50:06תשובות לשאלות - מהי מהות התשובה לכל השאלות
מהו השורש האמיתי לכל השאלות שלנו?
אחת ההבנות המרכזיות שאליעד כהן מסביר בהרצאה זו, היא שהשורש לכל השאלות שאדם שואל נמצא בעצם בתוך השאלות עצמן. השאלות מתבססות על הנחות יסוד, על הנפרדות שבין "יש" ל"אין", בין "טוב" ל"רע", בין "סיבה" ל"אין סיבה", או בין "מתוכנן" ל"אקראי". לכן, הדרך להבין את התשובה לשאלות היא להעמיק לתוך השאלה עצמה. כאשר אדם שואל "מי ברא את העולם?", הוא מניח מראש שקיימות אפשרויות כמו "העולם נברא" או "העולם תמיד היה קיים". אבל אם האדם יחקור את המושגים "עולם", "בריאה", "זמן", ו"ישות", הוא יגיע למצב שבו כל אפשרות היא פרדוקסלית וניתן להוכיח את כל צדדיה. ככל שיתעמק יותר, יגלה שהשאלה מבוססת על פרדוקס של יכולת להוכיח דבר והיפוכו, וזו בעצם המהות האמיתית של השאלה. כשהוא יבין את הפרדוקס הזה, הוא יגלה שהתשובה היא שאין הבדל בין האפשרויות, ולכן אין באמת שאלה.
האם יש סיבה או שהכל אקראי?
בשאלה האם לעולם יש סיבה או שהוא נוצר באופן אקראי, ההסבר של אליעד כהן מוביל לאותו רעיון. כאשר אדם חוקר את מושג ה"סיבה הראשונה" ומעמיק לתוך השאלה האם "יש סיבה או אין סיבה", הוא יגלה שלמעשה אין הבדל בין "יש סיבה" ל"אין סיבה". ההבנה העמוקה היא שלומר "יש סיבה" או "אין סיבה" זה למעשה אותו הדבר. כאשר אדם יבין שהאפשרויות האלו זהות, הוא לא יוכל להמשיך להחזיק בשאלה.
מה המשמעות של "תכנון" מול "אקראיות"?
כשאדם שואל אם העולם מתוכנן או לא מתוכנן, אליעד מסביר לו לחקור את המשמעות של המושגים עצמם. ברגע שאדם מעמיק בהבנת מה זה "תכנון" ומה זה "אקראי", הוא יגיע להבנה שאין הבדל אמיתי ביניהם. עצם ההפרדה בין תכנון לאקראיות יוצרת את השאלה, אך אם יגיע לתובנה העמוקה שבה תכנון ואקראיות זהים, אז הוא לא יוכל יותר לראות את השאלה כשאלה אמיתית.
ממה באמת נובע הסבל?
הסבל של האדם נובע מתוך הרצון לשנות את המציאות ולהפוך אותה לטובה יותר, מתוך תפיסה של "טוב" ו"רע". אדם רוצה שיהיה לו טוב יותר, ולכן הוא סובל. אליעד כהן מסביר שאם אדם יבין את השורש של הטוב והרע, הוא יבין שאין באמת הבדל בין טוב לרע, וכתוצאה מכך יפסיק לסבול. הסבל מתקיים כל עוד אדם חושב שיש משהו טוב יותר שהוא צריך להשיג, או משהו רע שצריך להימנע ממנו. כאשר הוא יבין ש"טוב" ו"רע" הם רק תפיסות מחשבתיות, הסבל ייפסק.
האם באמת קיים הבדל בין טוב לרע?
התפיסה האנושית מייצרת הבדל ברור בין טוב לרע, אך אליעד כהן מסביר שלמעשה, אין הבדל מוחלט. כאשר האדם מבין לעומק שהכל אחד, הוא רואה שהטוב והרע הם רק ביטויים שונים לאותו הדבר. כל עוד האדם ממשיך לראות את המציאות דרך ההבחנה של טוב ורע, הוא נשאר כלוא בתוך מחזור של רצונות ואכזבות. הדרך להשתחרר מכך היא להגיע להבנה שאין שום דבר שהוא באמת טוב או רע באופן מוחלט.
האם יכול להיות מצב שבו "הכל רע"?
אליעד כהן מסביר שהאדם מרגיש שהכל רע כאשר הוא לא מסוגל להכיל את חוסר הידיעה ואת הספק. כאשר אדם מרגיש לחץ, זה לא באמת בגלל השאלה או המצב עצמו, אלא בגלל שהוא לא יכול להתמודד עם אי הידיעה. כדי להפסיק לסבול, עליו להבין שאין באמת תשובות מוחלטות, ושבכל מקרה של ספק, התשובה האמיתית היא שהדברים הם מעבר ל"טוב" או "רע".
למה חשוב לקבל את חוסר הידיעה?
אליעד כהן מדגיש שהמציאות מבוססת על חוסר ידיעה. לדעת הכל מראש היה הופך את החיים למשעממים ולחסרי משמעות. החיים משמעותיים דווקא בגלל אי הוודאות והצורך לקבל החלטות על סמך הערכות וציפיות לעתיד. כשאדם מבין שאין לו צורך לדעת הכל מראש, הוא משחרר את הלחץ ואת הסבל שנגרם בגלל חוסר הוודאות.
מה יקרה אם נדע את העתיד לפרטי פרטים?
לדעת את העתיד בצורה מוחלטת הייתה הופכת את החיים למשהו משעמם וחסר תכלית. אנשים הולכים לחוזי עתידות, אבל מה שהם מקבלים הוא תמיד מידע כללי, לעולם לא לפרטי פרטים. אליעד מסביר שהמציאות עצמה היא זו שמגלה לאדם את העתיד לאט לאט, ולכן אין צורך לדעת מראש, כיוון שאם היית יודע מראש את כל מה שיקרה, החיים היו מאבדים את המשמעות שלהם.
איך להגיע לאושר אמיתי?
כדי להגיע לאושר אמיתי, על האדם לחקור בכנות מוחלטת האם המציאות היא טובה או רעה באופן מוחלט. לא ניתן להגיע לאושר מתוך שכנוע עצמי שהכל טוב, אלא מתוך הבנה עמוקה ש"טוב" ו"רע" הם לא דברים מוחלטים. האושר המוחלט נמצא כאשר האדם מצליח להגיע למצב שבו אין הבדל בין טוב ורע, ואז הוא מסוגל לחיות בשלווה ובאושר אמיתי, בלי שהסבל ישלוט בו.
אחת ההבנות המרכזיות שאליעד כהן מסביר בהרצאה זו, היא שהשורש לכל השאלות שאדם שואל נמצא בעצם בתוך השאלות עצמן. השאלות מתבססות על הנחות יסוד, על הנפרדות שבין "יש" ל"אין", בין "טוב" ל"רע", בין "סיבה" ל"אין סיבה", או בין "מתוכנן" ל"אקראי". לכן, הדרך להבין את התשובה לשאלות היא להעמיק לתוך השאלה עצמה. כאשר אדם שואל "מי ברא את העולם?", הוא מניח מראש שקיימות אפשרויות כמו "העולם נברא" או "העולם תמיד היה קיים". אבל אם האדם יחקור את המושגים "עולם", "בריאה", "זמן", ו"ישות", הוא יגיע למצב שבו כל אפשרות היא פרדוקסלית וניתן להוכיח את כל צדדיה. ככל שיתעמק יותר, יגלה שהשאלה מבוססת על פרדוקס של יכולת להוכיח דבר והיפוכו, וזו בעצם המהות האמיתית של השאלה. כשהוא יבין את הפרדוקס הזה, הוא יגלה שהתשובה היא שאין הבדל בין האפשרויות, ולכן אין באמת שאלה.
האם יש סיבה או שהכל אקראי?
