... פחד - מחויב או אפשרי? הפרעת חרדה ודיכאון, האם זה מחויב, או אפשרי? ואיך להתמודד? ובו יתבאר, כי קיימת דרך לצאת מכל הפרעת חרדה ודיכאון, על ידי דבר שנקרא אמת מחויבת. ואמת מחויבת פירושו, שעל כל דבר שהאדם חושב אותו מאמין בו רוצה אותו מפחד ממנו אוהב אותו שונא אותו וכיוב, על האדם לשאול את עצמו תמיד. האם זה מחויב או אפשרי? לדוגמה, נניח שהאדם רוצה איזה דבר. ככ רוצה אותו, אפילו עד כדי חרדה. על האדם לשאול את עצמו, האם הדבר הזה שאני ככ רוצה אותו, האם אני מחויב ומוכרח להשיג אותו, או שאולי זה רק אפשרי שאני אשיג אותו, ואם אני לא אשיג אותו, לא יקרה שום דבר?! ובכל פעם שנדמה לאדם שיש איזה דבר שהוא מחויב המציאות, דהיינו, שהאדם מרגיש שהוא מחויב לאיזה דבר, לאיזה רעיון, לאיזה רצון וכיוב, על האדם לשאול את עצמו, האם האמונה הזאת שלי, האם היא מחויבת, או שאולי רק אפשרי שהיא נכונה, אך לא מחויב שהיא נכונה?! והאם מה שאני בטוח שהוא נכון, האם מחויב ומוכרח שהוא נכון? אולי אני טועה? ואולי ההפך הוא הנכון?! והאם מה שאני ככ רוצה אותו, האם אני מחויב להשיג אותו, או שאולי זה רק אפשרי, שאני אשיג אותו?! והדבר הזה, שהאדם שואל את עצמו על כל דבר, האם זה מחויב או רק אפשרי, הדבר הזה מוביל את האדם להבנה, ששום דבר בעולם, אינו מחויב, אלא הכל אפשרי בלבד. כי שום דבר לא מוכרח להיות דווקא כך או אחרת. אלא, כל דבר שהוא, רק אפשרי שהוא כך, והוא יכול גם להיות אחרת. והפרעת החרדה שיש לאדם, היא רק בגלל שהוא הופך את האפשרי למחויב. דהיינו, שהאדם, על איזה דבר שהוא לא באמת מחויב להשיג אותו, הוא מתייחס אליו, כאילו הוא מחויב להשיג אותו. ואז האדם מפחד, מכך שהוא לא ישיג אותו. וככל שהאדם חושב יותר, שהוא מחויב להשיג את הדבר, כך הוא יותר בחרדה, מכך שהוא לא ישיג אותו. ועל ידי זה שהאדם במשך היום יום, לוקח כל דבר ודבר, ושואל את עצמו תמיד, האם זה אפשרי? האם זה מחויב? האם מחויב שאני צודק, או שאני רק אולי צודק? והאם אני בטוח שהאמת היא כך, ואולי היא אחרת? והאם אני מחויב לרצות ולעשות כך, או שזה רק אפשרי? וכולי, על ידי זה בסופו של דבר, ...

מחויב או אפשרי, אפשרי או מחויב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לחייב את האפשרי, לאפשר את המחויב, חלק 1 מהו מחויב המציאות ומהו אפשרי המציאות? המונחים מחויב המציאות ואפשרי המציאות עומדים במרכז ההרצאה של אליעד, כשהוא מסביר אותם בפשטות רבה. לדבריו, מחויב המציאות הוא דבר שחייב להיות כפי שהוא, ולא יכול להיות ... המציאות הוא דבר שיכול להיות כפי שהוא, אך גם יכול להיות אחרת. כדוגמה, אליעד מציג כוס שמונחת על שולחן. האם הכוס מחויבת להיות שם? התשובה היא לא, כי אפשר להזיז אותה, והיא יכולה להיות גם במקום אחר. האם יש משהו שהוא באמת מחויב במציאות? אליעד טוען כי למעשה, שום דבר במציאות אינו מחויב. כל דבר יכול להיות אחרת, ולכן הוא אפשרי בלבד. עם זאת, גם הטענה ששום דבר אינו מחויב אינה מוחלטת, כי אם נאמר ששום דבר אינו מחויב באופן מוחלט, הרי שיצרנו בעצמנו מחויבות נוספת: המחויבות שאין שום דבר מחויב. לכן, לפי אליעד, אפילו האמירה ששום דבר