יהדות ודתיים, האם הדברים הוצאו מהקשרם? מה ההבדל בין הדתיים לבין היהדות? פליטות פה של רבנים, יחס לגויים ביהדות, יחס לחילונים ביהדות, יחס לנשים ביהדות, ביקורת על היהדות, המוסר היהודי, לימודי יהדות, סוגים של דתיים, זרמים ביהדות האם האמירות השנויות במחלוקת של רבנים אכן מייצגות את היהדות? לאחרונה התפרסם סרטון ובו אמירות של רבנים ... הסרטון פרץ דיון סוער, ושאלה מרכזית שעלתה היא האם אמירות אלה מייצגות את היהדות עצמה או רק את האנשים הדתיים שאומרים אותן. מה ההבדל בין היהדות לבין האנשים הדתיים שמקיימים אותה? כדי להבין את הסוגיה, אליעד כהן מסביר שיש להבחין בין יהדות לבין דתיים. היהדות עצמה היא אוסף של כתבים, כמו התורה, המשנה, הגמרא וההלכה. האנשים הדתיים הם מי שטוענים שהם חיים לפי היהדות ומקיימים את המצוות שלה. אך בפועל, קיים פער משמעותי בין מה שכתוב בטקסטים לבין איך שהדתיים מתנהגים ביום - יום. לדוגמה, לפי התורה מי שמחלל שבת צריך למות. במציאות של ימינו, אף דתי לא הורג ... שמחלל שבת, אף שייתכן שאירעו תקריות אלימות בודדות. זה מדגים את הפער בין הטקסט הדתי לבין ההתנהגות בפועל של הדתיים. האם היהדות היא אכן גזענית או שוביניסטית? לשאלה זו אליעד כהן משיב בפירוש שכן. לדבריו, הטקסטים הדתיים מכילים מסרים גזעניים ושוביניסטיים בצורה ברורה. למשל, בברכות השחר, האדם מודה לאלוהים בכל בוקר: ברוך שלא עשני אישה, ברוך ... שוביניסטיים או גזעניים, רוב הציבור הדתי אינו מתייחס לנשים או לגויים כאנשים נחותים ברמה הפרקטית והמעשית. בפועל, רוב האנשים הדתיים חיים חיים מודרניים, וכך נוצרת אצלם סתירה פנימית בין אמונותיהם לבין החיים בפועל. ככל שהאדם דתי יותר קיצוני, הוא מאמין ומזדהה עם רעיונות אלה בצורה מלאה. למשל, בכתות דתיות קיצוניות כמו לב טהור, נשות השאלים, או נטורי קרתא, מאמינים בטקסטים אלה באופן מלא, ומייחסים להם משמעות מעשית. כיצד מתמודדים הדתיים עם הטקסטים הבעייתיים האלה? רוב האנשים הדתיים מתקשים להתמודד עם הטקסטים האלה, ולכן הם מסלפים או מנסים להסביר אותם באופן שונה. הם טוענים, לדוגמה, שהאמירות כמו ... אישה הן לא כפשוטן, ומנסים לתת פירושים שונים ומתוחכמים, מתוך רצון שלא להודות במשמעות האמיתית והישירה של הדברים. רוב הדתיים חיים בקונפליקט מתמיד בין הטקסט הדתי לבין הערכים המודרניים, ולכן הם מוציאים את הטקסטים מהקשרם, כדי להרגיש נוח יותר. לעומת זאת, דתיים קיצוניים דווקא נצמדים למשמעות הפשוטה של הדברים, ובמובן זה הם מייצגים את המקור האמיתי של היהדות. הרבנים שהקהל הדתי ... כיצד יש להסתכל על היהדות בסופו של דבר? אליעד כהן מסכם שחשוב להבחין בין היהדות כטקסטים כתובים, לבין האנשים הדתיים שמאמינים בה. הטקסטים היהודיים הם אכן גזעניים ושוביניסטיים בצורה ישירה וברורה, ואף חמורה ממה שהרוב חושב. לעומת זאת, רוב הציבור הדתי אינו מזדהה ... החיים בעולם מודרני ומוסרי. הסיכום של אליעד כהן מצביע על כך שאין כאן שאלה של הוצאה מהקשרם של הטקסטים הדתיים, אלא הטקסטים הם כפשוטם: גזעניים ושוביניסטיים. אך האנשים הדתיים עצמם ברובם אינם חיים את הטקסטים האלה במלואם. האם היהדות שוביניסטית? האם היהדות גזענית? מעמד האישה ביהדות ביקורת על רבנים האם דברים הוצאו מהקשרם ביהדות? סוגי דתיים ביהדות אמירות שנויות במחלוקת של רבנים סוגים של חרדים, סוגי דתיים, סוגי חרדים, דתיים קיצוניים, חרדים קיצוניים, ביקורת על חרדים, ביקורת על דתיים, ביקורת על רבנים, פליטת פה של רבנים, מעמד האישה ביהדות, שוביניזם ביהדות, מעמד האישה בקבלה, פמיניזם ביהדות, האם התורה שוביניסטית? האם התורה גזענית? האם היהדות גזענית? האם הדתיים גזעניים? האם הדתיים שוביניסטיים? ביקורת על הדת, מעמד האישה בהלכה, מעמד הגוי בהלכה, מעמד החילוני בהלכה, דעת אמת, העם היהודי הוא העם הנבחר, אור לגויים, מוסר יהודי, מוסר דתי, לכבד את הדת, לכבד את המסורת, לכבד את הדתיים, הומואים דתיים, הרב ברלנד, הרב אמנון יצחק, חזרה בתשובה, התורה היהודית, למה שונאים דתיים? תרבות יהודית, מעמד החילוני ביהדות, מעמד הגוי ביהדות, נטורי קרתא, דאעש, לכבד את המסורת היהודית, מיהו דתי? זרמים דתיים, כתות דתיות, כת השאלים, כת לב טהור, שנאת דתיים, כת האמיש, כת הטאליבן, כתות דתיות בישראל, נשות השאלים, נשים חרדיות, יחס לגויים בהלכה, יחס לחילונים בהלכה, יחס לנשים בהלכה, מעמד האישה בחברה הערבית, מעמד ... לנשים בתורה, מעמד הגבר ביהדות, איש ואישה ביהדות, היחס לגוי בהלכה, מה תפקיד הגויים בעולם? שלא עשני אישה, מגמות דתיות, המגזר הדתי, המגזר החרדי, שלא עשני גוי, שלא עשני עבד, שעשני כרצונו

משחק החיים, מוסר אנושי, איך לקחת את החיים בקלות? למה כל בני האדם דתיים? הדת החילונית, מוסר אוניברסאלי, למה לא להיות דתי? לחזור להיות כמו תינוק, איך תינוק חושב? התרבות המערבית, אמונה אתאיסטית, התרבות החילונית, המוסר המערבי מהי הטעות המחשבתית של יוצאים בשאלה? הדיבור על טעויות המחשבה של אנשים שעוזבים את הדת (יוצאים בשאלה) מבוסס על רעיון מרכזי: אנשים רבים שעוזבים את הדת הדתית וחיים חיים חילונים, חושבים שהם חופשיים מעולם הדת. אך בפועל, הם לא באמת משאירים מאחור את הדת, אלא מחליפים ... שהיא חילונית. האם יציאה מהדת משמעה חופש אמיתי? כאשר אדם יוצא משדה הדת, הוא עלול לחשוב שהוא חופשי מהמגבלות הדתיות. הוא עשוי להרגיש שיצא מכל מערכת האמונות שמגבילה אותו, ובכך הוא פתאום חופשי לעשות כל דבר שירצה. אך למעשה, ... ערכים ואמונות למערכת ערכים ואמונות חילונית. הדת החילונית - האם זה שונה? אליעד