ועוד נוסיף באותו עניין, כי כדי להיות מאושר, לשם כך על האדם לרצות את המציאות. וכדי שהאדם ירצה את המציאות, לשם כך על האדם להבין מדוע המציאות כפי מה שהיא כרגע, מדוע היא הדבר המושלם והטוב ביותר שיכול להיות אי פעם. וכדי שהאדם באמת ירגיש שהמציאות מושלמת בכל רגע בשלמות כפי מה שהיא, לשם כך על האדם להבין את הסיבה שבגללה המציאות היא כפי מה שהיא.
ולכן, כאשר רע לאדם הוא מחפש סיבות להבין למה זה קורה לו, כדי להרגיש טוב עם עצמו. ונמצא אם כן, כי כדי להיות מאושר באמת ובשלמות, לשם כך על האדם להבין את הסיבה של כל הדברים.
ומי שיתבונן בעניין יראה, כי הדבר הזה הוא בלתי אפשרי. דהיינו, מבחינה לוגית שכלית, אין אפשרות שהאדם יבין את הסיבה שבגללה הכל קורה. משום שכל סיבה שאותה ימצא האדם, תמיד יוכל האדם לשאול את עצמו, ומה הסיבה של הסיבה. כי כל סיבה שהיא שלא תהיה, תמיד נוכל לשאול מהי הסיבה שלה. ללא נקודת עצירה כלשהי.
כי אין שום נקודת עצירה שבה אפשר לומר שזאת הסיבה הראשונה. משום שעל כל סיבה תמיד אפשר לשאול, ומהי הסיבה שיצרה את הסיבה עצמה. וזה בעצם אומר, שאין שום דרך בעולם שהאדם יבין מהי הסיבה הראשונה, ושהאדם יהיה מאושר. כי כל מה שהאדם יחקור, הוא תמיד ימשיך לגלות שאלות חדשות עד אין סוף.
ולהבין מהי הסיבה הראשונה האמיתית, זה בערך כמו לדמיין את הרגע הרחוק ביותר, או לדמיין את המקום הרחוק ביותר, או לדמיין את המספר הגדול ביותר וכיו"ב, שכל זה כמובן דבר שאינו אפשרי.
וכדי שהאדם יהיה מאושר, עליו להבין את הסיבה הראשונה בצורה מלאה. ז"א כי כדי שהאדם ירגיש טוב באמת, עליו להביא את עצמו למצב שבו הבנת הסיבה הראשונה של כל הסיבות, תמלא את כל התודעה שלו בשלמות. בצורה כ"כ חזקה, עד שהאדם ירגיש אך ורק מחובר למה שקורה, דהיינו, הרמוניה ואושר.
ומאחר שהאדם לא יכול אפילו לא לדמיין את הסיבה הראשונה, או יותר מזה, האדם לא יכול אפילו לא לדמיין שיש סיבה ראשונה, כי תמיד תהיה שאלה מהי הסיבה הקודמת לה, וממילא האדם גם לא יכול למלא את כל המחשבה שלו בסיבה הראשונה, וממילא האדם לעולם לא יכול להבין את המציאות, ולא יכול להיות מאושר בשלמות.
כי האדם יכול לנסות להאמין שיש סיבה ראשונה. והאדם יכול לנסות לשכנע את עצמו בחשיבה חיובית שהכל טוב ושהכל לטובה. אבל החשיבה החיובית הזאת, היא לא באמת יציבה. כי גם לה יש את הגבול שלה. ואם יהיה לאדם איזה דבר ממש רע, זה לא יעזור לו כל החשיבה החיובית וכל האופטימיות שבעולם.
וחשיבה חיובית יכולה מקסימום לעזור לאדם לסבול פחות. אבל להיות מאושר, זה אפשרי רק מתוך זה שהאדם עצמו מבין בשכל של עצמו, את הסיבה של כל דבר. וזה דבר שחשיבה חיובית ואופטימיות, לא יכולות להביא את האדם אליו.
וזה כעין מה שביארתי על הבודהיזם, שהוא מציע לאדם לא להקשר רגשית לשום דבר כדי לא לסבול. וזה כשלעצמו יכול במקרה הטוב לעזור לאדם לסבול פחות. אבל מכאן ועד הנאה מכל דבר, יש מרחק של שמים וארץ. כי כדי ליהנות מהחיים, לשם כך צריך להבין אותם.
וכל חכמי החכמים וכל המנהיגים הרוחניים, אינם יודעים כיצד יכול האדם להבין בשכלו את הסיבה הראשונה. משום שמבחינה טכנית לוגית, אין דרך להבין את הסיבה הראשונה כנ"ל. כי כל סיבה באשר היא, תמיד נוכל לשאול מה הסיבה שלה עצמה. וזה בעצם אומר, ששום מנהיג רוחני בעולם, לא באמת יודע את הדרך אל האושר ואיך להיות מאושר.
