... תהליך, תשומת לב, איך עובד התת מודע? למה המוח שם לב? איך המוח חושב? אירועים אקראיים, השפעת התודעה על המציאות, אקראי או סיבתי, סיבתי או ... לקנות רכב, הוא מתחיל לחפש באינטרנט באופן יזום. במקרה הזה, ההתמקדות שלו היא פעולה סיבתית, כלומר, הוא בוחר באופן פעיל למצוא מידע בנושא. מצד שני, יש גם אירועים שנראים אקראיים - למשל, לפתע מופיעה פרסומת או עובר לידו ... בלבד, אלא שהמחשבה יוצרת רק נקודת מיקוד ספציפית בתוך האינסוף הקיים. איך עובד התת מודע? מה גורם למוח לשים לב? האם התודעה משפיעה על המציאות? מה זה אירועים אקראיים? מה הקשר בין מודעות למציאות? האם הכל אקראי או ...

... ניתוח מבנה של טקסט, ניתוח אירועים, איך ללמוד מכל דבר, חותם בתוך חותם, ספינה בים, השכל שבכל דבר איך להבין לעומק כל טקסט וכל אירוע שקורה לנו? כל אדם נתקל מדי יום במידע רב - זה יכול להיות טקסט כמו ליקוטי מוהרן של רבי נחמן, סרט בטלוויזיה או אירוע שהוא עד לו, אך כיצד ניתן להבין לעומק את מה שמתרחש סביבנו? בשיחה של אליעד כהן הוא מסביר כיצד לפרק ... פיל. בטלוויזיה, נראה לכאורה רק אירוע פשוט של חיה טורפת חיה אחרת, אך אם נחשוב על זה, נבין שמדובר בעצם בתהליך פנימי שבו כוח אחד (חזק) מתגבר על כוח אחר (חלש). כלומר, כל אירוע חיצוני הוא אנלוגיה לתהליך שמתרחש אצלנו בנפש פנימה. מה הקשר בין ידיים, רגליים והבנת המציאות? אליעד ... שליליים). מהי הדרך הנכונה לנתח אירועים וסיטואציות? לסיום, אליעד מדגיש את החשיבות של הפשטה ושל אנלוגיה. כל דבר שקורה לנו או שאנחנו ... טקסטים של רבי נחמן? איך ללמוד מכל אירוע שקורה? מה הקשר בין אמונה לשכל? איך להתחבר לאחדות? איך להבין את ליקוטי מוהרן? ...

... סימנים מלמעלה, מסרים משמים, מסרים מאלוהים, לראות את אלוהים בכל דבר, יותר מזל משכל, השגחה פרטית, השגחה עליונה, מסר מאלוהים, אירועים מוזרים, חוק סטפן מנדל, לנבא את העתיד, לראות נסתרות, התגלות אלוהית, להקשיב לאלוהים וכאן נשיב לשאלה, האם הגיוני לייחס משמעות מיסטית לאירועים מוזרים שקורים לבן אדם. לדוגמה בן אדם שמתלבט ... מנקודת המבט הזאת, לא רק שאם קרה צירוף מקרים לא סביר זה מאלוהים בהשגחה פרטית, אלא שכל זבוב שעובר לידך, זה מסר מאלוהים. וכל אירוע ואירוע לפרטי פרטים, כולל כל גרגיר ... סיכוי שיקרה, הרי שהוא לא מאמין שהכל בהשגחה פרטית מלמעלה. כי כאשר הכל בהשגחה פרטית מלמעלה, הרי שלא אמורים לחפש משמעות דווקא באירועים מוזרים, אלא בכל דבר שקורה כולל זה שיש לך ... להרגיש שיש אלוהים שדואג לו ושאלוהים שומר עליו וכיוב, זה עניין אחד. אבל מצד ההיגיון, יותר הגיוני לפרש שזה צירופי מקרים, כי האירוע עצמו, למרות שבפני עצמו אולי אין הרבה סיכוי שהוא יקרה, אבל בהחלט הוא יכול לקרות כצירופי מקרים, ביחס לכמות התצפיות וכמות האירועים שקורים. מה לדוגמה הסיכוי לכך שתעשה תאונת ... לכך גדל כמובן. לסיכום: לא ניתן להוכיח שאין סימנים משמים, אבל לא בהכרח צריך לפרש צירופי מקרים כסימנים משמים. כי בתוך סך כל האירועים שקורים, בהחלט הגיוני שיקרו גם דברים ...

