... הידיעה - מהי תכלית הידיעה? מהי ידיעה שלמה? איך להגיע לתכלית הידיעה? פילוסופיה. לוגיקה. מהי מהותה של תכלית הידיעה והידיעה השלמה? תכלית הידיעה = שלמות הידיעה. לדעת דבר בשלמות = תכלית הידיעה של הדבר. הקדמה: כל ידיעה מתחלקת ל 3 גורמים. היודע את הידיעה. הדבר שאותו יודעים. והידיעה שמחברת בין זה שיודע לבין הדבר שאותו הוא יודע. כנל לגבי מחשבה. יש את זה שחושב את המחשבה. יש את הדבר שעליו חושבים ושנמצא בתוך המחשבה. ויש את המחשבה עצמה שמחברת בין החושב ... רוצה. כל 3 הגורמים הנל של כל ידיעה כנל, הם כולם מהות אחת. היודע + הידיעה + הדבר הידוע, שלושתם נמצאים בתוך המציאות שמכילה את שלושתם. המציאות מהווה גם את היודע, גם את הדבר שיודעים וגם את הידיעה שמחברת אותם. ונחזור לעניין תכלית הידיעה: כדי לדעת את הדבר בשלמות, יש לדעת את המהות האמיתית שלו. כדי לדעת את המהות של הדבר בשלמות, יש להיות הדבר עצמו. כי רק הדבר עצמו יודע את עצמו בשלמות. לדעת את המהות של דבר ... כי כאשר יודעים את הדבר בשלמות, יודעים את המהות. והמהות של היודע ושל הידיעה ושל הדבר שאותו יודעים היא אחדות גמורה. ולכן תכלית הידיעה שלא נדע. ידיעה שלמה = שהידיעה לא תהיה נפרדת וחיצונית מהאדם, אלא שהדבר שאותו יודעים יהיה המהות של היודע = ידיעה עצמית. ידיעה שלמה = שלא יהיה הבדל בין היודע לבין הדבר שאותו יודעים, אלא שתהיה אחדות ... כבר לא ידיעה שכלית, אלא הוויה רגשית = אחדות שלמה. ואיך מגיעים לתכלית הידיעה והידיעה השלמה? על ידי הסתכלות אל השורש וחיפוש המהות של כל דבר. כל הדברים כולם מקושרים זה לזה באחדות גמורה מצד המהות שלהם. בשורש של המציאות, גם זה שיודע וגם הדבר שאותו הוא יודע, וגם הידיעה עצמה, הם שלושתם דבר אחד. כאשר האדם מסתכל תמיד אל השורש של כל דבר, על ידי זה המהות שלו מתאחדת עם כל הדברים = הופך להיות אחד עם כל הדברים = תכלית הידיעה שלא נדע כנל. רק נבהיר ונוסיף, כי לתכלית הידיעה יש גם רבדים נוספים. תכלית הידיעה = ידיעת מהות האין סוף = ידיעת שורש כל הידיעות כולן, שהיא מהותה של המציאות, מהות האין סוף. תכלית הידיעה = התאחדות של האדם עם המציאות = התודעה של האדם תופסת את עצמה כמו המציאות עצמה = האדם מסתכל על המציאות דרך העיניים של המציאות. תכלית הידיעה = לדעת את הכל = לדעת את המהות של דבר אחד = לדעת את הכל. כי במהות הכל אחד. תכלית הידיעה = שלמות שאין שלמות אחריה, כי אי אפשר לדעת יותר. תכלית הידיעה = וודאות מוחלטת. כי אם יש אפשרות של ספק, הרי שזו אינה ידיעה שלמה. תכלית הידיעה = ידיעת האמת הבלתי תלויה, שאי אפשר שלא לדעת אותה, אלא רק צריך להבין את השורש של מה שכבר יודעים. היבט נוסף: תכלית הידיעה היא אשר לא נדע. לדעת משהו = להיות מסוגל להגדיר אותו ולהבדיל אותו מדברים אחרים. הגדרה = גדר = הצבת גבול תחימה של הדבר מדברים אחרים. ההגדרה של הדבר מבדילה אותו מדברים ...

