אובייקטיביות, סובייקטיביות, נייטרליות, שיפוטיות, אובייקטיביות עיתונאית, אובייקטיביות בתקשורת, אובייקטיביות בעיתונות, אובייקטיביות התקשורת, חשיבה נייטרלית, חשיבה אובייקטיבית, חשיבה סובייקטיבית
מהם ההבדלים בין אובייקטיביות, סובייקטיביות, נייטרליות ושיפוטיות?
במהלך ההרצאה, אליעד עוסק בהבדלים בין אובייקטיביות, סובייקטיביות, נייטרליות ושיפוטיות, תוך כדי ניתוח מעמיק של איך כל אחת מהתפיסות הללו משפיעה על הדרך בה אנו קולטים את המציאות ומבצעים שיפוטים. הוא מציין כי אובייקטיביות אינה בהכרח תוצאה של קיום מציאות אובייקטיבית או אמת מוחלטת, אלא היא אוסף של כלים ומבנים שמאפשרים לנו לפרש מציאות בצורה שמפחיתה הטיות אישיות.
כחלק מהנושא של אובייקטיביות בעיתונאות ובתקשורת, אליעד מסביר כיצד עיתונאים ומראיינים עשויים להשפיע על התפיסה של הצופה באמצעות שאלות שמנחות לתשובות מסוימות. הוא נותן דוגמאות מראיונות שבהן יש לכאורה איזושהי מניפולציה בכדי להשפיע על הדעה של המגיב. לדוגמה, כאשר מראיין שואל שאלה בצורה שעשויה להנחות את המרואיין לכיוון מסוים, הוא עשוי להיתפס כאדם לא אובייקטיבי.
בהמשך, אליעד בוחן את המושג "נייטרליות" ומסביר כי קיימת בעיה בכך שאי אפשר באמת להיות ניטרלי כאשר אנו מתמקדים בצד אחד של נושא מסוים. כך לדוגמה, אם שני אנשים מציגים דעות שונות, אחד יכול להגיד "זה נכון" והשני "זה לא נכון", וכאשר אדם עומד בצד אחד הוא לא באמת רואה את כל התמונה. השאלה שנשאלת היא, האם הנייטרליות היא באמת אפשרית כאשר כל אחד נתון לפרשנות האישית שלו.
בנוגע למושג "שיפוטיות", אליעד מציין שברגע שאנו שואלים את עצמנו מדוע אדם אחר לא צודק או מדוע אנו לא מסכימים איתו, אנחנו בעצם שופטים את עמדותיו מתוך הפרספקטיבה האישית שלנו. כאן אליעד מבקש להדגיש שאין דבר כזה שיפוט אובייקטיבי לחלוטין, מאחר וכל אדם משלב את חוויותיו, תחושותיו ונקודת המבט האישית שלו כאשר הוא מבצע שיפוט.
באמצעות כל הדוגמאות הללו, אליעד מנסה להראות שהאמת היא לא דבר מוחלט ושהיא תלוית בנקודת המבט של כל אחד. הוא מציע שכשאנחנו מנסים להיות אובייקטיביים, אנחנו בעצם בוחרים לכלול או להשמיט פרטים בהתאם למה שאנחנו מבינים כ"נכון" עבורנו. כך, כל הבחירה שלנו מה לכלול ומה להשמיט היא בעצם גם סוג של סובייקטיביות.
האם יש אפשרות להיות ניטרלי באמת?
אליעד טוען שאין דבר כזה נייטרליות מוחלטת. כל מצב שבו אדם מייצג את עמדתו של צד אחד או חושב על נושא מסוים, הוא למעשה מציב את עצמו בעמדה יחסית לאותו נושא, ולכן הוא לא באמת ניטרלי. אפילו אם אדם מנסה להיות ניטרלי, הוא תמיד ייבחר נקודת מבט או ידריך את השיחה לפי עמדותיו או הנחותיו. לדוגמה, אם אדם אומר "אני לא עורך שיפוט לגבי הצדדים השונים"...