מציין שמערכת האמונות החילונית, בדיוק כמו הדתית, מכילה עקרונות קדושים, ערכים, חוקים ומנהגים. חילונים, בדיוק כמו דתיים, מאמינים באמונות שאותן הם לא מעוניינים לערער עליהן. לחילונים יש את האלוהים שלהם - בין אם מדובר במדע, זכויות ... אפילו דוחפים אותו לשולי החברה בדרכים שונות. זהו סימן לכך שהחילוניות גם היא בעצם דת, רק דת שונה מהדתות הדתיות המסורתיות. האם בני אדם יכולים להיות חופשיים לחלוטין? אליעד מציין שבני אדם, כחיות, הם יצורים דתיים באופן טבעי. כל אדם פועל לפי מערכת אמונות שמנחה אותו, בין אם היא דתית או חילונית. כל אדם מחזיק ... מערכת דתית כי הוא רואה את ערכיו כמובנים מאליהם. אך האדם הדתי, בעיניו, יכול להרגיש חופשי כי הוא יודע שהמצוות והאמונות הדתיות מכתיבות לו מה לעשות, והוא מקבל את זה בשמחה. החופש שבדתיות באופן מעניין, אליעד טוען כי אנשים דתיים יכולים להיות חופשיים יותר מחילונים במובנים מסוימים. למשל, אדם דתי מאמין שהתורה מצווה עליו לעשות משהו - הוא עושה זאת מבלי להרגיש רגשות אשם. לעומתו, אדם חילוני מחויב לחוקים ולמוסר החילוני, ואין ... ברצינות. ברגע שהוא מבין את זה, החיים הופכים לקלים יותר, נעימים יותר, ואפילו חופשיים יותר. כל הדתות, חילוניות או דתיות, הן רק מערכות של אמונות שמנחות את האדם, אך אם האדם מצליח לראות זאת כמשחק, הוא יכול להשתחרר ולהרגיש ... חופשיים, אך למעשה הם פשוט מחליפים דת אחת בדת אחרת - דת חילונית. כל בני האדם, לפי אליעד, הם דתיים, ולא משנה אם הם דתיים מסורתיים או חילונים. החופש האמיתי מגיע כאשר אדם מפסיק לקחת את כל מערכות האמונה ברצינות, מבין שהן רק משחק, ... או מערכת ערכים. כל מה שהוא מאמין בו בהמשך, מגיע מהסביבה, ולא בהכרח נכון. מהי דת בני האדם? חילונים דתיים הדת של החילונים תרבות מערבית למה כולם דתיים? הטעות המחשבתית של יוצאים בשאלה אנשים שיוצאים בשאלה הם אנשים שעוזבים מסגרת דתית, קהילה דתית, כת מסוימת או מערכת נוקשה אחרת. מדובר לא רק על עזיבת הדת ... המחשבתית? כאשר אדם עוזב את הדת ונעשה חילוני, הוא נוטה לחשוב שעכשיו הוא חופשי, שהוא משוחרר מהאמונה הישנה ומהערכים הדתיים שכבלו אותו. רבים מהם מאמינים שהם כבר לא נתונים לאף מערכת אמונה מגבילה, שהם משוחררים לחלוטין מהדתיות ומהשמרנות. אך זו תפיסה מוטעית, משום שהאדם שעוזב את הדת הדתית פשוט מאמץ דת אחרת - הדת של החילוניות. ... עוזבת את האדם? אחת האפשרויות להסביר זאת היא שהדת עדיין קיימת בתוך ראשו של האדם. ייתכן שהוא עזב את קיום המצוות בפועל, אבל הדת עדיין רודפת אותו בתוך ראשו - הוא עדיין חושב במונחים דתיים, מושפע מהדת ברגשותיו ובאופן שהוא מתנהג. לפי הפרשנות הזו, האדם אולי הפך חילוני חיצונית, אבל פנימית הדת עדיין בתוכו. ... באמת נעשה חופשי. הוא פשוט מאמץ סט חדש של אמונות, ערכים ונורמות חברתיות שמגדירות אותו. גם אנשים חילונים הם דתיים - הם פשוט מאמינים בדברים אחרים. יש להם עקרונות קדושים, יש להם חוקים משלהם, יש להם ערכים ומנהגים שהם ... בצורות אחרות. יש סט של אמונות וחוקים שחובה לקבל בעולם החילוני, בדיוק כמו בעולם הדתי. בני האדם הם יצורים דתיים מטבעם כאשר מדובר בבני אדם כחיה, ניתן לראות שכולם דתיים בצורה כזו או אחרת. יש להם מערכת אמונות, הם מקבלים כללים מסוימים כנכונים ללא ערעור, והם פועלים לפי חוקים ... - יש להם חוקים, יש להם ערכים שהם לא מעזים לערער עליהם, והם חיים תחת מוסכמות מחייבות. מדוע אנשים דתיים יכולים להיות חופשיים יותר מחילונים? הטענה היא שבמובנים מסוימים, אנשים דתיים יכולים להיות חופשיים יותר מחילונים. למשל, אדם דתי שמאמין שהתורה מצווה עליו לעשות משהו - יוכל לעשות זאת מבלי להרגיש רגשות אשם. לעומת זאת, אדם חילוני מחויב לכללים ולמוסר החילוני, ... את החיים כמשחק? הכוונה היא להפסיק לקחת את הכל ברצינות. לראות את כל מערכות האמונה - בין אם הן דתיות ובין אם הן חילוניות - כמשחק. כאשר אדם מבין שכל הערכים והאמונות שהוטבעו בו הם רק סיפורים, הוא משיג ... רק משחק, ולהחליט להשתתף בו מתוך הבנה שזה רק משחק ולא יותר. סיכום הטענה המרכזית היא שכל בני האדם דתיים - גם אלה שחושבים שהם חילונים. אדם שעוזב את הדת לא באמת הופך לחופשי, אלא פשוט מחליף דת אחת ... החיים בקלות שכל של תינוק איך להשתחרר מהרצון איך תינוקות חושבים ערכי המוסר, מוסריות, מהי דת בני האדם? חילונים דתיים, הדת של החילונים, תרבות מערבית, תרבות המערב, ליברליזם, ליברליות, להיות ליברלי, למה כולם דתיים? למה כולם מאמינים באלוהים? מה תינוק רוצה? רצון של תינוק, תודעה של תינוק, לחזור להיות תינוק, חזרה בשאלה באמיתית, טעויות של יוצאים בשאלה, טעויות של חוזרים בשאלה, האם אני דתי? מה זה להיות דתי? דתי מהי, אמונה חילונית, אמונות של חילונים, קניבלזים, הדת של בני האדם, קונצנזוס, העולם החילוני, העולם הדתי, התרבות הדתית, אל תהיו דתיים

