איך להתכונן לראיון עבודה ולהתגבר על פחד מכישלון?

פחד מראיון עבודה הוא אחד הפחדים השכיחים והמוכרים ביותר. אליעד מסביר לעומק את שורש הבעיה ומציג דרכים מעשיות איך להצליח לעבור ראיון עבודה למרות החששות. הוא מדגיש שני קשיים מרכזיים: האחד הוא הפחד מכישלון, והשני הוא ההתמקדות של האדם בחסרונותיו במקום ביתרונותיו.

מדוע אנשים מפחדים כל כך מראיון עבודה?

אליעד מסביר שפחד מראיון עבודה נובע מהחשש להיכשל ולהיפגע רגשית. האדם מגיע לראיון כשהוא מאוד רוצה להתקבל לעבודה, ודווקא הרצון החזק הזה יוצר אצלו לחץ ופחד מוגבר. לדוגמה, האדם יכול לדמיין תסריט שבו לא יקבלו אותו, וזה גורם לו לפחד שיפגע שוב כמו בעבר, במיוחד אם חווה כישלונות קודמים.

למה חשוב להתמקד ביתרונות ולא בחסרונות?

לדברי אליעד, במהלך הראיון העבודה מתרחשים שני תהליכים אצל האדם. הראשון הוא המודעות העצמית המוגברת לחסרונות שלו, והשני הוא השדר הלא - מילולי שמעביר למראיין את חוסר הביטחון שלו.

כאשר האדם מודע מדי לחסרונותיו, הוא משדר אותם החוצה, והמראיין בתת - המודע קולט את חוסר הביטחון וחוסר האמון של האדם בעצמו.

אליעד נותן דוגמה על מישהי שמנסה להתקבל לתפקיד מטפלת בקליניקה פרטית. היא מודעת לכל החסרונות שלה - חוסר ניסיון, חוסר ביטחון, ועוד. מרוב התמקדות בחסרונות, היא כבר לא מאמינה שהיא תצליח לעבור את הראיון. התוצאה היא שהיא או נמנעת מלהגיע לראיון או מגיעה אליו ומשדרת חוסר ביטחון.

הפתרון הוא להעביר את הפוקוס ליתרונות. במקום לחשוב "למה שלא יקבלו אותי", לחשוב "למה כן יקבלו אותי". אליעד מציע לאדם לשאול את עצמו: מה הוא המראיין רוצה לקבל? אילו יתרונות יש לי שמתאימים למה שהמראיין מחפש? רק כך האדם יוכל לשדר ביטחון ולהציג את עצמו באופן חיובי.

איך להפוך חסרונות ליתרונות בראיון עבודה?

אליעד מציע שיטה מיוחדת של היפוך מחשבתי, לפיה האדם צריך לראות גם את חסרונותיו כיתרונות. למשל, אם האדם מודאג מחוסר ניסיון, עליו להדגיש למראיין שהוא מבין את חוסר הניסיון שלו ומפצה על כך במוטיבציה גבוהה, יכולת למידה מהירה ופתיחות. אדם שיגיע למראיין וישדר לו: "אני יודע שיש לי חסרונות, אבל אני מודע אליהם ופועל להשתפר בהם", יהיה אמין יותר ממי שמציג עצמו כמושלם.

עוד דוגמה שאליעד נותן היא מראיין שבודק אם אדם מסוגל להתמודד עם לחץ ורגישות. הוא ישאל שאלה רגישה כדי לראות כיצד המועמד מגיב. התגובה צריכה להיות שקולה, ולא מתוך פגיעות. אם האדם מתעצבן או מתרגש מדי, הוא למעשה משדר למראיין שהוא עצמו זקוק לטיפול, וזו תהיה הסיבה שלא יתקבל.

אליעד ממליץ להכיר בחסרונות באופן מודע, ולבטא אותם בשלווה ובכנות, תוך כדי הדגשה של היכולת להתמודד איתם ועם האתגרים שבתפקיד.

איך לשנות את היחס לפחד מכישלון?

כדי להתמודד עם החרדה והפחד מראיון עבודה, אליעד מציע טכניקה נוספת: להכניס את הראיון להקשר רחב יותר בחיים. למשל, לדמיין סיטואציה שבה האדם יודע שנותר לו זמן מוגבל לחיות (כמו שבוע או חודש). במצב כזה, הראיון יאבד מחשיבותו, והלחץ יפחת. המשמעות היא שהלחץ שהאדם מרגיש אינו נובע מעצם הראיון, אלא מהמשמעות המוגזמת שהוא נותן לראיון.

ברגע שהאדם מצליח לייצר לעצמו פרספקטיבה כזו, הוא מגיע רגוע ושליו יותר לראיון, כי כבר לא משנה לו כל כך אם יתקבל או לא. פרספקטיבה זו מאפשרת לאדם להראות ביטחון ושלווה למראיין, מה שמעלה את סיכוייו להתקבל.

איך להתכונן מראש למה שהמראיין רוצה?

אליעד ממליץ לעשות "מחקר סמוי" על מקום העבודה והמראיינים לפני הראיון. האדם יכול לנסות לברר מראש מהם הדברים שהמראיין רוצה לשמוע ולראות, ולהגיע מוכן. עליו להבין מראש מה...