לא מחויב היא בעייתית ולא מוחלטת לחלוטין. איך נוצרים טוב ורע מהאפשרי והמחויב? אליעד מסביר שהחוויה של טוב או רע נולדת כאשר האדם הופך דבר שהוא רק אפשרי לדבר מחויב. לדוגמה, אדם רוצה ללבוש בגד מסוים בבוקר, אך לא מוצא אותו בארון. אם האדם תופס את זה כעניין מחויב שהוא ילבש דווקא את הבגד הזה, נוצר אצלו מצב של עצב אם לא ימצא את הבגד, ושמחה גדולה אם כן ימצא אותו. זאת מכיוון שהפך דבר שהוא רק אפשרי במציאות לדבר מחויב במציאות. דוגמה נוספת שמציג אליעד היא אדם שחושש שירצחו אותו. הרצון לא להירצח הוא רק אפשרי במציאות, לא מחויב. אך אם האדם הופך את הרצון שלו למחויב, כלומר, לא מסוגל להכיל מצב שבו ירצחו אותו, אז הוא חי ... קורה אם האדם תופס את המציאות רק כאפשרית? לפי אליעד, אם התודעה של האדם הייתה תופסת את המציאות רק כאפשרית, בלי מחויבות לשום דבר, הוא לא היה חש טוב או רע, מכיוון שלא היה ... ואפשרי שאמות, שניהם טובים באותה מידה, הוא לא היה יכול לסבול או לפחד ממוות. החוויה של טוב ורע נוצרת מתוך הפיכת האפשרי למחויב. איך אדם יכול להשתחרר מהפיכת האפשרי למחויב? אליעד מציין שהבעיה המרכזית בחיי האדם היא שהוא הופך רצונות וצורות (אפשריים) למחויבים. האדם רוצה לאכול, ורואה את האכילה כמחויבת. אך האכילה היא רק אפשרית - אפשר לאכול ואפשר שלא. אדם שמבין באמת שהאכילה היא לא מחויבת, לא יחוש סבל אם לא יאכל, וגם לא יחוש שמחה מיוחדת כשהוא אוכל. אליעד נותן גם דוגמה של מישהו שמקלל אותך: אם אתה תופס את זה כמחויב שיאהבו אותך או שלא יקללו אותך, תחוש סבל וכעס. אך אם ... בלבד, היית אדיש לכך שהאדם מקלל אותך, ולא היית חווה סבל או שמחה מיוחדת. איך אפשר להגיע למצב שבו אפשרי לא נתפס כמחויב? אליעד מציע דרך מעשית

מחויב או אפשרי, אפשרי או מחויב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לחייב את האפשרי, לאפשר את המחויב, חלק 2 מה המשמעות של להפוך את האפשרי למחויב ואת המחויב לאפשרי? אליעד מסביר על החשיבות של הבנת ההבדל בין מחויב המציאות לבין אפשרי המציאות. כדי להבין את ההבדל לעומק, אליעד נותן דוגמה מהיום יום: מישהי אמרה שהיא לא רוצה משהו שהוא הציע לה, כי היא חשבה שהוא מציע לה משהו אחר. אך לאחר שראתה במה מדובר, היא החליטה שכן רוצה. אליעד מדגיש שהטעות שלה הייתה שהפכה את האפשרי למחויב, היא חשבה שמה שאליעד ייתן לה הוא בהכרח מה שהיא דמיינה, בעוד שזה היה רק אפשרי שהוא ייתן לה את מה שחשבה. אם הייתה מודעת לכך שזה רק אפשרי, לא הייתה ממהרת לומר לא ובכך לפספס את מה שכן רצתה בסופו של דבר. מדוע חשוב להבין שהפרשנות שלך למציאות אינה מחויבת? ההרצאה מתמקדת בכך שאנשים לרוב מתייחסים לפירושים שלהם על המציאות כמחויבים, אך אליעד מסביר שכל פרשנות או תפיסה היא רק אפשרית. לדוגמה, אם אדם חווה אירוע שלילי ואומר שזה רע, הוא הופך את האפשרי למחויב. אך הפרשנות הזאת לא בהכרח נכונה, היא רק אפשרית. אם האדם היה שואל את עצמו מי אמר שזה רע? אולי זה טוב?, הוא היה פותח אפשרות לראות ... להמחיש את הרעיון, אליעד נותן דוגמה פשוטה מהפסקה בהרצאה: כאשר האדם חושב לעצמו, אנחנו עוצרים פה? הוא