מוות חיים תכלית החיים - מהן המסקנות ממפגש עם אדם מת? מפגש עם אדם מת, היה מכניס את האדם החי לפרופורציות ולהתבוננות מחודשת על החיים עצמם. מפגש עם אדם מת, היה מלמד את האדם שהתכלית של החיים היא אינה החיים עצמם, כי הרי בסופו של דבר הגוף מת. לא יתכן שהתכלית תהיה דבר שסופו ידוע מראש. לא הגיוני להתאמץ כדי להשיג דבר שמראש האדם יודע שיילקח ממנו. בתחנה הסופית ... ככ קשה. לפעמים האדם חושש מכך שאם לא יהיה לו כסף, אז הוא עלול למות וכולי. למרות שבאמת זהו חשש מטופש, כי הרי בכל מקרה האדם ימות בסוף, אז מה החשש הגדול ככ?! הפחד מהמוות דומה לאדם שנמצא בתוך חלום, שמפחד למות. וזאת למרות שמצד האמת הוא אינו יכול למות, אלא מקסימום להתעורר. מפגש עם אדם מת היה גורם לאדם להבין שהתכלית של החיים היא אינה החיים עצמם, אלא חווית הטוב של המציאות עצמה והחיים כחלק ממנה. הדבר החשוב ... = ליהנות מהרובד הפנימי ביותר של המציאות, הרובד הנצחי שלעולם לא ימות. כל דבר שהוא זמני, הרי שהוא אינו התכלית. כל דבר שהוא תלוי בדבר כלשהו, הרי שהוא אינו התכלית. חבל להשקיע מאמץ להשיג דבר ... היחיד הוא הדבר הפנימי ביותר בתוך התודעה של האדם, הדבר שאינו מת לעולם. קיים דבר כלשהו אצל האדם ברובד פנימי ביותר, שמצידו אין שום הבדל בין חי למת. חי או מת אלו רק מצבים שונים של המציאות, לא יותר מכך. מוות = מציאות אחרת זהה לחלוטין לזו של החיים. מצד המהות עצמה של המציאות, כל מציאות באשר היא זהה לכל מציאות אחרת. התכלית של ... והפנימי ביותר של המציאות, הרובד שבו אין שום הבדל משום סוג בין מוות לחיים, רק אז האדם נקרא חי באמת, כי אז טוב לו באמת מכל רגע באשר הוא. הדרך לפגוש אדם מת היא מאוד פשוטה. על האדם לשבת עם עצמו ופשוט לדמיין את עצמו מת. מפחד לעשות זאת? חשוב על כך שבשלב כלשהו תצטרך להתמודד עם המוות של הגוף שלך. אז למה להתחמק?! טוב יותר להקדיש מחשבה ולפתור את הפחד מהמוות בצורה מוחלטת. איך? על ידי הסתכלות על המציאות שלך דרך העיניים של המציאות עצמה. מהצד של המציאות עצמה אין הבדל בין המצב שבו אתה חי לבין המצב שבו אתה מת. הדבר דומה לנקודת המבט של חולם חלום על האנשים עולם שנמצאים בתוך החלום. כאשר האדם מצליח לחוות את החיים והמוות של גופו בצורה כזו, על ידי זה אינו חושש מהמוות כלל. כאשר האדם מסתכל על החיים ועל המוות בצורה כזו, ממילא הוא גם מסתכל על כל שאר המציאות בצורה כזו, דהיינו, מתחבר לתכלית האמיתית ולטוב האמיתי שנמצא בכל דבר. כי ... תמיד. תחיית המתים אמיתית, היא לגרום לאדם שחושב שהוא זה דבר שיכול למות, להבין שהוא דבר שאינו יכול למות אלא קיים לנצח. דהיינו, לגרום לאדם להזדהות תודעתית עם המציאות, ולראות את האני במציאות עצמה. ...

