חווית האלוהות בנפרדות, חווית האלוהות באחדות שמעל אלוהים, צורות של חווית האלוהות מהי חווית האלוהות בנפרדות ומה המשמעות שלה? חווית האלוהות בנפרדות מתוארת על ידי אליעד כהן כתחושה שבה האדם חווה את המציאות כאילו הכל מתרחש בהתאם לרצונו. זוהי חוויה שבה האדם חווה עצמו כאלוהים, מתוך הבנה עמוקה שאין דבר שקורה נגד רצונו. במצב הזה, הוא רואה שכל האירועים שמתרחשים הם בדיוק מה שהוא רצה מלכתחילה. אליעד מסביר כי הסבל האנושי נובע בעיקרו מחווית הנפרדות, מהתחושה שיש דברים שהם בניגוד לרצון של האדם. כאשר האדם משחרר את עצמו מהאגו, הוא בעצם משתחרר ... מרוצה, כי הוא חווה שהמציאות מתנגדת לרצונו. לעומתו, אדם שחווה את האלוהות בנפרדות מבין שכל מה שקורה לו, הוא מלכתחילה רצונו שלו. זו בעצם חוויה שבה הוא חש אהבה שלמה לכל מה שמתרחש, מאחר שהוא עצמו הגורם הישיר לכל אירוע. כיצד מתוארת חווית האלוהות באחדות שמעל אלוהים? חווית האלוהות באחדות שמעל אלוהים, כפי שמסביר אליעד, שונה באופן משמעותי מחוויית האלוהות בנפרדות. בחוויית האחדות הזו, האדם אינו חווה רק שהוא אלוהים ושהכל כרצונו, אלא הוא חווה בו - זמנית גם את ... אינו כרצונו, בו - זמנית וללא סתירה. זהו מצב עליון ועמוק יותר, שבו האדם חווה את שני הצדדים של המציאות בו זמנית. אליעד מדגיש כי בעוד שבחוויית האלוהות בנפרדות האדם מזהה את עצמו כאלוהים, הרי שבחוויית האחדות שמעל אלוהים, האדם נמצא במצב שהוא מעבר לאלוהים. הוא לא רק רוצה הכול או הכל לפי רצונו, אלא הוא גם לא יודע מי רוצה, ובנוסף לכך, הוא גם מרגיש שכל מה שקורה הוא גם כרצונו וגם נגד רצונו באותה העת. החוויה הזו מתוארת על ידי אליעד כמשהו הרבה יותר עמוק ומורכב, אשר כולל בתוכו מספר רמות של תודעה בו - זמנית. האדם שחווה זאת, חש גם את האינסוף וגם את האפס המוחלט, את הכל ואת הלא - כלום, ללא שום הגדרה או גבול. מה ההבדל בין חווית האלוהות בנפרדות לבין חווית האחדות שמעליה? אליעד כהן מסביר בצורה ברורה שההבדל בין שתי החוויות הוא מהותי. בחווית האלוהות בנפרדות, האדם מרגיש שיש רצון אחד בלבד שהוא רצונו שלו, ושכל העולם מתנהל בדיוק לפיו. לעומת זאת, בחוויית האחדות שמעל האלוהים, האדם נמצא במצב תודעתי מורכב בהרבה, שבו הוא חווה כמה רצונות סותרים בו - זמנית. הוא מרגיש שהוא גם רוצה וגם לא רוצה, גם יודע וגם לא יודע, והכל קורה בו - זמנית וללא הפרדה בין הניגודים. לדוגמה, אדם שחווה את האלוהות בנפרדות יכול להרגיש שכל המציאות תואמת את רצונו הפרטי באופן מושלם, ולכן יחווה תחושה של סיפוק מוחלט ואושר. אבל אדם שחווה את האחדות שמעל האלוהים יחוש משהו שונה: הוא ירגיש שגם הסיפוק וגם חוסר הסיפוק קיימים בו - זמנית, ולכן החוויה שלו תהיה מעבר לכל תפיסה של אושר או סבל רגילים. ההבדל הזה הוא משמעותי משום שחווית הנפרדות מוגבלת למושג של רצון אחד מוחלט, ואילו