בשאלה האם לעולם יש סיבה או שהוא נוצר באופן אקראי, ההסבר של אליעד כהן מוביל לאותו רעיון. כאשר אדם חוקר את מושג ה"סיבה הראשונה" ומעמיק לתוך השאלה האם "יש סיבה או אין סיבה", הוא יגלה שלמעשה אין הבדל בין "יש סיבה" ל"אין סיבה". ההבנה העמוקה היא שלומר "יש סיבה" או "אין סיבה" זה למעשה אותו הדבר. כאשר אדם יבין שהאפשרויות האלו זהות, הוא לא יוכל להמשיך להחזיק בשאלה.
מה המשמעות של "תכנון" מול "אקראיות"?
כשאדם שואל אם העולם מתוכנן או לא מתוכנן, אליעד מסביר לו לחקור את המשמעות של המושגים עצמם. ברגע שאדם מעמיק בהבנת מה זה "תכנון" ומה זה "אקראי", הוא יגיע להבנה שאין הבדל אמיתי ביניהם. עצם ההפרדה בין תכנון לאקראיות יוצרת את השאלה, אך אם יגיע לתובנה העמוקה שבה תכנון ואקראיות זהים, אז הוא לא יוכל יותר לראות את השאלה כשאלה אמיתית.
ממה באמת נובע הסבל?
הסבל של האדם נובע מתוך הרצון לשנות את המציאות ולהפוך אותה לטובה יותר, מתוך תפיסה של "טוב" ו"רע". אדם רוצה שיהיה לו טוב יותר, ולכן הוא סובל. אליעד כהן מסביר שאם אדם יבין את השורש של הטוב והרע, הוא יבין שאין באמת הבדל בין טוב לרע, וכתוצאה מכך יפסיק לסבול. הסבל מתקיים כל עוד אדם חושב שיש משהו טוב יותר שהוא צריך להשיג, או משהו רע שצריך להימנע ממנו. כאשר הוא יבין ש"טוב" ו"רע" הם רק תפיסות מחשבתיות, הסבל ייפסק.
האם באמת קיים הבדל בין טוב לרע?
התפיסה האנושית מייצרת הבדל ברור בין טוב לרע, אך אליעד כהן מסביר שלמעשה, אין הבדל מוחלט. כאשר האדם מבין לעומק שהכל אחד, הוא רואה שהטוב והרע הם רק ביטויים שונים לאותו הדבר. כל עוד האדם ממשיך לראות את המציאות דרך ההבחנה של טוב ורע, הוא נשאר כלוא בתוך מחזור של רצונות ואכזבות. הדרך להשתחרר מכך היא להגיע להבנה שאין שום דבר שהוא באמת טוב או רע באופן מוחלט.
האם יכול להיות מצב שבו "הכל רע"?
אליעד כהן מסביר שהאדם מרגיש שהכל רע כאשר הוא לא מסוגל להכיל את חוסר הידיעה ואת הספק. כאשר אדם מרגיש לחץ, זה לא באמת בגלל השאלה או המצב עצמו, אלא בגלל שהוא לא יכול להתמודד עם אי הידיעה. כדי להפסיק לסבול, עליו להבין שאין באמת תשובות מוחלטות, ושבכל מקרה של ספק, התשובה האמיתית היא שהדברים הם מעבר ל"טוב" או "רע".
למה חשוב לקבל את חוסר הידיעה?
אליעד כהן מדגיש שהמציאות מבוססת על חוסר ידיעה. לדעת הכל מראש היה הופך את החיים למשעממים ולחסרי משמעות. החיים משמעותיים דווקא בגלל אי הוודאות והצורך לקבל החלטות על סמך הערכות וציפיות לעתיד. כשאדם מבין שאין לו צורך לדעת הכל מראש, הוא משחרר את הלחץ ואת הסבל שנגרם בגלל חוסר הוודאות.
מה יקרה אם נדע את העתיד לפרטי פרטים?
לדעת את העתיד בצורה מוחלטת הייתה הופכת את החיים למשהו משעמם וחסר תכלית. אנשים הולכים לחוזי עתידות, אבל מה שהם מקבלים הוא תמיד מידע כללי, לעולם לא לפרטי פרטים. אליעד מסביר שהמציאות עצמה היא זו שמגלה לאדם את העתיד לאט לאט, ולכן אין צורך לדעת מראש, כיוון שאם היית יודע מראש את כל מה שיקרה, החיים היו מאבדים את המשמעות שלהם.
איך להגיע לאושר אמיתי?
כדי להגיע לאושר אמיתי, על האדם לחקור בכנות מוחלטת האם המציאות היא טובה או רעה באופן מוחלט. לא ניתן להגיע לאושר מתוך שכנוע עצמי שהכל טוב, אלא מתוך הבנה עמוקה ש"טוב" ו"רע" הם לא דברים מוחלטים. האושר המוחלט נמצא כאשר האדם מצליח להגיע למצב שבו אין הבדל בין טוב ורע, ואז הוא מסוגל לחיות בשלווה ובאושר אמיתי, בלי שהסבל ישלוט בו.
- הבדל בין טוב לרע
- מהי האמת שמאחורי הסבל?
- הבנת תכנון ואקראיות
- כיצד להתמודד עם חוסר ידיעה?
- איך להפסיק לסבול?
- מה המשמעות של אושר אמיתי?
מהם שורשי השאלות ומהי הדרך להבין את התשובות?
שאלות רבות מציבות את האדם בפני דילמות, אבל הבנת השאלה עצמה היא התשובה. לדוגמה, כששואלים "מי ברא את העולם?" יש צורך להבין מה המשמעות של המילים עצמם, כמו "עולם", "ברא" ו"יש". שאלה זו היא לא פשוטה, ויכולה להוביל לשאלות עמוקות יותר כמו "האם העולם נברא או תמיד היה קיים?". תהליך ההבנה מציב שני צדדים מנוגדים, ובכך אפשר להוכיח שכל אחד מהם נכון - יש אינסוף טיעונים לכאן ולכאן.
עם הזמן, תתחיל להבין שמהות השאלה היא בעצם המקום שבו נפרדות השאלה מהתשובה. כל שאלה היא למעשה תשובה בפני עצמה. אם תעמיק יותר, תבין שכשאתה שואל על "מי ברא את העולם?" השאלה הזו בעצם נובעת מהמקום שבו אתה יכול להוכיח את דבר והיפוכו. כלומר, אתה יכול להוכיח שהעולם קיים, ויכול להוכיח גם שהוא לא קיים. ברגע שתבין את מהות השאלה, אתה תבין שגם התשובה היא לא באמת נפרדת מהשאלה.
מה הכוונה שאין סיבה ויש סיבה בעולם?
השאלה אם יש סיבה או אין סיבה היא שאלה שמטעה את האדם. ככל שתחקור את השאלה הזו, תבין שהבנתה היא התשובה. כלומר, אין הבדל בין "יש סיבה" לבין "אין סיבה", כי השאלה הזו למעשה לא קיימת. כדי להבין זאת לעומק, צריך להבין מהי "הסיבה הראשונה", ומה המהות של אותה סיבה. ברגע שאתה תופס את מהות השאלה, תבין שאין כל הבדל בין יש סיבה ואי סיבה, וזו התשובה לכל השאלות בנוגע לסיבה.
מה זה תכנון ומה זה אקראי?
בדיוק כמו בשאלה על הסיבה, גם בשאלת התכנון והאקראיות צריך לחקור את המשמעות של כל מונח. יש המון שאלות לגבי האם העולם מתוכנן או לא, ואם כן - כיצד הוא מתוכנן. כשאדם מבין את המהות של המושגים הללו, הוא מבין ש"יש תכנון" ו"אקראיות" הם בעצם אותו דבר. תכנון ואקראיות, אם תבין את השורש של השאלה, הם אחד - ואין באמת הבחנה בין השניים. השאלה היא חלק מהנפרדות של המציאות, ולכן התשובה נמצאת מעבר להנחות האלה. אם תבין את השורש של השאלה, תבין שאין שאלה.
