ובו יתבאר, כיצד יכול האדם לצאת מכל הפרעת חרדה או פחד, על ידי אמירת האמת כפי מה שהיא? והעניין הוא, שכל החרדות שיש לאדם בחיים, הן רק בגלל שהוא משקר לעצמו, לגבי הדבר שממנו הוא מפחד. כי האדם יכול לפחד משום דבר ממש, שאינו מפחיד כלל. והסיבה שהאדם מפחד מכלום ומשום דבר ממש, היא רק על ידי זה שהוא משקר לעצמו ומדמיין לעצמו שקרים, לגבי הדבר שממנו הוא מפחד.
והרעיון הוא, שברגע שיש לאדם איזה פחד או חרדה, עליו להגדיר לעצמו היטב, מה בדיוק מפחיד אותי? ומה באמת מפחיד אותי? כגון לדוגמא, אדם שמפחד מאיזה כלב נובח, שאם האדם אומר שהוא מפחד מהכלב, אז הוא משקר לעצמו לגבי הדבר שהוא באמת מפחד ממנו.
כי האדם לא מפחד מהכלב, אלא מהנשיכה של הכלב. והאדם לא מפחד מהנשיכה של הכלב, אלא מהמחלה שיכולה להיגרם לו על ידי הנשיכה של הכלב. והאדם לא מפחד מהמחלה עצמה, אלא מהתחושות ומהרגשות הרעים שהוא חושב שיהיו לו אם הוא יהיה חולה. והאדם לא מפחד מהרגשות עצמם, אלא מכך שהוא לא רוצה את הרגשות האלו.
ובסופו של דבר, האדם מפחד מכך שהמציאות תהיה שונה ממה שהוא חושב שהיא צריכה להיות. וזה עצמו נובע מכך שהאדם חושב שהמציאות צריכה להיות בצורה כלשהי. וזה עצמו נובע מהאמונה של האדם, שמאמין לשכל של עצמו. שזה כמובן דבר שאינו מחוייב כלל, כי השכל יכול להיות שהוא טועה לגמרי, ואז ממילא כל הרצונות שגויים לגמרי, ואז ממילא אין ממה לפחד כלל, כי אין טוב ורע.
והרעיון הוא, שמי שרוצה להגיע להבנה מלאה ולחוויה מלאה, של המקום הרגשי והשכלי, שבו הוא לא מבדיל בין טוב לבין רע, ושבו הכל טוב והכל רע בעיניו באותה המידה. ושבו אין לו שום רצון מוגדר, שיכול להפחיד אותו, מי שרוצה להגיע לזה, מוכרח לומר לעצמו, את האמת, את כל האמת, ואך ורק את האמת, לגבי מה שמפחיד אותו.
ומי שמאיימים עליו בפיטורים, והוא מעיז לשקר לעצמו שהוא מפחד מכך שיפטרו אותו, הוא מרחיק את עצמו מהאמת, ומחזק אצל עצמו את הפחד מפני פיטורים שלו. והאדם צריך לומר לעצמו אך ורק את כל האמת כפי מה שהיא. כגון לדוגמא לגבי פחד מפני פיטורים, שאסור לאדם לחשוב שהוא מפחד מהפיטורים עצמם, אלא עליו לזכור תמיד, שהוא לא מפחד מהפיטורים, אלא מדבר אחר שהוא מפחד שיקרה לו בעקבות הפיטורים.
ומצד אחד, קשה לאדם להסתכל לאמת בעיניים על מה שבאמת מפחיד אותו. והאדם מנסה להתחמק מלהסתכל ומלחשוב על מה שבאמת הוא מפחד ממנו. וזה בדיוק מה שגורם לכך שיהיו לאדם הפרעות חרדה ופרנויות ופוביות שונות, שאינן הגיוניות לגמרי. והכל זה רק...
והרעיון הוא, שברגע שיש לאדם איזה פחד או חרדה, עליו להגדיר לעצמו היטב, מה בדיוק מפחיד אותי? ומה באמת מפחיד אותי? כגון לדוגמא, אדם שמפחד מאיזה כלב נובח, שאם האדם אומר שהוא מפחד מהכלב, אז הוא משקר לעצמו לגבי הדבר שהוא באמת מפחד ממנו.
כי האדם לא מפחד מהכלב, אלא מהנשיכה של הכלב. והאדם לא מפחד מהנשיכה של הכלב, אלא מהמחלה שיכולה להיגרם לו על ידי הנשיכה של הכלב. והאדם לא מפחד מהמחלה עצמה, אלא מהתחושות ומהרגשות הרעים שהוא חושב שיהיו לו אם הוא יהיה חולה. והאדם לא מפחד מהרגשות עצמם, אלא מכך שהוא לא רוצה את הרגשות האלו.
ובסופו של דבר, האדם מפחד מכך שהמציאות תהיה שונה ממה שהוא חושב שהיא צריכה להיות. וזה עצמו נובע מכך שהאדם חושב שהמציאות צריכה להיות בצורה כלשהי. וזה עצמו נובע מהאמונה של האדם, שמאמין לשכל של עצמו. שזה כמובן דבר שאינו מחוייב כלל, כי השכל יכול להיות שהוא טועה לגמרי, ואז ממילא כל הרצונות שגויים לגמרי, ואז ממילא אין ממה לפחד כלל, כי אין טוב ורע.
והרעיון הוא, שמי שרוצה להגיע להבנה מלאה ולחוויה מלאה, של המקום הרגשי והשכלי, שבו הוא לא מבדיל בין טוב לבין רע, ושבו הכל טוב והכל רע בעיניו באותה המידה. ושבו אין לו שום רצון מוגדר, שיכול להפחיד אותו, מי שרוצה להגיע לזה, מוכרח לומר לעצמו, את האמת, את כל האמת, ואך ורק את האמת, לגבי מה שמפחיד אותו.
ומי שמאיימים עליו בפיטורים, והוא מעיז לשקר לעצמו שהוא מפחד מכך שיפטרו אותו, הוא מרחיק את עצמו מהאמת, ומחזק אצל עצמו את הפחד מפני פיטורים שלו. והאדם צריך לומר לעצמו אך ורק את כל האמת כפי מה שהיא. כגון לדוגמא לגבי פחד מפני פיטורים, שאסור לאדם לחשוב שהוא מפחד מהפיטורים עצמם, אלא עליו לזכור תמיד, שהוא לא מפחד מהפיטורים, אלא מדבר אחר שהוא מפחד שיקרה לו בעקבות הפיטורים.
ומצד אחד, קשה לאדם להסתכל לאמת בעיניים על מה שבאמת מפחיד אותו. והאדם מנסה להתחמק מלהסתכל ומלחשוב על מה שבאמת הוא מפחד ממנו. וזה בדיוק מה שגורם לכך שיהיו לאדם הפרעות חרדה ופרנויות ופוביות שונות, שאינן הגיוניות לגמרי. והכל זה רק...
050-3331-331