... - מהי חווית האחדות - האם חווית אותה? מהי חווית האחדות האמיתית? חווית האחדות היא נושא עמוק ומורכב שאליעד כהן מסביר במפורט ומחדד את המשמעות שלה באמצעות הסברים ודוגמאות שונות. אנשים רבים מפנטזים להגיע לתחושת אחדות, מצב שבו הם מרגישים שהכל אחד, תחושה של הרמוניה ושלמות. אנשים לעיתים טוענים שהם חוו את האחדות הזו, במיוחד לאחר שימוש בסמים או חוויות מיוחדות אחרות, שבהן הם הרגישו שהכל אחד, אך אליעד מבהיר שמצב זה אינו אחדות אמיתית. הסיבה היא, שכאשר אדם מתאר שחווה את האחדות, הוא בעצם מעיד על כך שעדיין יש אני שחווה חוויה, מה שאומר שיש לפחות שתי ישויות - האדם עצמו והחוויה שחווה, ובכך הוא לא נמצא במצב של אחדות ממשית. מדוע לא ניתן לומר חוויתי את האחדות? אליעד מסביר כי אדם שנמצא באמת במצב של אחדות, לא יכול לדעת או להרגיש שהוא חווה אותה. באחדות אמיתית האדם אפילו לא מודע לכך שהוא קיים, ואין שום נפרדות - אין אני ואין לא אני. כדי להמחיש זאת הוא נותן דוגמה: אם אדם מדמיין שהוא ציפור, הוא יכול להרגיש כאילו הוא ציפור, אבל הציפור האמיתית לעולם לא תרגיש כמו האדם שמדמיין את החוויה שלה. הציפור פשוט קיימת במצב שלה באופן טבעי, ... אלא נשאר רק רושם כללי. באופן דומה, במצב של אחדות מוחלטת אין כלל מודעות לעצמך או להפרדה בין דברים, וכשחוזרים מהאחדות לנפרדות, נשאר רק רושם של החוויה. מה משמעות הביטוי אילו ידעתיו הייתיו בקשר לאחדות? ... מביא באופן ספונטני למצב של אחדות, שבו האדם כבר לא יודע כלל על קיומו ולא מבחין בשום הפרדה או הבדל בין שום דבר לדבר אחר. כיצד החיים משתנים אחרי שחווים אחדות אמיתית? כאשר אדם יוצא ממצב האחדות וחוזר לנפרדות הרגילה, הוא נושא עמו רושם עמוק של החוויה שחווה. למרות שהוא לא יכול לתאר או לזכור באופן ברור את החוויה עצמה, נשאר בו הרושם הפנימי של האחדות. האדם הזה חי חיים הרבה יותר טובים ושלמים, מפני שהוא כבר יודע מה זו אחדות אמיתית, אף שרק באופן של רושם ולא מתוך תודעה פעילה בזמן החוויה עצמה. כיצד יודעים שהחוויה היא לא שלמות? אליעד מוסיף עיקרון חשוב נוסף: אם יש לאדם התלבטות לגבי משהו, סימן שהדבר הזה הוא לא אמת מוחלטת ולא שלם. כי במצב של אמת מוחלטת אין מקום להתלבטות. באופן דומה, אם אדם מתלבט האם החוויה שחווה היא חוויית אחדות אמיתית, הוא יכול להיות בטוח שזו אינה אחדות אמיתית, ... לא הייתה עולה בו שום שאלה או ספק. בסופו של דבר, האדם מגיע לאחדות אמיתית רק מתוך חקירה מתמדת, הזדככות והתבוננות פנימית. וכאשר הוא מגיע לאחדות, החוויה הזו משנה את חייו לחלוטין, גם אם אין ביכולתו לתאר את החוויה עצמה במילים או להבין אותה בצורה נפרדת. מהי חווית האחדות? איך אפשר לדעת שחוויתי אחדות אמיתית? האם אפשר להגיע לאחדות דרך סמים? מה ההבדל בין אחדות לנפרדות? מה המשמעות של אילו ידעתיו הייתיו? איך להשיג אחדות אמיתית? מדוע לא ניתן לחוות אחדות באופן מודע? אחדות - מהי חווית האחדות - האם חווית אותה? הפעם אני רוצה לדבר על

