לקום בבוקר? באמת אתה צודק, אני לא יכול לעזור לך, אני מתנצל לא יכול לעזור", אני אומר לו "אתה צודק יש לך פה התנגדויות רציניות", ואני אומר לו "תראה אני אגיד לך את האמת, אחרים לא יגידו לך את זה, להגיד לך את האמת, האמת אתה חייב לקום מאוחר אין אפשרות שתקום מוקדם, תפסיק לחפש, שכח מזה" אז זה מלחיץ אותו, "מה פתאום אני רוצה לקום מוקדם", אני אומר לו "אבל אי אפשר" אבל אז אני אומר לו את מה שהוא אמר לפני רגע, ואז הוא אומר "לא לא, לא נכון", אז לא נכון יפה, אז עכשיו בהנחה ואני הופך לו צד עוד פעם, ואז אני הופך לו צד עוד פעם, אומר לו "טוב, אז מה השאלה, הנה אמרת מה פתאום, אז מה השאלה?", אז הוא אומר "לא" ואז הוא מביא התנגדות חדשה ואז אני אומר לו "כן, אתה צודק בכל מקרה, אתה מחויב לסבול לא?".

ש: מחבר אותו לספק שיש לו שהוא כן יכול.

אליעד: אני מחבר אותו לאיפה הוא משקר את עצמו באמצעות זה שכל פעם שהוא אומר צד אני אומר לו את מה שלפני רגע הוא אמר את מה שהוא שלל וכאילו בתוכו גורם לו לריב עם עצמו, למה שהוא יריב איתי.

ש: כי יותר קל לראות את הדברים שלך אצל מישהו אחר מאשר על עצמך.

אליעד: אבל אין לי כוח לריב איתו אז אני אומר לו "בוא תריב? אתה רוצה לריב עם מישהו? תריב עם עצמך".

ש: לריב עם עצמי קשה לי לראות, אבל עם מישהו אחר קל לי להעביר ביקורת ושאתה מוציא את זה החוצה ואני רואה את זה פתאום אתה אומר...

אליעד: בוא ניתן עוד דוגמה, נגיד חינוך ילדים, נגיד לדוגמה, נגיד הילדה אומרת, את אומרת לה "תעשי משהו", "תראי אני לא יכולה, אני קשה לי, אני לא נחשבת מספיק", "לא, אבל למה?", "תראי יש לי בעיה נפשית, החיים שלי קשים", סיפורים. אוקי רושמים בפנקס, אחר כך כשהיא מבקשת משהו את אומרת לה "תראי אין אפשרות, אמרנו שאת לא יכולה שזה אין אפשרות, מה את רוצה?", אומרת לך "לא מה זאת אומרת אבל אם אני רוצה אני יכולה", רשמנו בפנקס, אז ברגע שמבקשים ממנה אז אומרים לה "רגע, תחליטי אם את רוצה את יכולה או לא?". לוקחים את הדעה של הבן אדם ואז משתמשים בזה נגדו כשהוא מנסה להביא את ההפך, נגיד כשהיא אומרת "תראי אני לא יכולה, אני לא יכולה, המחשבות שלי אומרות לי ככה אני לא יכולה", אוקי כשהיא צריכה משהו "תראי אני לא יכולה, המחשבות שלי אומרת לי ככה אני לא יכולה" ואז היא מתנגדת, ואז את ממשיכה עד שהיא מוציאה את התשובה, ואז שהיא מוציאה את התשובה את משתמשת בזה מולה. כאילו היא נותנת, מה לא הבנת? אני אסביר עוד פעם.

ש: אפשר יותר פשוט, היא אומרת שהמחשבות שלה אומרות לה משהו.

אליעד: נגיד שאת אומרת.

ש: תסדרי את החדר.

אליעד: לבת שלך תסדרי את החדר מה היא אומרת?

ש: אחר כך.

אליעד: אחר כך אוקי, עכשיו את אומרת "מה אני יכולה להגיד לה לאחר כך הזה, מה עושים עם האחר כך?", תשובה, כשהיא מבקשת ממך משהו, מה היא מבקשת?

ש: תביא לי את המגבת.

אליעד: אחר כך.

ש: ואז היא מתחילה לצרוח "אבל לא", אני אומרת לה "אחר כך" זה לא הולך, לא נגמר ככה יש מצבים קשים, "תביאי את המגבת בצרחות" ואז אני לא יודעת מה שאני אעשה.

אליעד: רגע רגע, את אומרת לה "רגע, למה שאני אביא לך את המגבת?", את אומרת לה "למה, למה שאני אביא לך אותה?", שואלת אותה "למה".

ש: כי לא הבאתי, כי שכחתי לקחת אותה.

אליעד: אז מה אחר כך, למה מה דחוף לך עכשיו?

ש: כי עכשיו אני גמרתי להתקלח.

אליעד: אז מה, תחכי. לא, בהיגיון.

ש: יפה, בהיגיון ואז מגיע מצב שבהיגיון במקרה של הבת שלי צורחת.

אליעד: הנה היא עכשיו הולכת על זה, כן מה עם ההיגיון? תגידי שאת לא יודעת להמשיך בהיגיון.

ש: נכון, רגע רגע, אני שומעת צרחות אני לא יכולה, הצרחות קורעות אותי, קורות לי.

אליעד: אבל איך הגעת לצרחות, לא חייבים להגיע לצרחות. תראי אני יכול להגיד לך אז כשהיא אומרת "אחר כך" תצרחי עליה אבל לא רציתי, כי לא אם זה היה הפתרון אז זה הפתרון לא רציתי, אני רוצה להסביר לה את המהות של "האחר כך". אוקי, אז היא מבקשת "אני רוצה" את אומרת "אחר כך" אז היא מתחילה להילחץ, אז את אומרת לה "רגע אבל למה את לחוצה אבל אמרתי לך אחר כך, רגע נכון שביקשת?", את לא נגדה, את אומרת לה "ביקשת? נכון, אמרתי לך שאני לא אביא לך? לא. את רוצה, נכון אני יודעת שאת רוצה אבל אחר כך אני עכשיו עושה משהו". נגיד כשאת אומרת לה "תסדרי את החדר" מה היא אומרת לך? "אחר כך", את אומרת לה "אבל למה אחר כך?", אומרת "כי אני עסוקה".

ש: נכון.

אליעד: "אני עסוקה, אני שמעתי מה אמרת", "אני אביא לך את המגבת אבל אחר כך, אני כרגע עסוקה", רגע ואם היא מתחילה להילחץ את לא ישר מדברת, את אומרת לה "רגע תסבירי לי אני לא באה, אני רק רוצה להבין" את כאילו משחקת אותה כאילו את מפגרת, "אני לא מבינה אותך, מה יש לך? אמרתי אני אביא לך את זה אחר כך, מה את לחוצה כל כך? מה מלחיץ אותך?".

ש: שאני רוצה את זה עכשיו.

אליעד: "אבל למה לך עכשיו, למה לא אחר כך?", עכשיו תעשי יותר מזה ואז היא אומרת לך "כי אני עכשיו צריכה את זה" ואז את אומרת לה "תקשיבי, אני מבינה שאת צריכה את זה עכשיו אבל אני עכשיו עסוקה, מה את מציעה שאני אעשה? איך אני יכולה להתמודד עם זה שאני עסוקה". שזה כאילו "אני אבל עסוקה מה את רוצה שאני אעשה אני עסוקה? מה את רוצה שאני אעשה? מה את מצפה שאני אפסיק את הדברים שלי כשאני עסוקה"? את כל מה שהיא אמרה לך קודם "את מצפה שאני אפסיק את זה שאני עסוקה בשביל לעשות את מה שאת רוצה?", את מה שהיא אמרה לך קודם? הפוך. אז מה היא תגיד לך? אז אם היא תגיד לך "נכון את צודקת", תגיד לך "כן אני מצפה".

ש: לא פותחת את הדלת ואומרת, ודופקת לי את הדלת.

אליעד: לא, זה לא נכון.

ש: אולי לא, לא ניסיתי את זה.

אליעד: זה לא נכון, אני מסביר לך, את מה שהיא אמרה לך קודם את אומרת לה בדיוק אותו דבר אבל לא בקטע של נקמנות? לא בקטע של "את לא רצית גם אני לא רוצה", לא כי אז היא קולטת שמרמים אותה. את עושה את זה בטבעי, את אומרת, עכשיו תדעי יותר מזה, תקשיבי אני אתן לך דוגמה, בקיצור את אומרת לה "תסדרי את החדר" ואז היא אומרת לך "אני לא", מה היא אומרת?

ש: אחר כך.

אליעד: אחר כך, את אומרת לה "למה לא עכשיו?" ומה היא אומרת? כי אני עסוקה.

ש: לא בא לי עכשיו יש לי מחשב, יש לי זה.

אליעד: עכשיו נגיד שהיא מבקשת נגיד מגבת דוגמה, את אומרת לה "תראי אני אביא לך את המגבת עוד מעט כי אני כרגע עושה משהו", כאילו הכי אותנטי בכלל. את כאילו מלבישה את "האחר כך" שלה במילים אחרות, את לא משתמשת באותה מילה, את מביאה את אותו רעיון רק במילים אחרות. כאילו "אני אביא לך את זה עוד מעט" כי אם זה בדיוק אותו דבר היא תגיד "מה אני אמרתי לך אחר כך, את אומרת לי אחר כך?" לא, את אומרת את אותו דבר רק במילה אחרת, את אומרת "עוד מעט אני אביא לך אני כרגע עושה משהו" ואת אומרת לה גם מה את עושה, את אומרת לה "אני עוד מעט אביא לך אני כרגע באמצע אימייל" דוגמה, אותו דבר "באמצע אימייל". אוקי, ואז היא תגיד לך "כן, מה עם המגבת" תגידי לה "רגע"? את הולכת אליה, את אומרת לה "תקשיבי, אני רוצה להבין משהו, אני אמרתי לך שאני באמצע אימייל, למה את צועקת מה הסיבה? נכון שביקשת, אני לא אמרתי שלא", את כאילו מציגה לה את האבסורד "לא אמרתי לך שלא, אמרתי לך שכן אבל אמרתי לך שאני כרגע עסוקה באמצע אימייל, מה את רוצה? מה את מצפה? את מצפה שאני אעזוב את המחשב בשביל לעזור לך?".

לא, כי כשהיא אומרת לך "כן" אבל גם את אמרת לה קודם "אני מצפה שתעזבי את המחשב ותסדרי" אבל היא אמרה לך "אני לא יכולה, אני באמצע משהו" אז את אומרת לה "אבל איך אני יכולה". את לא אומרת לה "תלמדי", את לא אומרת לה "אבל אני לא יכולה" כי אם את לא יכולה אז היא נדחקה לפינה ואז היא צועקת אז את אומרת לה "אבל איך אני יכולה לעזור", את אומרת "איך" את כאילו מטילה ספק בנקיטת עמדה של עצמך, את אומרת לה "אבל איך אני יכולה לעזוב את העיסוק שלי בזה, איך אני יכולה לעשות כזה דבר? אבל אני עסוקה". למרות שיש פה קצת הבדל כי נגיד לדוגמה להביא מגבת זה פעולה סגורה, לסדר חדר זה פעולה ארוכה, היא יכולה להגיד לך "כן, זה קצר, זה ארוך" אז אולי תנסי למצוא משהו שהוא דומה, את מבינה? למרות שגם מפה אפשר למצוא הקשרים.

