פרדוקסים קשים, פרדוקס הזמן, פרדוקס המחשבות, איך המוח חושב? פרדוקסים וניסויי מחשבה, פרדוקסים פילוסופיים, פרדוקסים של האינסוף, פרדוקסים בזמן, פרדוקסים לוגיים, פרדוקסים מעניינים
איך אפשר לחשוב על שני דברים הפוכים בו - זמנית?
אליעד כהן מסביר בהרצאתו את המורכבות שמאחורי תהליך החשיבה, בעזרת מספר דוגמאות ופרדוקסים מעניינים. אחת השאלות המרכזיות שאליעד מציג היא כיצד אדם יכול לחשוב על שני דברים הפוכים לחלוטין באותה השנייה. הוא מדגים זאת באמצעות המילה "שולחן" - עצם המילה מורכבת מהרבה מאוד מחשבות: צורה, צבע, חומר, שימושים שונים ועוד. לכאורה אדם חושב על המילה כשלעצמה, אך למעשה הוא חושב על אוסף של פרטים קטנים מאוד. כאשר אדם מתמקד בפרט אחד, הוא איננו חושב על הפרט האחר. לדוגמה, כאשר מתמקדים בצבע השולחן, לא מתמקדים בצורה שלו, וכאשר מתמקדים בצורה - לא מתמקדים בשימוש שלו, ולכן יש לכאורה פרדוקס - איך המחשבה על "שולחן" קיימת באופן אחיד וברור?
אליעד מוסיף דוגמה נוספת, של הסתכלות על פרח: אדם שמסתכל על הפרח איננו יכול לראות את כולו בבת אחת, אלא רק חלקים קטנים ממנו בכל פעם. אם הוא מסתכל על הצבע האדום של הפרח, הוא איננו רואה את צורת העלים, ואם הוא מתרכז בצורת העלים הוא איננו רואה את הצבע האדום. ועדיין, במוחו של האדם קיימת התמונה השלמה של הפרח. כיצד המוח מחבר את כל החלקים האלה, שנקלטים בשברירי שנייה נפרדים, לתמונה אחת שלמה?
מה קורה כאשר מפרקים את המחשבות לחלקים קטנים יותר ויותר?
בהמשך אליעד מתאר תהליך של פירוק מחשבה בודדת לחלקים קטנים מאוד. הוא טוען כי אם נבחר רגע אחד קטן ביותר בזמן, אי אפשר לחשוב על יותר מדבר אחד באותו הרגע המדויק. אם האדם יפרק את חייו לסלייסים (פרוסות זמן קטנות ביותר), הוא יגלה שבכל פרוסת זמן הוא חושב רק על מחשבה אחת, ולכן אין לה שום משמעות כשלעצמה. אליעד מעלה את השאלה, כיצד אם כך המחשבה מקבלת משמעות? המשמעות נוצרת רק מתוך הקשר שלה למחשבות אחרות, וכאן נמצא הפרדוקס: אם ברגע נתון המחשבה היא רק חלקיק אחד קטן שאין לו משמעות עצמאית, כיצד נוצרת המשמעות הכללית?
מה משמעותו של הרגע הכי קטן בציר הזמן?
ההרצאה ממשיכה בדיון על מושג הזמן עצמו. אליעד מתייחס ל"רגע" כיחידת הזמן הקטנה ביותר שאדם מסוגל לדמיין. הוא שואל איך אפשר ברגע אחד קטן כזה להכיל את כל המורכבות של המחשבה. הדוגמה שהוא נותן היא הליכה לבנק: כשאדם הולך לבנק, הוא גם מתרכז בדרך כדי לא ליפול, גם זוכר את המטרה הכללית - להגיע לבנק, וגם חושב על המטרה הרחוקה יותר - לקחת הלוואה לקניית דירה, שבכלל נועדה למטרה אחרת. כל הרמות השונות הללו קיימות לכאורה בו - זמנית בראשו של האדם, אך בכל רגע ורגע הוא מסוגל לחשוב רק מחשבה אחת. איך, אם כן, מתאפשרת ההחזקה של כל השכבות הללו יחד?
אליעד מציג את הרעיון שיש "שכבות" בתוך החשיבה. שכבה אחת היא הפרטים הקטנים, שכבה אחרת היא ההקשר הכללי, ומעליה שכבה נוספת של מטרה רחוקה יותר. כל השכבות קיימות יחד ברגע אחד, למרות שבכל חלקיק זמן מתאפשרת רק מחשבה אחת בודדת.
איך נוצרת התמונה השלמה מפרטים בודדים?
כדי להבהיר עוד יותר את העניין, אליעד נותן את הדוגמה של בקבוק. אדם שמסתכל על בקבוק למעשה חושב על הפקק, הפלסטיק, המים שבתוכו ועוד, אך ברגע שהוא מתמקד באחד מהם הוא כבר איננו חושב על השאר. התמונה השלמה של הבקבוק היא למעשה מחשבה חדשה לגמרי, שאיננה אף אחד מהפרטים בנפרד. אם כן, איך יכול המוח להחזיק את כל הפרטים הללו ביחד לתמונה אחת ברורה ושלמה?
אליעד מסביר שהמוח בעצם קולט חלקים נפרדים בזמנים שונים, ולאחר מכן מחבר אותם...
