התנהגות כלכלית, התנהגות צרכנית, כלכלת המשפחה, כסף, חיסכון כספי, הלוואה כספית, לחסוך כסף, לקחת הלוואה, הלוואה מול חיסכון, ריביות בבנק, איך עובדים בנקים? פיקדון כספי, להפקיד כסף בבנק, לקחת הלוואה מהבנק, חיסכון והלוואה במקביל, צרכנות
מהי התנהלות כלכלית נכונה ומדוע שילוב של חיסכון והלוואה בו זמנית לא הגיוני?
במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה כיצד נכון לנהל את הכסף שלנו, ומדגיש את האבסורד במצב שבו אדם גם מפקיד כסף בבנק וגם לוקח הלוואה מהבנק בו זמנית. הוא מציג את הגורמים לכך, מה זה אומר מבחינה כלכלית, והאם יש היגיון בשילוב הזה.
מה קורה כשמפקידים כסף בבנק?
הבנק משלם ריבית למפקידים על כסף שהם שומרים אצלו. זאת אומרת, כאשר אדם מפקיד כסף בבנק, הבנק מעניק לו ריבית כלשהי על הסכום המופקד. לדוגמה, אם מפקידים 1000 שקלים בבנק וריבית של 1%, בסוף השנה המפקיד יקבל 10 שקלים נוספים.
בנק לא "נדבן" כספים למפקידים. למעשה, הוא משתמש בכסף המופקד לצורך מתן הלוואות לאחרים. כלומר, הבנק לוקח את הכסף שמופקד אצלו ומלווה אותו לאנשים אחרים, ובתמורה הוא מקבל ריבית. כך נוצר הרווח של הבנק, הן מהמפקידים והן מהלווים.
מה קורה כאשר לוקחים הלוואה מהבנק?
כשהאדם לוקח הלוואה, הוא משלם ריבית לבנק על הכסף שהוא לווה. כל סכום שמועבר לו ישמש את הלווה לצרכים שונים, אך בנוסף לו צריך להחזיר את הסכום של ההלוואה בתוספת ריבית. במקרה הזה, הבנק מרוויח על הריבית שמקבל מהלווה.
בנק למעשה לוקח כסף מלקוחות המפקידים בבנק, ולאחר מכן מלווה אותו ללקוחות אחרים בתמורה לריבית גבוהה יותר, וכך מרוויח את הרווחים על ההפרש.
מה קורה כשיש שילוב של חיסכון והלוואה בו זמנית?
בעצם, התשובה הכלכלית לשאלה היא שלילית: מצב שבו אדם מחזיק חיסכון בבנק ובמקביל לוקח הלוואה מהבנק אינו הגיוני כלכלית. הסיבה לכך היא שהריבית על הלוואות גבוהה הרבה יותר מהתשואה שמתקבלת על החיסכון, כך שבסופו של דבר הלקוח מפסיד.
למשל, אם לקוח מפקיד 1000 שקלים בבנק ומקבל 1% ריבית עליהם (כלומר 10 שקלים בשנה), אך באותו הזמן לוקח הלוואה בגובה 1000 שקלים עם ריבית של 10%, הוא ידרש להחזיר 1100 שקלים בסוף השנה. כלומר, למרות שמקבל 10 שקלים מהחיסכון, הוא משלם 100 שקלים יותר על ההלוואה, כך שהוא בפועל מפסיד 90 שקלים.
הדוגמה הכלכלית: למה יש כאן אבסורד?
אם אדם מפקיד כסף בבנק ובמקביל לווה כסף מהבנק, התוצאה היא שהוא למעשה משלם יותר ממה שהוא מקבל. אם התשואה על החיסכון נמוכה באופן משמעותי מהלוואה, האדם נשאר בפסד. הבנק מרוויח מזה את ההפרש בין הריביות. על כן, אדם שעושה את שני הדברים יחד למעשה מצמצם את הסכום שהוא חוסך.
כיצד הבנק מרוויח מהמצב הזה?
הבנק למעשה "סוגר" את ההלוואה על ידי הכסף המופקד של הלקוח. כל עוד הלקוח מפקיד כסף בבנק ובמקביל לוקח הלוואה, הבנק מקבל רווח מהמפקידים, ובמקביל גובה ריבית גבוהה מהלווה. כך הבנק משיג את הרווחים הגדולים יותר.
מדוע אנשים עושים את זה, למרות ההפסד?
אליעד מציין כי יש מספר סיבות לכך שאנשים עושים זאת, למרות שמבחינה כלכלית זה לא הגיוני:
- חוסר מודעות כלכלית: חלק מהאנשים לא מבינים את ההפרש בין הריביות, ולכן הם לא מודעים לכך שהם למעשה מפסידים כסף.
