מהם ההבדלים בין מצליחנים ללוזרים?

ההבדל המרכזי בין אנשים מצליחים (ווינרים) לאנשים שמפסידים בחיים (לוזרים) הוא בעיקר גישת החשיבה שלהם והתפיסה שלהם את העולם. אליעד כהן מציג את המצליחנים ככאלה שתמיד שואפים ליותר, מבקשים להשתפר ומסוגלים להסתכל על כל אתגר כהזדמנות להתקדמות, בעוד הלוזרים מסתפקים במצב הקיים ומעדיפים להימנע מסיכונים.

מהו דפוס החשיבה של המצליחן?

הווינר, לפי אליעד, תמיד בודק כיצד הוא יכול לשפר את מצבו, בין אם זה בתחום האישי, המקצועי או הפיננסי. גישת הווינר מבוססת על עיקרון ה - "Everything is Possible" (EIP) - כלומר, כל דבר אפשרי. המצליחן תמיד ימצא דרך להשיג יותר, גם אם הוא כבר נמצא במקום טוב. הוא מבקש לשלמות, לא מסתפק בהישגים הקיימים ושואף להמשיך ולהתפתח. הווינר לא יחשוש להרגיש רע בתהליך, כי הוא יודע שהרגשות אלו הם חלק מההתקדמות.

מהם המאפיינים של הלוזר?

לעומת זאת, הלוזר לא שואף לשלמות ומעדיף להימנע מהרגשות הרעים שיכולים להיווצר כאשר הוא מנסה להתקדם. הוא אומר לעצמו "אני שמח במה שיש לי", "יכול להיות יותר גרוע", ו"אני לא צריך להתאמץ יותר". גישה זו נובעת מהפחד להרגיש רע, ולפיכך הלוזר מתפשר על המצב הקיים ולא שואף לשיפור מתמיד. הלוזר מחפש את הנוחות ואינו מוכן לשאת את הכאב הדרוש כדי להתפתח.

איך כל גישה משפיעה על הדרך בה ניהול עסק?

ההבדלים בין המצליחן ללוזר מתבטאים גם בניהול עסקים. המצליחן תמיד יחפש דרכים לשפר את העסק, איך להרוויח יותר ואיך לגדול, בעוד שהלוזר יתמקד בניסיון למנוע הפסדים או בכיצד לא להחמיר את המצב הקיים. למשל, אם בעל עסק פונה למנכ"ל שלו בתלונה, מנכ"ל לוזר יגיד "המצב אצל המתחרים גרוע יותר", בעוד שמנכ"ל ווינר יגיד "אנחנו יכולים להיות טובים יותר, איך אפשר להשתפר?".

האם כל אדם יכול להיות ווינר או לוזר בכל תחום?

בפועל, כל אדם יכול להיות ווינר בתחומים מסוימים ולוזר בתחומים אחרים. המבחן הוא כיצד הוא מתמודד עם האתגרים בחיים. הווינר יראה כל אתגר כהזדמנות ללמוד ולהשתפר, בעוד הלוזר יימנע מהתמודדות עם אתגרים חדשים מחשש להיכשל.

החשיבות של להיות "זנב לאריות" ולא "ראש לשועלים"

אליעד מתאר את הבחירה בין להיות "ראש לשועלים" - כלומר, להיות הטוב ביותר בסביבה בינונית - לבין "זנב לאריות" - כלומר, להיות הקטן ביותר בחבורה של הגדולים ולשאוף ללמוד ולהתפתח מהם. המצליחן בוחר תמיד להיות "זנב לאריות", כלומר, בסביבה מאתגרת ומפותחת שמאפשרת לו לגדול, בעוד הלוזר יעדיף להישאר בסביבה נוחה שבה הוא יכול להיות המנהיג ללא תחרות.

מהן השאיפות של הווינר?

הווינר שואף לשלמות מוחלטת. המטרה שלו היא להגיע לרמות הגבוהות ביותר האפשריות ולהיות המיטב שבמיטב. הוא לא מסתפק בהישגים חלקיים אלא תמיד שואף לשיפור מתמיד, גם כשיש לו הישגים מרשימים. הוא אינו רואה מגבלות, אלא תמיד מחפש כיצד לפרוץ אותן ולהגיע להצלחה שאין לה גבולות.