מיד מתייחס לאפשרות כאל מחויבת. הוא מניח בהכרח שעוצרים כאן, למרות שאין זה מחויב שיעצרו. עצם המחשבה אנחנו עוצרים פה היא רק אפשרית, ולא מחויבת. אם האדם יבין שזה רק אפשרי, הוא לא יחווה צמצום פנימי. לכן כל פעם שאדם מזדהה עם מחשבה כמו לא בא לי או אני לא יודע, הוא הופך אפשרי למחויב , ובכך מגביל את החוויה שלו. איך ההזדהות עם האפשרי מונעת מאיתנו לראות את האמת? אליעד מסביר שהזדהות עם האפשרי כמחויב מונעת מהאדם לראות את המציאות כפי שהיא. לדוגמה, כשאדם מרגיש כאב הוא אוטומטית מזדהה עם התחושה אני לא רוצה את הכאב הזה, אך האם באמת מחויב שהוא לא ירצה את הכאב? זו רק אפשרות. ככל שהוא ישאל את עצמו מי אמר שזה רע? או אולי זה טוב? הוא יוכל להשתחרר מההזדהות עם התחושה ... אם אדם רוצה להיות במקום אחר, כמו בים בזמן שהוא בבית, הוא יכול לשאול את עצמו איך אני יודע שאני לא בים?, ובכך בעצם לערער על המחויבות של התחושה. ככל שאדם יעמיק בשאלה זו, הוא יגיע להבנה שהחוויה שלו היא רק אפשרית, ולא מחויבת, וכך הוא יפסיק לסבול מהמצב הקיים. האם ניתן להתגבר על סבל על ידי הגברת עוצמתו? אליעד מביא דוגמה נוספת: אם לאדם יש כאב פיזי או נפשי והוא אומר לעצמו אני לא רוצה את הכאב הזה, הוא הופך את האפשרות שלא לרצות לכאב למחויב. אם הוא יעלה את עוצמת הכאב עד לרמה מסוימת, בסופו של דבר הוא יגיע למצב שבו הכאב כבר בלתי נסבל, ואז תהיה לו הזדמנות להתאחד עם ... שלילית, עליו לשאול את עצמו שוב ושוב מי אמר שזה רע? או אולי זה טוב? ככל שהוא יטיל ספק בתחושה השלילית, הוא יבין שהיא אינה מחויבת אלא רק אפשרית. כשאדם מבין שכל דבר שהוא חווה כמחויב הוא למעשה רק אפשרי, הוא יפסיק להזדהות איתו, ובכך יוכל לשחרר את עצמו מהסבל. הדרך הפרקטית לכך היא להתרגל לחשוב על ההיפוך של כל ... או אולי זה טוב?. שאלות כאלו מחייבות את האדם להתבונן מעבר להזדהות המיידית שלו, ובכך לאפשר לו לשחרר את ההיקשרות שלו לחוויה, ולהפוך את החוויה למחויבת פחות. לסיכום, אליעד מדגיש שהדרך להשתחרר מהסבל היא לשאול שאלות רבות, להטיל ספק בכל תחושה, וככל שהאדם עושה זאת יותר, הוא מתקרב לאחדות שבה אין הבדל בין טוב לרע, בין רצוי ללא רצוי. מחויב או אפשרי? מהו מחויב המציאות? איך להתמודד עם סבל? האם אפשר לשנות כל חוויה? איך להפסיק להזדהות עם מחשבות? איך מתמודדים עם כאב נפשי? איך להגיע לאחדות ...

אפשרי או מחויב, מחויב או אפשרי, אפשרי המציאות, מחויב המציאות, הסיבה של הדבר, סיבתיות, סיבה ותוצאה מה ההבדל בין אפשרי למחויב במציאות? אליעד כהן מסביר בהרצאה את ההבדל בין המושגים אפשרי ומחויב, ואת הקשר שלהם לסיבתיות וסיבה ותוצאה. לפי אליעד, כשאנחנו רואים אירוע כלשהו שמתרחש במציאות, מיד עולה השאלה האם מה שאנחנו רואים הוא מחויב שיהיה, או רק אפשרי שיהיה. במילים אחרות, האם הדבר שמתרחש יכול היה להתרחש אחרת, או שהוא חייב להתרחש בדיוק כפי שהוא מתרחש בפועל. איך ... הרעיון, אליעד משתמש בדוגמה של אש ונייר. הוא מדגים זאת כך: אם ניקח גפרור דולק ונקרב אותו לנייר, הנייר יישרף. השאלה הנשאלת היא האם זה מחויב שהנייר יישרף, או שזה רק אפשרי שהוא