- תחושת ביטחון מדומה: יש אנשים שלמרות שהם מבינים את האבסורד, מעדיפים להחזיק חיסכון מתוך תחושת ביטחון, גם אם הם גם חייבים כסף.
- קשיים רגשיים: לעיתים, אנשים לא מצליחים להתמודד עם החרדה שצפויה כאשר הם משחררים את כספם מהחיסכון, הם חוששים שלא יצליחו לחסוך מחדש.
מה עדיף לעשות - לחסוך או לפרוע את ההלוואה?
במרבית המקרים, הפתרון הכלכלי הנכון הוא להשתמש בכסף שמופקד בחיסכון כדי לסגור את ההלוואה, ובכך להימנע מהפסדים הנובעים מהפרשי הריביות. כך, במקום לשלם ריבית גבוהה על ההלוואה, ניתן להשתמש בכסף הקיים בחיסכון.
סיכום:
לסיכום, אליעד מדגיש כי השילוב של חיסכון והלוואה במקביל כמעט תמיד יוביל להפסד. לאור זאת, במרבית המקרים, עדיף לשחרר את הכסף מהחיסכון כדי לכסות את ההלוואה ולהימנע מהפסדים. במקרים מסוימים, כשיש תשואה גבוהה על החיסכון והריבית נמוכה על ההלוואה, יש לבחון את המצב באופן פרטני, אך בדרך כלל מדובר במצב נדיר מאוד.
במהלך ההרצאה, אליעד כהן עוסק בשאלה כיצד נכון לנהל את הכסף שלנו, ומדגיש את האבסורד במצב שבו אדם גם מפקיד כסף בבנק וגם לוקח הלוואה מהבנק בו זמנית. הוא מציג את הגורמים לכך, מה זה אומר מבחינה כלכלית, והאם יש היגיון בשילוב הזה.
מה קורה כשמפקידים כסף בבנק?
הבנק משלם ריבית למפקידים על כסף שהם שומרים אצלו. זאת אומרת, כאשר אדם מפקיד כסף בבנק, הבנק מעניק לו ריבית כלשהי על הסכום המופקד. לדוגמה, אם מפקידים 1000 שקלים בבנק וריבית של 1%, בסוף השנה המפקיד יקבל 10 שקלים נוספים.
בנק לא "נדבן" כספים למפקידים. למעשה, הוא משתמש בכסף המופקד לצורך מתן הלוואות לאחרים. כלומר, הבנק לוקח את הכסף שמופקד אצלו ומלווה אותו לאנשים אחרים, ובתמורה הוא מקבל ריבית. כך נוצר הרווח של הבנק, הן מהמפקידים והן מהלווים.
מה קורה כאשר לוקחים הלוואה מהבנק?
כשהאדם לוקח הלוואה, הוא משלם ריבית לבנק על הכסף שהוא לווה. כל סכום שמועבר לו ישמש את הלווה לצרכים שונים, אך בנוסף לו צריך להחזיר את הסכום של ההלוואה בתוספת ריבית. במקרה הזה, הבנק מרוויח על הריבית שמקבל מהלווה.
בנק למעשה לוקח כסף מלקוחות המפקידים בבנק, ולאחר מכן מלווה אותו ללקוחות אחרים בתמורה לריבית גבוהה יותר, וכך מרוויח את הרווחים על ההפרש.
מה קורה כשיש שילוב של חיסכון והלוואה בו זמנית?
בעצם, התשובה הכלכלית לשאלה היא שלילית: מצב שבו אדם מחזיק חיסכון בבנק ובמקביל לוקח הלוואה מהבנק אינו הגיוני כלכלית. הסיבה לכך היא שהריבית על הלוואות גבוהה הרבה יותר מהתשואה שמתקבלת על החיסכון, כך שבסופו של דבר הלקוח מפסיד.
למשל, אם לקוח מפקיד 1000 שקלים בבנק ומקבל 1% ריבית עליהם (כלומר 10 שקלים בשנה), אך באותו הזמן לוקח הלוואה בגובה 1000 שקלים עם ריבית של 10%, הוא ידרש להחזיר 1100 שקלים בסוף השנה. כלומר, למרות שמקבל 10 שקלים מהחיסכון, הוא משלם 100 שקלים יותר על ההלוואה, כך שהוא בפועל מפסיד 90 שקלים.
הדוגמה הכלכלית: למה יש כאן אבסורד?
אם אדם מפקיד כסף בבנק ובמקביל לווה כסף מהבנק, התוצאה היא שהוא למעשה משלם יותר ממה שהוא מקבל. אם התשואה על החיסכון נמוכה באופן משמעותי מהלוואה, האדם נשאר בפסד. הבנק מרוויח מזה את ההפרש בין הריביות. על כן, אדם שעושה את שני הדברים יחד למעשה מצמצם את הסכום שהוא חוסך.
