10:33אקראיות או סיבתיות? יש או אין סיבה? אקראי או סיבתי?
האם המציאות אקראית או סיבתית?
אליעד כהן מסביר על הנושא של אקראיות וסיבתיות, האם הדברים שמתרחשים במציאות שלנו קורים באקראיות או כתוצאה מסיבה כלשהי. הוא מציין שבמציאות ישנם אירועים שנראים לנו אקראיים, כמו זריקת קובייה שיוצאת על מספר מסוים באופן בלתי צפוי, וישנם גם אירועים שנראים סיבתיים, כמו שריפת נייר באש. אולם, לדבריו, כאשר מתבוננים לעומק בנושא, עולה השאלה האם הקביעה שמשהו הוא אקראי או סיבתי תלויה רק בהבנה או בחוסר ההבנה של האדם את הסיבות.
האם חוסר הבנה הופך אירוע לאקראי?
לדוגמה, אדם שזורק קובייה חושב שהמספר שיוצא הוא אקראי, אך יתכן שבמציאות קיימת חוקיות אנרגטית או אטומית, שלא מוכרת לאדם, הגורמת למספר מסוים להופיע דווקא. האם העובדה שהאדם אינו מבין את הסיבה לדבר מסוים, אכן הופכת אותו לאקראי? אליעד מסביר שהתשובה שלילית. חוסר הבנה של סיבה אינו הופך אירוע לאקראי, בדיוק כפי שהאמונה שיש סיבה מסוימת, אינה מוכיחה בהכרח את הסיבתיות.
האם קיימת סיבה ראשונה למציאות?
נקודה מרכזית נוספת שאליעד מדגיש היא הסיבה הראשונה של המציאות. לדבריו, אף אחד לא באמת יודע מה הייתה הסיבה הראשונה, ולכן קיימת אפשרות שהסיבה הראשונה הייתה אקראית לחלוטין. אם הסיבה הראשונה היא אקראית, ממילא כל מה שנראה לנו כסיבתי הוא למעשה תהליך אקראי, וכך גם להיפך. כדוגמה, הוא מביא את תהליך שריפת הנייר על ידי אש. האדם מאמין שהנייר נשרף בגלל האש, אך זו עשויה להיות תוצאה של הרגל, כי ראינו את האירוע הזה חוזר פעמים רבות. למעשה, יתכן שמדובר באירוע אקראי, שפשוט חזר על עצמו בצורה עקבית עד שהאדם רואה אותו כסיבתי.
האם הסיבה בהכרח יוצרת את התוצאה?
נקודה נוספת שאליעד מעלה היא האם סיבה מחייבת בהכרח תוצאה ספציפית. לדוגמה, כאשר אש שורפת נייר, נשאלת השאלה האם האש חייבת בהכרח לשרוף את הנייר, או האם יש אפשרות תאורטית שהאש לא תשרוף את הנייר. אם הסיבה אינה מחייבת בהכרח את התוצאה, הרי שגם אירוע שנראה כסיבתי הוא בעצם בעל מאפיינים אקראיים.
מהו הקשר בין אירועים בציר הזמן?
אליעד שואל עוד שאלה לגבי הקשר בין הרגעים השונים בציר הזמן. הוא מציין ששום רגע קודם לא בהכרח מחייב את הרגע הבא. למרות שראינו פעמים רבות שאחרי הדלקת אש הנייר נשרף, מבחינה תאורטית אין מחויבות שהרגע הבא ימשיך בדיוק את אותה תוצאה. מבחינה עמוקה, הקשר בין הרגעים השונים יכול להיות אקראי בדיוק באותה המידה שהוא יכול להיות סיבתי.
האם אקראיות יכולה להפוך לסיבתיות?
