חווית אמהות, חווית לידה, להביא ילדים לעולם, חוויה וירטואלית, איך ליצור חוויה? לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, אלהורות, חוויה מקבילה, חוויה זהה, להרגיש כמו אמא, להיות בלי להרגיש עם האם אפשר להרגיש אמהות בלי ללדת ילדים? אליעד כהן מציג שאלה מעניינת: האם אפשר לחוות את החוויה של הורות ואמהות, למרות שלא נולדו לנו ילדים? או האם החוויה הזו שמורה אך ורק לאלו שהביאו ילדים לעולם? דרך דיון מעמיק ומפורט, אליעד מברר את האפשרות של יצירת חוויה פנימית וזהה, גם אם היא אינה מתרחשת במציאות הפיזית. אליעד מדגיש שכל תחושה וכל חוויה מורכבת מצורה ומהות. הצורה היא האופן המדויק שבו מתרחשת החוויה (לדוגמה: אישה שנכנסת להריון ויולדת ילד). המהות היא התוכן הפנימי של התחושה או הרגש שמלווה את החוויה (אושר, עצב, פחד, התרגשות, חרדה וכדומה). האם יש חוויות שהן בלתי אפשריות באופן מוחלט? כדי להבין אם חווית ההורות אפשרית גם ללא ילדים, אליעד שואל את השאלה: האם יש משהו בעולם שמחויב שהוא יקרה דווקא ... שאם טוענים שלא ניתן להרגיש חוויית אמהות ללא לידה בגלל חוקי הביולוגיה, צריך לבדוק האם יש חוק ביולוגי מוחלט שקובע שרק אישה שילדה יכולה לחוש את החוויה הזו. הרי אין ניסוח מתמטי או ביולוגי מוחלט המוכיח שחוויה פנימית מסוימת מחייבת קיום מציאות חיצונית ספציפית. מה ההבדל בין חוויות זהות לחוויות דומות? אליעד נותן דוגמה פשוטה: כשצובטים מישהו באצבע אחת ואז באצבע אחרת, התחושה היא שונה. האם זה אומר שהתחושות האלה אינן דומות או שאי אפשר לקרוא להן באותו שם צביטה? ודאי שאפשר. זה רק מראה שכל חוויה, גם אם דומה מאוד, תמיד תהיה שונה בפרטים הקטנים של הזמן, המקום, והאופן שבו היא קרתה. לדוגמה, אם ...

... או מציאות, חווית הכלום, להרגיש כלום, מציאות דמיונית, חוויה דמיונית, חוויה אמיתית, חוויה שקרית, רובוט חכם אמיתי האם החוויה שלך אמיתית או שהיא רק דמיון? אליעד מסביר לעומק על ההבדל בין חוויה אמיתית לחוויה דמיונית, ומדגיש שכל חוויה שמתעוררת אצל האדם היא למעשה חוויה דמיונית במהותה. הוא מתחיל בדוגמה של אדם שטוען שיש לו שאלות על החוויה שלו. לפי אליעד, עצם קיומן של שאלות מעיד על כך שהחוויה אינה מספקת ואינה שלמה, מאחר שחוויה אמיתית לחלוטין, חוויה מושלמת, לא מותירה מקום לשאלות או לספקות. הוא מוסיף ומסביר שאם החוויה מעוררת שאלות, צריך להחליף אותה לחוויה שלמה יותר. הוא מדגיש שכאשר אדם מחזיק בחוויה שגורמת לו ספק, גם אם יקבל תשובות לכל השאלות שלו, עדיין הוא יזכור את השאלות וימשיך להרגיש חוסר סיפוק. לעומת זאת, אם יחליף את החוויה מראש, הוא לא יזדקק לתשובות כלל. איך לדעת אם החוויה שלי אמיתית או מדומיינת? אליעד משתמש בדוגמה של פיל כדי להמחיש ... ומצביע על פיל שלא קיים בפועל, לא ניתן לעזור לו באמת, כי הבעיה שלו היא מדומיינת. אליעד מציין שאותו אדם לא רוצה תשובה אמיתית, אלא רוצה פתרון לתחושה המדומיינת שלו. הדוגמה הזאת באה להמחיש כיצד אנשים לעיתים נאחזים בחוויות לא אמיתיות ומצפים לתשובות אמיתיות, אף שהבעיה עצמה אינה קיימת במציאות. האם ישנה מציאות אובייקטיבית מעבר לחוויה שלי? אליעד מחדד את הנושא באמצעות דוגמה נוספת של רובוט חכם. ... אם האדם מדמיין שאין מציאות כלל, עדיין יש מציאות שבה הדמיון הזה מתקיים. האם ניתן להגיע למצב שבו אין שאלות ואין ספקות כלל? אליעד מתייחס למצב של חוויה בסיסית, שהיא חווית הקיום עצמה. הוא מסביר שכאשר אדם נמצא במצב האולטימטיבי, שהוא ... יותר מקום לשאלות. זהו