האם הסבל נובע מהרצון לשפר את מצבנו?
הסבל בעולם שלנו נובע הרבה פעמים מהרצון לשפר את מצבנו - זהו הרצון הטבעי של האדם. אנחנו רוצים שיהיה לנו טוב, ומכאן כל הסבל נובע. הסבל נובע מתוך זה שאנחנו רוצים לשנות את מה שיש לנו, לחשוב שלמישהו אחר יש יותר טוב מאיתנו. כל עוד אתה תופס את הסבל כבעיה שצריך לפתור, אתה נשאר בתוך מחזור של רצון ושאיפה למשהו אחר. אם תבין את המהות של הסבל, תראה שהוא נובע מתוך תפיסת העולם של טוב ורע, של רצון להשיג משהו טוב יותר ממה שיש לנו. ברגע שאתה מבין את השורש של הסבל, הוא מפסיק להיות בעיה.
איך להגיע לאושר מוחלט?
הדרך להגיע לאושר מוחלט היא להבין את המהות של הטוב והרע. אם אתה מבין שאין באמת הבדל בין טוב ורע, אז תוכל להגיע למקום שבו תוכל להיות מאושר תמיד, גם אם יש רע. הרבה פעמים הסבל נובע מתוך הרצון לשנות את מצבך, או מתוך תפיסת העולם שלך לגבי מה טוב ומה רע. ברגע שאתה מבין שלפני כל תפיסת טוב ורע אין הגדרות, תוכל להפסיק לסבול ולהתחיל לחוות את העולם מתוך הבנה שאין באמת טוב ורע - הכל אחד. זהו תהליך של הבנת המהות האמיתית של הדברים.
האם יש הבדל בין טוב לרע?
לאדם יש נטייה להחפץ בטוב ולהימנע מרע. כל זמן שאתה רואה את העולם דרך הפריזמה של טוב ורע, אתה נשאר בתוך נפרדות. כל אדם שסובל מרגיש רע כי הוא רוצה שיהיה לו טוב יותר. ברגע שאתה מבין שאין באמת הבדל בין טוב לרע, תוכל להתחיל לחוות את החיים באופן אחר. תוכל להבין ששני הצדדים של המטבע - טוב ורע - הם בעצם אחד, ומאחוריהם עומדת האמת שכוללת את כל התופעות האלה כחלק מהשלם. ברגע שתבין את המהות של הטוב והרע, תוכל להשתחרר מהסבל ולחוות אושר אמיתי.
האם יכול להיות מצב שבו הכל רע?
כאשר אתה מבין את המהות של הייאוש והתקווה, תוכל לראות שהמצב שבו אדם אומר "הכל רע" הוא למעשה מצב של חוסר יכולת להכיל את חוסר הידיעה. כל אדם שסובל לא סובל בגלל שהוא לא יודע מה לעשות, אלא כי הוא לא מסוגל להכיל את הספק שיש לו. הדרך להתמודד עם זה היא להבין שאין טוב ורע מוחלטים, ושבסופו של דבר, אם תוכל לקבל את חוסר הידיעה ואת הספק, לא תרגיש סבל.
מהי הדרך לשחרר את הלחץ על ידי קבלת חוסר ידיעה?
הרבה פעמים, כשאנחנו מרגישים לחוצים או לא יודעים מה לעשות, אנחנו בעצם לא מצליחים להכיל את הספק. כל שאלה שאתה שואל, כל דילמה שמעסיקה אותך - היא נובעת ממקום של חוסר ידיעה. הדרך להפסיק לסבול מכל זה היא פשוט להבין שלפעמים אין תשובות חד משמעיות. כאשר אתה מקבל את העובדה שלפעמים אתה לא יכול לדעת מה יהיה, אתה משחרר את הלחץ ואת הסבל שנובע מתוך הרצון לדעת את העתיד.
האם חשוב לדעת את העתיד?
המציאות שאנחנו חווים כל הזמן היא לא שאלה של "לדעת מה יקרה". אם היית יודע מראש מה יקרה בעתיד, החיים לא היו מעניינים יותר. כל החיים מבוססים על לא לדעת, ואם היית יודע את כל העתיד, לא הייתה לך שום חוויית התפתחות או צמיחה. המשמעות של חוויית החיים היא להיות במצב של חוסר ודאות, ולהיות פתוח למה שיקרה. החיים הם תהליך של למידה, והתשובות שהחיים מציעים לך הם חלק מהתהליך הזה.
שאלות רבות מציבות את האדם בפני דילמות, אבל הבנת השאלה עצמה היא התשובה. לדוגמה, כששואלים "מי ברא את העולם?" יש צורך להבין מה המשמעות של המילים עצמם, כמו "עולם", "ברא" ו"יש". שאלה זו היא לא פשוטה, ויכולה להוביל לשאלות עמוקות יותר כמו "האם העולם נברא או תמיד היה קיים?". תהליך ההבנה מציב שני צדדים מנוגדים, ובכך אפשר להוכיח שכל אחד מהם נכון - יש אינסוף טיעונים לכאן ולכאן.
עם הזמן, תתחיל להבין שמהות השאלה היא בעצם המקום שבו נפרדות השאלה מהתשובה. כל שאלה היא למעשה תשובה בפני עצמה. אם תעמיק יותר, תבין שכשאתה שואל על "מי ברא את העולם?" השאלה הזו בעצם נובעת מהמקום שבו אתה יכול להוכיח את דבר והיפוכו. כלומר, אתה יכול להוכיח שהעולם קיים, ויכול להוכיח גם שהוא לא קיים. ברגע שתבין את מהות השאלה, אתה תבין שגם התשובה היא לא באמת נפרדת מהשאלה.
מה הכוונה שאין סיבה ויש סיבה בעולם?
השאלה אם יש סיבה או אין סיבה היא שאלה שמטעה את האדם. ככל שתחקור את השאלה הזו, תבין שהבנתה היא התשובה. כלומר, אין הבדל בין "יש סיבה" לבין "אין סיבה", כי השאלה הזו למעשה לא קיימת. כדי להבין זאת לעומק, צריך להבין מהי "הסיבה הראשונה", ומה המהות של אותה סיבה. ברגע שאתה תופס את מהות השאלה, תבין שאין כל הבדל בין יש סיבה ואי סיבה, וזו התשובה לכל השאלות בנוגע לסיבה.
מה זה תכנון ומה זה אקראי?
בדיוק כמו בשאלה על הסיבה, גם בשאלת התכנון והאקראיות צריך לחקור את המשמעות של כל מונח. יש המון שאלות לגבי האם העולם מתוכנן או לא, ואם כן - כיצד הוא מתוכנן. כשאדם מבין את המהות של המושגים הללו, הוא מבין ש"יש תכנון" ו"אקראיות" הם בעצם אותו דבר. תכנון ואקראיות, אם תבין את השורש של השאלה, הם אחד - ואין באמת הבחנה בין השניים. השאלה היא חלק מהנפרדות של המציאות, ולכן התשובה נמצאת מעבר להנחות האלה. אם תבין את השורש של השאלה, תבין שאין שאלה.
האם הסבל נובע מהרצון לשפר את מצבנו?
הסבל בעולם שלנו נובע הרבה פעמים מהרצון לשפר את מצבנו - זהו הרצון הטבעי של האדם. אנחנו רוצים שיהיה לנו טוב, ומכאן כל הסבל נובע. הסבל נובע מתוך זה שאנחנו רוצים לשנות את מה שיש לנו, לחשוב שלמישהו אחר יש יותר טוב מאיתנו. כל עוד אתה תופס את הסבל כבעיה שצריך לפתור, אתה נשאר בתוך מחזור של רצון ושאיפה למשהו אחר. אם תבין את המהות של הסבל, תראה שהוא נובע מתוך תפיסת העולם של טוב ורע, של רצון להשיג משהו טוב יותר ממה שיש לנו. ברגע שאתה מבין את השורש של הסבל, הוא מפסיק להיות בעיה.