את לא, זה לא שאני מניח "אל תביאי לה" ואני אומר תנסי לגרום לה להסתכל מזווית אחרת על ההתנגדות של עצמה, זאת אומרת כשאת אומרת לה "אבל איך אני יכולה להפסיק, אבל איך אני יכולה, אני באמצע אימייל, מה את מציעה שאני אעשה?". עכשיו יש פה עוד טריק.

ש: אני פשוט אומרת "מה את מציעה שאני אעשה?".

אליעד: כן, יש פה עוד טריק. מה עוד טריק? כשאת אומרת לה "תגידי אני זה, אבל מה את מציעה, מה את מציעה שאני אעשה?", מה הטריק? כשאת שואלת אותה "מה את מציעה?" את כאילו אומרת לה "את אלוהים ואני נמוכה ותעזרי לי", את מבינה? אז היא כאילו "ברור אני אתן לך את התשובה, אם את שואלת אני אתן לך את התשובה", "אוקי, תני את התשובה" ואז את מעלה עוד קצת התנגדות, עוד קצת כאילו את ההתנגדויות שלה "רגע אבל זה מאוד חשוב" את כל מה שהיא אמרה באותה מילה אבל זה לא בדיוק באותה מילה, דומה אותו רעיון ואז אוקי, את הולכת, אומרת לה "וואלה את צודקת, נכון אם אני בזה, אז אני פשוט יכולה להגיד לו לחכות רגע ולהביא לך את מה שאת רוצה", אוקי עכשיו איפה טעיתי? כשאמרתי לו "אני יכולה להגיד לו לחכות רגע" כי למה זה יפול? כי בלהביא מגבת את יכולה להגיד "אני יכולה לחכות רגע", בלסדר את החדר זה לא "אני יכולה לחכות רגע" כי זה לא רגע לכן המילה "רגע" אם תוסיפי אותה היא יכולה ליצור בעיה כי המילה "רגע" זה יוצר הפרדה בין "להביא מגבת" לבין "החדר", לכן המילה "רגע" היא פסולה. את יכולה להגיד לה "הבנתי" ואז את יכולה לדחוף לה עכשיו מה שאת רוצה, את יכולה להגיד לה "טוב את צודקת, נכון את מספיק חשובה לי, בשבילך אני אוותר על הבן אדם שאני מדברת איתו".

דוגמה כאילו הוצאת משהו, החלפת לה ואחר כך נגיד כשהיא, את מבקשת עזרה את אומרת לה "תקשיבי" אבל גם את ואז את אומרת "אני מקשבת שתעשי" נגיד, למרות שאני לא יודע אם את אומרת לה "תסדרי את החדר" או "אני מבקשת שתסדרי את החדר", או "אני אשמח שתסדרי את החדר, או "מתי תסדרי את החדר".

ש: בדיוק יש לי טון שמודע שאני פוקדת.

אליעד: אני יודע, את זה ישר קפצתי כי אתה לא מבקש שיבטא.

ש: דורשת.

אליעד: כן, אז סלקטיבית היא גם רוצה להתנגד כי למה שאם היא אומללה, מסכנה? לא בגללך, גם בגללך, לא רק בגללך. סתם, אם וזה אז היא מנסה להתנגד בשביל הטענות של עצמה זה חלק מזה. בכל מקרה אני לוקח את מה שהיא ענתה לך ואת אומרת לה, מה את אומרת?

ש: שזה פעם ראשונה שאני מסתכלת על זה ככה. לא הסתכלתי על זה ככה הייתי נעולה.

אליעד: עד היום הסתכלת על מריבה כמחויבת לא כאפשרית, חיובית שמחויב שתהיה מריבה.

ש: וכאילו אין לי מצב שלא להיות במריבה תמיד התנגדות.

