🖨איך נוצרת התמכרות? איך לא להתמכר? איך ליצור עוגן? איך ליצור התמכרות? איך ליצור לעצמך התניה? איך לגרום לעצמך להתמכר? איך להיקשר רגשית? איך לא להיקשר רגשית? איך ליצור התניה? אורגזמה, שכנוע עצמי, אוטוסוגסטיה, דמיון מודרך, הפסקת עישון, יצירת עוגן, יצירת התניהוכאן אבאר את המנגנון של ההתמכרות. איך נוצרת התמכרות? איך ליצור התמכרות? איך לא להתמכר? איך כן להתמכר? איך למנוע התמכרות? איך להפסיק התמכרות? איך להיגמל מהתמכרות? איך נוצרת התאהבות חזקה? איך נוצרת התאהבות? איך ליצור התאהבות? איך למנוע התאהבות? איך לגרום לעצמך לא להתאהב? ועוד.
אז כידוע, האדם רוצה להרגיש טוב, ומשום כך הוא אוהב את מה שעושה לו טוב. וכאשר משהו עושה לבן אדם טוב, נוצרים התניה ועוגן בתת המודע של האדם, שגורמים לו לאהוב את הדבר שעושה לו טוב.
וכאשר תחושת הטוב שהאדם מקבל מדבר כלשהו, כאשר התחושה הזאת מאוד מאוד חזקה, וכאשר תחושת הטוב המאוד מאוד חזקה הזו, קורית וחוזרת על עצמה, פעם אחרי פעם, כך נוצרת אצל האדם, התמכרות כלפי אותו הדבר, שעושה לו מאוד טוב, פעם אחרי פעם.
וכאן כמובן ההתייחסות היא להתמכרות במובן הרגשי ומההיבט הרגשי. ולא מההיבט הפיזי, של חומרים ממכרים וכולי.
ומי שיתבונן בעניין יראה, כי התמכרות היא בעצם ביטוי ועוצמה מאוד חזקה של התאהבות. ז"א אהבה מאוד חזקה כלפי משהו. ונכון שבד"כ בהתמכרות יש תחושת תלות רגשית ובד"כ התמכרות עושה רע לבן אדם, ונכון שהתמכרות יכולה להיות בעלת השפעות שליליות והיא יכולה ליצור תחושת מצוקה ועוד בעיות נוספות, אבל אעפ"כ מדובר בעצם באהבה מאוד חזקה, גם אם האהבה הזאת יצאה מפרופורציה.
וההתאהבות וההתמכרות הזאת, נוצרת בגלל הרגעים של תחושת הטוב המאוד גדולים, שהאדם חווה מהדבר שהוא התמכר אליו. כי יש הרבה דברים שעושים לאדם טוב. אבל כאשר משהו עושה לבן אדם ממש ממש טוב, ביחס לשאר הדברים שהאדם מכיר, זה גורם לאדם להתמכר לדבר שעושה לו ממש טוב.
וזה בעצם אומר, שכאשר משהו עושה טוב לבן אדם, בתוך הזמן שהדבר עושה לאדם טוב, יש שם רגעים ספציפיים, שבהם יש סוג של פיק של עוצמה רגשית, שבהם האדם מרגיש מאוד מאוד טוב (סוג של אורגזמה) ושהם אלו שיוצרים את חוויית ההתמכרות.
לדוגמה, נניח שמישהו נהנה מאכילת עוגת קצפת. ונניח שבמהלך האכילה, יש רגע ספציפי, שהוא הרגע עם החוויה העוצמתית ביותר, הביס הטעים ביותר, הדובדבן שבקצפת, הרגע הנחשק ביותר, הרגע עם העוצמה הרגשית הטובה ביותר, הרגע החזק ביותר, זהו גם ממילא, הרגע הממכר ביותר, שיוצר את חוויית ההתמכרות.
והרעיון הוא, שהאדם מתמכר, בגלל פיקים של עוצמה רגשית, שהוא מקבל מהדבר שהוא מתמכר אליו. והפיקים האלו, אלו רגעים ספציפיים, דברים ספציפיים שקורים, שבהם האדם מרגיש ממש טוב, ושזה מה שיוצר לו את ההתמכרות.
ואחרי שמבינים את זה, ממילא ניתן לגזור מכך מספר דברים. לדוגמה, אם אתה לא רוצה להתמכר למשהו, באפשרותך ליהנות ממנו, אבל להשתדל לא ליהנות ממנו יותר מידי. להימנע מהרגעים הטובים ביותר שהוא מספק לך.
ואם אתה כבר מכור למשהו וברצונך להפסיק את ההתמכרות, תנסה להימנע מהרגעים הטובים ביותר שהדבר מספק לך. לדוגמה, נניח שאתה מעשן, תנסה להימנע מהרגעים הספציפיים במהלך העישון, שעושים לך ממש טוב. דהיינו, תהנה מהעישון, אבל לא יותר מידי. נסה ליהנות מהעישון, אבל פחות, בצורה פחות ממכרת.
