חווית אמהות, חווית לידה, להביא ילדים לעולם, חוויה וירטואלית, איך ליצור חוויה? לא רוצה להביא ילדים, לא רוצה ילדים, אלהורות, חוויה מקבילה, חוויה זהה, להרגיש כמו אמא, להיות בלי להרגיש עם האם אפשר להרגיש אמהות בלי ללדת ילדים? אליעד כהן מציג שאלה מעניינת: האם אפשר לחוות את החוויה של הורות ואמהות, למרות שלא נולדו לנו ילדים? או האם החוויה הזו שמורה אך ורק לאלו שהביאו ילדים לעולם? דרך דיון מעמיק ומפורט, אליעד מברר את האפשרות של יצירת חוויה פנימית וזהה, גם אם היא אינה מתרחשת במציאות הפיזית. אליעד מדגיש שכל תחושה וכל חוויה מורכבת מצורה ומהות. הצורה היא האופן המדויק שבו מתרחשת החוויה (לדוגמה: אישה שנכנסת להריון ויולדת ילד). המהות היא התוכן הפנימי של התחושה או הרגש שמלווה את החוויה (אושר, עצב, פחד, התרגשות, חרדה וכדומה). האם יש חוויות שהן בלתי אפשריות באופן מוחלט? כדי להבין אם חווית ההורות אפשרית גם ללא ילדים, אליעד שואל את השאלה: האם יש משהו בעולם שמחויב שהוא ... לגבי ביולוגיה ומסביר שאם טוענים שלא ניתן להרגיש חוויית אמהות ללא לידה בגלל חוקי הביולוגיה, צריך לבדוק האם יש חוק ביולוגי מוחלט שקובע שרק אישה שילדה יכולה לחוש את החוויה הזו. הרי אין ניסוח מתמטי או ביולוגי מוחלט המוכיח שחוויה פנימית מסוימת מחייבת קיום מציאות חיצונית ספציפית. מה ההבדל בין חוויות זהות לחוויות דומות? אליעד נותן דוגמה פשוטה: כשצובטים מישהו באצבע אחת ואז באצבע אחרת, התחושה היא שונה. האם זה אומר שהתחושות האלה אינן דומות או שאי אפשר לקרוא להן באותו שם צביטה? ודאי שאפשר. זה רק מראה שכל חוויה, גם אם דומה מאוד, תמיד תהיה שונה בפרטים הקטנים של הזמן, המקום, והאופן שבו היא קרתה. ... תפסיק. כלומר, למרות השוני בפרטים, המהות של החוויה זהה: הכאב הוא אותו כאב במהותו. מה הקשר בין

... או מציאות, חווית הכלום, להרגיש כלום, מציאות דמיונית, חוויה דמיונית, חוויה אמיתית, חוויה שקרית, רובוט חכם אמיתי האם החוויה שלך אמיתית או שהיא רק דמיון? אליעד מסביר לעומק על ההבדל בין חוויה אמיתית לחוויה דמיונית, ומדגיש שכל חוויה שמתעוררת אצל האדם היא למעשה חוויה דמיונית במהותה. הוא מתחיל בדוגמה של אדם שטוען שיש לו שאלות על החוויה שלו. לפי אליעד, עצם קיומן של שאלות מעיד על כך שהחוויה אינה מספקת ואינה שלמה, מאחר שחוויה אמיתית לחלוטין, חוויה מושלמת, לא מותירה מקום לשאלות או לספקות. הוא מוסיף ומסביר שאם החוויה מעוררת שאלות, צריך להחליף אותה לחוויה שלמה יותר. הוא מדגיש שכאשר אדם מחזיק בחוויה שגורמת לו ספק, גם אם יקבל תשובות לכל השאלות שלו, עדיין הוא יזכור את השאלות וימשיך להרגיש חוסר סיפוק. לעומת זאת, אם יחליף את החוויה מראש, הוא לא יזדקק לתשובות כלל. איך לדעת אם החוויה שלי אמיתית או מדומיינת? אליעד משתמש בדוגמה של פיל כדי להמחיש את ההבדל בין מציאות לדמיון. הוא מתאר סיטואציה שבה אדם מגיע וטוען שיש פילים אצלו בבית ... ומצביע על פיל שלא קיים בפועל, לא ניתן לעזור לו באמת, כי הבעיה שלו היא מדומיינת. אליעד מציין שאותו אדם לא רוצה תשובה אמיתית, אלא רוצה פתרון לתחושה המדומיינת שלו. הדוגמה הזאת באה להמחיש כיצד אנשים לעיתים נאחזים בחוויות לא אמיתיות ומצפים לתשובות אמיתיות, אף שהבעיה עצמה אינה קיימת במציאות. האם ישנה מציאות אובייקטיבית מעבר לחוויה שלי? אליעד מחדד את הנושא באמצעות דוגמה נוספת של רובוט חכם. הוא מתאר רובוט שאין לו תודעה, אך מתוכנת לפעול באופן מסוים, למשל לירות כאשר מתקרבים אליו או ... אם האדם מדמיין שאין מציאות כלל, עדיין יש מציאות שבה הדמיון הזה מתקיים. האם ניתן להגיע למצב שבו אין שאלות ואין ספקות כלל? אליעד מתייחס למצב של חוויה בסיסית, שהיא חווית הקיום עצמה. הוא מסביר שכאשר אדם נמצא במצב האולטימטיבי, שהוא המודעות לקיום, אין יותר מקום לשאלות. זהו מצב שבו האדם לא שואל ולא צריך שום דבר נוסף. כל עוד האדם חושב שהוא צריך תשובה או שיש לו ספקות, הוא לא נמצא במצב המושלם של חוויית הקיום הטהורה. האם המטרה היא להגיע לשלווה מוחלטת? אליעד מתייחס לרצון של אנשים להגיע לרוגע או לשלווה. הוא טוען שהשאיפה לרוגע היא לא בהכרח התשובה האולטימטיבית, מכיוון שאדם שחווה רוגע מוחלט יכול לחוש שמשעמם לו או שחסר לו ריגוש . הוא מביא דוגמה של בית קברות כמקום רגוע לחלוטין, אך אף אחד לא באמת רוצה לחיות בבית קברות. אליעד שואל את האדם מה אתה רוצה בסוף?, ומסביר שהשאיפה להגיע למצב בלי ... למצב שאין בו שאלות כלל. הוא טוען שהבעיה האמיתית של האדם היא ההנחה שהוא יודע משהו, בעוד שהאמת העמוקה היא שאין ודאות מוחלטת בשום דבר. מהו מצב של חוויית כלום? אליעד מתאר מצב שהוא מכנה חוויה של כלום, שבו אין שום תחושה של נפרדות או של קיום עצמי. הוא מסביר את המצב הזה על ידי ההבנה שאין

