ובו יתבאר העניין של מצבי רוח משתנים. ויתבאר, מה יוצר שינויים במצב הרוח? כיצד להגיע לאיזון רגשי? כיצד להגיע למצב רוח יציב? ועוד.
ומי שיתבונן יראה, כי מצב הרוח של האדם, נוצר, לפי הצורה שבה הוא מפרש וחווה את האירועים השונים שקורים לו. וכדי שמצב הרוח של האדם ישתנה, לשם כך צריך לקרות שינוי כלשהו, או במצב של האדם, או בצורת ההסתכלות של האדם על המצב שלו, או בשניהם ביחד. דהיינו, שגם המצב השתנה, וגם האדם רואה את הדברים אחרת.
וככל שהשינויים בצורת ההסתכלות של האדם על המצב שלו, גדולים יותר, וככל שהמצב של האדם משתנה יותר ויותר, כך כמות השינויים במצב הרוח של האדם, גדלה יותר ויותר. והשאלה היא, איך ניתן להגיע לאיזון במצב הרוח?
וכפי שהבנו, מצב הרוח של האדם מושפע משני גורמים. 1 - מצורת ההסתכלות של האדם על המציאות. 2 - מהמציאות עצמה. והנה, קל יותר לאדם לשלוט בצורת ההסתכלות שלו על המציאות, מאשר לשלוט על המציאות. ולכן ניתן לומר, כי ככל שהאדם יצליח לגבש תפישת חיים יציבה יותר, דהיינו, לגבש ראיה ברורה יותר על החיים, כך נקודת המבט שלו על המציאות תשתנה לעיתים רחוקות יותר, ואז ממילא מצבי הרוח שלו ישתנו פחות.
אלא שעדיין יש לשאול: מאחר שהמציאות עצמה של האדם משתנה כל הזמן, ומאחר שלפעמים גם דעותיו של האדם משתנות, כגון בגלל שהוא לומד דברים חדשים, וגם בגלל שיש בו כוחות שונים שמשתנים כל הזמן, א"כ כיצד בכל זאת, אפשר להגיע ליציבות אמיתית במצב הרוח, ללא השפעת שינויים כלשהם?
והתשובה היא, כי בכל העולם כולו, יש רק דבר אחד שהוא לא משתנה לעולם, והוא האמת. והאמת, לא יכולה להשתנות, מאחר שהיא אמת. וגם אם ידיעת האמת של האדם משתנה, הרי שהאמת עצמה לא משתנה. ולכן, כדי להגיע למצב של יציבות בחיים ברמה הרגשית, לשם כך על האדם לנסות להיצמד לנקודת אמת שלא משתנה. ואם יצליח האדם להחזיק את עצמו בנקודת אמת שלא משתנה, הרי שגם כאשר המחשבות שלו ישתנו, וגם כאשר המציאות שלו תשתנה, הרי שמצב הרוח שלו לא ישתנה.
ומה זה אומר בפועל? בפועל זה אומר, כי על האדם לנסות לגבש לעצמו תפישת חיים, שהבסיס שלה הוא יותר אמת, ופחות הנחות יסוד לא מבוררות. לכל אדם בעולם יש תפישת חיים כלשהי. ותפישת החיים של האדם מבוססת, גם על עובדות, וגם על פרשנות אישית...
ומי שיתבונן יראה, כי מצב הרוח של האדם, נוצר, לפי הצורה שבה הוא מפרש וחווה את האירועים השונים שקורים לו. וכדי שמצב הרוח של האדם ישתנה, לשם כך צריך לקרות שינוי כלשהו, או במצב של האדם, או בצורת ההסתכלות של האדם על המצב שלו, או בשניהם ביחד. דהיינו, שגם המצב השתנה, וגם האדם רואה את הדברים אחרת.
וככל שהשינויים בצורת ההסתכלות של האדם על המצב שלו, גדולים יותר, וככל שהמצב של האדם משתנה יותר ויותר, כך כמות השינויים במצב הרוח של האדם, גדלה יותר ויותר. והשאלה היא, איך ניתן להגיע לאיזון במצב הרוח?
וכפי שהבנו, מצב הרוח של האדם מושפע משני גורמים. 1 - מצורת ההסתכלות של האדם על המציאות. 2 - מהמציאות עצמה. והנה, קל יותר לאדם לשלוט בצורת ההסתכלות שלו על המציאות, מאשר לשלוט על המציאות. ולכן ניתן לומר, כי ככל שהאדם יצליח לגבש תפישת חיים יציבה יותר, דהיינו, לגבש ראיה ברורה יותר על החיים, כך נקודת המבט שלו על המציאות תשתנה לעיתים רחוקות יותר, ואז ממילא מצבי הרוח שלו ישתנו פחות.
אלא שעדיין יש לשאול: מאחר שהמציאות עצמה של האדם משתנה כל הזמן, ומאחר שלפעמים גם דעותיו של האדם משתנות, כגון בגלל שהוא לומד דברים חדשים, וגם בגלל שיש בו כוחות שונים שמשתנים כל הזמן, א"כ כיצד בכל זאת, אפשר להגיע ליציבות אמיתית במצב הרוח, ללא השפעת שינויים כלשהם?
והתשובה היא, כי בכל העולם כולו, יש רק דבר אחד שהוא לא משתנה לעולם, והוא האמת. והאמת, לא יכולה להשתנות, מאחר שהיא אמת. וגם אם ידיעת האמת של האדם משתנה, הרי שהאמת עצמה לא משתנה. ולכן, כדי להגיע למצב של יציבות בחיים ברמה הרגשית, לשם כך על האדם לנסות להיצמד לנקודת אמת שלא משתנה. ואם יצליח האדם להחזיק את עצמו בנקודת אמת שלא משתנה, הרי שגם כאשר המחשבות שלו ישתנו, וגם כאשר המציאות שלו תשתנה, הרי שמצב הרוח שלו לא ישתנה.
ומה זה אומר בפועל? בפועל זה אומר, כי על האדם לנסות לגבש לעצמו תפישת חיים, שהבסיס שלה הוא יותר אמת, ופחות הנחות יסוד לא מבוררות. לכל אדם בעולם יש תפישת חיים כלשהי. ותפישת החיים של האדם מבוססת, גם על עובדות, וגם על פרשנות אישית...