יישרף. כשנחשוב על כך לעומק, נראה שבמציאות שבה אנו חיים, בהינתן התנאים של נייר וגפרור דולק, הנייר מחויב להישרף. לעומת זאת, אם ניקח כוס מים ונשפוך אותה, אנו יכולים להיות בטוחים במוחלטות שהמים יישפכו ולא יעופו באוויר. זה מחויב במציאות. אך השאלה המהותית יותר היא: איך אנחנו יודעים שמשהו הוא אכן מחויב, ולא רק אפשרי? כיצד אנו יודעים שמשהו מחויב או אפשרי? אליעד כהן מציע להסתכל על המנגנון שמייצר את תחושת הוודאות או האי - ודאות שלנו. הוא מביא דוגמה לשיחה עם בחורה שטוענת ... חוותה אותו פעמים רבות בעבר, וזה יצר אצלה תחושת ביטחון ותחושת וודאות. עם זאת, עצם העובדה שמשהו קרה שוב ושוב, אינה בהכרח אומרת שהוא מחויב להתרחש תמיד. כך, למשל, כאשר אנו מתבוננים בתופעות הטבע, כמו שריפה של נייר באש, אנחנו בטוחים שזה חייב לקרות, אך אליעד מציין שהוודאות ... במילים אחרות, אנחנו משערים שהמציאות חייבת להיות ככה ולא אחרת, אבל למעשה, זהו רק הרגל של חשיבה - ניסיון העבר יוצר תחושת חובה או מחויבות, אך הוא אינו מוכיח שהדבר באמת מחויב במובן הפילוסופי או המוחלט. למה הניסיון אינו מוכיח מחויבות? אליעד מדגיש שהניסיון רק יוצר תחושה של מחויבות, אך לא מוכיח אותה. כלומר, אנחנו מתרגלים לראות שוב ושוב את אותה התוצאה, וכך נוצרת אצלנו אשליה שהדבר תמיד חייב להיות כך. הוא מסביר ... פעמים רבות בעבר, ולכן אנו מניחים שזה ימשיך לקרות תמיד. לדוגמה, אם תמיד ראינו שמים נשפכים כלפי מטה ולא עולים למעלה, אנו מניחים שזה מחויב שיקרה כך, אך האמת היא שזה לא מוכח כמחויב, אלא זו רק השערה שמבוססת על ניסיון עבר. מה הקשר בין אפשרי המציאות למחויב המציאות? אליעד מבאר את המונחים אפשרי המציאות ומחויב המציאות ואומר שמחויב המציאות הוא משהו שחייב להיות קיים תמיד, ושלא יכול להיות שלא יהיה קיים. אפשרי המציאות, לעומת זאת, הוא דבר שיכול להיות קיים ויכול שלא להיות קיים. כאשר אנחנו אומרים שמשהו הוא מחויב, אנחנו מתכוונים שאין אפשרות אחרת, שאין אופציה חלופית. אבל אליעד מסביר שמרבית הדברים שאנחנו חושבים שהם מחויבים, בעצם רק נתפסים כך על ידינו בגלל ההרגל שלנו לראותם כך. לדוגמה, אם אנחנו רואים שהשמש זורחת כל יום, זה מרגיש לנו מחויב לחלוטין, אבל בפועל, זה רק אפשרי שזה ימשיך להיות ככה בעתיד, ולא בהכרח מחויב באופן אבסולוטי. אליעד קורא לנו להתבונן ולהבחין בין מה שבאמת מחויב מבחינה לוגית, לבין מה שרק נתפס כמחויב מתוך הרגל של הניסיון שלנו. מה המטרה בהתבוננות על אפשרי ומחויב? המטרה העיקרית שאליעד מכוון אליה היא לעורר את האדם לחשוב מחדש על הדברים שהוא תופס כמובנים מאליהם, להבין מה באמת מחויב ומה רק נראה כך. על ידי כך, הוא רוצה לגרום לאדם להיות מודע יותר ולהגיע להכרה צלולה ובהירה יותר של המציאות. אדם שיבחין בין אפשרי למחויב בצורה נכונה, ישתחרר מאשליות ויוכל לראות את המציאות בצורה יותר אובייקטיבית ומדויקת. לסיכום, אליעד כהן קורא לבחון היטב את מה שאנחנו חושבים עליו כמחויב במציאות, להטיל ספק בתחושת הוודאות שלנו, ולשאול את עצמנו האם מה שאנחנו מאמינים בו מבוסס על היגיון מוחלט או רק על ניסיון העבר.