הדתה מה זה, האם יש הדתה? בעד הדתה, נגד הדתה, הדתה במערכת החינוך, הדתה בספרי הלימוד, הדתה של מערכת החינוך, הדתה בחינוך, הדתה בישראל, לימודי יהדות בבתי ספר, מהי הדתה? תהליך הדתה פירוש מהי הדתה והאם באמת קיימת הדתה בישראל? אליעד כהן מסביר בהרצאתו את המושג הדתה ומה המשמעות המדויקת שלו. הוא פותח בכך שההגדרה הנפוצה של הדתה במערכת החינוך היא הכנסת אלמנטים הנתפסים כדתיים לתוך תכני הלימוד החילונים, ובכך לעורר תחושת איום מצד הציבור החילוני. הוא מפרט שהפחד העיקרי הוא מהאפשרות שישלטו בתודעה של הילדים דרך תכנים דתיים. עם זאת, אליעד מבהיר כי יש הבדל משמעותי בין לימודי יהדות לבין הדתה כפי שהיא נתפסת בציבור. לימוד יהדות, לדבריו, הוא דבר לגיטימי ואף הכרחי, שכן הוא חלק מהידע הכללי בעולם. הוא נותן כדוגמה את הרעיון שגם בסין כדאי ללמוד יהדות, וגם בישראל הגיוני ללמוד סינית. לפי אליעד, דווקא לימודי יהדות יכולים להגן מפני מניפולציות של רבנים דתיים, שכן אם תלמידים היו יודעים לעומק מה באמת כתוב ביהדות, הם לא היו ניתנים להשפעה בקלות כשאומרים להם משפטים כמו כך כתוב בתורה. אליעד מדגיש כי הדתה האמיתית, לשיטתו, היא הכנסת פירושים דתיים סמויים לתכנים שלא קשורים כלל ללימודי יהדות. הוא נותן דוגמה מפורטת לכך, ומסביר שאם בשיעור מתמטיקה מופיע תרגיל שבו נשאל התלמיד כמה תפילות עולות לשמיים?, זוהי הדתה, כי מושגים דתיים הוכנסו לתרגיל בדרך סמויה וללא קשר לתוכן המקצוע הנלמד. מהי הדרך הנכונה ללמד יהדות בבתי ספר? אליעד מסביר שלימוד יהדות בבתי הספר הוא דבר רצוי ואף חיוני, אך עליו להיעשות באופן ברור ומפורש. אם, לדוגמה, בית הספר מחליט ללמד גמרא או תנך, עליו להכריז במפורש על כך שמדובר בשיעור שעוסק ביהדות, ולא להכניס את התוכן הזה בדרך אגב. הוא מבהיר באמצעות דוגמה נוספת, שאם בשיעור גאוגרפיה נאמר לתלמידים התנך הבטיח את הארץ לעם ישראל, הדבר מהווה הדתה, משום שהמסר הדתי מוחדר בדרך עקיפה ומוסווה. כדוגמה נוספת להבדל בין לימודי יהדות תקינים לבין הדתה הוא מתייחס לתיאור בריאת העולם. להגיד לתלמידים שביום השביעי אלוהים נח זו טענה דתית, שהיא פירוש ואמונה. לדבריו, הדרך הנכונה ללמד זאת היא לומר מפורשות שביהדות מאמינים שבשבת אלוהים נח, ולא להציג זאת כעובדה. הוא מסביר שההבדל הזה חשוב כדי שהתלמיד יוכל להבחין בין ידע ... הפרדוקס הקשור בהדתה לפי אליעד כהן? אליעד כהן מציג פרדוקס מעניין בנושא ההדתה: בעוד שבמערכות החינוך החילוניות מחדירים תכנים דתיים במסווה, הרי שבמערכות חינוך דתיות לעולם לא יאפשרו כניסה של תכנים חילונים. הוא נותן דוגמה לכך שבמוסדות דתיים יש פיקוח הדוק על התכנים, ואפילו ספרים שנקנים בחנויות עוברים בדיקות ואישורים על ידי רבנים, כדי לוודא שלא יסתננו לתוכם רעיונות הסותרים את ההשקפה הדתית. הוא מציין בהרחבה איסורים שונים שנוהגים במערכת החינוך הדתית, כגון איסור להציג תמונות של נשים או ילדות בספרי לימוד. לדבריו, אם המערכת הדתית דוחה כל אפשרות לכניסת תוכן חילוני לספריה, זה יוצר מצב אבסורדי, כי באותו זמן המערכת החילונית מקבלת, לעיתים בלי התנגדות מספקת, תכנים דתיים במסווה של ידע כללי או עובדות. הוא מדגיש את הצורך להפריד באופן ברור בין אמונות לבין עובדות, ואת החשיבות בלומר לתלמידים מראש מתי מדובר בשיעור יהדות ובאמונה דתית, ומתי מדובר בשיעור המתבסס על עובדות מדעיות וידע אובייקטיבי. לסיכום, האם צריך להיות בעד או נגד הדתה? אליעד כהן מבהיר כי הוא אינו מתנגד כלל ללימודי יהדות, וכי לימודים אלו חיוניים להבנת התרבות היהודית וההיסטוריה שלה. עם זאת, הוא מתנגד באופן נחרץ להחדרת רעיונות דתיים בצורה מוסווית לתוך שיעורים שאינם קשורים לכך כלל. הדוגמה המרכזית שהוא חוזר עליה שוב ושוב היא שבמקום להכניס רעיון דתי בשיעור מתמטיקה או גאוגרפיה, עדיף ללמד את התלמידים בשיעור מוגדר של יהדות שבו הם יודעים מראש שמדובר ברעיונות דתיים. אליעד מסיים את ההרצאה בכך שהוא קורא לכבוד הדדי בין המערכות, ומבקש מהממסד הדתי שלא לדחוף פירושים דתיים למקומות שבהם אינם רלוונטיים, בדיוק כפי שהממסד החילוני אינו דוחף רעיונות חילונים לספרי לימוד דתיים. הדתה מה זה? הדתה במערכת החינוך בעד או נגד הדתה? מה ההבדל בין לימודי יהדות להדתה? לימודי יהדות בבתי ספר האם קיימת הדתה בישראל? הפרדת דת ממערכת החינוך

שמירת מצוות מעשיות, לשמור מצוות, לשמור תורה, לקיים מצוות, לשמור שבת, יהדות, אמיתות התורה, חשיבות המצוות, קיום מצוות, מטרת המצוות, שמירת המצוות, שכר ועונש, טעמי המצוות, מצוות ועבירות האם יש משמעות בקיום מצוות ללא הבנה פנימית? אליעד כהן מסביר כי המצוות בתורה ניתנו במקור ככלי לחיבור האדם לתודעה הפנימית של האמת ולבורא. אליעד מדגיש שהפעולות המעשיות של שמירת המצוות, כגון הנחת תפילין, שמירת שבת, מתן צדקה ועוד, הן למעשה תזכורות שמטרתן להזכיר לאדם את הקשר לאלוהים ואת האמיתות ... שאלוהים מוציא את האדם ממצרים (המשמשת כמטאפורה להשתעבדות נפשית פנימית) ושהוא שולט ומנהל את העולם. אליעד מציין דוגמה של מצוות תפילין: כשאנשים החלו להניח תפילין, זו הייתה פעולה עם משמעות עמוקה, שאמורה הייתה לחבר את האדם לאלוהים. אדם היה ... ולשאול את עצמם למה הם עושים אותה. האם פעולות חיצוניות מספיקות להתקרבות לאמת? אליעד מסביר כי לפעולות החיצוניות של שמירת מצוות יש משמעות רק כאשר הן מלוות בהתבוננות ובחשיבה פנימית. לדוגמה, אדם השומר שבת צריך להשתמש בזמן הזה כדי לזכור ... נמנע מפעולות בשבת בלי להזכיר לעצמו את הסיבה העמוקה לכך, הפעולה מאבדת ממשמעותה המקורית. עוד דוגמה שאליעד מביא היא מצוות צדקה: אם אדם נותן צדקה אך לא מתבונן פנימה ואינו חושב מדוע הוא נותן, הפעולה עצמה לא מקרבת אותו לאמת הפנימית. פעולה טכנית חיצונית בלבד אינה מספקת שינוי תודעתי אמיתי. האם יש משהו מיסטי או משמעות מיוחדת בפעולת המצוות עצמן? אליעד מתייחס גם לשאלה אם בפעולת המצווה עצמה יש כוח רוחני או מיסטי שמביא להתעוררות רוחנית. הוא מבהיר כי תיאורטית זה אפשרי, אך הוא תוהה מדוע, ... לא תוביל לשינוי אמיתי בתודעה, ולכן אין בה ערך אמיתי אם נעשית בצורה עיוורת. למה חשוב לזכור את מטרת המצוות לפי התורה? אליעד מציין מצווה מיוחדת - מצוות