... חווית אחדות? מהי חווית אחדות? האם הכל אחד אצלך? מה זה להגיע לאחדות? מהי אחדות אמיתית? על אחד אומר שהוא שנים, אחדות או נפרדות, ריבוי ואחדות, לראות אחדות כריבוי, לראות ריבוי כאחדות, האם הגעת להארה רוחנית? מהי חווית אחדות , ואיך אפשר לדעת אם חווית אותה באמת? הרעיון המרכזי שאליעד כהן דן בו הוא חווית האחדות האמיתית, המצב שבו האדם חווה באופן מוחלט שהכל אחד. אליעד מתחיל בכך שיש תורה שאומרת שהכל אחד, אך אנשים רבים חושבים בטעות שהם הגיעו לחוויית האחדות הזו. כדי להבהיר את הנקודה, אליעד מביא דוגמאות רבות שמטרתן לעזור לאדם להבין האם הוא באמת חווה את האחדות או שזו רק תחושה חלקית ומוטעית. איך אפשר לדעת אם באמת חווית אחדות? אליעד מסביר שאם מישהו באמת חווה שהכל אחד, הוא לא אמור להבדיל בין מצבים של אחדות לריבוי. הוא נותן דוגמה ... שתיים, לא תוכל להסכים איתו כי אתה באמת חווה אותה כאחת מוחלטת. אבל אם מישהו מראה לך שני חפצים שונים, למשל שתי אצבעות נפרדות, ואתה מתאמץ לראות אותם כאחד, אתה תרגיש שאתה רק מנסה לשכנע את עצמך ולא חווה את זה באופן טבעי. זוהי הוכחה שאתה עדיין לא חווה באמת את האחדות. למה האדם לא יכול לחוות אחדות ונפרדות בו - זמנית? אליעד מבהיר כי חווית אחדות אמיתית לא מאפשרת לך להבדיל בין אחד לרבים, משום שההבדלה עצמה יוצרת את תחושת הנפרדות. לכן, כל עוד האדם מתלבט בין מצבים שונים - לדוגמה, באיזה כיסא לשבת מתוך עשרה כיסאות, הוא עדיין ... באמת חווה את הכל כדבר אחד, הוא לא היה מתלבט, משום שלא היה הבדל מבחינתו בין כיסא אחד ל - 10 כיסאות. גם אם ייתנו לו לבחור בין 10 אפשרויות, מבחינתו זו תהיה אותה תחושה בדיוק כמו לבחור דבר אחד בלבד, ללא שום הבדל. איך לדעת אם אתה באמת חווה את האחדות? אליעד מציע מבחן נוסף: אם מישהו אומר לך משהו לא הגיוני, כמו למשל שיש כאן כיסא אחד אבל הוא טוען שיש עשרה, ואתה לא מסוגל לתפוס את זה ולהסכים איתו רגשית - סימן שלא הגעת עדיין לאחדות המוחלטת. במצב של אחדות אמיתית, האדם יכול לתפוס באופן מוחלט שאין הבדל בין ריבוי לאחדות, ... את האחדות האמיתית באופן מוחלט, האדם צריך להיות מסוגל לתפוס באופן שווה את כל המצבים, בלי להבחין בין נפרדות לאחדות. רק כאשר אין שום הבדל בין אחד לריבוי - זו חווית האחדות האמיתית. מהי חווית האחדות? איך לדעת אם חוויתי הארה רוחנית? האם הכל באמת אחד? אחדות או נפרדות? מה זה להגיע לאחדות אמיתית? מה ההבדל בין אחדות לריבוי? האם הכל ...

... להגיע לאחדות, חווית האחדות, הארה רוחנית, הכל אחד, חווית הנפרדות, אחדות ההפכים, אמונת הנפרדות מה המשמעות של לחזור לאחד? אליעד מסביר את הביטוי לחזור לאחד ואומר שאין זה אומר ללכת למקום מסוים או ... מתאר פעולה פיזית, אלא מהלך פנימי של הבנה, שבו האדם מבין שכל ההבדלים הם בעצם ביטויים שונים של מציאות אחת מוחלטת, וההבדלים הם רק תפיסות סובייקטיביות. כיצד מוגדרת חווית האחדות? לפי אליעד, חווית האחדות מתרחשת כאשר האדם מסוגל להסביר באופן מלא מדוע כל דבר הוא רק נכון ומדוע כל דבר הוא רק לא נכון. לדבריו, ככל שהאדם מסוגל יותר להסביר מדוע דבר מסוים הוא נכון וגם מדוע הוא לא נכון, כך הוא מתקרב לחוויית האחדות. אליעד מדגיש שכדי להבין מהי אחדות, התודעה של האדם צריכה להבין שהמציאות נתפסת דרך שכל, התפיסה השכלית יוצרת הפרדות כמו זה אני וזה לא אני, ודווקא התודעה שיצרה את ההפרדות הללו היא זאת שצריכה להבין שהכל