איך להגיע לאושר מוחלט?
הדרך להגיע לאושר מוחלט היא להבין את המהות של הטוב והרע. אם אתה מבין שאין באמת הבדל בין טוב ורע, אז תוכל להגיע למקום שבו תוכל להיות מאושר תמיד, גם אם יש רע. הרבה פעמים הסבל נובע מתוך הרצון לשנות את מצבך, או מתוך תפיסת העולם שלך לגבי מה טוב ומה רע. ברגע שאתה מבין שלפני כל תפיסת טוב ורע אין הגדרות, תוכל להפסיק לסבול ולהתחיל לחוות את העולם מתוך הבנה שאין באמת טוב ורע - הכל אחד. זהו תהליך של הבנת המהות האמיתית של הדברים.
האם יש הבדל בין טוב לרע?
לאדם יש נטייה להחפץ בטוב ולהימנע מרע. כל זמן שאתה רואה את העולם דרך הפריזמה של טוב ורע, אתה נשאר בתוך נפרדות. כל אדם שסובל מרגיש רע כי הוא רוצה שיהיה לו טוב יותר. ברגע שאתה מבין שאין באמת הבדל בין טוב לרע, תוכל להתחיל לחוות את החיים באופן אחר. תוכל להבין ששני הצדדים של המטבע - טוב ורע - הם בעצם אחד, ומאחוריהם עומדת האמת שכוללת את כל התופעות האלה כחלק מהשלם. ברגע שתבין את המהות של הטוב והרע, תוכל להשתחרר מהסבל ולחוות אושר אמיתי.
האם יכול להיות מצב שבו הכל רע?
כאשר אתה מבין את המהות של הייאוש והתקווה, תוכל לראות שהמצב שבו אדם אומר "הכל רע" הוא למעשה מצב של חוסר יכולת להכיל את חוסר הידיעה. כל אדם שסובל לא סובל בגלל שהוא לא יודע מה לעשות, אלא כי הוא לא מסוגל להכיל את הספק שיש לו. הדרך להתמודד עם זה היא להבין שאין טוב ורע מוחלטים, ושבסופו של דבר, אם תוכל לקבל את חוסר הידיעה ואת הספק, לא תרגיש סבל.
מהי הדרך לשחרר את הלחץ על ידי קבלת חוסר ידיעה?
הרבה פעמים, כשאנחנו מרגישים לחוצים או לא יודעים מה לעשות, אנחנו בעצם לא מצליחים להכיל את הספק. כל שאלה שאתה שואל, כל דילמה שמעסיקה אותך - היא נובעת ממקום של חוסר ידיעה. הדרך להפסיק לסבול מכל זה היא פשוט להבין שלפעמים אין תשובות חד משמעיות. כאשר אתה מקבל את העובדה שלפעמים אתה לא יכול לדעת מה יהיה, אתה משחרר את הלחץ ואת הסבל שנובע מתוך הרצון לדעת את העתיד.
האם חשוב לדעת את העתיד?
המציאות שאנחנו חווים כל הזמן היא לא שאלה של "לדעת מה יקרה". אם היית יודע מראש מה יקרה בעתיד, החיים לא היו מעניינים יותר. כל החיים מבוססים על לא לדעת, ואם היית יודע את כל העתיד, לא הייתה לך שום חוויית התפתחות או צמיחה. המשמעות של חוויית החיים היא להיות במצב של חוסר ודאות, ולהיות פתוח למה שיקרה. החיים הם תהליך של למידה, והתשובות שהחיים מציעים לך הם חלק מהתהליך הזה.
- הבדל בין טוב ורע
- מהי האמת שמאחורי הסבל?
- הבנת תכנון ואקראיות
- כיצד להתמודד עם חוסר ידיעה
מה הסיבה שאני לא נותן תשובות? זה לא סתם. אתה רוצה תשובה שב תשאל את השאלה. למה אני לא נותן את התשובה? יש מציאות את המציאות הזו משהו יצר מישהו שואל שאלה, למה נוצרה המציאות? תן את התשובה. הרי יש אמת אחת, בסוף יש תיאור כלשהו לעניין.
כי התשובה כרוכה בהבנת השאלה, אנשים מצפים לקבל תשובה, יש שאלה, איזה יום היום, השאלה והתשובה נפרדות אחת מהשנייה בשורש המציאות, שמה השאלה לא נפרדת מהתשובה. הכוונה שהבנת השאלה היא עצמה התשובה.
אתה לא באמת מבין את השאלה, מי ברא את העולם, אם תתעמק מה המושג, עולם, ברא, יישות. מה זה זמן? השאלה הזו קשורה לזמן היא תלויה בקיומו של זמן. מי שיעמיק, הבנת שורש השאלה היא התשובה. אם תחקור את השאלה, קודם כל נגיד מי ברא את העולם? יש אפשרויות. תשאל האם העולם נברא או תמיד היה קיים. בשכל אפשר להוכיח שני דברים הפוכים אינסוף טיעונים לכאן ואינסוף טיעונים לכאן.
וזה בעצם שאלה הרבה יותר קשה, מי ברא את עולם, הוא שואל שאלה שיש תשובה, תגיע לשאלה הרבה יותר קשה בהמשך ותשאל, אני יכול להוכיח דבר והיפוכו. מי ברא את העולם שאלה. השאלה היא אחרת שאפשר להוכיח שדבר והיפוכו. אפשר להוכיח שהעולם קיים ואפשר להוכיח שהעולם לא קיים. כאשר האדם מבין את המהות של השאלה הוא מבין את התשובה. אין הבדל בין יש סיבה לאין סיבה וכו'.
אם הוא היה מבין שיש סיבה ואין סיבה, זה לא הכוונה שיש סיבה או אין סיבה. לא הייתה שאלה. כדי להגיע לשכל שאין סיבה ויש סיבה זה אחד, לשם כך צריך לחקור מה הסיבה הראשונה. למה אני לא אומר לו את התשובה, אין סיבה ויש סיבה זה אחד, כי זה לא משמעותי עבורו הוא מבין את הדברים מתוך הנפרדות. העניין הוא שהוא יבין את השורש של השאלה.
ואז אתה מגיע לפרדוקס שאתה יכול להוכיח את כל הצדדים, כאשר אני יכול לחשוב על תכנון וחוסר תכנון ואז הוא שואל כי הוא חושב שיש שתי אפשרויות ואדם חווה שיש הבדל בין לפני לאחרי, האם העולם מתוכנן? תנסה להבין מה זה תכנון, מה זה אקראי. כשתבין ששניהם אחד, תבין שאין שאלה. המהות של השאלה זוהי מהותה של הנפרדות. התשובה לכל השאלות שהכל אחד.
כדי שאדם יבין את השכל הזה, איך אפשר להביא אותו לחוויה כזאת שהכל אחד? איך אפשר להביא למקום שאין שאלה, אם יש לו תשובות הוא לא הבין כלום, כי בשכל הגדול השאלה לא קיימת. אין שאלה ותשובה בשכל הגדול. איך מביאים לרמה החוויתית? ע"י שיתבונן בשאלה, כמו למה אני רוצה את מה שאני רוצה? מה סיבת המציאות? עד שיגיע להשתוות שאין הבדל בין כלום.