כי כולם מסתובבים סביב הזנב של עצמם עם עצות שונות. ולכל אחד יש את העצות שלו. אבל כדי להיות מאושר, לשם כך על האדם לרצות את המציאות, שזה נובע מהבנת הסיבה של כל הסיבות, הסיבה הראשונה של כל האירועים של המציאות. וזה דבר שאף אחד לא יכול להבין אותו. וממילא שום מנהיג רוחני לא יכול לגרום לאדם להיות מאושר.
וכמובן נזכיר, שאף על פי כן, קיימת דרך להבין את הסיבה הראשונה כנ"ל. וכאן אנחנו רק מסבירים לאדם, את הסוד שאותו אף אחד לא מגלה לו. דהיינו, מסבירים מדוע באמת כ"כ קשה לבני אדם להיות מאושרים.
ולכאורה, קיימת דרך לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. והיא על ידי זה שהאדם ינסה להבין מהי התוצאה של כל הדברים. ואם יצליח האדם להבין מהי התוצאה הסופית, אולי דרך זה יוכל האדם להבין מהי מטרת המציאות ומהי הסיבה הראשונה.
אלא שגם זה אינו אפשרי. כי האדם לא יכול לדמיין את הרגע האחרון של ציר הזמן. כי כל רגע שאותו ידמיין האדם, תמיד יהיה רגע אחר אחריו. ולא משנה כמה ינסה האדם לתפוס במחשבתו את תמונת המציאות האחרונה והרחוקה ביותר, כדי לנסות להבין מהי התוצאה הסופית, ודרך זה לנסות להבין מהי המטרה הראשונה, הרי שגם זה אינו אפשרי, כי תמיד יהיה רגע אחר רחוק יותר.
ולראות את התמונה המלאה, פירושו לראות את כל התהליך של המציאות שלנו. דהיינו, לראות את כל התהליך כולו, החל מהסיבה הראשונה ועד התוצאה האחרונה. ומאחר שאי אפשר בשכל אנושי לתפוס את הסיבה הראשונה ואת התוצאה האחרונה, ממילא לא ניתן לראות את התמונה המלאה.
וזאת בעצם עוד דוגמה לבעיה שאין לאף אחד בעולם פתרון לבעיה הזו. מלבד לחכם האמיתי שהצליח לנצח את המשחק, והוא מבין היטב את הסיבה הראשונה וגם את התוצאה האחרונה. והוא מנסה כל הזמן להאיר את עיני האדם וליצור אצל האדם כלי קיבול, שבו יוכל האדם להכיל בתוכו את הסיבה הראשונה ואת התוצאה האחרונה, כדי שגם הוא יוכל להיות מאושר באמת ובשלמות.
ולכן, כאשר רע לאדם הוא מחפש סיבות להבין למה זה קורה לו, כדי להרגיש טוב עם עצמו. ונמצא אם כן, כי כדי להיות מאושר באמת ובשלמות, לשם כך על האדם להבין את הסיבה של כל הדברים.
ומי שיתבונן בעניין יראה, כי הדבר הזה הוא בלתי אפשרי. דהיינו, מבחינה לוגית שכלית, אין אפשרות שהאדם יבין את הסיבה שבגללה הכל קורה. משום שכל סיבה שאותה ימצא האדם, תמיד יוכל האדם לשאול את עצמו, ומה הסיבה של הסיבה. כי כל סיבה שהיא שלא תהיה, תמיד נוכל לשאול מהי הסיבה שלה. ללא נקודת עצירה כלשהי.
כי אין שום נקודת עצירה שבה אפשר לומר שזאת הסיבה הראשונה. משום שעל כל סיבה תמיד אפשר לשאול, ומהי הסיבה שיצרה את הסיבה עצמה. וזה בעצם אומר, שאין שום דרך בעולם שהאדם יבין מהי הסיבה הראשונה, ושהאדם יהיה מאושר. כי כל מה שהאדם יחקור, הוא תמיד ימשיך לגלות שאלות חדשות עד אין סוף.
ולהבין מהי הסיבה הראשונה האמיתית, זה בערך כמו לדמיין את הרגע הרחוק ביותר, או לדמיין את המקום הרחוק ביותר, או לדמיין את המספר הגדול ביותר וכיו"ב, שכל זה כמובן דבר שאינו אפשרי.
וכדי שהאדם יהיה מאושר, עליו להבין את הסיבה הראשונה בצורה מלאה. ז"א כי כדי שהאדם ירגיש טוב באמת, עליו להביא את עצמו למצב שבו הבנת הסיבה הראשונה של כל הסיבות, תמלא את כל התודעה שלו בשלמות. בצורה כ"כ חזקה, עד שהאדם ירגיש אך ורק מחובר למה שקורה, דהיינו, הרמוניה ואושר.