מוות משמעות החיים - כיצד המוות הופך את החיים לטובים יותר? מהי תכלית החיים? מוות. חיים. כיצד המוות הופך את החיים לטובים יותר? כיצד זה שאדם זוכר שבסוף גופו ימות, כיצד זה עצמו אמור לגרום לו לחיות טוב יותר? המוות גורם לאדם להתמקד במהות ולא בחיצוניות. זיכרון של המוות מאפשר לאדם להסיר מעצמו את התלות הרגשית שלו בצורה החיצונית של החיים ולהתמקד יותר במהות של החיים. ... המחיר, אותו הצבע, ואותה התחושה. ההבדל הוא יחיד, חולצה אחת מחזיקה רק יום והאחרת מחזיקה שנה. את מה האדם יקנה? תשובה: את מה שנשאר ליותר זמן. מה שאינו נצחי יכול למות. מה שהינו נצחי לא יכול למות. האדם יכול להחליף בגדים אך הוא ישאר אותו האדם. הגוף יכול להחליף חלקים אך הוא ישאר אותו הגוף. ... אך היא תישאר אותה התודעה וכן הלאה. האדם מטבעו מחפש טוב אמיתי. טוב אמיתי = טוב שאינו תלוי בגורמים חיצוניים. ככל שהטוב תלוי פחות בגורמים כלשהם, כך הוא טוב יותר. המוות של הגוף גורם לאדם לרצות ליהנות יותר כאן ועכשיו. המוות של הגוף דוחף את האדם ליהנות כבר עכשיו ולא לחכות לעוד 100 שנה. מה עושה אדם שחושב שזהו יומו האחרון עלי אדמות = מנסה ליהנות ככל האפשר ברגעים האחרים. מסקנה: ככל שהאדם זוכר טוב יותר את המוות של הגוף, כך הוא מחפש הנאה גדולה יותר בהווה. כאשר האדם מחפש הנאה גדולה יותר בהווה ולא מוכן להתפשר על ליהנות מחר, הדבר הזה דוחף את האדם בסופו של דבר לחפש הנאה בכל רגע. וכדי ליהנות בכל רגע על האדם להגיע אל הטוב הפנימי שקיים בכל רגע. כך שהמחשבה על המוות של הגוף דחפה את האדם לחיפוש עצמי של הנאה מיידית, דהיינו, ההנאה הגדולה ביותר שקיימת בכל רגע ברמה ... לדוגמה: אדם שמקור ההנאה היחיד שלו הוא הגוף + האדם יודע כי בעוד כמה שנים הגוף כבר לא יוכל לספק את אותה ההנאה = האדם מחפש הנאה שאינה תלוי בגוף. בסופו של דבר, המוות של הגוף, מזכיר לאדם כי הגוף הוא רק תופעה חולפת. המוות של הגוף מזכיר לאדם כי הגוף הוא אינו התכלית וכי התכלית היא דבר פנימי יותר ונצחי יותר. מוות הגוף = מוות החיצוני = מוות הבגדים = מוות הדבר הזמני = המעטפת החיצונית. החיים של התודעה = חיים פנימיים = מהות = נצח. בשורה התחתונה: המוות של הגוף גורם לאדם להסתכל על המהות של החיים ולא על החיצוניות. בסופו של התהליך, כאשר האדם מגיע לחיבור מלא למהות שלו, אצל אדם כזה המוות של הגוף הוא בדיוק כמו להחליף חולצה ולעבור מחדר אחד לחדר אחר. ומי שדוחף את האדם לחיפוש העצמי של המהות, זהו המוות. המוות מזכיר לאדם כי החיים של הגוף הם אינם התכלית, מאחר שהגוף בכל מקרה ימות. המוות של הגוף קורא לאדם לחפש תכלית אחרת שאינה הגוף עצמו. הרגשת הטוב הפנימי של התודעה = תכלית הפנימית = חיבור לטוב שבמציאות = חיבור למהות המאחדת של המציאות שהופכת את הכל לטוב אמיתי מצד עצמו. המוות = עוזר לאדם לחיות טוב יותר, על ידי זה שהוא מקרב אותו אל המהות. ...