*
עצלנות, קושי להבין והמאורעות הכל אחד, למה? העולם שלנו קיים, אם עכשיו ברגע הזה הייתי בתודעה שהכל אחד לא יכולתי לדבר אתך. גם דבר שאני אומר ההיפך שלו נכון. אם הייתי בשורש האחדות לא הייתי יכול להוציא מילה כי שהכל אחד אין משמעות לשום דבר. כל מה שישנו קיים על בסיס של נפרדות בגלל הנפרדות קיים עולם. כל מהותו של האדם נוגדת את הרעיון הזה. זה נוגד עצם זה שאתה אומר אני. יש אני ולא אני. יש את החלק ויש את השלם.
רק בזכות זה יש אינטראקציה, אחרת לא היית חווה את המקום, לא היית חווה את הזמן. אני קיים זה חוויה של הנפרדות. צריך את הנפרדות. אם האדם היה ביום יום היה חושב שאין הבדל בין יש סיבה לאין סיבה לא היית אוכל. למה אדם עושה פעולה? אני מדבר כדי שתבין. כל העולם שלנו בנוי על קונספט של סיבה ותוצאה. אם האדם בחוויה האישית שלו חווה רק את הנפרדות אז הוא בבעיה.
במציאות שלנו יש את 2 הפרספקטיבות גם האחדות וגם הנפרדות. אני מנסה לחבר אותו להבנה שאין הבדל ויש הבדל בו זמנית. מצד אחד אני רוצה פעולות ומצד אחר זה אחד.
כל בעיה שיש בחיים, כל שאלה, מצד האמת הבעיה היא לא השאלה האדם לא מסוגל להכיל בתוכו את השאלה. תעזור לי לקבל החלטה הוא בא להכיל בתוכו את חוסר הידיעה. שאדם נמצא בלחץ לא בגלל שהוא לא יודע מה לעשות הוא לא מצליח להכיל בתוכו את הספק. הוא חי בחשיבה של טוב ורע. זאת אומרת שתשאל אותי עצה, מצד האמת העצה האמיתית שזה לא משנה תשחרר לחץ.
בסופו של דבר, למה הוא שואל לא טוב לו כי הוא לא יכול להכיל בתוכו חוסר ידיעה. חשוב שתבין יותר מאשר מה לעשות, תבין שזה לא משנה. תבין בתחום אחד ולא באחר. ולכן המהות היא שאין הבדל. ואז תעשה. אם אדם היה יודע תמיד מראש מה לעשות היית בעתיד ולא הייתה חוויה של הדרך.
אם יסריטו לך את העתיד החיים שלך ישעממו. זה לא מעניין. מצד האמת אומרים לך את העתיד שלך.
*
חוזי עתידות לא נותנים מידע לפרטי פרטים הם אומרים באופן כללי. מה הבעיה אצל אדם שנותן לך את העתיד מדוייק? ברגע שאתה מתחיל לנבא את העתיד זה לוקח מלא זמן, וכמה זמן זה לוקח את הזמן שאתה חי. הנה עכשיו נגלה. המציאות מגלה לך מה יהיה אתך, לכן זה לוקח את הזמן.
יש את התודעה האני שהוא חווה אירועים מישהו התחבר לך לכבל של התודעה ומסריט לך את החיים אבל זה לפרטי פרטים.
העניין פשוט אם תדע מראש מה יהיה החיים לא יעניינו ולכן עדיף לא לדעת מה יהיה מדי פעם כן צריך לדעת מה יהיה. יש פה איזון בין לדעת מה יהיה ללא לדעת מה יהיה אם לא היית יודע מה יהיה לא היית יכול לעשות שום פעולה. אתה מקבל החלטות לפי מה שאתה מעריך שיהיה. אם כל החיים היו ודאיים זה לא מעניין, וגם אם כלום לא היה ודאי לא היה מעניין.
ככל שאדם מתבונן יותר במציאות הוא מבין יותר איך המציאות פועלת. אתה תדע מה יהיה כי אתה תדע שתמיד יהיה טוב. אתה תדע שתמיד יהיה טוב זה הרעיון. שיש לאדם ספק המטרה זה להוציא אותו מהרע שהוא חווה בגלל הספק. כמו שאתה רואה משחק כדורגל והיית יודע מראש את התוצאה זה לא היה מעניין.
מי לא נהנה ממשחק כדורגל? זה שהימר על המשחק, אבל אם הוא חווה את זה כמשחק הוא נהנה מהחוויה של המשחק. המטרה היא לגרום לאדם לחוות את ההתלבטות כמשחק.
לפעמים אתה חווה שתמיד יהיה טוב, אבל איזה טוב? מה שאני קורא לו טוב, זה לא מספיק טוב. יש טוב ויש רע.
*
אותם אנשים שסובלים ממשהו אחד היו סובלים ממשהו אחר. לפעמים רע לאדם שרע לו, כי יש לו תקווה. הרבה אנשים אוהבים שיש להם בעיה כי הבעיה גורמת להם להרגיש טוב. כשאדם יוצא מהבעיה עדיין רע לו. שסיימתי את הרשימה שלי, הרגשתי הכי רע. היה רע בזכות זה התקדמתי. שיא הרע הגיע כאשר קיבלתי את כל מה שרציתי.
לפעמים אדם שרע לו הרבה יותר טוב לו מאדם שטוב לו, שאדם בגן עדן ורע לו זה יותר גרוע מהגהינום. מה זה רע? שאתה רוצה שיהיה לך טוב. האם יכול להיות למישהו רע בלי שהוא ירצה שיהיה טוב.
רע קיים כאשר אתה רוצה שיהיה לך טוב, אם רע לך משהו זה כי אתה רוצה משהו אחר, מי שאין לו תקווה, אם אתה חושב שתיאורטית זה יכול לקרות יש לך תקווה ואם גם תיאורטית לא אין לך תקווה. אם אדם היה בטוח במוחלטות שלא יהיה טוב יותר, היה לו טוב מושלם.
אדם מדוכא קם בבוקר לאכול? הוא חושב שאם יאכל יהיה יותר טוב. אי אפשר להתייאש. ביחס לרגע הבא הרע ביותר והטוב ביותר יכולים להוביל לאותו כיוון. העניין זה עניין הבנת המהות של הטוב והרע, כל הסבל שאתה אומר זה טוב וזה רע. התייאש לגמרי מבחינתו זה הכל רע. גם אם ישתנה זה יהיה רע. אם היית מיואש לגמרי לא היה לך רע.
האדם יש בתוכו 100 אחוז אם היה מיואש ב100 אחוז הייאוש והתקווה של האדם נובעים מתפיסת הטוב והרע. ואז אתה תמיד תרצה להרגיש יותר טוב. כשאדם אומר התייאשתי לגמרי הכל מבחינתו רע באותה מידה. אדם שחושב שיש יותר רע ופחות רע הוא עדיין בנפרדות. אי אפשר לסבול בלי תקווה.
בשביל להיות מאושר מה צריך לחשוב? צריך לדעת את האמת. אם אדם מפחד לחקור את האמת הוא לא יהיה מאושר באמת. עליו לשאול את עצמו באמת.
*
אדם צריך להיות קודם כל אמיתי, האם המציאות הזאת טובה או רעה? אני אנסה להבין שהכל טוב או הכל רע. כמו שאדם יודע שהוא קיים ברמת ידיעה כזאת לדעת הכל טוב / הכל רע או חלק טוב וחלק רע. שהמציאות תהיה ברורה. רשימה של דברים 10 דברים שנראים רעים ו10 דברים שנראים טובים. רואים שתפיסת הטוב והרע לא מוחלטת.
אדם בטוח שטוב שהוא חי, ולכן הוא סובל כי הוא ימות בסוף, אם לחיות זה טוב ולמות זה טוב אז זה בסדר. אם לא היית יודעת אם זה טוב או רע אם היא תמות לא היית סובלת. אתה סובל כאשר אתה בטוח שדבר טוב יותר מדבר אחר. אתה לא יכול לסבול בלי שדבר טוב מדבר אחר. כדי לסבול צריך לרצות כדי לרצות צריך לחשוב שדבר טוב מהאחר.