הוא אחד. מהי ההוכחה לחווית האחדות? אליעד מבהיר שהחוויה של אחדות מתרחשת כאשר האדם כבר לא מבין מה ההבדל בין דבר לדבר. הוא נותן דוגמה פשוטה, למשל ההבדל בין שני מקומות ישיבה. אדם שחווה נפרדות יראה ... אדם שחווה אחדות, לא יבין את השאלה בכלל. מבחינתו כל מקום הוא אותו הדבר בדיוק, ואין שום משמעות להבדל. האדם שחווה אחדות לא רק יודע שאין הבדל בין הדברים, אלא ממש מרגיש זאת . הוא חווה מצב שבו אין שאלה, אין העדפה, אין קונפליקט. כיצד אחדות קשורה לאמונה בנפרדות? אליעד מציין כי כדי להגיע לאחדות אמיתית, על האדם להתמודד עם אמונת הנפרדות, כלומר, עם התחושה שיש הבדל מהותי בין דבר אחד לדבר אחר. האמונה בנפרדות מתבטאת ברצון להבדיל בין טוב לרע, אני ולא אני. הוא מדגיש שהאתגר הגדול ביותר הוא לפרק את חוויית אני קיים מול אני לא קיים, שהיא חווית הנפרדות החזקה והעמוקה ביותר של האדם. רק כאשר מצליחים לפרק את חווית האני, ניתן להגיע לאחדות מוחלטת. מהי הדרך המעשית להגיע לאחדות? אליעד מתאר דרך פרקטית להגיע להבנת האחדות: הוא מציע לאדם לנסות להוכיח לעצמו ... מוחלט ובטוח שדבר מסוים הוא רק רע או רק טוב, הוא מגלה שהוא לא מסוגל לעשות זאת, כי לכל דבר אפשר למצוא סיבות שהוא טוב וסיבות שהוא רע. דרך התהליך הזה, האדם מגיע לחוויה פנימית של ספק עמוק, שבו הוא כבר לא יכול לתפוס שום דבר כנפרד באופן מוחלט מדבר אחר. זה מביא אותו לתחושה פנימית של אחדות מוחלטת, כיוון שהוא מאבד את היכולת המוחלטת להבחין בין הדברים. מה המשמעות של השתוות מוחלטת? אליעד אומר שהאחדות המוחלטת היא בעצם ... בין יתרונות לחסרונות, זוהי השתוות חלקית בלבד, אך כאשר לאדם כבר לא משנה כלל, והוא רואה יתרונות וחסרונות כעניין זהה לחלוטין, זוהי השתוות מוחלטת ואמיתית, וזוהי חווית האחדות. כיצד האמונה בנפרדות נוצרת? אליעד מתאר את התהליך שבו נוצרת אמונת הנפרדות. לדבריו, התהליך דומה להונאה מתוחכמת, שבה מרגילים את האדם ... לעשות זאת ברצינות, הוא מגלה שהוא לא יכול להוכיח את הנפרדות באופן מוחלט. הגילוי הזה עצמו הוא האחדות. הוא חוזר ומדגיש שהאחדות אינה תיאוריה שצריך להוכיח, אלא היא החוויה הטבעית של האדם כאשר הוא מבין לעומק את המגבלות של השכל האנושי ושל ההיגיון. מהי חווית האחדות? איך להגיע לאחדות מוחלטת? מהי אמונת הנפרדות? האם אפשר להוכיח נפרדות? כיצד להגיע להשתוות מוחלטת? ...

... חווית הנפרדות, שורש המחשבות, להסתכל מבחוץ, מאיפה באות המחשבות, שורש החסרונות, חווית נפרדות מתוך אחדות מהו המקור האמיתי של חווית הנפרדות? אליעד כהן מסביר באופן מעמיק את הרעיון של חווית הנפרדות - התחושה שבה האדם מרגיש שהוא ישות נפרדת מהמציאות שסביבו. הוא מסביר כי שורש הנפרדות טמון במבנה הבסיסי של התפיסה האנושית, המוגבלת בהבחנות בין דברים. לדבריו, התפיסה האנושית עובדת תמיד במנגנון של הבחנה בין דבר לדבר אחר, בין יש לבין אין, בין טוב לרע, בין מושלם לפגום. תפיסה זו יוצרת חוויה תמידית של חסרונות, כיוון שכל חוויה של יש מלווה באופן אוטומטי בתחושה שיכל להיות אחרת, שיכל להיות טוב יותר. כיצד נוצרת