כיצד הבנק מרוויח מהמצב הזה?
הבנק למעשה "סוגר" את ההלוואה על ידי הכסף המופקד של הלקוח. כל עוד הלקוח מפקיד כסף בבנק ובמקביל לוקח הלוואה, הבנק מקבל רווח מהמפקידים, ובמקביל גובה ריבית גבוהה מהלווה. כך הבנק משיג את הרווחים הגדולים יותר.
מדוע אנשים עושים את זה, למרות ההפסד?
אליעד מציין כי יש מספר סיבות לכך שאנשים עושים זאת, למרות שמבחינה כלכלית זה לא הגיוני:
- חוסר מודעות כלכלית: חלק מהאנשים לא מבינים את ההפרש בין הריביות, ולכן הם לא מודעים לכך שהם למעשה מפסידים כסף.
- תחושת ביטחון מדומה: יש אנשים שלמרות שהם מבינים את האבסורד, מעדיפים להחזיק חיסכון מתוך תחושת ביטחון, גם אם הם גם חייבים כסף.
- קשיים רגשיים: לעיתים, אנשים לא מצליחים להתמודד עם החרדה שצפויה כאשר הם משחררים את כספם מהחיסכון, הם חוששים שלא יצליחו לחסוך מחדש.
מה עדיף לעשות - לחסוך או לפרוע את ההלוואה?
במרבית המקרים, הפתרון הכלכלי הנכון הוא להשתמש בכסף שמופקד בחיסכון כדי לסגור את ההלוואה, ובכך להימנע מהפסדים הנובעים מהפרשי הריביות. כך, במקום לשלם ריבית גבוהה על ההלוואה, ניתן להשתמש בכסף הקיים בחיסכון.
סיכום:
לסיכום, אליעד מדגיש כי השילוב של חיסכון והלוואה במקביל כמעט תמיד יוביל להפסד. לאור זאת, במרבית המקרים, עדיף לשחרר את הכסף מהחיסכון כדי לכסות את ההלוואה ולהימנע מהפסדים. במקרים מסוימים, כשיש תשואה גבוהה על החיסכון והריבית נמוכה על ההלוואה, יש לבחון את המצב באופן פרטני, אך בדרך כלל מדובר במצב נדיר מאוד.
- איך להתנהל כספית נכון?
- הלוואה וחיסכון במקביל
- הלוואה כנגד חיסכון
- מה ההיגיון בלחסוך ולקחת הלוואה?
- ריבית כספית
- כיצד בנקים מרוויחים כסף?
- תכנון תקציב אישי ומשפחתי
הקדמה והגדרת הבעיה
יש מצב אחד שבו אדם מחזיק סכום כסף משלו ומפקיד אותו בבנק. יש מצב שני, שבו אדם שאין לו כסף ניגש לבנק ולוקח הלוואה. שני התרחישים האלה, כשהם בפני עצמם, ברורים לגמרי: מי שיש לו כסף - מפקיד, ומי שחסר לו כסף - לווה. אולם עולה שאלה חשובה ומעניינת: מה קורה כשאדם גם מפקיד כסף בבנק, למשל באמצעות תוכנית חיסכון, פיקדון, קרן השתלמות או קופת גמל, ובאותו הזמן ממש הוא גם לווה כסף מהבנק? האם זה הגיוני? האם יש בזה היגיון כלכלי או שמא מדובר בטעות שמובילה להפסדים מיותרים? השאלה הזאת נוגעת להתנהלות כלכלית נכונה, ומעמידה למבחן את הרעיון שאדם יכול בו - זמנית להחזיק חיסכון ולהיות בעל חוב.
הפקדת כסף בבנק - מדוע היא נעשית?
יש אנשים שמפקידים כסף בבנק. הבנק, מצדו, מעניק להם תשואה מסוימת, המכונה ריבית. אם מפקידים אלף שקלים והריבית השנתית היא אחוז אחד, זה אומר שבסוף השנה מקבלים עשרה שקלים. חשוב להבין למה בכלל הבנק משלם את הריבית הזאת. הבנק אינו "נדבן" וגם לא "משועמם" - הוא משתמש בכסף שהופקד אצלו על מנת להלוות אותו לאנשים אחרים, וכך מרוויח בעצמו את הריבית שהם משלמים לו. בעצם, מי שמפקיד כסף בבנק, מלווה לבנק את כספו, והבנק מלווה אותו הלאה לאנשים אחרים בתנאים שונים.