... דהיינו, שעל האדם להגיע במחשבה שלו, אל מה שהיה לפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ולהסתכל על התהליך של כל האירועים כולם מנקודת מבט של לפני הסיבה הראשונה. כי על ידי זה שהאדם מסתכל על כל האירועים כולם מחוץ לכל האירועים כולם, ועל ידי זה שהאדם מבין את השורש של הסיבה הראשונה, על ידי זה יש הזדהות רגשית ושכלית מוחלטת בין האדם לבין כל האירועים של המציאות. כי כל האירועים הם תוצאה ישירה ומוכרחת של סיבה ראשונה אחת. ואם האדם מבין את הסיבה של הסיבה הראשונה, ממילא הוא מבין את סיבת כל האירועים, וחי איתם בשלום. וכאן ניתן מספר ... ראשונה. ונסביר: כאשר אנחנו אומרים שיש סיבה ראשונה לכל הסיבות, בעצם בכך אנחנו שוללים את האפשרות שכל רצף האירועים שלנו הוא אקראי ללא סיבה. וזה ... קוונטית וכיוב. ויש בעולם שלנו כל מיני דברים שהם נראים כחסרי סיבה. ובתוך הבסיס של החומר של העולם, בתוכו יש אירועים שנראים כחסרי כל סיבה לחלוטין ... שנקרא חוסר סיבה? וניתן דוגמה: נניח שבהגרלת הלוטו בתאריך כלשהו, עלו בגורל המספרים 1-2-3. על פניו ההגרלה היא אירוע אקראי לגמרי חסר סיבה. עכשיו, ניתן לקחת את האירוע הזה שהוא נראה כחסר סיבה, ואפשר ... מה שנקרא אצל האדם סדר. וכל מה שהאדם קורא לו סיבה, הוא בכלל סתם משהו שהנכונות שלו, נכונה בדיוק כמו לתת סיבה לאירוע אקראי. והרעיון הוא, שאם יש איזה חוק אחד שמקיף את כל המציאות, ושמאלץ את כל האירועים בכל רגע להיות כפי מה שהם, כתוצאה ... לבין חוסר סיבה. ומצד האמת, ההבדלים שבין סיבה לבין חוסר סיבה, הם בסך הכל קיימים מנקודת המבט של האדם שצופה באירועים. כי כאשר קורה איזה משהו שהאדם בשכלו המוגבל מצליח לזהות שיש כאן איזה משהו שחוזר על עצמו, אז האדם מניח שאירוע אחד גרר אירוע אחר, ואז האדם קורא לזה סיבה. אבל כאשר האדם לא מבין מה החוקיות שיש באירוע כלשהו, אז האדם קורא לזה העדר סיבה ... יש הסתברות שווה. וצריך להגדיר מהי הסתברות וכולי). ועוד דבר שיכול להיות, הוא שאולי בכלל יש רצף אין סופי של אירועים אקראיים לגמרי. ואולי באמת הכל אקראי תמיד. אבל כאשר יש רצף אין סופי של אין סוף אירועים שונים שכולם אקראיים, הרי שמאוד יכול להיות שחלק מהאירועים יהיה בהם דבר שיראה כסדר כלשהו. וניתן אולי לומר, שהכל אקראי תמיד. אלא, שמה שהאדם רואה שחוזר על עצמו בתוך רצף האירועים האקראי, לו קורא האדם סיבה ותוצאה. אבל לכל שאר הדברים שיש ביקום הענק שלנו, שבהם האדם לא מבין את רצף האירועים, משום שבאמת הוא אקראי לגמרי, לכך ... אז זה בעצם אומר שמה שנקרא אצל האדם סיבה ותוצאה, זה בעצם לא יותר מאשר תיאור שהאדם בוחר לתת לרצף אקראי של אירועים שונים שמנקודת המבט הקצרה של האדם, נראה לו שיש כאן איזה סדר כלשהו. אך יכול להיות שאם האדם היה חי יותר זמן, ורואה יותר אירועים ביותר מקומות, הרי שהאדם היה מבין ... האם באמת קיים קשר אמיתי של סיבה ותוצאה, בין רגע אחד בציר הזמן לבין הרגע השני? האם זה שנראה שיש סדר כלשהו באירועים, האם זה באמת אומר שאירוע אחד הוא הסיבה של האירוע השני? אולי אלו שני אירועים אקראיים בלתי תלויים זה בזה, שרק לצופה הם נראים כמסודרים? ואולי אלו שני אירועים מסודרים בפני עצמם, שרק לצופה ... כפי מה שהם, בלי קשר סיבתי בין רגעי הזמן השונים. וכדי להבין את כל זה לעומקו, לשם כך יש להתבונן על מהותם של האירועים השונים. כי כדי להבין את משמעותה ומהותה של הסיבתיות והאקראיות שיש בעולם, לשם כך יש להבין את מהותם של האירועים עצמם. כי הסיבה היא תיאור ואפיון ...