... - חייב לסבול יכול לסבול - אפשרי או מחויב , צריך או רוצה, חייב או אפשר, בחירה חופשית ... נהנה או סובל מהמציאות. ומי שיתבונן יראה, כי כל הסבל שיש לאדם בחיים, הוא רק משום שהוא מרגיש שהוא חייב מוכרח צריך שהמציאות תהיה כך או אחרת. כי כאשר האדם מרגיש שמחויב המציאות שיהיה דבר כלשהו, אז האדם סובל אם המציאות שונה ממה שהוא רוצה. אבל מי שמרגיש, שלא מחויב המציאות, שהמציאות תהיה דווקא כך או אחרת, אלא רק ... מה יעשה האדם, במציאות שלנו תמיד יהיה גם רע כלשהו. ואו שהאדם ילמד להתיידד גם עם הרע, או שהוא יסבול ממנו. והסיבה שהאדם ככ שונא להרגיש רע, היא משום שהוא חושב, שזה מחויב שהוא ירגיש רק טוב. והאדם רוצה כל הזמן, להרגיש ... מידי. וכאשר אדם כזה קורה לו איזה דבר רע, אז מאחר שהוא מבין שזה רק אפשרי שיהיה כרצונו, אז הוא לא מרגיש ככ רע, מכך שהמציאות היא נגד רצונו. אבל ברגע שהאדם חושב שמחויב שהמציאות תהיה כך או אחרת, אז כאשר קורה לו איזה ... כהוגן, מכך שהמציאות משפילה אותו ופוגעת לו בכבוד שלו, ושוברת לו את המילה שלו ואת הרצון שלו, ומראה לו מי כאן המלך. כי האדם חושב בטעות שהוא המלך, והוא חושב שהכל מחויב להיות כרצונו תמיד. והמציאות מזכירה לו, מי כאן ... לא כרצונו. ובפועל, כאשר האדם סובל, עליו להזכיר לעצמו, שזה לא מוכרח שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, אלא זאת רק אפשרות בלבד. דהיינו, על האדם להזכיר לעצמו, שזה לא מחויב המציאות, שהמציאות תהיה כך או אחרת, אלא זה רק אפשרי המציאות, שהיא תהיה כך או אחרת. וכיצד האדם יכול לפרק אצל עצמו את התחושה שהוא חווה, שמחויב שהמציאות תהיה כך או אחרת? וכיצד יכול האדם להביא ... לא באמת משנה, ושהכל טוב ושהכל רע ושהכל שווה באותה המידה ממש. וככל שהאדם מתבונן בזה יותר, כך בעצם הוא נזכר שהוא בעצם בוחר בבחירה חופשית, לחשוב, שדבר כלשהו הוא מחויב, למרות שהוא רק אפשרי בלבד. וכאשר האדם מבין את ... דבר אחר, ושממילא זה רק אפשרי בלבד, שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה. ואז ממילא האדם יכול לבחור, האם להגביר את העוצמה של הכאב שלו, על ידי זה שהוא ימשיך לחשוב שזה מחויב שהמציאות תהיה כך או אחרת, או שהוא יכול לבחור ...

... פנימי - צריך או רוצה, חייב או רוצה, מחויב או אפשרי, מלך או עבד - דיבור פנימי - שעבוד עצמי ובו יתבאר, כיצד האדם משעבד את עצמו בשעבוד עצמי. דהיינו, כיצד האדם גורם לעצמו להרגיש שהוא עבד, במקום לגרום לעצמו להרגיש ... להרגיש שהוא מלך. והדברים אמורים, כלפי זה שהאדם הופך את האפשרי למחויב. כי כל דבר שקיים, יש רק שתי אפשרויות, או שהוא מחויב המציאות, דהיינו, שהוא חייב להיות קיים. או שהוא אפשרי המציאות, דהיינו, שהוא לא חייב להיות קיים, אלא רק אפשרי שהוא יהיה קיים. וברגע שהאדם לוקח דבר שרק אפשרי שהוא יהיה קיים, והאדם חושב שמחויב שהוא יהיה קיים, בכך האדם גורם לעצמו להפוך להיות עבד, במקום להיות מלך. ונסביר: כי המלך, מהותו היא, שהוא לא צריך ולא חייב לעשות שום דבר. אלא הוא יכול והוא רוצה והוא בוחר בבחירה חופשית, לעשות כרצונו. אבל המלך, לא חייב ... הרצון שלו, הוא רק הזדמנות בלבד. והרעיון הוא, שמי שחושב שמחויב המציאות, דהיינו, שמוכרח שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, הרי שהוא עבד לרצון שלו. ומי שמבין, שלא מוכרח ולא מחויב המציאות, שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, אלא זה רק אפשרי המציאות בלבד. כי זאת רק אפשרות בלבד, שהמציאות תהיה כפי מה שהוא רוצה, אז ממילא הוא הופך להיות מלך. ועל האדם לשים לב ... לתת המודע שלו, שהכל טוב כפי מה שהוא, כבר עכשיו. וזה לא מחויב שהמציאות תהיה כך או אחרת, אלא זה רק אפשרי בלבד. וכמובן, שהחשוב מכל, הוא לא הדיבור החיצוני של האדם כלפי הסביבה שלו, אלא הדיבור החשוב מכל, הוא דווקא הדיבור הפנימי והדיבור העצמי ... שבו הוא יחווה שהרצון העצמי שלו, הוא רק אפשרות, אך הוא לא מחויב המציאות כלל. והדרך