איך אפשר להיות שחקן טוב ואמיתי בתיאטרון?

אליעד כהן מסביר איך אפשר להיות שחקן טוב באמת, ומדגיש כי כדי להיכנס לדמות בצורה מוצלחת, השחקן חייב להיות מסוגל להבין לעומק את הדמות אותה הוא מגלם, ולא רק לחקות התנהגויות חיצוניות. היכולת להיכנס לדמות מתחלקת לכמה מיומנויות מרכזיות:

• להכיר את הדמות לעומקה: להבין כיצד היא מתנהגת באופן חיצוני, איך היא מדברת ומתנועעת. מעבר לכך, יש להבין כיצד היא חושבת ומה מניע אותה, כלומר, מהם המניעים הפנימיים והאמונות שלה, איזה מחויבויות יש לה, ומה היא באמת מרגישה מבפנים.
• לחשוב כמו הדמות: אם שחקן מסוגל לחשוב ולהרגיש בדיוק כמו הדמות, הוא יצליח לגלם אותה באופן אמיתי ומשכנע יותר. כאשר השחקן לא רק מחקה התנהגות, אלא גם מזדהה לחלוטין עם נקודת המבט של הדמות, המשחק שלו הופך להיות אמין ומשכנע במיוחד.
• להזדהות עם הדמות מבפנים: אליעד מסביר כי כדי שהמשחק יהיה אותנטי, השחקן חייב למצוא בתוך עצמו את האלמנטים של הדמות שהוא מגלם, ולהזדהות עמוקות איתם. אם הדמות עצובה, השחקן צריך לחוות בעצמו את התחושה הזאת, ואם הדמות שמחה, השחקן צריך באמת לשמוח בזמן שהוא משחק. הזדהות פנימית זו יוצרת אותנטיות ואמינות על הבמה.
• יכולת לצאת מעצמך: חלק מרכזי מהיכולת לשחק דמות אחרת תלוי ביכולת של השחקן לשחרר את הזהות שלו עצמו. אם השחקן תקוע בדימוי העצמי שלו, הוא יתקשה מאוד לגלם דמויות שונות באופן משכנע. לדוגמה, אם אדם משחק תפקיד של מוכר במכולת אך מתקשה להאמין שהוא באמת המוכר, אז המשחק שלו לא יהיה אותנטי. כדי להיות שחקן טוב, השחקן צריך להיות מסוגל לשחרר את עצמו לחלוטין מהזהות שלו ולשחק את הדמות כאילו היא הזהות האמיתית שלו.
• להיות איש אמת עמוק במיוחד: אליעד מסביר באופן עמוק שדווקא אדם שהוא איש אמת אמיתי יוכל להיות שחקן מצוין. לכאורה שחקן "משקר" כשהוא משחק דמות אחרת, אך אליעד מסביר כי למעשה נדרשת אמת עמוקה אף יותר כדי להאמין באופן מלא במצב המדומיין. לדוגמה, אם שחקן מתבקש לבכות על דמות שמת, אף שהשחקן יודע שהדמות לא מתה באמת, שחקן אמיתי ואיכותי יהיה מסוגל להזדהות לחלוטין עם המציאות המדומיינת הזו, ולחוות את הרגש האמיתי של האובדן והכאב.

מהו סוד האותנטיות במשחק?

אליעד כהן מדגים כיצד האותנטיות במשחק קשורה קשר הדוק ליכולת של השחקן להזדהות עם מצבים מדומיינים כאילו היו אמת מוחלטת. הוא מתאר מצב בו שחקן נדרש לשחק סצנה של בכי ואבל, ומסביר שככל שהשחקן הוא אדם יותר נאמן לאמת הפנימית שלו, כך הוא יוכל להאמין באופן שלם בסיטואציה הבדיונית וכתוצאה מכך להביע רגש אותנטי ומרגש.

אליעד גם מתייחס לקונספט של "אף אחד" כדוגמה מעולם המשחק, ומביא דוגמה מתוך סיפור בו דמות המשחק אומרת "אני אף אחד". אליעד מסביר שכאשר השחקן באמת מזדהה עם האמירה שהוא "אף אחד", הוא מסוגל להיות כל אחד אחר. ככל שהשחקן יותר מסוגל לוותר על ההזדהות עם העצמי שלו, כך הוא יכול להיכנס באופן מלא יותר לכל דמות. רק כאשר השחקן באמת מסוגל לשחרר כל הזדהות קודמת, הוא יכול לשחק דמות באופן אותנטי באמת.

איך לזהות את כל הדמויות שבתוכך?

אליעד מדגיש כי בכל אדם קיימות דמויות שונות, והיכולת של השחקן לגלות ולהזדהות עם דמויות פנימיות אלו היא מפתח להצלחה במשחק. ככל שהשחקן מודע יותר לכך שבתוכו יש דמויות שונות ומגוונות, הוא יוכל להציג אותן בצורה משכנעת ואותנטית יותר. לשחקן טוב יש היכולת לנוע בין דמויות שונות בקלות, בזכות ההבנה שכל דמות היא חלק מהמציאות הפנימית הרחבה שלו.

מדוע שחקן חייב להיות מסוגל להתנתק מעצמו?

אליעד מסביר שהאתגר הגדול של שחקנים רבים הוא שהם לא מצליחים להתנתק מהדמות האמיתית שלהם. הוא מדגיש כי כדי להיות שחקן טוב באמת, האדם צריך להצליח לשבור את ההרגל להזדהות רק עם הזהות שלו עצמו. לדוגמה, אם שחקן יחשוב "אני לא יכול לשחק מוכר במכולת, כי אני לא מוכר", אזי הוא מוגבל בתוך תבנית הזהות שלו. לכן, הצלחה במשחק דורשת יכולת לפרק את ההזדהויות והמחויבויות שהאדם רגיל אליהן.

לסיכום, איך ניתן לפתח יכולות משחק אמיתיות?

אליעד מסכם כי על מנת לפתח יכולות משחק טובות, השחקן צריך:

• להכיר היטב את הדמות ולהבין אותה מבפנים ומבחוץ.
• ללמוד לחשוב ולהרגיש כמו הדמות.
• להיות אותנטי ולהזדהות באופן מלא עם המציאות המדומיינת.
• לפתח יכולת לשחרר את עצמו לחלוטין מהזהות הפרטית שלו ולהיות "אף אחד".
• להיות אדם נאמן לאמת באופן עמוק במיוחד, כך שיוכל להאמין במציאות המדומיינת באופן מלא.
• לזהות ולגלות בתוכו דמויות שונות ולנוע ביניהן באופן טבעי ומשכנע.