אדם צריך להגיע למוחלטות על טוב ורע. איך להיות מאושר אדם צריך להגיע למוחלטות בין טוב לרע. התשובה להתמודדות היא תחפש את האמת, כי אדם לא בטוח אם זה יקרה או לא הוא יותר חושב שזה טוב מאשר זה לא טוב. יש לו בעיה כי יותר טוב לו X ברגע שהוא יאמת את המידע הזה הוא יבין שזה טוב שיהיה X ואז יהיה בסדר, אבל אם הוא יחליט שלא יהיה X אז הוא יסבול פי 1,000.
לאמת פירושו בלי שיקול מה יקרה. אם החלטתי באופן סופי שעדיף שיהיה X,צריך להחליט באופן מוחלט. צריך פעם אחת להבין את העניין טוב או רע. יש פה סיכון. שאדם מחפש את האמת מחפש את האמת ללא אינטרס אישי. שאלה פילוסופית למה נברא העולם אחד ההסברים כי יש כוח שרוצה לעשות טוב ולכן ברא דברים. וכוח הזה ברא טוב ורע, זה ההסבר ההסבר נובע מכך שאנשים במשאלת הלב שלהם רוצים להבין שהכל לטובה.
הוא לא מסוגל להגיד, שיש את הדבר ההפוך, האמת צריך לחפש את האמת פירושו לא לפחד, האם החיים האלה טובים או רעים? נעשה רשימה למה החיים טובים נחפש סיבות למה החיים רעים נחפש סיבות למה החיים טובים.
*
צריך להגיע למוחלטות נעשה רשימה. למה החיים טובים נמצא סיבות למה החיים רעים נמצא סיבות. האם הדברים שאנחנו חושבים שהחיים טובים / רעים זה טוב / רע? יש אחד שיקבל את רוע הגזירה ויש אחד שיתאמלל. השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך האם מה שאני אומר זה אמיתי או לא? אם זה לא אמיתי, או אמיתי? השאלה האם זאת האמת. הוא מחפש מה לעשות עם האמת. אדם צריך לחפש את האמת. אם האדם יבין במוחלטות את האמת, תמיד יהיה לו טוב.
נגיד לא יודעים איך לקבל החלטה הטוב והרע מתלבשים על התהליכים. כל התהליכים זה תהליך אחד. האם המציאות הזו טובה? אם תביני במוחלטות שהמציאות טובה / רעה, אם יהיה לך מוחלט תביני למה כל דבר הוא רע זה יעשה לך טוב בשלמות. אם תביני שבכל מצב שתהיי יהיה לך חסר משהו. כי תמיד יהיה רע מתישהו. זה גורם לכל הרצונות להיעלם ואז ממילא יהיה לך טוב.
מצבו יהיה רע כמו עכשיו הוא היה משחרר לחץ ממילא היה לו טוב. אם אתה רואה את המכנה המשותף של כל הדברים זה מעביר אותך לתודעה אחרת, זה מוביל אותך למצב שאתה לא נאחז בדברים. הוא יבין שזה אושר חולף זה יוריד לו את הדמיון שהוא צריך להשיג את זה. כל זמן שאדם חושב שיש משהו טוב מאחר הוא ממשיך לסבול.
עדיף שאפתנות ולסבול מאשר חוסר שאפתנות ולא לסבול? צריך לרצות שיהיה אחרת. כי אחרת אדם לא יאכל ארוחת בוקר. יש פה 2 צדדים למטבע. קחי את הכל השכל של האנשים הכי מצליחנים, תנסי לגרום להם לא לרצות. האידאל שאתה חווה שלמות כל פעם מחדש. אני מציב אידאל שהוא נוגד את הטבע האנושי שלך.
שאפתנות גם אחרי שתביני שהכל אחד, אז תהני מחיים הרבה יותר ואז תהיי שאפתנית באמת כי לא תפחדי שיהיה לך רע. כי זה מקור חוסר השאפתנות הפחד שיהיה רע. מפחד שיהיה לך רע, מפחד אולי זה לא יצליח. לו יצוייר שתהיה באחדות לא תפחד ותהיה שאפתן יותר. האידאל הגדול בעולם, נראה אותך גורם לעצמך להרגיש טוב בשלמות בלי מאמץ עד כדי כך שהרצון להרגיש טוב יעלם. גם ילד רוצה להרגיש טוב.
את לא שאפתנית מספיק אני כל כך שאפתן שאני אומר צריך להשיג את זה גם אם זה לא ריאלי. אני בעד שאפתנות. תביני את כל המציאות ולא תביני בתיאוריה שיהיה כ"כ ברור המציאות יותר מאשר אתה חושב שאתה קיים. להגיע למוחלטות.
דבר נוסף גם אחרי ההבנה זה לא יעלים את הרצון לשאוף לדברים יותר גדולים כי לא תפחדי שיהיה לך רע. אין דבר כישלונות הכל משחק. ואז באמת תוכלי להינות מהחיים. ההנאה צריכה לבוא מהחיבור לטוב ולרע. אם הלך לך לאיבוד כסף לא תגיד זה טוב כי לא תשמור על הכסף. מה המהות של הדבר? לכסף אין משמעות. אם תחווה טוב בשלמות שאיבדת כסף אין משמעות לדבר. צריך להגיד זה טוב וזה רע. כי אחרת לא תעשה שום פעולה. רק שתבין שהטוב והרע זה אחד. אבל זה משהו אחר האחדות היא לא טוב ולא רע. ככל שאתה מבין יותר את המציאות אתה יודע יותר טוב מה יהיה עד שתגיע לנקודה שתמיד יהיה טוב. מה הכוונה? כי מה שנקרא רע, מסתכלים על הזה מהמקום של לפני הטוב והרע לפני ההגדרה, זה לא שאני אומר אין טוב ורע. כי יש טוב ורע.
לפני הטוב והרע, אין הגדרות. ברגע שהאדם מחפש את האמת תבדוק, בסופו של דבר הוא יגיע למסקנה שאין הבדל בין טוב לרע כי הכל אחד.
כי התשובה כרוכה בהבנת השאלה, אנשים מצפים לקבל תשובה, יש שאלה, איזה יום היום, השאלה והתשובה נפרדות אחת מהשנייה בשורש המציאות, שמה השאלה לא נפרדת מהתשובה. הכוונה שהבנת השאלה היא עצמה התשובה.
אתה לא באמת מבין את השאלה, מי ברא את העולם, אם תתעמק מה המושג, עולם, ברא, יישות. מה זה זמן? השאלה הזו קשורה לזמן היא תלויה בקיומו של זמן. מי שיעמיק, הבנת שורש השאלה היא התשובה. אם תחקור את השאלה, קודם כל נגיד מי ברא את העולם? יש אפשרויות. תשאל האם העולם נברא או תמיד היה קיים. בשכל אפשר להוכיח שני דברים הפוכים אינסוף טיעונים לכאן ואינסוף טיעונים לכאן.
וזה בעצם שאלה הרבה יותר קשה, מי ברא את עולם, הוא שואל שאלה שיש תשובה, תגיע לשאלה הרבה יותר קשה בהמשך ותשאל, אני יכול להוכיח דבר והיפוכו. מי ברא את העולם שאלה. השאלה היא אחרת שאפשר להוכיח שדבר והיפוכו. אפשר להוכיח שהעולם קיים ואפשר להוכיח שהעולם לא קיים. כאשר האדם מבין את המהות של השאלה הוא מבין את התשובה. אין הבדל בין יש סיבה לאין סיבה וכו'.
