וכל הבעיה המדעית הזאת, היא בעיה לוגית. והיא רק צורת ביטוי אחת לדוגמה של שאלת השאלות של המציאות. כי אם זה נדמה לאדם כשאלה גדולה, הרי שהאדם לא יודע שאלה גדולה מהי. כי יש שאלות הרבה יותר גדולות מאשר הקושי לפתור את הבעיה המדעית הנ"ל.
כי לכל שאלה יש תשובה. וגם לקושי לפתור את הבעיה ואת הפרדוקס המדעי הנ"ל, גם לה יש תשובה. אבל מי שיגלה את התשובה לשאלה הנ"ל, הוא יגלה אח"כ שאלות עוד יותר גדולות. כי השאלה הנ"ל היא רק הקדמה קטנה ורק טעימה קטנה לשאלה של כל השאלות.
והשאלה של כל השאלות, היא השאלה המורכבת ביותר בעולם. והשאלה הגדולה ביותר בעולם, הקושי הגדול למצוא עליה תשובה, הוא משום שהתשובה לשאלה עצמה, נמצאת בתוך השאלה עצמה. ז"א כי השאלה הגדולה ביותר בעולם, היא בכלל התשובה של כל השאלות שיש בעולם. דהיינו, השאלה היא בכלל התשובה.
וכאשר האדם מסתכל על תשובה, וחושב שהתשובה היא שאלה, הרי שעל ידי זה הוא לא מצליח למצוא תשובה לשאלה. כי כל שאלה רגילה, התשובה שלה היא נפרדת ממנה. וכאשר יש לאדם איזו שאלה והוא מתבונן לצדדים שלה, אז הוא מוצא את התשובה.
אבל השאלה של כל השאלות, היא בכלל התשובה של כל התשובות. וכאשר האדם רואה תשובה וחושב שהיא שאלה, על ידי זה האדם לא מצליח למצוא את התשובה. כי התשובה לא נמצאת בשום מקום אחר, מלבד בתוך השאלה עצמה. כי האדם מנסה למצוא תשובה אחרת לשאלה שלו. אבל התשובה היא בעצם השאלה עצמה. ולכן כ"כ קשה לאדם למצוא את התשובה.
וכאשר האדם חוקר ומעמיק את מחשבתו בשאלה הזאת של כל השאלות, על ידי זה בכל פעם הוא מבין מחדש טוב יותר את השורש של שאלת השאלות. כי גם היא יש לה שורש וכולי. עד שלבסוף האדם מבין שהשאלה הזאת, היא בכלל תשובה.
ולמי שלא שם לב, הרי שבעצם נכתבה כאן התשובה לשאלה של כל השאלות. ז"א כי כאשר האדם יעמיק את מחשבתו ויגיע לשאלת השאלות, הרי שבעצם כאן גילינו לו, שהשאלה היא בכלל תשובה. וממילא התשובה לשאלת כל השאלות, כאשר האדם יבין אותה, התשובה כתובה כאן.
והשאלה של כל השאלות היא באה לידי ביטוי בכל דבר ודבר שיש בעולם. והדוגמה שהובאה לעיל על הקושי המדעי לתת תשובה לשאלה של איך נוצר העולם, היא רק דוגמה קטנה לשאלה של כל השאלות. והדוגמאות הן רבות, והם באות לידי ביטוי בכל דבר.
ואפילו השאלה של מה קדם למה, הביצה או התרנגולת, גם היא ביטוי לשאלה הנ"ל. כי בעולם שלנו יש המון תהליכים שתלויים זה בזה. וכל דבר הוא גם תוצאה וגם סיבה. כי הביצה היא גם התוצאה של התרנגולת וגם הסיבה שבגללה יש את התרנגולת. וכך גם בעולם יש בהמון תחומים המון תהליכים, שבהם האדם יכול לראות את השאלה של מה קדם למה, הביצה או התרנגולת.
ומי שיפקח את עיניו יראה, כי מהות השאלה של איך נוצר העולם, היא אחת עם מהות השאלה של מה קדם למה הביצה או התרנגולת. והקושי המדעי לתת תשובה לשאלת היווצרות היקום, היא נובעת מכך שאין תשובה לוגית לשאלה של מה קדם למה הביצה או התרנגולת.
כי המהות של מה קדם למה הביצה או התרנגולת, פירושו הוא הקושי האנושי לשים את האצבע ולהבין מהי נקודת ההתחלה של תהליך הביצה והתרנגולת. ולשאול איך נוצר היקום, זה בדיוק כמו לשאול איך נוצרה הביצה או איך נוצרה התרנגולת. כי לכל תשובה אפשרית, תמיד נוכל לשאול עליה מחדש, איך היא עצמה נוצרה. ולכל תשובה לאיך נוצר העולם, תמיד יהיה אפשר לשאול ומה היה קודם לכן.
