וכאן נדבר על בן אדם שמרגיש רע בסיטואציות שונות, בגלל שהוא לא סגור על עצמו והוא לא יודע אם הוא רוצה או לא רוצה את מה שקורה לו. ואיך להתמודד עם מצב כזה ועם תחושה שאין לך מושג מה אתה רוצה מעצמך?
לדוגמה: בן אדם שנמצא בזוגיות, והוא מרגיש רע, בגלל שהוא לא סגור על עצמו, הוא לא בטוח שהוא רוצה זוגיות באופן כללי, הוא לא בטוח אם הוא כן רוצה זוגיות, אז איזו זוגיות הוא רוצה, הוא לא יודע מה הוא מרגיש לגבי הזוגיות הנוכחית שלו, הוא לא מבין בדיוק מה קורה לו בזוגיות שהוא נמצא בה, הוא לא סגור על עצמו, האם להמשיך בזוגיות, הוא לא מבין את הסיטואציה שהוא נמצא בה, הוא לא יודע אם הוא רוצה או לא רוצה את הזוגיות הזאת או זוגיות אחרת, אין לו מושג איך לפעול וכולי.
בשורה התחתונה, בין אדם נמצא בסיטואציות שונות, והוא מרגיש רע בתוך הסיטואציה, בגלל הספקות שיש לו עם עצמו, שאין לו מושג מה בדיוק הוא רוצה, לא ברור לו מה קורה איתו באופן כללי ובאופן ספציפי.
זה יכול לדוגמה להיות בן אדם שמבולבל עוד יותר, לדוגמה: בן אדם שלא יודע אם יש או אין לו בחירה חופשית, בן אדם שלא יודע מה המטרה שלו בחיים, אין לו מושג אם בכלל כדאי לו להציב מטרה כלשהי, הוא לא יודע אם בכלל הוא רוצה לחיות או למות, אין לו מושג אם הוא רוצה להרגיש טוב או רע, הוא לא יודע מה טוב ומה רע, הוא לא יודע אם הוא רוצה להגדיר לעצמו מה טוב ומה רע, אין לו מושג אם הוא בתוך חלום או מציאות וכולי וכולי, המון ספקות שיכולים להיות לבן אדם ושיכולים לגרום לבן אדם להרגיש רע בסיטואציות שונות, בגלל שהוא מרגיש בלבול וחוסר זהות עצמית וכולי.
והשאלה היא, האם ואיך אפשרי להתמודד בסיטואציה כזאת, בן אדם שאין לו מושג מה הוא רוצה מעצמו באופן כללי או פרטי, איך לא להרגיש רע עם זה ואיך להמשיך לתפקד עם זה?
והתשובה היא, שיש 2 דרכים להסתכל על המצב. הדרך הראשונה אומרת, שהאדם אומר לעצמו, שאם הוא לא בטוח שהוא רוצה את מה שקורה לו, הרי שהוא מרגיש רע. לדוגמה, אם אני לא בטוח שאני רוצה את הזוגיות הזאת, אז רע לי, כי אני לא בטוח שאני רוצה את מה שקורה לי. אם אני לא בטוח שאני רוצה שהמציאות תהיה כך או אחרת, הרי שרע לי, כי המציאות היא לא מה שאני בטוח שאני רוצה. זאת נקודת מבט אחת, שמי שחושב דרכה, סובל.
אבל יש עוד נקודת מבט אפשרית, שהיא לחשוב הפוך. דהיינו, אם אני לא בטוח שהמציאות נגד רצוני, אז לא רע לי. דהיינו, לא לחשוב שאם אני לא בטוח שהמציאות כרצוני, רע לי, אלא כן לחשוב, שאם אני לא בטוח שהמציאות נגד רצוני, הרי שלא רע לי.
במילים אחרות, העצה היא לחשוב, אם אני לא בטוח מה אני רוצה, אז למה רע לי? האם אני בטוח שרע לי? מי אמר שרע לי? האם אני בטוח שאני לא רוצה את מה שקורה? מה אכפת לי מה קורה? מה אכפת לי מה אני רוצה? וכיו"ב.
ובמהות זה נקרא לזרוק את השכל ונקרא גם לעבוד את ה בתמימות ובפשיטות, במובן של לתת למציאות לעשות בך כרצונה, לתת למציאות להתגלות דרכך, לתת לבורא לגלות את רצונו דרכך, להתבטל למציאות, לשתוק, לשמור על זכות השתיקה מול המציאות, לחוות שהרצון שלך, הוא התגלות של המציאות דרכך, לתת למציאות לעשות בך מה שהיא רוצה, מה שנקרא "שב ואל תעשה עדיף", ביטול לאין סוף, עשה רצונך כרצונו, להתבטל לאין סוף.