לכך, היא מעמיקה יותר. והיא, על ידי זה שהאדם נצמד תמיד אל האמת המחויבת ולא רק אל האמת האפשרית. דהיינו, שעל האדם לקחת את כל מה שהוא יודע ומבין על המציאות, ולבדוק היטב, האם מה שהוא חושב שזאת האמת, האם זה אכן מחויב המציאות שזאת האמת, או שאולי זאת רק אפשרות שזאת האמת. כי האדם רגיל לראות את הדברים בצורה סובייקטיבית. ועל האדם להתרגל להיות כמה שיותר אובייקטיבי, בכל תחום שהוא. ולהיות ... או שאולי רק יכול להיות שהדבר הוא נכון. כי מי שהופך את האפשרי למחויב, דהיינו, מי שחושב על דבר שרק אפשרי שהוא נכון, מי שחושב שמחויב שהוא נכון, על ידי זה הוא גורם לעצמו להיות עבד. שהוא חושב, שמחויב שיקרה את מה שהוא רוצה. ואז הוא משעבד את עצמו כנל. ובסיכומו של דבר, על האדם להיצמד אל האמת כפי מה שהיא. שעל דבר שאינו מחויב, שלא לומר עליו שהוא מחויב. ועל ידי זה האדם משתחרר ברמה הרגשית, וחי חיים טובים, כמו מלך אמיתי ממש. כי כאשר האדם משתחרר לגמרי, מהמחשבה שאומרת שמחויב שהכל יהיה כרצונו של האני המצומצם והקטן שלו, הרי שממילא הוא חי בהרמוניה מלאה עם המציאות, ואז הכל כרצונו תמיד ממש, כמו מלך אמיתי באמת, שהכל כרצונו תמיד. ...

... להרגיש טוב, רצון להרגיש טוב, לא לרצות שום דבר, מחויב או אפשרי, חייב לרצות להרגיש טוב, תודעה של תינוק האם לרצות להרגיש טוב הוא דבר מחויב או אפשרי? אליעד מסביר על המושגים מחויב ואפשרי, ומדגיש שהרצון להרגיש טוב הוא מחויב רק בתנאים מסוימים ולא מחויב באופן מוחלט. הוא מדגים זאת דרך הבנת המושג רוצה, וטוען שרצון פירושו תמיד רצון להרגיש טוב. במילים אחרות, אם אדם רוצה דבר מסוים, הוא בעצם רוצה להרגיש טוב. כל רצון ... מתכוון שהוא רוצה למלא חיסרון, כלומר, להרגיש טוב יותר מאשר הוא מרגיש כעת. עם זאת, אליעד מדגיש כי אף על פי שרצון להרגיש טוב הוא מחויב אם יש לך רצון כלשהו, הוא לא מחויב כשלעצמו שיהיה לך בכלל רצון. אם קיימת, יש לך טוב ויש לך רע, ויש לך רצון, אבל לא מחויב שתהיי קיימת מלכתחילה. כלומר, לא מחויב שתהיי במצב שיש בו רצון. מה ההבדל בין הכאב הפיזי לכאב התודעתי? אליעד מסביר את ההבדל בין הכאב הפיזי לבין הכאב התודעתי דרך דוגמה קיצונית של תינוק שנשרף באש. הוא ... מביא דוגמה של אנשים דתיים שמוכנים למות על קידוש השם. אף על פי שגופם סובל וצועק, ייתכן שהתודעה שלהם חווה דווקא תחושת התעלות רוחנית ומשמעות עמוקה, כך שהם אינם סובלים נפשית, או סובלים פחות למרות הכאב הגופני. כלומר, התגובה הפיזית לא מעידה בהכרח על הסבל הפנימי של התודעה. האם תינוק חייב לרצות ... לכך שהתינוק אכן רוצה להרגיש טוב באופן מודע. למרות זאת, אליעד מסביר כי אם יש לתינוק מודעות כלשהי - ולו מינימלית ביותר - אז מחויב שהוא גם רוצה להרגיש טוב, מאחר שכל מודעות מייצרת מיד גם טוב וגם רע, וכך מתהווה הרצון לשפר את המצב, כלומר, להרגיש טוב יותר. האם ניתן בכלל לא לרצות שום דבר? אליעד מסביר שאף על פי שאדם בהכרח רוצה להרגיש טוב כאשר הוא כבר קיים, לא מחויב שתהיה בכלל תודעה או רצון. אפשר להגיע למצב בו התודעה חוזרת אחורה, למצב טרום - רצוני, כלומר, מצב בו אין שום רצון. מצב כזה הוא מצב של חוסר מודעות מוחלט, שבו האדם אינו חווה כלל טוב או רע. לכן, מבחינה פילוסופית, לא מחויב שתהיה בכלל תודעה שרוצה או לא רוצה משהו. אך ברגע שיש תודעה, ברגע שאדם מודע לעצמו, חייב להיות לו רצון כלשהו, ואז הוא חייב לרצות להרגיש טוב. הרצון להרגיש טוב הופך למחויב, רק אם התודעה כבר קיימת. האם יש קשר בין מודעות לבין סבל? אליעד מדגיש שקיים קשר ישיר בין מידת המודעות לסבל. ככל שהתודעה מודעת יותר, וככל שאדם יודע יותר על ... בין רצון, טוב, מודעות וסבל, ומסביר את ההבדלים המהותיים בין תגובות פיזיות לתגובות תודעתיות, ואת התנאים בהם הרצון להרגיש טוב הוא מחויב ובאילו מצבים הוא רק אפשרי. האם חייבים לרצות להרגיש טוב? מה ההבדל בין כאב פיזי לכאב נפשי? האם תינוק מודע לסבל שלו? האם אפשר לחיות בלי שום רצון? מה הקשר בין ...