אם הוא היה מבין שיש סיבה ואין סיבה, זה לא הכוונה שיש סיבה או אין סיבה. לא הייתה שאלה. כדי להגיע לשכל שאין סיבה ויש סיבה זה אחד, לשם כך צריך לחקור מה הסיבה הראשונה. למה אני לא אומר לו את התשובה, אין סיבה ויש סיבה זה אחד, כי זה לא משמעותי עבורו הוא מבין את הדברים מתוך הנפרדות. העניין הוא שהוא יבין את השורש של השאלה.
ואז אתה מגיע לפרדוקס שאתה יכול להוכיח את כל הצדדים, כאשר אני יכול לחשוב על תכנון וחוסר תכנון ואז הוא שואל כי הוא חושב שיש שתי אפשרויות ואדם חווה שיש הבדל בין לפני לאחרי, האם העולם מתוכנן? תנסה להבין מה זה תכנון, מה זה אקראי. כשתבין ששניהם אחד, תבין שאין שאלה. המהות של השאלה זוהי מהותה של הנפרדות. התשובה לכל השאלות שהכל אחד.
כדי שאדם יבין את השכל הזה, איך אפשר להביא אותו לחוויה כזאת שהכל אחד? איך אפשר להביא למקום שאין שאלה, אם יש לו תשובות הוא לא הבין כלום, כי בשכל הגדול השאלה לא קיימת. אין שאלה ותשובה בשכל הגדול. איך מביאים לרמה החוויתית? ע"י שיתבונן בשאלה, כמו למה אני רוצה את מה שאני רוצה? מה סיבת המציאות? עד שיגיע להשתוות שאין הבדל בין כלום.
*
עצלנות, קושי להבין והמאורעות הכל אחד, למה? העולם שלנו קיים, אם עכשיו ברגע הזה הייתי בתודעה שהכל אחד לא יכולתי לדבר אתך. גם דבר שאני אומר ההיפך שלו נכון. אם הייתי בשורש האחדות לא הייתי יכול להוציא מילה כי שהכל אחד אין משמעות לשום דבר. כל מה שישנו קיים על בסיס של נפרדות בגלל הנפרדות קיים עולם. כל מהותו של האדם נוגדת את הרעיון הזה. זה נוגד עצם זה שאתה אומר אני. יש אני ולא אני. יש את החלק ויש את השלם.
רק בזכות זה יש אינטראקציה, אחרת לא היית חווה את המקום, לא היית חווה את הזמן. אני קיים זה חוויה של הנפרדות. צריך את הנפרדות. אם האדם היה ביום יום היה חושב שאין הבדל בין יש סיבה לאין סיבה לא היית אוכל. למה אדם עושה פעולה? אני מדבר כדי שתבין. כל העולם שלנו בנוי על קונספט של סיבה ותוצאה. אם האדם בחוויה האישית שלו חווה רק את הנפרדות אז הוא בבעיה.
במציאות שלנו יש את 2 הפרספקטיבות גם האחדות וגם הנפרדות. אני מנסה לחבר אותו להבנה שאין הבדל ויש הבדל בו זמנית. מצד אחד אני רוצה פעולות ומצד אחר זה אחד.
כל בעיה שיש בחיים, כל שאלה, מצד האמת הבעיה היא לא השאלה האדם לא מסוגל להכיל בתוכו את השאלה. תעזור לי לקבל החלטה הוא בא להכיל בתוכו את חוסר הידיעה. שאדם נמצא בלחץ לא בגלל שהוא לא יודע מה לעשות הוא לא מצליח להכיל בתוכו את הספק. הוא חי בחשיבה של טוב ורע. זאת אומרת שתשאל אותי עצה, מצד האמת העצה האמיתית שזה לא משנה תשחרר לחץ.
בסופו של דבר, למה הוא שואל לא טוב לו כי הוא לא יכול להכיל בתוכו חוסר ידיעה. חשוב שתבין יותר מאשר מה לעשות, תבין שזה לא משנה. תבין בתחום אחד ולא באחר. ולכן המהות היא שאין הבדל. ואז תעשה. אם אדם היה יודע תמיד מראש מה לעשות היית בעתיד ולא הייתה חוויה של הדרך.
אם יסריטו לך את העתיד החיים שלך ישעממו. זה לא מעניין. מצד האמת אומרים לך את העתיד שלך.
*
חוזי עתידות לא נותנים מידע לפרטי פרטים הם אומרים באופן כללי. מה הבעיה אצל אדם שנותן לך את העתיד מדוייק? ברגע שאתה מתחיל לנבא את העתיד זה לוקח מלא זמן, וכמה זמן זה לוקח את הזמן שאתה חי. הנה עכשיו נגלה. המציאות מגלה לך מה יהיה אתך, לכן זה לוקח את הזמן.
יש את התודעה האני שהוא חווה אירועים מישהו התחבר לך לכבל של התודעה ומסריט לך את החיים אבל זה לפרטי פרטים.
העניין פשוט אם תדע מראש מה יהיה החיים לא יעניינו ולכן עדיף לא לדעת מה יהיה מדי פעם כן צריך לדעת מה יהיה. יש פה איזון בין לדעת מה יהיה ללא לדעת מה יהיה אם לא היית יודע מה יהיה לא היית יכול לעשות שום פעולה. אתה מקבל החלטות לפי מה שאתה מעריך שיהיה. אם כל החיים היו ודאיים זה לא מעניין, וגם אם כלום לא היה ודאי לא היה מעניין.
ככל שאדם מתבונן יותר במציאות הוא מבין יותר איך המציאות פועלת. אתה תדע מה יהיה כי אתה תדע שתמיד יהיה טוב. אתה תדע שתמיד יהיה טוב זה הרעיון. שיש לאדם ספק המטרה זה להוציא אותו מהרע שהוא חווה בגלל הספק. כמו שאתה רואה משחק כדורגל והיית יודע מראש את התוצאה זה לא היה מעניין.
מי לא נהנה ממשחק כדורגל? זה שהימר על המשחק, אבל אם הוא חווה את זה כמשחק הוא נהנה מהחוויה של המשחק. המטרה היא לגרום לאדם לחוות את ההתלבטות כמשחק.
לפעמים אתה חווה שתמיד יהיה טוב, אבל איזה טוב? מה שאני קורא לו טוב, זה לא מספיק טוב. יש טוב ויש רע.
*
אותם אנשים שסובלים ממשהו אחד היו סובלים ממשהו אחר. לפעמים רע לאדם שרע לו, כי יש לו תקווה. הרבה אנשים אוהבים שיש להם בעיה כי הבעיה גורמת להם להרגיש טוב. כשאדם יוצא מהבעיה עדיין רע לו. שסיימתי את הרשימה שלי, הרגשתי הכי רע. היה רע בזכות זה התקדמתי. שיא הרע הגיע כאשר קיבלתי את כל מה שרציתי.
לפעמים אדם שרע לו הרבה יותר טוב לו מאדם שטוב לו, שאדם בגן עדן ורע לו זה יותר גרוע מהגהינום. מה זה רע? שאתה רוצה שיהיה לך טוב. האם יכול להיות למישהו רע בלי שהוא ירצה שיהיה טוב.
רע קיים כאשר אתה רוצה שיהיה לך טוב, אם רע לך משהו זה כי אתה רוצה משהו אחר, מי שאין לו תקווה, אם אתה חושב שתיאורטית זה יכול לקרות יש לך תקווה ואם גם תיאורטית לא אין לך תקווה. אם אדם היה בטוח במוחלטות שלא יהיה טוב יותר, היה לו טוב מושלם.
אדם מדוכא קם בבוקר לאכול? הוא חושב שאם יאכל יהיה יותר טוב. אי אפשר להתייאש. ביחס לרגע הבא הרע ביותר והטוב ביותר יכולים להוביל לאותו כיוון. העניין זה עניין הבנת המהות של הטוב והרע, כל הסבל שאתה אומר זה טוב וזה רע. התייאש לגמרי מבחינתו זה הכל רע. גם אם ישתנה זה יהיה רע. אם היית מיואש לגמרי לא היה לך רע.