... - איפה היה אלוהים בשואה? מהי נקודת האמת של הכחשת השואה? אלוהים בשואה, אלוהים מת בשואה, איפה אלוהים בשואה, אלוהים בזמן השואה, איפה היה אלוהים בזמן השואה היכן היה אלוהים בשואה? ומהי נקודת האמת ...

... מוות פחד ממוות - ממה נובע פחד מהמוות? איך להתמודד עם פחד מוות? חיים לאחר המוות חיים אחרי החיים חיים אחרי המוות מהו פחד מוות? וממה נובע הפחד מהמוות? מי שמפחד למות אינו יכול לחיות. חיים עם פחד אינם חיים. כל זמן שיש לאדם פחד כלשהו ... הרי שהוא מונע על ידי הפחד שלו במקום להיות מונע על ידי אהבה אמיתית. כאשר האדם מפחד לאבד דבר כלשהו, הוא הופך להיות עבד של הדבר ושל הפחד שלו. כל זמן שהאדם מפחד למות, הרי שמה שמניע אותו כל הזמן זה הפחד למות. מי שיתבונן יראה כי המרדף של אנשים אחרי כסף, מהותו העיקרית היא תחושת הביטחון שהוא מספק. ואם אדם מחפש ביטחון, הרי שיש לו פחד. ואם יש לו פחד, הרי שהוא אינו מאושר. בעלי חיים אינם מפחדים למות. הם לא רוצים למות ולא רצים אל המוות, אך הם אינם מפחדים למות. בעלי חיים מפסיקים לאכול ברגע שהם שבעים. בעלי חיים אינם חוסכים כסף למחר, אלא רק למה שצריך לאותו הרגע. בעלי חיים אינם מוטרדים ממה שיהיה בעת זקנה. בעלי חיים אין להם את הפחד הדמיוני של האדם מפני המוות. זא בעל חיים ימנע מסכנה וממוות רק אם זה משהו שהוא הישרדות מיידית, בגלל שהוא רוצה לחיות בדיוק כמו שאדם רוצה לחיות. אך הוא לא מונע על ידי הפחד מהמוות. הדרך הטובה ביותר לראות את זה, היא שבעלי חיים אינם צדים אלא אם כן הם מרגישים סכנה או כאשר הם רעבים. מדוע האדם מפחד מהמוות? האדם מפחד מהמוות מכמה סיבות. ראשית האדם אינו יודע מה קורה אחרי המוות, ומשום כך הוא מפחד מהלא נודע. האם הפחד מוצדק? ברור שלא. אולי המוות טוב יותר, אז מדוע לפחד ממנו? מדוע האדם אינו יודע מה קורה אחרי המוות? תשובה: משום שהוא אינו יודע מי הוא באמת. האדם מפחד מהמוות רק משום שהוא אינו מבין בשלמות מהי המהות של האני שלו. כל זמן שהאדם אינו מבין בשלמות מהי המהות של האני שלו, הרי שהוא מפחד למות. מי שיודע בשלמות מהו האני שלו, לא מפחד למות יותר מאשר לחיות. אדם שיודע שהוא נמצא בתוך חלום מחשבה של המציאות, הרי שהוא אינו יכול לפחד מהמוות, מאחר שגם אם הוא יעלם, הרי שזה דומה לאדם שמתעורר מחלום אחד אל מציאות אחרת חיצונית יותר. סיבה נוספת לכך שהאדם מפחד למות, היא משום שהוא אינו מבין מדוע הוא חי. כאשר האדם אינו מבין מדוע הוא חי, ממילא הוא צריך סיבה למה לחיות. ולכן האדם ככ מפחד מהמוות כדי שתהיה לו סיבה לחיות. האדם הופך את החיים למטרה. ולשם כך הוא זקוק ...