... לראות את אלוהים, הכל יחסי, איך לראות את אלוהים, חשיבה אובייקטיבית, חשיבה סובייקטיבית, מחויב או אפשרי, חיפוש האמת, סובייקטיביות, אובייקטיביות, להטיל ספק בחושים, הטלת ספק, שכל על אנושי האם אפשר לראות את אלוהים? ... חושב או מאמין בו, כולל בדברים שנראים לו הברורים ביותר, כגון קיומו של שולחן מול עיניו, תחושותיו האישיות, ואפילו קיומו שלו עצמו. מהו עקרון היחסיות בין מחויב לאפשרי? אליעד מלמד שכדי להבין את המציאות ולראות את אלוהים, על האדם לשאול שתי שאלות עיקריות על כל מידע או תחושה שהוא חווה: האם הדבר הזה מחויב , או שמא הוא רק אפשרי? השאלה האם זה מחויב? בודקת את מידת הוודאות של הדבר ביחס למוחלט. לדוגמה, אם אדם אומר יש שולחן ועל השולחן יש אוכל ואני רוצה את האוכל, צריך להבין ... דרגות שונות של וודאות. יש שולחן נשען על החושים, אני רוצה את האוכל נשען על תחושה סובייקטיבית. לדעת שאליעד, רק כאשר האדם מבין באמת את ההבדל בין מידע מחויב למידע אפשרי, הוא יכול להתחיל להתקרב להבנה של מוחלטות ואמת מוחלטת, שהיא אלוהים. איך מדרגים מידע לפי מידת המחויבות שלו? אליעד נותן דוגמה מפורטת כדי להסביר את דירוג המידע. הוא מסביר שאדם שאומר הוא קילל אותי והוא שונא אותי צריך להבין שקילל אותי זו עובדה שניתן לאמת ברמה מסוימת, לעומת הוא שונא אותי, שזה פירוש סובייקטיבי. כלומר, גם בתוך סובייקטיביות יש רמות ודירוגים של מחויבות ואפשרות. כך גם לגבי השאלה האם השולחן קיים?, שהיא שאלה שתמיד תישאר אפשרית בלבד, אך קיימת בדרגת אפשרות גבוהה מאוד לעומת ... בחושים וגם בזיכרון שלו. לדוגמה, אדם שאומר אתמול הייתי בבית, או האישה הזו היא אמא שלי, מסתמך על זיכרון או מידע חיצוני שסופק לו, אך האם המידע הזה באמת מחויב ומוחלט? אליעד מראה שלכל דבר יש סיבה כלשהי שבגללה האדם מאמין בו, אך כדי להגיע להבנת האמת המוחלטת, עליו לשאול ולחקור: מי אמר ... אחורה ולראות שההגדרה יש ואין עצמה מבוססת על הנחת יסוד שמגדירה שיש הבדל ביניהם. אם האדם מסוגל לראות מעבר להגדרה הזו, הוא יוכל לראות שההפרדה עצמה אינה מחויבת, ושבאמת המציאות מכילה בו זמנית גם יש וגם אין, שזה שכל על - אנושי. מהי רמת המודעות הנדרשת לראות את אלוהים? אליעד כהן מציין ... יפה, עליו להבין מיד שזה רק סובייקטיבי. ברמה גבוהה יותר של מודעות, האדם מבין שגם דברים ברורים כביכול, כמו יש שולחן, הם סובייקטיביים באותה מידה. בשלב מתקדם עוד יותר, גם ההפרדה בין יש ואין הופכת לסובייקטיבית. במצב כזה, האדם מגיע למצב של אי ידיעה מוחלטת, ובאותו רגע הוא יכול לראות ... כולל ההרגשה העצמית וכולל קיומו של האדם עצמו. אז האדם יגיע להבנת המציאות האמיתית ויראה בפועל את הכוח הראשוני, את אלוהים. איך לראות את אלוהים? מחויב או אפשרי? הטלת ספק בחושים חשיבה אובייקטיבית מול סובייקטיבית מה זה שכל על - אנושי? האם אפשר לראות שיש ואין בו זמנית? ...