מצב שבו האדם לא שואל ולא צריך שום דבר נוסף. כל עוד האדם חושב שהוא צריך תשובה או שיש לו ספקות, הוא לא נמצא במצב המושלם של חוויית הקיום הטהורה. האם המטרה היא להגיע לשלווה מוחלטת? אליעד מתייחס לרצון של אנשים להגיע לרוגע או לשלווה. הוא טוען שהשאיפה לרוגע היא לא בהכרח התשובה האולטימטיבית, מכיוון שאדם שחווה רוגע מוחלט יכול לחוש שמשעמם לו או שחסר לו ריגוש. הוא מביא דוגמה של בית קברות כמקום רגוע לחלוטין, אך אף אחד לא באמת ... למצב שאין בו שאלות כלל. הוא טוען שהבעיה האמיתית של האדם היא ההנחה שהוא יודע משהו, בעוד שהאמת העמוקה היא שאין ודאות מוחלטת בשום דבר. מהו מצב של חוויית כלום? אליעד מתאר מצב שהוא מכנה חוויה של כלום, שבו אין שום

חוויה מושלמת, חוויה מלאה, חוויה קבועה, להבין במאה אחוז, הבנה מוחלטת, הבנה מלאה, הבנה חלקית, בטוח במאה אחוז, בטוח באופן מוחלט, ללכת עד הסוף למה ההבנה נעלמת ואיך להשיג חוויה מושלמת? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד להשיג הבנה מוחלטת וחוויה מושלמת, ומדוע לעיתים ההבנה או הפתרון שמצאנו נעלמים לנו. הוא מתאר מצב נפוץ בו אדם מתמודד עם קושי בחיי היומיום, מגיע להבנה מסוימת שמקלה עליו, אך לאחר זמן קצר ההבנה נעלמת, והקושי חוזר שוב. מה המשמעות של הבנה מוחלטת ושל חוויה מלאה? אליעד מדגיש שהבעיה המרכזית היא שהאדם משיג פתרון זמני בלבד, מכיוון שההבנה שלו לא מוחלטת אלא חלקית בלבד. להבנתו, מוחלטות פירושה מצב בו האדם כל כך בטוח ... לכן, אם אדם חושב כיף לי, סימן שהוא עדיין יכול לדמיין מצב שבו לא יהיה לו כיף. כך הוא מזהה שמדובר בטוב יחסי בלבד, ולא בטוב מוחלט. החוויה המושלמת היא מצב שבו אין כלל אפשרות לחשוב אחרת. מדוע הבעיה חוזרת למרות שנמצא פתרון? אליעד מביא דוגמה ברורה מתוך חיי היומיום: אדם שנמצא באוטובוס צפוף ומרגיש רע בגלל הצפיפות. אותו אדם מצליח לתפוס בשכל שהצפיפות היא לא באמת בעיה מוחלטת, ומצליח אפילו ליהנות מהמצב. אבל לאחר זמן מה, הוא שוב מוצא את עצמו מוטרד מבעיה דומה ... אליעד, היא לא להרפות עד שההבנה הופכת להיות מוחלטת. הוא מדגיש שוב ושוב את המושג מאה אחוז, כלומר, שעל האדם להמשיך ולחקור את המחשבות והתחושות שלו עד שיגיע למצב שהוא לא מסוגל לחשוב אחרת. רק אז ההבנה תהיה קבועה, ולא תיעלם שוב ושוב. מה פירוש להעלות את הרף של האמת? אליעד אומר שצריך להעלות את הרף של ... הוא עדיין תועלתני, ולכן הוא לא באמת לא בטוח בשום דבר. אם הוא היה באמת לא בטוח בשום דבר, לא הייתה קיימת כלל שאלה של תועלת. מהי חוויה מושלמת וקבועה, ואיך להגיע אליה? חוויה מושלמת וקבועה, לפי אליעד, היא מצב שבו לא רק שעכשיו טוב לך, אלא אתה גם לא זוכר שאי פעם היה לך רע. המצב המוחלט הוא שאתה תמיד נמצא באותה חוויה מוחלטת, לא רק עכשיו אלא גם בעבר ובעתיד. אתה בטוח באופן מוחלט שהכל בסדר, באופן שלא תוכל לחשוב על מצב אחר. מצב זה נוצר על ידי מחויבות מוחלטת לחקירה, מבלי להפסיק אותה לפני שמגיעים לאמת מוחלטת וחד - משמעית. איך לוודא שהחוויה לא תיעלם שוב? אליעד חוזר שוב למילת המפתח מאה אחוז. הוא מדגיש את החשיבות של ההליכה עד הסוף בתהליך החקירה, באופן שבו האדם הופך בטוח באופן מוחלט, לא רק ברגע הנוכחי אלא באופן קבוע, שאין כלל שום בעיה. רק כשיגיע האדם למצב שלא יכול אפילו לדמיין בעיה, תהיה זו חוויה מושלמת וקבועה. איך להשיג חוויה מושלמת? מהי הבנה מוחלטת? מדוע ההבנה שלי נעלמת? איך להגיע למאה אחוז ביטחון? מה זה ללכת עד הסוף? איך להפוך הבנה לזמינה תמיד? ...

