6:03איך להבין את עצמי? למה אני רוצה משהו? איזה תשובות לא לענות? איזה תשובות אסור לענות? איך להשתחרר מרצון? איך להבין רצון? איך להגיע ללא יודע? תשובה מעגלית, חקירה עצמית, מודעות עצמית, חלק 2
איך להבין למה אני רוצה משהו ולמה אסור לתת תשובות נרדפות?
אליעד כהן מסביר שכדי להבין למה אדם רוצה משהו, הוא צריך לבצע תהליך של חקירה עצמית יסודית. אם אתה לוקח רצון מסוים ומתחיל לבדוק אותו לעומק, בשלב מסוים תגלה שאתה באמת לא יודע למה אתה רוצה אותו. למשל, אתה יכול לשאול את עצמך "למה אני רוצה את הדבר הזה?" ולהגיע לנקודה שבה אין לך תשובה ברורה ואתה אומר לעצמך "לא יודע". בנקודה זו של חוסר ידיעה מוחלט, עומדות בפניך שתי אפשרויות:
מהי הדוגמה של העמידה על הראש ואיך היא מסבירה את הנושא?
אליעד כהן נותן דוגמה שבה אדם מתבקש לעמוד על הראש בלי סיבה נראית לעין. הוא מדגים זאת בצורה הבאה: אם יבטיחו לך מיליון דולר עבור עמידה על הראש, כנראה שתעשה את זה, אבל אם יגידו לך שלא תקבל כלום, סביר שלא תרצה לעשות זאת כי זה חסר היגיון. בצורה דומה, אם אתה מגלה שאתה רוצה משהו ללא שום סיבה הגיונית, אתה יכול להבין שאתה לא באמת חייב לרצות את הדבר הזה.
דוגמה נוספת שאליעד נותן היא מצב שבו אתה כלוא בחדר סגור ללא אפשרות לברוח. מתוך שעמום ואי - נוחות אתה מתחיל להמציא משחק, למשל לעמוד על הראש. למה? סתם, בלי סיבה אמיתית, פשוט כדי להפיג את השעמום. באותה צורה בדיוק, אומר אליעד, אנחנו ממציאים לעצמנו רצונות ללא סיבה אמיתית, רק כדי להעסיק את עצמנו או להפיג שעמום. ברגע שאתה מבין שהרצון שלך הוא סתם משחק שהמצאת ללא סיבה אמיתית, אתה יכול להשתחרר ממנו.
איך ההבנה שאין סיבה אמיתית יכולה להוביל לשחרור מהרצון?
כאשר אתה מגיע להבנה מוחלטת שאין סיבה אמיתית או הגיונית לרצון שלך, אתה מגיע ל"חוסר ידיעה מוחלט". בחוויה הפנימית שלך, אתה מבין שאינך חייב יותר להיאחז ברצון זה. אם תמשיך לרצות אותו, זו תהיה בחירה מודעת ולא כורח. בעקבות הבנה זו, גם אם תמשיך לרצות, לא תחוש עוד סבל או תסכול. מדוע? כי עכשיו ברור לך שאף אחד לא מכריח אותך לרצות, אלא אתה בחרת בכך באופן חופשי.
אליעד מוסיף כי אחרי שחווית שחרור כזה, יש לך אפשרות להמשיך להחזיק ברצון, אבל ההבדל הוא שכעת אתה עושה זאת מבחירה מודעת וברורה. אתה מבין שהבדל בין "לרצות" או "לא לרצות" הוא בחירה אישית שלך, ולכן אין לך יותר מקום להתלונן על הסבל שנגרם בעקבות הרצון. אם בכל זאת אתה בוחר להמשיך להאמין בהבדל, זאת החלטה שלך בלבד.
למה אסור לתת תשובות מעגליות או תשובות נרדפות בזמן חקירת הרצון?