והקושי של האדם לדוגמה לקבל החלטות בחיים, נובע משום שהאדם לא מבין מהו העיקר שבו הוא צריך להתמקד. והקושי להבין במה צריך להתמקד, הוא משום שהאדם לא מבין מהו השורש שבו הכל תלוי. והקושי של האדם להבין מהו השורש שבו הכל תלוי, הוא משום שהאדם לא מסוגל להגדיר את השורש של כל הדברים, בגלל שאלת הביצה והתרנגולת.
כי כל דבר שהאדם מנסה לחשוב שהוא העיקר ושבו תלוי הכל, תמיד האדם רואה שגם הדבר הזה תלוי בדברים אחרים. וכך האדם מסתובב סביב הזנב של עצמו. כי להסתובב סביב הזנב של עצמך, פירושו שהאדם חוזר על עצמו במעגל אין סופי ללא נקודת עצירה. בדיוק כמו משל מירוץ העכברים המפורסם.
ובשכל של המציאות, יש תשובה לשאלה של מה קדם למה הביצה או התרנגולת. וממילא יש תשובה גם לכל השאלות הסיבוביות, ולכל השאלות הפרדוקסאליות, ולכל הספקות שיש לאדם לגבי מה הדבר החשוב ביותר בחיים וכיו"ב.
אבל כל זמן שאין לאדם את השכל של המציאות, שבו יש תשובה לשאלה של מה קדם למה הביצה או התרנגולת, שהיא רק דוגמה ורק ביטוי לקושי האנושי להבין את המציאות, הרי שהאדם מרגיש שהוא מחפש את עצמו. ומה שהאדם באמת מחפש כל חייו, זה לנסות לגלות את הסוד, של מה קדם למה הביצה או התרנגולת.
וכל תחושת החיפוש העצמי שיש לאדם בחיים, היא משום שהאדם מחפש את התשובה לשאלה הנ"ל. וכל תחושת הדיכאון שיש לאדם בחיים, היא רק משום שאין לו את השכל המתאים להבין מה קדם למה, הביצה או התרנגולת. ובכל פעם שהאדם נופל בחיים שלו לעצבות, זה רק משום שהוא לא מבין את עניין הביצה והתרנגולת.
וכאשר האדם נמצא לדוגמה באיזו הלוויה והוא בוכה, או כאשר קורה לאדם איזה אסון והוא בוכה, וכאשר לדוגמה האדם חווה פרידה זוגית כלשהי כגון גירושים, והאדם מרגיש שבור ורצוץ, והאדם רוצה לבכות, הכל זה ביטויים שונים של הרצון של האדם להבין את התשובה לשאלת כל השאלות הנ"ל.
כי לכל שאלה יש תשובה. וגם לקושי לפתור את הבעיה ואת הפרדוקס המדעי הנ"ל, גם לה יש תשובה. אבל מי שיגלה את התשובה לשאלה הנ"ל, הוא יגלה אח"כ שאלות עוד יותר גדולות. כי השאלה הנ"ל היא רק הקדמה קטנה ורק טעימה קטנה לשאלה של כל השאלות.
והשאלה של כל השאלות, היא השאלה המורכבת ביותר בעולם. והשאלה הגדולה ביותר בעולם, הקושי הגדול למצוא עליה תשובה, הוא משום שהתשובה לשאלה עצמה, נמצאת בתוך השאלה עצמה. ז"א כי השאלה הגדולה ביותר בעולם, היא בכלל התשובה של כל השאלות שיש בעולם. דהיינו, השאלה היא בכלל התשובה.
וכאשר האדם מסתכל על תשובה, וחושב שהתשובה היא שאלה, הרי שעל ידי זה הוא לא מצליח למצוא תשובה לשאלה. כי כל שאלה רגילה, התשובה שלה היא נפרדת ממנה. וכאשר יש לאדם איזו שאלה והוא מתבונן לצדדים שלה, אז הוא מוצא את התשובה.
אבל השאלה של כל השאלות, היא בכלל התשובה של כל התשובות. וכאשר האדם רואה תשובה וחושב שהיא שאלה, על ידי זה האדם לא מצליח למצוא את התשובה. כי התשובה לא נמצאת בשום מקום אחר, מלבד בתוך השאלה עצמה. כי האדם מנסה למצוא תשובה אחרת לשאלה שלו. אבל התשובה היא בעצם השאלה עצמה. ולכן כ"כ קשה לאדם למצוא את התשובה.
וכאשר האדם חוקר ומעמיק את מחשבתו בשאלה הזאת של כל השאלות, על ידי זה בכל פעם הוא מבין מחדש טוב יותר את השורש של שאלת השאלות. כי גם היא יש לה שורש וכולי. עד שלבסוף האדם מבין שהשאלה הזאת, היא בכלל תשובה.