לקיחת הלוואה מהבנק - הרעיון הבסיסי
מצד שני, כאשר אדם לוקח הלוואה מהבנק, הוא זה שמשלם ריבית לבנק. אותו אדם נהנה מהכסף לצרכיו (כגון רכישת מוצר, השקעה, סגירת חוב אחר וכדומה), אבל הבנק גובה ממנו תשלום נוסף, בדמות אותה ריבית, שמתווספת לקרן ההלוואה. כך הבנק מרוויח מההלוואות שהוא מעניק ללקוחות, כאשר הכסף להלוואות מגיע, בין השאר, מהפקדות של לקוחות אחרים. במילים אחרות, הכסף שהבנק משלם למפקידים (בצורת ריבית) הוא כסף שהוא גובה מהלווים. הרווח הנקי של הבנק נוצר מההפרש בין הריבית שהוא משלם למפקידים לבין הריבית שהוא גובה מהלווים.
שאלת השילוב: גם חיסכון וגם הלוואה
כאן נכנס התרחיש המורכב: אדם שיש לו תוכנית חיסכון בבנק, או פיקדון, או קרן כלשהי - ובמקביל יש לו הלוואה מהבנק. מה המשמעות של הסיטואציה הזאת? באופן תיאורטי, הבנק נותן לאדם ריבית מסוימת על חיסכון, אך באותה נשימה גובה ממנו ריבית אחרת על ההלוואה. בדרך כלל, הריבית על הלוואה גבוהה בהרבה מהריבית על חיסכון. אם, למשל, על הפיקדון מקבלים 1 אחוז, ועל ההלוואה משלמים 10 אחוז, ההפרש הוא 9 אחוז לרעתו של הלקוח. זה מצב לא הגיוני לכאורה, משום שברור שהלקוח מפסיד.
דוגמה מספרית להמחשת האבסורד
שאלה ותשובה:
איך הבנק מרוויח מתוך המצב הזה?
כשם שהוסבר, הבנק למעשה גובה את ההפרש בין הריבית שהוא משלם על הפיקדון (למשל 1 אחוז) לבין הריבית שהוא גובה על ההלוואה (למשל 10 אחוז). אם ההפרש הוא 9 אחוז, הרי שעבור הבנק זהו רווח משמעותי. כאשר מדובר באדם שמחזיק חיסכון משמעותי ובמקביל מנהל חוב ניכר, הבנק יכול, בכמה מצבים, לבנות תוכניות מימון המבטיחות שהלקוח ישלם בכל חודש ריבית גבוהה, בעוד שהחיסכון שוכב בפיקדון נפרד ורק מניב רווח זעום.
למה אנשים עושים את זה למרות ההפסד?
מחד גיסא, אפשר להסביר זאת בכך שחלק מהאנשים פשוט לא מודעים להפרשי הריביות ולא מבינים שכדאי להם להשתמש בכספם כדי להימנע מנטילת הלוואה. מאידך גיסא, יש אנשים שמבינים את האבסורד, אך בכל זאת בוחרים להחזיק חיסכון ולהמשיך לשלם על הלוואה, בגלל תחושת ביטחון מדומה או קשיים רגשיים:
האם בכל מצב עדיף לשבור את החיסכון ולסגור את ההלוואה?
ברובם המכריע של המקרים, התשובה היא כן. אם אדם יכול לסגור את ההלוואה באמצעות החיסכון הקיים, הוא יחסוך את ההפרשים העצומים בין הריביות. כך נהוג לומר שהדרך המהירה ביותר לחסוך כסף היא להפסיק לשלם ריביות מיותרות. לפיכך, כאשר יש הלוואה תלויה, הגיוני בהרבה להשתמש בכסף שעומד בחיסכון כדי לצמצם את החוב. במצבים נדירים מאוד, יתכן שתוכנית החיסכון מניבה ריבית גבוהה מאוד (למשל 20 אחוזים שנתיים), וההלוואה היא בריבית נמוכה (למשל 10 אחוז). אם אכן הבנק או הגוף הפיננסי ערב לריבית כזאת ויציב לאורך זמן, אולי עדיף לשמור את החיסכון ולא לסגור איתו את החוב. אך זה נדיר ביותר וקשור גם לסיכון שאותו גוף עלול לפשוט רגל או לשנות את התנאים.
נקודה חשובה: קנסות ומיסים על שבירת חיסכון
יש לעתים תוכניות חיסכון או השקעות כספיות שמלוות בקנסות שבירה או תשלומים נוספים למיסים בעת משיכת הכספים לפני המועד שנקבע. לכן צריך לבחון כל מקרה לגופו. יכול להיווצר מצב שהקנס על שבירת התוכנית פוגע בכדאיות. אף על פי כן, בהרבה מקרים, גם לאחר שמביאים בחשבון קנסות ומיסים, עדיף עדיין להשתמש בכסף הקיים בחיסכון כדי לכסות הלוואה בריבית גבוהה, במקום להמשיך לשלם ריבית מיותרת.