האדם יש בתוכו 100 אחוז אם היה מיואש ב100 אחוז הייאוש והתקווה של האדם נובעים מתפיסת הטוב והרע. ואז אתה תמיד תרצה להרגיש יותר טוב. כשאדם אומר התייאשתי לגמרי הכל מבחינתו רע באותה מידה. אדם שחושב שיש יותר רע ופחות רע הוא עדיין בנפרדות. אי אפשר לסבול בלי תקווה.
בשביל להיות מאושר מה צריך לחשוב? צריך לדעת את האמת. אם אדם מפחד לחקור את האמת הוא לא יהיה מאושר באמת. עליו לשאול את עצמו באמת.
*
אדם צריך להיות קודם כל אמיתי, האם המציאות הזאת טובה או רעה? אני אנסה להבין שהכל טוב או הכל רע. כמו שאדם יודע שהוא קיים ברמת ידיעה כזאת לדעת הכל טוב / הכל רע או חלק טוב וחלק רע. שהמציאות תהיה ברורה. רשימה של דברים 10 דברים שנראים רעים ו10 דברים שנראים טובים. רואים שתפיסת הטוב והרע לא מוחלטת.
אדם בטוח שטוב שהוא חי, ולכן הוא סובל כי הוא ימות בסוף, אם לחיות זה טוב ולמות זה טוב אז זה בסדר. אם לא היית יודעת אם זה טוב או רע אם היא תמות לא היית סובלת. אתה סובל כאשר אתה בטוח שדבר טוב יותר מדבר אחר. אתה לא יכול לסבול בלי שדבר טוב מדבר אחר. כדי לסבול צריך לרצות כדי לרצות צריך לחשוב שדבר טוב מהאחר.
אדם צריך להגיע למוחלטות על טוב ורע. איך להיות מאושר אדם צריך להגיע למוחלטות בין טוב לרע. התשובה להתמודדות היא תחפש את האמת, כי אדם לא בטוח אם זה יקרה או לא הוא יותר חושב שזה טוב מאשר זה לא טוב. יש לו בעיה כי יותר טוב לו X ברגע שהוא יאמת את המידע הזה הוא יבין שזה טוב שיהיה X ואז יהיה בסדר, אבל אם הוא יחליט שלא יהיה X אז הוא יסבול פי 1,000.
לאמת פירושו בלי שיקול מה יקרה. אם החלטתי באופן סופי שעדיף שיהיה X,צריך להחליט באופן מוחלט. צריך פעם אחת להבין את העניין טוב או רע. יש פה סיכון. שאדם מחפש את האמת מחפש את האמת ללא אינטרס אישי. שאלה פילוסופית למה נברא העולם אחד ההסברים כי יש כוח שרוצה לעשות טוב ולכן ברא דברים. וכוח הזה ברא טוב ורע, זה ההסבר ההסבר נובע מכך שאנשים במשאלת הלב שלהם רוצים להבין שהכל לטובה.
הוא לא מסוגל להגיד, שיש את הדבר ההפוך, האמת צריך לחפש את האמת פירושו לא לפחד, האם החיים האלה טובים או רעים? נעשה רשימה למה החיים טובים נחפש סיבות למה החיים רעים נחפש סיבות למה החיים טובים.
*
צריך להגיע למוחלטות נעשה רשימה. למה החיים טובים נמצא סיבות למה החיים רעים נמצא סיבות. האם הדברים שאנחנו חושבים שהחיים טובים / רעים זה טוב / רע? יש אחד שיקבל את רוע הגזירה ויש אחד שיתאמלל. השאלה שאת צריכה לשאול את עצמך האם מה שאני אומר זה אמיתי או לא? אם זה לא אמיתי, או אמיתי? השאלה האם זאת האמת. הוא מחפש מה לעשות עם האמת. אדם צריך לחפש את האמת. אם האדם יבין במוחלטות את האמת, תמיד יהיה לו טוב.
נגיד לא יודעים איך לקבל החלטה הטוב והרע מתלבשים על התהליכים. כל התהליכים זה תהליך אחד. האם המציאות הזו טובה? אם תביני במוחלטות שהמציאות טובה / רעה, אם יהיה לך מוחלט תביני למה כל דבר הוא רע זה יעשה לך טוב בשלמות. אם תביני שבכל מצב שתהיי יהיה לך חסר משהו. כי תמיד יהיה רע מתישהו. זה גורם לכל הרצונות להיעלם ואז ממילא יהיה לך טוב.
מצבו יהיה רע כמו עכשיו הוא היה משחרר לחץ ממילא היה לו טוב. אם אתה רואה את המכנה המשותף של כל הדברים זה מעביר אותך לתודעה אחרת, זה מוביל אותך למצב שאתה לא נאחז בדברים. הוא יבין שזה אושר חולף זה יוריד לו את הדמיון שהוא צריך להשיג את זה. כל זמן שאדם חושב שיש משהו טוב מאחר הוא ממשיך לסבול.
עדיף שאפתנות ולסבול מאשר חוסר שאפתנות ולא לסבול? צריך לרצות שיהיה אחרת. כי אחרת אדם לא יאכל ארוחת בוקר. יש פה 2 צדדים למטבע. קחי את הכל השכל של האנשים הכי מצליחנים, תנסי לגרום להם לא לרצות. האידאל שאתה חווה שלמות כל פעם מחדש. אני מציב אידאל שהוא נוגד את הטבע האנושי שלך.
שאפתנות גם אחרי שתביני שהכל אחד, אז תהני מחיים הרבה יותר ואז תהיי שאפתנית באמת כי לא תפחדי שיהיה לך רע. כי זה מקור חוסר השאפתנות הפחד שיהיה רע. מפחד שיהיה לך רע, מפחד אולי זה לא יצליח. לו יצוייר שתהיה באחדות לא תפחד ותהיה שאפתן יותר. האידאל הגדול בעולם, נראה אותך גורם לעצמך להרגיש טוב בשלמות בלי מאמץ עד כדי כך שהרצון להרגיש טוב יעלם. גם ילד רוצה להרגיש טוב.
את לא שאפתנית מספיק אני כל כך שאפתן שאני אומר צריך להשיג את זה גם אם זה לא ריאלי. אני בעד שאפתנות. תביני את כל המציאות ולא תביני בתיאוריה שיהיה כ"כ ברור המציאות יותר מאשר אתה חושב שאתה קיים. להגיע למוחלטות.
דבר נוסף גם אחרי ההבנה זה לא יעלים את הרצון לשאוף לדברים יותר גדולים כי לא תפחדי שיהיה לך רע. אין דבר כישלונות הכל משחק. ואז באמת תוכלי להינות מהחיים. ההנאה צריכה לבוא מהחיבור לטוב ולרע. אם הלך לך לאיבוד כסף לא תגיד זה טוב כי לא תשמור על הכסף. מה המהות של הדבר? לכסף אין משמעות. אם תחווה טוב בשלמות שאיבדת כסף אין משמעות לדבר. צריך להגיד זה טוב וזה רע. כי אחרת לא תעשה שום פעולה. רק שתבין שהטוב והרע זה אחד. אבל זה משהו אחר האחדות היא לא טוב ולא רע. ככל שאתה מבין יותר את המציאות אתה יודע יותר טוב מה יהיה עד שתגיע לנקודה שתמיד יהיה טוב. מה הכוונה? כי מה שנקרא רע, מסתכלים על הזה מהמקום של לפני הטוב והרע לפני ההגדרה, זה לא שאני אומר אין טוב ורע. כי יש טוב ורע.
לפני הטוב והרע, אין הגדרות. ברגע שהאדם מחפש את האמת תבדוק, בסופו של דבר הוא יגיע למסקנה שאין הבדל בין טוב לרע כי הכל אחד.