השקר של חולי הקורונה, התקשורות והקורונה, השקר של נדבקי הקורונה, למה מפחידים אנשים בקורונה? איך מפחידים אנשים בקורונה? מספר החולים בקורונה, מספר הנדבקים בקורונה, כמה חולים בקורונה? כמה נדבקים בקורונה? התקשורת בזמן הקורונה
מה היה השקר שמאחורי חולי הקורונה והתקשורת?
בהרצאה זו, אליעד כהן מציג את טענתו כי המניפולציות והסיפורים שהופצו סביב הקורונה היו חלק משקר מתמשך שנוצר על ידי התקשורת. לדבריו, הייתה תמימות דעים בין גורמים שונים, כמו ראש הממשלה והתקשורת, שמטרתם הייתה להחמיר את הסיפור ולהפוך את הקורונה לבעיה מרכזית בכל תחום.
איך התקשורת ניצלה את המצב של הקורונה?
על פי אליעד, התקשורת גילתה עניין במגפת הקורונה מכיוון שהיא הביאה יותר אנשים להישאר בביתם ולהתמקד בצפייה בטלוויזיה. השפעת הקורונה אפשרה להם להפיק רווחים מהצפייה בתוכניות טלוויזיה ומהאזנה לחדשות. התקשורת לא רק שהפיצה את הסיפור של הקורונה, אלא אף ניפחה אותו כדי להגדיל את הצפייה ולייצר תחושת בהלה.
מה השתנה במינוחים של הקורונה בתקשורת?
אליעד מציין שינוי משמעותי בשפת התקשורת: בתחילת ההתפרצות הקורונה, תמיד שודרו נתונים על "חולי קורונה", והיו גרפים הממחישים את מספר החולים. אולם, לאחר תקופה מסוימת, התקשורת התחילה לשדר את המונח "נדבקי קורונה" במקום "חולי קורונה". אליעד שואל מדוע השינוי הזה התרחש, והאם יתכן שהאנשים שנדבקו בקורונה, אך לא חלו בכלל, הוצגו כ"חולי קורונה".
האם היה זה שינוי במכוון? למה עשו זאת?
המרצה טוען כי השינוי לא היה מקרי. בתחילה השתמשו בצבעים אדומים וגרפים הממחישים את המצב החמור של המגפה, אבל בהמשך, עם הזמן, הם התחילו לשנות את הגישה ולשדר את המידע בצבעים פחות מלחיצים, כמו כחול וירוק, תוך שימור מנגנון הפחד של הציבור.
מה עלינו ללמוד מהמצב הזה?
אליעד מסכם את דבריו בכך שהוא קורא לציבור לא להסתמך רק על מה שמובא בתקשורת. הוא ממליץ לכל אחד לחפש מידע נוסף באופן עצמאי, לבדוק את כל השקרים שהופצו, ולהבין את מטרות המניפולציות שנעשו באמצעות אמצעי התקשורת.
בהרצאה זו, אליעד כהן מציג את טענתו כי המניפולציות והסיפורים שהופצו סביב הקורונה היו חלק משקר מתמשך שנוצר על ידי התקשורת. לדבריו, הייתה תמימות דעים בין גורמים שונים, כמו ראש הממשלה והתקשורת, שמטרתם הייתה להחמיר את הסיפור ולהפוך את הקורונה לבעיה מרכזית בכל תחום.
איך התקשורת ניצלה את המצב של הקורונה?
על פי אליעד, התקשורת גילתה עניין במגפת הקורונה מכיוון שהיא הביאה יותר אנשים להישאר בביתם ולהתמקד בצפייה בטלוויזיה. השפעת הקורונה אפשרה להם להפיק רווחים מהצפייה בתוכניות טלוויזיה ומהאזנה לחדשות. התקשורת לא רק שהפיצה את הסיפור של הקורונה, אלא אף ניפחה אותו כדי להגדיל את הצפייה ולייצר תחושת בהלה.
מה השתנה במינוחים של הקורונה בתקשורת?
אליעד מציין שינוי משמעותי בשפת התקשורת: בתחילת ההתפרצות הקורונה, תמיד שודרו נתונים על "חולי קורונה", והיו גרפים הממחישים את מספר החולים. אולם, לאחר תקופה מסוימת, התקשורת התחילה לשדר את המונח "נדבקי קורונה" במקום "חולי קורונה". אליעד שואל מדוע השינוי הזה התרחש, והאם יתכן שהאנשים שנדבקו בקורונה, אך לא חלו בכלל, הוצגו כ"חולי קורונה".
האם היה זה שינוי במכוון? למה עשו זאת?
המרצה טוען כי השינוי לא היה מקרי. בתחילה השתמשו בצבעים אדומים וגרפים הממחישים את המצב החמור של המגפה, אבל בהמשך, עם הזמן, הם התחילו לשנות את הגישה ולשדר את המידע בצבעים פחות מלחיצים, כמו כחול וירוק, תוך שימור מנגנון הפחד של הציבור.
מה עלינו ללמוד מהמצב הזה?
אליעד מסכם את דבריו בכך שהוא קורא לציבור לא להסתמך רק על מה שמובא בתקשורת. הוא ממליץ לכל אחד לחפש מידע נוסף באופן עצמאי, לבדוק את כל השקרים שהופצו, ולהבין את מטרות המניפולציות שנעשו באמצעות אמצעי התקשורת.
- שקרים של קורונה
- התקשורת והקורונה
- נדבקי קורונה מול חולי קורונה
- מניפולציות תקשורתיות
- איך הפחידו אותנו בקורונה?