... אם הדברים היו משתנים באופן בלתי צפוי, האדם היה חווה זאת כאקראי. מכאן, מסביר אליעד, שכל התפיסה שלנו לגבי מה צפוי לקרות מבוססת על הרגל ועל תחושת ההמשכיות , ולא על חוקיות מוחלטת המחייבת את המציאות. האם קיומנו או קיום המציאות ברגע הבא מובטח? אליעד שואל האם יש משהו שמחייב את קיומו של העולם או את קיום האדם בעוד רגע אחד קדימה. ... יכול לחזור להיות שלם. דוגמה נוספת היא כף היד בעלת חמש אצבעות: אין שום חוק מוחלט שמחייב שבעוד רגע לא יהיו לה שש אצבעות. אליעד מדגיש שמדובר בתחושת המשכיות בלבד, לא בחוק מוחלט. האם ההמשכיות ברגע הנוכחי היא תחושה חדשה לגמרי? אליעד מחדד נקודה זו עוד יותר, ומסביר שהתחושה של האדם שהרגע הנוכחי הוא המשך של הרגע הקודם היא למעשה ... זה מחייב שבעוד רגע לא יהיו לה 6 אצבעות? ואני מחדד, הרגע הקודם, אתה רק מרגיש שהוא הסיבה לרגע הזה, כי הסיבה היא לא מחייבת את התוצאה, זו רק תחושה של המשכיות. כי המציאות יכולה להביא לתוצאה אחרת בכלל או הפוכה. וזה שאדם מרגיש שהרגע הזה הוא בכלל המשך של הרגע הקודם, זה לא מחייב ומי שיתבונן יראה שהתחושה של ההמשכיות ברגע הזה, היא ...

... חלום נוסף כך גם המציאות עצמה. האדם מתעורר במציאות וטוען, כן אבל יש לי זיכרון מהמציאות, ויש לי תחושה של המשכיות זה לא יכול להיות חלום... אבל כן יש אפשרות שאתה בכלל לא קיים כי הכל חלום בתוך חלום. וישנו מושג הנקרא חלום צלול וזה אומר שרמת החלימה של האדם ...

... וגם חוויית הסיבתיות נוצרת, כאשר אתה מתכנן פעולה ואחר מבצע וחושב שזה בגלל שבחרת, גם זה עצמו נוצר כרגע. כרגע נוצרת לך חוויה של המשכיות מהרגע הקודם. שאלה: אבל זה מראה שכול החיים שלי סתם בוזבזו, כל מה שחשבתי לא היה שווה, כי אני אמור לעשות דברים כדי שיצא לי משהו מהעשייה. אליעד: אתה מדבר על החוויה שלך, ...

... בתוך החלום האדם חווה מציאות כלשהי, ברגע אחד האדם מקבל זיכרון, כאילו הוא נמצא בתוך המציאות הזאת, כבר המון זמן. והאדם יכול ברגע אחד לעבור ממציאות אחת למציאות אחרת. ובתוך המציאות החדשה, יש לאדם זיכרון חדש ותחושה של המשכיות זמן. למרות שבאמת, האדם רק ...

... שונות להבנת הקשר בין סיבה ותוצאה ולחוויה של המשכיות הזמן. ראשית, הוא מציג שלושה רבדים להבנה של הזמן ושל הסיבתיות. ברובד הראשון, אנו חווים שהרגע הנוכחי הוא תוצאה של הרגע הקודם, כלומר, יש המשכיות טבעית בין רגע לרגע. לדוגמה, ... להתרחשות קודמת או עתידית. כלומר, התחושה של המשכיות וזמן היא אשליה סובייקטיבית. ברובד השלישי, ישנה הכרה בכך ששתי הפרספקטיבות נכונות: מצד אחד יש קשר סיבתי ברור ומצד שני כל רגע עומד בפני עצמו. אליעד מוסיף רובד רביעי, שבו כל ... ספציפית. מה הקשר בין זיכרון אנושי לחוויית המשכיות בזמן? אליעד מסביר כיצד הזיכרון האנושי יוצר אצלנו את תחושת ההמשכיות בזמן. לדוגמה, אם אדם מניח סיר מרק על השולחן, הוא חווה שהסיר נמצא שם בגלל פעולתו בעבר הקרוב, כלומר, שהוא שם את המרק לפני רגע. תחושת המשכיות זו נוצרת אך ורק בגלל הזיכרון, כלומר, בגלל חוויה סובייקטיבית ולא בגלל קשר אובייקטיבי אמיתי. אם היה ניתן למחוק את הזיכרון של האדם, הוא לא היה יודע שהמרק נמצא על השולחן כתוצאה מפעולה קודמת שלו, ואז לא הייתה תחושת המשכיות בזמן. אליעד מדגיש שהחוויה שלנו היא סובייקטיבית, וכאשר האדם אומר אני רואה את המרק כאן כי שמתי אותו לפני רגע, הוא למעשה מבטא חוויה סובייקטיבית ולא אמת מוחלטת. אם האדם יהיה ...