אליעד כהן מסביר בהרצאתו את המורכבות שמאחורי תהליך החשיבה, בעזרת מספר דוגמאות ופרדוקסים מעניינים. אחת השאלות המרכזיות שאליעד מציג היא כיצד אדם יכול לחשוב על שני דברים הפוכים לחלוטין באותה השנייה. הוא מדגים זאת באמצעות המילה "שולחן" - עצם המילה מורכבת מהרבה מאוד מחשבות: צורה, צבע, חומר, שימושים שונים ועוד. לכאורה אדם חושב על המילה כשלעצמה, אך למעשה הוא חושב על אוסף של פרטים קטנים מאוד. כאשר אדם מתמקד בפרט אחד, הוא איננו חושב על הפרט האחר. לדוגמה, כאשר מתמקדים בצבע השולחן, לא מתמקדים בצורה שלו, וכאשר מתמקדים בצורה - לא מתמקדים בשימוש שלו, ולכן יש לכאורה פרדוקס - איך המחשבה על "שולחן" קיימת באופן אחיד וברור?
אליעד מוסיף דוגמה נוספת, של הסתכלות על פרח: אדם שמסתכל על הפרח איננו יכול לראות את כולו בבת אחת, אלא רק חלקים קטנים ממנו בכל פעם. אם הוא מסתכל על הצבע האדום של הפרח, הוא איננו רואה את צורת העלים, ואם הוא מתרכז בצורת העלים הוא איננו רואה את הצבע האדום. ועדיין, במוחו של האדם קיימת התמונה השלמה של הפרח. כיצד המוח מחבר את כל החלקים האלה, שנקלטים בשברירי שנייה נפרדים, לתמונה אחת שלמה?
מה קורה כאשר מפרקים את המחשבות לחלקים קטנים יותר ויותר?
בהמשך אליעד מתאר תהליך של פירוק מחשבה בודדת לחלקים קטנים מאוד. הוא טוען כי אם נבחר רגע אחד קטן ביותר בזמן, אי אפשר לחשוב על יותר מדבר אחד באותו הרגע המדויק. אם האדם יפרק את חייו לסלייסים (פרוסות זמן קטנות ביותר), הוא יגלה שבכל פרוסת זמן הוא חושב רק על מחשבה אחת, ולכן אין לה שום משמעות כשלעצמה. אליעד מעלה את השאלה, כיצד אם כך המחשבה מקבלת משמעות? המשמעות נוצרת רק מתוך הקשר שלה למחשבות אחרות, וכאן נמצא הפרדוקס: אם ברגע נתון המחשבה היא רק חלקיק אחד קטן שאין לו משמעות עצמאית, כיצד נוצרת המשמעות הכללית?
מה משמעותו של הרגע הכי קטן בציר הזמן?
ההרצאה ממשיכה בדיון על מושג הזמן עצמו. אליעד מתייחס ל"רגע" כיחידת הזמן הקטנה ביותר שאדם מסוגל לדמיין. הוא שואל איך אפשר ברגע אחד קטן כזה להכיל את כל המורכבות של המחשבה. הדוגמה שהוא נותן היא הליכה לבנק: כשאדם הולך לבנק, הוא גם מתרכז בדרך כדי לא ליפול, גם זוכר את המטרה הכללית - להגיע לבנק, וגם חושב על המטרה הרחוקה יותר - לקחת הלוואה לקניית דירה, שבכלל נועדה למטרה אחרת. כל הרמות השונות הללו קיימות לכאורה בו - זמנית בראשו של האדם, אך בכל רגע ורגע הוא מסוגל לחשוב רק מחשבה אחת. איך, אם כן, מתאפשרת ההחזקה של כל השכבות הללו יחד?
אליעד מציג את הרעיון שיש "שכבות" בתוך החשיבה. שכבה אחת היא הפרטים הקטנים, שכבה אחרת היא ההקשר הכללי, ומעליה שכבה נוספת של מטרה רחוקה יותר. כל השכבות קיימות יחד ברגע אחד, למרות שבכל חלקיק זמן מתאפשרת רק מחשבה אחת בודדת.
איך נוצרת התמונה השלמה מפרטים בודדים?
כדי להבהיר עוד יותר את העניין, אליעד נותן את הדוגמה של בקבוק. אדם שמסתכל על בקבוק למעשה חושב על הפקק, הפלסטיק, המים שבתוכו ועוד, אך ברגע שהוא מתמקד באחד מהם הוא כבר איננו חושב על השאר. התמונה השלמה של הבקבוק היא למעשה מחשבה חדשה לגמרי, שאיננה אף אחד מהפרטים בנפרד. אם כן, איך יכול המוח להחזיק את כל הפרטים הללו ביחד לתמונה אחת ברורה ושלמה?
אליעד מסביר שהמוח בעצם קולט חלקים נפרדים בזמנים שונים, ולאחר מכן מחבר אותם...
- איך המוח חושב?
- מהו פרדוקס הזמן?
- האם אפשר לחשוב שתי מחשבות בו זמנית?
- פרדוקסים פילוסופיים מעניינים
- איך נוצרת משמעות במחשבה?
- מה המשמעות של רגע בזמן?
- מהו פרדוקס ההשתקפויות?