פרה אדומה - שידועה בכך שהיא אינה ניתנת להבנה שכלית. אבל הוא מדגיש כי גם במצווה כזו חייבים לזכור שהפעולה מגיעה מכוח עליון (מאלוהים). אם האדם לא זוכר את אלוהים, המצווה חסרת משמעות. הוא מדגיש שהבעיה המרכזית של שמירת מצוות כיום היא שהאדם איבד את הזיכרון המקורי של מטרת המצוות, ושהוא עושה אותן ללא ההבנה העמוקה של הסיבות לכך. לדבריו, מטרת המצוות הייתה מלכתחילה ליצור מצב שהאדם יזכור את אלוהים ויחבר את עצמו לתודעה הגבוהה של האלוהות. כאשר אדם שומר שבת, לדוגמה, ... לעצמו שכל מה שיש לו מגיע מאלוהים, ולכן הוא אינו צריך לדאוג לפרנסה בשבת. האם התודעה הפנימית היא העיקר במצוות? אליעד מסביר בפירוש שהתודעה הפנימית היא החלק החשוב ביותר בקיום מצוות. הוא מתאר מצב שבו אדם עושה פעולה חיצונית, כגון לקיחת אשתו למסעדה ביום הולדתה, מבלי להרגיש באמת אהבה כלפיה, ... עמוק יותר ולהבין את מקור הרצון שלו לתת, ולא רק לבצע פעולות טכניות של נתינת כסף. האם קיימות שאלות שדתיים מפחדים לשאול על המצוות? אליעד מציין שרוב האנשים שומרים מצוות מתוך הרגל או פחד, ולא באמת מתבוננים בשאלות היסודיות לגבי מטרת המצוות או אפילו שאלות על עצם קיום האלוהים. הוא מדגים את הסיפור של מעמד הר סיני שבו העם פחד לדבר ... חייב לבדוק את האמת בכוחות עצמו, עם השכל, בלי להסתמך אך ורק על סיפורים ועל מסורת שקיבל. למה חשוב לשמור מצוות? מה מטרת המצוות ביהדות? האם יש טעם בשמירת מצוות ללא הבנה? איך להתחבר לאלוהים באמצעות המצוות? האם קיום מצוות מקרב לאמת מוחלטת? האם הפעולות החיצוניות של המצוות מספיקות? מהי משמעותה של מצוות פרה אדומה?

עימות בין אליעד כהן לרב אמנון יצחק, ויכוח בין דתי לחילוני, ויכוח בין אתאיסט למאמין, טענות של מחזירים בתשובה, טענות של מחזירים בשאלה, האם לחזור בתשובה? האם להיות דתי? איך לדעת מי צודק? אמונה באלוהים או כפירה באלוהים איך נוכל לדעת מי צודק בוויכוחים על אמונה? מהי האמת? בהרצאה זו, אליעד כהן מתאר את עימותו עם רב אמנון יצחק, ויכוח שמייצג את המחלוקות המוכרות בין דתיים לחילונים, בין מאמינים לאתאיסטים, ובין אנשים החוזרים בתשובה לבין אנשים החוזרים בשאלה. כל אחד מהצדדים מציג את עמדותיו על האמונה, על הדרך בה יש להבין את התורה והמצוות, והאם קיימת אמת ... בה. אליעד כהן מציג את עמדותיו האישיות כנגד הדת והאמונה, ומערער על ההנחות המקובלות. הוא עוסק בשאלות מהותיות כמו: האם יש אלוהים? האם התורה נכונה? האם צריך לשמור מצוות? הוא מציין כי רבים מאמינים שהתשובות לשאלות אלו ברורות ומוחלטות, אך הוא טוען כי לכל אדם יש את הזכות ... ספק לא רק באמיתות הדת, אלא גם בהתנהלותם של הדתיים עצמם. הרצאה זו עוסקת גם במעבר שבין דתיות לחילוניות ובחזרה בשאלה או בתשובה. כהן מעלה את השאלה: איך ניתן לדעת אם אדם שינה את אמונתו באמת, או שמא הוא פשוט ... שמציגים גרסאות שונות לאותה התורה. בהמשך, אליעד כהן מדבר על דינמיקת השפעת רבנים כמו אמנון יצחק, אשר גורמים לאנשים לשוב בתשובה או לחזור בשאלה. הוא מעלה את השאלה האם שכנוע של אדם לחזור בתשובה אכן מצביע על כך שהוא קיבל את האמת, או שמא הוא פשוט מציע פתרון זמני עבור ספקותיו, וכי ייתכן ... להכריע בו באופן חד משמעי, ושלעיתים אנו חייבים להטיל ספק ולהתעקש לחפש את התשובות מתוך עצמנו. ויכוח דתי חילוני החזרה בתשובה החזרה בשאלה אמונה בכפירה באלוהים שאלות על התורה והמצוות שיחות עם רבנים הוכחות לאמיתות התורה מהי האמת? איך נוכל לדעת מי צודק? איך מוויכוחים על אמונה נוצרת גישה שונה לאמת? הרצאה זו עוסקת בעימות ... אליעד כהן לרב אמנון יצחק, כשהשניים מייצגים עמדות מנוגדות בתחום הדת והאמונה. אליעד כהן מציג את עמדותיו כנגד הדת והאמונה באלוהים, בעוד רב אמנון יצחק מציע גישות דתיות שמבוססות על תורה ודת. לאורך ההרצאה, כהן מציין את קשייו עם עקרונות הדת והאמונה, ומתאר את האתגרים שבין חילונים לדתיים, בין אתאיסטים למאמינים, ובין מצבים בהם אנשים עוסקים בהחזרה בתשובה או בשאלה. כחלק מהוויכוח, כהן מתאר את הטעויות שמיוחסות לדתיים, את הצביעות המוכרת לעיתים בקרב חלקם, ומציג את השאלות הגדולות שאותן יש לשאול: האם יש אלוהים? האם התורה נכונה? איך אפשר לדעת מי צודק? הוא מציין גם את חוויותיו האישיות שבהן הוא נחשף למצבים דתיים ... חושב שהאמונה עצמה עלולה לעיתים להוביל את האדם למקום פחות נכון ממה שהוא מאמין בו. ההרצאה נוגעת בנושאים כמו חזרה בתשובה, החזרה בשאלה, שאלות על מוסר דתי, ועבירות שמבצעים דתיים. כהן מציין את הדינמיקה שבין המאמינים לבין אתאיסטים, ומצביע על כך שלפעמים ... המאמינים שואלים את עצמם אם הם באמת צודקים. בהמשך, ההרצאה עוסקת באפשרות של שינוי אמונה, והאם ניתן לשכנע אדם להחזיר בתשובה או בשאלה. במהלך ההרצאה, יש גם דיבורים על מוסר, על הטעויות שמבצעים דתיים, על הכישלונות הפנימיים שמקורם בהתמודדות עם ... להאמין ולכבד את האמונה של אחרים, או שניתן לפתח דעה עצמאית ולבדוק את האמת באופן אישי? וויכוחים דתיים וחילונים החזרה בתשובה האמונה באלוהים מוסר דתי וטעויות דתיות האם יש אלוהים? החזרה בשאלה ויכוח אתאיסטים מול מאמינים ויכוח בין כופר למאמין, ויכוח בין מאמין לאתאיסט, ויכוח בין חילוני לדתי, האם צריך לשמור מצוות? האם יש או אין אלוהים? ויכוח כופר עם אמנון יצחק, ויכוח אתאיסט עם אמנון יצחק, ויכוח עם מחזירים בתשובה, מה לענות למחזירים בתשובה? מה לענות למחזירים בשאלה? ירון ידען ואמנון יצחק, הרב עובדיה יוסף, עבירות של רבנים, חטאים של רבנים, חטאים של דתיים, צביעות של דתיים, ... משוגע? להיות