איזו עשיר השמח בחלקו. ומי שהוא שמח בחלקו, הוא העשיר האמיתי. ומי שיתבונן בעניין יראה, שיש המון עשירים בחלקם, שהם לא יהיו מאוד שמחים אם יגדילו להם את חלקם. והם שמחים בחלקם, רק מחמת חוסר בררה.

ועשיר אמיתי ששמח בחלקו, הוא זה שגם אם תביא לו יותר מחלקו, הרי שהוא יהיה שמח ומאושר באותה המידה. ומי שאם יתנו לו יותר, הוא יהיה שמח יותר בחלקו הגדול יותר, הרי שהוא לא באמת שמח בחלקו.

וישנם המון אנשים "רוחניים" שהם פרושים מענייני העולם הזה, ושאין להם עניין בכסף ובתאוות העולם הזה. אבל אם מישהו יביא להם המון כסף, הרי שהכסף יעוור עיני חכמים, והכסף יגרום להם לחיות את חייהם אחרת. ואם מצב הרוח של האדם משתפר, כאשר החלק שלו גדל, הרי שהוא לא באמת שמח בחלקו בשלמות.

ומי שהוא עיוור, הוא לא משנה לו כלל איך הדברים נראים מבחוץ. ומי שהוא חירש, הוא לא משנה לו כלל, כיצד הדברים נשמעים. ומי שהוא רוחני באמת ושאין לו עניין בכסף כלל, הוא באמת לא משנה לו כמה כסף יהיה לו. משום שאין לו עניין בכסף, כמו שלעיוור אין עניין בתמונה יפה, או לחרש אין עניין במוזיקה יפה.

ואף על פי כן, גם החרש היה רוצה להיות מסוגל לשמוע. וגם העיוור היה רוצה להיות מסוגל לראות. וגם הרוחני שלא יודע איך ליהנות מהכסף, גם הוא בתוך תוכו היה רוצה להיות מסוגל ליהנות גם מכסף.

ועשיר אמיתי, הוא זה שהוא משיג את כל התועלת של הכסף, בלי להיות תלוי בכסף. כי גם לכסף יש את היתרונות שלו. וגם להנאות העולם יש את היתרונות שלהם. ועשיר אמיתי, הוא זה שיש לו את כל הדברים הטובים שיש בעולם, גם בלי הלבוש והצורה החיצונית שלהם.

כי כל ההנאות של האדם, מתרחשות בתוכו. וכל הכסף וכל ההנאות של העולם, יוצרים אצל האדם הנאה פנימית. ועשיר אמיתי, הוא זה שיש לו הנאה בשלמות, כאילו שיש לו את כל הכסף שבעולם ואת כל ההנאות שבעולם. וכל זה, על ידי זה שהוא מחובר למציאות עצמה, והוא מקבל את ההנאה שלו מהשורש של ההנאות.

כי לכל דבר בעולם יש שורש. וגם להנאות יש שורש. והכסף הוא רק אמצעי ליצירת הנאה פנימית. ומי שיודע את שורש ההנאות, הוא יש לו את כל ההנאות שבעולם, גם בלי האמצעים החיצוניים...