הקשר בין הצלחה לאי נוחות

הווינר לא מפחד להרגיש רע. הוא מוכן לשאת רגעים קשים או אי נוחות בתהליך, כיוון שהוא מבין שזה חלק בלתי נפרד מההצלחה. הוא יודע שאי נוחות בדרך כלל מובילה לשיפור ולצמיחה. לעומת זאת, הלוזר נמנע מכאב או חוסר נוחות, כי הוא מפחד להרגיש רע ולכן לא מוכן להתמודד עם אתגרים או שינויים.

סיכום

ההבדל המהותי בין ווינר ללוזר לא טמון בהישגים החיצוניים אלא בגישת החשיבה ובאופן ההתמודדות עם המציאות. המצליחן תמיד שואף ליותר, מתמודד עם האתגרים ומוכן להרגיש רע כדי להגיע להצלחה רבה יותר. הלוזר מסתפק במה שיש, נמנע מסיכונים ומעדיף להימנע מהרגשות הרעים שיכולים להיווצר בתהליך. כל אחד יכול לבחור כיצד לגשת לחיים ולשאוף להצלחות בתחומים השונים.

הבדלים בין אנשים מצליחים (ווינרים) לבין אנשים מפסידים (לוזרים)

כאשר מתבוננים על אנשים מצליחים ואנשים שנכשלים בחיים, ניתן לראות דפוסי חשיבה שמובילים אותם למצבם. חשוב להבין שכל אדם יכול להיות ווינר בתחומים מסוימים ולוזר בתחומים אחרים, אך השאלה היא מה מניע כל אחד מהם ומה מוביל אותם להצלחות או לכישלונות. ההבדל המרכזי בין השניים נעוץ בגישתם לחיים, בצורת החשיבה שלהם ובאופן שבו הם מתמודדים עם המציאות.

שתי דרכי החשיבה הבסיסיות

ישנן שתי דרכים עיקריות שבהן ניתן להתבונן על החיים:

• האחת אומרת: כל הזמן לבדוק איך אפשר לשפר ולשדרג את המצב.
• השנייה אומרת: להודות על מה שיש ולשמוח בכך שהמצב אינו גרוע יותר.

אנשים מצליחים בוחרים תמיד בדרך הראשונה - הם מחפשים איך להפוך את חייהם לטובים יותר, כיצד להתקדם ולהשיג יותר. לעומת זאת, אנשים שמפסידים נוטים להיאחז בדרך השנייה - הם מסתפקים במועט, שמחים על כך שהמצב לא החמיר ומעדיפים להימנע מסיכונים.

הגדרת מטרות והבדיקה העצמית

כל אדם שואף להישגים בחיים - בין אם זה כסף, בריאות, אהבה או כבוד. לכל אחד יש רצונות ומטרות. כאשר אדם בוחן את המצב שלו ביחס לרצונותיו, תמיד יימצא פער בין מה שהוא רוצה לבין מה שהוא משיג בפועל. אין אף אדם בעולם שכל מה שהוא רוצה מתגשם במלואו. העניין המרכזי הוא כיצד האדם מגיב לפער הזה:

• הווינר מבין שתמיד אפשר להגיע לרמות גבוהות יותר והוא נחוש למצוא דרכים להשתפר.
• הלוזר, לעומת זאת, מתנחם בכך שהמצב לא חמור ומוצא סיבות להצדיק את חוסר ההתקדמות שלו.

גישה מתקדמת מול גישה מתפשרת

אדם מצליח לא מסתפק במה שיש לו. גם אם הוא עשיר, מפורסם, בריא או אהוב - הוא מחפש תמיד כיצד לשפר את מצבו. הוא אינו מסתפק בהצלחותיו אלא ממשיך לשאוף לרמות גבוהות יותר. חשיבתו מבוססת על עיקרון ה - "Everything is Possible" (EIP) - כלומר, הכל אפשרי ואין גבול למה שניתן להשיג.