חוויה מושלמת, חוויה מלאה, חוויה קבועה, להבין במאה אחוז, הבנה מוחלטת, הבנה מלאה, הבנה חלקית, בטוח במאה אחוז, בטוח באופן מוחלט, ללכת עד הסוף למה ההבנה נעלמת ואיך להשיג חוויה מושלמת? אליעד כהן מסביר בהרצאה כיצד להשיג הבנה מוחלטת וחוויה מושלמת, ומדוע לעיתים ההבנה או הפתרון ... להבנה מסוימת שמקלה עליו, אך לאחר זמן קצר ההבנה נעלמת, והקושי חוזר שוב. מה המשמעות של הבנה מוחלטת ושל חוויה מלאה? אליעד מדגיש שהבעיה המרכזית היא ... שהוא עדיין יכול לדמיין מצב שבו לא יהיה לו כיף. כך הוא מזהה שמדובר בטוב יחסי בלבד, ולא בטוב מוחלט. החוויה המושלמת היא מצב שבו אין כלל ... מדוע הבעיה חוזרת למרות שנמצא פתרון? אליעד מביא דוגמה ברורה מתוך חיי היומיום: אדם שנמצא באוטובוס צפוף ומרגיש רע בגלל הצפיפות. אותו אדם מצליח לתפוס בשכל ... הופכת להיות מוחלטת. הוא מדגיש שוב ושוב את המושג מאה אחוז, כלומר, שעל האדם להמשיך ולחקור את המחשבות והתחושות שלו עד שיגיע למצב שהוא לא מסוגל ... הוא לא באמת לא בטוח בשום דבר. אם הוא היה באמת לא בטוח בשום דבר, לא הייתה קיימת כלל שאלה של תועלת. מהי חוויה מושלמת וקבועה, ואיך להגיע אליה? חוויה מושלמת וקבועה, לפי אליעד, היא מצב שבו לא רק שעכשיו טוב לך, אלא אתה גם לא זוכר שאי פעם היה לך רע. המצב המוחלט הוא שאתה תמיד נמצא באותה חוויה מוחלטת, לא רק עכשיו אלא גם בעבר ... נוצר על ידי מחויבות מוחלטת לחקירה, מבלי להפסיק אותה לפני שמגיעים לאמת מוחלטת וחד - משמעית. איך לוודא שהחוויה לא תיעלם שוב? אליעד חוזר שוב למילת ... ברגע הנוכחי אלא באופן קבוע, שאין כלל שום בעיה. רק כשיגיע האדם למצב שלא יכול אפילו לדמיין בעיה, תהיה זו חוויה מושלמת וקבועה. איך להשיג חוויה מושלמת? מהי הבנה מוחלטת? מדוע ההבנה ...

חוויה של הארה, מהי הארה רוחנית? התגלות רוחנית, האם הגעת לסוף? חוויה רוחנית, התגלות אלוהית, חוויה מיסטית, כמה הגיעו? אחדות שקרית, אחדות אמיתית, מודעות עצמית, רוחניות מהי הארה רוחנית והאם באמת הגעת לסוף? הארה רוחנית היא מצב שבו האדם חווה תודעה שונה לחלוטין, הבנה עמוקה של המציאות, ושחרור מוחלט מתחושת חיסרון או פחד. בהרצאה זו אליעד כהן מסביר מהי חוויה של הארה, כיצד ניתן לדעת אם אכן חווית אותה, ומהם ההבדלים בין סוגי החוויות הרוחניות שאנשים יכולים לחוות. כיצד מזהים הארה רוחנית אמיתית? ראשית, הארה אמיתית מוגדרת בכך שהיא חוויה שלא משתנה, שלא נעלמת, ולא ניתן לאבד אותה. אם חווית הארה רוחנית, תדע זאת בבירור מכיוון שהיא משנה באופן יסודי ובלתי הפיך את כל תפיסת המציאות שלך. אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה של אדם שמתעורר מתרדמת ארוכה: ... מתעורר, הוא עשוי לחוש שהחיים שלו רק עכשיו התחילו, וכל החוויות שלפני כן אינן שייכות לו. באותה צורה, הארה אמיתית יוצרת תחושה שהחיים שלך עד לאותו רגע היו חסרי משמעות או מציאותיות, ורק עכשיו התחלת לחיות באמת. דוגמה נוספת שאליעד מביא היא של אדם שזכה בלוטו. הוא זוכה בסכום גדול, מרגיש שמחה עצומה, אך לאחר מכן עשוי לגלות שיש אפשרות לזכות בסכומים גדולים יותר או להגיע למצב טוב יותר. באופן דומה, כאשר אדם חווה הארה רוחנית, עליו לשאול את עצמו האם זוהי החוויה הסופית המוחלטת או שאולי קיימת חוויה גדולה עוד יותר שטרם גילה. מה ההבדל בין אחדות שקרית לאחדות אמיתית? אליעד מבחין בין שני סוגים של אחדות: אחדות שקרית - מצב שבו האדם חושב שהוא נמצא באחדות עם המציאות, אך בפועל עדיין קיימת אצלו תחושה של נפרדות או סבל כלשהו. למשל, אדם יכול לומר הכל אחד, אבל עדיין לסבול או לחוש הפרעה ממשהו שקורה סביבו. מצב כזה, לפי אליעד, אינו הארה אמיתית אלא אשליה של ... לחוות שוב מצב של חיסרון. האם ניתן לאבד את ההארה לאחר שחווים אותה? אליעד מסביר שחוויה של הארה אמיתית לא