חוויה של הארה, מהי הארה רוחנית? התגלות רוחנית, האם הגעת לסוף? חוויה רוחנית, התגלות אלוהית, חוויה מיסטית, כמה הגיעו? אחדות שקרית, אחדות אמיתית, מודעות עצמית, רוחניות מהי הארה רוחנית והאם באמת הגעת לסוף? הארה רוחנית היא מצב שבו האדם חווה תודעה שונה לחלוטין, הבנה עמוקה של המציאות, ושחרור מוחלט מתחושת חיסרון או פחד. בהרצאה זו אליעד כהן מסביר מהי חוויה של הארה, כיצד ניתן לדעת אם אכן חווית אותה, ומהם ההבדלים בין סוגי החוויות הרוחניות שאנשים יכולים לחוות. כיצד מזהים הארה רוחנית אמיתית? ראשית, הארה אמיתית מוגדרת בכך שהיא חוויה שלא משתנה, שלא נעלמת, ולא ניתן לאבד אותה. אם חווית הארה רוחנית, תדע זאת ... תפיסת המציאות שלך. אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה של אדם שמתעורר מתרדמת ארוכה: כאשר הוא מתעורר, הוא עשוי לחוש שהחיים שלו רק עכשיו התחילו, וכל החוויות שלפני כן אינן שייכות לו. באותה צורה, הארה אמיתית יוצרת תחושה שהחיים שלך עד לאותו רגע היו חסרי משמעות או מציאותיות, ורק עכשיו התחלת לחיות באמת. דוגמה נוספת שאליעד מביא היא של אדם שזכה בלוטו. הוא זוכה בסכום גדול, מרגיש שמחה עצומה, אך לאחר מכן עשוי לגלות שיש אפשרות לזכות בסכומים גדולים יותר או להגיע למצב טוב יותר. באופן דומה, כאשר אדם חווה הארה רוחנית, עליו לשאול את עצמו האם זוהי החוויה הסופית המוחלטת או שאולי קיימת חוויה גדולה עוד יותר שטרם גילה. מה ... לאחדות אמיתית? אליעד מבחין בין שני סוגים של אחדות: אחדות שקרית - מצב שבו האדם חושב שהוא נמצא באחדות עם המציאות, אך בפועל עדיין קיימת אצלו תחושה של נפרדות או סבל כלשהו. ... בין אור לחושך, בין קיום לאי - קיום. הוא אינו רואה את עצמו כנפרד משום דבר. דוגמה לכך היא מצב שבו אין יותר שום פחד, שום סבל, ואין שום אפשרות לחוות שוב מצב של חיסרון. האם ניתן לאבד את ההארה לאחר שחווים אותה? אליעד מסביר שחוויה של הארה אמיתית לא יכולה להיעלם או להיחלש, אחרת זו לא הייתה הארה אמיתית מלכתחילה. אם אדם אומר שהוא חווה הארה אך לאחר זמן מה חוזר לחוות פחד, חיסרון או סבל, סימן שהחוויה שלו לא הייתה הארה אמיתית, אלא סוג של חוויה רוחנית זמנית. הוא מדגים זאת שוב דרך דוגמה של אדם שגילה שיש לו כוחות על. אם הכוחות הללו נעלמים או שהוא שוכח כיצד להשתמש בהם, הדבר מעיד על כך שהחוויה הזו לא הייתה הארה אמיתית, שכן חוויה אמיתית איננה ניתנת לשינוי או להיעלמות. מדוע אסור להגדיר את החוויה של הארה? נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא הסכנה שבהגדרת החוויה של הארה. ברגע שאתה מגדיר או מתאר את החוויה בצורה מוגדרת, אתה יוצר הפרדה ...