חכם יותר ממשוגע, להאמין או להבין, ידיעה או הבנה, מי יותר קרוב לאמת? האם באמת יש אלוהים? האם יש אלוהים? מי ברא את העולם? האם התורה נכונה? האם התורה אמת? הוכחות לאמיתות התורה, הוכחות שאין אלוהים, איך לדעת מי צודק? להחזיר רבנים בשאלה, איך להחזיר מישהו בשאלה? למה חילונים חוזרים בתשובה? למה דתיים חוזרים בשאלה? איך לדעת מי יותר חכם? איך לטפל במשוגעים? איך לטפל במחלות נפשיות? איך לטפל בהפרעות נפשיות? איך לטפל בחולי נפש? עבירות שאדם דש בעקביו, מצוות שאדם דש בעקביו, זלזול במצוות, איך לשכנע דתי? איך לשכנע חילוני? חזרה בשאלה, חזרה בתשובה, סרטים מומלצים, הסרט תעתועי נפש, מחלת הרדיפה, אליעד כהן דתי, אליעד כהן חילוני, איך חושבים משוגעים? מה ההיגיון של משוגעים? תודעה של דומם, הטלת ספק של משוגעים, איך משוגעים חושבים? למה משוגעים משוגעים? כמה אנשים החזיר בתשובה הרב אמנון יצחק? להחזיר בשאלה את הרב אמנון יצחק, הרהורי עבירה, פחד מגיהנום, פחד מעולם הבא, מה קורה בעולם האמת? מה קורה בבית דין של מעלה? עבירות שבין בן אדם לחברו, עבירות שבין בן אדם ... פוליטיקאים דתיים, בצדק תשפוט את עמיתך, פוליטיקאים חרדים, מי יבקש ממך להאמין לו? מי יבקש ממך לבדוק את האמת? שמירת מצוות, ריבוי אלוהים, כמה אלוהים יש? האם יש אלוהים אחד?

הדרכת מטפלים, טיפול בדתיים, ייסורי מצפון על עבירות, חרטה על עבירה, חזרה בתשובה, מצוות תשובה, איך לעזור לבן אדם דתי? עברתי עבירה, אני לא סולח לעצמי, לחזור בתשובה, יעוץ למטפלים, אימון למטפלים, חרדה דתית, שמירת מצוות, פחד דתי איך לעזור לבן אדם דתי שסובל מייסורי מצפון בגלל עבירה חמורה? הסוגיה המרכזית שאליעד כהן מתייחס אליה היא כיצד לעזור לבן אדם דתי - חרדי הסובל מאוד עקב כך שעבר עבירה חמורה, לדוגמה: אכילת חזיר ביום כיפור שחל בשבת. אליעד מבהיר שהדוגמה ... מרגשות אשמה קשים. האדם מגיע לטיפול במטרה לקבל עזרה מכיוון שהוא מרגיש רע מאוד. האם ניתן לעזור לבן אדם דתי בלי לערער על אמונתו? אליעד כהן מדגיש כי התנאי הבסיסי לעזרה הוא לא לפגוע ולא לערער על האמונה של ... אלוהים, או שאין בחירה חופשית. אסור להגיד משפטים כמו אלוהים רחמן, שיכולים להתפרש כסותרים את חומרת העבירה לפי האמונה הדתית. ההנחה היא שהמטופל מאמין בתורה, במצוות, בשכר ובעונש, ומאמין לחלוטין שעבר עבירה חמורה. איך לזהות את הגורם האמיתי שמפריע למטופל? הדרך הראשונה לעזור לו היא לנסות להבין לעומק מה בדיוק מפריע לו. יש לבדוק האם הוא סובל אך ורק משום שכתוב בתורה שזו עבירה, או שישנם גורמים אחרים שמפריעים לו בנוסף לכך. למשל, אולי המטופל סובל משום שהוא מרגיש שאינו אדם ... העצמי שלו נפגע מכך שעבר עבירה. הבדיקה שאליעד מציע למטפלים לבצע היא פשוטה: יש לשאול את המטופל בכנות, אם התורה הייתה אומרת שמותר לך לעשות את אותה הפעולה - עדיין היית מרגיש רע? התשובה לשאלה הזו תגלה את המקור האמיתי לכאב. אם המטופל עונה שבכל זאת הוא היה מרגיש רע, זה מעיד שהבעיה האמיתית אינה רק הממד הדתי, ויש להתמודד איתה באופן שבו מתמודדים עם אדם חילוני הסובל מחרטה או מצפון. אך אם התשובה היא שהכאב הוא אך ורק משום שהפעולה אסורה לפי התורה, אפשר להמשיך לשלב הבא בטיפול. כיצד לעזור לאדם הדתי להתמודד עם עבירה לפי התורה עצמה? אליעד כהן מציין שבתוך התורה עצמה נמצא הפתרון המושלם למי שמאמין באמת בכל מילה בתורה. באותה התורה שכתוב בה איסור על ביצוע העבירה, כתוב גם שיש דרך לתיקון באמצעות מצוות התשובה. התשובה לפי התורה היא מנגנון ברור ומסודר הכולל שלבים כגון וידוי, חרטה, קבלה לעתיד, וביצוע פעולות מסוימות כדי לתקן את העבירה. לדוגמה, גם אם העבירה חמורה במיוחד - כמו רצח או עבירות חמורות אחרות - יש פרוטוקול ברור ומוגדר בתורה לתיקון. במקרים של עבירות בין אדם לחברו, התורה קובעת פעולות ספציפיות, כמו ללכת לקבר של האדם שנפגע ולבקש סליחה בדרך מסוימת. בעבירות בין האדם לאלוהים (בין אדם למקום), התורה מציינת את פרוטוקול התשובה - כולל וידוי, חרטה, וקבלה לעתיד. האם אפשר להפוך את העבירה למצווה? נקודה חשובה נוספת שאליעד מדגיש היא שתשובה אמיתית הנעשית מתוך אהבת אלוהים, ולא מתוך פחד מהעונש, לא רק מוחקת את העבירה אלא הופכת אותה למצווה של ממש. כלומר, אם אדם עבר עבירה שמחייבת אותו לשבעים שנה בגיהינום, והוא עושה תשובה מאהבה, לא רק שהעונש ... לעזור למטופל להבין בדיוק מה באמת גורם לו לתחושות השליליות. האם הכאב הוא באמת רק בגלל עצם העבירה (המנוגדת לתורה), או שמא מדובר בתחושות אישיות של פגיעה בכבודו, דימוי עצמי נמוך, גאווה שנפגעה, או חוסר שליטה עצמית? הטיפול בכל ... את הסיבה המדויקת. אליעד מבהיר שגם אם המטופל מתעקש שהבעיה שלו היא רק ההיבט התורני - הרי שבתוך אותה התורה קיים גם הפתרון, והוא ברור וזמין. לכן, למעשה אין שום סיבה להמשיך לסבול, כיוון שאם המטופל מאמין באמת בכל מילה בתורה - הרי הוא אמור להאמין גם באפשרות התיקון שהתורה עצמה מספקת. סיכום: לכל בעיה יש פתרון המסר המרכזי שאליעד כהן מעביר הוא שלכל בעיה, גם החמורה ביותר, יש פתרון, ובמקרה של אדם דתי הפתרון קיים בתוך האמונה שלו עצמה. הדבר היחיד הנדרש הוא להבין לעומק את מקור הכאב, לפעול בכנות מלאה מול המטופל, ולכוון אותו לפתרון שהתורה עצמה מספקת, הכולל תהליך ברור של חזרה בתשובה. איך לטפל בחרדה דתית? מהי הדרך לתשובה אמיתית ביהדות? איך להתמודד עם רגשות אשמה אחרי עבירה? חרטה על עבירה - מה עושים? הדרכת מטפלים לטיפול באנשים דתיים מה הפתרון לתחושת חטא וייאוש? איך לעזור למי שסובל מפחד דתי?