אליעד כהן מזהיר מפני מתן תשובות מעגליות או נרדפות, כי תשובות מסוג זה עוצרות את החקירה ומונעות הגעה ל"חוסר הידיעה המוחלט". לדוגמה, תשובה נרדפת תהיה אם אתה שואל "למה אני רוצה משהו?" ועונה "כי אני אוהב את זה". במקרה כזה לא התקדמת, כי השאלה "למה אני אוהב את זה?" עדיין לא נענתה באמת. התשובה חייבת להיות ברורה ואמיתית, או לחילופין להגיע לנקודה שבה אין לך שום סיבה ממשית או הגיונית לרצות את הדבר הזה.
הימנעות מתשובות מעגליות ונרדפות חיונית כדי להגיע להבנה האמיתית של הרצון שלך ולהשתחרר ממנו, או לבחור בו באופן מודע לחלוטין.
מה המשמעות של להגיע ל"חוסר ידיעה מוחלט" לפי אליעד כהן?
להגיע ל"חוסר ידיעה מוחלט" פירושו להבין לעומק שאין לך באמת סיבה הגיונית ומוצדקת לרצון מסוים. כאשר אתה מגיע למקום הזה, אתה משתחרר מההיאחזות ומהלחץ שהרצון גורם לך. מצב זה נותן לך חופש אמיתי לבחור אם להמשיך לרצות או לא. החוויה של חוסר הידיעה היא שמשחררת אותך מסבל פנימי שנוצר מהרצון, ומאפשרת לך לחיות בתחושת שחרור אמיתית.
אליעד כהן מדגיש שהבחירה להמשיך להאמין או לרצות משהו אחרי שהגעת לחוסר ידיעה מוחלט היא שלך בלבד. אף אחד לא מכריח אותך להחזיק באמונה שיש הבדל בין "רוצה" ל"לא רוצה", ולכן לאחר שהבנת זאת, אתה לא יכול להאשים אף אחד בסבלך או בחוסר הנוחות שנגרמת בעקבות האמונה או הרצון שלך.
אליעד כהן מסביר שכדי להבין למה אדם רוצה משהו, הוא צריך לבצע תהליך של חקירה עצמית יסודית. אם אתה לוקח רצון מסוים ומתחיל לבדוק אותו לעומק, בשלב מסוים תגלה שאתה באמת לא יודע למה אתה רוצה אותו. למשל, אתה יכול לשאול את עצמך "למה אני רוצה את הדבר הזה?" ולהגיע לנקודה שבה אין לך תשובה ברורה ואתה אומר לעצמך "לא יודע". בנקודה זו של חוסר ידיעה מוחלט, עומדות בפניך שתי אפשרויות:
- האפשרות הראשונה היא לקבל את המצב ולהחליט שאתה פשוט לא יודע, וזאת המציאות ואין מה לעשות לגבי זה.
- האפשרות השנייה היא להגיד לעצמך שאתה באמת לא יודע למה אתה רוצה את הדבר הזה, ולכן אפשר להפסיק לרצות אותו.
מהי הדוגמה של העמידה על הראש ואיך היא מסבירה את הנושא?
אליעד כהן נותן דוגמה שבה אדם מתבקש לעמוד על הראש בלי סיבה נראית לעין. הוא מדגים זאת בצורה הבאה: אם יבטיחו לך מיליון דולר עבור עמידה על הראש, כנראה שתעשה את זה, אבל אם יגידו לך שלא תקבל כלום, סביר שלא תרצה לעשות זאת כי זה חסר היגיון. בצורה דומה, אם אתה מגלה שאתה רוצה משהו ללא שום סיבה הגיונית, אתה יכול להבין שאתה לא באמת חייב לרצות את הדבר הזה.
דוגמה נוספת שאליעד נותן היא מצב שבו אתה כלוא בחדר סגור ללא אפשרות לברוח. מתוך שעמום ואי - נוחות אתה מתחיל להמציא משחק, למשל לעמוד על הראש. למה? סתם, בלי סיבה אמיתית, פשוט כדי להפיג את השעמום. באותה צורה בדיוק, אומר אליעד, אנחנו ממציאים לעצמנו רצונות ללא סיבה אמיתית, רק כדי להעסיק את עצמנו או להפיג שעמום. ברגע שאתה מבין שהרצון שלך הוא סתם משחק שהמצאת ללא סיבה אמיתית, אתה יכול להשתחרר ממנו.