חווית המציאות כאלוהים, להיות אלוהים, התחדשות, שינוי חוויה, צמחונות, למה דברים קורים, לשנות הרגלים איך להפוך את החשיבה החיובית לאמיתית ויציבה? ... להגיד לעצמם שהכל טוב, אבל בתוך תוכם הם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, ולכן זה לא עובד לאורך זמן. אליעד מסביר שהסיבה לכך היא פשוטה: החשיבה ... לאמת הפנימית של האדם, ולכן נוצר פער בין המחשבות לרגשות. לדוגמה, אדם שמרגיש רע וחושב בצורה שלילית, מנסה להגיד לעצמו יהיה בסדר, הכל טוב, החיים יפים, אך בפועל אינו ... את האמת על המצב? אליעד כהן מסביר שמה שגורם לאדם להרגיש טוב או רע הוא לא המציאות עצמה, אלא הפער בין הציפיות שלו לבין מה שקורה במציאות. כאשר המציאות מתאימה לציפיות - האדם מרגיש טוב, וכאשר המציאות שונה מהציפיות - האדם מרגיש רע. לכן, הוא טוען שחשוב להבין את האמת על המצב באופן אובייקטיבי ככל האפשר. לדוגמה, אם אדם רוצה להשיג משהו מסוים ואינו מצליח, הוא מרגיש רע משום שהמציאות שונה מהציפיות שלו. במקום לחשוב הכל יהיה בסדר, אליעד מציע לבדוק את ... מוכיחה לו אחרת. המוח יודע שהוא משקר לעצמו, ולכן התחושה הטובה חולפת במהירות. אליעד מציע פתרון חלופי: במקום לנסות לחשוב חיובי באופן ... המציאות בצורה עמוקה ושלמה יותר. לדוגמה, אם מישהו מרגיש בודד, הוא צריך להבין מה גורם לו להרגיש בודד - האם זו המציאות עצמה או הפירוש שלו למציאות? אם הוא יבין שהתחושה שלו נובעת מפרשנות פנימית, יהיה לו קל יותר לשנות את הפרשנות הזו, ואז הוא לא יצטרך לשקר לעצמו שהוא לא בודד. הוא באמת יפסיק להרגיש כך. מדוע חשוב להפסיק לברוח מהמציאות? אליעד כהן מבהיר כי בריחה מהמציאות לעולם אינה ... שוללת זאת. מכאן הוא מסיק שהאוקיינוס מייצג בעבורה חוויה חיובית של רוגע, חופש ושלמות. אך מהו החופש הזה? היא טוענת שהיא כבר חופשייה, אך גם ... שמעיד שהיא לא בטוחה מה היא באמת מחפשת. הפער בין החוויה הקיימת לרצון לשינוי אליעד מראה לה כי מצד אחד היא טוענת שטוב לה, אך מצד שני היא ... מבקש ממנה לחשוב: אם היא כבר באוקיינוס, האם עדיין תרגיש שהיא בבאר? מה בדיוק היא מצפה למצוא שם? אם הייתה יכולה לבקש כל דבר מאלוהים, מה הייתה ... אלוהים - אלא להיות הוא עצמו, לא לנסות לשמר פערים. החוויה של חופש מוחלט אליעד מסביר לה שהיא רוצה להיות חופשייה, אך בפועל היא עדיין מוגבלת בתודעה שלה. היא אינה חווה באמת חופש מוחלט, אלא רק משכנעת את עצמה בכך. החופש שהיא מחפשת אינו חיצוני אלא שינוי בדרך שבה היא חווה את המציאות. אם היא רוצה לחוות חופש מוחלט, היא צריכה להגיע לתחושה שהיא יוצרת את כל מה שקורה סביבה. כאשר אלוהים מסתכל על הרחוב, הוא חווה שהוא מזיז את האנשים. כדי להגיע לחוויה הזאת, היא צריכה לברר מהו האני שלה - האם זה הגוף שלה בלבד, או משהו מעבר לכך? שאלת האני והחוויה של המציאות אליעד מסביר לה שהחוויה שלה מושפעת מהאופן שבו היא מגדירה את עצמה. אם היא אומרת אני ומתכוונת רק לגוף שלה, אז היא תחווה את עצמה כמוגבלת. אם היא תשנה את נקודת המבט שלה ותראה את עצמה כמי שיוצרת את המציאות, היא תחווה זאת. החוויה שאותה היא מחפשת היא הבנה אמיתית שהכל מתרחש מתוך רצונה. כדי להגיע להבנה הזו, עליה ... הבנת ההתחדשות והיצירה המתמדת אליעד מדגיש שהאדם מרגיש חוסר חופש כי הוא תופס את המציאות כהמשכיות של העבר. אם היא תבין שהמציאות נוצרת בכל רגע ...