... ספר שנמצא פה בעוד רגע, יש הבדל בזמן, וכן הם שונים מבחינת הסביבה שלהם, למרות שיש תחושה של המשכיות בין הספר שהיה לפני רגע לבין הספר של עכשיו. בעיקרון מה שמפריד בין הדברים זה או מקום שונה או זמן שונה, אם ...

... אישה אומרת אני רוצה להיות אימא, לרוב היא מתכוונת לכך שהיא רוצה ילד שיחיה יותר ממנה, שיספק לה אושר, סיפוק ותחושת המשכיות . הוא מדגים את הנקודה באמצעות שאלה אחרת: אם היית יודעת ...

רצון למות רצון להתאבד רצון לישון רצון לברוח רצון להיעלם - מהם? ומה הפתרון? רצון לישון עייפות כרונית. רצון למות. רצון להתאבד. רצון לברוח. רצון להיעלם. מהי מהותם של הרצונות האלו? מהו השורש שלהם? ומה עושים? מי שיתבונן יראה, כי המהות של כל הרצונות הנל היא אחת. האדם ... שום עניין במציאות, מרגיש משועמם, עייף נפשית, רוצה לברוח ולישון. רצון למות להתאבד = הרצון להיעלם ולברוח מהחיים ומהמציאות. רצון לברוח להיעלם = האדם רוצה לא להיות קיים להיות כלום. השורש של כל הרצונות האלו הוא אחד ויחיד. כל ... השורש של הרע, הוא האגו והגאווה של האדם. כשאין אגו, אז הכל טוב תמיד. הרצון להתאבד למות, שורשו הוא הרצון להרוג ולהעלים את האני האגו של האדם. זהו השורש של הרצון למות. כאשר אדם רוצה למות, הוא בעצם רוצה להיפטר מהאגו שלו ומהרצון המתמיד שיש לו שאינו יודע שבע. הרצון לישון גם הוא סוג של רצון לברוח מהמציאות, הרצון לא להיות קיים, הרצון להיעלם ... טוב בכל דבר. כל זמן שהאדם אינו מבין מה טוב בכל דבר, הוא תמיד יחפש לברוח למות להיעלם וכולי, מאחר שהרצון של האדם משגע אותו. אך כאשר האדם מגיע לסיבה של כל הסיבות ורואה את הטוב שיש בכל דבר, ממילא הרצון של האדם נעלם מעצמו = שלמות. ...