האם ההרגשה שיש חיסכון למרות החוב עוזרת רגשית?
לפעמים, אנשים מעידים על הרגשה טובה כשיש להם סכום מסוים בצד. הם טוענים שזה נותן להם ביטחון נפשי, ואפילו דחף להמשיך לעבוד ולהחזיר את ההלוואה מדי חודש. אבל מבחינה אובייקטיבית, המשמעות היא שכשמחברים את סכום החיסכון ואת סכום ההלוואה, בפועל הם ב"תקו" או אפילו בהפסד, כי הריבית לרעתם. ההרגשה הטובה היא אשליה שמטשטשת את העובדה שהם לא באמת צוברים נכסים נטו.
המשך פירוט והסבר נוסף
שאלות ותשובות בסגנון דיאלוג למיקוד הרעיונות:
חשוב להדגיש שישנם נושאים רבים נוספים הקשורים להתנהלות כספית נכונה:
הנקודה העיקרית היא שכמעט תמיד עדיף לא לאפשר מצב שבו אדם גם מחזיק חיסכון וגם משלם על הלוואה באותו זמן. כל עוד הריבית על ההלוואה עולה על התשואה על החיסכון, מדובר בהפסד ממשי. כדי לשפר התנהלות כלכלית, כדאי ראשית לסגור הלוואות יקרות, ורק לאחר מכן לבנות חיסכון אמיתי, כזה שבאמת מייצר רווח. מי שיש לו קושי רגשי לשלוט בהוצאותיו חושש שאם ישחרר את הכסף מהחיסכון, הוא יבזבז אותו, אבל כדאי לטפל בקושי הזה באמצעים אחרים ולא לצבור הפסדים שנובעים מפערי ריביות.
הרחבה על ההיבט הפסיכולוגי
חלק מהבעיה טמון בכך שאנשים רבים מעדיפים "לרמות" את עצמם ולחשוב שיש להם כסף בחיסכון, אף על פי שמולו עומד חוב שווה ערך או חוב גדול יותר. למעשה, כשהחוב והחיסכון מחוברים, התוצאה הסופית היא לא רחוקה מאפס, ולפעמים אף פחות מאפס עקב ההפרשים בריביות. אצל רבים, החרדה מפני בזבוז הכסף גוברת על ההיגיון הכלכלי, והם מוכנים לשלם ריבית יקרה כל עוד הם "רואים" את כספם יושב בחיסכון. הפתרון הנכון, מהיבט כלכלי טהור, הוא ללמוד לשלוט בהוצאות, לתכנן תקציב, ולהכיר באמת שמאחורי חיסכון לא עומד יתרון כשהלוואה עדיין פעילה.
לסיכום
הדגש המרכזי הוא שאם יש תוכנית חיסכון משמעותית ובאותו זמן קיימת הלוואה, מומלץ לרוב לפרוע את ההלוואה בעזרת אותה תוכנית חיסכון, או לפחות לבדוק היטב אם הרווח הריאלי על החיסכון גבוה מהריבית על ההלוואה (דבר נדיר). כלכלית, זו פעולה שמסייעת לסלק חובות ולהפחית את עומס התשלומים החודשי. אם בכל זאת קיים חשש פסיכולוגי מבזבוז, ניתן לטפל בו בדרכים של ארגון כלכלי נכון, ייעוץ כלכלי או אפילו טיפול רגשי, אך לא להיכנס לתרחיש שבו הבנק מרוויח על חשבון הלקוח.
יש מצב אחד שבו אדם מחזיק סכום כסף משלו ומפקיד אותו בבנק. יש מצב שני, שבו אדם שאין לו כסף ניגש לבנק ולוקח הלוואה. שני התרחישים האלה, כשהם בפני עצמם, ברורים לגמרי: מי שיש לו כסף - מפקיד, ומי שחסר לו כסף - לווה. אולם עולה שאלה חשובה ומעניינת: מה קורה כשאדם גם מפקיד כסף בבנק, למשל באמצעות תוכנית חיסכון, פיקדון, קרן השתלמות או קופת גמל, ובאותו הזמן ממש הוא גם לווה כסף מהבנק? האם זה הגיוני? האם יש בזה היגיון כלכלי או שמא מדובר בטעות שמובילה להפסדים מיותרים? השאלה הזאת נוגעת להתנהלות כלכלית נכונה, ומעמידה למבחן את הרעיון שאדם יכול בו - זמנית להחזיק חיסכון ולהיות בעל חוב.