ומאחר שהאדם לא יכול אפילו לא לדמיין את הסיבה הראשונה, או יותר מזה, האדם לא יכול אפילו לא לדמיין שיש סיבה ראשונה, כי תמיד תהיה שאלה מהי הסיבה הקודמת לה, וממילא האדם גם לא יכול למלא את כל המחשבה שלו בסיבה הראשונה, וממילא האדם לעולם לא יכול להבין את המציאות, ולא יכול להיות מאושר בשלמות.
כי האדם יכול לנסות להאמין שיש סיבה ראשונה. והאדם יכול לנסות לשכנע את עצמו בחשיבה חיובית שהכל טוב ושהכל לטובה. אבל החשיבה החיובית הזאת, היא לא באמת יציבה. כי גם לה יש את הגבול שלה. ואם יהיה לאדם איזה דבר ממש רע, זה לא יעזור לו כל החשיבה החיובית וכל האופטימיות שבעולם.
וחשיבה חיובית יכולה מקסימום לעזור לאדם לסבול פחות. אבל להיות מאושר, זה אפשרי רק מתוך זה שהאדם עצמו מבין בשכל של עצמו, את הסיבה של כל דבר. וזה דבר שחשיבה חיובית ואופטימיות, לא יכולות להביא את האדם אליו.
וזה כעין מה שביארתי על הבודהיזם, שהוא מציע לאדם לא להקשר רגשית לשום דבר כדי לא לסבול. וזה כשלעצמו יכול במקרה הטוב לעזור לאדם לסבול פחות. אבל מכאן ועד הנאה מכל דבר, יש מרחק של שמים וארץ. כי כדי ליהנות מהחיים, לשם כך צריך להבין אותם.
וכל חכמי החכמים וכל המנהיגים הרוחניים, אינם יודעים כיצד יכול האדם להבין בשכלו את הסיבה הראשונה. משום שמבחינה טכנית לוגית, אין דרך להבין את הסיבה הראשונה כנ"ל. כי כל סיבה באשר היא, תמיד נוכל לשאול מה הסיבה שלה עצמה. וזה בעצם אומר, ששום מנהיג רוחני בעולם, לא באמת יודע את הדרך אל האושר ואיך להיות מאושר.
כי כולם מסתובבים סביב הזנב של עצמם עם עצות שונות. ולכל אחד יש את העצות שלו. אבל כדי להיות מאושר, לשם כך על האדם לרצות את המציאות, שזה נובע מהבנת הסיבה של כל הסיבות, הסיבה הראשונה של כל האירועים של המציאות. וזה דבר שאף אחד לא יכול להבין אותו. וממילא שום מנהיג רוחני לא יכול לגרום לאדם להיות מאושר.
וכמובן נזכיר, שאף על פי כן, קיימת דרך להבין את הסיבה הראשונה כנ"ל. וכאן אנחנו רק מסבירים לאדם, את הסוד שאותו אף אחד לא מגלה לו. דהיינו, מסבירים מדוע באמת כ"כ קשה לבני אדם להיות מאושרים.
ולכאורה, קיימת דרך לגלות את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. והיא על ידי זה שהאדם ינסה להבין מהי התוצאה של כל הדברים. ואם יצליח האדם להבין מהי התוצאה הסופית, אולי דרך זה יוכל האדם להבין מהי מטרת המציאות ומהי הסיבה הראשונה.
אלא שגם זה אינו אפשרי. כי האדם לא יכול לדמיין את הרגע האחרון של ציר הזמן. כי כל רגע שאותו ידמיין האדם, תמיד יהיה רגע אחר אחריו. ולא משנה כמה ינסה האדם לתפוס במחשבתו את תמונת המציאות האחרונה והרחוקה ביותר, כדי לנסות להבין מהי התוצאה הסופית, ודרך זה לנסות להבין מהי המטרה הראשונה, הרי שגם זה אינו אפשרי, כי תמיד יהיה רגע אחר רחוק יותר.
ולראות את התמונה המלאה, פירושו לראות את כל התהליך של המציאות שלנו. דהיינו, לראות את כל התהליך כולו, החל מהסיבה הראשונה ועד התוצאה האחרונה. ומאחר שאי אפשר בשכל אנושי לתפוס את הסיבה הראשונה ואת התוצאה האחרונה, ממילא לא ניתן לראות את התמונה המלאה.
וזאת בעצם עוד דוגמה לבעיה שאין לאף אחד בעולם פתרון לבעיה הזו. מלבד לחכם האמיתי שהצליח לנצח את המשחק, והוא מבין היטב את הסיבה הראשונה וגם את התוצאה האחרונה. והוא מנסה כל הזמן להאיר את עיני האדם וליצור אצל האדם כלי קיבול, שבו יוכל האדם להכיל בתוכו את הסיבה הראשונה ואת התוצאה האחרונה, כדי שגם הוא יוכל להיות מאושר באמת ובשלמות.
050-3331-331