אליעד מביא נקודה נוספת לגבי האופי של תהליכים. הוא מציע לשאול האם קיימת סיבה לכך שתהליך אקראי מתרחש דווקא בצורה מסוימת. אם קיימת סיבה כזו, הרי שגם האקראיות היא סיבתית. מצד שני, אם אין סיבה לכך שמשהו קורה דווקא בצורה מסוימת, הרי שגם האירוע הסיבתי הופך לאקראי. כלומר, במציאות קיימים גם תהליכים סיבתיים וגם תהליכים אקראיים, אך למעשה ההבדל ביניהם יכול להיות רק הבדל בתפיסת האדם ולא הבדל אמיתי.
האם לסיבה הראשונה יש מקור?
אליעד מציע לבדוק מה מקור החוזק של הסיבתיות. אם לכל סיבה יש סיבה נוספת, אז אין באמת סיבה ראשונה, ומכיוון שאין סיבה ראשונה, אז המנגנון הסיבתי כולו מאבד משמעות. אך אם מניחים שישנה סיבה ראשונה, נשאלת השאלה מה הסיבה שהסיבה הראשונה היא דווקא כך ולא אחרת. מכיוון שהסיבה הראשונה יכולה הייתה להיות אחרת, הרי שהיא לא מחויבת המציאות, ולכן היא אקראית במהותה.
מה מחויב המציאות?
אליעד מסביר שמחויב המציאות הוא מה שהיה לפני הסיבה הראשונה, שזהו האין, הכלום, ההיעדר, שבו אין כלום ואין סיבתיות או תוצאה. האין הוא הדבר היחיד שמחויב המציאות, אך בו אין כלום, ולכן אין משמעות לסיבתיות או אקראיות. כל דבר שהוא מעבר לכך יכול היה להיות אחרת, ולכן אינו מחויב, ולפיכך אקראי במהותו.
האם תהליך חד פעמי יכול להיות סיבתי?
לבסוף, אליעד מוסיף שאפילו תהליך אקראי לחלוטין, אם יחזור על עצמו מספיק פעמים, ייראה לנו כסיבתי. לעומת זאת, גם תהליך סיבתי אם הוא מתרחש רק פעם אחת, יכול להיראות כאקראי. כלומר, בסופו של דבר, אקראיות וסיבתיות הן שתי פנים של אותו מטבע והן אינן באמת נפרדות זו מזו. כל הבדל ביניהן הוא הבדל בתפיסת האדם ולא הבדל אמיתי.
אליעד מסכם ומדגיש שבמציאות יש גם אקראיות וגם סיבתיות, אך מצד האמת העמוקה ביותר, אקראיות וסיבתיות הן למעשה דבר אחד בלבד.
אליעד כהן מסביר על הנושא של אקראיות וסיבתיות, האם הדברים שמתרחשים במציאות שלנו קורים באקראיות או כתוצאה מסיבה כלשהי. הוא מציין שבמציאות ישנם אירועים שנראים לנו אקראיים, כמו זריקת קובייה שיוצאת על מספר מסוים באופן בלתי צפוי, וישנם גם אירועים שנראים סיבתיים, כמו שריפת נייר באש. אולם, לדבריו, כאשר מתבוננים לעומק בנושא, עולה השאלה האם הקביעה שמשהו הוא אקראי או סיבתי תלויה רק בהבנה או בחוסר ההבנה של האדם את הסיבות.
האם חוסר הבנה הופך אירוע לאקראי?
לדוגמה, אדם שזורק קובייה חושב שהמספר שיוצא הוא אקראי, אך יתכן שבמציאות קיימת חוקיות אנרגטית או אטומית, שלא מוכרת לאדם, הגורמת למספר מסוים להופיע דווקא. האם העובדה שהאדם אינו מבין את הסיבה לדבר מסוים, אכן הופכת אותו לאקראי? אליעד מסביר שהתשובה שלילית. חוסר הבנה של סיבה אינו הופך אירוע לאקראי, בדיוק כפי שהאמונה שיש סיבה מסוימת, אינה מוכיחה בהכרח את הסיבתיות.
האם קיימת סיבה ראשונה למציאות?