לעומתו, הלוזר מתמקד בהישרדות. הוא אומר לעצמו: "יכול להיות יותר גרוע", "אני צריך להיות שמח במה שיש לי", "אחרים במצב גרוע ממני". הוא חי בפחד מתמיד ומעדיף להימנע מסיכונים, ובכך מונע מעצמו את האפשרות להתקדם ולשפר את מצבו.

דימוי ראש לשועלים וזנב לאריות

יש אנשים שמעדיפים להיות "ראש לשועלים" - הם רוצים להיות הכי טובים בסביבה בינונית, להיות המנהיגים של החלשים. לעומתם, הווינרים מעדיפים להיות "זנב לאריות" - כלומר, להימצא בסביבה של אנשים חזקים מהם ולשאוף להגיע לרמה שלהם. הם מעדיפים להיות הקטנים בחבורה של הגדולים, כי זה מה שמאפשר להם לגדול ולהתפתח.

השאיפה להצלחה המוחלטת

המטרה האולטימטיבית של ווינר אמיתי היא שלמות מוחלטת. הווינר האמיתי אינו מסתפק בהצלחה חלקית, אלא שואף להגיע לרמה הגבוהה ביותר האפשרית. הוא אינו רואה מגבלות, אלא תמיד מחפש כיצד לפרוץ אותן. אם יש אפשרות להיות חזק כמו המציאות עצמה - זהו היעד שאליו יש לשאוף.

הקשר בין הצלחה לאי נוחות

אנשים מצליחים אינם מפחדים מהרגשה רעה. למעשה, הם מוכנים לסבול חוסר נוחות כדי להגיע ליעדיהם. הם אינם מסתפקים במצב הקיים, גם אם הוא נוח או טוב, אלא מוכנים להקריב רגעי סיפוק כדי להשיג הצלחה גדולה יותר. לעומתם, אנשים שמפסידים פוחדים מהרגשה רעה ולכן נמנעים מאתגרים. הם מחפשים נוחות זמנית, אך בכך מונעים מעצמם התקדמות.

ניהול עסק - חשיבה מנצחת מול חשיבה כושלת

ניתן לראות את ההבדל בין ווינר ללוזר גם בניהול עסקים:

• הווינר שואל: "איך אפשר לשפר את העסק? איך אפשר להרוויח יותר?"
• הלוזר שואל: "איך אפשר למנוע הפסדים? איך אפשר להבטיח שלא יהיה יותר גרוע?"

מנהל עסק מצליח הוא כזה שחותר כל הזמן לשיפור ולא מסתפק בשימור הקיים. אם בעל עסק מתייעץ עם המנכ"ל שלו ושואל אותו על מצב העסק, המנכ"ל הלוזר יגיד לו: "תראה, יש חברות שהמצב שלהן גרוע יותר, אנחנו במצב טוב יחסית". לעומת זאת, מנכ"ל מצליח יגיד: "תראה, יש חברות שמרוויחות יותר, בא נבדוק איך נוכל להשתפר ולהרוויח יותר."

מיקוד בהתקדמות ולא בהישרדות

המבחן של כל אדם הוא האם הוא חושב במונחים של התקדמות או במונחים של הישרדות. המצליחנים חושבים תמיד כיצד להשתפר, בעוד המפסידנים מסתפקים בכך שהמצב לא מחמיר. זו הבחירה המשמעותית ביותר שמשפיעה על כל תחומי החיים - קריירה, כסף, בריאות, זוגיות ואפילו תפיסת העולם הכללית.

סיכום

ההבדל בין ווינר ללוזר הוא קודם כל בגישה.

• הווינר אומר: "אני רוצה יותר! איך אני משיג יותר? איך אני מגיע לשלמות?"
• הלוזר אומר: "אני שמח בחלקי, תודה על מה שיש, לפחות זה לא גרוע יותר."

כל אחד צריך לבחור איך הוא ניגש לחיים: האם הוא רוצה תמיד יותר, מוכן להרגיש רע כדי להגיע ליותר, או שהוא מסתפק במצבו הנוכחי ומחפש להימנע מהרגשה רעה.