... המתים - מהו מוות אמיתי? איך להחיות מתים? תחיית המתים. הצלת חיים. רצח. חיים. מוות. סנגוריה. קטגוריה. מהו מוות אמיתי ואיך להחיות מתים? בכל דבר שיש במציאות יש טוב שמחייה אותו. הסיבה שבגללה כל דבר קיים, הוא הטוב שיש בו. אם לא היה בדבר משהו טוב באמת, הדבר לא היה קיים. החיים של הדבר = הטוב שבו. אדם מרגיש חי נהנה מהחיים, כאשר הוא מרגיש את הטוב שיש בכל דבר. לעומת זאת, כאשר האדם אינו רואה את הטוב שיש בכל דבר, הרי שהוא כמו מת חי. מצד אחד הוא חי, אך מצד שני הוא נחשב מת. כאשר האדם מחפש את הטוב שיש בכל דבר = תחיית המתים. כאשר האדם מחפש את החיסרון שיש בכל דבר = להרוג את הדבר = רצח. בכל דבר יש דבר טוב שמחייה אותו. כאשר האדם מחפש את הרע ... = לדון לכף זכות = לחפש מה טוב בכל דבר. כאשר האדם מחפש את הטוב שיש בכל דבר = מחייה את הדבר = הצלת חיים. סיכום: רצח = לראות את הרע שיש בדבר = האדם מת חי. הצלת חיים = האדם רואה את הטוב שבדבר = הצלת חיים. כאשר האדם מחפש את הטוב שיש בכל דבר, על ידי זה נוצרת תחיית המתים = נפשו של האדם קמה לתחייה מהעצבות אל השלמות ...

... מוות שלמות עצמית - כיצד חוסר שלמות עצמית יוצר פחד מהמוות? המוות הוא חלק מהחיים והחיים הם חלק מהמוות. וגם המוות וגם החיים, הם חלק מהרצף של הלידה מחדש והמוות. כל הדברים בעולם נולדים ומתים מחדש בכל פעם ופעם. כל דבר שיש בעולם, יש אצלו מחזוריות של חיים ומוות. ואפילו רגעי הזמן מתים בכל רגע, ובכל רגע נולד רגע חדש של זמן, שמחליף את הרגע הקודם של הזמן שכבר מת. ובעקרון, כל שינוי של כל דבר, הוא סוג של מוות עבור הדבר הקודם, והוא סוג של לידה מחדש, עבור השינוי החדש והמצב החדש. וכל הדברים משתנים כל הזמן, וממילא הכל מת ונולד בכל רגע מחדש. ואם כן, המוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים. ואחד הדברים היותר וודאיים בחיים של האדם, זה שסופו למות. ואף על פי כן, רוב בני האדם חיים בהכחשה מוחלטת לכך שבסוף מתים. והאדם מפחד לדבר על המוות ומפחד לחשוב על המוות. וגם מי שהוא כבר זקן עם רגל אחת בקבר, גם הוא מפחד לחשוב על המוות. והאדם רוצה לחיות באשליה שהוא ימשיך לחיות לנצח. ואמר האומר, שהחיים הם מחלה סופנית, כי בסוף מתים. ולחיות זה מסוכן, כי בסוף מתים. וסופו של האדם למות. וברגע שתינוק נולד, הרי שכבר יודעים מראש שהוא ימות. וכאשר חוגגים לאדם יום הולדת ושרים לו ושמחים עבורו שהוא גדל בשנה, הרי שבעצם חוגגים את זה שיש לו פחות שנה אחת לחיות, ושהוא התקרב אל המוות בשנה נוספת. ורוב בני האדם, יש להם פחד מוות מלחשוב על המוות. וכפי שאמר האומר, שהציפייה למוות, קשה מהמוות עצמו. כי למות, מתים פעם אחת, אבל המחשבה על המוות, היא הרבה יותר קשה מאשר המוות עצמו. ורוב בני האדם מדחיקים ומכחישים את זה שבסוף גם הם ימותו ויעזבו את העולם. וכאן נסביר, כיצד השלמות העצמית של האדם בחייו כאן בעולם הזה, כיצד גם היא משפיעה על הפחד של האדם מהמוות. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי אחת מהסיבות המרכזיות לכך שהאדם מפחד למות, היא משום שהוא אינו יודע איך לחיות. כי כאשר אין לאדם מושג למה הוא חי, אז הדבר הזה גורם לכך, שבתוך תוכו הוא חושב שאולי ... אז האדם בתוך תוכו חושש מאיזה גהינום שמחכה לו אחרי המוות, כעונש וכנקמה על כך שהוא לא חי כאן בעולם הזה, כפי מה שהוא היה אמור לחיות. ואם האדם היה יודע בוודאות מהי תכלית חייו, ... עושה, ממילא הוא לא היה מפחד שמישהו יתנקם בו אחרי שהוא ימות, ושאולי הוא יכנס לגהנום כלשהו אחרי המוות. כי יש כאלו שנדמה להם שהם יודעים מהי תכלית החיים. כי רוב בני האדם נדמה להם שהם יודעים מהי תכלית החיים. וכל אחד מנסה ...

