מהי תחושת בדידות בחגים ומדוע היא מועצמת דווקא אז?

תחושת הבדידות בחגים מתוארת על ידי אליעד כהן כמצב שבו האדם חש שהוא לבד מבחינה חברתית ורגשית, דווקא בתקופות שנתפסות בתרבות כזמן לשמחה, לאחדות משפחתית וחברתית, ולחגיגות משותפות. אנשים רבים שבדרך כלל חשים בדידות מסוימת בשגרת חייהם, מרגישים שהתחושה מתעצמת בחגים, משום שבתקופות אלו קיימת ציפייה חברתית שכולם יחגגו יחד. זה קורה במיוחד אצל אנשים שעברו שינוי משפחתי כמו גירושים, פרידה מבני זוג, עזיבת הילדים את הבית, או אנשים ללא חברים או משפחה קרובה. התחושה היא כאילו "כולם חוגגים יחד ורק אני לבד", והפער הזה בין הציפיות למציאות יוצר תחושת ריחוק ודיכאון חזקים מאוד.

מדוע חתול אינו מרגיש בדידות בחגים?

אליעד מסביר את הרעיון הזה באמצעות דוגמה של חתול או כל חיה אחרת, כמו תרנגול, ציפור או אפילו ג'וק. חיות אינן מעניקות משמעות לחגים, והן אינן מתכננות אירועים חברתיים מיוחדים או מרגישות חובה להיות עם אחרים בתקופה זו. לכן, חתול לא יחווה את תחושת הבדידות הזו, משום שהוא אינו מצפה שמשהו מיוחד יקרה דווקא ביום חג. מה שמדגיש אליעד הוא שהסיבה המרכזית לבדידות בחגים נעוצה בציפיות החברתיות ובנורמות שאנשים המציאו לעצמם.

כיצד הנחות היסוד על חגים יוצרות תחושת בדידות?

תחושת הבדידות בחגים מבוססת על שתי הנחות יסוד מרכזיות שאינן בהכרח נכונות:

• ההנחה שלחגים יש משמעות מיוחדת וגדולה יותר משאר ימות השנה.
• ההנחה שלהיות לבד בתקופת החגים זה מצב שלילי שיש להימנע ממנו.

לדברי אליעד, ההגדרה הזו של החגים כימים מיוחדים היא לחלוטין המצאה חברתית ותרבותית. בני אדם החליטו להגדיר יום מסוים בשנה כיום חג, וקבעו שביום הזה יש משמעות מיוחדת. אך בפועל, המשמעות הזו היא יחסית לחלוטין: אדם יהודי לא ירגיש בודד ביום חג נוצרי, ואדם מוסלמי לא ירגיש בודד בחג יהודי. המשמעות קיימת רק כאשר האדם מזדהה איתה. באופן דומה, גם בדידות היא מושג שהומצא על ידי החברה, שקבעה שבני אדם "צריכים" להיות בחברה, וחוסר בחברה נתפס כשלילי.

האם ניתן להפסיק לייחס משמעות לבדידות ולחגים?

אליעד מדגיש שאפשר להפסיק להאמין שלחגים ולבדידות יש משמעות מיוחדת. אם אדם מאמץ גישה שבה חגים הם ימים רגילים, ותחושת הבדידות היא מצב ניטרלי של להיות לבד מבחינה פיזית, התחושה השלילית לא תתעורר. יחד עם זאת, הוא מציין שהסכנה בכך היא שאם אדם יבטל לחלוטין את המשמעות הזו, הוא עשוי להרגיש ריקנות עמוקה יותר בחיים, ולשאול את עצמו: "אם לחגים אין משמעות ואם אין חשיבות לכך שאני לבד או לא, מה המשמעות של החיים בכלל?".

איך להתמודד עם תחושת הריקנות כשמאבדים את המשמעות של חגים?

כדי לא להגיע לתחושת ריקנות בעקבות ביטול החשיבות של חגים ובדידות, אליעד ממליץ למצוא מטרות אישיות בלתי תלויות באנשים אחרים ובחגים. הוא נותן דוגמאות פרקטיות לכך:

• ללמוד דברים חדשים, לקרוא ספרים או להעשיר את ההבנה.
• לעסוק בפעילויות כמו ריקוד, ספורט או יצירה.
• לבנות משהו, להמציא או לפתח כישורים אישיים.
• לעשות פעילויות פשוטות שמביאות סיפוק אישי, כמו תחביבים אישיים או אפילו פשוט לנוח.

אליעד משתמש בדוגמה של ילד המשחק במשחק מתוך סקרנות ושמחה כדי להראות כיצד אפשר לחיות חיים מספקים ללא תלות במועדים חברתיים או בצורך להיות עם אנשים.

מה לעשות אם עדיין יש תחושת דיכאון או ריקנות?

אם עדיין קיימת תחושת דיכאון, אליעד מציע לבחון שוב את ההנחות הפנימיות והאמונות שיוצרות את תחושת הבדידות, כגון "אני חייב להיות עם אנשים בחגים" או "אני חייב למצוא משמעות ביום החג". ברגע שמזהים את ההנחות הללו ומנטרלים אותן, קל יותר להרגיש טוב עם עצמך ולמצוא מטרות חדשות. אם אדם באמת מנטרל את החשיבות הזו, הוא יהיה פנוי יותר לחקור את עצמו ולמצוא מטרות אישיות שמספקות לו תחושה של משמעות וסיפוק, ללא קשר ללוח השנה או לחברה.

מהו המסר המרכזי של אליעד בנושא בדידות בחגים?