... מטיול? לנסוע לטייל בחול, לאכול במסעדות, לשנות חוויה, חוויה חדשה, טיולים בחול, נופש בחול, למה אנשים נוסעים להודו? למה אנשים נוסעים לאומן? ... נוסעים לטייל? התשובה הראשונית היא שאנשים מחפשים תחושת התחדשות. כלומר, אנשים רוצים לחוות דברים חדשים, לראות נופים לא מוכרים, לפגוש אנשים חדשים או פשוט לשנות אווירה. אך אליעד כהן מסביר ... ההתחדשות. הוא שואל שאלות מאתגרות: אם אדם נהנה מתחושת ההתחדשות, האם הוא ייהנה גם מפירוק מצלמה או מהרכבת שולחן? אלו גם פעולות חדשות שהוא מעולם לא עשה, אך רוב האנשים לא ירגישו סיפוק מיוחד מפעולות כאלה. מכאן עולה שההתחדשות עצמה היא לא הסיבה היחידה לכך שאנשים נוסעים לטייל. ... באמת מעניינת את האדם, אלא יש סוג מסוים של חוויה או התחדשות שהוא מחפש, ורק אליה הוא מתחבר באמת. איך אנשים מחליטים לאן לטייל? אליעד כהן מסביר כי אנשים בוחרים מקום בהתאם לחוויות ספציפיות שהם מאמינים שיחוו במקום שאליו הם נוסעים. לדוגמה, אדם שנוסע לתאילנד, רוצה ליהנות מחוף ... דווקא שם? כי הוא מאמין שרק שם הוא יכול להשיג את התחושה הספציפית שהוא מחפש. אך האם באמת כשהוא מגיע לשם הוא יחווה בהכרח את מה שציפה? לא בהכרח, כי חוויות הן סובייקטיביות, וייתכן שאדם ייסע למקום מסוים ודווקא לא ייהנה בו, למרות כל ההכנות והתכנונים. לכן, אליעד מדגיש שהחוויה המבוקשת לא מחויבת להתרחש, אלא היא נובעת ממחשבות ותנאים סובייקטיביים. האם אפשר להשיג את חוויית הטיול בלי לנסוע? אליעד כהן מסביר שהחוויה שהאדם מחפש בחול, בעצם נמצאת אצלו בראש. הוא נותן דוגמה שאדם שרוצה להרגיש שמשרתים אותו יכול להשיג את התחושה הזו גם כשהוא נמצא במקום שבו כביכול מתעללים בו, אם יצליח לפרש את המציאות אחרת. הוא טוען שכל חוויה היא פרשנות של המחשבות בראש, ולכן ניתן להשיג את כל סוגי החוויות בלי לטייל בכלל, פשוט באמצעות שינוי החשיבה. מהו היתרון בנסיעות ובטיולים לעומת השגת החוויה בבית? עם זאת, הוא מסביר שיש יתרון בטיולים ובחוויות חיצוניות. היתרון הוא שזה מאפשר לאדם לשחק את המשחק שבו הוא יוצר תנאים מוגבלים כדי ליהנות ... לדעת לנהל את המינון שבו אתה מחליט כמה תלוי תהיה בחוויה החיצונית וכמה תדע ליהנות בכל מצב ובכל תנאי. האם אפשר לשלוט ברגשות ובחוויות שלנו? אליעד כהן מתייחס לשאלה האם באמת אפשר לשלוט ברגשות ובתחושות שלנו במלואן? לטענתו, אם אדם יצליח להבין עד הסוף שכל חוויה שהוא מחפש היא רק תוצאה של פירוש פנימי, הוא יוכל לחוות את כל התחושות בכל מקום בעולם, בלי צורך בטיולים או בשינוי מצבים חיצוניים. לדוגמה, הוא מביא את האמירה של רבי ... של האדם עצמו. אליעד משתמש בדוגמה הזו להדגיש שכל חוויה שהאדם מחפש בטיול יכולה להיות מושגת במקום שבו הוא נמצא, בלי תלות במקום או בזמן. כיצד ליישם את ... יום? אליעד מסביר שהיישום הוא להבין כיצד נוצרת החוויה המבוקשת במוח שלנו. אם אדם נהנה מתכנית בטלוויזיה כמו נשיונל גיאוגרפיק, הוא יכול לבדוק מה בדיוק גורם לו להנאה, ואיך אפשר ליצור את אותה תחושה גם מתוכן אחר כמו פרסומות. ברמה העמוקה יותר, אליעד אומר שאדם צריך להיות מסוגל לאהוב או לדחות כל ...