... קיומיות ופחדים חרדת מוות - האם אפשר לצאת מכל סוג של פחד ושל חרדה? ובו יתבאר העניין של הפחד ושל החרדה. ויתבאר, האם באמת אפשר לצאת מכל חרדה ולהתמודד עם כל פחד? או שאולי יש סוגים כלשהם ... שאומרים, שעל האדם ללמוד לחיות עם חלק מהחרדות שלו. ושהאדם לא באמת יכול להתגבר על כל החרדות שלו, כגון לדוגמה חרדות קיומיות חרדת מוות וכיוב. ובכך הם בעצם מייאשים את האדם למצוא את הדרך לגור בגן עדן. כי החרדות של האדם, הן עצמן הגיהנום. כי הגיהנום, הוא ביטוי למצב רגשי. כי אי אפשר לסבול, אאכ ...

... החיים ועל המוות תכלית החיים משמעות החיים פחד מוות - מהי מהותם? חלק 1 במאמר הזה נדבר על אחת מהתופעות הכי נפוצות בעולם, והיא תופעת פחד המוות, שהיא הפחד של האדם מפני המוות. ומי שיתבונן בעניין יראה כי יש כאן שאלה גדולה. כי עפ ההיגיון ועפ השכל הישר, האדם לא היה צריך לפחד מהמוות. ולצורך העניין נדמיין שהיה עולם שבו אורך החיים של כל בני האדם בעולם, הוא רק יום אחד. עולם שבו האדם נולד כאדם בוגר, ומת למחרת אותו היום שבו הוא נולד. ונשאל את השאלה, האם בעולם כזה שבו האדם מת בסיום היום שבו הוא נולד, האם בעולם כזה היה לאנשים פחד מהמוות? והתשובה היא, שלא. משום שכאשר האדם יודע שבסוף היום מתים, ושכולם מתים בסוף היום, ושהוא בסך הכל חי יום אחד בכל מקרה, על ידי זה האדם לא היה מפחד מהמוות כלל. וכאשר לדוגמה אדם נוסע לטיול באיזו מדינה למשך שבוע ימים, האם האדם חש פחד מכך שבסוף השבוע הוא צריך לשוב לארצו? תשובה: לא. משום שהאדם יודע מראש שבעוד שבוע הוא מסיים את החופשה. וההיגיון אומר, שאין שום סיבה לפחד מהמוות, משום שהסוף ידוע מראש. וההבדל היחיד בין עולם שבו כולם חיים יום אחד ומתים, לבין העולם שלנו, הוא רק באורך הזמן של החיים עד שמתים. אבל בכל מקרה כולם מתים. והשאלה היא, איך זה שאנשים מפחדים מהמוות ככ, למרות שבעצם הוא בסך הכל חלק בלתי נפרד ממחזוריות החיים? ועל האדם לזכור תמיד, שאחרי שהוא מת, הוא חוזר למצב שבו הוא היה לפני שהוא נולד. ויהיה אשר יהיה המצב הזה, בכל מקרה האדם כבר היה במצב הזה. זא אילו האדם היה חי בחיים נצחיים מאז ומעולם ללא נקודת התחלה, אז אולי היה הגיוני לחשוש מהמוות. משום שהוא היה מצב שהאדם עוד לא היה בו. ואז האדם בעצם היה מפחד מהבלתי נודע. אבל מאחר שהאדם בסך הכל לפני כמה עשרות שנים כבר היה במצב שבו הוא יהיה אחרי המוות, אכ לא ממש ברור למה האדם מפחד ככ מהמוות? ומי שעוד יתבונן בעניין יראה, כי הפחד מהמוות הוא לא מולד. זא האדם לא נולד