מהי בחירה חופשית והאם היא קיימת באמת?

אליעד כהן מסביר את המושג בחירה חופשית, אחד הנושאים המרכזיים והמסקרנים ביותר עבור בני האדם. ההרצאה עוסקת בשאלה האם לאדם יש בחירה חופשית מלאה, חלקית, או שאין לו כלל בחירה. ההסבר מתחיל מכך שכדי להבין אם יש בחירה חופשית, צריך קודם להבין מהי מהות הבחירה עצמה.

האם האדם באמת בוחר להרים את היד?

אליעד מביא דוגמה של אדם המרים את היד, ומסביר את האפשרויות השונות: אם האדם רצה להרים את היד ואז הרים אותה, הוא ירגיש שבחר בכך. לעומת זאת, אם מישהו אחר הרים לו את היד נגד רצונו, הוא יחוש שלא בחר בכך. מכאן, בחירה חופשית תלויה בשני רגעים לפחות בציר הזמן: רגע שבו האדם חווה רצון ורגע אחר שבו הוא חווה פעולה המתרחשת בהתאם לרצונו. אליעד מדגיש שאם היינו מסתכלים רק על רגע אחד של מציאות, לא היינו יכולים להבדיל אם הדבר נעשה מבחירה או לא, מכיוון שהחוויה של הבחירה מבוססת על הקשר בין שני רגעים או יותר.

כיצד מתבטאת הבחירה החופשית באופן סובייקטיבי?

ההסבר ממשיך בטענה כי הבחירה החופשית היא למעשה חוויה סובייקטיבית של האדם. כאשר האדם חווה ברגע הראשון רצון לעשות פעולה מסוימת, וברגע הבא הוא חווה שהפעולה נעשתה בהתאם לרצונו, הוא מתאר זאת כבחירה חופשית. אליעד נותן דוגמה נוספת של אדם שרוצה לפגוש מישהו, ואם רגע לאחר מכן הוא אכן פוגש אותו, נוצרת תחושה של בחירה.

עם זאת, אליעד מסביר שלפעמים האדם רוצה משהו ואכן קורה משהו אחר לחלוטין, ואז האדם אומר: "לא בחרתי בזה." כלומר, האדם מתאר את חוויית הבחירה לפי ההתאמה בין הרצון שלו למציאות המיידית לאחר מכן.

האם רובוט שיש לו רגשות יכול לבחור באמת?

כדי להעמיק את ההבנה בנושא הבחירה, אליעד משתמש בדוגמה של רובוט דמיוני שיש לו רגשות. במקרה הזה, אדם מפעיל רובוט ושותל בו תחושה של רצון להרים את היד, ואז לוחץ על כפתור שמפעיל את הרובוט להרים את היד. הרובוט יגיד: "בחרתי להרים את היד, " מכיוון שהוא חווה קודם רצון ואחר כך את ההרמה עצמה. אך בפועל, הרובוט כלל לא בחר: לא הרצון ולא הפעולה היו תלויים בו, אלא רק במפעיל שלו.

לעומת זאת, אם המפעיל ישתול ברובוט תחושה הפוכה של "אני לא רוצה להרים את היד", ואז בכוח ילחץ על הכפתור וירים לו את היד, הרובוט יחווה "לא בחרתי בזה." אבל בשני המקרים הרובוט עצמו לא היה זה שבחר או לא בחר, כי הוא נשלט לחלוטין על ידי גורם חיצוני.

מהו הקשר האמיתי בין סיבה לתוצאה בבחירה החופשית?

אליעד ממשיך ומסביר שהאדם חווה את המציאות כסדרת אירועים של סיבה ותוצאה. כשאדם רוצה משהו (סיבה), ולאחר מכן הוא עושה אותו (תוצאה), האדם מתאר זאת כבחירה חופשית. אך הוא מדגיש שצריך להטיל ספק בשאלה האם באמת יש קשר של סיבה ותוצאה בין הרצון והפעולה. ייתכן שכל אירוע הוא מקרי ועצמאי לחלוטין, ורק נדמה לאדם שיש קשר ביניהם.

לדוגמה, כשאדם רוצה להרים את היד ואחר כך הוא מרים אותה, האדם מניח שהפעולה נגרמה על ידי הרצון. אבל יכול להיות שהרצון הוא אירוע אחד עצמאי, והפעולה היא אירוע עצמאי אחר, ושניהם במקרה התרחשו ביחד, ללא קשר אמיתי. לחלופין, יכול להיות שגורם חיצוני גרם גם לרצון וגם לפעולה, והאדם טועה לחשוב שהוא זה שבחר.

האם האדם בוחר או שרק נדמה לו שהוא בוחר?

אליעד מסביר שהחוויה של הבחירה מבוססת על זיכרון של רצון קודם ועל הפעולה שמתרחשת מיד לאחר מכן. אבל אין בכך ודאות שהאדם באמת בחר את הרצון או את הפעולה. הוא מדגים את הטענה על ידי הסבר שהאדם יכול לחוות שהוא עושה דברים גם בחלום, ללא כל פעולה ממשית במציאות. התודעה של האדם פשוט חווה עשייה גם בלי פעולה בפועל.

המסקנה של אליעד היא שהמושג "בחירה חופשית", כפי שבני אדם מכנים אותו, הוא לא בהכרח משהו שקיים באופן אובייקטיבי, אלא תיאור סובייקטיבי של סדרת אירועים. האדם חווה כאילו בחר, אך זו רק תחושה סובייקטיבית של אירועים המתרחשים בזה אחר זה.

כיצד התבוננות מעמיקה בבחירה משפיעה על החיים?

בסיכום ההסבר, אליעד מציע שכל אדם שיתבונן לעומק בנושא הבחירה החופשית ויבין את המנגנון המתואר לעיל, יוכל לחיות טוב יותר עם עצמו. ההבנה המעמיקה של מהי באמת בחירה ומהי החוויה של בחירה, מאפשרת לאדם להתייחס למציאות בצורה יותר מפוכחת ושלווה, מכיוון שהוא פחות נתון לאשליה שהוא אכן שולט במציאות סביבו.