... לאושר? אליעד כהן מסביר שכל אדם מתמודד עם חסרונות בחיים, תחושות שליליות וקשיים, ובדרך כלל ... והבעיות ליתרונות, מה שמוביל לאושר פנימי אמיתי. למה אנחנו מרגישים חסרונות בחיים? אליעד כהן מסביר שאדם מרגיש חיסרון כאשר הוא חווה את המציאות בצורה לא מושלמת. לדוגמה, אדם רעב מרגיש חיסרון כי הוא לא מצליח לחוות את תחושת השובע. אדם עצוב מרגיש חיסרון כי חסרה לו השמחה. אדם לחוץ או חרד מרגיש חיסרון כי הוא לא מצליח להגיע לשקט ולביטחון. המנגנון הבסיסי של הרגשת חיסרון הוא תחושה שמשהו חסר או משהו לא בסדר. מהי ... מן החיסרון על ידי השגת יתרונות חיצוניים. למשל, אם אדם מרגיש עצוב, הוא ינסה לשמח את עצמו בעזרת ... זמניים, כי ברגע שההנאה החיצונית נגמרת, האדם שוב יחזור להרגיש את החיסרון. לכן, כל פתרון חיצוני ... ליתרון על ידי שינוי תפיסתי פנימי. ההיגיון הוא כזה: כל תחושה של חיסרון נוצרת מפער בין ... יש לשנות את הרצוי או את תפיסת המצוי. לדוגמה, אם אדם מרגיש לבד וסובל מזה, הוא יכול לשאול את ... הוא דווקא יתרון ברור. לדוגמה, אם אדם איבד את עבודתו והוא מרגיש שזה חיסרון גדול, הוא יכול לשאול את ... מנסה לברוח מחסרונות תמיד יהיה תלוי בגורמים חיצוניים ולא יחווה אושר מתמשך. לעומת זאת, מי שלומד ... החסרונות והפיכתם ליתרונות, מוביל את האדם לשחרור מסבל ומתחושה של חוסר, ומאפשר לו לחיות ... כאילו תמיד היה פה קיר, אבל בפועל הכל נוצר עכשיו, כולל התחושה והזיכרונות על עבר שנראה אמיתי. מה ... של עבר. לפי ההסבר, עבר הוא בסך הכל תמונה או זיכרון שהאדם חווה כרגע בתודעה. הוא מתואר כמו תמונת ... שטוח, אבל נראה לאדם כתלת מימד. כך גם לגבי הזמן, שבו האדם מרגיש שיש אתמול, היום ומחר, אבל בפועל הכל קורה ברגע הזה, כאשר חוויית המרחק בין תמונות שונות נקראת זמן. לכן מה שהאדם קורא לו אתמול הוא למעשה חוויה ותמונה שעולה כרגע בראשו. איך זה ... כיצד ייתכן שכולם רואים שולחן, או רואים קיר, אם כל אחד חווה את העולם בצורה סובייקטיבית. אליעד ... חשוב להבין שהכל נמצא בתודעה שלי? אליעד טוען שכאשר האדם חווה את המציאות כמשהו חיצוני ויציב, הוא מרגיש שהדברים הם מאוד ממשיים ואי אפשר לערער עליהם. אבל אם האדם מבין שכל מה שהוא חווה, כולל האנשים סביבו, הם חלק מהתודעה שלו, אז הוא מבין שיש הרבה פחות ממשות לחוויה החיצונית. ממש כמו בחלום: ... ממחיש את התודעה שלנו? החלום משמש דוגמה לכך שכל מה שהאדם חווה, כולל שאר הדמויות ואירועי החלום, ... עצמו. כשאדם חולם שיש אנשים סביבו, נראה לו שיש להם דעות ותחושות, אבל הכל בעצם רק בתוך הדמיון ... דווקא קיימים מחוץ לתודעה שלו. כיצד מתקשר הפחד לאבד את החוויות ואת הזהות? כאשר מציגים לאדם את ...

... מציאות, כוח המחשבה, דמיון מודרך, מסע אסטראלי, חוויה אסטרלית, חוויה חוץ גופית, הליכת רוח, ליצור מציאות כרצונך, לרצות לטייל בעולם, לראות עולם, טיולים בעולם, ליצור תחושה, ליצור רגש האם אפשר לחוות כל תחושה או חוויה בלי שהגוף יהיה נוכח בה? אליעד כהן פותח בדיון עמוק ויסודי סביב השאלה האם ניתן לחוות חוויות, תחושות ורגשות מבלי שהגוף עצמו יהיה נוכח באותו מקום שבו מתרחשת החוויה. כדי להבהיר זאת, אליעד מביא דוגמא של אדם שרוצה לטייל בהוואי, ומעלה את השאלה האם אותו אדם יכול להרגיש את התחושה של חופש, הנאה וכיף שמרגישים בחופשה בהוואי, מבלי לטוס פיזית למקום עצמו. הדיון מתפתח לכיוון של בירור עמוק: מדוע האדם בכלל מעוניין בגוף כדי לחוש תחושות מסוימות? אליעד מסביר שהסיבה שאדם מזדהה עם בני משפחתו או עם אנשים אחרים סביבו היא משום שהוא מזדהה מלכתחילה עם הגוף. אם האדם היה מאמין באמת שניתן לחוות הכל ללא גוף, הוא לא היה חש צורך להזדהות עם אנשים אחרים דרך הגוף. ההזדהות עם הגוף היא זו שקושרת אותו למשפחה או לאנשים אחרים, וזו הסיבה שבני אדם לא חווים מציאות בצורה משוחררת לחלוטין מגופם. האם ניתן להרגיש הנאה וחופש בלי הגוף? אליעד ממשיך לנתח ולחדד את הנושא, כשהוא מסביר מה זה בכלל אומר להרגיש הנאה או לחוות חופש בלי שהגוף יהיה נוכח פיזית. הוא מדגים זאת עם דוגמא פשוטה: כאשר אדם הולך לים ומרגיש חופש, זה