תחושת החיסרון במוח האדם? אליעד טוען שהתחושה של חיסרון בכל מצב נובעת מהמבנה הבסיסי של התפיסה והמחשבה. האדם תמיד חש חיסרון כיוון שהשכל אינו מסוגל לחוות באופן מוחלט מצב של מושלמות ... הזהות שלו יחווה חסר, אך אם הוא באמת היה תופס שאין הבדל בין מצב שבו יש לו תעודה לבין מצב שאין לו אותה, אז לא היה מרגיש תחושת חיסרון כלל. מה הקשר בין תפיסת המציאות לתחושת החיסרון? אליעד מסביר שכל תפיסת המציאות עוברת דרך המנגנון של החושים והשכל. הוא נותן דוגמה של הסתכלות על שולחן: אם השכל לא היה מסוגל להבין מה זה שולחן, האדם היה רואה רק צורה לא מוגדרת. השולחן הוא בעצם חוויה שמתווכת דרך חושים אל השכל. השכל הוא זה שקובע מה יש ומה אין. כלומר, השכל הוא זה שמחליט אם מה שהאדם רואה הוא אמיתי או לא אמיתי. אליעד ממחיש זאת ... אפשרית, שבה יתגלה שיש פיל שקוף בחדר, אך האדם לא יכול לראותו, כי השכל שלו לא מסוגל לתפוס זאת. הוא מוסיף ומסביר כי החוויה של המציאות נובעת מכך שהשכל מבצע חלוקה בין מה שהוא תופס באמצעות החושים לבין מידע שמגיע מתהליכים פנימיים. למשל, האדם יודע שיש מדינה בשם ... אלא התבוננות פעילה על מנגנון התפיסה עצמו. למשל, אם אדם כועס, הוא יכול לא רק להתבונן בכעס, אלא גם להבין מאיפה באה התחושה שהכעס קיים, ומדוע הוא מוגדר כרע בעיניו. הוא מסביר כי כעס או כל תחושה אחרת איננה קיימת מצד עצמה אלא נוצרת מתוך מחשבה שהופכת אותה למוחשית. אם האדם ייכנס פנימה, מעבר לתפיסות, הוא יגיע למצב שבו הוא יכול לחוות שאין הבדל בין יש לאין. מה הקשר בין שחור ולבן לתחושת החיסרון? אליעד משתמש בדוגמה של שחור ולבן כדי להמחיש את חוסר היכולת של השכל לתפוס דבר והיפוכו באותו זמן. אפשר לתפוס אפור, אך אי אפשר לחשוב בו - זמנית שיש שחור מוחלט ולבן מוחלט באותה נקודה. חוסר היכולת הזו, לפי אליעד, הוא בדיוק השורש של תחושת החיסרון האנושית. האדם תמיד ירגיש חסר, כי התפיסה שלו תמיד נעה בין יש ואין ולא מצליחה לתפוס את ההפכים בו זמנית. מהי הדרך המעשית להתמודד עם חווית הנפרדות? אליעד מציע דרך מעשית להתמודד עם חווית הנפרדות, על ידי שאלה מתמדת וחקירה: למה אני עושה את זה?, למה אני חושב כך?, למה אני בטוח בכך?. ההרגל לשאול שאלות על כל פעולה או מחשבה מוביל להתבוננות עמוקה יותר, המקרבת את האדם למקור של כל המחשבות והתחושות. כשהאדם עושה זאת, הוא מתחיל להבין שתחושת החיסרון עצמה נובעת ממנגנון מחשבתי שמטבעו אינו יכול לתפוס שלמות מוחלטת. איך חיים כשמבינים את המקור של המחשבות והנפרדות? אליעד טוען שאם האדם מגיע להבנה שהחוויה של יש ואין היא תוצר של תפיסת השכל שלו, הוא יוכל להכיל רגשית את החיסרון ולהגיע לחוויה פנימית של שלמות. הוא לא צריך לברוח מהתחושה שיש חיסרון, אלא להבין את המקור שלה. ההכרה בכך מאפשרת לחיות בעולם שבו האדם מבין לעומק כיצד תפיסת המציאות שלו פועלת, וכך הוא חווה את העולם באופן שלם יותר, גם כשיש בו חסרונות. מאיפה מגיעות המחשבות? מהי חווית נפרדות? למה תמיד חסר משהו? מהי התבוננות פנימית? האם ניתן לחוות אחדות מוחלטת? איך המוח יוצר מציאות? ...