המסר המרכזי של אליעד הוא שבדידות בחגים אינה שונה במהותה מתחושת בדידות בכל יום אחר בשנה, והיא נובעת מבחירה חופשית להאמין שלחגים יש משמעות מיוחדת, ולמצב של להיות לבד יש משמעות שלילית. הוא מציע לחשוב מחדש על ההגדרות התרבותיות האלה, ולבחור לחיות חיים שיש בהם סיפוק אישי ומשמעות, בלי תלות בתאריכים או בהנחות חברתיות.

אליעד מסכם את המסר שלו בכך שתחושת הבדידות היא בסופו של דבר בחירה, ואפשר להחליט שלא לייחס משמעות יתרה לחגים ולמצב של להיות לבד. לדבריו, יש לפתח יכולת להרגיש טוב גם לבד וגם עם אחרים, הן בחגים והן בכל יום אחר בשנה, וכך ליצור משמעות עצמית וקבועה לחיים.

מהי בדידות בחגים?

בדידות היא תחושה של להיות לבד מבחינה רגשית או חברתית. בתקופת החגים, כשהאווירה הכללית מתמקדת בשמחה, בחגיגות ובמפגשים משפחתיים וחברתיים, אנשים שבדרך כלל מרגישים מידה מסוימת של בדידות מרגישים לעתים קרובות שהתחושה הזו מתחזקת עוד יותר. הדבר יכול לקרות למי שהתגרש, למי שהילדים עזבו את הבית, למי שאין לו חברים קרובים, או לכל אדם אחר שחסרה לו סביבה חברתית בתקופה שבה "כולם" נפגשים וחוגגים.

מדוע תחושת הבדידות חזקה יותר בחגים?

חגים מזוהים עם שמחה ומשמעות מיוחדת. רבים מקיימים מפגשים משפחתיים, אומרים זה לזה "חג שמח" ומשתתפים בארוחות חגיגיות. כשמישהו מרגיש שאין לו עם מי לחגוג, או שאף אחד לא זוכר אותו בחגים, תחושת הבדידות הופכת מוחשית פי כמה. המחשבה על "כולם חוגגים, ורק אני לבד" יכולה להעצים מאוד את הרגשת הריחוק.

איך חתול מתמודד עם בדידות בחגים?

ישנה הדגמה על חתולים או חיות אחרות: חתול אינו מייחס משמעות לחגים, ולכן הוא לא עסוק בשאלה אם הוא לבד או לא. באופן דומה, ציפור, תרנגול או ג'וק אינם "חוגגים" חגים. הם פשוט ממשיכים בשגרת חייהם כרגיל. הרעיון הוא שחיית המחמד לא חווה תחושת דיכאון במיוחד בתקופת חג, כי היא לא קושרת לחג ערכים או ציפיות חברתיות.

כיצד נוצרת תחושת בדידות עקב הנחות יסוד על חגים ועל "יחד"?

לדעת רבים, תחושת הבדידות מתחזקת בגלל שתי הנחות יסוד:

• שהחגים הם אירוע בעל משמעות גדולה ומיוחדת.
• ש"בדידות" היא בהכרח מצב שלילי שצריך להימנע ממנו.

מבחינה מעשית, חגים הם תוצאה של הגדרה תרבותית ואנושית - אנשים החליטו שביום מסוים חוגגים אירוע כזה או אחר. לכן, המחשבה "אם אין לי עם מי לחגוג, זה רע" מבוססת על נורמות חברתיות שאולי אינן אובייקטיביות.

האם אפשר לא לייחס משמעות לחגים או לבדידות?

אפשרי לאמץ הסתכלות שבה "חגים" הם עוד יום בשנה, ו"בדידות" היא פשוט מצב של להיות פיזית לבד, בלי לייחס לו ערך שלילי. אם מבטלים את הנחות היסוד האלו, הבדידות בחגים לא נתפסת כטראגית או כבעיה מיוחדת. אך עולה בעיה אחרת: אם אדם מבטל את החשיבות של המסגרות החברתיות והחגים, הוא עלול להרגיש חוסר משמעות רחב יותר, כאילו "אין טעם בשום דבר".

מה עושים אם עולה תחושת ריקנות כשאין משמעות לחגים או לבדידות?

גם אם מתקבלת ההבנה שאין משמעות מיוחדת לחגים או לבדידות, חשוב למצוא מטרות אישיות שאינן תלויות בתאריכים או באנשים אחרים. למשל, לעסוק בלימוד, לקרוא ספרים, לפתח כישורים, לבנות משהו, לרקוד, או לעשות כל דבר אחר שממלא את האדם בשמחה או עניין אישי.

איך למנוע דיכאון ולמצוא מטרות חדשות?

כאשר אדם עדיין בדיכאון או מרגיש ריקנות, יתכן שהדיכאון נובע מהקושי בבדידות. לכן, לפני הכל, מומלץ לזהות את האמונות שגורמות לבדידות להרגיש כה שלילית - כמו "אני חייב להיות עם אנשים דווקא בחג" או "חייבת להיות משמעות ליום החג עצמו". לאחר שמנטרלים את ההנחות האלו, קל יותר להתרכז במציאת תכלית שמספקת עניין אישי. בדומה לילד שמשחק במשחק מתוך סקרנות ושמחה, כך ניתן לחפש מטרות חדשות מתוך מקום של בהירות ולא מתוך דיכאון.

מהו המסר המרכזי?

למעשה, האתגר בבדידות בזמן חגים הוא אותו אתגר שקיים בכל שאר ימי השנה. אם אין תחושת משמעות בשגרה, חוסר המשמעות יתגלה ביתר שאת כשמגיעות ציפיות חברתיות של "חגיגה". ההצעה היא לבחון מחדש את ההגדרות התרבותיות לגבי חגים ובדידות, ולחפש דרכים להרגיש טוב הן לבד והן ביחד, בין אם מדובר בתקופת חג או ביום רגיל.