אמירת תודה סליחה ובבקשה הן ביטוי רגשי של הערכה של האדם לזולתו. יחד עם זאת אם נתבונן היטב בעניין נראה, כי באהבה אמיתית באמת, אין צורך באמירת תודה / סליחה / בבקשה. והמאמר הזה נועד לספק נקודת מחשבה, בעיקר על הקשר הזוגי שיש בין האדם לבין המציאות. נבהיר רק כי ברמה המעשית בין בני האדם, לצורך הנימוס כן נהוג לומר בבקשה / תודה / סליחה. וכאן אנחנו רק רוצים להעמיק בעניין הזה.
ונתחיל לדוגמא מעניין בקשת ה"סליחה". מה היא בקשת סליחה? בקשת סליחה הוא מצב שבו האדם מצטער על משהו שנגרם בגללו, והוא מביע את הצער שלו ומבקש מהאדם השני לסלוח לו. ואם נתבונן היטב נראה, שבקשת סליחה היא בעצם אמצעי לשימור האהבה כדי שהיא לא תתקלקל.
אם בן אדם הולך ברחוב ונופלת עליו אבן. האם חברו יבקש ממנו סליחה? תשובה: לא. מדוע לא? כי זה לא קשור אליו בשום דרך. אז מדוע בעצם כן מבקש האדם סליחה אם זה שחברו נפגע ממנו כן היה קשור אליו בדרך כלשהי? תשובה: כי כאשר חברך נפגע ממך גם אם זה בטעות, זה כאילו משדר שאתה רצית לפגוע בו, דהיינו, שאינך אוהב אותו. ולכן האדם מבקש סליחה. כדי להבהיר שלא הייתה לו כוונה לפגוע ושהוא מתנצל וכולי.
המשפט אומר "love means never having to say you're sorry" שתרגומו הוא, "אהבה משמעותה היא, שלעולם לא תצטרך לומר סליחה". גם בגלל שלעולם לא תפגע בחברך וממילא לא תצטרך לבקש את סליחתו, וגם משום שאם חברך יפגע ממך בטעות, אז זה יהיה ברור מאליו שאתה לא רצית לפגוע בו, וזה יהיה ברור מאליו שהאהבה קיימת למרות הפגיעה, עד לרמה הזאת שבה אין צורך לבקש סליחה.
כאשר יש אהבה אמיתית, אין צורך לבקש סליחה. אם האהבה לא חזקה מספיק, ואם תיאורטית ניתן לחשוב שהאדם רצה לפגוע בחברו, הרי שיש צורך לבקש סליחה. אך אם ברור מאליו שהאדם לא רצה לפגוע בחברו, במקרה כזה אין צורך בבקשת סליחה.
באהבה אמיתית כאשר האדם פוגע בטעות בחברו, זה ברור מאליו שלא הייתה לו כוונה לפגוע. בדיוק כפי שברור מאליו שהאדם לא ירצה לפגוע בעצמו. וכאשר האדם בטעות פוגע בחברו, הרי שכאילו הוא בכלל לא פגע בחברו, וממילא אין צורך בסליחה. בקיצור, באהבה אמיתית ללא תנאי, אין צורך בבקשת סליחה.
ועכשיו נתקדם לאמירת "בבקשה". מי שיתבונן בעניין יראה כי אמירת בבקשה יש לה משמעויות שונות. משמעות אחת לדוגמא היה הכבוד שהאדם מעניק לחברו. החבר הוא לא עבד שלך והוא לא מחויב לעשות את רצונך. ולכן האדם מבקש בבקשה, כדי להביע את זה שהוא יודע שהדבר נעשה מבחירתו של חברו ולא מתוך הרגשת חובה כלשהי.
כמו כן, אמירת בבקשה היא כאילו סוג של תשלום קטן שהאדם משלם לזה שעוזר לו לפני ביצוע העזרה. אמירת בבקשה משדרת לאדם הערכה כלשהי על כך שהוא יכול לעזור לך. ובקיצור, אמירת בבקשה גורמת לאדם להבין שאתה מעריך את הרצון שלו לעזור לך וכולי.
