קורונה והוכחה מעגלית, קורונה בעולם, איך מדינות אחרות מתמודדות עם הקורונה? זה לא רק אנחנו, זה בכל המדינות ככה, הסבר מעגלי, טעויות לוגיות, חשיבה לוגית, טעויות מחשבתיות, כשלי מעגליות, הנחה טעונת הוכחה, שקר הקורונה ומעגל השוטים
מהי הטעות המחשבתית שמאפשרת לשקרים לעבוד עלינו?
אליעד כהן מסביר על טעות מחשבתית נפוצה, שלפיה אנשים מאמינים למשהו רק כי הרבה אנשים אחרים מאמינים בו. הוא נותן דוגמה מתקופת הקורונה: כשאזרחים שואלים מדוע המדינה נוקטת צעדים מסוימים, התשובה היא ש"כך עושים במדינות אחרות". האזרחים, במקום להפעיל חשיבה עצמאית, מניחים שאם מדינות אחרות מתנהגות כך, כנראה שזה מוצדק ונכון. אליעד כהן מדגיש שזהו כשל לוגי נפוץ, שגורם לאנשים להשתכנע משקרים.
איך בדיוק פועל הכשל הלוגי של הוכחה מעגלית?
אליעד כהן מציג דוגמה מעשית להוכחה מעגלית: אדם שיש לו בעיה, ואומרים לו ללכת לכומר מסוים כי הוא "מאוד קדוש". כאשר האדם שואל מי אמר שהכומר קדוש, עונים לו שוועדת כמרים ארצית קבעה זאת. אך כשהוא שואל מי אמר שהוועדה הזאת אמינה, הוא מקבל תשובה שגם עליה החליטה אותה ועדה בעצמה. זוהי דוגמה לטיעון מעגלי: הטענה שהכומר קדוש מסתמכת על ועדת הכמרים, ואילו ועדת הכמרים מסתמכת על עצמה ועל אותו כומר.
אליעד כהן מדגיש שזאת התנהגות נפוצה בתחומים שונים, בין אם מדובר ברבנים, כמרים או מומחים בתחומים אחרים, שממליצים אחד על השני ובכך יוצרים מעגל של אמינות מלאכותית.
מהן דוגמאות יומיומיות לטעות של הוכחה מעגלית?
אליעד כהן מציין מספר דוגמאות נפוצות:
אליעד כהן מסביר שבתקופת הקורונה, כאשר מדינה מסוימת עושה פעולה שנראית חסרת היגיון, היא מצדיקה אותה בכך שגם מדינות אחרות נוקטות באותה פעולה. אך כשבודקים מה קורה באותן מדינות אחרות, מגלים שגם שם משתמשים בטיעון דומה ואומרים "אפילו במדינה אחרת עושים את זה". כך למעשה, נוצרת הצדקה מעגלית וחסרת כל בסיס עובדתי.
הוא מבהיר שבפועל, החלטות אלה מתקבלות על ידי קומץ מנהיגים שמכירים זה את זה ומתייעצים ביניהם, ואז מציגים את ההחלטה כמשהו אוניברסלי ואובייקטיבי, למרות שזה רק קומץ קטן של אנשים שמחליטים למען האינטרסים האישיים שלהם - שליטה וכוח על האוכלוסייה.
מהי דוגמת "הפילים שמחזיקים את כדור הארץ" ומה היא מלמדת?
אליעד כהן מביא דוגמה ציורית של כדור הארץ, שלכאורה מוחזק על ידי שלושה פילים. אך כשהוא שואל על מה עומדים הפילים, מתברר שהם עומדים על יבשה שנמצאת בעצמה על כדור הארץ. זוהי דוגמה לכך שהוכחה מעגלית לא יכולה להחזיק את עצמה. בסופו של דבר, כל הנחות היסוד האלה הן חסרות בסיס אמיתי, וכך בדיוק נראית ההיגיון של אנשים ביומיום - טענותיהם נשענות על הנחות חסרות בסיס ממשי.
איך הוכחה מעגלית באה לידי ביטוי ברצונות שלנו?
אליעד כהן מדגים איך הוכחה מעגלית קיימת אפילו ברצונות שלנו: אדם מרגיש רע כי הוא רוצה מישהי, ולמה הוא רוצה אותה? כי איתה היה לו טוב. ולמה היה לו טוב? כי הוא אוהב אותה, ולמה הוא אוהב אותה? כי היה לו טוב איתה. האדם פשוט מסתובב במעגל סגור של סיבות וטענות שמזינות את עצמן, ללא כל נקודת התחלה או סיבה אמיתית ואובייקטיבית. אליעד מסביר שהרצונות שלנו הם במקרים רבים מבוססים על אותו היגיון מעגלי וחסר בסיס.
כיצד להימנע מלהיות קורבן לשקרים ולכשלי חשיבה?
אליעד כהן מסכם ומדגיש כי מי שרוצה להימנע מלהיות קורבן לשקרים ולהונאה עצמית או חברתית חייב לבדוק כל מחשבה וכל טיעון לעומק. יש לברר מה עומד מאחורי כל אמירה ולוודא שלא נכנסים לטיעונים מעגליים. כך אפשר להפסיק לרמות את עצמנו ולהשתחרר מכל המניפולציות של "כולם עושים את זה".
אליעד כהן מסביר על טעות מחשבתית נפוצה, שלפיה אנשים מאמינים למשהו רק כי הרבה אנשים אחרים מאמינים בו. הוא נותן דוגמה מתקופת הקורונה: כשאזרחים שואלים מדוע המדינה נוקטת צעדים מסוימים, התשובה היא ש"כך עושים במדינות אחרות". האזרחים, במקום להפעיל חשיבה עצמאית, מניחים שאם מדינות אחרות מתנהגות כך, כנראה שזה מוצדק ונכון. אליעד כהן מדגיש שזהו כשל לוגי נפוץ, שגורם לאנשים להשתכנע משקרים.