... זה רשימו? חווית האחדות, הארה רוחנית, ביטול לאין סוף, להתבטל לאין סוף, מה זה כלום? להרגיש כלום, לחוות כלום, להרגיש כלום, איבוד הכרה, אובדן הכרה, חווית מוות, חוסר מודעות, חוסר תודעה מה זה רשימו? מהי חווית האחדות? מהי הארה רוחנית? מה זה כלום? ההרצאה עוסקת במושג רשימו ובחוויות של אחדות, הארה רוחנית וביטול לאין סוף, תוך כדי בחינה של המשמעות של הכלום בהקשרים רוחניים ופסיכולוגיים. במהלך ההרצאה נדונה השאלה האם חוויית האחדות שונה מחוויות יומיומיות, כמו מצב של אילפון או חוויות אחרות של איבוד הכרה. אליעד מציין כי חוויית האחדות אינה יכולה להיות דומה לחוויות יומיומיות רגילות, כמו ישיבה על כיסא או תודעה במצב של עייפות או אילפון. לפי אליעד, חוויית האחדות חייבת להיות חוויה שונה באופן מוחלט מהחוויה הרגילה, ואם היא לא כזו, אין לה את המשמעות של חוויית האחדות. הוא משווה זאת למצב של אדם שאיבד את הכרתו, ומדבר על האם זהו מצב זהה לחוויית האחדות או לא. בהמשך, אליעד מציע כי אם אדם חווה הרגשה של כלום, זו חוויה דומה לחוויית האחדות. אם אדם מודע לכך שהוא חווה את תחושת הכלום, הוא לא באמת יכול להרגיש את חוויית האחדות באופן מלא. ההסבר הוא שברגע שהאדם מודע לזה שהוא חווה כלום, הוא לא יכול באמת לחוות את האין - ... שכן הוא נמצא עדיין בהגדרה ובתודעה. ההרצאה נוגעת גם בשאלות פילוסופיות רוחניות: מה קורה כשאדם חווה את עצמו כאחד עם הכל? האם כל חוויה רוחנית או חווית התפשטות יכולה להימשך אם הוא לא באמת מתנתק ממנה אחרי חוויית האחדות? לדוגמה, במהלך דיון על חווית מוות קליני, אליעד מציין כי במקרה של אדם שמאבד את הכרתו ומרגיש הכלום, הוא לא יכול להרגיש את החוויה כאחדות אמיתית. הוא מציין את החשיבות בהבנת ההבדל בין חוויית השכחה לבין

חווית הזמן - האם אפשרי להתבלבל בין זמן עבר לזמן הווה לזמן עתיד? האם אפשרי לחשוב שהעבר עדיין לא התרחש? האם אפשרי לחשוב שהעתיד כבר קרה? איך המוח מפרש את חווית הזמן? מה זה דה זה וו? מה זה דזה וו? האם אדם יכול להתבלבל בין עבר לעתיד בחוויית הזמן שלו? שיחה בעניין חווית הזמן. הוסבר שהמוח לא יכול להתבלבל בין עבר הווה לעתיד. אלא לכל תמונה של אירוע, מוצמדת חווית זמן. ואין משמעות במוח לתמונה של אירוע, בלי חוויה של זמן. ניתן לדוגמה לראות פריים מתוך אירוע של זריחת השמש, בלי הצמדה לזמן. אבל לא ניתן לחוות את זריחת השמש כאירוע, בלי לחוות שהוא קרה או קורה או יקרה. לגבי מה זה דה זה וו? תשובה: דזה וו, זה כאשר המוח חושב שמה שקורה, מרגיש כאילו זה כבר קרה. אבל לא שהמוח חושב שמה שקורה עכשיו קורה בזמן עבר ולא עכשיו. האם אדם יכול להתבלבל בין עבר לעתיד בחוויית הזמן שלו? במהלך השיחה ניסה האדם לבדוק עם אליעד כהן האם ייתכן להתבלבל בחוויית הזמן, כלומר, האם אדם יכול לחשוב שאירוע שקרה בעבר עוד לא התרחש, או להפך - לחשוב שמשהו עתידי כבר קרה. אליעד ביקש להבהיר מה בדיוק הכוונה במונח להתבלבל ... את כוונתו. לדוגמה, ייתכן שהוא שכח שהוא כבר שילם חוב כלשהו, ולכן הוא מתבלבל וחושב שהוא צריך לשלם אותו שוב. על כך שאל אליעד: האם אתה באמת חווית שהחוב הזה עתיד להתרחש, או שפשוט שכחת ששילמת? כלומר, האם הייתה כאן אשליה של זמן - או רק שכחה של עובדה? האדם השיב שהיו לו מצבים שבהם הוא תפס את ... תיוג של זמן, אפילו אם לא באופן מודע. לדוגמה, כשאדם מדמיין את זריחת השמש, הוא יכול לזכור שראה אותה אתמול, או לדמיין שתהיה זריחה מחר - אך התחושה בכל אחד מהמקרים היא שונה. אלו לא אותן חוויות. כלומר, אותה תמונה של זריחה, כאשר היא מתקיימת בראש, היא כבר משויכת לזמן כלשהו. אליעד שאל שוב ושוב: האם אתה יכול להראות תמונה אחת בראש, שהיא גם ... שאתה רואה משהו בדמיון או בזיכרון, הוא בהכרח מקבל תיוג של זמן. מה זה דזה וו והאם יש לו קשר לבלבול בזמן? האדם ניסה להעלות את המושג דזה וו, תחושה שמתרחשת כאשר משהו קורה, ונראה כאילו הוא כבר