משום שהים מייצג עבורו מרחב פתוח ותחושת שחרור, בניגוד לסגירות של משרד. אבל תחושת החופש עצמה לא נמצאת בים אלא בתודעה של האדם עצמו. אם האדם יצליח לשנות את תפיסתו ותחושותיו, הוא יוכל לחוש את אותה חווית חופש גם כשהוא במשרד סגור לחלוטין. איך כוח המחשבה יכול ליצור מציאות פיזית? בהמשך, אליעד משתמש בהסבר של רבי נחמן מברסלב מליקוטי מוהרן, לפיו אם אדם יחזק את מחשבתו בצורה ... את היד כדי לוודא, זה מעיד על חוסר אמונה. חוסר אמונה זה הוא הסיבה לכך שכוח המחשבה לא הופך למציאות באופן מידי. מדוע אדם רוצה לנסוע למקומות רחוקים אם הוא יכול לחוות הכל כאן ועכשיו? אליעד מתייחס גם לשאלה הפשוטה והפרקטית יותר: מדוע אנשים בכל זאת רוצים לטוס לחול, לטייל בעולם או להגיע למקומות חדשים, אם תאורטית הם יכולים לחוות את כל הרגשות והתחושות כאן ועכשיו בכוח המחשבה והדמיון? התשובה שאליעד נותן היא שאנשים נוסעים למקומות חדשים בגלל תחושה של חוסר אמונה. האדם לא מאמין שיכול להיות לו באמת טוב כאן ועכשיו, ולכן הוא מחפש את הטוב במקום אחר. אילו האדם היה משוכנע שהטוב קיים כאן, הוא לא היה מחפש אותו בחוץ. כיצד אפשר להרגיש תחושה שלא

... תלוי ברגש, הכל תלוי בשכל, רגש או שכל, איך להרגיש? איך לחזק את הרגש? איך לחזק את השכל? איך לשנות את הרגש? איך ליצור רגש? חוויה רגשית, התבוננות שכלית, התאמה בין חוויה להבנה מה הקשר בין הרגש לשכל, ומה שולט במה? האם הכל תלוי ברגש, או אולי הכל תלוי בשכל? לכאורה, אנשים רבים חושבים שיש ניגוד בין שכל לרגש, אך לפי ההסבר של אליעד כהן, הקשר בין שכל לרגש הוא עמוק יותר מכפי שהוא נראה. לכאורה קיימת שאלה לגבי מה קודם למה - האם השכל משפיע על הרגש או שהרגש הוא שמכתיב את המחשבה. אליעד טוען שהשכל הוא שיוצר את הרגש. המחשבה השכלית של האדם מובילה לחוויה הרגשית שלו. כל מה שאנחנו מרגישים, למעשה, הוא תוצר של מחשבותינו, בין אם הן מודעות ובין אם הן תת - הכרתיות. איך השכל משפיע על יצירת הרגש? כדי להבין את הקשר בין שכל ורגש, אליעד משתמש בדוגמה פשוטה ויומיומית של אדם שניגש לרכב שלו, מנסה להניע, והרכב לא מניע. אדם כזה עשוי להרגיש תסכול, עצבנות, או אולי אפילו אדישות. הרגשות האלו אינם נוצרים סתם כך, אלא בעקבות מחשבות. האדם שואל את עצמו שאלות שכליות: למה הרכב לא מניע?, מה זה אומר עבורי?, איך זה ישפיע על היום שלי?. בהתאם לתשובות שהוא נותן לעצמו, ייווצרו הרגשות. אם הוא יחשוב שזה מצב בעייתי, שהוא מאחר לפגישה חשובה, ושהרכב היה אמור להיות תקין - הוא יחוש כעס או לחץ. אם הוא יחשוב שזה לא משנה, או שיש לו פתרון חלופי פשוט, הוא ירגיש אדישות או אפילו הקלה. לפי אליעד, רגשות תמיד נובעים מפרשנות שכלית שהאדם נותן לאירוע. כיצד מחשבה שכלית יוצרת חוויה רגשית? אליעד מדגים את הרעיון עם דוגמה פשוטה נוספת: אדם שאוהב לאכול בשר מחליט יום אחד להפסיק לאכול בשר, ופתאום הרגש שלו כלפי הבשר משתנה. מה שפעם היה טעים עבורו יכול להיתפס פתאום כמגעיל או לא מושך. השינוי הרגשי הזה לא קרה סתם כך, הוא תוצאה של שינוי מחשבתי. האדם החליט שכלית שהוא לא רוצה לאכול בשר, וכתוצאה מכך הרגש כלפי הבשר השתנה לחלוטין. הרגש, אם כן, הוא תוצר של מחשבות והחלטות שכליות. איך השכל יכול לשנות לנו את ה