... הידיעה, אפיסטמולוגיה, תורת ההכרה, מעל השכל האנושי, גבולות הידיעה, רציונאליות, חשיבה לוגית, חשיבה לא לוגית, חשיבה לא רציונלית, חשיבה רציונלית, חשיבה לא ... חשיבה לא קוהרנטית מהם המושגים המרכזיים בתורת הידיעה והאפיסטמולוגיה? תורת הידיעה, או אפיסטמולוגיה, עוסקת בהבנת הדרך בה אנו תופסים ומבינים את המציאות, ומגבילה את האמיתות שאותן ... חשיבה לא לוגית, ואילו יתרונות יש בה בהבנת גבולות הידיעה? ההסבר של אליעד בנוגע לחשיבה לא לוגית היה על איך היא עוזרת להרחיב את גבולות הידיעה. הוא הציע דוגמאות כמו החשיבה על יש מצלמה ויש אין מצלמה במצבים מסוימים, תוך הצעה לחקור את האפשרות ... אפשר לחשוב באופן לא לוגי כדי להרחיב את גבולות הידיעה? אליעד הסביר כיצד ניתן להתנסות בהבנה של המושגים, תוך שימוש בשאלות מאתגרות את החשיבה ... משתנה. מהם המסקנות העולות מתוך המחשבות על תורת הידיעה והאפיסטמולוגיה? ההרצאה פותחת את הדרך להבנה של תורת הידיעה, לא רק דרך ההבנה הקונבנציונלית של השכל האנושי, אלא גם על ידי גישה ששואלת שאלות שמעוררות ספק. ... חד משמעית אלא מספקת מקום לשאלות ולספקנות. תורת הידיעה אפיסטמולוגיה רציונאליות חשיבה לוגית חשיבה לא רציונלית פריצת הגבולות של השכל הבדל בין יש ואין ...

... ככל שאני יודע יותר ככה אני יודע פחות, חווית ידיעה, חווית חוסר ידיעה, חוויות מנוגדות בו זמנית, תכלית הידיעה שלא נדע ממש, הלא יודע שלי גדול מהיודע שלי, רבי נחמן מברסלב איך ייתכן שככל שאני יודע יותר, אני יודע פחות? אליעד כהן מסביר באופן מפורט על ... ומה הוא לא יודע - רשימה של שפות אחרות שהוא לא יודע. אם למחרת הוא לומד שפה חדשה, אז באופן אוטומטי גדלה הידיעה שלו, אבל באותו זמן גדלה גם רשימת הדברים שהוא מודע לכך שאינו יודע. אם אתמול ידע 2 שפות ולא ידע 98 מתוך 100, והיום הוא יודע 3 שפות, הוא עדיין ... את עצמו, האם אני באמת בטוח שיש כאן שולחן?, האם החוויה הזאת ממלאת אותי במאה אחוז?, ואז הוא מבין שתוך כדי הידיעה הברורה הזאת, קיימת בתוכו גם חוויה של ספק. למה? כי אדם יכול לדמיין גם את האפשרות ההפוכה, שאולי אין כאן שולחן, או שהשולחן הוא רק דמיון. למרות שהשכל אומר יש שולחן, בתוך החוויה האישית עדיין נשארת תחושה של אולי אין באמת שולחן. לכן, חוויית הידיעה שלו לא יכולה למלא אותו לגמרי - תמיד נשארת תחושה של ספק קל שמערערת על הידיעה הוודאית. מדוע לימוד של תחום חדש מגביר גם את חוסר הידיעה? אליעד מביא דוגמה נוספת: אדם שלומד ספר חדש. ככל שהוא קורא יותר ספרים, הוא מרגיש מצד אחד שהוא מבין יותר, אך מצד שני - כל ספר חדש מגלה לו שיש ... חוויה פנימית של לא יודע? אליעד מדגיש שרבי נחמן התכוון לדבר עמוק אף יותר, לא רק שלא נדע דברים רבים, אלא שהידיעה הכי גבוהה היא ההבנה העמוקה שאנחנו לא יודעים באמת. כלומר, לא מדובר בלא יודע שטחי או פשוט, אלא בלא יודע עמוק מאוד, פנימי, שמכיל בתוכו את ההבנה שאפילו הידיעה הוודאית שלנו היא לא באמת ודאית. לדוגמה, אדם יכול להגיד אני לא יודע מה אני רוצה, אבל גם הפיל וגם אדם שטרם נולד יכולים לומר זאת. ההבדל הוא בעומק החוויה: לאדם יש הבנה עמוקה של חוסר הידיעה, ולכן החוויה שלו של לא יודע היא רחבה ועמוקה יותר מאשר חוויית הלא יודע של מי שאין לו מודעות או שכל גבוה. כיצד הידיעה והספק מתקיימים בו זמנית? אליעד מדגים שברגע שהאדם יודע דבר מסוים, הוא בהכרח יכול לדמיין גם את ההיפך שלו. הידיעה לעולם לא מלאה, כי תמיד יש אפשרות להטיל ספק בידיעה. הוא מביא דוגמה נוספת: אדם שאומר אני בטוח ב - 100% שיש פה קיר, אבל האמת היא שבתוכו קיימת ... שהוא יכול לדמיין שאולי אין כאן קיר. אפילו תחושת הביטחון המוחלטת ביותר מסתירה בתוכה ספק דק ועדין. ככל שהידיעה מתרחבת, הספק מתרחב איתה, והחוויה הופכת ליותר מורכבת. האם התרחבות הידיעה באמת מקטינה את חוסר הידיעה? אליעד מסביר שבעצם, אם אדם מתחיל עם שלושה דברים בלבד בעולם שלו, והוא לא יודע אותם לחלוטין, ובסוף היום יש לו עשרה דברים חדשים שהוא יודע - הרי שלכאורה חוסר הידיעה לא קטן, אלא דווקא התפצל והתפרס על יותר נושאים. בסך הכל החוויה של לא יודע נשארה זהה, רק עכשיו היא מתחלקת על עשרה נושאים ולא על שלושה. התוצאה היא שחוויית הלא יודע והידיעה קיימות זו לצד זו ומחלקות ביניהן את החוויה הפנימית של האדם. בסיכום הכללי, אליעד מבהיר שהידיעה והאי - ידיעה אינן הפוכות או מנוגדות, אלא מתקיימות בו זמנית, זו לצד זו, ושתכלית הידיעה העמוקה באמת היא ההכרה שהאדם לא יודע באופן מוחלט דבר בעולם. ככל שאני יודע יותר אני יודע פחות מה הכוונה תכלית הידיעה שלא נדע? חוויית ידיעה וחוסר ידיעה בו זמנית מה הפירוש של הידיעה והספק לפי רבי נחמן? האם הידיעה שלנו היא מוחלטת? ...