... החיים - חכם רואה את הנולד? ומה קורה כאשר הנולד הולך למות? במאמר הזה נדבר קצת על החיים ועל המוות. נדון קצת בשאלת מהי מהות החיים ומטרת החיים. ובסופו של דבר ניתן את הדרך להתמודד עם הבעיה. סוף מעשה במחשבה תחילה והחכם רואה את הנולד. דהיינו, החכם הוא זה שהוא מסתכל ... וכולי. ואם נתבונן על העניין הזה של החכם שרואה את הנולד, נראה שיש כאן נושא מאוד חשוב להתבוננות, והוא שמי שיסתכל קדימה על הנולד של כל החיים, הוא בעצם יראה את המוות. כי סוף כל אדם למות . וכאשר האדם נולד, הוא מיד מתחיל לצעוד ולהתקרב אל המוות. ולמרות שהאדם אכן גדל ומתפתח כאדם, הרי שסופו של האדם למות בכל מקרה. וכמו שהאדם נולד, כך גם הוא ימות. והחכם שעיניו בראשו ושהוא רואה את הנולד, הוא בעצם רואה שהנולד הזה הולך למות. כי כאשר האדם נולד, הרי שהוא לבסוף ימות. ומצד האמת, כל דבר שנולד בעולם סופו למות. כי לכל דבר שיש בעולם, כשם שיש לו התחלה, כך גם יש לו סוף. וכל הדברים שיש בעולם שלנו, הם לא קבועים. אלא יש להם התחלה ויש להם גם סוף. כך שסוף כל הדברים למות, מאחר שהדברים משתנים כל הזמן והם אינם נצחיים. וכאשר האדם מתבונן על העניין הזה של המוות, ממילא השאלה המתבקשת היא, מהי תכלית החיים? כי מאחר שבסופו של דבר החיים מסתיימים בכל מקרה, אכ מה התכלית של כל החיים האלו? ומי שהוא חי חיים טובים באמת, דהיינו, מי ... התכלית, מאחר שהוא חי את הרגע הזה, בלי קשר לתכלית שלו. אבל כל זמן שהאדם עוד לא הגיע לנקודה הזאת, שבה שאלת תכלית החיים לא מעסיקה אותו, הרי שכאשר הוא מסתכל על המוות, ממילא השאלה המתבקשת היא, מאחר שסוף האדם למות, ממילא מהי תכלית החיים? ומאחר שהשאלה הזאת היא מציקה וטורדנית, לכן יש המון אנשים שחיים בהכחשה גמורה של המוות. כי יש אנשים שחיים את חייהם בצורה כזו, שניתן לחשוב שכאילו הם הולכים לחיות לנצח. כי יש כאלו שהם מתכננים תוכניות בצורה כזו, כאילו הם הולכים להשתקע כאן עוד שנים ארוכות. למרות שבאמת בכל רגע ורגע האדם מתקרב אל נקודת המוות שלו, שבה הוא יצטרך לעזוב כאן וכולי. והמחשבה של האדם על המוות, לא מאפשרת לאדם ליהנות בחיים באמת. משום שבכל פעם שהאדם זוכר שסופו למות, הרי שזה גורם לכך שהוא ייהנה פחות ממה שיש לו כרגע. והדבר דומה לאדם שמביאים לו מתנה, ומזכירים לו שהוא צריך להחזיר את המתנה הזאת בעוד כמה זמן. והדבר דומה גם לאדם ... טיול, שכאשר הוא נזכר שהטיול צריך להסתיים, אז זה גורם לכך שההנאה שלו מהטיול דועכת. וכך גם כאשר האדם מסתכל על החיים שלו, וכאשר החכם רואה את הנולד ורואה שסוף הנולד למות, על ידי זה הוא מפיק פחות הנאה מהחיים שלו, משום שהוא מבין שגם הוא יאלץ לעזוב כאן בבוא היום. ומשום כך רוב בני האדם בעולם חרדים מלחשוב על המוות. ורוב בני האדם בעולם חיים בהכחשה של המוות. משום שזיכרון יום המוות, גורם להם לתהות מהי תכלית החיים. ומאחר שאין להם תשובה לשאלה הזאת, אז הם בוחרים פשוט לשכוח את זה שלבסוף צריך האדם למות. והחכם האמיתי הוא זה שהוא מסתכל על התכלית של כל דבר. והחכם האמיתי מסתכל תמיד על הסוף של כל דבר. והחכם האמיתי מסתכל גם על המוות של זה שנולד. ואף על פי כן, החכם האמיתי חי חיים טובים באמת. וזה משום שהחכם האמיתי מסתכל על התכלית הסופית של כל הדברים בעולם. כי המוות הוא אומנם התכלית והסוף של האדם, אבל הוא לא התכלית של כל הדברים בעולם. כי גם לעולם כולו יש תכלית. והחיים של האדם, הם רק תהליך אחד בתוך כל התהליכים שמתרחשים בעולם. והחכם האמיתי הוא מסתכל על התהליך של החיים ושל המוות, מתוך נקודת מבט שמסתכלת על התכלית של התהליך הכללי שכולל בתוכו את כל התהליכים שיש בעולם. כי כל האירועים שיש בעולם, הם רק תתי תהליכים של תהליך אחד גדול, שכל ... הוא קרה. ויש גם תוצאה שאליה הוא מוביל. וכך גם כל הדברים בעולם ניתן להסתכל עליהם כעל תהליך אחד, שיש לו סיבה מדוע הוא מתרחש, ויש גם תוצאה סופית להיכן הוא מתקדם. והמוות של האדם, הוא רק מקרה פרטי בתוך אין סוף תהליכים אחרים, שהם כולם תתי תהליכים של תהליך אחד גדול יותר, שהוא מטרת הקיום של המציאות כולה. ומי שהוא חכם אמיתי שרואה את הנולד, הוא מסתכל תמיד על התכלית של כל דבר, אבל הוא מסתכל לא רק על התכלית האישית שלו באופן אישי, דהיינו, על המוות האישי שלו, אלא הוא מסתכל על החיים ועל

