אז מהי התנגדות מכירה? מה המבנה של התנגדות המכירה מבחינת ניתוח סיבתיות של סיבה ותוצאה?
התנגדות מכירה, היא סיבה ללמה לא לרכוש את המוצר. ההתנגדות היא הסיבה, לכך שלא לרכוש את המוצר שזו התוצאה.
אני לא רוצה לרכוש, כי זה יקר. בגלל שזה יקר, אני לא רוצה לרכוש. המוצר יקר, זו הסיבה, התוצאה היא, אני לא רוצה לרכוש.
וכאשר מבצעים ניתוח סיבתיות על התנגדות מכירה, באפשרותנו להבין שיש לנו מספר דרכים לתקוף את התנגדות המכירה.
1 - להטיל ספק בסיבה.
2 - להטיל ספק בכך שהסיבה מחייבת את התוצאה.
אוסיף ואומר, שבניתוח סיבתיות באופן כללי, יש עוד 2 שאלות, שהן:
3 - להטיל ספק בתוצאה
4 - להטיל ספק בכך שהתוצאה היא רק בגלל הסיבה הנוכחית, כי אולי וכולי.
וזה כמובן נושא אחר, שאפשרי להעמיק בו באמצעות לימוד הנושא של ניתוח סיבתיות.
אבל יש כאן 2 מצבים של ניתוח סיבתיות בהקשר של התנגדויות מכירה.
יש את ניתוח ההתנגדות באופן כללי ויש את ניתוח ההתנגדות הספציפית באופן ספציפי. ואני אסביר.
נניח שלקוח לא רוצה לרכוש את המוצר, כי X לדוגמה אין לי כסף. אנחנו יכולים לשאול, את השאלות הבאות:
1 - להטיל ספק בסיבה - האם X נכון, האם באמת אין לך כסף.
2 - להטיל ספק בכך שהסיבה מחייבת את התוצאה? האם באמת זה שאין לכך כסף? מונע ממך לרכוש את המוצר.
3 - להטיל ספק בכך שהתוצאה מחויבת מהסיבה, דהיינו, אולי יש עוד סיבות שבגללן אתה לא רוצה את המוצר, ודרך זה לנסות להחליש אותן וממילא להחליש את הרצון שלא לקנות את המוצר.
4 - להטיל ספק בתוצאה, האם אתה בכל זאת באמת לא רוצה לרכוש את המוצר.
עד כאן כאשר חוקרים את ההתנגדות באופן כללי. אבל אם חוקרים התנגדות ספציפית לכשעצמה בלי קשר לסיבות נוספות / אחרות? יש לנו 2 אפשרויות.
1 - להטיל ספק בסיבה.
2 - להטיל ספק בכך שהסיבה מחייבת את התוצאה.
דהיינו, נניח שהלקוח אומר, אני לא רוצה לרכוש כי הנעל לא נוחה לי.
אז נוכל לשאול 2 שאלות.
1 - האם הנעל באמת לא נוחה לך - דהיינו, להטיל ספק בסיבה.
2 - האם זה שהנעל לא נוחה לך, מחייב את זה שלא תרכוש את הנעל.
כל זה במידה וזאת באמת סיבת ההתנגדות היחידה של הלקוח.
אז איך פרקטית לעשות זאת במציאות? מה המבנה של 2 האפשרויות האלו, מול לקוח?
והתשובה היא, שלהטיל ספק בסיבה של ההתנגדות, אפשרי ברמה הלוגית, על ידי זה שמנסים להבין יותר טוב את הסיבה ואת הסיבות שלה עצמה.
לדוגמה, "הנעל לא נוחה לי", נשאל: למה אתה מתכוון שהיא לא נוחה לך? מה בדיוק לא נוח לך? למה לא נוח לך? לא נוח לך בכלל? בשום מצב? אף פעם?
או לדוגמה, "רחוק לי", נשאל: מה הכוונה רחוק לך, באיזה מובן? למה חשוב לך שיהיה קרוב? למה זה מפריע לך שזה...