... סובייקטיביות, חוויה אובייקטיבית, חוויה סובייקטיבית, ידיעה מלאה, ידיעה חלקית, חוסר ידיעה, לא לדעת, ידיעת המחוייב האם קיים הבדל אמיתי בין חוויה אובייקטיבית לסובייקטיבית? אליעד מסביר באריכות ובפירוט על ההבדלים והקשרים בין אובייקטיביות לסובייקטיביות, ידיעה ואי - ידיעה, תוך שימוש בדוגמא של שולחן כדי ... הוא משוכנע שהשולחן אכן נמצא שם. אבל אליעד מדגיש ששאלה עמוקה יותר היא לא למה יש שולחן, אלא למה האדם רואה שולחן. בכך הוא מציג את השאלה מהזוית של החוויה הסובייקטיבית של האדם ולא מהמציאות האובייקטיבית לכאורה. האם מה שאתה רואה הוא בהכרח המציאות האובייקטיבית? כדי להבין טוב יותר, אליעד מביא דוגמה: כשאדם ... שולחן היא משום שהוא מסוגל לחשוב גם על דברים שהם אינם שולחן, למשל כסא או פיל. כלומר, התפיסה של שולחן מוגדרת דווקא ביחס למה שאינו שולחן. אם האדם היה חווה רק את השולחן ללא יכולת לחשוב על דברים נוספים, המילה שולחן לא הייתה מקבלת משמעות עבורו, והוא לא היה יכול אפילו לשאול למה יש פה שולחן?. אליעד מסביר כי האדם חווה כל דבר בצורה חלקית ולא בצורה מלאה. כשהוא מסתכל על השולחן, הוא חושב בו זמנית על מה שיש סביבו, ובכך מייחס משמעות לשולחן דרך היחס שלו אל דברים אחרים. לכן, הידיעה של יש פה שולחן תלויה גם בידיעה החלקית שהאדם מסוגל להחזיק בה. למה אתה בכלל שואל למה יש שולחן? אליעד מתאר כיצד עצם השאלה למה יש שולחן? מוכיחה שהחוויה של האדם אינה מוחלטת. אם האדם היה משוכנע במאה אחוז שקיומו של השולחן הוא מחויב לחלוטין, לא הייתה מתעוררת בו השאלה למה השולחן נמצא שם. אך עצם העובדה שהאדם יכול להעלות את השאלה למה דווקא שולחן ולא משהו אחר? מלמדת שהחוויה שלו היא חלקית, ולכן לא אובייקטיבית לגמרי. כיצד הידיעה החלקית מאפשרת הבנת משמעות? אליעד מפרט שהיכולת של האדם להבין מהו שולחן תלויה ביכולת שלו לחשוב גם ... על דברים אחרים היא זו שנותנת לשולחן את המשמעות שלו, ולכן הידיעה החלקית (הידיעה שמאפשרת לראות בו זמנית דברים נוספים) היא זו שנותנת משמעות למה שהאדם חווה. האם האדם יכול בכלל לחוות משהו כאובייקטיבי לחלוטין? אליעד מציין שאם האדם היה חווה את המציאות בצורה אובייקטיבית לחלוטין, הוא לא היה מסוגל להבין או לחשוב עליה, משום שהחוויה האובייקטיבית המוחלטת לא הייתה מאפשרת לו להבחין בין דבר לדבר אחר. במקרה כזה, הוא לא היה יכול להגדיר או לתת משמעות לשום דבר, ומכאן לא הייתה לו בכלל שום שאלה על המציאות. למה חוויה מוחלטת מונעת אפשרות לשאול שאלות? אם האדם היה מרגיש שהחוויה שלו (כמו ראיית שולחן) היא מוחלטת, אז לא היה לו שום צורך בשאלות. אדם שואל שאלות רק משום שיש בו אי - ידיעה. הידיעה החלקית, העובדה שהאדם ... במצב של אי - ידיעה מסוימת. למה חשוב להבין שהמציאות איננה מוחלטת אלא תלויה בסובייקטיביות? אליעד מסביר שמטרת ההסבר שלו היא להראות לאדם שהמציאות שהוא חווה היא תמיד סובייקטיבית ולא אובייקטיבית לחלוטין. הוא מדגיש שגם כשהאדם בטוח שיש לו ראייה אובייקטיבית של המציאות, התפיסה שלו עדיין תלויה בהקשרים סובייקטיביים. ... משמעות למה שכן ידוע. למה שאלת למה יש שולחן מוכיחה אי - אובייקטיביות? אליעד מסכם את הרעיון באומרו שעצם העובדה שהאדם שואל למה יש שולחן? מוכיחה שהוא לא חווה את השולחן בצורה אובייקטיבית מוחלטת. אם היה האדם חווה את השולחן באופן מוחלט, השאלה לא הייתה מתעוררת כלל, משום שלא היה מקום לחשוב על אפשרויות אחרות. השאלה מופיעה רק כשיש ספק או אי - ידיעה חלקית. בסיכומו של דבר, אליעד מבהיר באריכות ובדוגמאות חוזרות ונשנות כי כל מה שאדם תופס הוא תמיד שילוב של סובייקטיביות ואובייקטיביות, ושהחוויה שלו תמיד תלויה בהקשרים של דברים נוספים שהוא מסוגל לחשוב עליהם. מציאות מוחלטת, לדעתו, לעולם אינה יכולה להיות נחווית באופן ישיר, משום שהחוויה עצמה תמיד תלויה בידיעה חלקית. האם המציאות אובייקטיבית או סובייקטיבית? מה זה ידיעה חלקית? למה אני שואל שאלות? מהי משמעות של אי - ידיעה? האם מה שאני רואה ...