ולמתקדמים, יש כאן טכניקת מניפולציה ושכנוע עצמית (ושניתן להפעיל אותה כמובן גם על אחרים, רק שזה עוד יותר מורכב), שאומרת שבאפשרותך לזהות את הרגע הספציפי שבו אתה ממש מרגיש טוב, ובאפשרותך להשתמש בו, לא רק כדי לנטרל אותו כדי לא להתמכר למשהו, אלא באפשרותך להשתמש בו כדי לשתול לעצמך מחשבה, כדי כן להתמכר למשהו. ואיך?
את זה עושים על ידי זה שממנפים את תחושת הפיק החזקה, כדי לשתול שם משהו אחר שאותו רוצים לאהוב ושאליו רוצים להיקשר ולהתמכר. כי המוח לא תמיד יודע לזהות...
לעבור באור אדום, זהירות בדרכים, לעבור ברמזור אדום, לשתול לעצמך מחשבה, התניה עצמית, חוקי התנועה, לגרום לעצמך להאמיןלעבור באור אדום, זהירות בדרכים, לעבור ברמזור אדום, לשתול לעצמך מחשבה, התניה עצמית, חוקי התנועה, לגרום לעצמך להאמין... באור אדום, זהירות בדרכים, לעבור ברמזור אדום, לשתול לעצמך מחשבה, התניה עצמית, חוקי התנועה, לגרום לעצמך להאמין מה ההיגיון לא לעבור ברמזור אדום כשהכביש ריק? אליעד כהן פותח את ההרצאה בשאלה על ההיגיון שבאי - נסיעה באור אדום, במיוחד כאשר התנאים מאפשרים זאת לכאורה, כמו למשל בלילה, במדבר או בתוך מגרש חנייה סגור וריק לחלוטין. הוא נותן דוגמה מוחשית: דמיינו שאתם נמצאים באמצע המדבר, באישון לילה, ואין שום סיכוי שיגיע רכב, ובכל זאת יש רמזור אדום. מדוע עדיין אנשים לא עוברים באור אדום במצבים כאלה? התשובה, לפי אליעד, טמונה בהתניה עצמית. הוא מסביר שהסיבה לכך שאנשים מקפידים על חוקים כמו לא לעבור באור אדום, אפילו כשברור להם שאין שום סכנה מוחשית, היא בעיקרה עניין של הרגל והתניה. המטרה היא להרגיל את המוח לתגובה אוטומטית וברורה. הרגל זה חשוב כי אי אפשר שכל פעולה תהיה מחושבת באופן מודע כל הזמן, ולכן קיימת חשיבות ליצור תגובות אוטומטיות לחלק מהמצבים. הוא מדגים זאת במפורש: אם אדם תמיד יפעיל שיקול דעת לפני עצירה ברמזור, ייתכן שיום אחד הוא יטעה בהערכתו, יחשוב שאין רכב למרות שיש, וזה יוביל לתאונה. לכן, ההתניה להימנע מלעבור באדום ללא קשר לנסיבות יוצרת סוג של מנגנון בטיחות. למה חלק מהאנשים נוהגים לפי אמונה עיוורת בכביש? אליעד כהן מוסיף ומסביר כי ישנם אנשים שמקפידים לא לעבור ... בין הנתיבים בהתאם לתנאי הדרך. עם זאת, הוא מדגיש שלפעמים גם אנשים אלו עלולים לטעות, ולכן ההתניה לעצור באדום היא סוג של מנגנון שמגן מפני טעויות בשיקול דעת שעלולות להיות קטלניות. מה ההבדל בין מעבר באור אדום ברכב לבין הולכי רגל? אליעד כהן מעלה נקודה מעניינת: מדוע ... זאת מבלי להיפגע. אך כשמדובר בחציית כביש רחב עם מספר נתיבים, הסיכון גדל משמעותית, ולכן ההתניה של לעצור באור אדום חשובה יותר. הוא מסביר גם את העניין של התמצאות במקום זר: אדם שמגיע לחול למקום שהוא לא מכיר את החוקים והנורמות, סביר שיימנע מלעבור באור אדום מתוך ... להקשיב לרמזור אדום באופן עיוור? אליעד מדגיש שהנושא מורכב. מצד אחד, קיימת חשיבות גדולה בהתניה עצמית ובהרגל לעצור באדום, במיוחד למען הבטיחות. מצד שני, הוא מציין שאם האדם באמת בטוח לגמרי שאין סכנה, הוא עשוי להחליט אחרת. עם זאת, הוא מדגיש שההרגל חשוב מאוד למניעת ... לפעול באופן אוטומטי במצבים שבהם הערכת המצב בזמן אמת עשויה להיות שגויה. הוא מציין כי ההתניה הזו היא למעשה מנגנון הגנה יעיל וחיוני לשמירת החיים. למה לא לעבור באור אדום? התניה עצמית וזהירות בדרכים למה אנשים נוהגים בלי לחשוב? מה ההבדל בין נהיגה להליכה באור אדום? מתי נכון להפעיל שיקול דעת בכביש? ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?