הפקדת כסף בבנק - מדוע היא נעשית?
יש אנשים שמפקידים כסף בבנק. הבנק, מצדו, מעניק להם תשואה מסוימת, המכונה ריבית. אם מפקידים אלף שקלים והריבית השנתית היא אחוז אחד, זה אומר שבסוף השנה מקבלים עשרה שקלים. חשוב להבין למה בכלל הבנק משלם את הריבית הזאת. הבנק אינו "נדבן" וגם לא "משועמם" - הוא משתמש בכסף שהופקד אצלו על מנת להלוות אותו לאנשים אחרים, וכך מרוויח בעצמו את הריבית שהם משלמים לו. בעצם, מי שמפקיד כסף בבנק, מלווה לבנק את כספו, והבנק מלווה אותו הלאה לאנשים אחרים בתנאים שונים.
לקיחת הלוואה מהבנק - הרעיון הבסיסי
מצד שני, כאשר אדם לוקח הלוואה מהבנק, הוא זה שמשלם ריבית לבנק. אותו אדם נהנה מהכסף לצרכיו (כגון רכישת מוצר, השקעה, סגירת חוב אחר וכדומה), אבל הבנק גובה ממנו תשלום נוסף, בדמות אותה ריבית, שמתווספת לקרן ההלוואה. כך הבנק מרוויח מההלוואות שהוא מעניק ללקוחות, כאשר הכסף להלוואות מגיע, בין השאר, מהפקדות של לקוחות אחרים. במילים אחרות, הכסף שהבנק משלם למפקידים (בצורת ריבית) הוא כסף שהוא גובה מהלווים. הרווח הנקי של הבנק נוצר מההפרש בין הריבית שהוא משלם למפקידים לבין הריבית שהוא גובה מהלווים.
שאלת השילוב: גם חיסכון וגם הלוואה
כאן נכנס התרחיש המורכב: אדם שיש לו תוכנית חיסכון בבנק, או פיקדון, או קרן כלשהי - ובמקביל יש לו הלוואה מהבנק. מה המשמעות של הסיטואציה הזאת? באופן תיאורטי, הבנק נותן לאדם ריבית מסוימת על חיסכון, אך באותה נשימה גובה ממנו ריבית אחרת על ההלוואה. בדרך כלל, הריבית על הלוואה גבוהה בהרבה מהריבית על חיסכון. אם, למשל, על הפיקדון מקבלים 1 אחוז, ועל ההלוואה משלמים 10 אחוז, ההפרש הוא 9 אחוז לרעתו של הלקוח. זה מצב לא הגיוני לכאורה, משום שברור שהלקוח מפסיד.
דוגמה מספרית להמחשת האבסורד
שאלה ותשובה:
- שאלה: מה קורה אם יש לי 100 שקלים ביד, ואני מפקיד אותם בבנק כדי לחסוך אותם, אבל במקביל אני זקוק ל - 100 שקלים לשימוש מיידי?
- תשובה: יכול להיווצר מצב שבו אני מפקיד בבנק 100 שקלים ומקבל 1 אחוז ריבית בסוף השנה. זה אומר שאחרי שנה יהיו לי 101 שקלים בחיסכון. אך במקביל, ביקשתי מהבנק 100 שקלים בהלוואה, שעליה הוא גובה 10 אחוזי ריבית, כלומר, אני צריך להחזיר 110 שקלים בסוף השנה.
- מסקנה: שילמתי 110 שקלים על ההלוואה, קיבלתי 101 שקלים מהחיסכון, והפרש של 9 שקלים הפסדתי. כך נוצר מצב אבסורדי שבו הבנק הרוויח מההפרש בין הריביות, ואילו אני נשארתי עם פחות כסף משהיה לי בהתחלה.
איך הבנק מרוויח מתוך המצב הזה?
כשם שהוסבר, הבנק למעשה גובה את ההפרש בין הריבית שהוא משלם על הפיקדון (למשל 1 אחוז) לבין הריבית שהוא גובה על ההלוואה (למשל 10 אחוז). אם ההפרש הוא 9 אחוז, הרי שעבור הבנק זהו רווח משמעותי. כאשר מדובר באדם שמחזיק חיסכון משמעותי ובמקביל מנהל חוב ניכר, הבנק יכול, בכמה מצבים, לבנות תוכניות מימון המבטיחות שהלקוח ישלם בכל חודש ריבית גבוהה, בעוד שהחיסכון שוכב בפיקדון נפרד ורק מניב רווח זעום.
למה אנשים עושים את זה למרות ההפסד?