... הידיעה שלא נדע, איך להגיע לתכלית הידיעה, לדעת את הכל, ללכת עד הסוף, לא לדעת שום דבר, לשאול שאלות, לבדוק ולא להאמין, לדעת שאינך יודע, להשתמש בשכל עד הסוף מהי תכלית הידיעה שלא נדע? אליעד כהן מסביר שהנושא של תכלית הידיעה שלא נדע עוסק בשאלה איך האדם יכול להגיע להבנה עמוקה שהוא אינו יודע שום דבר באמת, וכיצד דווקא מתוך ההכרה המוחלטת בחוסר הידיעה אפשר להגיע לידיעה האמיתית, האולטימטיבית, שהיא למעשה ידיעת הכל. אליעד מדגיש שהמטרה אינה ... מוחלטת, השאלה לא הייתה מופיעה שוב, כי האדם היה מקבל לחלוטין את חוסר הידיעה. לדוגמה, אדם ששואל כל בוקר למה אני הולך לעבוד? ולא מקבל תשובה מספקת, ימשיך לשאול את השאלה ... או נוחה יותר. בסיכום, אליעד כהן מבהיר שהדרך היחידה להגיע לתכלית הידיעה, שהיא ידיעה אמיתית של הכל, עוברת דרך ההבנה האמיתית והמוחלטת שהאדם אינו יודע דבר. זוהי הבנה ... מעמיקה, יסודית ואינטנסיבית, ללא אמונה וללא קיצורי דרך. מהי תכלית הידיעה? איך לדעת שאינך יודע? מדוע שאלות חוזרות על עצמן? מהו מחויב המציאות? מה ההבדל בין אמונה ...

... את הידיעה - להתאים בין הידיעה , לבין החוויה הרגשית כי מי שרוצה ...