... כך ובין כך, כאשר אנחנו אומרים על תהליך כלשהו שהוא מתבצע בבחירה חופשית, ושהוא מבטא רצון עצמי, הרי שמצד האמת זה בסך הכל תיאור של רצף אירועים. זא הבחירה החופשית של האדם, והרצון העצמי של האדם, הם לא יותר מאשר הגדרה של האדם שבה הוא מתאר ומגדיר רצף אירועים כלשהו שהוא רואה. ומצד האמת ... את רצף הפעולות שלו כפעולות שמבטאות רצון עצמי ובחירה חופשית. כך שבכל מקרה בחירה חופשית ורצון עצמי, הם בסך הכל תיאור ופירוש של רצף אירועים. כי יש רצף אירועים. וברגע אחד האדם חווה רצון לאיזה דבר. וברגע שאחכ האדם עושה את אותו הדבר. ולזה האדם קורה בחירה חופשית. אבל בעקרון יכול להיות שאין קשר בין האירועים האלו, או שאולי מישהו אחר מבחוץ אחראי על האירועים האלו. וכל ההגדרה של בחירה חופשית, היא בסך הכל תיאור ופירוש ומשמעות שהאדם מייחס לרצף אירועים כלשהו. ולכן בהחלט אפשר להסתכל על אירועים שמתרחשים במציאות, ולהתייחס ... לייחס ביטוי של רצון עצמי לכוח שמניע את המציאות כולה. זא בהחלט ניתן להבין שלמציאות עצמה יש רצון עצמי. כי הכוח הראשון שמניע את כל האירועים, וזה כלל לא משנה כיצד הוא ... לתכונה של השורש. ואם השורש הוא בלתי מוגבל, אז כיצד קיימות ישויות מוגבלות? ויש בזה עוד עומק נוסף, והוא שאפשר לומר שאין קשר בין כל האירועים השונים. ושכל אירוע הוא לא תוצאה של האירוע הקודם, אלא הוא קורה מעצמו. ... ואז כל מה שנכון לגבי הביטוי של הרצון העצמי של הכוח הראשון, הוא נכון גם לגבי כל סיבה שהיא הסיבה של עצמה. זא גם אם נאמר שאין קשר בין האירועים השונים, ושאין רצון שמניע תהליכים, הרי שזה אומר שכל דבר הוא גם הרצון עצמו וגם הביטוי של עצמו. ואפשר גם לנסות לומר שאולי אין כוח ראשון שמניע את רצף האירועים כולו, אבל בתוך רצף האירועים עצמו שם כן יש קשר בין אירוע לאירוע . ואז אולי ... את העולם היה שבע רצון, הרי שהוא לא היה צריך לשנות כל הזמן את המציאות. ובכלל, אם הוא היה שבע רצון, הוא גם לא היה בכלל מניע את כל האירועים של המציאות. כי רצון הוא ... שלנו יש ישויות שהן חסרות כל רצון עצמי. ומצד האמת, אין שום ישות בעולם שהיא חסרת כל רצון עצמי. כי רצון עצמי הוא בסך הכל תיאור של רצף אירועים. וכאשר האדם רוצה ועושה איזה דבר, וכאשר המים מכבים את האש, אלו שני אירועים, שמצד נקודת מבט חיצונית, אין ...