הוכחות לשמירת מצוות, אתאיזם, זלזול בדתיים, האם יש אלוהים? האם לשמור מצוות? הוכחות שיש אלוהים, הוכחות שאין אלוהים, טיעונים של מחזירים בתשובה, חזרה בשאלה האם יש הוכחה לשמירת מצוות ולאמונה באלוהים? אליעד כהן דן בהרצאה זו בשאלה, האם יש הוכחות ברורות ומוחלטות לקיומו של אלוהים והאם ההיגיון מחייב שמירת מצוות. הוא מתייחס לנושא דרך דוגמה ספציפית שנמצאת בגמרא, לפיה אדם חירש נולד להורים שדיברו ביניהם בשעת קיום יחסים. אליעד ... או תיאוריה שולית אלא בדעה שהייתה מקובלת על חכמי התלמוד. לטענתו, דעה זו קיימת בטקסטים התורניים הרשמיים, ולכן מי שלומד תורה ברצינות אמור להכיר אותה. האם אפשר להוכיח שהאמונות הדתיות הן שקריות או הזויות? אליעד מדגים דיון בין שני אנשים, כאשר אחד מהם מביע זלזול באמונות דתיות בטענה שהן לא הגיוניות. למשל, האדם טוען כי לפי השכל הפשוט ברור שלא ייתכן שדיבור בין ההורים בשעת קיום ... אנשים רבים שמדברים בזמן קיום יחסים ונולדים להם ילדים בריאים. מנגד, אליעד מסביר שאין זו הוכחה מוחלטת לכך שהטענה הדתית אינה נכונה, מפני שחכמי הדת יכולים לפרש את הדברים אחרת: הם לא אמרו שכל מי שדיבר בהכרח יוולד לו ילד חירש, אלא רק שאם נולד ילד חירש, יתכן והדיבור הוא אחת הסיבות לכך. לדבריו, אם הטענה הדתית הייתה שכל דיבור מוביל בהכרח ללידת ילד חירש, ניתן היה להפריך אותה בקלות. אך מכיוון שזו לא הטענה המדויקת, אי אפשר להפריך אותה חד - משמעית. אליעד מסביר גם כי כאשר דתיים מתמודדים עם ראיות הסותרות את אמונתם, הם מפרשים מחדש את הכתובים באופן מטאפורי או רוחני, ולכן קשה להפריך את אמונותיהם בצורה חד - משמעית. האם יש היגיון באמונות דתיות שלכאורה נראות פרימיטיביות? אליעד מסביר שהרבה אנשים רואים את הדעות הדתיות כפרימיטיביות והזויות, אך חשוב להבין את ההיגיון הפנימי שבטענה. לפי הדוגמה שהובאה על ילד חירש, אליעד מסביר שקיימת תפיסה ... ידי דיבור בזמן אינטימי), הגיוני בעיניהם שאלוהים יעניש אותם בילד בעל פגם בדיבור ובשמיעה. האם ניתן להוכיח שאלוהים או התורה לא נכונים? אליעד מדגיש את הנקודה שלא ניתן להוכיח באופן מוחלט שאלוהים או הטענות הדתיות אינן נכונות. לטענתו, הבעיה העיקרית של מי שמזלזל בדתיים היא שהוא בעצמו אינו נצמד לאמת מוחלטת. הוא מתייחס לכך שכדי להפריך לחלוטין את קיומו של אלוהים או את אמיתות התורה, צריך להטיל ספק גם בשכל ובחושים שלנו. אם לא מקבלים את החושים והשכל כבסיס משותף, אין דרך להוכיח או ... להיות עקבי בטענתו, עליו להטיל ספק גם באירועים היסטוריים כאלה, דבר שכמעט אף אחד לא עושה בפועל. האם אמונה דתית היא הזויה? אליעד טוען כי אי אפשר לומר שאמונה דתית היא הזויה בצורה מוחלטת. לדבריו, אפשר לומר שלא בטוח שזה נכון, אבל לא ניתן להוכיח שזה הזוי לחלוטין. הוא מבהיר שמי שאומר שדתיים הזויים עושה זאת מתוך חוסר עקביות, משום שאין לו הוכחה חד - משמעית לכך שהדתיים טועים. האם אמונה היא תמיד מבוססת על דמיון ולא על עובדות? אליעד מסביר שאמונה יכולה להיות מבוססת על דברים ... מסיפורים של אנשים אחרים, ולכן גם המדע וההיסטוריה במובן מסוים מבוססים על אמונה. לסיכום, אליעד מציע למי שמזלזל באמונה הדתית להיות עקבי ולזכור שגם האמונות שלו מבוססות על הנחות יסוד כמו אמונה בחושים, בשכל ובזיכרון. האם יש אלוהים? הוכחות לקיום אלוהים האם לשמור מצוות? האם אפשר להוכיח שאין אלוהים? למה לא לזלזל בדתיים? האם אמונה דתית הזויה? חזרה בשאלה

הוכחות למתן תורה, הוכחות לאמיתות התורה, מי נתן את התורה? עדויות למתן תורה, מי כתב את התורה? שמירת מצוות, מעמד הר סיני, איש מפי איש, האם לשמור מצוות? קיום מצוות האם ניתן להוכיח את אמיתות התורה באמצעות עדויות היסטוריות? אליעד כהן מסביר בהרצאה את הנושא המורכב של הוכחות לאמיתות התורה, ומתייחס באופן מפורט למושגים כמו מתן תורה, מעמד הר סיני, מי כתב את התורה? ושמירת מצוות. אחת השאלות המרכזיות שהוא מציג היא: איך ניתן לדעת בוודאות שאירוע היסטורי, כמו מתן תורה, אכן התרחש? הטענה המרכזית שאליעד מציג היא שהעדות החזקה ביותר לקיום אירוע כמו מתן תורה, היא העובדה שיש אנשים שמקיימים מצוות באופן שיטתי לאורך דורות. הוא מסביר שהמצוות עצמן משמשות כתיעוד לאירוע ההיסטורי: מכיוון שהמצוות הן פעולות קשות ומורכבות שאנשים מבצעים בעקביות במשך אלפי שנים, אין היגיון בכך שהם ימשיכו לעשותן אם אין להן בסיס אמיתי. האם שמירת המצוות היא הוכחה היסטורית? אליעד מדגים את הטענה שלו עם דוגמאות מפורטות: למשל, הוא מתייחס לחג הפסח. הוא שואל: מדוע יהודים רבים כל כך מקיימים את חג הפסח, נמנעים מאכילת חמץ ועורכים את ליל הסדר עם טקסים מורכבים? התשובה שהוא ... בכל העולם תשמור על מסורת כזו מורכבת אם היא לא מבוססת על אירוע אמיתי. הוא משתמש בדוגמה נוספת של מצוות ברית המילה: מדוע אנשים היו מוכנים לבצע פעולה קשה וכואבת בילדים שלהם לאורך דורות אם לא הייתה להם סיבה טובה מאוד להאמין שזה אמיתי? איך נוצרו המחלוקות בפרשנות התורה אם הכל עבר איש מפי איש? אליעד כהן מתייחס גם לנקודת המחלוקות בפרשנות התורה. הוא טוען שהעובדה שיש מחלוקות רבות בתורה היא הוכחה לכך שהתיעוד לא באמת עבר באופן מוחלט ומדויק מדור לדור. אם באמת כל המצוות וכל הפירושים עברו בצורה מושלמת מאב לבן ללא שינויים, לא היו צריכים להיות כל כך הרבה מחלוקות. הוא מסביר שלדברים בסיסיים כמו לא לקפוץ לכביש אין מחלוקות, כי ההנחיה ברורה. לעומת זאת, המצוות בתורה מלאות מחלוקות, ומכך הוא מסיק שהתיעוד אינו מושלם. האם אירוע מתן תורה הוא קונספירציה? אליעד מתייחס גם לטענה שמתן