ולמי שלא שם לב, הרי שבעצם נכתבה כאן התשובה לשאלה של כל השאלות. ז"א כי כאשר האדם יעמיק את מחשבתו ויגיע לשאלת השאלות, הרי שבעצם כאן גילינו לו, שהשאלה היא בכלל תשובה. וממילא התשובה לשאלת כל השאלות, כאשר האדם יבין אותה, התשובה כתובה כאן.
והשאלה של כל השאלות היא באה לידי ביטוי בכל דבר ודבר שיש בעולם. והדוגמה שהובאה לעיל על הקושי המדעי לתת תשובה לשאלה של איך נוצר העולם, היא רק דוגמה קטנה לשאלה של כל השאלות. והדוגמאות הן רבות, והם באות לידי ביטוי בכל דבר.
ואפילו השאלה של מה קדם למה, הביצה או התרנגולת, גם היא ביטוי לשאלה הנ"ל. כי בעולם שלנו יש המון תהליכים שתלויים זה בזה. וכל דבר הוא גם תוצאה וגם סיבה. כי הביצה היא גם התוצאה של התרנגולת וגם הסיבה שבגללה יש את התרנגולת. וכך גם בעולם יש בהמון תחומים המון תהליכים, שבהם האדם יכול לראות את השאלה של מה קדם למה, הביצה או התרנגולת.
ומי שיפקח את עיניו יראה, כי מהות השאלה של איך נוצר העולם, היא אחת עם מהות השאלה של מה קדם למה הביצה או התרנגולת. והקושי המדעי לתת תשובה לשאלת היווצרות היקום, היא נובעת מכך שאין תשובה לוגית לשאלה של מה קדם למה הביצה או התרנגולת.
כי המהות של מה קדם למה הביצה או התרנגולת, פירושו הוא הקושי האנושי לשים את האצבע ולהבין מהי נקודת ההתחלה של תהליך הביצה והתרנגולת. ולשאול איך נוצר היקום, זה בדיוק כמו לשאול איך נוצרה הביצה או איך נוצרה התרנגולת. כי לכל תשובה אפשרית, תמיד נוכל לשאול עליה מחדש, איך היא עצמה נוצרה. ולכל תשובה לאיך נוצר העולם, תמיד יהיה אפשר לשאול ומה היה קודם לכן.
והקושי של האדם לדוגמה לקבל החלטות בחיים, נובע משום שהאדם לא מבין מהו העיקר שבו הוא צריך להתמקד. והקושי להבין במה צריך להתמקד, הוא משום שהאדם לא מבין מהו השורש שבו הכל תלוי. והקושי של האדם להבין מהו השורש שבו הכל תלוי, הוא משום שהאדם לא מסוגל להגדיר את השורש של כל הדברים, בגלל שאלת הביצה והתרנגולת.
כי כל דבר שהאדם מנסה לחשוב שהוא העיקר ושבו תלוי הכל, תמיד האדם רואה שגם הדבר הזה תלוי בדברים אחרים. וכך האדם מסתובב סביב הזנב של עצמו. כי להסתובב סביב הזנב של עצמך, פירושו שהאדם חוזר על עצמו במעגל אין סופי ללא נקודת עצירה. בדיוק כמו משל מירוץ העכברים המפורסם.
ובשכל של המציאות, יש תשובה לשאלה של מה קדם למה הביצה או התרנגולת. וממילא יש תשובה גם לכל השאלות הסיבוביות, ולכל השאלות הפרדוקסאליות, ולכל הספקות שיש לאדם לגבי מה הדבר החשוב ביותר בחיים וכיו"ב.
אבל כל זמן שאין לאדם את השכל של המציאות, שבו יש תשובה לשאלה של מה קדם למה הביצה או התרנגולת, שהיא רק דוגמה ורק ביטוי לקושי האנושי להבין את המציאות, הרי שהאדם מרגיש שהוא מחפש את עצמו. ומה שהאדם באמת מחפש כל חייו, זה לנסות לגלות את הסוד, של מה קדם למה הביצה או התרנגולת.
וכל תחושת החיפוש העצמי שיש לאדם בחיים, היא משום שהאדם מחפש את התשובה לשאלה הנ"ל. וכל תחושת הדיכאון שיש לאדם בחיים, היא רק משום שאין לו את השכל המתאים להבין מה קדם למה, הביצה או התרנגולת. ובכל פעם שהאדם נופל בחיים שלו לעצבות, זה רק משום שהוא לא מבין את עניין הביצה והתרנגולת.
וכאשר האדם נמצא לדוגמה באיזו הלוויה והוא בוכה, או כאשר קורה לאדם איזה אסון והוא בוכה, וכאשר לדוגמה האדם חווה פרידה זוגית כלשהי כגון גירושים, והאדם מרגיש שבור ורצוץ, והאדם רוצה לבכות, הכל זה ביטויים שונים של הרצון של האדם להבין את התשובה לשאלת כל השאלות הנ"ל.