אליעד: אוקי, יאללה, שאלות על הנושא הזה?
לנהל משא ומתן שיטה עצמאות להרגיש טוב חינוך ילדים מניפולציות להרגיש חייב הבנה עמוקה הצלחה שינוי תודעה הדרכת הורים nlp איך לנהל איך לנהל משא ומתן איך לשכנע איך לשכנע אנשים איך לשתול איך לשתול מחשבות אסטרטגיה אסטרטגיות אסטרטגיות מכירה אסטרטגיות שכנוע יהדות תורה מצוות אלוהים לנהל לנהל משא ומתן לשכנע לשכנע אנשים לשתול לשתול מחשבות מחשבות מחשבות מניפולציות מכירה מכירות מנהל מניפולציה מניפולציות משא ומתן משחק משחקים ניהול ניהול משא ומתן נלפ סוגסטיה סוגסטיות רטוריקה שיווק שיטה לשכנוע שיטות שיטות לשכנוע שיטות שכנוע שיטת שכנוע שינוי שינוי עמדות שינויים שיפור שיפור מכירות שכנוע שכנוע nlp שתילת מחשבות תורה תורת המשחקים
צביעות דתית, פשעים של דתיים, התנשאות דתית, שנאה לדתיים, למה אנשים כועסים על דתיים? דתי גנב, דתי רוצח, דתיים וחילונים, דתיים משתמטים, נגד שירות בצבא, יחסי דתיים חילונים
צביעות דתית, פשעים של דתיים, התנשאות דתית, שנאה לדתיים, למה אנשים כועסים על דתיים? דתי גנב, דתי רוצח, דתיים וחילונים, דתיים משתמטים, נגד שירות בצבא, יחסי דתיים חילונים מדוע הפשע של דתי חמור יותר מפשע של חילוני? אחת השאלות המרכזיות שאליעד כהן מציג היא מדוע אנשים מתרעמים ומרגישים אי - נוחות גדולה יותר כאשר מדובר על פשעים שנעשו על ידי אנשים דתיים, לעומת פשעים דומים שמבוצעים על ידי אנשים חילונים. אליעד מתייחס לתופעה נפוצה באינטרנט, שבה מציגים באופן מודגש במיוחד כאשר אדם דתי גנב, אנס או ביצע עבירה כלשהי. למשל, כאשר מפרסמים באינטרנט אירוע שבו אדם דתי ביצע עבירה, כמו דתי גנב, מיד מתעוררת תגובה הגנתית של הצד הדתי שטוען מה, אין חילונים גנבים?. אליעד מסביר שהנקודה אינה עצם הפשע, אלא הסתירה בין הערכים המוצהרים של הדתי לבין ההתנהגות שלו בפועל. אליעד מתאר כי כאשר אדם דתי מבצע עבירה או מעשה לא מוסרי, קיימת ציפייה גדולה יותר ממנו, מכיוון שהוא מציג את עצמו כאדם ששייך למסגרת מוסרית מחייבת, כמו התורה או מצוות הדת. חילוני שמבצע פשע לא מתיימר להיות בעל עליונות מוסרית, ולכן הציפיות ממנו נמוכות יותר. אך הדתי, שמתפאר בערכים רוחניים ומוסריים גבוהים, נמדד ביחס לסטנדרט גבוה יותר. כאשר הוא נכשל, זה נתפס כצביעות. אליעד נותן דוגמה ... חילוני שמפעיל מוזיקה רועשת בשעת לילה מאוחרת בביתו ומפריע לשכנים, לפחות מודע לכך שהוא מטריד את שכניו. לעומתו, אדם דתי שמפעיל קול חזק של תפילה או של שמחה דתית בשעה מאוחרת, לא רק שאינו מודע לכך שהוא מפריע, אלא אף מצדיק את זה במוסר הדתי שלו. הוא מאמין שהוא מעל הכללים והנוחות של האחרים, כי הוא מתפלל או מקיים מצווה דתית, ולכן אינו רואה בעיה בהפרעה לשכניו החילונים. במילים אחרות, הבעיה היא לא רק בפגיעה עצמה, אלא גם בהתנשאות ובהתנשאות מוסרית, התחושה שלפיה מותר לו כי הוא עושה זאת מתוך אידיאל דתי, בעוד האדם החילוני, שמבצע עבירה דומה, לרוב מבין לפחות שזה לא ראוי ומרגיש בושה או אי נוחות לגבי המעשה. ... שמשתמטים? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת ומשמעותית כדי להסביר את הנושא. הוא מדבר על המחלוקת סביב השירות בצבא בין דתיים לחילונים. הוא מסביר שלמרות שיש כנראה יותר חילונים שמשתמטים מהצבא מאשר חרדים, החרדים הם אלו שמעוררים כעס גדול יותר ... המשמעותי הוא בגישה: החילוני שלא משרת בצבא אינו חושב שזה אידיאלי, הוא מבין שיש בכך בעיה מוסרית או חברתית. מנגד, החרדי שלא מתגייס, עושה זאת מתוך עמדה מוסרית ודתית שהוא מאמין בה. הוא מצהיר בגלוי שהוא גאה בזה שהוא לא משרת בצבא, ואף רואה בזה אידיאל ומחנך את ... להצדיק את עצמו. הוא יפעל ללא תחושת אשמה משום שלתפיסתו, הוא עושה זאת מתוך הצדקה כלשהי שנובעת מתוך השקפתו הדתית. התחושה היא שאותו אדם דתי לא רק שאינו מתבייש אלא אף מתגאה בכך שהוא פועל בהתאם לערכים שלכאורה מצדיקים ... הציבור כועס עליו יותר. מדוע העבירה של אדם דתי נתפסת כצביעות? נקודה מרכזית שאליעד כהן מדגיש בהרצאתו היא שהפושע הדתי נתפס כחמור יותר בגלל הצביעות המובנית שבמעשה שלו. הדתי מציג עצמו כאדם רוחני, מוסרי, ובעל ערכים גבוהים יותר, וכשהוא פועל נגד הערכים המוצהרים האלו, זה נתפס כחמור יותר ... מתאר זאת בעזרת דוגמה פשוטה: אם אדם חילוני עושה רעש לשכנים בלילה, הוא מבין שיש בעיה בהתנהגותו, אך כשהאדם הדתי עושה זאת תחת מעטה של מצווה, הוא לא רק שאינו מתבייש אלא גם מצפה שיכבדו אותו על כך. אליעד כהן מסכם בכך שהצביעות היא שמפריעה באמת לאנשים, לא הפשע עצמו, ולכן כשמדובר בפשעים של דתיים, הכעס והטינה חזקים יותר מאשר כשמדובר בפשעים דומים של אנשים חילונים. למה דתיים לא משרתים בצבא? מהי צביעות דתית? ההבדל בין דתי לחילוני? למה אנשים כועסים על חרדים? למה הפשע הדתי מרגיז יותר? מה היחס לדתיים בישראל?
יהדות ודתיים, האם הדברים הוצאו מהקשרם? מה ההבדל בין הדתיים לבין היהדות? פליטות פה של רבנים, יחס לגויים ביהדות, יחס לחילונים ביהדות, יחס לנשים ביהדות, ביקורת על היהדות, המוסר היהודי, לימודי יהדות, סוגים של דתיים, זרמים ביהדות
יהדות ודתיים, האם הדברים הוצאו מהקשרם? מה ההבדל בין הדתיים לבין היהדות? פליטות פה של רבנים, יחס לגויים ביהדות, יחס לחילונים ביהדות, יחס לנשים ביהדות, ביקורת על היהדות, המוסר היהודי, לימודי יהדות, סוגים של דתיים, זרמים ביהדות
יהדות ודתיים, האם הדברים הוצאו מהקשרם? מה ההבדל בין הדתיים לבין היהדות? פליטות פה של רבנים, יחס לגויים ביהדות, יחס לחילונים ביהדות, יחס לנשים ביהדות, ביקורת על היהדות, המוסר היהודי, לימודי יהדות, סוגים של דתיים, זרמים ביהדות האם האמירות השנויות במחלוקת של רבנים אכן מייצגות את היהדות? לאחרונה התפרסם סרטון ובו אמירות של רבנים ... הסרטון פרץ דיון סוער, ושאלה מרכזית שעלתה היא האם אמירות אלה מייצגות את היהדות עצמה או רק את האנשים הדתיים שאומרים אותן. מה ההבדל בין היהדות לבין האנשים הדתיים שמקיימים אותה? כדי להבין את הסוגיה, אליעד כהן מסביר שיש להבחין בין יהדות לבין דתיים. היהדות עצמה היא אוסף של כתבים, כמו התורה, המשנה, הגמרא וההלכה. האנשים הדתיים הם מי שטוענים שהם חיים לפי היהדות ומקיימים את המצוות שלה. אך בפועל, קיים פער משמעותי בין מה שכתוב בטקסטים לבין איך שהדתיים מתנהגים ביום - יום. לדוגמה, לפי התורה מי שמחלל שבת צריך למות. במציאות של ימינו, אף דתי לא הורג ... שמחלל שבת, אף שייתכן שאירעו תקריות אלימות בודדות. זה מדגים את הפער בין הטקסט הדתי לבין ההתנהגות בפועל של הדתיים. האם היהדות היא אכן גזענית או שוביניסטית? לשאלה זו אליעד כהן משיב בפירוש שכן. לדבריו, הטקסטים הדתיים מכילים מסרים גזעניים ושוביניסטיים בצורה ברורה. למשל, בברכות השחר, האדם מודה לאלוהים בכל בוקר: ברוך שלא עשני אישה, ברוך ... שוביניסטיים או גזעניים, רוב הציבור הדתי אינו מתייחס לנשים או לגויים כאנשים נחותים ברמה הפרקטית והמעשית. בפועל, רוב האנשים הדתיים חיים חיים מודרניים, וכך נוצרת אצלם סתירה פנימית בין אמונותיהם לבין החיים בפועל. ככל שהאדם דתי יותר קיצוני, הוא מאמין ומזדהה עם רעיונות אלה בצורה מלאה. למשל, בכתות דתיות קיצוניות כמו לב טהור, נשות השאלים, או נטורי קרתא, מאמינים בטקסטים אלה באופן מלא, ומייחסים להם משמעות מעשית. כיצד מתמודדים הדתיים עם הטקסטים הבעייתיים האלה? רוב האנשים הדתיים מתקשים להתמודד עם הטקסטים האלה, ולכן הם מסלפים או מנסים להסביר אותם באופן שונה. הם טוענים, לדוגמה, שהאמירות כמו ... אישה הן לא כפשוטן, ומנסים לתת פירושים שונים ומתוחכמים, מתוך רצון שלא להודות במשמעות האמיתית והישירה של הדברים. רוב הדתיים חיים בקונפליקט מתמיד בין הטקסט הדתי לבין הערכים המודרניים, ולכן הם מוציאים את הטקסטים מהקשרם, כדי להרגיש נוח יותר. לעומת זאת, דתיים קיצוניים דווקא נצמדים למשמעות הפשוטה של הדברים, ובמובן זה הם מייצגים את המקור האמיתי של היהדות. הרבנים שהקהל הדתי ... כיצד יש להסתכל על היהדות בסופו של דבר? אליעד כהן מסכם שחשוב להבחין בין היהדות כטקסטים כתובים, לבין האנשים הדתיים שמאמינים בה. הטקסטים היהודיים הם אכן גזעניים ושוביניסטיים בצורה ישירה וברורה, ואף חמורה ממה שהרוב חושב. לעומת זאת, רוב הציבור הדתי אינו מזדהה ... החיים בעולם מודרני ומוסרי. הסיכום של אליעד כהן מצביע על כך שאין כאן שאלה של הוצאה מהקשרם של הטקסטים הדתיים, אלא הטקסטים הם כפשוטם: גזעניים ושוביניסטיים. אך האנשים הדתיים עצמם ברובם אינם חיים את הטקסטים האלה במלואם. האם היהדות שוביניסטית? האם היהדות גזענית? מעמד האישה ביהדות ביקורת על רבנים האם דברים הוצאו מהקשרם ביהדות? סוגי דתיים ביהדות אמירות שנויות במחלוקת של רבנים סוגים של חרדים, סוגי דתיים, סוגי חרדים, דתיים קיצוניים, חרדים קיצוניים, ביקורת על חרדים, ביקורת על דתיים, ביקורת על רבנים, פליטת פה של רבנים, מעמד האישה ביהדות, שוביניזם ביהדות, מעמד האישה בקבלה, פמיניזם ביהדות, האם התורה שוביניסטית? האם התורה גזענית? האם היהדות גזענית? האם הדתיים גזעניים? האם הדתיים שוביניסטיים? ביקורת על הדת, מעמד האישה בהלכה, מעמד הגוי בהלכה, מעמד החילוני בהלכה, דעת אמת, העם היהודי הוא העם הנבחר, אור לגויים, מוסר יהודי, מוסר דתי, לכבד את הדת, לכבד את המסורת, לכבד את הדתיים, הומואים דתיים, הרב ברלנד, הרב אמנון יצחק, חזרה בתשובה, התורה היהודית, למה שונאים דתיים? תרבות יהודית, מעמד החילוני ביהדות, מעמד הגוי ביהדות, נטורי קרתא, דאעש, לכבד את המסורת היהודית, מיהו דתי? זרמים דתיים, כתות דתיות, כת השאלים, כת לב טהור, שנאת דתיים, כת האמיש, כת הטאליבן, כתות דתיות בישראל, נשות השאלים, נשים חרדיות, יחס לגויים בהלכה, יחס לחילונים בהלכה, יחס לנשים בהלכה, מעמד האישה בחברה הערבית, מעמד ... לנשים בתורה, מעמד הגבר ביהדות, איש ואישה ביהדות, היחס לגוי בהלכה, מה תפקיד הגויים בעולם? שלא עשני אישה, מגמות דתיות, המגזר הדתי, המגזר החרדי, שלא עשני גוי, שלא עשני עבד, שעשני כרצונו