יכולה להיעלם או להיחלש, אחרת זו לא הייתה הארה אמיתית מלכתחילה. אם אדם אומר שהוא חווה הארה אך לאחר זמן מה חוזר לחוות פחד, חיסרון או סבל, סימן שהחוויה שלו לא הייתה הארה אמיתית, אלא סוג של חוויה רוחנית זמנית. הוא מדגים זאת שוב דרך דוגמה של אדם שגילה שיש לו כוחות על. אם הכוחות הללו נעלמים או שהוא שוכח כיצד להשתמש בהם, הדבר מעיד על כך שהחוויה הזו לא הייתה הארה אמיתית, שכן חוויה אמיתית איננה ניתנת לשינוי או להיעלמות. מדוע אסור להגדיר את החוויה של הארה? נקודה נוספת שאליעד מדגיש היא הסכנה שבהגדרת החוויה של הארה. ברגע שאתה מגדיר או מתאר את החוויה בצורה מוגדרת, אתה יוצר הפרדה בינה לבין שאר המציאות. ההארה האמיתית היא מצב שבו אין שום הגדרה ואין שום הפרדה בין האדם לבין כל דבר אחר. במילים אחרות, מי שהגיע ... האדם לא רואה אור, לא רואה חושך, לא יודע, לא זוכר ולא מרגיש שום דבר מוגדר. במצב כזה אין מה לתאר ואין מה להגדיר. האם תמיד ניתן לחוות הארה עמוקה יותר? אליעד מסביר שגם מי שחווה הארה אמיתית, חייב תמיד לשאול את עצמו האם זוהי באמת החוויה הסופית המוחלטת או שאולי יש רמת עומק נוספת שעדיין לא התגלתה לו. אפילו אם אדם חווה משהו שנראה לו מושלם ומוחלט, עדיין קיימת האפשרות שהחוויה הבאה תהיה עמוקה או מוחלטת אף יותר. הוא מסביר זאת דרך פרספקטיבה של רבי נחמן, שאומר כי בכל דרגה רוחנית שהאדם מגיע אליה, תמיד קיימת האפשרות לעלות לדרגה ... מאושר בצורה יציבה. אבל אם קיימת אפשרות אפילו תאורטית שהחוויה שלו תשתנה או תיעלם, הוא לעולם לא יגיע לאושר מוחלט ויציב. הארה אמיתית היא בדיוק כמו אותו עשיר שאינו יכול לאבד את עושרו לעולם, ולכן רק הארה כזו יכולה להיות ... שעדיין לא הגעת להארה האמיתית. ההארה היא מעבר לכל הגדרה, חוויה, או שינוי. מי שחווה הארה אמיתית באמת לא שואל את עצמו שאלות ולא מחפש הסברים, מכיוון שאין אצלו יותר תחושת חיסרון או ספק. מהי הארה רוחנית? איך יודעים אם הגעתי להארה? האם הארה יכולה להיעלם? מה ההבדל בין אחדות אמיתית לשקרית? האם הארה היא סוף הדרך? האם אפשר להיות ...

חווית המציאות כאלוהים, להיות אלוהים, התחדשות, שינוי חוויה, צמחונות, למה דברים קורים, לשנות הרגלים איך להפוך את החשיבה החיובית לאמיתית ויציבה? ... את החשיבה החיובית ליציבה ולאמיתית באמת. אנשים רבים מנסים לחשוב בצורה חיובית, להגיד לעצמם שהכל טוב, אבל בתוך תוכם הם עדיין מרגישים שמשהו לא בסדר, ולכן זה לא עובד לאורך זמן. אליעד מסביר שהסיבה לכך היא פשוטה: החשיבה החיובית אינה מתאימה לאמת הפנימית של האדם, ולכן נוצר פער בין המחשבות לרגשות . לדוגמה, אדם שמרגיש רע וחושב בצורה שלילית, מנסה להגיד לעצמו יהיה בסדר, הכל טוב, החיים יפים, אך בפועל אינו מאמין ... מתוך הבנה אמיתית של המציאות ולא מתוך שכנוע עצמי מלאכותי. למה חשוב להבין את האמת על המצב? אליעד כהן מסביר שמה שגורם לאדם להרגיש טוב או רע הוא לא המציאות עצמה, אלא הפער בין הציפיות שלו לבין מה שקורה במציאות. כאשר המציאות מתאימה לציפיות - האדם מרגיש טוב, וכאשר המציאות שונה מהציפיות - האדם מרגיש רע. לכן, הוא טוען שחשוב להבין את האמת על המצב באופן אובייקטיבי ככל האפשר. לדוגמה, אם אדם רוצה להשיג משהו מסוים ואינו מצליח, הוא מרגיש רע משום שהמציאות שונה מהציפיות שלו. במקום לחשוב הכל יהיה בסדר, אליעד מציע לבדוק את המצב באופן ... יפים, אך בתוכו הוא אינו מאמין בהם באמת, ולכן הוא נשבר במהרה כאשר המציאות מוכיחה לו אחרת. המוח יודע שהוא משקר לעצמו, ולכן התחושה הטובה חולפת במהירות. אליעד מציע פתרון חלופי: במקום לנסות לחשוב חיובי באופן שטחי, ... הוא כבר לא צריך לברוח לחשיבה חיובית מלאכותית. במקום זאת, הוא פשוט מבין את המציאות בצורה עמוקה ושלמה יותר. לדוגמה, אם מישהו מרגיש בודד, הוא צריך להבין מה גורם לו להרגיש בודד - האם זו המציאות עצמה או הפירוש שלו למציאות? אם הוא יבין שהתחושה שלו נובעת מפרשנות פנימית, יהיה לו קל יותר לשנות את הפרשנות הזו, ואז הוא לא יצטרך לשקר לעצמו שהוא לא בודד. הוא באמת יפסיק להרגיש כך. מדוע חשוב להפסיק לברוח מהמציאות? אליעד כהן מבהיר כי בריחה מהמציאות לעולם אינה פותרת את ... אם היו אומרים לה שיתעללו בה שם, האם עדיין הייתה רוצה להגיע לשם? היא מיד שוללת זאת. מכאן הוא מסיק