ממי האדם לא צריך לבקש בבקשה? תשובה: מעצמו. מתי האדם כן מבקש מעצמו בבקשה לעשות משהו? כאשר יש אצלו התנגדות כלשהי לביצוע הפעולה. לדוגמא: אדם בדיאטה עובר ליד עוגה טעימה ומבקש מעצמו בבקשה אל תאכל את העוגה ותשמור על הדיאטה. ז"א איפה שיש אפשרות של התנגדות רצונות, הרי ששם צריך לבקש בבקשה.
ואהבה אמיתית ומושלמת, היא כזו שבה שתי הישויות הן ישות אחת. ובאהבה כזאת אין צורך לבקש בבקשה, בדיוק כפי זה שהאדם לא מבקש מעצמו בבקשה. ובנוסף, לפעמים האדם מבקש בבקשה כי לא נעים לו להטריח את האדם השני וכיו"ב. ובקשת הבבקשה כאילו מרככת ומרגיעה את זה שהאדם מטריח את חברו.
אך באהבה של אמת, כאשר האדם עושה משהו בשביל חברו, הוא אמור להרגיש שהוא עושה את זה עבור עצמו ממש. ולא אמורה להיות תחושה של אי נעימות בין שני בני האדם. ובמקרה כזה ממילא אמירת בבקשה לא נצרכת.
כיצד תגיב אימא לבן היחיד והאהוב שלה שיבקש ממנה "בבקשה" תני לי לאכול? וכיצד תרגיש האימא אם הילד האהוב שלה בכל פעם יבקש ממנה על כל דבר קטן בבקשה? תשובה: היא תרגיש חוסר נעימות והיא תבקש ממנו להפסיק לבקש בבקשה. כי אמירת הבבקשה משדרת כאילו האדם מרגיש זר. כי באמת אורח ואדם שמרגיש זר, מבקש יותר בבקשה בשביל הנימוס.
וכאשר האדם יותר מידי אומר בבקשה על כל דבר, הרי שזה משדר שהוא מרגיש זר. וזה כמובן פוגע. וזה ממילא אומר שבאהבה מושלמת, אין צורך באמירת בבקשה.
ועכשיו נעבור לאמירת ה"תודה". גם בעניין הזה ניתן לראות כי האדם לא אומר תודה לעצמו, אא"כ יש שם התנגדות רצון כלשהי. גם ניתן לראות כי התודה היא סוג של תשלום והכרת טובה. גם ניתן לראות כי ככל שהאדם מרגיש יותר זר ומרגיש שעשו לו טובה יותר גדולה, כך הוא אומר יותר תודה וכולי. וניתן להבין שבאהבה אמיתית, הרי שבה אין צורך באמירת תודה.
ולא זו בלבד שאין צורך...
ונתחיל לדוגמא מעניין בקשת ה"סליחה". מה היא בקשת סליחה? בקשת סליחה הוא מצב שבו האדם מצטער על משהו שנגרם בגללו, והוא מביע את הצער שלו ומבקש מהאדם השני לסלוח לו. ואם נתבונן היטב נראה, שבקשת סליחה היא בעצם אמצעי לשימור האהבה כדי שהיא לא תתקלקל.
אם בן אדם הולך ברחוב ונופלת עליו אבן. האם חברו יבקש ממנו סליחה? תשובה: לא. מדוע לא? כי זה לא קשור אליו בשום דרך. אז מדוע בעצם כן מבקש האדם סליחה אם זה שחברו נפגע ממנו כן היה קשור אליו בדרך כלשהי? תשובה: כי כאשר חברך נפגע ממך גם אם זה בטעות, זה כאילו משדר שאתה רצית לפגוע בו, דהיינו, שאינך אוהב אותו. ולכן האדם מבקש סליחה. כדי להבהיר שלא הייתה לו כוונה לפגוע ושהוא מתנצל וכולי.
המשפט אומר "love means never having to say you're sorry" שתרגומו הוא, "אהבה משמעותה היא, שלעולם לא תצטרך לומר סליחה". גם בגלל שלעולם לא תפגע בחברך וממילא לא תצטרך לבקש את סליחתו, וגם משום שאם חברך יפגע ממך בטעות, אז זה יהיה ברור מאליו שאתה לא רצית לפגוע בו, וזה יהיה ברור מאליו שהאהבה קיימת למרות הפגיעה, עד לרמה הזאת שבה אין צורך לבקש סליחה.
כאשר יש אהבה אמיתית, אין צורך לבקש סליחה. אם האהבה לא חזקה מספיק, ואם תיאורטית ניתן לחשוב שהאדם רצה לפגוע בחברו, הרי שיש צורך לבקש סליחה. אך אם ברור מאליו שהאדם לא רצה לפגוע בחברו, במקרה כזה אין צורך בבקשת סליחה.