משחק החיים, מוסר אנושי, איך לקחת את החיים בקלות? למה כל בני האדם דתיים? הדת החילונית, מוסר אוניברסאלי, למה לא להיות דתי? לחזור להיות כמו תינוק, איך תינוק חושב? התרבות המערבית, אמונה אתאיסטית, התרבות החילונית, המוסר המערבי
משחק החיים, מוסר אנושי, איך לקחת את החיים בקלות? למה כל בני האדם דתיים? הדת החילונית, מוסר אוניברסאלי, למה לא להיות דתי? לחזור להיות כמו תינוק, איך תינוק חושב? התרבות המערבית, אמונה אתאיסטית, התרבות החילונית, המוסר המערבי
משחק החיים, מוסר אנושי, איך לקחת את החיים בקלות? למה כל בני האדם דתיים? הדת החילונית, מוסר אוניברסאלי, למה לא להיות דתי? לחזור להיות כמו תינוק, איך תינוק חושב? התרבות המערבית, אמונה אתאיסטית, התרבות החילונית, המוסר המערבי מהי הטעות המחשבתית של יוצאים בשאלה? הדיבור על טעויות המחשבה של אנשים שעוזבים את הדת (יוצאים בשאלה) מבוסס על רעיון מרכזי: אנשים רבים שעוזבים את הדת הדתית וחיים חיים חילונים, חושבים שהם חופשיים מעולם הדת. אך בפועל, הם לא באמת משאירים מאחור את הדת, אלא מחליפים ... שהיא חילונית. האם יציאה מהדת משמעה חופש אמיתי? כאשר אדם יוצא משדה הדת, הוא עלול לחשוב שהוא חופשי מהמגבלות הדתיות. הוא עשוי להרגיש שיצא מכל מערכת האמונות שמגבילה אותו, ובכך הוא פתאום חופשי לעשות כל דבר שירצה. אך למעשה, ... ערכים ואמונות למערכת ערכים ואמונות חילונית. הדת החילונית - האם זה שונה? אליעד מציין שמערכת האמונות החילונית, בדיוק כמו הדתית, מכילה עקרונות קדושים, ערכים, חוקים ומנהגים. חילונים, בדיוק כמו דתיים, מאמינים באמונות שאותן הם לא מעוניינים לערער עליהן. לחילונים יש את האלוהים שלהם - בין אם מדובר במדע, זכויות ... אפילו דוחפים אותו לשולי החברה בדרכים שונות. זהו סימן לכך שהחילוניות גם היא בעצם דת, רק דת שונה מהדתות הדתיות המסורתיות. האם בני אדם יכולים להיות חופשיים לחלוטין? אליעד מציין שבני אדם, כחיות, הם יצורים דתיים באופן טבעי. כל אדם פועל לפי מערכת אמונות שמנחה אותו, בין אם היא דתית או חילונית. כל אדם מחזיק ... מערכת דתית כי הוא רואה את ערכיו כמובנים מאליהם. אך האדם הדתי, בעיניו, יכול להרגיש חופשי כי הוא יודע שהמצוות והאמונות הדתיות מכתיבות לו מה לעשות, והוא מקבל את זה בשמחה. החופש שבדתיות באופן מעניין, אליעד טוען כי אנשים דתיים יכולים להיות חופשיים יותר מחילונים במובנים מסוימים. למשל, אדם דתי מאמין שהתורה מצווה עליו לעשות משהו - הוא עושה זאת מבלי להרגיש רגשות אשם. לעומתו, אדם חילוני מחויב לחוקים ולמוסר החילוני, ואין ... ברצינות. ברגע שהוא מבין את זה, החיים הופכים לקלים יותר, נעימים יותר, ואפילו חופשיים יותר. כל הדתות, חילוניות או דתיות, הן רק מערכות של אמונות שמנחות את האדם, אך אם האדם מצליח לראות זאת כמשחק, הוא יכול להשתחרר ולהרגיש ... חופשיים, אך למעשה הם פשוט מחליפים דת אחת בדת אחרת - דת חילונית. כל בני האדם, לפי אליעד, הם דתיים, ולא משנה אם הם דתיים מסורתיים או חילונים. החופש האמיתי מגיע כאשר אדם מפסיק לקחת את כל מערכות האמונה ברצינות, מבין שהן רק משחק, ... או מערכת ערכים. כל מה שהוא מאמין בו בהמשך, מגיע מהסביבה, ולא בהכרח נכון. מהי דת בני האדם? חילונים דתיים הדת של החילונים תרבות מערבית למה כולם דתיים? הטעות המחשבתית של יוצאים בשאלה אנשים שיוצאים בשאלה הם אנשים שעוזבים מסגרת דתית, קהילה דתית, כת מסוימת או מערכת נוקשה אחרת. מדובר לא רק על עזיבת הדת ... המחשבתית? כאשר אדם עוזב את הדת ונעשה חילוני, הוא נוטה לחשוב שעכשיו הוא חופשי, שהוא משוחרר מהאמונה הישנה ומהערכים הדתיים שכבלו אותו. רבים מהם מאמינים שהם כבר לא נתונים לאף מערכת אמונה מגבילה, שהם משוחררים לחלוטין מהדתיות ומהשמרנות. אך זו תפיסה מוטעית, משום שהאדם שעוזב את הדת הדתית פשוט מאמץ דת אחרת - הדת של החילוניות. ... עוזבת את האדם? אחת האפשרויות להסביר זאת היא שהדת עדיין קיימת בתוך ראשו של האדם. ייתכן שהוא עזב את קיום המצוות בפועל, אבל הדת עדיין רודפת אותו בתוך ראשו - הוא עדיין חושב במונחים דתיים, מושפע מהדת ברגשותיו ובאופן שהוא מתנהג. לפי הפרשנות הזו, האדם אולי הפך חילוני חיצונית, אבל פנימית הדת עדיין בתוכו. ... באמת נעשה חופשי. הוא פשוט מאמץ סט חדש של אמונות, ערכים ונורמות חברתיות שמגדירות אותו. גם אנשים חילונים הם דתיים - הם פשוט מאמינים בדברים אחרים. יש להם עקרונות קדושים, יש להם חוקים משלהם, יש להם ערכים ומנהגים שהם ... בצורות אחרות. יש סט של אמונות וחוקים שחובה לקבל בעולם החילוני, בדיוק כמו בעולם הדתי. בני האדם הם יצורים דתיים מטבעם כאשר מדובר בבני אדם כחיה, ניתן לראות שכולם דתיים בצורה כזו או אחרת. יש להם מערכת אמונות, הם מקבלים כללים מסוימים כנכונים ללא ערעור, והם פועלים לפי חוקים ... - יש להם חוקים, יש להם ערכים שהם לא מעזים לערער עליהם, והם חיים תחת מוסכמות מחייבות. מדוע אנשים דתיים יכולים להיות חופשיים יותר מחילונים? הטענה היא שבמובנים מסוימים, אנשים דתיים יכולים להיות חופשיים יותר מחילונים. למשל, אדם דתי שמאמין שהתורה מצווה עליו לעשות משהו - יוכל לעשות זאת מבלי להרגיש רגשות אשם. לעומת זאת, אדם חילוני מחויב לכללים ולמוסר החילוני, ... את החיים כמשחק? הכוונה היא להפסיק לקחת את הכל ברצינות. לראות את כל מערכות האמונה - בין אם הן דתיות ובין אם הן חילוניות - כמשחק. כאשר אדם מבין שכל הערכים והאמונות שהוטבעו בו הם רק סיפורים, הוא משיג ... רק משחק, ולהחליט להשתתף בו מתוך הבנה שזה רק משחק ולא יותר. סיכום הטענה המרכזית היא שכל בני האדם דתיים - גם אלה שחושבים שהם חילונים. אדם שעוזב את הדת לא באמת הופך לחופשי, אלא פשוט מחליף דת אחת ... החיים בקלות שכל של תינוק איך להשתחרר מהרצון איך תינוקות חושבים ערכי המוסר, מוסריות, מהי דת בני האדם? חילונים דתיים, הדת של החילונים, תרבות מערבית, תרבות המערב, ליברליזם, ליברליות, להיות ליברלי, למה כולם דתיים? למה כולם מאמינים באלוהים? מה תינוק רוצה? רצון של תינוק, תודעה של תינוק, לחזור להיות תינוק, חזרה בשאלה באמיתית, טעויות של יוצאים בשאלה, טעויות של חוזרים בשאלה, האם אני דתי? מה זה להיות דתי? דתי מהי, אמונה חילונית, אמונות של חילונים, קניבלזים, הדת של בני האדם, קונצנזוס, העולם החילוני, העולם הדתי, התרבות הדתית, אל תהיו דתיים
הדתה מה זה, האם יש הדתה? בעד הדתה, נגד הדתה, הדתה במערכת החינוך, הדתה בספרי הלימוד, הדתה של מערכת החינוך, הדתה בחינוך, הדתה בישראל, לימודי יהדות בבתי ספר, מהי הדתה? תהליך הדתה פירוש
הדתה מה זה, האם יש הדתה? בעד הדתה, נגד הדתה, הדתה במערכת החינוך, הדתה בספרי הלימוד, הדתה של מערכת החינוך, הדתה בחינוך, הדתה בישראל, לימודי יהדות בבתי ספר, מהי הדתה? תהליך הדתה פירוש