שהאוקיינוס מייצג בעבורה חוויה חיובית של רוגע, חופש ושלמות. אך מהו החופש הזה? היא טוענת שהיא כבר חופשייה, אך גם מבקשת חופש - מה שמעיד שהיא לא בטוחה מה היא באמת מחפשת. הפער בין החוויה הקיימת לרצון לשינוי אליעד מראה לה כי מצד אחד היא טוענת שטוב לה, אך מצד שני היא מחפשת משהו נוסף. הוא מבקש ממנה לחשוב: אם היא כבר באוקיינוס, האם עדיין תרגיש שהיא בבאר? מה בדיוק היא מצפה למצוא שם? אם הייתה יכולה לבקש כל דבר מאלוהים, מה הייתה מבקשת? ... יכול, שאני אחד איתו. אליעד מתקן אותה: להיות אלוהים זה לא להיות אחד עם אלוהים - אלא להיות הוא עצמו, לא לנסות לשמר פערים. החוויה של חופש מוחלט אליעד מסביר לה שהיא רוצה להיות חופשייה, אך בפועל היא עדיין מוגבלת ... בכך. החופש שהיא מחפשת אינו חיצוני אלא שינוי בדרך שבה היא חווה את המציאות. אם היא רוצה לחוות חופש מוחלט, היא צריכה להגיע לתחושה שהיא יוצרת את כל מה שקורה סביבה. כאשר אלוהים מסתכל על הרחוב, הוא חווה שהוא מזיז את האנשים. כדי להגיע לחוויה הזאת, היא צריכה לברר מהו האני שלה - האם זה הגוף שלה בלבד, או משהו מעבר לכך? שאלת האני והחוויה של המציאות אליעד מסביר לה שהחוויה שלה מושפעת מהאופן שבו היא מגדירה את עצמה. אם היא אומרת אני ומתכוונת רק לגוף שלה, אז היא תחווה את עצמה כמוגבלת. אם היא תשנה את נקודת המבט שלה ותראה את עצמה כמי שיוצרת את המציאות, היא תחווה זאת. החוויה שאותה היא מחפשת היא הבנה אמיתית שהכל מתרחש מתוך רצונה. כדי להגיע להבנה הזו, עליה לשאול: מי אני?, מי גורם לי לחשוב?, מי גורם לי לרצות?, מי גורם לי להיות קיימת?. הבנת ההתחדשות והיצירה המתמדת אליעד מדגיש שהאדם מרגיש חוסר חופש כי הוא תופס את המציאות כהמשכיות של העבר. אם היא תבין שהמציאות נוצרת בכל רגע מחדש, ... אש מחממת מים, היא חווה שזה קבוע, אך אם הייתה חוקרת לעומק, היא הייתה מגלה שהחוקיות עצמה אינה קבועה אלא נוצרת מחדש כל הזמן. החוויה האמיתית היא להבין שכל רגע המציאות נוצרת מחדש, מה שאומר שגם היא עצמה נוצרת בכל רגע מחדש. בירור האמת כדי לשנות את החוויה כדי להגיע לחוויית האין - סוף, אליעד אומר שאין מנוס אלא לברר את האמת עד הסוף ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. עליה ... בשר ללחם, או שהיא פשוט חונכה לחשוב כך. ברגע שהיא תבין שאין באמת הבדל, היא תוכל לשבור עוד חומות פנימיות בתודעה שלה. המעבר לחוויית האלוהות אליעד אומר לה שהיא כבר אלוהים, אך היא חווה את עצמה כמוגבלת כי היא רגילה לחוות את ... את המנגנון שמניע אותה, היא תחווה את עצמה כאלוהים. סיכום אליעד מוביל אותה להבנה שהחופש שהיא מחפשת אינו חיצוני אלא שינוי בחוויה הפנימית שלה. כדי לחוות חופש מוחלט, היא צריכה להבין שהיא יוצרת את כל מה שקורה. הדרך ... ישנים. כאשר היא תבין שהמציאות נוצרת מחדש בכל רגע, היא תחווה התחדשות אינסופית ולא תהיה מוגבלת יותר. הבנת התודעה והמציאות חוויית החופש האינסופי תהליך בירור האמת איך להשתחרר מהרגלים מגבילים

רגש או שכל, חוויה רגשית והתבוננות שכלית, אין חוויה, אין כלום, הבנת הספר להיות אלוהים האם אפשר להגיע להבנה רוחנית רק דרך השכל? אליעד כהן מסביר כי כל תהליך רוחני אמיתי חייב לכלול גם את המימד הרגשי וגם את המימד השכלי. אין אפשרות להבין משהו באמת, אם לא מרגישים אותו. כלומר, גם אם האדם מבין בשכל את הרעיון שהוא לומד, זה לא יספיק כדי שירגיש טוב או יהיה מאושר. הרגש חייב להיות נוכח, וכל הלימוד בסופו של דבר הוא למעשה לימוד רגשי. אליעד מדגיש שאין משמעות למה שלמדת אם לא הרגשת את זה. למשל, אפשר להבין בשכל שאתה אלוהים, אך השאלה החשובה היא האם אתה באמת מרגיש שאתה אלוהים? ההרגשה היא המבחן האמיתי של ההבנה. למה אנשים מרגישים עומס שכלי בלימוד רוחני? אליעד מתייחס לתופעה של עומס שכלי, המלווה את האדם כשהוא לומד תכנים רוחניים עמוקים, כמו אלו המובאים בספר להיות אלוהים. אנשים רבים חווים עומס זה, כי החומר עמוס מאוד בברורים לוגיים ומנטליים. החוויה של עומס שכלי נובעת מכך שהלימוד מאוד שכלי וחסר בו לעיתים הצד הרגשי . כלומר, הלב, הרגש והחוויה הם אלה שחסרים לאדם במקרים רבים, כשהוא לומד רק דרך ההבנה השכלית. כדי להתמודד עם העומס השכלי, אליעד מציע לשלב את הצד הרגשי. כלומר, לא רק לשאול את עצמך אם הבנת את החומר, אלא