... את הרע, מה הסיכוי ש? זריקת קוביה, הטלת קוביה, התפלגות סטטיסטית האם הכל אקראי או סיבתי בחיים שלנו? האם כל אירוע שקורה לנו בחיים מתרחש באקראיות או שיש בו סיבתיות ברורה ומוגדרת? לפי אליעד כהן, כל דבר שקורה הוא גם אקראי וגם סיבתי בו ... פועלת וכיצד אנו יכולים להתמודד טוב יותר עם תחושות טובות ורעות, הצלחות וכישלונות בחיינו. מתי קל יותר לקבל אירועים רעים, ביום טוב או ביום רע? אחת השאלות המרכזיות שאליעד מציג היא מתי קל יותר להתמודד עם אירוע שלילי: האם ביום שבו האדם חווה דברים טובים, או ביום שבו הכל כבר שלילי? אליעד מדגים שני היבטים אפשריים: מצד אחד, אם היום שלך היה מצוין, ייתכן שיהיה לך קל יותר לספוג אירוע שלילי קטן כי הטוב יגמד אותו. מצד שני, דווקא ביום שהכל טוב, אירוע שלילי יכול להיות מורגש יותר, כיוון שהוא מנוגד לכל שאר החוויות החיוביות שהיו לך באותו היום. אליעד מדגיש ששתי התשובות ... משום שהחוויה תלויה בצורה אקראית לחלוטין במצב רוחו של האדם ברגע הנתון, וכן בפרשנות הסיבתית שהאדם נותן לאירוע. למה אירוע קטן יכול להרגיש כמו אסון גדול? כדי להדגים את הקושי להתמודד עם אירוע שלילי, אליעד מציג דוגמה שבה אדם מאבד שקל אחד. אם אותו אדם הוא מיליונר, הוא עשוי להרגיש אדישות לאובדן הזה, אבל אם מדובר ... את השקל האחרון שלו, האובדן עלול להרגיש כמו אסון של ממש. עם זאת, אליעד מדגיש שאין באמת קשר מוחלט בין חומרת האירוע לתגובה הרגשית. אפילו מי שזכה בלוטו באותו היום יכול להרגיש עצבני מאוד על כך שאיבד שקל אחד, כי האובדן נתפס כאירוע שמנוגד לתפיסת המזל שהוא הרגיש קודם לכן. האם אירועים חוזרים הם באמת סיבתיים או סתם אקראיות שחוזרת על עצמה? אליעד כהן מבהיר שכשאירועים חוזרים על עצמם, האדם נוטה לתפוס זאת כסיבתיות. לדוגמה, אם מישהו מתעצבן לעיתים קרובות, הוא ינסה למצוא את הסיבה להתנהגות זו, כמו יום רע בעבודה או סיבה אחרת. אך אליעד מסביר שגם אירועים שנראים סיבתיים הם למעשה אקראיים, כיוון שאין הכרח מוחלט שהסיבה תוביל תמיד לאותה התוצאה בדיוק. לדוגמה, אליעד מציין שאם ... זה עשוי להיות קשור לכך שהתעצבנה בעבודה במהלך היום. לכאורה זו סיבה ברורה וסיבתית, אך אליעד מדגיש שאין ודאות שאירועי היום חייבים להוביל לכעס בערב. ייתכן בהחלט מצב הפוך שבו אירועים שליליים בעבודה יובילו דווקא להתנהגות רגועה יותר בבית, או שלא ישפיעו כלל. האם אנחנו בוחרים איך להגיב או שהתגובה אקראית? לפי אליעד, כשאדם מתמודד עם אירוע שלילי, הוא מאמין שיש לו בחירה כיצד להגיב. אבל, מנגד, אליעד מעלה נקודה מורכבת יותר: גם הבחירה איך להגיב היא למעשה תוצר של ... שלהם שמספרים אמורים להתפלג באופן שווה לאורך זמן. עם זאת, אליעד מסביר שזה לא בהכרח חייב לקרות כך, כיוון שכל אירוע עומד בפני עצמו, והקובייה לא זוכרת מה קרה בזריקות קודמות. אפשרי בהחלט שהמספר 1 ייצא אינסוף פעמים רצופות, אך ההסתברות לכך ... וסיבתיות. מי שמבין שהכל גם סיבתי וגם אקראי בו זמנית, מסוגל להתמודד טוב יותר עם קשיים, משום שהוא יודע שאין אירוע בעולם המחייב תגובה אחת בלבד. כל תגובה היא אפשרית, ולמעשה זה מה שמאפשר לו לחיות בצורה פתוחה ומכילה יותר. האם הכל אקראי או סיבתי? איך לקבל אירועים רעים בחיים? האם הסתברות משתנה עם הזמן? למה אירועים חוזרים על עצמם? האם אפשר לשלוט בתגובה הרגשית? מה ההבדל בין אקראיות לסיבתיות? כיצד להתמודד עם אובדן? ...