הדתה מה זה, האם יש הדתה? בעד הדתה, נגד הדתה, הדתה במערכת החינוך, הדתה בספרי הלימוד, הדתה של מערכת החינוך, הדתה בחינוך, הדתה בישראל, לימודי יהדות בבתי ספר, מהי הדתה? תהליך הדתה פירוש מהי הדתה והאם באמת קיימת הדתה בישראל? אליעד כהן מסביר בהרצאתו את המושג הדתה ומה המשמעות המדויקת שלו. הוא פותח בכך שההגדרה הנפוצה של הדתה במערכת החינוך היא הכנסת אלמנטים הנתפסים כדתיים לתוך תכני הלימוד החילונים, ובכך לעורר תחושת איום מצד הציבור החילוני. הוא מפרט שהפחד העיקרי הוא מהאפשרות שישלטו בתודעה של הילדים דרך תכנים דתיים. עם זאת, אליעד מבהיר כי יש הבדל משמעותי בין לימודי יהדות לבין הדתה כפי שהיא נתפסת בציבור. לימוד יהדות, לדבריו, הוא דבר לגיטימי ואף הכרחי, שכן הוא חלק מהידע הכללי בעולם. הוא נותן כדוגמה את הרעיון שגם בסין כדאי ללמוד יהדות, וגם בישראל הגיוני ללמוד סינית. לפי אליעד, דווקא לימודי יהדות יכולים להגן מפני מניפולציות של רבנים דתיים, שכן אם תלמידים היו יודעים לעומק מה באמת כתוב ביהדות, הם לא היו ניתנים להשפעה בקלות כשאומרים להם משפטים כמו כך כתוב בתורה. אליעד מדגיש כי הדתה האמיתית, לשיטתו, היא הכנסת פירושים דתיים סמויים לתכנים שלא קשורים כלל ללימודי יהדות. הוא נותן דוגמה מפורטת לכך, ומסביר שאם בשיעור מתמטיקה מופיע תרגיל שבו נשאל התלמיד כמה תפילות עולות לשמיים?, זוהי הדתה, כי מושגים דתיים הוכנסו לתרגיל בדרך סמויה וללא קשר לתוכן המקצוע הנלמד. מהי הדרך הנכונה ללמד יהדות בבתי ספר? אליעד מסביר שלימוד יהדות בבתי הספר הוא דבר רצוי ואף חיוני, אך עליו להיעשות באופן ברור ומפורש. אם, לדוגמה, בית הספר מחליט ללמד גמרא או תנך, עליו להכריז במפורש על כך שמדובר בשיעור שעוסק ביהדות, ולא להכניס את התוכן הזה בדרך אגב. הוא מבהיר באמצעות דוגמה נוספת, שאם בשיעור גאוגרפיה נאמר לתלמידים התנך הבטיח את הארץ לעם ישראל, הדבר מהווה הדתה, משום שהמסר הדתי מוחדר בדרך עקיפה ומוסווה. כדוגמה נוספת להבדל בין לימודי יהדות תקינים לבין הדתה הוא מתייחס לתיאור בריאת העולם. להגיד לתלמידים שביום השביעי אלוהים נח זו טענה דתית, שהיא פירוש ואמונה. לדבריו, הדרך הנכונה ללמד זאת היא לומר מפורשות שביהדות מאמינים שבשבת אלוהים נח, ולא להציג זאת כעובדה. הוא מסביר שההבדל הזה חשוב כדי שהתלמיד יוכל להבחין בין ידע ... הפרדוקס הקשור בהדתה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מציג פרדוקס מעניין בנושא ההדתה: בעוד שבמערכות החינוך החילוניות מחדירים תכנים דתיים במסווה, הרי שבמערכות חינוך דתיות לעולם לא יאפשרו כניסה של תכנים חילונים. הוא נותן דוגמה לכך שבמוסדות דתיים יש פיקוח הדוק על התכנים, ואפילו ספרים שנקנים בחנויות עוברים בדיקות ואישורים על ידי רבנים, כדי לוודא שלא יסתננו לתוכם רעיונות הסותרים את ההשקפה הדתית. הוא מציין בהרחבה איסורים שונים שנוהגים במערכת החינוך הדתית, כגון איסור להציג תמונות של נשים או ילדות בספרי לימוד. לדבריו, אם המערכת הדתית דוחה כל אפשרות לכניסת תוכן חילוני לספריה, זה יוצר מצב אבסורדי, כי באותו זמן המערכת החילונית מקבלת, לעיתים בלי התנגדות מספקת, תכנים דתיים במסווה של ידע כללי או עובדות. הוא מדגיש את הצורך להפריד באופן ברור בין אמונות לבין עובדות, ואת החשיבות בלומר לתלמידים מראש מתי מדובר בשיעור יהדות ובאמונה דתית, ומתי מדובר בשיעור המתבסס על עובדות מדעיות וידע אובייקטיבי. לסיכום, האם צריך להיות בעד או נגד הדתה? אליעד כהן מבהיר כי הוא אינו מתנגד כלל ללימודי יהדות, וכי לימודים אלו חיוניים להבנת התרבות היהודית וההיסטוריה שלה. עם זאת, הוא מתנגד באופן נחרץ להחדרת רעיונות דתיים בצורה מוסווית לתוך שיעורים שאינם קשורים לכך כלל. הדוגמה המרכזית שהוא חוזר עליה שוב ושוב היא שבמקום להכניס רעיון דתי בשיעור מתמטיקה או גאוגרפיה, עדיף ללמד את התלמידים בשיעור מוגדר של יהדות שבו הם יודעים מראש שמדובר ברעיונות דתיים. אליעד מסיים את ההרצאה בכך שהוא קורא לכבוד הדדי בין המערכות, ומבקש מהממסד הדתי שלא לדחוף פירושים דתיים למקומות שבהם אינם רלוונטיים, בדיוק כפי שהממסד החילוני אינו דוחף רעיונות חילונים לספרי לימוד דתיים. הדתה מה זה? הדתה במערכת החינוך בעד או נגד הדתה? מה ההבדל בין לימודי יהדות להדתה? לימודי יהדות בבתי ספר האם קיימת הדתה בישראל? הפרדת דת ממערכת החינוך
למה מחזירים בתשובה? כפיה דתית, כפיה חילונית, הדתה שמדתה, סטטוס קוו דתיים חילונים בישראל, שנאת דתיים, הדתה בישראל, הוכח תוכיח את עמיתך, רצח על רקע דתי, אלימות דתית, סיפורי התורה כמטאפורה, מחלליה מות יומת, מוסריות דתית
למה מחזירים בתשובה? כפיה דתית, כפיה חילונית, הדתה שמדתה, סטטוס קוו דתיים חילונים בישראל, שנאת דתיים, הדתה בישראל, הוכח תוכיח את עמיתך, רצח על רקע דתי, אלימות דתית, סיפורי התורה כמטאפורה, מחלליה מות יומת, מוסריות דתית למה אנשים מחזירים בתשובה? אנשים רבים מנסים להחזיר אחרים בתשובה מתוך מספר סיבות מרכזיות. הסיבה הראשונה היא שהדת היהודית מחייבת אותם לעשות זאת, על פי המצווה של הוכח תוכיח את עמיתך. על פי התורה, אם אדם רואה מישהו שחוטא ולא מוכיח אותו, הוא עצמו נושא ... יעניש אותו אם לא יעיר על החטא, ולכן יש לו אינטרס להחזיר אנשים אחרים בתשובה. סיבה נוספת היא שהאדם הדתי מאמין שכאשר החילונים מבצעים עבירות, הדבר גורם לפגיעה בכל העם, מכיוון שאלוהים מעניש את כולם בשל חטאים של פרטים ... בספינה וטוען שזה החדר שלו ולא אמור להפריע לאחרים, אבל בפועל הוא גורם לספינה לשקוע ולהזיק לכולם. כך האדם הדתי מאמין שהחילוני שמחלל שבת פוגע בו ישירות. מה האינטרסים של מחזירים בתשובה בישראל? ישנן עוד סיבות רבות לכך שאנשים מחזירים בתשובה. ישנן ישיבות שמקבלות תקציבים רבים יותר ככל שיש להן יותר חוזרים בתשובה, ולכן יש כאן גם אינטרס כלכלי. בנוסף, אנשים דתיים נוטים להעריך את עצמם לפי מידת הצלחתם להחזיר אחרים בתשובה, ככל שהם מחזירים יותר אנשים בתשובה, הם מרגישים שהאמת שלהם מוכחת יותר. כאשר אדם דתי רואה דמות ציבורית או מפורסם שחוזר בתשובה, הדבר מחזק אצלו את האמונה שהוא צודק, משום שאפילו אנשים מצליחים וידועים השתכנעו, לכאורה, באמת הדתית. האם דתיים באמת רוצים להעניש אנשים חילונים? אליעד כהן מסביר כי בתורה כתוב בצורה ברורה ומפורשת שיש להעניש אנשים שחוטאים, ואפילו להוציא אותם להורג, תוך פירוט של סוגי ההוצאות להורג. כאשר מציינים בפני אנשים דתיים שהתורה שלהם אלימה, הם טוענים שלא באמת נהגו להרוג מחללי שבת או עבריינים אחרים לעיתים תכופות, ומביאים את הדוגמה ... גם בתורה: העונשים החמורים הוזכרו על מנת להטיל אימה וליצור מצב בו אף אחד לא יעז לחטוא מלכתחילה. האם דתיים באמת מאמינים בכל התורה כפשוטה? אליעד כהן מציין שהרבה אנשים דתיים יטענו שהעונשים הקשים בתורה הם רק מטאפורה ולא באמת אמורים להתממש במציאות, אך הוא מציין שהדת מחייבת אנשים לקחת דברים רבים אחרים כפשוטם, כמו שמירת שבת, צום יום כיפור, הנחת תפילין ועוד. כלומר, לטענתו, ישנה ... מטאפורית עושה זאת באופן סלקטיבי, ולא ברור על פי איזה עיקרון הוא בוחר מה לקחת כפשוטו ומה לא. למה הדת היהודית מוגדרת כרעה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מסביר שהדת היהודית מוגדרת כרעה לא בגלל שאין בה דברים טובים, אלא בגלל שיש בה גם דברים רעים קשים מאוד, כגון עונשים ... לרעך כמוך, אך היא גם מכילה דברים שליליים ביותר שמקלקלים את הרושם הכללי והופכים אותה לדבר שלילי. האם אנשים דתיים הם בהכרח רעים? אליעד מדגיש שאנשים דתיים באופן אישי אינם בהכרח רעים. הבעיה אינה באדם הדתי, אלא בדת עצמה. לדבריו, רוב האנשים הדתיים בישראל אינם באמת מכירים את התורה לעומק, הם לא באמת קראו את התנך בשלמותו, ורבים מהם אפילו לא פתחו ... של מה שהתורה מחייבת. הוא מסביר שאילו היו מכירים את מלוא ההוראות והחוקים שבתורה לעומק, הם עצמם היו נרתעים מהדת או לפחות מהחלקים הקשים שבה. לדבריו, אדם שמאמין בדת בצורה מלאה ומוחלטת ללא פשרות אכן הופך לאדם רע, מכיוון שהוא יהיה מחויב גם להיבטים השליליים והאלימים של הדת. למה מחזירים בתשובה? מה זו הדתה בישראל? האם התורה אלימה? האם דתיים רוצים לפגוע בחילונים? מה רע בדת היהודית? האם כל הדתיים מאמינים בתורה כפשוטה?
שמירת מצוות מעשיות, לשמור מצוות, לשמור תורה, לקיים מצוות, לשמור שבת, יהדות, אמיתות התורה, חשיבות המצוות, קיום מצוות, מטרת המצוות, שמירת המצוות, שכר ועונש, טעמי המצוות, מצוות ועבירות
שמירת מצוות מעשיות, לשמור מצוות, לשמור תורה, לקיים מצוות, לשמור שבת, יהדות, אמיתות התורה, חשיבות המצוות, קיום מצוות, מטרת המצוות, שמירת המצוות, שכר ועונש, טעמי המצוות, מצוות ועבירות