עם פחד טבעי מהמוות. האדם אומנם נולד עם רצון טבעי להרגיש טוב. אבל הפחד מהמוות הוא בעיקר משהו חברתי. כי אם לדוגמה היו מלמדים את האדם שאין לו מה לפחד מהמוות, ואם היה מקובל מבחינה חברתית שהמוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, הרי שהאדם לא היה מפחד מהמוות. אך כאשר האדם גדל, הוא כל הזמן רואה מולו אנשים שמפחדים מהמוות. ועל ידי זה גם האדם עצמו מתחיל כמו משוגע לפחד מהמוות בלי לחשוב בהיגיון שאין שום סיבה לפחד מהמוות. כי האדם מסיבות שונות פשוט מניח שאם כולם מפחדים מהמוות, אז כנראה שזה מוצדק לפחד מהמוות. למרות שעפ ההיגיון הבסיסי, אין שום טעם לפחד מהמוות, כי החיים הם בכל מקרה לא יותר מאשר דבר זמני. וכפי שכבר ביארתי במקום אחר, כאשר ילד קטן נולד וכולם חוגגים את זה שעוד אדם התחיל לחיות, בעצם הם חוגגים על כך שעוד אדם התחיל למות. כי מיד ברגע שהאדם נולד, מיד הוא מתחיל למות כמו חולה סופני ממש. ובכל רגע ורגע האדם מתקרב אל המוות. ואם האדם לא מתקרב אל המוות, אז ה

... החיים ועל המוות תכלית החיים משמעות החיים פחד מוות - מהי מהותם? חלק 2 כי האהבה והשמחה וכולי, הם רק תרופות שהאדם לוקח, כדי לברוח מכך שאין לו מושג למה הוא חי. אבל בכל מקרה, ...

... החיים ועל המוות תכלית החיים משמעות החיים פחד מוות - מהי מהותם? חלק 3 ונמצא אם כן, כי לאף אחד בעולם אין מושג מה התכלית שלשמה קיימת המציאות ... גם לא ניתן להבין באמת את התכלית של תתי התהליכים ושל תהליכי המשנה שיש בתוך התהליך הגדול כולו. והפיתרון בהמשך. וזאת הסיבה שבגללה בני האדם מפחדים מהמוות. משום שהפחד של האדם מהמוות, יוצר עבור האדם משמעות לחיים שלו. ומאחר שאין לאדם מושג למה הוא חי, אז הוא החליט שהתכלית ... שלהם הם תכלית החיים שלהם. כי הם רוצים שלילדים שלהם יהיה טוב, ולכן הם מתאמצים ככ בעבורם וכולי. וגם זאת כמובן שטות. כי אם לדוגמה האדם היה חושב שהמוות טוב כמו או אולי טוב יותר מהחיים עצמם, הרי שממילא כל המאמצים של האדם, ממילא הם מיותרים. ... על ידי זה שמתייחסים אליו כאל דבר טוב. כי מדבר טוב לא מפחדים. והאדם מפחד רק מדבר שנתפש בעיניו כרע. ואם לדוגמה יחליטו בני האדם שהם מפסיקים לפחד מהמוות, הרי שלשם כך יהיה עליהם להתייחס אל המוות כאל דבר טוב. ודבר טוב פירושו, דבר שהוא טוב כמו החיים ממש. כי אם המוות הוא טוב, אבל הוא לא מספיק טוב כמו החיים, הרי שהוא עדיין יש בו רע. וכדי לא לפחד מהמוות כלל, לכן על האדם להתייחס אל המוות כאל דבר טוב בדיוק כמו החיים עצמם. אבל, אם