... שניתנה היא מתוך סיפור מהסדרה הדרדסים. הסיפור מתחיל כאשר אחד הדרדסים קם בבוקר ומתחילים לקרות לו אירועים שונים ומשונים. הסיטואציה מובילה את הדרדסים לדון בשאלה האם אמונות ... ומנחמת אותו בנשיקה. הדרדס רואה זאת כהתגשמות משאלתו, שכן הוא קיווה לקבל נשיקה מדרדסית. בעקבות האירוע הזה הוא מתחיל להאמין שכאשר הוא עושה פעולה מסוימת, המשאלה שלו מתגשמת. ... לבדוק את העיקרון בעצמו. הוא מבקש משאלה אחרת - לקבל עבודה מסוימת, שבמקרה בדיוק התגשמה בעקבות אירועים אחרים שהתרחשו בכפר. בעקבות זאת, מתחילה תופעה שבה הדרדסים משוכנעים ... אמור ללכת עם משקפת כדי לצפות בהתפרצות הר געש יחד עם קוסם. במקביל, הצפרדע של גרגמל, שנוצרה עקב אירועים מוזרים אחרים, נכנסת לתוך כפר הדרדסים. הדרדסים מזהים את הצפרדע בטעות ... מאמונות שגויות. המסקנה המרכזית שאליעד מדגיש היא שבני אדם (או דרדסים בסיפור) נוטים לקשר בין אירועים סמוכים ולהסיק מסקנות שגויות לגבי סיבה ותוצאה. העובדה ששני אירועים קורים אחד אחרי השני לא בהכרח אומרת שהם קשורים זה לזה, ולמעשה רוב ... את העובדות, ולא להאמין סתם באמונות טפלות רק כי נראה שיש קשר הגיוני או סיבתי לכאורה בין שני אירועים מקריים. מהי אמונה טפלה? דוגמאות לאמונות תפלות האם אמונות טפלות ...

... אנשים, שבה צרות באות ברצף, תופעה שמכונה צרות באות בצרורות, ומצד שני, תופעה דומה אך הפוכה, שבה דברים טובים קורים ברצף. אנשים נוטים להגדיר רצף של אירועים לא נעימים כתקופה רעה, ורצף של אירועים נעימים כתקופה טובה. אליעד מדגיש כי השאלה החשובה היא להבין מה גורם לאינרציה הזו, שגורמת לרצף של אירועים חיוביים או שליליים להופיע יחדיו. האם האינרציה היא אקראית או סיבתית? אליעד כהן מציע מספר דרכים להבין את התופעה הזאת. דרך אחת היא לראות את הרצף כסיבתי לחלוטין: יש סיבה ברורה מדוע דבר אחד מוביל לדבר הבא. לפי גישה זו, כל אירוע הוא תוצאה ישירה של אירוע שקדם לו, ולכן רצף של דברים רעים נובע מסיבות ברורות שניתן למצוא ולזהות. דרך אחרת, הפוכה לחלוטין, רואה את התופעה כעניין אקראי לחלוטין. לפי השקפה זו, אין שום סיבה לכך שאירוע אחד מוביל לשני, וכל מה שנראה כמו רצף הוא רק אשליה או מקריות מוחלטת. ישנה אפשרות שלישית, שאליעד כהן מעלה: אולי חלק מהאירועים הם אקראיים וחלקם סיבתיים, ואולי ישנו שילוב בין שני הגורמים. לדוגמה, יתכן ש - 50% מהאירועים ברצף הם סיבתיים, ו - 50% הם אקראיים. יכול להיות גם אחוזים שונים, למשל 70% סיבתיים ו - 30% אקראיים. מה ההבדל בין אקראיות לבין סיבתיות? אליעד כהן מציע דוגמה פשוטה להבנת ... בנקודת המבט של המתבונן. למה לפעמים קורה דבר רע באמצע תקופה טובה? אליעד כהן מסביר שגם כאשר הכל נראה סיבתי ומסודר, לפעמים בתוך רצף טוב יכול להתרחש אירוע שלילי או להיפך. הוא מסביר שגם זה יכול להיתפס כסדר מסוים, ושאולי דווקא האירוע השלילי הזה הוא חלק מהסדר הכולל ולא נפרד ממנו. במילים אחרות, גם אירועים שנראים אקראיים לחלוטין יכולים להיות חלק מסדר מסוים, והם עשויים להופיע בזמן ספציפי דווקא בגלל