תורה יכול להיות קונספירציה. הוא מדגים את זה דרך דוגמה של הורה שמנסה להכריח את הילד שלו להאמין במשהו שלא ... אלימות. אליעד מסביר למה המודל הזה בעייתי ולא סביר: הוא טוען שאם הורה היה מכריח את הילד שלו לקיים מצוות באיומים, בשלב מסוים הילד היה מתנגד או מורד, ולכן לא סביר שכל התרבות היהודית מבוססת על כפייה מהסוג הזה. לפי ההיגיון שלו, הקונספירציה שהיה צריך ליצור כדי לגרום לאנשים לקיים מצוות מורכבות לאורך אלפי שנים היא כל כך בלתי סבירה, עד שהיא פחות הגיונית מאשר לקבל שהאירוע אכן התרחש. למה ... אנשים מוכנים להאמין בקלות יחסית לאירועים שאין להם השפעה ישירה על חייהם, אך מתקשים לקבל אירועים שמחייבים אותם לבצע מצוות קשות. הוא נותן גם דוגמה של חוקי תנועה: אנשים מקיימים חוקי תנועה אף שלא תמיד יש להם עדות מוחלטת שהחוקים נכונים, פשוט משום שהם חוששים מעונש. האם אפשר להיות בטוח בוודאות באמיתות התורה? לקראת סיום, אליעד מדגיש שגם אם יש תיעוד כלשהו, אי אפשר להיות בטוח ב - 100% שהכל נכון. הוא ... להחליט בסופו של דבר לפי הסתברות: גם אם יש רק סיכוי קטן שמתן תורה התרחש, אולי שווה לקיים את המצוות מתוך החשש שאכן מדובר באמת מוחלטת. עם זאת, הוא גם מדגיש שזה עדיין לא הוכחה מוחלטת. הנקודה המרכזית בהרצאה היא שהאמונה במתן תורה מבוססת על תיעוד של מעשים (מצוות) שעברו לאורך דורות. אליעד לא טוען שיש הוכחה מוחלטת, אך הוא מנסה להראות למה סביר להניח שהאירוע אמיתי. האם מתן תורה היה אירוע היסטורי? איך מוכיחים את אמיתות התורה? מי כתב את התורה? האם אפשר להוכיח את מעמד הר סיני? למה אנשים מאמינים בתורה? איך נוצרו מחלוקות ביהדות? האם חייבים לשמור מצוות?

שמירת מצוות, האם התורה אמת? האם לשמור מצוות? ההימור של פסקל, חיי נצח, גיהנום וגן עדן, שכר נצחי, עונש נצחי, האם יש אלוהים? חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, אמיתות התורה, יהדות, מי נתן את התורה? האם כדאי לשמור מצוות בגלל הסיכוי לשכר נצחי? אליעד כהן דן בשאלות יסודיות שעוסקות בשמירת מצוות, אמיתות התורה וקיום אלוהים, תוך התייחסות מפורטת למה שנקרא ההימור של פסקל. ההימור של פסקל אומר בפשטות: אם יש ספק של 50-50 לגבי קיומו של אלוהים, הגיוני יותר להמר שאלוהים קיים ולשמור מצוות, מכיוון שהרווח הפוטנציאלי (חיי נצח בגן עדן) גדול בהרבה מההפסד (הנאה חולפת בעולם הזה). כדי להסביר את ההיגיון של ההימור הזה, אליעד נותן דוגמאות מפורטות שמטרתן להראות מדוע לכאורה כדאי לבחור באפשרות של שמירת מצוות גם אם הספק קיים. לדוגמה, אם היו נותנים לך לבחור בין שתי קופסאות: אחת שבה בטוח יש 100 שקל, ... יעדיפו להמר על הקופסה עם המיליארד, כי הפוטנציאל גדול מאוד ביחס לסיכון המועט. באופן דומה, אם אתה לא בטוח שאלוהים קיים, עדיף להמר שכן ולשמור מצוות בגלל הפוטנציאל הגדול של גן עדן וחיי נצח. האם באמת יש רק שתי אפשרויות לגבי קיום אלוהים? אליעד מסביר ... שתי אפשרויות - או שיש אלוהים או שאין - היא חשיבה מוטעית, מכיוון שיש אפשרויות רבות נוספות. לדוגמה, ייתכן שאלוהים קיים, אך אינו טוב כפי שמתארת התורה, או שאלוהים טוב אבל רוצה לבדוק מי ייכנע למבחן וישמור מצוות בלי להבין את מטרתו האמיתית, או אפילו שאלוהים הוא רע ומתעתע בבני האדם כדי להעניש אותם לאחר שישמרו מצוות. כל אחת מהאפשרויות האלה משבשת את ההיגיון של ההימור של פסקל, מכיוון שלא מדובר יותר רק באפשרות של טוב ... גבוה מדי. הדוגמה הזאת באה להראות שאין זה פשוט כל כך להחליט להמר על אלוהים. האם ניתן להוכיח את אמיתות התורה? אליעד מסביר שלמעשה לא ניתן להוכיח בוודאות מוחלטת שאכן הייתה התגלות של אלוהים במעמד הר סיני. אפילו אם עכשיו ... בעייתית. בנוסף, אליעד טוען שגם אם התורה עצמה נכונה, אין זה אומר שהפירוש המקובל שלה נכון. כלומר, אפילו אם אלוהים קיים ונתן את התורה, ייתכן שהמטרה האמיתית של המצוות שונה ממה שנראה, וייתכן שמי שמקיים את המצוות דווקא ייפול במלכודת שאלוהים הציב. האם המציאות של טוב ורע בכלל הגיונית? אליעד דן גם בשאלה של טוב ורע. הוא טוען שמבחינה ... - יכול וטוב, למה הוא ייצור מערכת שבה יש צורך להעניש בכלל? האם אפשר להבין את האינטרס של אלוהים במצוות? עוד נקודה שאליעד מדגיש היא שאין באמת דרך להבין את האינטרס של אלוהים במתן המצוות או בשכר ובעונש. כשאדם מבטיח לך משהו, חשוב להבין את האינטרס שלו. אבל במקרה של אלוהים, האינטרס אינו ברור. ... טוב ורוצה לתת לנו שכר היא רק משאלת לב שלנו, ולא מבוססת על היגיון מוחלט. האם יש אינטרס לאנשים דתיים ולאנשים חילונים בהשקפתם? אליעד מבהיר שגם לדתיים וגם לחילונים יש אינטרס להחזיק בהשקפות שלהם. האדם הדתי רוצה להאמין ששמירת מצוות תביא לו אושר, ואילו האדם החילוני רוצה להאמין שאין צורך לקיים מצוות כי הן מגבילות את חייו. לכן, עצם העובדה שיש אינטרס אינה מוכיחה מי צודק ומי טועה. מה שחשוב זה מה האמת, ולא מה נוח לך להאמין. האם שמירת מצוות מבטיחה באמת חיים טובים יותר? אליעד מציין שלא בהכרח מי ששומר מצוות חי חיים טובים יותר בעולם הזה. יש אנשים שמקיימים מצוות וסובלים, ויש אנשים שאינם מקיימים מצוות ונהנים מאוד. אין נוסחה שאומרת ששמירת מצוות בהכרח מביאה אושר, ואין שום הוכחה שזה תמיד משתלם, לפחות לא בעולם הזה. לבסוף, אליעד מבהיר שכל הרעיונות האלה ... חייו, בלי לפחד מאיומים של גיהנום או להתפתות להבטחות של גן עדן. האם אלוהים באמת קיים? האם יש הוכחה לתורה מהשמיים? האם משתלם לשמור מצוות? מהו ההימור של פסקל? האם יש גן עדן וגיהנום? האם אלוהים הוא טוב? האם יש חיים אחרי המוות?