האדם יתייחס אל המוות כאל דבר טוב כמו החיים עצמם, אכ מדוע בכלל עליו להתאמץ לעבוד קשה להשיג מזון ולאכול וכולי, הרי אם המוות הוא באמת טוב, אז האדם יכול לוותר על האכילה וכיוב, ולמות. כי הרי המוות טוב באותה המידה ממש. ולכן, אין אפילו אדם אחד בעולם שהוא לא מפחד מהמוות. וגם אלו שאומרים שהם לא מפחדים מהמוות, הרי שהם משקרים. כי אם הם היו חסרי כל פחד מהמוות, דהיינו, אם הם היו מתייחסים אליו כאל דבר טוב בדיוק כמו כל דבר אחר, הרי שהם לא היו ממשיכים לעשות שום מאמץ כדי לשרוד. כי זה לא הגיוני שאדם יתאמץ כדי להשיג דבר שהוא יודע שהוא לא צריך אותו. ואם האדם חושב שהמוות טוב כמו החיים ממש, הרי שממילא זה לא הגיוני שהוא ימשיך להתאמץ לחיות. ואין הכוונה לומר שעל אדם כזה להתאבד ולהרוג את עצמו. כי גם אם המוות טוב כמו החיים עצמם, הרי שהוא לא טוב יותר מאשר החיים עצמם. ולכן אין שום תכלית להתאבד, גם אם האדם חושב שהמוות טוב כמו החיים. אך אם האדם חושב באמת שהמוות טוב כמו החיים, אז מדוע הוא מתאמץ להמשיך לחיות. הרי המאמץ הזה הוא מיותר לגמרי. ולכן, כל אלו שאומרים ושמנסים לשכנע את עצמם ואת סביבתם שהם לא מפחדים מהמוות, הרי שהם משקרים. וארוחת הבוקר שלהם מעידה על כך. כי אם באמת המוות היה בעיניהם טוב כמו החיים, הרי שהם לא היו משקיעים מאמץ מיותר לאכול יום אחרי יום ארוחת ... (ואולי לא. כי אולי דווקא הכוח הנגדי שנעלם, אולי הוא דווקא ניסה להעלים את עצמו, והכוח החזק לא הצליח להעלים את עצמו). ובכל מקרה, הפחד של האדם מהמוות, הוא זה שיוצר עבור האדם את משמעות החיים. כי אם המוות לא יהיה מפחיד, אז האדם לא יעריך את החיים. ומאחר שאין לאדם מושג למה הוא חי, אז האדם לא יתאמץ יותר לחיות. והפחד של האדם מהמוות, הוא זה שגורם לאדם להרגיש טוב בחיים שלו. כי כאשר האדם מפחד מהמוות, בזה בעצם האדם מכניס לעצמו לראש שהמוות הוא רע ושהחיים הם טובים. ואז על ידי זה האדם שמח מכך שהוא חי. כמו שניתן למצוא כל מיני חולים סופניים ואנשים זקנים מאוד שכבר עומדים למות, ושהם אולי חולים וסובלים ממחלות שונות, והם שמחים מכך שהם חיים. וכפי שנוהגים הטיפשים ... לאדם מושג למה להתאמץ לחיות, כי אין לו מושג למה בכלל חיים ולמה בכלל הוא קיים והמציאות קיימת, אז על ידי זה האדם מרגיש רע. ואז מה שנשאר לו, זה לומר שהמוות הוא רע, ושלחיות זה הערך העליון. ואז הוא משמח את עצמו בכך שהוא לכל הפחות חי ולא מת. ומי שחושב בהיגיון, מבין את השיגעון שבדבר. כי לאף אחד אין מושג מה תכלית החיים. כי לאף ...