סיבות נעלמות מעינינו. האם חוק האינרציה מסביר את התופעה של צרות באות בצרורות? ... תשובה אחת נכונה. הוא מסכם ואומר שהחוויה שלנו תלויה בעיקר באופן שבו אנחנו תופסים את המציאות: אם אנחנו מאמינים בסיבתיות מוחלטת, נחפש תמיד סיבות לאירועים, ואם אנו מאמינים באקראיות מוחלטת, נראה את המציאות כבלתי צפויה. איך להתמודד עם רצף של צרות או חוסר מזל? אליעד כהן מציע דרך מעשית להתמודדות עם מצב של צרות בצרורות: להפסיק להתנגד לאירועים ולהתחיל לקבל אותם כפי שהם. לדבריו, הרבה פעמים הרצף השלילי הוא דווקא הזדמנות לשינוי. כשקורה משהו לא נעים, אפשר לנסות לראות אותו כהזדמנות להתפתחות ולצמיחה, במקום כבעיה שצריך להילחם בה. ברגע שמקבלים את המציאות כפי שהיא, לעיתים קרובות חווים הקלה ושינוי בתחושה הכללית כלפי האירועים עצמם. האם ניתן לחזות את סוף התקופה השלילית? אליעד מדגיש כי לא ניתן באמת לדעת מראש מתי התקופה השלילית תסתיים. אפשר רק לדעת בדיעבד שהתקופה חלפה לאחר שהאירועים כבר השתנו. לפעמים אנשים מנסים לזהות דפוסים מסוימים באירועים, אבל כל ניסיון לחזות במדויק את הסיום של התקופה השלילית הוא חסר בסיס אמיתי. למה צרות באות בצרורות? מה ההבדל בין אקראיות לסיבתיות? איך להתמודד עם רצף של אירועים רעים? האם הכל בחיים נקבע מראש? האם יש דבר כזה חוסר מזל? מה זו אינרציה בחיים? מה הקשר בין קארמה לדטרמיניזם? ...

... קודם וליקומים מקבילים? אליעד כהן מסביר בהרצאה באופן מפורט את תופעת הדזה וו, תחושת הזיכרון של אירועים שנדמה שכבר התרחשו בעבר, אף שהדבר בלתי אפשרי או לא הגיוני. דזה וו הוא מצב שבו אדם בטוח לחלוטין שהאירוע שהוא חווה ברגע זה התרחש בעבר, אף שמעולם לא היה באותו המקום או באותה הסיטואציה בדיוק. לדוגמה, אדם יושב עם חברו ומדבר, ובאמצע השיחה מרגיש בצורה ברורה שהאירוע כבר קרה בעבר. אותו אדם בטוח שזה קרה, אך יודע באופן רציונלי שזה לא הגיוני כי זו הפעם הראשונה שהוא נמצא במצב הזה. אליעד מסביר שהתחושה הזאת אינה מקרית, ... היא דומה מאוד לסיטואציה שכבר חווית בגלגול קודם. גם אם הפרטים המדויקים אינם זהים, הדמיון בין האירועים יוצר את התחושה שהאירוע כבר התרחש. לדוגמה, ייתכן שאתה יושב עם אדם בסיטואציה דומה מאוד לסיטואציה בגלגול קודם, אולי עם הבדל קטן כמו השולחן שהיה מעט שונה או המיקום היה שונה ... לא נעצר רק בגלגול קודם, אלא שישנם אינספור יקומים מקבילים, כאשר בכל אחד מהיקומים הללו מתרחשים אירועים דומים מאוד, לעיתים עם הבדלים קטנים בלבד. ברמה הפיזיקלית, כל אירוע שיכול היה להתרחש אכן מתרחש באחד מהיקומים הללו. לכן, כל תחושה של דזה וו עשויה לנבוע מכך שאתה בעצם חווה או זוכר אירוע שהתרחש ביקום מקביל. הוא מביא כדוגמה את תחושת האדם ששומע מילים שנראות לו מוכרות או אירועים קטנים שהוא בטוח שחווה, ומסביר כי ייתכן שמקור התחושה נמצא בכך שאותו אדם חווה במקביל את אותה הסיטואציה ביקום אחר. המוח, באופן מסוים, מציץ או קולט את האירוע המקביל, מה שיוצר אשליה או תחושה ברורה של דזה וו. האם כל תחושת דזה וו היא בהכרח זיכרון מהעבר? אליעד