שמירת מצוות מעשיות, לשמור מצוות, לשמור תורה, לקיים מצוות, לשמור שבת, יהדות, אמיתות התורה, חשיבות המצוות, קיום מצוות, מטרת המצוות, שמירת המצוות, שכר ועונש, טעמי המצוות, מצוות ועבירות האם יש משמעות בקיום מצוות ללא הבנה פנימית? אליעד כהן מסביר כי המצוות בתורה ניתנו במקור ככלי לחיבור האדם לתודעה הפנימית של האמת ולבורא. אליעד מדגיש שהפעולות המעשיות של שמירת המצוות, כגון הנחת תפילין, שמירת שבת, מתן צדקה ועוד, הן למעשה תזכורות שמטרתן להזכיר לאדם את הקשר לאלוהים ואת האמיתות ... שאלוהים מוציא את האדם ממצרים (המשמשת כמטאפורה להשתעבדות נפשית פנימית) ושהוא שולט ומנהל את העולם. אליעד מציין דוגמה של מצוות תפילין: כשאנשים החלו להניח תפילין, זו הייתה פעולה עם משמעות עמוקה, שאמורה הייתה לחבר את האדם לאלוהים. אדם היה ... ולשאול את עצמם למה הם עושים אותה. האם פעולות חיצוניות מספיקות להתקרבות לאמת? אליעד מסביר כי לפעולות החיצוניות של שמירת מצוות יש משמעות רק כאשר הן מלוות בהתבוננות ובחשיבה פנימית. לדוגמה, אדם השומר שבת צריך להשתמש בזמן הזה כדי לזכור ... נמנע מפעולות בשבת בלי להזכיר לעצמו את הסיבה העמוקה לכך, הפעולה מאבדת ממשמעותה המקורית. עוד דוגמה שאליעד מביא היא מצוות צדקה: אם אדם נותן צדקה אך לא מתבונן פנימה ואינו חושב מדוע הוא נותן, הפעולה עצמה לא מקרבת אותו לאמת הפנימית. פעולה טכנית חיצונית בלבד אינה מספקת שינוי תודעתי אמיתי. האם יש משהו מיסטי או משמעות מיוחדת בפעולת המצוות עצמן? אליעד מתייחס גם לשאלה אם בפעולת המצווה עצמה יש כוח רוחני או מיסטי שמביא להתעוררות רוחנית. הוא מבהיר כי תיאורטית זה אפשרי, אך הוא תוהה מדוע, ... לא תוביל לשינוי אמיתי בתודעה, ולכן אין בה ערך אמיתי אם נעשית בצורה עיוורת. למה חשוב לזכור את מטרת המצוות לפי התורה? אליעד מציין מצווה מיוחדת - מצוות פרה אדומה - שידועה בכך שהיא אינה ניתנת להבנה שכלית. אבל הוא מדגיש כי גם במצווה כזו חייבים לזכור שהפעולה מגיעה מכוח עליון (מאלוהים). אם האדם לא זוכר את אלוהים, המצווה חסרת משמעות. הוא מדגיש שהבעיה המרכזית של שמירת מצוות כיום היא שהאדם איבד את הזיכרון המקורי של מטרת המצוות, ושהוא עושה אותן ללא ההבנה העמוקה של הסיבות לכך. לדבריו, מטרת המצוות הייתה מלכתחילה ליצור מצב שהאדם יזכור את אלוהים ויחבר את עצמו לתודעה הגבוהה של האלוהות. כאשר אדם שומר שבת, לדוגמה, ... לעצמו שכל מה שיש לו מגיע מאלוהים, ולכן הוא אינו צריך לדאוג לפרנסה בשבת. האם התודעה הפנימית היא העיקר במצוות? אליעד מסביר בפירוש שהתודעה הפנימית היא החלק החשוב ביותר בקיום מצוות. הוא מתאר מצב שבו אדם עושה פעולה חיצונית, כגון לקיחת אשתו למסעדה ביום הולדתה, מבלי להרגיש באמת אהבה כלפיה, ... עמוק יותר ולהבין את מקור הרצון שלו לתת, ולא רק לבצע פעולות טכניות של נתינת כסף. האם קיימות שאלות שדתיים מפחדים לשאול על המצוות? אליעד מציין שרוב האנשים שומרים מצוות מתוך הרגל או פחד, ולא באמת מתבוננים בשאלות היסודיות לגבי מטרת המצוות או אפילו שאלות על עצם קיום האלוהים. הוא מדגים את הסיפור של מעמד הר סיני שבו העם פחד לדבר ... חייב לבדוק את האמת בכוחות עצמו, עם השכל, בלי להסתמך אך ורק על סיפורים ועל מסורת שקיבל. למה חשוב לשמור מצוות? מה מטרת המצוות ביהדות? האם יש טעם בשמירת מצוות ללא הבנה? איך להתחבר לאלוהים באמצעות המצוות? האם קיום מצוות מקרב לאמת מוחלטת? האם הפעולות החיצוניות של המצוות מספיקות? מהי משמעותה של מצוות פרה אדומה?
רבי נחמן דתי, רבי נחמן חילוני, שמירת מצוות, שמירת הלכה, יהדות, רבי נחמן מברסלב, חסידות ברסלב, חסידי ברסלב, שמירת התורה, אמונה באלוהים, אמונה דתית, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה
רבי נחמן דתי, רבי נחמן חילוני, שמירת מצוות, שמירת הלכה, יהדות, רבי נחמן מברסלב, חסידות ברסלב, חסידי ברסלב, שמירת התורה, אמונה באלוהים, אמונה דתית, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה
רבי נחמן דתי, רבי נחמן חילוני, שמירת מצוות, שמירת הלכה, יהדות, רבי נחמן מברסלב, חסידות ברסלב, חסידי ברסלב, שמירת התורה, אמונה באלוהים, אמונה דתית, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה מדוע רבי נחמן נשאר דתי למרות ההבנה שהכל אחד? אנשים רבים שואלים את השאלה, אם רבי נחמן מברסלב באמת הבין את כל מה שהוא הבין לגבי המציאות, למה הוא בכל זאת המשיך להיות דתי, לשמור מצוות ולחיות אורח חיים הלכתי. אליעד כהן מציג בשיחה זו את השאלה בצורה מפורטת, ומסביר כיצד ייתכן מצב שבו רבי נחמן לכאורה הבין את המציאות בצורה מוחלטת, ובכל זאת לא שינה את אורח חייו הדתי. אליעד מציע כמה תשובות אפשריות לשאלה: התשובה הפשוטה היא שרבי נחמן לא הבין הכל ולכן נשאר דתי. זוהי תשובה ... מתמקד בעיקר באפשרות אחרת, שלפיה רבי נחמן היה חילוני בתוכו אך דתי בהתנהגותו. כלומר, הוא לא היה מחויב בתוכו לשמירת המצוות, אך בחר בכל זאת לקיים אותן. אליעד מסביר שזו דרך לתת לרבי נחמן קרדיט, מאחר שאם הוא באמת הבין את האמת על המציאות, לא ייתכן שהוא חשב שהדת היהודית היא מחויבת. זו סוג של הערכה לאדם שהיה במדרגה רוחנית גבוהה כל כך ובכל זאת בחר לשמר את המסגרת הדתית. אילו רמזים מעידים שרבי נחמן היה חילוני בפנימיותו? אליעד מביא מספר דוגמאות שממחישות כי רבי נחמן ביטא עמדות ביקורתיות כלפי היהדות והמסורת. אחרי שחזר מארץ ישראל, רבי נחמן החל לדבר בגלוי על רעיונות שהמערכת הדתית ראתה כאפיקורסיים. הוא אמר למשל: אין לי בעיה לשמוע לשון הרע כי אני מבין את הטוב בזה, וגם התבטא: ... רבי נחמן היה חילוני? למה רבי נחמן נשאר דתי? מה רבי נחמן באמת חשב? האם אפשר להיות חילוני בפנים ודתי בחוץ? למה חסידי ברסלב לא מבינים את רבי נחמן? האם הכל אפשרי ביקומים מקבילים? איך לדעת מה האמת? - ... מה זאת אומרת לא... מה זאת אומרת ירצה לא לצמצם את עצמו? מה הכוונה? - שכאילו הוא... שהוא ירגיש שהדת מגבילה אותו. אבל אם אתה מגיע, זה מה שאני מבין עכשיו. שאם אתה מגיע אה.. אם הוא הגיע למצב ש.. שבאמת זה היה לא משנה, זאת אומרת, אה.. המצוות, הוא לא הסתכל עליהן כמו שאני מסתכל עליהן. זה לא משהו מגביל. - או לא משהו שרק מגביל או משהו שגם מגביל וגם לא מגביל או משהו שאתה בוחר שיגביל אותך. - אז בשבילו זה כדי לעשות מצווה מסוימת וללכת לים בשבת זה כאילו אותו דבר. - זה גם מצווה, צריך ללכת לים בשבת. - כן. אז בסדר ואני.. אני פשוט לא ברמה הזו אבל בגלל שאני משליך כאילו.. ... זה לא יכול להיות. עכשיו השאלה היא, איזה היגיון יכול להיות שבן אדם שהוא בתוכו אה לא יאמין בדת היהודית שהוא לא יחשוב שהיא מחויבת אף על פי כן מנהל אורח חיים דתי. אז לצורך העניין קודם כל ברמה העובדתית, צריך לשים לב לכמה דברים שקרו. שרבי נחמן חזר מארץ ישראל ועוד פעם מה שאני אומר זה פרספקטיבות זה לא שזה התשובה המוחלטת, זה לא שאני נסמך על זה אבל נותן פרספקטיבות. עובדתית שרבי נחמן חזר מארץ ישראל התחילה עליו מחלוקת מאוד גדולה. שהוא חזר מארץ ישראל הוא לא רק שהתחילה עליו ... הסיבות שהייתה מחלוקת על רבי נחמן מברסלב זה בגלל שכשהוא חזר מארץ ישראל הוא התחיל לבטא רעיונות שהם לא דתיים. הסיבה שהממסד הדתי הכי מפחד מרבי נחמן מברסלב זה כי חסידי ברסלב הם הכי לא דתיים. זאת אומרת רבי נחמן מרבסלב הוא כאילו לקח את היהדות ואמר אוקי תסתכל על המהות של זה, למרות שזה לא מדויק בדיוק מה שאני אומר כי אפשר להגיד שגם לייטמן וכאלו הם אותו דבר אבל ברמת העיקרון רבי נחמן מברסלב, אנשים מפחדים ממנו כי הוא כא.. הדתיים, כי הוא כאילו נראה דתי פורמאלי ואף על פי כן הוא מלמ.. התלמידים שלו הם הכי לא מתייחסים לדת ברצינות למצוות עד כדי כך שיש זרמים שלמים בברסלב שבאמת הם אה.. כמו אחד שנקרא וכל מיני כאלו שבאמת בטוחים שרבי נחמן התכוון להגיד תפסיק לשמור מצוות. לא ברמה של מה שאני מתכוון אבל ברמה יותר בסיסית. עכשיו, כשרבי נחמן חזר מארץ ישראל הוא אמר ככה: ... הצלחתי להגיע למדרגה רוחנית, לא בדיוק הציטוט אבל בארץ ישראל הצלחתי להגיע למדרגה רוחנית שאני יכול לקיים את כל המצוות גם בלי לקיים אותן בפועל. זה משהו שהוא אמר. הוא אמר בספר. אז תשאל אותו אז למה אתה מקיים ... אף על פי כן הייתי מקיים את זה או במילים אחרות הוא אומר לך והוא אמר אני מקיים את המצוות כמו שאברהם יצחק ויעקוב קיימו אותן לפני שקיבלו אותן. כאילו אני לא באמת צריך לקיים אותן כדי לקיים אותן. ... מארץ ישראל לפני כן הוא לא אמר אותם. אחרי שהוא חזר מארץ ישראל הוא כל הזמן נתן עקיצות כזה ליהדות, לרבנים, לממסד הוא כל הזמן עקץ את המערכת. הוא אמר והוא אמר אני לא מחויב לחוקים הוא עדיין אמר ... אומר לא נכון הוא יכול לעשות עבירה ולהישאר צדיק. גם את זה הוא אמר. הוא אמר אחר כך הוא יחזור בתשובה. אבל בעיקרון הוא אמר אין בעיה אפשר לעש.. אפשר לעשות עבירה ולהישאר צדיק. מי אמר שצדיק לא עושה עבירה? ... האפיקורסים הכי גדולים. כאילו היו בטוחים נשרף לו הבית בעיר ברסלב היו בטוחים שהוא יעבור לגור באיזה בית של דתיים. איפה הוא אמר אני רוצה לגור בבית של הכופר הכי גדול. שם אני רוצה לגור. מי היו החברים שלו ... אפילו מסופר שהוא היה מדבר איתם בנושאים שלהם והם לא היו יודעים בכלל שהוא רב. לא היו יודעים שהוא יהודי. לתלמידים שלו הוא הסביר, למה אני עושה את זה? כי על ידי שאני מדבר עם.. איתם בנושאים שלהם אני ... שזה נכון? אף אחד. אבל האם יכול להיות שזה נכון? האם יכול להיות שבאמת כשהוא אמר לאותו אחד תשמור מצוות הוא התכוון רק לאותו בן אדם בגלל השאלה שלו אבל הוא לא באמת התכוון לזה? כן. ברבי נחמן עצמו יש ... אתה חושב?? אתה חושב שאתה קשור אליי יותר מהם? מהה.. מהלי ולך בכלל? הוא בא אליו בגישה שתקשיב אנחנו דתיים, אנחנו שומרי מצוות. אני מבין את החיבור שלך אלינו אבל מה אתה בכל.. מה אתה מדבר כל כך הרבה עם האפיקורסים האלו? ... מה זה הקטע כל הקטע שאני טוב אם הוא הבין הכי טוב אז אני אלמד ממנו. לא, תלמד מהמקור. עובדתית רוב חסידי ברסלב לצורך העניין לא למדו את הספרים של רבי נחמן. הם לומדים את הספרים של התלמידים של ... להיות בטוח בדברים. לחקור אותם עד שאתה תהיה בטוח. ומי שלא מסוגל בראש שלו לתפוס ולדמיין שרבי נחמן החילוני.. הדתי היה חילוני, בן אדם כזה לעולמי עולמים לא יהיה מסוגל לתפוס שדבר רע הוא גם כן טוב. כי מה יותר קשה לחשוב, שרבי נחמן היה צבוע וברבי נחמן חילוני היה דתי ודתי היה חילוני או שהדבר הכי רע בעולם הוא בכלל הכי טוב. מה יותר קשה לתפוס? את השני שהדבר הכי ...