נקודה מרכזית נוספת שאליעד מדגיש היא הסיבה הראשונה של המציאות. לדבריו, אף אחד לא באמת יודע מה הייתה הסיבה הראשונה, ולכן קיימת אפשרות שהסיבה הראשונה הייתה אקראית לחלוטין. אם הסיבה הראשונה היא אקראית, ממילא כל מה שנראה לנו כסיבתי הוא למעשה תהליך אקראי, וכך גם להיפך. כדוגמה, הוא מביא את תהליך שריפת הנייר על ידי אש. האדם מאמין שהנייר נשרף בגלל האש, אך זו עשויה להיות תוצאה של הרגל, כי ראינו את האירוע הזה חוזר פעמים רבות. למעשה, יתכן שמדובר באירוע אקראי, שפשוט חזר על עצמו בצורה עקבית עד שהאדם רואה אותו כסיבתי.
האם הסיבה בהכרח יוצרת את התוצאה?
נקודה נוספת שאליעד מעלה היא האם סיבה מחייבת בהכרח תוצאה ספציפית. לדוגמה, כאשר אש שורפת נייר, נשאלת השאלה האם האש חייבת בהכרח לשרוף את הנייר, או האם יש אפשרות תאורטית שהאש לא תשרוף את הנייר. אם הסיבה אינה מחייבת בהכרח את התוצאה, הרי שגם אירוע שנראה כסיבתי הוא בעצם בעל מאפיינים אקראיים.
מהו הקשר בין אירועים בציר הזמן?
אליעד שואל עוד שאלה לגבי הקשר בין הרגעים השונים בציר הזמן. הוא מציין ששום רגע קודם לא בהכרח מחייב את הרגע הבא. למרות שראינו פעמים רבות שאחרי הדלקת אש הנייר נשרף, מבחינה תאורטית אין מחויבות שהרגע הבא ימשיך בדיוק את אותה תוצאה. מבחינה עמוקה, הקשר בין הרגעים השונים יכול להיות אקראי בדיוק באותה המידה שהוא יכול להיות סיבתי.
האם אקראיות יכולה להפוך לסיבתיות?
אליעד מביא נקודה נוספת לגבי האופי של תהליכים. הוא מציע לשאול האם קיימת סיבה לכך שתהליך אקראי מתרחש דווקא בצורה מסוימת. אם קיימת סיבה כזו, הרי שגם האקראיות היא סיבתית. מצד שני, אם אין סיבה לכך שמשהו קורה דווקא בצורה מסוימת, הרי שגם האירוע הסיבתי הופך לאקראי. כלומר, במציאות קיימים גם תהליכים סיבתיים וגם תהליכים אקראיים, אך למעשה ההבדל ביניהם יכול להיות רק הבדל בתפיסת האדם ולא הבדל אמיתי.
האם לסיבה הראשונה יש מקור?
אליעד מציע לבדוק מה מקור החוזק של הסיבתיות. אם לכל סיבה יש סיבה נוספת, אז אין באמת סיבה ראשונה, ומכיוון שאין סיבה ראשונה, אז המנגנון הסיבתי כולו מאבד משמעות. אך אם מניחים שישנה סיבה ראשונה, נשאלת השאלה מה הסיבה שהסיבה הראשונה היא דווקא כך ולא אחרת. מכיוון שהסיבה הראשונה יכולה הייתה להיות אחרת, הרי שהיא לא מחויבת המציאות, ולכן היא אקראית במהותה.
מה מחויב המציאות?
אליעד מסביר שמחויב המציאות הוא מה שהיה לפני הסיבה הראשונה, שזהו האין, הכלום, ההיעדר, שבו אין כלום ואין סיבתיות או תוצאה. האין הוא הדבר היחיד שמחויב המציאות, אך בו אין כלום, ולכן אין משמעות לסיבתיות או אקראיות. כל דבר שהוא מעבר לכך יכול היה להיות אחרת, ולכן אינו מחויב, ולפיכך אקראי במהותו.