במהלך ההרצאה, אליעד עוסק בהבדלים בין אובייקטיביות, סובייקטיביות, נייטרליות ושיפוטיות, תוך כדי ניתוח מעמיק של איך כל אחת מהתפיסות הללו משפיעה על הדרך בה אנו קולטים את המציאות ומבצעים שיפוטים. הוא מציין כי אובייקטיביות אינה בהכרח תוצאה של קיום מציאות אובייקטיבית או אמת מוחלטת, אלא היא אוסף של כלים ומבנים שמאפשרים לנו לפרש מציאות בצורה שמפחיתה הטיות אישיות.
כחלק מהנושא של אובייקטיביות בעיתונאות ובתקשורת, אליעד מסביר כיצד עיתונאים ומראיינים עשויים להשפיע על התפיסה של הצופה באמצעות שאלות שמנחות לתשובות מסוימות. הוא נותן דוגמאות מראיונות שבהן יש לכאורה איזושהי מניפולציה בכדי להשפיע על הדעה של המגיב. לדוגמה, כאשר מראיין שואל שאלה בצורה שעשויה להנחות את המרואיין לכיוון מסוים, הוא עשוי להיתפס כאדם לא אובייקטיבי.
בהמשך, אליעד בוחן את המושג "נייטרליות" ומסביר כי קיימת בעיה בכך שאי אפשר באמת להיות ניטרלי כאשר אנו מתמקדים בצד אחד של נושא מסוים. כך לדוגמה, אם שני אנשים מציגים דעות שונות, אחד יכול להגיד "זה נכון" והשני "זה לא נכון", וכאשר אדם עומד בצד אחד הוא לא באמת רואה את כל התמונה. השאלה שנשאלת היא, האם הנייטרליות היא באמת אפשרית כאשר כל אחד נתון לפרשנות האישית שלו.
בנוגע למושג "שיפוטיות", אליעד מציין שברגע שאנו שואלים את עצמנו מדוע אדם אחר לא צודק או מדוע אנו לא מסכימים איתו, אנחנו בעצם שופטים את עמדותיו מתוך הפרספקטיבה האישית שלנו. כאן אליעד מבקש להדגיש שאין דבר כזה שיפוט אובייקטיבי לחלוטין, מאחר וכל אדם משלב את חוויותיו, תחושותיו ונקודת המבט האישית שלו כאשר הוא מבצע שיפוט.
באמצעות כל הדוגמאות הללו, אליעד מנסה להראות שהאמת היא לא דבר מוחלט ושהיא תלוית בנקודת המבט של כל אחד. הוא מציע שכשאנחנו מנסים להיות אובייקטיביים, אנחנו בעצם בוחרים לכלול או להשמיט פרטים בהתאם למה שאנחנו מבינים כ"נכון" עבורנו. כך, כל הבחירה שלנו מה לכלול ומה להשמיט היא בעצם גם סוג של סובייקטיביות.
האם יש אפשרות להיות ניטרלי באמת?
אליעד טוען שאין דבר כזה נייטרליות מוחלטת. כל מצב שבו אדם מייצג את עמדתו של צד אחד או חושב על נושא מסוים, הוא למעשה מציב את עצמו בעמדה יחסית לאותו נושא, ולכן הוא לא באמת ניטרלי. אפילו אם אדם מנסה להיות ניטרלי, הוא תמיד ייבחר נקודת מבט או ידריך את השיחה לפי עמדותיו או הנחותיו. לדוגמה, אם אדם אומר "אני לא עורך שיפוט לגבי הצדדים השונים"...
- מה זה אובייקטיביות?
- האם יש נייטרליות מוחלטת?
- ההבדל בין אובייקטיביות לסובייקטיביות?
- כיצד נייטרליות משפיעה על התקשורת?
- מהו שיפוט אובייקטיבי?
- איך היינו יכולים להיות נטרליים?
050-3331-331