כהן מבהיר שלא כל תחושת דזה וו חייבת להיות קשורה ... זורחת בדיוק באותו מקום, אף שלמעשה היא משתנה בכל פעם מעט מאוד. המוח, בגלל הדמיון הרב בין האירועים, מזהה אותם כאירועים זהים ויוצר את התחושה המוכרת של דזה וו. לדברי אליעד, לפעמים התחושה הזאת היא לא זיכרון ממשי, אלא זיהוי של הדמיון בין אירועים שונים. הוא מדגיש שהתחושה הזו יכולה להיות גם פשוט אשליה קוגניטיבית, תהליך פנימי של המוח ולא בהכרח הוכחה לקיום גלגול קודם או יקום מקביל. למה אנשים ... זמנית יודע באופן רציונלי שזה לא אפשרי. הפער בין הרגש לשכל גורם לאדם להיות מבולבל ולשאול האם האירוע הזה קרה או לא קרה? אליעד מסביר כי הדרך להתמודד עם תחושה זו היא להבין שתחושת הדזה וו היא חלק טבעי של תהליך תודעתי מסובך שבו התודעה מתחברת באופן זמני ... בלתי אפשרי, התשובה אינה חד משמעית אלא מורכבת יותר. אליעד ממליץ לא להחליט באופן חד משמעי אם האירוע אכן קרה או לא, אלא להבין שהמציאות מורכבת ומרובדת הרבה יותר משנדמה לנו, והדזה וו הוא סימן לכך. סיכום הנקודות המרכזיות שאליעד כהן העלה: דזה וו יכול ... מזיכרון תת - מודע של גלגולים קודמים. דזה וו עשוי לנבוע מתהליך פנימי של המוח שמזהה דמיון בין אירועים שונים. יקומים מקבילים הם הסבר נוסף לתחושת הדזה וו. לא כל תחושת דזה וו מעידה על גלגול קודם או מציאות מקבילה, חלקן הן אשליות קוגניטיביות בלבד. הפער בין התחושה שהאירוע כבר קרה לבין ההכרה שהוא לא קרה יוצר בלבול, המהווה חלק בלתי נפרד מהחוויה. מהו דזה וו? האם יש גלגול נשמות? מהי מציאות מקבילה? האם קיימים יקומים ...

... לדוגמה, כאשר אדם חולם שהוא בסכנה או נמצא באירוע לא נעים, הוא חווה פחד ולחץ. אבל ברגע שהוא מתעורר ומבין שזה היה רק חלום, הלחץ מתפוגג במהירות. לכן, אם האדם יתרגל להסתכל על אירועים שקורים לו במציאות כחלום, הוא יכול לפתח גישה פחות מלחיצה ופחות מעורבת רגשית לאירועים. מצד שני, אליעד מציין גם את הבעייתיות שבגישה הזו: אם מישהו אומר שכל החיים ... על המציאות כחלום? אליעד מבהיר שכאשר אדם חווה אירוע מפחיד או מטריד בחלום, כשהוא מתעורר הוא מיד מתנחם ואומר זה רק חלום. למשל, אם ... ברגע שאתה חושב זה רק חלום, המשמעות הרגשית של האירוע פוחתת. אך אליעד גם מזהיר שאם האדם לא באמת משוכנע בכך שהמציאות היא חלום, ... יותר, עם פחות שיפוט של טוב ורע. להסתכל על אירועים מנקודת מבט של פליאה והפתעה, בדומה לאופן שבו אנשים מתארים חלומות (פתאום זה קרה). להתרחק מההזדהות המיידית עם אירועים שקורים במציאות, כאילו מדובר בחלום, כדי להוריד את הלחץ והמתח מהחיים. לזכור ... פתאום שונה ומפתיע. איך אפשר לא להזדהות עם אירועים שקורים במציאות? אליעד מדגים שבחלום, אם מישהו צועק עליך, אתה מתעורר ומבין ... לו הוא חלק ממנו, יהיה לו קל יותר לא להזדהות עם אירועים שליליים ולא לחוות אותם באופן טראומטי. הוא נותן דוגמה נוספת: אם בחלום אתה ... תוכל להפחית משמעותית את הפחד והדאגה שלך בנוגע לאירועים יומיומיים. האם כדאי לחשוב שהמציאות היא חלום או לא? אליעד מבהיר שזה תלוי ...