גוי של שבת, צביעות דתית, מעלית של שבת, השכל של המצוות, הלכה למשה מסיני, גזרת הכתוב, זלזול בדתיים, ההיגיון של המצוות, שמירת שבת, אתאיזם, יהדות, מכירת חמץ לגוי, שנת שמיטה מה ההיגיון של המצוות ואיפה מתחילה הצביעות הדתית? אליעד כהן מסביר את ההיגיון והצביעות שבמצוות הדת היהודית, תוך התמקדות בדוגמאות כמו גוי של שבת, מעלית שבת, מכירת חמץ לגוי ושנת שמיטה. הוא מדגיש את הדיון על צביעות - האם זו באמת צביעות או שיש היגיון נסתר מאחורי ההתנהגות של הציבור הדתי? האם גוי של שבת זו באמת צביעות? אליעד כהן פותח בהסבר על הרעיון של גוי של שבת: אדם דתי שאסור לו להדליק אור בשבת מבקש מאדם לא - יהודי לעשות זאת במקומו. מצד אחד, האיסור ההלכתי ברור - אסור ליהודי לעשות פעולה מסוימת בשבת. מצד שני, ישנם מנגנונים הלכתיים המאפשרים ליהודים להיעזר בגוי, דבר שנראה לחילונים כצביעות מוחלטת. אליעד מסביר שהשאלה האמיתית היא האם יש פה היגיון נסתר או שזו באמת צביעות שמטרתה לעקוף את המצווה. הדוגמה שאליעד נותן היא כשאומרים לילד לא להפעיל טלוויזיה כדי לא להעיר את ההורה, והילד מפעיל קריוקי במקום. ההורה ... האיסור בשבת הוא ללחוץ על כפתורים שגורמים לפעולה חשמלית. במעלית שבת אין צורך ללחוץ, כי היא פועלת באופן אוטומטי. מנקודת מבט חיצונית, זה נראה כמו עקיפה של ההוראה הדתית, אבל אליעד מבהיר שיש שתי דרכים להבין את ההוראה: אם ההיגיון של המצווה הוא למנוע מאמץ, מעלית שבת היא הגיונית כי היא חוסכת מאמץ. אם המצווה היא גזרת הכתוב ללא היגיון גלוי, אז מעלית שבת עדיין הגיונית כי התורה לא אסרה את הפעולה הספציפית של מעלית שבת, ולכן אין בעיה להשתמש בה. כך, מנקודת המבט ההלכתית, הפעולה לגיטימית לחלוטין. מה המשמעות של מכירת חמץ לגוי בהקשר הצביעות? אליעד כהן מתאר מצב שבו התורה מצווה על השמדת חמץ בפסח. אך בפועל, במקום לשרוף, יהודים רבים מוכרים את החמץ לגוי. שוב, זה נתפס אצל חילונים כקומבינה, כי מבחינה פרקטית היהודי לא השמיד את החמץ, אלא השאיר אותו בבעלותו, רק בצורה חוקית אחרת. אליעד מחדד שוב את השאלה: האם מדובר באמת בצביעות או שמא החילונים פשוט לא מבינים את ההיגיון העמוק יותר? האם שנת שמיטה היא התחמקות ממצוות התורה? בשנת שמיטה התורה אוסרת על עבודת האדמה. אך יהודים רבים משתמשים בהיתר מכירה - כלומר, מוכרים כביכול את האדמה לגוי, וכך עוקפים את האיסור. גם כאן, עולה השאלה ... על פי ההלכה או סתם התחמקות מהוראות התורה. אליעד מסביר כי גם פה מדובר בדומה לדוגמאות הקודמות - אם המצווה היא גזרת הכתוב, ללא היגיון ברור, אז הצורה שבה היהודים ממלאים אחר ההלכה היא לגיטימית לחלוטין. האם המצוות הן בהכרח הגיוניות או שרירותיות? אליעד כהן מדגיש כי קיים הבדל בין מצוות הנתפסות כבעלות היגיון פנימי לבין אלו המוגדרות כגזרת הכתוב - מצוות שאינן נתפסות כבעלות סיבה הגיונית אלא מחויבות רק בגלל רצון האלוהים. כאשר מדובר במצוות חסרות היגיון, כמו לא ללחוץ על כפתור בשבת או לא להחזיק חמץ בפסח, היהודים מחפשים דרכים יצירתיות למלא את הוראת התורה תוך שמירת ההלכה במלואה. אליעד מדגיש שזו לא בהכרח צביעות אלא ניסיון ... מרגיש צבוע - ישנם כאלה שמשוכנעים שהפעולה שלהם תואמת בדיוק את מה שאלוהים רצה. מה הצביעות של חילונים ביחס לדתיים? אליעד מדגיש שלעיתים החילונים הם אלו שצביעותם גלויה, בכך שהם שופטים את הדתיים מבלי להבין באמת את ההיגיון הפנימי של המצוות או ההלכה. לדעתו, דווקא החילונים שלא בודקים לעומק, הם אלו שמגלים צביעות בכך שמאשימים את הציבור הדתי בצביעות. האם המצוות הן התחכמות או כוונה אמיתית? בסופו של דבר, אליעד מסביר כי המבחן האמיתי הוא הכוונה הפנימית של האדם - האם ... האדם היא כנה ואמיתית, לא ניתן לראות זאת כצביעות גם אם מבחוץ זה נראה כך. לסיכום, אליעד כהן טוען שהמצוות השונות, כולל אלו שנתפסות כקומבינות או כצביעות, הן לא בהכרח צבועות או לא הגיוניות. הוא מדגיש שלפעמים החילונים הם אלו שנוטים לראות צביעות במקום שאין כזו, פשוט כי הם אינם מבינים את ההיגיון העמוק של הדת וההלכה. מה זה גוי של שבת? האם מעלית שבת היא צביעות? מכירת חמץ לגוי הסבר מה ההיגיון של המצוות? שנת שמיטה והיתר מכירה מהי גזרת הכתוב? האם הדתיים צבועים?