הומופוביה דתית, למה שונאים הומואים? הומוסקסואליות, משיכה מינית, מצעד הגאווה, נטייה מינית, טיפולי המרה, שנאה דתית, הומואים דתיים, מצוות פרו ורבו, שמירת מצוות, משכב זכר, יהדות, צביעות דתית
הומופוביה דתית, למה שונאים הומואים? הומוסקסואליות, משיכה מינית, מצעד הגאווה, נטייה מינית, טיפולי המרה, שנאה דתית, הומואים דתיים, מצוות פרו ורבו, שמירת מצוות, משכב זכר, יהדות, צביעות דתית למה הדתיים שונאים הומואים יותר מעבירות אחרות? הומופוביה דתית היא נושא מורכב שאליעד כהן דן בו לעומק, כאשר הוא מנסה להסביר מדוע דווקא הומוסקסואליות גורמת להתנגדות כל כך חריפה מצד רבנים ואנשים דתיים לעומת עבירות אחרות שמופיעות בתורה. לדוגמה, הוא מציין שדתיים מתנגדים פחות לנשים לא צנועות ברחוב או לעבירות אחרות כמו אכילת חזיר או לשון הרע. הוא מדגים זאת בכך שלא רואים הפגנות ענק נגד מסעדות לא כשרות או נגד אנשים שמדברים לשון הרע, למרות שגם אלה עבירות לפי היהדות. אליעד מסביר שהסיבה העמוקה לכך נעוצה בפחד של העולם הדתי לאבד שליטה על הקהילה שלו, ובעיקר על צעירי הישיבות. לשיטתו, רבנים רואים בהומואים איום גדול יותר כי הם חוששים ... המסורתית. הוא מדגיש שהחשש הוא לא רק מההומוסקסואליות עצמה, אלא מכך שהיא עשויה להוביל להתפרקות התא המשפחתי ולמניעת המשך קיום מצוות פרו ורבו. לדעתו, השמירה על המשפחה וילודה היא ערך עליון בעולם הדתי, ולכן עבירות שפוגעות ישירות בערך זה, כמו משכב זכר, נתפסות כאיום חמור במיוחד. האם פרו ורבו היא באמת מצווה בתורה? אליעד מתייחס גם לפסוק פרו ורבו ומלאו את הארץ שמופיע בתנך ומסביר כי לדעתו מדובר בברכה ולא בציווי. ... האדם או לאחר המבול (סיפור נוח ובניו), מופיעות המילים ויברך אותם אלוהים, מה שמעיד לכאורה כי מדובר בברכה ולא במצווה מפורשת. אליעד טוען שבדת יש צביעות מכוונת, שכן אנשים דתיים מתייחסים לברכה זו כאל מצווה מחייבת, אך פסוקים אחרים, כגון אלו העוסקים בשליטה על בעלי חיים, אינם נחשבים למצוות באותה המידה, על אף שהם מופיעים יחד עם אותה ברכה. למה דווקא עבירת משכב זכר נחשבת חמורה במיוחד? אליעד מציג את הדעה הדתית שלפיה משכב זכר הוא חטא חמור במיוחד בגלל שהוא נתפס כעבירה שמתריסה כנגד האלוהים. ההיגיון הדתי שהוא מתאר אומר כי הומוסקסואליות היא עבירה ייחודית בכך שהיא לא מייצרת שום תועלת לקיום מצוות אחרות, ואף פוגעת בצורה ישירה בערך המשפחתי ובמצוות הפריון. בנוסף, הוא מציין שהדתיים רואים בהומוסקסואליות עבירה שהיא לא טבעית, ולכן מבחינתם היא חמורה יותר מכל עבירה אחרת שנעשית באופן יומיומי על ידי אנשים דתיים, כמו לשון הרע או פגיעה בזולת. למה דתיים לא באמת נאבקים בכל סוגי העבירות? נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא צביעות דתית בנושא קיום מצוות. הוא מסביר שרוב הציבור הדתי בוחר לעצמו עבירות שהוא מתנגד אליהן בעוצמה, ועבירות אחרות שהוא מעלים מהן עין, וזאת ... שגם הן אסורות על פי התורה. לדעתו, ההסבר לכך הוא פשוט: הציבור הדתי אינו פועל מתוך נאמנות מוחלטת לאלוהים ולמצוות, אלא מתוך שיקולים חברתיים ואישיים, ולכן הוא מפנה את זעמו רק כלפי מה שנתפס כמאתגר את הסדר החברתי והשליטה בקהילה. למה אי אפשר להיות הומו דתי לפי הדתיים? אליעד מתייחס גם לשאלה מדוע הומואים דתיים נתקלים בקושי גדול יותר להתקבל בקהילה הדתית. הוא מסביר כי לפי התפיסה הדתית המקובלת, עבירות הן תמיד עניין של בחירה, בעוד שהומואים דתיים לרוב טוענים שהנטייה שלהם אינה בחירה אלא מצב מולד. ההצהרה שאין בחירה נוגדת באופן יסודי את התפיסה הדתית הבסיסית לפיה לכל אדם יש בחירה חופשית. לדבריו, עצם הטענה של הומואים דתיים שאין להם בחירה בעניין הנטייה המינית, מעוררת את התנגדות הרבנים והקהילה הרבה יותר מכל עבירה אחרת. הוא מדגים זאת בכך שאפילו רוצח דתי יכול לחזור בתשובה ולבחור אחרת בעתיד, אך הומו דתי שמכריז על נטייתו המינית כמצב מולד ובלתי נשלט, נחשב למעשה כמי שמערער את היסוד של חופש הבחירה שהוא מרכזי בתפיסה הדתית. בנוסף, לדבריו, עצם התופעה של הומוסקסואליות נתפסת כהתרסה פומבית נגד הנורמות הדתיות, ולכן העוינות כלפי הומואים היא קשה במיוחד. מה הקשר בין משיכה מינית לבין אושר ואמונה? אליעד מדבר גם על ... את האדם למציאות מוגבלת ולמנוע ממנו לחפש הנאות עמוקות יותר או התפתחות רוחנית. בנוסף, הוא מתייחס לכך שרבנים ואנשים דתיים שמפגינים באופן חריף כנגד הומואים בעצם מעידים כי עדיין קיימת בתוכם משיכה מינית עוצמתית שממנה הם חוששים. לדעתו, אילו ... מינית או מתאוות בכלל, לא היו מגיבים בעוינות כלפי שום עבירה, כי שום דבר לא היה מאיים עליהם. למה דתיים שונאים הומואים? האם פרו ורבו זו מצווה? למה הומואים דתיים לא מתקבלים? מהי צביעות דתית? מדוע משכב זכר חמור כל כך ביהדות? האם יש בחירה חופשית בהומוסקסואליות? למה דתיים מתנגדים למצעד הגאווה?
מוסריות דתית, האם פושע אינו דתי אמיתי? האם עבריין הוא דתי מתחזה? מצוות תשובה, לחזור בתשובה, חזרה בתשובה, מוסריות יהודית, עבירות שבין אדם לחברו, פשעים של דתיים, שנאה לדתיים, דתי גנב, דתי רוצח, תשובה מאהבה, יום כיפור
מוסריות דתית, האם פושע אינו דתי אמיתי? האם עבריין הוא דתי מתחזה? מצוות תשובה, לחזור בתשובה, חזרה בתשובה, מוסריות יהודית, עבירות שבין אדם לחברו, פשעים של דתיים, שנאה לדתיים, דתי גנב, דתי רוצח, תשובה מאהבה, יום כיפור האם דתי שעובר עבירות הוא דתי אמיתי? אליעד כהן מעלה בהרצאתו סוגיה מעניינת בנוגע למוסריות דתית: האם אדם שמבצע עבירות חמורות כמו רצח, גניבה, אונס או פשעים אחרים עדיין יכול להיחשב דתי אמיתי? האם עבריין עם כיפה הוא מתחזה, או שאולי הדת שלו עדיין לגיטימית למרות מעשיו השליליים? אליעד נותן דוגמה לאדם דתי לכאורה, עם כיפה, שלמד תורה ונחשב צדיק או אפילו רב, ולמרות זאת עובר עבירות חמורות. הוא מסביר שישנם אנשים שבאים בטענות כלפי דתיים בעקבות מעשים כאלה, ואומרים: תראו את הפושעים הדתיים האלה, כאילו פשעים אלו מוכיחים שדתיים הם מזויפים או מתחזים. לטענתו של אליעד, השאלה המרכזית שיש לשאול היא - מה המהות של להיות דתי? מהי ... האמיתיים לעושר (כגון שיהיה לו כסף באמת). באותה מידה, המהות של דתי היא לא כיפה או מראה חיצוני, אלא קיום המצוות והדברות המרכזיות של הדת. מי שעובר על עשרת הדברות, כמו לא תרצח, לא תגנוב, ולא תנאף, אינו יכול להיחשב דתי במובן האמיתי, בדיוק כפי שאדם שמתחזה לשוטר אינו שוטר אמיתי גם אם הוא לבוש כמו שוטר. האם מצוות התשובה יכולה להפוך עבריין לצדיק? אליעד מציין שלמרות הכל, ביהדות קיים עיקרון מרכזי וחשוב מאוד שנקרא תשובה, האומר שאפילו האדם הגרוע ביותר, שרצח, אנס או גנב, יכול לחזור בתשובה. לפי היהדות, ברגע שאדם מתחרט באמת ובכנות על מעשיו, הכל יכול להיסלח לו, ולא רק זאת, אלא שבמקרים מסוימים העבירות יכולות להפוך לזכויות. אליעד מדגיש שלפי היהדות, תשובה אמיתית היא בלב, והיא יכולה לקרות גם בשנייה אחת, ולכן מבחינה דתית אפשר לקבל אפילו את הפושע הכי גדול כאדם דתי, אם חזר בתשובה אמיתית. איך אפשר לדעת אם מישהו באמת ... פשעים ועכשיו הוא אומר שחזר בתשובה, איך אפשר לדעת אם התשובה שלו אמיתית? הוא מסביר שיש מנגנון פרוטוקול מסוים ביהדות לתשובה, ולפי המנגנון הזה, אם אדם ביצע אותו בצורה נכונה, הוא ייחשב לכזה שחזר בתשובה וייסלחו לו כל חטאיו. יחד עם זאת, אליעד מחדד ואומר שביהדות עבירות שבין אדם לחברו, כמו פגיעה בחבר, רצח או אונס, אינן יכולות להיסלח רק על ידי בקשת סליחה מאלוהים ... שממשיך לפגוע באחרים לא יכול להיסלח כל עוד הוא לא מתקן את מעשיו מול האנשים שפגע בהם. האם המוסר היהודי אובייקטיבי? אליעד מתייחס לשאלה העמוקה יותר של המוסריות היהודית. לטענתו, ביהדות אין מוסר אובייקטיבי עצמאי, הכל מבוסס על החלטת האלוהים בלבד. הוא מדגים זאת באמצעות סיפור עקידת יצחק, שם אברהם ... לו האלוהים. דוגמה נוספת היא פנחס, שרצח אדם בשם האלוהים, ולכן נחשב לגיבור וצדיק. אליעד מסביר שזה מוכיח כי ביהדות המוסר אינו ערך בפני עצמו, אלא תלוי במה שהאל מצווה. אם אלוהים מצווה לרצוח - הרצח יהפוך למצווה, ולהפך. לסיכום, האם פושע יכול להיחשב דתי? לסיכום אליעד מבהיר, כי בעיני הדת, הדבר היחיד שיקבע אם אדם הוא דתי אמיתי או לא הוא השאלה אם הוא עומד בדרישות הדת על פי התנאים שאלוהים קבע. לפי היהדות, גם הפושע הגדול ביותר יכול להיחשב כדתי אמיתי, בתנאי שיחזור בתשובה אמיתית ויסיים את הליך התשובה המוגדר. אליעד מסיים באמירה המפורסמת של רבי נחמן מברסלב שאמר: אפילו אם הייתי עובר עבירה גדולה ממש, לא הייתי נופל בדעתי כלל, רק הייתי חוזר בתשובה מיד. משפט זה מבטא את הרעיון המרכזי של ההרצאה: שהדת מאפשרת סליחה תמידית, ללא קשר לחומרת העבירה, כל עוד האדם חוזר בתשובה באופן אמיתי וכנה. האם פושע יכול להיות דתי? מהי תשובה מאהבה? האם יום כיפור מכפר על עבירות בין אדם לחברו? האם יש מוסריות אובייקטיבית ביהדות? דתי שעושה עבירות, האם הוא מתחזה? איך יודעים אם אדם באמת חזר בתשובה? האם כל עבירה יכולה להיסלח ביהדות?