... שיווק שכנוע - איך לשכנע לקוחות לקנות את המוצר שלך? מחויב או אפשרי? כאן במאמר אבאר את אחד מהעקרונות הבסיסיים ביותר של שכנוע לקוחות. ויתבאר, כיצד ... ירכוש את אותו המוצר. הרעיון הזה מבוסס על רעיון אחר עמוק יותר, והוא הרעיון של המחויב מול האפשרי. כל דבר בעולם שלנו, אפשר להתייחס אליו כאל דבר מחויב, שמחויב שצריך אותו ושמחויב שהוא נכון, ושמחויב שהוא אמת, ושמחויב שהוא יהיה קיים. ובו זמנית, כל דבר ניתן גם להתייחס אליו, כאל דבר שהוא אפשרי בלבד. שרק אפשרי ... וכולי. וכך גם בעולם המכירות והשיווק. שהלקוח יכול להתייחס למוצר שלך, כאל דבר מחויב עבורו או כאל דבר שהוא רק אפשרי עבורו. הלקוח שמתייחס אל המוצר שלך, כאל דבר שהוא חייב להשיג ... אתה מדבר עם הלקוח, עליך כמוכר, להשתדל להעביר לו את המסר, שהמוצר שלך, הוא מחויב עבורו, ושהוא לא רק אפשרי בלבד עבורו. ושהוא צריך רק את המוצר שלך, ולא גם את המוצר שלך. וככל ...

... המכירות שכנוע - להפוך את האפשרי למחויב - איך לשכנע? איך למכור? איך לגרום למישהו ... ליצור אמון? איך לגרום למישהו להסכים איתך? וכאן אבאר, איך אפשר להפוך את האפשרי למחויב . דהיינו, איך אפשר לקחת רעיון כלשהו, שהוא ... אפשרות שהוא נכון. הסבר: אפשרי המציאות = דבר שהנכונות שלו, אינה מחויבת, אלא רק אפשרי שהוא נכון ואפשרי גם שהוא לא נכון. מחויב המציאות = דבר שהנכונות שלו היא מחויבת, ושהיא אינה יכולה להיות לא נכונה. בכל תהליך של מכירה ושכנוע, יש המרה של דבר שהוא אפשרי לדבר שהוא מחויב. כי מצד האמת האובייקטיבית לגמרי, שום דבר אינו מחויב, ושום דבר אינו הכרחי בצורה כלשהי. אלא כל ... עמדתו, ולהיצמד לאמת יחסית ומוגדרת כלשהי. ובתהליך כזה צריך בעצם להפוך את האפשרי למחויב. דהיינו, צריך לגרום לדעה שלך שהיא רק אפשרית, להפוך להיות מחויבת אצל הלקוח שלך, ושהוא יהיה בטוח, שרק אתה צודק, ושהוא מוכרח לקנות את המוצר שלך. והשאלה היא, איך הופכים את האפשרי למחויב, ואיך גורמים לדבר שהוא נכון רק בצורה ... נכון בצורה מוחלטת. ונקדים ונאמר, שככל שהאדם מבין טוב יותר, כיצד להפוך את המחויב לאפשרי, דהיינו, ככל שהאדם מבין טוב ... ולשכנע אותו שהוא לא נכון, ושהוא לא רק נכון, שזה תהליך של הפיכת המחויב לאפשרי. שלאדם נראה שדבר כלשהו הוא מחויב. ויש דרכים לגרום לאדם, להבין שהדבר הוא רק אפשרי וסובייקטיבי בלבד. וככל שהאדם יודע טוב יותר, להפוך את המחויב לאפשרי, כך הוא ממילא יודע טוב יותר, גם איך להפוך את האפשרי למחויב. ובאופן כללי אומר, שהכי טוב זה האדם יבדוק עם עצמו על כל דבר תמיד, האם הדבר הוא מחויב או אפשרי. ועל ידי זה הוא ידע אחכ בזמן אמת, איך להפוך כל דבר לאפשרי או למחויב, לפי רצונו החופשי. וכפי שכבר ביארתי את כל הנושאים האלו במקומות אחרים. ועכשיו נסביר, כיצד אפשר להפוך דבר שהוא אפשרי למחויב. דהיינו, איך אפשר לגרום ללקוח שלך לחשוב ... כאן את קו החשיבה הכללי, של איך הופכים דבר שהוא אפשרי, לדבר שהוא מחויב. ובגדול יש להבין את מערכת החוקים של האפשרי מול המחויב. והאפשרי, מטבעו הוא רק יחסי ולא מוחלט. בניגוד למחויב, שהוא מוחלט ולא יחסי. וזה לדוגמה אומר, ...