... שהשכל האנושי יכול לדעת? מהי תכלית הידיעה? שכל. גבולות השכל. לדעת הכל. מהו המקסימום שהשכל האנושי יכול לדעת? תשובה: המקסימום שהאני והשכל של האדם ... שאותה יודע האדם. נשאל: מי יודע את הידיעה הזאת? תשובה: האני של האדם, הוא זה שיודע את הידיעה . היינו כל השאלות נשאלות על ידי האני, וגם כל התשובות מגיעות מהאני. ומאחר שכל התשובות האפשריות שאותן ... הוא יכול לדעת יותר. רק שאחר כך הידיעה היא מסוג שונה. הסבר: כפי שכבר ביארתי, האדם אינו יכול לדעת את המהות של עצמו בשלמות מלאה, מאחר שזה ... כבר הבין את המהות של עצמו, מאחר שהידיעה אינה שלמה לחלוטין, ממילא הוא כל הזמן מנסה להבין יותר את המהות העצמית שלו. ואז בכל פעם האדם מבין עוד ... זא לא מדובר כאן על ידיעה חדשה שונה מהידיעה הקודמת. הידיעה החדשה זהה לחלוטין לידיעה הקודמת. אין שום הבדל בין המהות של הידיעה הקודמת לבין המהות של הידיעה החדשה. ההבדל הוא רק בעומק בתחושה בחוויה של הידיעה, אך אין דרך למצוא שום הבדל שכלי כלשהו בין הידיעה הקודמת לידיעה החדשה. סיכום: השורש לכל הידע של האדם נמצא בתוך האני של עצמו. הבנת מהות האני, היא בעצם ...

... אמת אמיתית = אין דרך לדעת אותה בלי לדעת את הכל. אמת אמיתית = הידיעה שלה כוללת את ידיעת כל האמת כולה בכל התחומים כולם. אמת אמיתית = ידיעה ברמת וודאות שאין וודאות אחריה. אמת אמיתית = אינה שוללת שום דבר אחר. אמת ... אותן לגורמים. לפרק ידיעה לגורמים = לבדוק על איזה ידיעות נוספות הידיעה עצמה מבוססת. בסופו של דבר האדם מגיע לידיעה הראשונה שעליה מבוססות כל הידיעות כולן. והיא ידיעת האמת. כל הידיעות כולן שבעולם, כל המחשבות כולן, הן כולן צמצום של הידיעה הראשית שעליהן כולן מבוססות. כל הדעות השונות בעולם, הן רק גוונים שונים של האמת היחידה, שהיא הידיעה שממנה כל הידיעות כולן שואבות את כוחן. לידיעה הראשונה שמהווה את כל הידיעות, אין הפך. כל הידיעות כולן מובילות אליה. היא השורש של כל הידיעות כולן. ... כל דבר. מאחר שבכל הדברים יש חלק ממנה. ידיעת האמת האמיתית = ידיעת הידיעה הראשונה והשורשית, שעליה מבוססות כל הידיעות כולן. הידיעה הראשונה, היא הידיעה שאינה מבוססת על שום ידיעה אחרת. זא אם ניקח את הידיעה עצמה וננסה לעקור אותה ולחפש את השורש שלה, נגיע שוב פעם אליה. זא המהות של השורש האין סופי של הידיעה הזאת, הוא זהה לחלוטין למהות של הידיעה עצמה. כאשר השורש = הידיעה עצמה = ידיעה סופית שהיא הבסיס של כל הידיעות. הידיעה הזאת, האמת הזאת, נמצאת בכל דבר בעולם. כל הידיעות כולן מבוססות עליה. לא ניתן לחשוב על אי קיומה, מאחר שגם אם נאמר שהיא לא קיימת אלא ההפך שלה קיים, עדיין גם ההפך שלה זהה מהותית אליה. הידיעה הזאת, היא הבנה של מהותה האמיתית של המציאות. כאשר האדם יודע את הידיעה הזאת, לא נשאר לו יותר מה לדעת אלא רק ליהנות מהמציאות המושלמת כפי שהיא. ככל שהאדם יודע את הידיעה הזאת יותר ויותר ומעמיק את מחשבתו בה, כך הוא חווה אותה בצורה עמוקה יותר. אך גם כאשר מעמיקים בה, עדיין יודעים את אותו הדבר. זא מעמיקים באותה הידיעה ולא יודעים שום דבר חדש, אבל חווים אותה בצורה חזקה יותר מבחינה רגשית. לדעת את האמת הזאת = ידיעה שלמה ומלאה של המציאות. כאשר האדם יודע את הידיעה הזאת, אין לו יותר שום ספק לגבי שום דבר. הידיעה הזאת גורמת לכל השאלות והתשובות להיעלם גם יחד. זא לא מדובר על זה שיש תשובות לכל השאלות, אלא פשוט האדם מבין שאין בכלל שאלות. כאשר יודעים את הידיעה הזאת, אין יותר מקום לשום שאלה תשובה ספק חוסר ידיעה. האדם פשוט יודע את הכל. ידיעה שלמה של האמת = שלמות שאין שלמות אחריה = טוב אמיתי = אושר נצחי. ...