עימות בין אליעד כהן לרב אמנון יצחק, ויכוח בין דתי לחילוני, ויכוח בין אתאיסט למאמין, טענות של מחזירים בתשובה, טענות של מחזירים בשאלה, האם לחזור בתשובה? האם להיות דתי? איך לדעת מי צודק? אמונה באלוהים או כפירה באלוהים
עימות בין אליעד כהן לרב אמנון יצחק, ויכוח בין דתי לחילוני, ויכוח בין אתאיסט למאמין, טענות של מחזירים בתשובה, טענות של מחזירים בשאלה, האם לחזור בתשובה? האם להיות דתי? איך לדעת מי צודק? אמונה באלוהים או כפירה באלוהים
עימות בין אליעד כהן לרב אמנון יצחק, ויכוח בין דתי לחילוני, ויכוח בין אתאיסט למאמין, טענות של מחזירים בתשובה, טענות של מחזירים בשאלה, האם לחזור בתשובה? האם להיות דתי? איך לדעת מי צודק? אמונה באלוהים או כפירה באלוהים איך נוכל לדעת מי צודק בוויכוחים על אמונה? מהי האמת? בהרצאה זו, אליעד כהן מתאר את עימותו עם רב אמנון יצחק, ויכוח שמייצג את המחלוקות המוכרות בין דתיים לחילונים, בין מאמינים לאתאיסטים, ובין אנשים החוזרים בתשובה לבין אנשים החוזרים בשאלה. כל אחד מהצדדים מציג את עמדותיו על האמונה, על הדרך בה יש להבין את התורה והמצוות, והאם קיימת אמת ... בה. אליעד כהן מציג את עמדותיו האישיות כנגד הדת והאמונה, ומערער על ההנחות המקובלות. הוא עוסק בשאלות מהותיות כמו: האם יש אלוהים? האם התורה נכונה? האם צריך לשמור מצוות? הוא מציין כי רבים מאמינים שהתשובות לשאלות אלו ברורות ומוחלטות, אך הוא טוען כי לכל אדם יש את הזכות ... ספק לא רק באמיתות הדת, אלא גם בהתנהלותם של הדתיים עצמם. הרצאה זו עוסקת גם במעבר שבין דתיות לחילוניות ובחזרה בשאלה או בתשובה. כהן מעלה את השאלה: איך ניתן לדעת אם אדם שינה את אמונתו באמת, או שמא הוא פשוט ... שמציגים גרסאות שונות לאותה התורה. בהמשך, אליעד כהן מדבר על דינמיקת השפעת רבנים כמו אמנון יצחק, אשר גורמים לאנשים לשוב בתשובה או לחזור בשאלה. הוא מעלה את השאלה האם שכנוע של אדם לחזור בתשובה אכן מצביע על כך שהוא קיבל את האמת, או שמא הוא פשוט מציע פתרון זמני עבור ספקותיו, וכי ייתכן ... להכריע בו באופן חד משמעי, ושלעיתים אנו חייבים להטיל ספק ולהתעקש לחפש את התשובות מתוך עצמנו. ויכוח דתי חילוני החזרה בתשובה החזרה בשאלה אמונה בכפירה באלוהים שאלות על התורה והמצוות שיחות עם רבנים הוכחות לאמיתות התורה מהי האמת? איך נוכל לדעת מי צודק? איך מוויכוחים על אמונה נוצרת גישה שונה לאמת? הרצאה זו עוסקת בעימות ... אליעד כהן לרב אמנון יצחק, כשהשניים מייצגים עמדות מנוגדות בתחום הדת והאמונה. אליעד כהן מציג את עמדותיו כנגד הדת והאמונה באלוהים, בעוד רב אמנון יצחק מציע גישות דתיות שמבוססות על תורה ודת. לאורך ההרצאה, כהן מציין את קשייו עם עקרונות הדת והאמונה, ומתאר את האתגרים שבין חילונים לדתיים, בין אתאיסטים למאמינים, ובין מצבים בהם אנשים עוסקים בהחזרה בתשובה או בשאלה. כחלק מהוויכוח, כהן מתאר את הטעויות שמיוחסות לדתיים, את הצביעות המוכרת לעיתים בקרב חלקם, ומציג את השאלות הגדולות שאותן יש לשאול: האם יש אלוהים? האם התורה נכונה? איך אפשר לדעת מי צודק? הוא מציין גם את חוויותיו האישיות שבהן הוא נחשף למצבים דתיים ... חושב שהאמונה עצמה עלולה לעיתים להוביל את האדם למקום פחות נכון ממה שהוא מאמין בו. ההרצאה נוגעת בנושאים כמו חזרה בתשובה, החזרה בשאלה, שאלות על מוסר דתי, ועבירות שמבצעים דתיים. כהן מציין את הדינמיקה שבין המאמינים לבין אתאיסטים, ומצביע על כך שלפעמים ... המאמינים שואלים את עצמם אם הם באמת צודקים. בהמשך, ההרצאה עוסקת באפשרות של שינוי אמונה, והאם ניתן לשכנע אדם להחזיר בתשובה או בשאלה. במהלך ההרצאה, יש גם דיבורים על מוסר, על הטעויות שמבצעים דתיים, על הכישלונות הפנימיים שמקורם בהתמודדות עם ... להאמין ולכבד את האמונה של אחרים, או שניתן לפתח דעה עצמאית ולבדוק את האמת באופן אישי? וויכוחים דתיים וחילונים החזרה בתשובה האמונה באלוהים מוסר דתי וטעויות דתיות האם יש אלוהים? החזרה בשאלה ויכוח אתאיסטים מול מאמינים ויכוח בין כופר למאמין, ויכוח בין מאמין לאתאיסט, ויכוח בין חילוני לדתי, האם צריך לשמור מצוות? האם יש או אין אלוהים? ויכוח כופר עם אמנון יצחק, ויכוח אתאיסט עם אמנון יצחק, ויכוח עם מחזירים בתשובה, מה לענות למחזירים בתשובה? מה לענות למחזירים בשאלה? ירון ידען ואמנון יצחק, הרב עובדיה יוסף, עבירות של רבנים, חטאים של רבנים, חטאים של דתיים, צביעות של דתיים, ... משוגע? להיות חכם יותר ממשוגע, להאמין או להבין, ידיעה או הבנה, מי יותר קרוב לאמת? האם באמת יש אלוהים? האם יש אלוהים? מי ברא את העולם? האם התורה נכונה? האם התורה אמת? הוכחות לאמיתות התורה, הוכחות שאין אלוהים, איך לדעת מי צודק? להחזיר רבנים בשאלה, איך להחזיר מישהו בשאלה? למה חילונים חוזרים בתשובה? למה דתיים חוזרים בשאלה? איך לדעת מי יותר חכם? איך לטפל במשוגעים? איך לטפל במחלות נפשיות? איך לטפל בהפרעות נפשיות? איך לטפל בחולי נפש? עבירות שאדם דש בעקביו, מצוות שאדם דש בעקביו, זלזול במצוות, איך לשכנע דתי? איך לשכנע חילוני? חזרה בשאלה, חזרה בתשובה, סרטים מומלצים, הסרט תעתועי נפש, מחלת הרדיפה, אליעד כהן דתי, אליעד כהן חילוני, איך חושבים משוגעים? מה ההיגיון של משוגעים? תודעה של דומם, הטלת ספק של משוגעים, איך משוגעים חושבים? למה משוגעים משוגעים? כמה אנשים החזיר בתשובה הרב אמנון יצחק? להחזיר בשאלה את הרב אמנון יצחק, הרהורי עבירה, פחד מגיהנום, פחד מעולם הבא, מה קורה בעולם האמת? מה קורה בבית דין של מעלה? עבירות שבין בן אדם לחברו, עבירות שבין בן אדם ... פוליטיקאים דתיים, בצדק תשפוט את עמיתך, פוליטיקאים חרדים, מי יבקש ממך להאמין לו? מי יבקש ממך לבדוק את האמת? שמירת מצוות, ריבוי אלוהים, כמה אלוהים יש? האם יש אלוהים אחד?
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על שיטות שכנוע, NLP, לשתול מחשבות, מניפולציות, אסטרטגיות שכנוע, אסטרטגיות מכירה, ניהול משא ומתן, איך לשכנע אנשים? סוגסטיה, רטוריקה, שיווק, שינוי עמדות, שיפור מכירות, תורת המשחקים
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: הכל על דת ויהדות, איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם אכזבות? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? כעס ועצבים? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם עצבות? דיכאון ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: הכל על דת ויהדות, איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להאמין בעצמך? איך להעביר ביקורת בונה? איך להצליח בזוגיות? איך להיגמל מהימורים? איך לחנך ילדים? איך לפתח יכולות חשיבה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך לפרש חלומות? איך לשפר את הזיכרון? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך להתמודד עם גירושין? איך להיות מאושר ושמח? איך לעשות יותר כסף? איך להעריך את עצמך? איך לנהל את הזמן? איך לא להישחק בעבודה? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך ליצור אהבה? איך לקבל החלטות? איך למצוא זוגיות? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל? איך לשתול מחשבות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להצליח בראיון עבודה? איך לשנות תכונות אופי? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? איך להיות מאושר? למה לא להתאבד? בשביל מה לחיות? מהי תכלית ומשמעות החיים? האם יש בחירה חופשית? האם יש או אין אלוהים? למה יש רע וסבל בעולם? האם באמת הכל לטובה? למה העולם קיים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? מי ברא את אלוהים? למה יש רע בעולם? איך נוצר העולם? האם המציאות היא טובה או רעה? האם יש משמעות לחיים? האם לדומם יש תודעה? מה המשמעות של החיים? איך להיות הכי חכם בעולם? האם יש הבדל בין חלום למציאות? איך להנות בחיים? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש אמת מוחלטת? אולי אנחנו במטריקס? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? איך נוצר העולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם הכל אפשרי? האם אפשר לדעת הכל? מה יש מעבר לזמן ולמקום ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן אישי טלפוני, מאמן מכירות, אימון אישי לילדים בנושא יהדות תורה מצוות אלוהים - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה נוצר ב 1.4220 שניות - עכשיו 02_09_2025 השעה 00:26:16 - wesi1