גם לשאול מה אתה מרגיש לגבי ההבנה הזו. כשיש איזון בין השכל לרגש, האדם מרגיש שהוא באמת מבין את הדברים, ואז ההבנה הופכת להיות מוחשית וחיה. האם אפשר לחוות הבנה ללא חוויה רגשית? אליעד כהן מדגיש את הרעיון המרכזי כי ללא חוויה, אין כלום. הוא אומר באופן ברור וחד - משמעי כי בלי החוויה אין הבנה אמיתית. כששאלו אותו אם אפשר להגיע להבנה ללא חוויה, אליעד הסביר שאם אין חוויה, אז בעצם אין כלום. זהו לא מצב שבו האדם מבין משהו ואז יש חוויה נוספת שמגיעה אחר - כך, אלא החוויה היא חלק בלתי נפרד מההבנה עצמה. אם אין חוויה, המשמעות היא שאין באמת הבנה או שיש הבנה חלקית בלבד. כל רעיון רוחני חייב להתקיים ברובד ה

... אנשים נוסעים לטייל? איך ליהנות מטיול? לנסוע לטייל בחול, לאכול במסעדות, לשנות חוויה, חוויה חדשה, טיולים בחול, נופש בחול, למה אנשים נוסעים להודו? למה אנשים ... במיוחד בחול. הוא מתחיל בשאלה, מדוע בכלל אנשים נוסעים לטייל? התשובה הראשונית היא שאנשים מחפשים תחושת התחדשות. כלומר, אנשים רוצים לחוות דברים חדשים, לראות נופים ... כהן בודק את ההנחה שהסיבה לנסיעות לטיולים היא ההתחדשות. הוא שואל שאלות מאתגרות: אם אדם נהנה מתחושת ההתחדשות, האם הוא ייהנה גם מפירוק מצלמה או מהרכבת שולחן? אלו גם פעולות חדשות שהוא מעולם לא עשה, אך רוב האנשים לא ירגישו סיפוק מיוחד מפעולות כאלה. מכאן עולה שההתחדשות עצמה היא לא הסיבה ... כלא? שהרי גם שם תהיה התחדשות. מכאן ברור שלא כל התחדשות באמת מעניינת את האדם, אלא יש סוג מסוים של חוויה או התחדשות שהוא מחפש, ורק אליה הוא מתחבר באמת. איך אנשים מחליטים לאן לטייל? אליעד כהן מסביר כי אנשים בוחרים מקום בהתאם לחוויות ספציפיות שהם מאמינים שיחוו במקום שאליו הם נוסעים. לדוגמה, אדם ... רוצה ליהנות מחוף הים, שופינג או מסיבות. למה דווקא שם? כי הוא מאמין שרק שם הוא יכול להשיג את התחושה הספציפית שהוא מחפש. אך האם באמת כשהוא מגיע לשם הוא יחווה בהכרח את מה שציפה? לא בהכרח, כי חוויות הן סובייקטיביות, וייתכן שאדם ייסע למקום מסוים ודווקא לא ייהנה בו, למרות כל ההכנות והתכנונים. לכן, אליעד מדגיש שהחוויה המבוקשת לא מחויבת להתרחש, אלא היא נובעת ממחשבות ותנאים סובייקטיביים. האם אפשר להשיג את חוויית הטיול בלי לנסוע? אליעד כהן מסביר שהחוויה שהאדם מחפש בחול, בעצם נמצאת אצלו בראש. הוא נותן דוגמה שאדם שרוצה להרגיש שמשרתים אותו יכול להשיג את התחושה הזו גם כשהוא נמצא במקום שבו כביכול מתעללים בו, אם יצליח לפרש את המציאות אחרת. הוא טוען שכל חוויה היא פרשנות של המחשבות בראש, ולכן ניתן להשיג את כל סוגי החוויות בלי לטייל בכלל, פשוט באמצעות שינוי החשיבה. מהו היתרון בנסיעות ובטיולים לעומת השגת החוויה בבית? עם זאת, הוא מסביר שיש יתרון בטיולים ובחוויות חיצוניות. היתרון הוא שזה מאפשר לאדם לשחק את המשחק שבו הוא יוצר ... כדי ליהנות בטיול. אליעד מסביר שיש דרך ביניים - לדעת לנהל את המינון שבו אתה מחליט כמה תלוי תהיה בחוויה החיצונית וכמה תדע ליהנות בכל מצב ובכל תנאי. האם אפשר לשלוט ברגשות ובחוויות שלנו? אליעד כהן מתייחס לשאלה האם באמת אפשר לשלוט ברגשות ובתחושות שלנו במלואן? לטענתו, אם אדם יצליח להבין עד הסוף שכל חוויה שהוא מחפש היא רק תוצאה של פירוש פנימי, הוא יוכל לחוות את כל התחושות בכל מקום בעולם, בלי צורך בטיולים או בשינוי מצבים חיצוניים. ... בגיהינום וליהנות, כי הכל תלוי בפרשנות ובמחשבות של האדם עצמו. אליעד משתמש בדוגמה הזו להדגיש שכל חוויה שהאדם מחפש בטיול יכולה להיות מושגת במקום שבו הוא נמצא, בלי תלות במקום או בזמן. כיצד ליישם את הרעיון הזה ביום יום? אליעד מסביר שהיישום הוא להבין כיצד נוצרת החוויה המבוקשת במוח שלנו. אם אדם נהנה מתכנית בטלוויזיה כמו נשיונל גיאוגרפיק, הוא יכול לבדוק מה בדיוק גורם לו להנאה, ואיך אפשר ליצור את אותה תחושה גם מתוכן אחר כמו פרסומות. ברמה העמוקה יותר, אליעד אומר שאדם צריך ... או לדחות כל דבר, לפי רצונו, כי רק כך הוא באמת חופשי ולא תלוי בשום דבר חיצוני. מי שמסוגל לשלוט בתחושותיו, אף אדם ואף אירוע לא יוכל לאיים עליו או לשלוט בו. לסיכום: מדוע אנשים נוסעים לטייל? אנשים נוסעים לטייל כי הם מחפשים חוויות מסוימות שהם מאמינים שניתן להשיג אותן רק במקומות ספציפיים. אבל ...