מחד גיסא, אפשר להסביר זאת בכך שחלק מהאנשים פשוט לא מודעים להפרשי הריביות ולא מבינים שכדאי להם להשתמש בכספם כדי להימנע מנטילת הלוואה. מאידך גיסא, יש אנשים שמבינים את האבסורד, אך בכל זאת בוחרים להחזיק חיסכון ולהמשיך לשלם על הלוואה, בגלל תחושת ביטחון מדומה או קשיים רגשיים:
- יש אנשים החוששים שבמידה וישחררו את כל כספם (כלומר ישברו את תוכנית החיסכון), הם יבזבזו אותו במהירות ולא יצליחו לחסוך שוב.
- יש כאלה המנסים "להוכיח לעצמם" שהם מצליחים להחזיק חיסכון, אף על פי שבפועל הם נמצאים במינוס.
- יש שהגדירו לעצמם מטרה להשאיר חיסכון מסוים סגור, ובכך מתחמקים מלהודות שהם למעשה לא מתקדמים כלכלית, כי הם צריכים לשלם ריבית על הלוואה אחרת.
האם בכל מצב עדיף לשבור את החיסכון ולסגור את ההלוואה?
ברובם המכריע של המקרים, התשובה היא כן. אם אדם יכול לסגור את ההלוואה באמצעות החיסכון הקיים, הוא יחסוך את ההפרשים העצומים בין הריביות. כך נהוג לומר שהדרך המהירה ביותר לחסוך כסף היא להפסיק לשלם ריביות מיותרות. לפיכך, כאשר יש הלוואה תלויה, הגיוני בהרבה להשתמש בכסף שעומד בחיסכון כדי לצמצם את החוב. במצבים נדירים מאוד, יתכן שתוכנית החיסכון מניבה ריבית גבוהה מאוד (למשל 20 אחוזים שנתיים), וההלוואה היא בריבית נמוכה (למשל 10 אחוז). אם אכן הבנק או הגוף הפיננסי ערב לריבית כזאת ויציב לאורך זמן, אולי עדיף לשמור את החיסכון ולא לסגור איתו את החוב. אך זה נדיר ביותר וקשור גם לסיכון שאותו גוף עלול לפשוט רגל או לשנות את התנאים.
נקודה חשובה: קנסות ומיסים על שבירת חיסכון
יש לעתים תוכניות חיסכון או השקעות כספיות שמלוות בקנסות שבירה או תשלומים נוספים למיסים בעת משיכת הכספים לפני המועד שנקבע. לכן צריך לבחון כל מקרה לגופו. יכול להיווצר מצב שהקנס על שבירת התוכנית פוגע בכדאיות. אף על פי כן, בהרבה מקרים, גם לאחר שמביאים בחשבון קנסות ומיסים, עדיף עדיין להשתמש בכסף הקיים בחיסכון כדי לכסות הלוואה בריבית גבוהה, במקום להמשיך לשלם ריבית מיותרת.
האם ההרגשה שיש חיסכון למרות החוב עוזרת רגשית?
לפעמים, אנשים מעידים על הרגשה טובה כשיש להם סכום מסוים בצד. הם טוענים שזה נותן להם ביטחון נפשי, ואפילו דחף להמשיך לעבוד ולהחזיר את ההלוואה מדי חודש. אבל מבחינה אובייקטיבית, המשמעות היא שכשמחברים את סכום החיסכון ואת סכום ההלוואה, בפועל הם ב"תקו" או אפילו בהפסד, כי הריבית לרעתם. ההרגשה הטובה היא אשליה שמטשטשת את העובדה שהם לא באמת צוברים נכסים נטו.
המשך פירוט והסבר נוסף
שאלות ותשובות בסגנון דיאלוג למיקוד הרעיונות:
- שאלה: "אם יש לי גם חיסכון וגם הלוואה, מה בדיוק ההפסד הכלכלי שלי?"
תשובה: "ההפסד הוא בפער בין הריבית הנמוכה שאני מקבל על החיסכון לריבית הגבוהה שאני משלם על ההלוואה. זה יכול להגיע לאחוזים רבים, ובסופו של דבר אני מוציא יותר ממה שאני מכניס." - שאלה: "האם בכל מקרה הפער בריביות כל כך גדול?"
תשובה: "לא תמיד הוא יהיה 9 אחוז בדיוק, אבל ברוב המקרים, הריבית על הלוואה גבוהה יותר מריבית על חיסכון, כך שהפער לרוב אינו לטובת הלקוח." - שאלה: "למה הבנק בכלל מאפשר לי להפקיד כסף אם הוא יודע שאני במינוס?"