... אנושי - מהי הידיעה הגדולה ביותר שהשכל האנושי יכול לדעת אותה? שכל. פילוסופיה. מהו השכל הגדול ביותר והידיעה הגדולה ביותר ששכל אנושי יכול ... על ידיעות אחרות. במציאות קיימת רק ידיעה אחת שאפשר לדעת אותה בלי לדעת ידיעות אחרות. מהי הידיעה הזאת? זאת הידיעה שהיא הבסיס של כל הידיעות. המהות של המציאות = הידיעה שעליה מבוססות כל הידיעות כולן. ... אחד = ביטול האגו. אין אגו בתוך המציאות, אלא יש רק את המהות של המציאות. כאשר האדם יודע את הידיעה הזאת, הוא מרגיש שלמות וטוב אמיתי. ומדוע זו הידיעה הגדולה ביותר? משום שלא ניתן לדעת יותר ממנה. ידיעת המהות של המציאות, היא הידיעה הבסיסית ביותר שאפשר להגיע אליה. ... של המציאות, הרי שהוא לא ימצא שום הבדל מהותי בין הרמות השונות. כך שלא ניתן לדעת יותר מהידיעה הזאת. להבין מהי מהותה של המציאות = הידיעה הגדולה ביותר. כאשר האדם מבין מהי ...

הידיעה הסופית, לדעת את עצמך, ידיעה או עשייה, עניין בחיים, ריגוש בחיים, אור אין סוף, הכל בבת ... היה צפוי, כמו שמחשב מתוחכם היה יכול לצפות את כל האירועים, החיים היו הופכים ללא מעניינים. האלמנט של אי - הידיעה הוא שמכניס התרגשות לחיים. מה הכוונה בצמצום, ואיך הוא משפיע על החוויה של האדם? אליעד ... ומסביר אמירה מפורסמת של רבי נחמן, לפיה כל הצרות והסבל של האדם נובעות מכך שיש משהו שהוא אינו יודע. לדעתו, הידיעה המוחלטת הזו היא הדבר היחיד שיכול לפתור באמת את כל הבעיות. כשאדם יודע באופן מוחלט את ... לפני כן. ידיעה מוחלטת, לעומת זאת, היא מצב שבו אדם יודע משהו בצורה כל כך מוחלטת, שאין אפשרות לאבד את הידיעה הזאת. זו הידיעה שאליה אליעד שואף להגיע - ידיעה שהיא מעבר להבנה ומעבר לחשיבה רגילה. איך מגיעים לידיעה ... או לחילופין, לא להדחיק בכלל ולהתמודד ישירות עם מה שמרגישים. מה המשמעות של הכל אחד? אליעד מדבר על כך שהידיעה המוחלטת היא הבנת האחדות של כל הדברים. זה מצב שבו האדם מבין שאין הבדל בין טוב לרע, בין ... שכל מה שקורה הוא שווה בערכו. לסיכום, אליעד מציע שיטה של חקירה עצמית עמוקה, הטלת ספק מתמדת, וחיפוש אחרי הידיעה הפנימית והאולטימטיבית של אחדות מוחלטת, שמאפשרת לאדם להשתחרר מכל סוג של סבל וצמצום. מהי ...

... החלטות, קושי להכיל את חוסר הידיעה ואת הספקות, העצה הטובה ביותר לכל בעיה, לדעת שהכל אחד למה קשה לאנשים ... היכולת של האדם להכיל בתוכו את חוסר הידיעה . אנשים חיים בעולם של טוב ורע, ולכן כאשר הם מתמודדים עם שתי אפשרויות ... שנובעת מאי - יכולת להתמודד עם חוסר הידיעה. אם לאדם היה ברור שכל האפשרויות שוות בערכן, לא הייתה לו בעיה כלל, והוא ... לקבל את עצם הקיום של הספקות וחוסר הידיעה שבתוכו. חוסר הידיעה נתפס אצלו כמצב שלילי, ולכן הוא מנסה להיפטר ממנו במהירות ככל האפשר. ...