התנגדות מכירה, היא סיבה ללמה לא לרכוש את המוצר. ההתנגדות היא הסיבה, לכך שלא לרכוש את המוצר שזו התוצאה.
אני לא רוצה לרכוש, כי זה יקר. בגלל שזה יקר, אני לא רוצה לרכוש. המוצר יקר, זו הסיבה, התוצאה היא, אני לא רוצה לרכוש.
וכאשר מבצעים ניתוח סיבתיות על התנגדות מכירה, באפשרותנו להבין שיש לנו מספר דרכים לתקוף את התנגדות המכירה.
1 - להטיל ספק בסיבה.
2 - להטיל ספק בכך שהסיבה מחייבת את התוצאה.
אוסיף ואומר, שבניתוח סיבתיות באופן כללי, יש עוד 2 שאלות, שהן:
3 - להטיל ספק בתוצאה
4 - להטיל ספק בכך שהתוצאה היא רק בגלל הסיבה הנוכחית, כי אולי וכולי.
וזה כמובן נושא אחר, שאפשרי להעמיק בו באמצעות לימוד הנושא של ניתוח סיבתיות.
אבל יש כאן 2 מצבים של ניתוח סיבתיות בהקשר של התנגדויות מכירה.
יש את ניתוח ההתנגדות באופן כללי ויש את ניתוח ההתנגדות הספציפית באופן ספציפי. ואני אסביר.
נניח שלקוח לא רוצה לרכוש את המוצר, כי X לדוגמה אין לי כסף. אנחנו יכולים לשאול, את השאלות הבאות:
1 - להטיל ספק בסיבה - האם X נכון, האם באמת אין לך כסף.
2 - להטיל ספק בכך שהסיבה מחייבת את התוצאה? האם באמת זה שאין לכך כסף? מונע ממך לרכוש את המוצר.
3 - להטיל ספק בכך שהתוצאה מחויבת מהסיבה, דהיינו, אולי יש עוד סיבות שבגללן אתה לא רוצה את המוצר, ודרך זה לנסות להחליש אותן וממילא להחליש את הרצון שלא לקנות את המוצר.
4 - להטיל ספק בתוצאה, האם אתה בכל זאת באמת לא רוצה לרכוש את המוצר.
עד כאן כאשר חוקרים את ההתנגדות באופן כללי. אבל אם חוקרים התנגדות ספציפית לכשעצמה בלי קשר לסיבות נוספות / אחרות? יש לנו 2 אפשרויות.
1 - להטיל ספק בסיבה.
2 - להטיל ספק בכך שהסיבה מחייבת את התוצאה.
דהיינו, נניח שהלקוח אומר, אני לא רוצה לרכוש כי הנעל לא נוחה לי.
אז נוכל לשאול 2 שאלות.
1 - האם הנעל באמת לא נוחה לך - דהיינו, להטיל ספק בסיבה.
2 - האם זה שהנעל לא נוחה לך, מחייב את זה שלא תרכוש את הנעל.
כל זה במידה וזאת באמת סיבת ההתנגדות היחידה של הלקוח.
אז איך פרקטית לעשות זאת במציאות? מה המבנה של 2 האפשרויות האלו, מול לקוח?
והתשובה היא, שלהטיל ספק בסיבה של ההתנגדות, אפשרי ברמה הלוגית, על ידי זה שמנסים להבין יותר טוב את הסיבה ואת הסיבות שלה עצמה.
לדוגמה, "הנעל לא נוחה לי", נשאל: למה אתה מתכוון שהיא לא נוחה לך? מה בדיוק לא נוח לך? למה לא נוח לך? לא נוח לך בכלל? בשום מצב? אף פעם?
או לדוגמה, "רחוק לי", נשאל: מה הכוונה רחוק לך, באיזה מובן? למה חשוב לך שיהיה קרוב? למה זה מפריע לך שזה...