ובו תתבאר, הטעות של הרעיון "נהמא דכיסופא". ונהמא דכיסופא, פירושו לחם של בושה. והרעיון השגוי הוא, כי יש כאלו שאומרים, שאלוהים הוא טוב. ודרך הטוב, היא להיטיב. וכדי שהוא ייטיב, לשם כך הוא צריך מקבלי הטבה, שהם בני האדם. וכדי שההטבה תהיה שלמה, היא צריכה להיות ללא בושה. כי אם האדם היה מקבל את ההטבה מהבורא בלי להתאמץ עבורה, היה האדם מתבייש בכך שהוא מקבל מתנת חינם. ולכן אלוהים עשה טוב ורע, כדי שהאדם יתאמץ לבחור בטוב, ואז הוא יקבל את השכר ללא כל בושה. ועד כאן תמצית הטעות של לחם הבושה.
ואלו הטועים, שמאמינים לטעות של לחם הבושה, הם לא מבינים שהם מטעים את עצמם סתם, וממילא הם גם סובלים סתם. כי הם שוכחים, שאת תכונת הבושה עצמה, גם אותה יצר הבורא. ועכשיו אחרי שיש בושה, עכשיו שייך לומר שמי שיקבל שכר ללא מאמץ, הוא יתבייש על כך. אך לפני שנוצרה הבושה, לא היה שייך שום חיסרון, בלקבל מתנת חינם ממש.
ואלוהים שהוא כל יכול והוא טוב, אם באמת הוא היה רוצה רק להיטיב, אז הוא היה עושה רק טוב תמיד. ומלכתחילה הוא היה בורא את האדם, ללא תכונת הבושה. ומאיזו סיבה ברא הבורא אצל האדם, את תכונת הבושה עצמה?!
וכמובן, שכל התפישה השגויה הזאת, של אלוהים שהוא טוב שדרכו להיטיב, היא כולה שקר גדול. כי אלוהים, לא כפוף לשום חוק והגדרה. ואפילו להגדיר את אלוהים כטוב, גם זו טעות. אך הרעיון של לחם הבושה, הוא רעיון שכל מי שמחזיק אותו לנכון, הוא עצמו צריך להתבייש על כך.
ועוד יש לזכור, כי אלוהים עצמו, הוא השלמות. והוא, טוב לו בטוב אמיתי, בלי שהוא יצטרך להתאמץ להתגבר על הרע ולקבל שכר ללא בושה. כי הטוב של אלוהים עצמו, הוא טוב אחר לגמרי, ללא כל חיסרון וללא כל תנאים וללא כל מאמץ. ואם אלוהים באמת היה רוצה לעשות רק טוב תמיד, הוא היה יכול לתת לאדם את הטוב שלו עצמו ממש, שהוא ללא כל בושה וללא כל השקר, של הרעיון של לחם הבושה.
ונוסיף ונאיר, כי כל בני האדם בעולם, מטעים את עצמם בטעות של לחם הבושה. כי מהות הטעות היא, שהאדם חושב שכדי שיהיה לו טוב, לשם כך הוא צריך קודם לכן לסבול קצת. כי זו המהות של לחם הבושה, שהאדם לא יכול לקבל את הטוב מיד, אלא הוא צריך קודם לכן להתאמץ, לפני שהוא יקבל את הטוב.
והטעות הזאת, נמצאת במחשבה של כל בני האדם בעולם. וכל בני האדם בעולם, נופלים בטעות הזאת, של העולם הבא. כי כל בני האדם בעולם, מטעים את עצמם, שכדי שיהיה להם טוב בעולם הבא, דהיינו, ברגע הבא ובעתיד של חייהם...
ואלו הטועים, שמאמינים לטעות של לחם הבושה, הם לא מבינים שהם מטעים את עצמם סתם, וממילא הם גם סובלים סתם. כי הם שוכחים, שאת תכונת הבושה עצמה, גם אותה יצר הבורא. ועכשיו אחרי שיש בושה, עכשיו שייך לומר שמי שיקבל שכר ללא מאמץ, הוא יתבייש על כך. אך לפני שנוצרה הבושה, לא היה שייך שום חיסרון, בלקבל מתנת חינם ממש.
ואלוהים שהוא כל יכול והוא טוב, אם באמת הוא היה רוצה רק להיטיב, אז הוא היה עושה רק טוב תמיד. ומלכתחילה הוא היה בורא את האדם, ללא תכונת הבושה. ומאיזו סיבה ברא הבורא אצל האדם, את תכונת הבושה עצמה?!
וכמובן, שכל התפישה השגויה הזאת, של אלוהים שהוא טוב שדרכו להיטיב, היא כולה שקר גדול. כי אלוהים, לא כפוף לשום חוק והגדרה. ואפילו להגדיר את אלוהים כטוב, גם זו טעות. אך הרעיון של לחם הבושה, הוא רעיון שכל מי שמחזיק אותו לנכון, הוא עצמו צריך להתבייש על כך.
ועוד יש לזכור, כי אלוהים עצמו, הוא השלמות. והוא, טוב לו בטוב אמיתי, בלי שהוא יצטרך להתאמץ להתגבר על הרע ולקבל שכר ללא בושה. כי הטוב של אלוהים עצמו, הוא טוב אחר לגמרי, ללא כל חיסרון וללא כל תנאים וללא כל מאמץ. ואם אלוהים באמת היה רוצה לעשות רק טוב תמיד, הוא היה יכול לתת לאדם את הטוב שלו עצמו ממש, שהוא ללא כל בושה וללא כל השקר, של הרעיון של לחם הבושה.
ונוסיף ונאיר, כי כל בני האדם בעולם, מטעים את עצמם בטעות של לחם הבושה. כי מהות הטעות היא, שהאדם חושב שכדי שיהיה לו טוב, לשם כך הוא צריך קודם לכן לסבול קצת. כי זו המהות של לחם הבושה, שהאדם לא יכול לקבל את הטוב מיד, אלא הוא צריך קודם לכן להתאמץ, לפני שהוא יקבל את הטוב.
והטעות הזאת, נמצאת במחשבה של כל בני האדם בעולם. וכל בני האדם בעולם, נופלים בטעות הזאת, של העולם הבא. כי כל בני האדם בעולם, מטעים את עצמם, שכדי שיהיה להם טוב בעולם הבא, דהיינו, ברגע הבא ובעתיד של חייהם...
050-3331-331