חוויה והבנה, לחוות את מה שאתה לא מבין, התאמה בין חוויה להבנה האם אפשר לחוות משהו שלא מבינים במאה אחוז? אליעד כהן מסביר שתחושת החוויה של האדם תמיד מותאמת במדויק לרמת ההבנה שלו. לפי דבריו, לא ניתן לחוות משהו במלוא העוצמה אם לא מבינים אותו במלוא העוצמה. החוויה אינה יכולה להיות שונה או חזקה יותר מההבנה שיש לאדם ביחס לנושא מסוים. ככל שהאדם יבין דבר מסוים באופן עמוק יותר, כך הוא יחווה אותו בצורה עמוקה וחזקה יותר. לעומת זאת, ככל שרמת ההבנה פחותה, כך גם עוצמת החוויה תקטן בהתאם. לדוגמה, אם אדם אינו בטוח במשהו ב - 100 אחוז, עוצמת החוויה שהוא יחווה תהיה בהתאם לכך, כלומר, לא מוחלטת ולא מלאה. הוא יחווה באופן חלקי ומוגבל בלבד. חוויה מלאה ומוחלטת אפשרית רק כאשר קיימת הבנה מלאה ומוחלטת. מה הקשר בין רמת ההבנה לבין עוצמת החוויה? הקשר בין הבנה לחוויה הוא קשר ישיר ומוחלט. אליעד מדגיש שתחושת החוויה תמיד תואמת בדיוק את מידת ההבנה. אם האדם מבין יותר, הוא יחווה יותר, ואם הוא מבין פחות, הוא יחווה פחות. לא ניתן להפריד בין השניים, כיוון שהחוויה היא הביטוי המעשי והרגשי של ההבנה הקיימת באותו רגע. לדוגמה, אדם שיש לו ספק או אי - ודאות לגבי נושא מסוים, ירגיש את החוויה הקשורה לאותו נושא במידה חלקית בלבד. הספק מפחית מהעוצמה והשלמות של החוויה, מאחר שאין הבנה מלאה שתאפשר חוויה מלאה. האם קיימת אפשרות לחוות יותר ממה שמבינים? אליעד כהן מציין בבירור שאין אפשרות כזאת. החוויה תמיד תהיה בהתאם לרמת ההבנה שיש לאדם. אין סיטואציה שבה אדם יחווה חוויה באופן מלא, אם הוא לא מבין את הדברים בצורה מלאה. לכן, אנשים שרוצים לחוות דברים בעוצמה רבה יותר חייבים קודם כל לשפר את ההבנה שלהם. ככל שהם מבינים טוב יותר, כך הם יוכלו ... עליו להבין באופן מלא ועמוק מהי אהבה. ללא הבנה מלאה, החוויה שלו תמיד תהיה חלקית ולא מושלמת. הוא יכול להרגיש התרגשות או משיכה, אך לא יחווה אהבה במלוא עוצמתה אם ההבנה שלו את מושג האהבה חלקית בלבד. מדוע ההבנה חשובה לחוויה מושלמת? אליעד מסביר שהחוויה היא שיקוף ישיר של ההבנה, ולכן הבנה מלאה חיונית כדי לחוות משהו באופן מלא. ללא הבנה מוחלטת, אי אפשר לחוות באופן מוחלט. לכן, מי שמעוניין בחוויה מושלמת חייב להשקיע קודם כל בהבנת הדבר שהוא רוצה לחוות. לדוגמה, אדם ששואף לחוות את האושר בצורה מלאה ומוחלטת, צריך להבין באופן מושלם את המשמעות של המושג אושר. אם יש ספק או חוסר הבנה בנושא זה, החוויה שלו תהיה חלקית בלבד, והאושר שהוא יחווה יהיה מוגבל ומצומצם ביחס למה שהיה יכול לחוות אילו הייתה לו הבנה מלאה. האם חוויה חלקית היא שלילית? אליעד לא אומר שחוויה חלקית היא שלילית בהכרח, אלא רק מציין עובדה שהחוויה תמיד משקפת את ההבנה. חוויה חלקית אינה דבר רע או טוב באופן מוחלט, אלא פשוט מציאות שמתקיימת כאשר ישנה הבנה חלקית. לכן, אין לשפוט את ה

