מה היתרונות והחסרונות של להיות אדם חשדן?

להיות אדם חשדן, לפי אליעד כהן, פירושו להטיל ספק מתמיד באנשים, באירועים ובמציאות סביבך. אנשים חשדנים הם כאלה שאינם נותנים אמון בקלות, וכמעט תמיד מניחים שדברים לא נאמרים להם כפי שהם באמת. הם תוהים האם אחרים מנסים לרמות אותם, האם המחירים שהם מקבלים הוגנים, והאם בכלל אפשר לסמוך על דבר כלשהו או שמא הכל מוטל בספק.

היתרון הבולט בחשדנות הוא היכולת של אדם כזה להימנע מטעויות שעלולות להיגרם מאמונה עיוורת. למשל, אדם חשדן שירצה לקנות רכב יבצע בדיקות מעמיקות מאוד - הוא יבדוק את מצבו של הרכב, את המחיר ביחס לשוק, וישווה את ההצעות של כל המוכרים האפשריים. בזכות זה, יש סיכוי נמוך יותר שהוא ייפול קורבן לתרמיות. החשדן מטיל ספק בכל הצעה ובכך מגן על עצמו מפגיעה פוטנציאלית. אולם החיסרון הוא שהחשדנות גם מונעת ממנו ליהנות באמת. הוא ימשיך לחשוב "אולי אני מפספס משהו", "אולי זה לא בדיוק מה שאני רואה", וכך לא יוכל ליהנות בצורה מלאה משום דבר.

הדוגמה הזו ממחישה כיצד החשדנות גורמת לאדם מאמץ מתמיד לבדוק כל פרט, מצב שיכול ליצור מתח, עייפות נפשית ותחושה כללית של "כולם מנסים לרמות אותי". אליעד מציין שהחשדן חושב שכולם מנסים לדפוק אותו בדרכים שונות, וכך החיים הופכים למאמץ מתמשך שגורם לעיתים לסבל רב יותר מאשר לתועלת.

האם חשדנות מקדמת או פוגעת באושר האישי?

אליעד מסביר שהקשר בין חשדנות לבין אושר תלוי ברמת האמונה של האדם במה שהוא חושב כנכון. הוא טוען שככל שאדם חשדן יותר, כך הוא פחות מאמין לשום דבר, כולל לשכל שלו עצמו. לכן, לכאורה, חשדנות קיצונית יכולה למנוע לגמרי את תחושת הטוב והרע, כי כל הרגשות שלנו נובעים מהאמונה שמשהו הוא טוב או רע. אבל מצד שני, חשדנות גורמת לסבל כי האדם מתאמץ כל הזמן לחשוב ולבדוק ולא מצליח לנוח או להיות מרוצה.

לדוגמא, אם אדם הוא חשדן במאה אחוזים, הוא לעולם לא ירכוש דבר. הוא יטיל ספק בכל דבר: האם זה באמת הרכב שהוא רוצה? אולי זה לא באמת הרכב הזה? אולי הרכב במצב פחות טוב מכפי שנראה? אבל אם אדם לא יהיה חשדן בכלל, הוא עלול לקנות רכב פגום ולהסתכן בתאונה. לפיכך, האמת נמצאת במקום כלשהו באמצע - יש להיות חשדן במידה מסוימת אבל לא באופן קיצוני, כי לכל בדיקה יש מחיר של סבל והשקעה.

איך להחליט מתי נכון לחשוד ומתי להאמין?

לפי אליעד כהן, ההחלטה אם לחשוד או לתת אמון תלויה בחישוב שהאדם עושה לגבי מה חשוב לו יותר באותו הרגע. הוא מביא כדוגמא את ההחלטה אם לבדוק תאריך תפוגה על חלב: מצד אחד, כדאי לבדוק כדי למנוע סיכון של שתיית חלב מקולקל. מצד שני, לבדיקה יש עלות של זמן ומאמץ. בכל סיטואציה האדם עושה חישוב של מה חשוב לו יותר - לחסוך את הזמן והמאמץ של הבדיקה או למנוע סיכון כלשהו.

הוא מסביר כי אי אפשר באמת לבדוק הכל, משום שאנחנו לא יודעים את כל הפרטים מראש ולא נוכל לוודא כל דבר. אדם חשדן יתר על המידה ייכנס לפרנויה, מצב בו הוא חושד בכל פרט קטן וזה ימנע ממנו לפעול באופן טבעי ורגוע. לכן, הדרך הנכונה היא להעריך את הסיכון מול התועלת: האם הפעולה של הבדיקה שווה את ההשקעה, או שאולי הנזק הצפוי קטן מדי ולכן אין צורך לבדוק.

מה הקשר בין חשדנות לאמונה באלוהים?

אליעד כהן נותן דוגמה נוספת, הפעם מעולם...