התרחש. כאן נוצר בלבול נוסף: האם בדזה וו יש בלבול בין עבר לעתיד? אליעד הסביר שדזה וו הוא לא בלבול בזמנים, אלא תחושת היכרות. האדם לא באמת חושב שמשהו שיקרה בעתיד כבר קרה. הוא מבין שהוא חווה את זה עכשיו, אבל התחושה שלו היא כאילו הוא כבר חווה את זה בעבר. אבל גם אז - אין כאן החלפה בין זמנים, אלא תחושת חזרתיות או דמיון. האם ניתן לתייג תמונה בראש בלי זמן? האדם ניסה להעלות רעיון: אולי המוח מייצר קודם רעיון או תמונה בראש, ורק לאחר מכן משייך לה ... שראה תרנגול, כשזה היה מלפפון חמוץ - מאשר שיחליף בין עבר לעתיד של תמונה. כי הזמן הוא חלק מהותי מהתפיסה של המציאות. מה המסקנה הסופית לגבי חוויית הזמן? בסוף השיחה, האדם ניסה לנסח את מה שהבין: שהוא לא מצליח לחשוב על תמונה ללא הקשר זמן, ולכן הוא לא באמת יכול להתבלבל בין עבר לעתיד. אליעד חיזק את ... ואם מישהו אומר שהוא מתבלבל - הוא מתבלבל בזיכרון, או מדמיין דברים, אבל לא מתבלבל בין זמן עבר לזמן עתיד באופן ממשי. אז מה זה כן להתבלבל בחוויית הזמן? אליעד סיכם שהתבלבלות בזמן, אם היא מתקיימת בכלל, היא תחושתית ולא עובדתית. כלומר, האדם לא באמת חושב שמה שקרה כבר הולך לקרות, אלא ייתכן שהוא מתאר תחושת דמיון או שכחה. אבל הוא לא מחזיק בשתי אפשרויות סותרות בו זמנית לגבי זמן של אירוע אחד. מה ההבדל בין זיכרון לבין דמיון? מה זה דזה וו? האם אפשר לחשוב על תמונה ללא זמן? האם יש בלבול בין עבר לעתיד? איך פועל המוח בתפיסת זמן? מהי חוויית הזמן? ...

... מתוך אחדות, קבלת החלטות, חווית ההפכים, חווית דבר והיפוכו, להבין דבר והיפוכו, לצאת משאלות, למה יש נפרדות למה אנשים מוטרדים משאלות וספקות? הסיבה לכך שאנשים חווים מתח וחוסר שקט היא מפני שיש להם שאלות, ספקות ומחשבות שחוזרות על ... או פחות עבודה?. אליעד כהן מסביר שכל שאלה וספק נובעים מקיומן של כמה אפשרויות במחשבה שלנו, כלומר, מחוסר ודאות. כל זמן שיש יותר מאופציה אחת בראש, תיווצר חוויית מתח. איך להיפטר מהמתח ומהשאלות הבלתי פוסקות? אליעד מציג שני ... האם זה אני או לא אני?. כל זמן שקיימת יותר מידיעה אחת, תמיד יהיו שאלות, ספקות וחוסר מנוחה. אם תנסה להגיע לידיעה אחת בלבד או לחוסר ידיעה מוחלט, תאבד את החוויה של אני קיים, כי ההגדרה של אני תלויה בהבחנה בין אני לבין ... והמודעות לידיעה. מצב כזה שוב מחזיר אותך למעגל של שאלות וספקות. המצב האידיאלי של שקט מוחלט הוא שאתה נמצא רק עם ידיעה אחת, ללא מודעות עצמית על כך. איך נראית חוויה של ידיעה מוחלטת אחת בפועל? אליעד נותן דוגמה של אדם שרואה ... הוא מדגים זאת באמצעות ההעדפות שלנו: אדם יכול לרצות לאכול אך בו זמנית להבין שאין באמת הבדל בין לאכול לבין לא לאכול. הוא מסביר שכאשר אדם יכול להחזיק שתי חוויות מנוגדות באופן מלא, הוא משתחרר מהספק ומהשאלות. כי ההבנה שאין הבדל בין דבר והיפוכו מנטרלת את מקור השאלות. האם אפשר להתנהל בעולם מתוך חווית אחדות מוחלטת? אליעד מבהיר נקודה חשובה לגבי היכולת לחיות בעולם הפיזי מתוך חווית אחדות מוחלטת. הוא מציין שכאשר אדם נמצא במצב של אחדות מוחלטת ... זאת מתוך הבנה עמוקה שאין הבדל אמיתי בין הדברים. מדוע יש בכלל נפרדות? אליעד מתייחס לשאלה הבסיסית של למה יש בכלל נפרדות בעולם, למה העולם קיים, ולמה האדם מרגיש שהוא נפרד מהאחדות. התשובה שלו היא שאין באמת סיבה לכך מתוך פרספקטיבה ... שזה לא משנה באמת. המפתח לשלווה וקבלת החלטות טבעית הוא ההבנה שאין באמת הבדל משמעותי בין האפשרויות. איך ניתן לחוות את ההבנה הזו בחיי היום - יום? הדרך להגיע לחוויית האחדות, לפי אליעד, היא לחקור כל דבר לעומק, עד שמתגלה לך שאין הבדל ... עד הסוף. ככל שאתה חוקר לעומק, מתגלה לך שההפכים הם אחד. ההבנה הזו מאפשרת לחיות את החיים, לפעול ולבחור, אך ללא מתח או ספק. איך להיפטר משאלות וספקות? מה זה חוויית אחדות? מדוע יש נפרדות בעולם? איך לקבל החלטות ללא ספקות? האם אפשר ...