תשובה: "כי זה אינטרס של הבנק להרוויח מהריבית הגבוהה שהלקוח משלם על ההלוואה, ובנוסף הבנק מקבל ערובה בטוחה לכסות את ההלוואה מתוך החיסכון עצמו אם מתעוררות בעיות." - שאלה: "האם לפעמים כדאי לי לשמור על החיסכון ולא לסגור איתו את ההלוואה?"
תשובה: "אולי אם התשואה על החיסכון באמת גבוהה מן הריבית על ההלוואה, או אם קיימות התחייבויות מסוימות שמונעות משיכה. אבל כאמור, במציאות זה לא קורה הרבה." - שאלה: "מה השורה התחתונה?"
תשובה: "ברוב המקרים כדאי לסגור את ההלוואה עם הכסף שיש בחיסכון, וכך למנוע מעצמך לשלם ריבית גבוהה. ההטבה המשמעותית ביותר היא להפסיק את ההפסד המתמשך הנגרם מפער הריביות."
חשוב להדגיש שישנם נושאים רבים נוספים הקשורים להתנהלות כספית נכונה:
- שמירה על תקציב אישי: רישום הכנסות והוצאות, מעקב חודשי, ועמידה בהגבלות פיננסיות שפויות.
- בניית הרגלי חיסכון: הפרשת סכומים קטנים לאורך זמן, במקום בניית "שקרים עצמיים" של חיסכון לצד הלוואה יקרה.
- מניעת בזבוז בלתי הכרחי: זיהוי נקודות חולשה שבהן הכסף מתבזבז בקלות.
- בדיקת תנאים מול גורמים פיננסיים שונים: לפעמים אפשר למצוא הלוואה בתנאים טובים יותר מחוץ לבנק, או חיסכון שמניב יותר בבנק אחר.
- בחינה רגשית: מודעות לסיבות הפסיכולוגיות שדוחפות אדם לשמור על חיסכון כביכול, תוך תשלום ריבית גבוהה על הלוואה.
הנקודה העיקרית היא שכמעט תמיד עדיף לא לאפשר מצב שבו אדם גם מחזיק חיסכון וגם משלם על הלוואה באותו זמן. כל עוד הריבית על ההלוואה עולה על התשואה על החיסכון, מדובר בהפסד ממשי. כדי לשפר התנהלות כלכלית, כדאי ראשית לסגור הלוואות יקרות, ורק לאחר מכן לבנות חיסכון אמיתי, כזה שבאמת מייצר רווח. מי שיש לו קושי רגשי לשלוט בהוצאותיו חושש שאם ישחרר את הכסף מהחיסכון, הוא יבזבז אותו, אבל כדאי לטפל בקושי הזה באמצעים אחרים ולא לצבור הפסדים שנובעים מפערי ריביות.
הרחבה על ההיבט הפסיכולוגי
חלק מהבעיה טמון בכך שאנשים רבים מעדיפים "לרמות" את עצמם ולחשוב שיש להם כסף בחיסכון, אף על פי שמולו עומד חוב שווה ערך או חוב גדול יותר. למעשה, כשהחוב והחיסכון מחוברים, התוצאה הסופית היא לא רחוקה מאפס, ולפעמים אף פחות מאפס עקב ההפרשים בריביות. אצל רבים, החרדה מפני בזבוז הכסף גוברת על ההיגיון הכלכלי, והם מוכנים לשלם ריבית יקרה כל עוד הם "רואים" את כספם יושב בחיסכון. הפתרון הנכון, מהיבט כלכלי טהור, הוא ללמוד לשלוט בהוצאות, לתכנן תקציב, ולהכיר באמת שמאחורי חיסכון לא עומד יתרון כשהלוואה עדיין פעילה.
לסיכום
הדגש המרכזי הוא שאם יש תוכנית חיסכון משמעותית ובאותו זמן קיימת הלוואה, מומלץ לרוב לפרוע את ההלוואה בעזרת אותה תוכנית חיסכון, או לפחות לבדוק היטב אם הרווח הריאלי על החיסכון גבוה מהריבית על ההלוואה (דבר נדיר). כלכלית, זו פעולה שמסייעת לסלק חובות ולהפחית את עומס התשלומים החודשי. אם בכל זאת קיים חשש פסיכולוגי מבזבוז, ניתן לטפל בו בדרכים של ארגון כלכלי נכון, ייעוץ כלכלי או אפילו טיפול רגשי, אך לא להיכנס לתרחיש שבו הבנק מרוויח על חשבון הלקוח.
- התנהלות צרכנית נכונה
- שיטות לחיסכון ארוך טווח
- התמודדות עם בזבזנות ופחד כלכלי
- השוואת ריביות והצעות בנקאיות
- תכנון תקציב אישי ומשפחתי