... או למות, למה לא להתאבד, קדושת החיים, רצון למות או לחיות, לסבול או למות, למה לחיות, התאבדות, לשרוד למה אנשים מפחדים למות ולמה הם רוצים לחיות? אליעד כהן מסביר כי הפחד מהמוות והרצון העז לחיות הם לא רצונות טבעיים, אלא רצונות שנוצרו בגלל חינוך, התרבות והסביבה שבה האדם חי. אנשים מפחדים מהמוות בעיקר כי חונכו לחשוב שצריך לרצות לחיות. האדם מגיע לעולם ומקבל מסר ברור מהסביבה שכולם ... ולכן הוא מסיק בטעות שחיים הם הדבר החשוב ביותר. אליעד מדגים זאת בצורה פשוטה ומפורטת: אם המציאות הייתה הפוכה, ואנשים היו חיים בעולם שבו המטרה של כולם הייתה להתאבד, והם לא היו מצליחים בכך, האדם שהיה מגיע לעולם הזה והיה שומע שכולם מנסים למות היה מיד רוצה למות. ואז, אם היו אומרים לו שמישהו עומד להרוג אותו, הוא היה שמח מאוד ומרגיש איזה כיף, סוף סוף אצליח למות. מדוע? כי האדם היה מחונך למטרה של מוות ולא למטרה של חיים. מכאן עולה המסקנה שהרצון לחיות אינו באמת רצון ... כי למרות שהרצון לחיות נחשב לאחד הרצונות הכי חזקים של האדם, גם אותו אפשר לפרק ולהעלים אם שואלים מספיק פעמים את השאלה למה אני רוצה לחיות? בשלב הראשון, אדם פוחד מהמוות כי הוא רוצה לחיות. הוא רוצה לחיות כי הסבירו לו שזה חשוב. אבל אם ימשיך לשאול את עצמו למה? ויעמיק בשאלות הללו, הוא יגיע למקום שבו כבר לא תהיה חשיבות אמיתית לשאלה האם הוא חי או מת. כאשר אדם יגיע למצב שבו אין שום חשיבות אמיתית בין חיים למוות, הוא יחווה אחדות. במקום הזה האדם כבר לא יהיה מפוחד ממוות, אך גם לא ירצה למות. אליעד מדגיש כי האדם אינו מתאבד במצב זה, כי ברגע שבאמת לא משנה לו אם הוא חי או מת, אין סיבה לעשות דבר כלשהו מתוך דחף או פחד. מדוע אנשים רוצים להתאבד ואיך השאלות מבטלות את הרצון הזה? אליעד מסביר שאנשים שרוצים להתאבד עושים זאת מתוך מחשבה ברורה שהתאבדות תביא להם הקלה או תחושה טובה יותר לעומת החיים. כלומר, הסיבה לרצון להתאבד היא ההנחה הברורה שהמוות יוביל אותם להרגשה טובה יותר. גם את הרצון הזה, בדיוק כמו את הרצון לחיות, אפשר לפרק באמצעות שאלות. האדם יכול לשאול את עצמו: למה אני רוצה להתאבד? התשובה תהיה שהוא רוצה להרגיש יותר טוב. ואז, ולמה אני רוצה ... מרגיש רע. ולמה אני מרגיש רע? - כי הוא רוצה משהו שלא קיים כרגע. אם ימשיך האדם לשאול שאלות לעומק, הוא יגיע להבנה שבשורש הדברים אין הבדל בין טוב ורע, בין חיים למוות, או בין להרגיש טוב לבין להרגיש רע, ומכך ייעלם הרצון להתאבד. מה המשמעות של להגיע לאחדות ואיך זה פותר את כל ההתלבטויות? אליעד מבהיר שהמצב שבו האדם מגיע לאחדות הוא מצב שבו אין הבדל בין ניגודים, כמו חיים ומוות, טוב ורע. במצב כזה האדם לא חווה לחץ, פחד או מצוקה, כי הכל הופך ...