חווית אמהות, חווית לידה, להביא ילדים לעולם, חוויה וירטואלית, איך ליצור חוויה? לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, אלהורות, חוויה מקבילה, חוויה זהה, להרגיש כמו אמא, להיות בלי להרגיש עם האם אפשר להרגיש אמהות בלי ללדת ילדים? אליעד כהן מציג שאלה מעניינת: האם אפשר לחוות את החוויה של הורות ואמהות, למרות שלא נולדו לנו ילדים? או האם החוויה הזו שמורה אך ורק לאלו שהביאו ילדים לעולם? דרך דיון מעמיק ומפורט, אליעד מברר את האפשרות של יצירת חוויה פנימית וזהה, גם אם היא אינה מתרחשת במציאות הפיזית. אליעד מדגיש שכל תחושה וכל חוויה מורכבת מצורה ומהות. הצורה היא האופן המדויק שבו מתרחשת החוויה (לדוגמה: אישה שנכנסת להריון ויולדת ילד). המהות היא התוכן הפנימי של התחושה או הרגש שמלווה את החוויה (אושר, עצב, פחד, התרגשות, חרדה וכדומה). האם יש חוויות שהן בלתי אפשריות באופן מוחלט? כדי להבין אם חווית ההורות אפשרית גם ללא ילדים, אליעד שואל את השאלה: ... למעשה, גם את החוקים האלה אפשר לשנות או לדמיין אחרת. אליעד מרחיב את הטיעון גם לגבי ביולוגיה ומסביר שאם טוענים שלא ניתן להרגיש חוויית אמהות ללא לידה בגלל חוקי הביולוגיה, צריך לבדוק האם יש חוק ביולוגי מוחלט שקובע שרק אישה שילדה יכולה לחוש את החוויה הזו. הרי אין ניסוח מתמטי או ביולוגי מוחלט המוכיח שחוויה פנימית מסוימת מחייבת קיום מציאות חיצונית ספציפית. מה ההבדל בין חוויות זהות לחוויות דומות? אליעד נותן דוגמה פשוטה: כשצובטים מישהו באצבע אחת ואז באצבע אחרת, התחושה היא שונה. האם זה אומר שהתחושות האלה אינן דומות או שאי אפשר לקרוא להן באותו שם צביטה? ודאי שאפשר. זה רק מראה שכל חוויה, גם אם דומה מאוד, תמיד תהיה שונה בפרטים הקטנים של ... את מקום הצביטה כמה מילימטרים ימינה או שמאלה - עדיין יכאב לו, ועדיין יגיד תפסיק. כלומר, למרות השוני בפרטים, המהות של החוויה זהה: הכאב הוא אותו כאב במהותו. מה הקשר בין

... לדעת לחיות בחוסר וודאות - חווית העבדים הפך חווית האלוהים כי האדם, הוא גם רק אלוהים. והאדם לא חווה את האלוהים שהוא, רק ... עושה אותו, הוא עבד של הזמן. כמו דמות בסרט מצויר, שהיא רק נראית חיה, למרות שהיא באמת מתה, ואין לה שום חיות כלל. כי ברגע שהאדם חי מתוך הרגל, הוא בעצם בתוך חווית הזמן, ואז האני שלו, הוא המשך של האני הקודם שלו מהרגע הקודם. ואז האדם ... מתוך הרגל. ועל ידי ההתבוננות הזאת, ועל ידי זה שהאדם שונא את חוסר ההבנה של עצמו, ומוסר את נפשו להבין את עצמו באמת, על ידי זה האדם רואה את האלוהים שהוא, ומרגיש את האלוהים שהוא וכולי. ואעפכ, בשורשו, גם להיות עבד זה מושלם. וגם אלוהים, לא באמת ... את מעשיו, גם בלי להבין אותם, כי שום דבר לא נגד רצונו. כי רק עבד שמשהו נגד רצונו, רק הוא צריך להבין את תכלית מעשיו. אבל מלך שהכל כרצונו, ממילא הוא לא מרגיש שום צמצום וחווית עבד, כי העשייה עצמה טובה לו, גם בלי להבין את תכליתה. ...