... משמעות המילים, לשים לב למילים, שורפים אותך באש, ניתוח חוויה, השקרים של המדינה, איך עובד המוח? מעשה ממלך ענו מהם סודות החיים והמציאות לפי אליעד כהן? בתחילת ההרצאה, ... וההטעיות בתהליך תפיסת המציאות. כל מחשבה, מילה או תחושה שלנו מעוותת את תפיסת המציאות ומבוססת על מניפולציות. לדוגמה, כאשר אדם רואה קיר, עליו להבין שהקיר הוא ... תהליך גילוי האמת? השלב הראשון בתהליך הוא להבין שמאחורי כל תחושה, מחשבה או מילה יש מניפולציה. לדוגמה, כאשר אדם אומר כולם אומרים את זה, הוא מוסיף את המילה כולם מתוך רצון ... תהליך החקירה העצמית? תהליך החקירה העצמית נוגע גם לניתוח כל חוויה שנחווה. כאשר אדם רואה כוס, למשל, עליו לבדוק מהי המשמעות של הציורים שעל הכוס. איך הציורים הללו משפיעים על החוויה שלו? אליעד כהן מסביר שכשאדם חווה תחושה מסוימת, עליו לבדוק אם החוויה נובעת מהחושים שלו, מהזיכרון או מהחשש לגבי העתיד. כל חוויה בנויה על שילוב של שלושה אלמנטים: תחושת ההווה, זיכרונות העבר וחששות העתיד. מה הקשר בין חוויות למציאות? על פי אליעד כהן, כל חוויה שלנו קשורה למניפולציות של החושים, הזיכרון והתודעה. הוא מבקש מהאדם לפרק כל חוויה לגורמיה, כדי להבין מאיפה היא נובעת. לדוגמה, חווית הכאב לא נובעת רק מהכאב הפיזי, אלא גם מהזיכרון הקודם על כאבים דומים ומהחשש שהכאב ימשך בעתיד. על האדם להבין שהחוויה שהיא נראית לנו כמציאות היא למעשה תוצאה של מניפולציות שונות של התודעה והזיכרון. מהי נקודת לא יודע? השלב ... הדרך להגיע לנקודת לא יודע היא על ידי הטלת ספק בכל פרט של החוויה, כך שבסופו של דבר האדם יגיע למצב של לא יודע, שהוא הדרך האמיתית לראות את המציאות כפי שהיא. מהו סוד החיים לפי ... אותנו לנקודת לא יודע. ככל שנחקור את המילים, המחשבות והחוויות שלנו לעומק, כך נגיע ליותר אמת ונוכל לראות את המציאות בצורה ברורה יותר. חקירה עצמית וגילוי האמת תפיסת ... של התודעה הטלת ספק ושבירת תפיסות שקריות הבנה עמוקה של חוויות ורגשות השפעת הזיכרון והעתיד על ההווה הקשר בין המציאות לחלום התוכן עוסק בפירוש עמוק לסיפור של רבי נחמן ולרעיונות ... אומר כולם אומרים את זה - מדוע הוא הוסיף כולם? אולי הוא מרגיש חלש ומנסה לחזק את עמדתו דרך קונצנזוס? אם אדם אומר אני חייב - האם הוא באמת חייב, או שהוא פשוט רוצה? לכל מילה יש ... הוא יכול להבין שכלום זורם בצורת אבן. כאשר אדם חווה כאב - החוויה עצמה מורכבת מתפיסות עבר, הווה, ועתיד. אם הוא יפרק את החוויה עד הסוף, הוא יבין שהיא תלויה בזיכרון שלו ובתפיסת הזמן. מי שמעמיק בכך מגיע למצב שבו אין לו ידיעה ברורה על דבר, וכך הוא מתקרב לאמת האמיתית, שאינה ניתנת להמשגה. חקירת החוויה כל חוויה שאדם חווה יש לחקור אותה לעומק: אם הוא רואה ציורים על כוס - עליו לשאול איך הציורים משפיעים על החוויה שלו את הכוס. אם הוא חווה פחד - עליו לבדוק מהיכן הפחד מגיע: האם הוא מבוסס על חוויות עבר? על חששות לעתיד? על הכאב בהווה? באופן כללי, כל חוויה בנויה משילוב של שלושה אלמנטים: תחושת ההווה. זיכרונות העבר. חששות העתיד. אם האדם יפרק כל חוויה למרכיביה, הוא יוכל לראות כיצד היא בנויה, ואז - כשהוא יגיע לשורשה - החוויה תיעלם. הקשר לחלום המציאות דומה לחלום. בחלום, אדם אינו זוכר שהיה בחלום אחר קודם לכן, אך זה לא אומר שזה לא ... שבתוכה. עליו לחקור כל מילה וכל מחשבה שהוא אומר, ולפרק כל חוויה לרכיביה. התוצאה הסופית של חקירה זו היא הגעה למצב של לא יודע, שבו האדם מפסיק להיאחז בידיעותיו הקודמות, וכך ...