וכמו שאמר רבי נחמן מברסלב, שזאת חוכמה גדולה, להיות טיפש כמו בהמה https://breslev.eip.co.il/?key=2166 (שֶׁהוּא חָכְמָה וּמְלָאכָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת כְּמוֹ בְּהֵמָה, וְזֶה בְּחִינַת: "כָּל אֲשֶׁר נָתַן ה' חָכְמָה בָּהֵמָה", הַיְנוּ שֶׁהוּא חָכְמָה לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, "אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ה'", אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁעֲרוּמִים בְּדַעַת וּמְשִׂימִין עַצְמָן כִּבְהֵמָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר אָסָף: "וַאֲנִי בַּעַר וְלא אֵדָע בֶּהֱמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ"). וגם "צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה" https://breslev.eip.co.il/?key=69, דהיינו, ביטול הרצון, העדר השתנות מרצון לרצון וכולי. וגם כאן https://breslev.eip.co.il/?key=182 על הבן שעושה מעשה עבד, שֶׁאֵין לוֹ רַק לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁנָּתְנוּ לוֹ וְאָסוּר לוֹ לִשְׁאל שׁוּם טַעַם וַחֲקִירָה עַל עֲבוֹדָתוֹ וכולי.
ויש בעניין הזה המון היבטים, כי גם כאשר האדם מבטל את עצמו למציאות, הרי שזה לא אמור למנוע ממנו לתפקד כרגיל, כי הוא לא אמור להתנגד לרצון שלו לעשות כך או אחרת. אבל לאיזה רצון שלו להקשיב? האם לכל רצון שעולה? זה עוד עניין אחר.
אבל במהות הרעיון הוא, שאם אין לך מושג מה אתה רוצה מעצמך, זה לא מחייב את זה שתרגיש רע. כי אפשרי לחשוב הפוך, אם אני לא בטוח שזה רע, אז מי אמר שזה רע. ואז לזרום עם מה שקורה וכולי.
ועוד אוסיף ואסביר, כי ככל שהאדם יותר מחפש מוחלטות ורוצה מוחלטות, ככה זה מגדיל את הסיכוי שהוא יגיע לשאלות שאין להן תשובה וזה מגדיל את הסיכוי שהוא ילך לאיבוד ושלא יהיה לו מושג מה הוא רוצה מעצמו וכולי. וזה כמובן נושא בפני עצמו. אבל באופן כללי, החיפוש אחרי השלמות, גורם לבן אדם לא לדעת מה הוא רוצה מעצמו, ביטול הרצון וכיו"ב.
לסיכום: מי שאין לו מושג מה הוא רוצה מעצמו, גם אם ברמה הכללית וגם אם ברמה הפרטית, זה לא מחייב את זה שהוא ירגיש רע. ולא מחויב להרגיש מכך רע. כי אם אני לא יודע מה אני רוצה, אז מי אמר שמה שקורה לי זה רע? ומה זה משנה לי מה קורה? וכולי.
לדוגמה: בן אדם שנמצא בזוגיות, והוא מרגיש רע, בגלל שהוא לא סגור על עצמו, הוא לא בטוח שהוא רוצה זוגיות באופן כללי, הוא לא בטוח אם הוא כן רוצה זוגיות, אז איזו זוגיות הוא רוצה, הוא לא יודע מה הוא מרגיש לגבי הזוגיות הנוכחית שלו, הוא לא מבין בדיוק מה קורה לו בזוגיות שהוא נמצא בה, הוא לא סגור על עצמו, האם להמשיך בזוגיות, הוא לא מבין את הסיטואציה שהוא נמצא בה, הוא לא יודע אם הוא רוצה או לא רוצה את הזוגיות הזאת או זוגיות אחרת, אין לו מושג איך לפעול וכולי.
בשורה התחתונה, בין אדם נמצא בסיטואציות שונות, והוא מרגיש רע בתוך הסיטואציה, בגלל הספקות שיש לו עם עצמו, שאין לו מושג מה בדיוק הוא רוצה, לא ברור לו מה קורה איתו באופן כללי ובאופן ספציפי.
זה יכול לדוגמה להיות בן אדם שמבולבל עוד יותר, לדוגמה: בן אדם שלא יודע אם יש או אין לו בחירה חופשית, בן אדם שלא יודע מה המטרה שלו בחיים, אין לו מושג אם בכלל כדאי לו להציב מטרה כלשהי, הוא לא יודע אם בכלל הוא רוצה לחיות או למות, אין לו מושג אם הוא רוצה להרגיש טוב או רע, הוא לא יודע מה טוב ומה רע, הוא לא יודע אם הוא רוצה להגדיר לעצמו מה טוב ומה רע, אין לו מושג אם הוא בתוך חלום או מציאות וכולי וכולי, המון ספקות שיכולים להיות לבן אדם ושיכולים לגרום לבן אדם להרגיש רע בסיטואציות שונות, בגלל שהוא מרגיש בלבול וחוסר זהות עצמית וכולי.
והשאלה היא, האם ואיך אפשרי להתמודד בסיטואציה כזאת, בן אדם שאין לו מושג מה הוא רוצה מעצמו באופן כללי או פרטי, איך לא להרגיש רע עם זה ואיך להמשיך לתפקד עם זה?