איך בדיוק פועל הכשל הלוגי של הוכחה מעגלית?
אליעד כהן מציג דוגמה מעשית להוכחה מעגלית: אדם שיש לו בעיה, ואומרים לו ללכת לכומר מסוים כי הוא "מאוד קדוש". כאשר האדם שואל מי אמר שהכומר קדוש, עונים לו שוועדת כמרים ארצית קבעה זאת. אך כשהוא שואל מי אמר שהוועדה הזאת אמינה, הוא מקבל תשובה שגם עליה החליטה אותה ועדה בעצמה. זוהי דוגמה לטיעון מעגלי: הטענה שהכומר קדוש מסתמכת על ועדת הכמרים, ואילו ועדת הכמרים מסתמכת על עצמה ועל אותו כומר.
אליעד כהן מדגיש שזאת התנהגות נפוצה בתחומים שונים, בין אם מדובר ברבנים, כמרים או מומחים בתחומים אחרים, שממליצים אחד על השני ובכך יוצרים מעגל של אמינות מלאכותית.
מהן דוגמאות יומיומיות לטעות של הוכחה מעגלית?
אליעד כהן מציין מספר דוגמאות נפוצות:
- עסקים שמקדמים אחד את השני: אדם שיש לו שירות מסוים מביא המלצות מחברים שלו, שגם הם בעלי עסקים. למעשה הם ממליצים זה על זה, כך שכל ההמלצות הופכות ללא - אובייקטיביות, אבל אנשים עדיין מאמינים להן.
- עדויות במקרים של תלונות: כאשר הרבה אנשים מתלוננים על אדם מסוים, לפעמים מתברר שכל המתלוננים מכירים זה את זה ויש להם אינטרס משותף, כך שהעדויות אינן באמת נפרדות אלא הופכות לאחת.
- בנקים וגופים פיננסיים: אליעד כהן מציין דוגמה של בנקים שלוקחים עמלות מסוימות, וכאשר הלקוח שואל מדוע העמלה כל כך גבוהה, הבנק עונה שזה כך בכל הבנקים. כך כל בנק מסתמך על התנהגות של בנק אחר, ונוצר קרטל של תירוצים.
אליעד כהן מסביר שבתקופת הקורונה, כאשר מדינה מסוימת עושה פעולה שנראית חסרת היגיון, היא מצדיקה אותה בכך שגם מדינות אחרות נוקטות באותה פעולה. אך כשבודקים מה קורה באותן מדינות אחרות, מגלים שגם שם משתמשים בטיעון דומה ואומרים "אפילו במדינה אחרת עושים את זה". כך למעשה, נוצרת הצדקה מעגלית וחסרת כל בסיס עובדתי.
הוא מבהיר שבפועל, החלטות אלה מתקבלות על ידי קומץ מנהיגים שמכירים זה את זה ומתייעצים ביניהם, ואז מציגים את ההחלטה כמשהו אוניברסלי ואובייקטיבי, למרות שזה רק קומץ קטן של אנשים שמחליטים למען האינטרסים האישיים שלהם - שליטה וכוח על האוכלוסייה.
מהי דוגמת "הפילים שמחזיקים את כדור הארץ" ומה היא מלמדת?
אליעד כהן מביא דוגמה ציורית של כדור הארץ, שלכאורה מוחזק על ידי שלושה פילים. אך כשהוא שואל על מה עומדים הפילים, מתברר שהם עומדים על יבשה שנמצאת בעצמה על כדור הארץ. זוהי דוגמה לכך שהוכחה מעגלית לא יכולה להחזיק את עצמה. בסופו של דבר, כל הנחות היסוד האלה הן חסרות בסיס אמיתי, וכך בדיוק נראית ההיגיון של אנשים ביומיום - טענותיהם נשענות על הנחות חסרות בסיס ממשי.
איך הוכחה מעגלית באה לידי ביטוי ברצונות שלנו?
אליעד כהן מדגים איך הוכחה מעגלית קיימת אפילו ברצונות שלנו: אדם מרגיש רע כי הוא רוצה מישהי, ולמה הוא רוצה אותה? כי איתה היה לו טוב. ולמה היה לו טוב? כי הוא אוהב אותה, ולמה הוא אוהב אותה? כי היה לו טוב איתה. האדם פשוט מסתובב במעגל סגור של סיבות וטענות שמזינות את עצמן, ללא כל נקודת התחלה או סיבה אמיתית ואובייקטיבית. אליעד מסביר שהרצונות שלנו הם במקרים רבים מבוססים על אותו היגיון מעגלי וחסר בסיס.
כיצד להימנע מלהיות קורבן לשקרים ולכשלי חשיבה?
אליעד כהן מסכם ומדגיש כי מי שרוצה להימנע מלהיות קורבן לשקרים ולהונאה עצמית או חברתית חייב לבדוק כל מחשבה וכל טיעון לעומק. יש לברר מה עומד מאחורי כל אמירה ולוודא שלא נכנסים לטיעונים מעגליים. כך אפשר להפסיק לרמות את עצמנו ולהשתחרר מכל המניפולציות של "כולם עושים את זה".
- מהי הוכחה מעגלית?
- כיצד מנהיגים משתמשים בקורונה לשליטה?
- איך נמנעים מכשלים לוגיים?
- למה אנשים מאמינים לשקרים?
- מה הטעות של "כולם עושים את זה"?
- למה אני רוצה משהו?
- כיצד להטיל ספק בצורה נכונה?