... כיצד להפוך חיסרון ליתרון ומה הקשר לאושר? אליעד כהן מסביר שכל אדם מתמודד עם חסרונות בחיים, תחושות שליליות וקשיים, ובדרך כלל אנשים רואים בהם דברים שליליים שיש להיפטר מהם. אך האמת עמוקה יותר, וישנה דרך שבה ניתן להפוך את כל החסרונות והבעיות ליתרונות, מה שמוביל לאושר פנימי אמיתי. למה אנחנו מרגישים חסרונות בחיים? אליעד כהן מסביר שאדם מרגיש חיסרון כאשר הוא חווה את המציאות בצורה לא מושלמת. לדוגמה, אדם רעב מרגיש חיסרון כי הוא לא מצליח לחוות את תחושת השובע. אדם עצוב מרגיש חיסרון כי חסרה לו השמחה. אדם לחוץ או חרד מרגיש חיסרון כי הוא לא מצליח להגיע לשקט ולביטחון. המנגנון הבסיסי של הרגשת חיסרון הוא תחושה שמשהו חסר או משהו לא בסדר. מהי הטעות המרכזית בהתמודדות עם חסרונות? אליעד כהן מציין שהטעות המרכזית של בני אדם היא הניסיון להיפטר מן החיסרון על ידי השגת יתרונות חיצוניים. למשל, אם אדם מרגיש עצוב, הוא ינסה לשמח את עצמו בעזרת משהו חיצוני כמו בילוי, כסף או הצלחה חברתית. אך הפתרונות האלה תמיד יהיו זמניים, כי ברגע שההנאה החיצונית נגמרת, האדם שוב יחזור להרגיש את החיסרון. לכן, כל פתרון חיצוני יהיה זמני בלבד ולא ייתן לאדם אושר אמיתי. כיצד אפשר באמת להפוך חיסרון ליתרון? אליעד כהן מלמד את ... יש להבין שהחיסרון עצמו יכול להפוך ליתרון על ידי שינוי תפיסתי פנימי. ההיגיון הוא כזה: כל תחושה של חיסרון נוצרת מפער בין הרצוי למצוי, וכדי להפוך את החיסרון ליתרון, יש לשנות את הרצוי או את תפיסת המצוי. לדוגמה, אם אדם מרגיש לבד וסובל מזה, הוא יכול לשאול את עצמו למה בכלל הוא רוצה חברה? ואם הוא יחקור עמוק, הוא יגלה שהרצון שלו בחברה נובע מכך שהוא חושב שלבד ... נקודות מבט נוספות שבהן החיסרון הוא דווקא יתרון ברור. לדוגמה, אם אדם איבד את עבודתו והוא מרגיש שזה חיסרון גדול, הוא יכול לשאול את עצמו למה זה רע שאיבדתי את העבודה? האם יש אפשרויות חדשות שאוכל לנצל דווקא עכשיו, שלא היו מתאפשרות ... כל התהליך הזה של חקירה פנימית, הבנת החסרונות והפיכתם ליתרונות, מוביל את האדם לשחרור מסבל ומתחושה של חוסר, ומאפשר לו לחיות חיים מלאים, שלמים ומאושרים באמת. איך להפוך חיסרון ליתרון? מהו אושר אמיתי? איך להפסיק לסבול? איך ... פתאום מקבל תודעה שיש בה רצף של עבר, כאילו תמיד היה פה קיר, אבל בפועל הכל נוצר עכשיו, כולל התחושה והזיכרונות על עבר שנראה אמיתי. מה המשמעות של עבר ותמונות בראש? שאלה שהופנתה לאליעד עסקה במשמעות של עבר. לפי ההסבר, עבר הוא בסך ... כמו תמונת עומק בציור: הציור עצמו שטוח, אבל נראה לאדם כתלת מימד. כך גם לגבי הזמן, שבו האדם מרגיש שיש אתמול, היום ומחר, אבל בפועל הכל קורה ברגע הזה, כאשר חוויית המרחק בין תמונות שונות נקראת זמן. לכן מה שהאדם קורא לו אתמול הוא למעשה חוויה ותמונה שעולה כרגע בראשו. איך זה שכולם רואים את אותה מציאות, או לפחות כך נדמה? נשאלה שאלה כיצד ייתכן שכולם רואים שולחן, או ... להבין שהכל נמצא בתודעה שלי? אליעד טוען שכאשר האדם חווה את המציאות כמשהו חיצוני ויציב, הוא מרגיש שהדברים הם מאוד ממשיים ואי אפשר לערער עליהם. אבל אם האדם מבין שכל מה שהוא חווה, כולל האנשים סביבו, הם חלק מהתודעה שלו, אז הוא מבין שיש הרבה פחות ממשות לחוויה החיצונית. ממש כמו בחלום: אפשר לראות המון דמויות ואירועים, אבל ברגע שנזכרים שהכל מתרחש בתודעה של החולם, האחיזה של החולם ... שאר הדמויות ואירועי החלום, מקורם בו עצמו. כשאדם חולם שיש אנשים סביבו, נראה לו שיש להם דעות ותחושות, אבל הכל בעצם רק בתוך הדמיון שלו. זו המחשה לכך שבמציאות הערה גם כן ייתכן שהכל מתרחש בתוך האדם עצמו, והאחרים לאו דווקא קיימים מחוץ לתודעה שלו. כיצד מתקשר הפחד לאבד את החוויות ואת הזהות? כאשר מציגים לאדם את האפשרות שהזמן לא קיים כרצף, או שכל העבר והעתיד נוצרים כרגע בתודעתו, הוא עלול לחשוש לאבד את תחושת היציבות. למשל, אדם חושב שיש לו עבר שחשוב לו, וכשהוא מגלה שהעבר הזה עלול להיווצר רק כרגע כחלק מהתמונה, הוא מפחד לאבד את תחושת הביטחון והמשמעות. אליעד מסביר שממילא, אם זה באמת לא היה שלך, עדיף שתדע שזה לא שלך מאשר להיאחז באשליה. בסוף, אם אתה מגלה ... אין חיבור מחייב בין התמונות, והרצון לחתוך לא באמת מחייב שתהיה פעולת חיתוך. הכל מתחבר רק בחוויה של רצף. האלטרנטיבה היא שתמיד נוצר עכשיו זיכרון של אתמול רציתי וחתכתי, אבל אי אפשר באמת להוכיח שרצף הזמן קיים אובייקטיבית. ... בבחירה. אבל יש כאן שתי רמות מבט: 1. ברמה של העולם היומיומי, האדם משוכנע שהוא בוחר ופועל ומרגיש שיש תכלית ומטרה למעשיו. 2. ברמה העמוקה, הכל מתהווה בלי קשר לסיבה ותוצאה, והאדם אינו יכול להוכיח שהוא המקור לפעולותיו. מה משמעות חווית הזמן שכולם נוטים להאמין בה? אדם חווה שהדברים ממשיכים מרגע לרגע, ולכן נדמה שיש המשכיות לעבר. אבל לפי ההסבר, ברגע זה נוצרים כל הרגעים הקודמים כזיכרונות, ובעצם אין רצף אמיתי אלא תחושה של רצף. דוגמה שמובאת: אדם הולך ברחוב, רואה בית וחושב שאתמול גם ראה את אותו בית, אבל מי אמר שלא רק עכשיו נוצר לו הזיכרון ... אבל בפועל כולם דמויות דמיוניות בחלומו של החולם. מדוע רעיון זה עשוי לגרום לאדם לאבד את תחושת הרצון והמאמץ? האדם מ