והתשובה היא, שיש 2 דרכים להסתכל על המצב. הדרך הראשונה אומרת, שהאדם אומר לעצמו, שאם הוא לא בטוח שהוא רוצה את מה שקורה לו, הרי שהוא מרגיש רע. לדוגמה, אם אני לא בטוח שאני רוצה את הזוגיות הזאת, אז רע לי, כי אני לא בטוח שאני רוצה את מה שקורה לי. אם אני לא בטוח שאני רוצה שהמציאות תהיה כך או אחרת, הרי שרע לי, כי המציאות היא לא מה שאני בטוח שאני רוצה. זאת נקודת מבט אחת, שמי שחושב דרכה, סובל.
אבל יש עוד נקודת מבט אפשרית, שהיא לחשוב הפוך. דהיינו, אם אני לא בטוח שהמציאות נגד רצוני, אז לא רע לי. דהיינו, לא לחשוב שאם אני לא בטוח שהמציאות כרצוני, רע לי, אלא כן לחשוב, שאם אני לא בטוח שהמציאות נגד רצוני, הרי שלא רע לי.
במילים אחרות, העצה היא לחשוב, אם אני לא בטוח מה אני רוצה, אז למה רע לי? האם אני בטוח שרע לי? מי אמר שרע לי? האם אני בטוח שאני לא רוצה את מה שקורה? מה אכפת לי מה קורה? מה אכפת לי מה אני רוצה? וכיו"ב.
ובמהות זה נקרא לזרוק את השכל ונקרא גם לעבוד את ה בתמימות ובפשיטות, במובן של לתת למציאות לעשות בך כרצונה, לתת למציאות להתגלות דרכך, לתת לבורא לגלות את רצונו דרכך, להתבטל למציאות, לשתוק, לשמור על זכות השתיקה מול המציאות, לחוות שהרצון שלך, הוא התגלות של המציאות דרכך, לתת למציאות לעשות בך מה שהיא רוצה, מה שנקרא "שב ואל תעשה עדיף", ביטול לאין סוף, עשה רצונך כרצונו, להתבטל לאין סוף.
וכמו שאמר רבי נחמן מברסלב, שזאת חוכמה גדולה, להיות טיפש כמו בהמה https://breslev.eip.co.il/?key=2166 (שֶׁהוּא חָכְמָה וּמְלָאכָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת כְּמוֹ בְּהֵמָה, וְזֶה בְּחִינַת: "כָּל אֲשֶׁר נָתַן ה' חָכְמָה בָּהֵמָה", הַיְנוּ שֶׁהוּא חָכְמָה לַעֲשׂוֹת עַצְמוֹ כִּבְהֵמָה, "אָדָם וּבְהֵמָה תּוֹשִׁיעַ ה'", אֵלּוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁעֲרוּמִים בְּדַעַת וּמְשִׂימִין עַצְמָן כִּבְהֵמָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר אָסָף: "וַאֲנִי בַּעַר וְלא אֵדָע בֶּהֱמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ"). וגם "צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה" https://breslev.eip.co.il/?key=69, דהיינו, ביטול הרצון, העדר השתנות מרצון לרצון וכולי. וגם כאן https://breslev.eip.co.il/?key=182 על הבן שעושה מעשה עבד, שֶׁאֵין לוֹ רַק לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁנָּתְנוּ לוֹ וְאָסוּר לוֹ לִשְׁאל שׁוּם טַעַם וַחֲקִירָה עַל עֲבוֹדָתוֹ וכולי.
ויש בעניין הזה המון היבטים, כי גם כאשר האדם מבטל את עצמו למציאות, הרי שזה לא אמור למנוע ממנו לתפקד כרגיל, כי הוא לא אמור להתנגד לרצון שלו לעשות כך או אחרת. אבל לאיזה רצון שלו להקשיב? האם לכל רצון שעולה? זה עוד עניין אחר.
אבל במהות הרעיון הוא, שאם אין לך מושג מה אתה רוצה מעצמך, זה לא מחייב את זה שתרגיש רע. כי אפשרי לחשוב הפוך, אם אני לא בטוח שזה רע, אז מי אמר שזה רע. ואז לזרום עם מה שקורה וכולי.
ועוד אוסיף ואסביר, כי ככל שהאדם יותר מחפש מוחלטות ורוצה מוחלטות, ככה זה מגדיל את הסיכוי שהוא יגיע לשאלות שאין להן תשובה וזה מגדיל את הסיכוי שהוא ילך לאיבוד ושלא יהיה לו מושג מה הוא רוצה מעצמו וכולי. וזה כמובן נושא בפני עצמו. אבל באופן כללי, החיפוש אחרי השלמות, גורם לבן אדם לא לדעת מה הוא רוצה מעצמו, ביטול הרצון וכיו"ב.
לסיכום: מי שאין לו מושג מה הוא רוצה מעצמו, גם אם ברמה הכללית וגם אם ברמה הפרטית, זה לא מחייב את זה שהוא ירגיש רע. ולא מחויב להרגיש מכך רע. כי אם אני לא יודע מה אני רוצה, אז מי אמר שמה שקורה לי זה רע? ומה זה משנה לי מה קורה? וכולי.