באהבה אמיתית כאשר האדם פוגע בטעות בחברו, זה ברור מאליו שלא הייתה לו כוונה לפגוע. בדיוק כפי שברור מאליו שהאדם לא ירצה לפגוע בעצמו. וכאשר האדם בטעות פוגע בחברו, הרי שכאילו הוא בכלל לא פגע בחברו, וממילא אין צורך בסליחה. בקיצור, באהבה אמיתית ללא תנאי, אין צורך בבקשת סליחה.
ועכשיו נתקדם לאמירת "בבקשה". מי שיתבונן בעניין יראה כי אמירת בבקשה יש לה משמעויות שונות. משמעות אחת לדוגמא היה הכבוד שהאדם מעניק לחברו. החבר הוא לא עבד שלך והוא לא מחויב לעשות את רצונך. ולכן האדם מבקש בבקשה, כדי להביע את זה שהוא יודע שהדבר נעשה מבחירתו של חברו ולא מתוך הרגשת חובה כלשהי.
כמו כן, אמירת בבקשה היא כאילו סוג של תשלום קטן שהאדם משלם לזה שעוזר לו לפני ביצוע העזרה. אמירת בבקשה משדרת לאדם הערכה כלשהי על כך שהוא יכול לעזור לך. ובקיצור, אמירת בבקשה גורמת לאדם להבין שאתה מעריך את הרצון שלו לעזור לך וכולי.
ממי האדם לא צריך לבקש בבקשה? תשובה: מעצמו. מתי האדם כן מבקש מעצמו בבקשה לעשות משהו? כאשר יש אצלו התנגדות כלשהי לביצוע הפעולה. לדוגמא: אדם בדיאטה עובר ליד עוגה טעימה ומבקש מעצמו בבקשה אל תאכל את העוגה ותשמור על הדיאטה. ז"א איפה שיש אפשרות של התנגדות רצונות, הרי ששם צריך לבקש בבקשה.
ואהבה אמיתית ומושלמת, היא כזו שבה שתי הישויות הן ישות אחת. ובאהבה כזאת אין צורך לבקש בבקשה, בדיוק כפי זה שהאדם לא מבקש מעצמו בבקשה. ובנוסף, לפעמים האדם מבקש בבקשה כי לא נעים לו להטריח את האדם השני וכיו"ב. ובקשת הבבקשה כאילו מרככת ומרגיעה את זה שהאדם מטריח את חברו.
אך באהבה של אמת, כאשר האדם עושה משהו בשביל חברו, הוא אמור להרגיש שהוא עושה את זה עבור עצמו ממש. ולא אמורה להיות תחושה של אי נעימות בין שני בני האדם. ובמקרה כזה ממילא אמירת בבקשה לא נצרכת.
כיצד תגיב אימא לבן היחיד והאהוב שלה שיבקש ממנה "בבקשה" תני לי לאכול? וכיצד תרגיש האימא אם הילד האהוב שלה בכל פעם יבקש ממנה על כל דבר קטן בבקשה? תשובה: היא תרגיש חוסר נעימות והיא תבקש ממנו להפסיק לבקש בבקשה. כי אמירת הבבקשה משדרת כאילו האדם מרגיש זר. כי באמת אורח ואדם שמרגיש זר, מבקש יותר בבקשה בשביל הנימוס.
וכאשר האדם יותר מידי אומר בבקשה על כל דבר, הרי שזה משדר שהוא מרגיש זר. וזה כמובן פוגע. וזה ממילא אומר שבאהבה מושלמת, אין צורך באמירת בבקשה.
ועכשיו נעבור לאמירת ה"תודה". גם בעניין הזה ניתן לראות כי האדם לא אומר תודה לעצמו, אא"כ יש שם התנגדות רצון כלשהי. גם ניתן לראות כי התודה היא סוג של תשלום והכרת טובה. גם ניתן לראות כי ככל שהאדם מרגיש יותר זר ומרגיש שעשו לו טובה יותר גדולה, כך הוא אומר יותר תודה וכולי. וניתן להבין שבאהבה אמיתית, הרי שבה אין צורך באמירת תודה.
ולא זו בלבד שאין צורך...
050-3331-331