איך ההבנה שאין סיבה אמיתית יכולה להוביל לשחרור מהרצון?
כאשר אתה מגיע להבנה מוחלטת שאין סיבה אמיתית או הגיונית לרצון שלך, אתה מגיע ל"חוסר ידיעה מוחלט". בחוויה הפנימית שלך, אתה מבין שאינך חייב יותר להיאחז ברצון זה. אם תמשיך לרצות אותו, זו תהיה בחירה מודעת ולא כורח. בעקבות הבנה זו, גם אם תמשיך לרצות, לא תחוש עוד סבל או תסכול. מדוע? כי עכשיו ברור לך שאף אחד לא מכריח אותך לרצות, אלא אתה בחרת בכך באופן חופשי.
אליעד מוסיף כי אחרי שחווית שחרור כזה, יש לך אפשרות להמשיך להחזיק ברצון, אבל ההבדל הוא שכעת אתה עושה זאת מבחירה מודעת וברורה. אתה מבין שהבדל בין "לרצות" או "לא לרצות" הוא בחירה אישית שלך, ולכן אין לך יותר מקום להתלונן על הסבל שנגרם בעקבות הרצון. אם בכל זאת אתה בוחר להמשיך להאמין בהבדל, זאת החלטה שלך בלבד.
למה אסור לתת תשובות מעגליות או תשובות נרדפות בזמן חקירת הרצון?
אליעד כהן מזהיר מפני מתן תשובות מעגליות או נרדפות, כי תשובות מסוג זה עוצרות את החקירה ומונעות הגעה ל"חוסר הידיעה המוחלט". לדוגמה, תשובה נרדפת תהיה אם אתה שואל "למה אני רוצה משהו?" ועונה "כי אני אוהב את זה". במקרה כזה לא התקדמת, כי השאלה "למה אני אוהב את זה?" עדיין לא נענתה באמת. התשובה חייבת להיות ברורה ואמיתית, או לחילופין להגיע לנקודה שבה אין לך שום סיבה ממשית או הגיונית לרצות את הדבר הזה.
הימנעות מתשובות מעגליות ונרדפות חיונית כדי להגיע להבנה האמיתית של הרצון שלך ולהשתחרר ממנו, או לבחור בו באופן מודע לחלוטין.
מה המשמעות של להגיע ל"חוסר ידיעה מוחלט" לפי אליעד כהן?
להגיע ל"חוסר ידיעה מוחלט" פירושו להבין לעומק שאין לך באמת סיבה הגיונית ומוצדקת לרצון מסוים. כאשר אתה מגיע למקום הזה, אתה משתחרר מההיאחזות ומהלחץ שהרצון גורם לך. מצב זה נותן לך חופש אמיתי לבחור אם להמשיך לרצות או לא. החוויה של חוסר הידיעה היא שמשחררת אותך מסבל פנימי שנוצר מהרצון, ומאפשרת לך לחיות בתחושת שחרור אמיתית.
אליעד כהן מדגיש שהבחירה להמשיך להאמין או לרצות משהו אחרי שהגעת לחוסר ידיעה מוחלט היא שלך בלבד. אף אחד לא מכריח אותך להחזיק באמונה שיש הבדל בין "רוצה" ל"לא רוצה", ולכן לאחר שהבנת זאת, אתה לא יכול להאשים אף אחד בסבלך או בחוסר הנוחות שנגרמת בעקבות האמונה או הרצון שלך.
- איך להבין את הרצון שלי?
- איך להגיע לחוסר ידיעה מוחלט?
- מהן תשובות מעגליות?
- איך להשתחרר מרצון ללא סיבה?
- למה אסור לתת תשובות נרדפות בחקירה עצמית?
- מהי חקירה עצמית נכונה?
- איך לחוות שחרור מרצונות?