האם תהליך חד פעמי יכול להיות סיבתי?
לבסוף, אליעד מוסיף שאפילו תהליך אקראי לחלוטין, אם יחזור על עצמו מספיק פעמים, ייראה לנו כסיבתי. לעומת זאת, גם תהליך סיבתי אם הוא מתרחש רק פעם אחת, יכול להיראות כאקראי. כלומר, בסופו של דבר, אקראיות וסיבתיות הן שתי פנים של אותו מטבע והן אינן באמת נפרדות זו מזו. כל הבדל ביניהן הוא הבדל בתפיסת האדם ולא הבדל אמיתי.
אליעד מסכם ומדגיש שבמציאות יש גם אקראיות וגם סיבתיות, אך מצד האמת העמוקה ביותר, אקראיות וסיבתיות הן למעשה דבר אחד בלבד.
- האם הכל אקראי?
- מהי הסיבה הראשונה?
- האם יש קשר בין סיבה לתוצאה?
- האם אקראיות היא אשליה?
- מהו מחויב המציאות?
- האם אירועים סיבתיים הם בעצם אקראיים?
הפעם אני רוצה לדבר על הנושא של אקראיות וסיבתיות
והשאלה האם במציאות שלנו הכל אקראי, או סיבתי
ולכאורה, יש בעולמנו גם דברים אקראיים, וגם עם סיבה, עם סדר ותוצאה.
ואקראי, אם נזרוק כמה פעמים קובייה הקובייה תיפול על מספר אקראי
אבל מי שיסתכל לעומק, יראה שיש חוסר בהבנה בסיסי
האדם חושב שיש סיבה אם יש לו סיבה הוא יסביר למה הסיבה
ואם הקובייה תיפול באופן אקראי, אז הוא יגיד שזה אקראי
ואולי יש כן חוקיות מסוימת שמחליטה באיזה מספר הקובייה תיפול, יש אנרגיה מסוימת שמחליטה באיזה מספר תיפול הקובייה
והאם זה שהאדם לא מבין איך דברים עובדים, זה אומר שזה אקראי?
ולהפך, האם בגלל שאתה חושב שיש סיבה מסוימת, האם זה מחייב שזה נכון.
גם הסיבה הראשונה, יתכן שהכל התחיל באופן אקראי, אז אי אפשר להגיד שהוא סיבתי.
גם אם שורפים נייר, האם הנייר נשרף בגלל האש
או שראית את זה כל כך הרבה פעמים, אז אתה מקשר את האש לשריפת הנייר
ייחסת לזה סיבתיות.
ואתן דוגמה מסוימת, יכול להיות שהמציאות מתרחשת אין סוף זמן
ובציר הזמן כל הזמן מתרחשת אירוע אחר מסך כל המצבים, ומה שנראה כזהה באירועים אנו רואים כסיבתי, ומה שאין לו זהות, נראה כאקראי.
ויש נקודה לבדיקה, אם הכל מלכתחילה היה אקראי, אז הכל ממילא אקראי
ואתן עוד נקודה למחשבה, האם סיבה שגוררת אחריה תוצאה, האם הסיבה מחייבת את התוצאה להיות כפי מה שהיא.
יש שתי אפשרויות, כן מוכרח, או לא מוכרח שתהיה תוצאה.
ואם זה לא מחייב, זה אקראי לא יותר מאשר סיבתי.
ושום רגע קודם לא מחייב את הרגע הבא, זה שהדליקו עכשיו אש, או מעשה משהו
זה לא מחייב את התוצאה, זה לא מחייב את הרגע הבא.
ומה בעצם הקשר שיש בין הרגעים השונים בציר הזמן, האם הוא מחייב או לא מחייב?
ועכשיו אני אתן, עוד נקודה, או שהכל סיבתי, או הכל אקראי
וצריך להסתכל לעומק לגבי הסיבה והתוצאה, ולגבי האירועים השונים שעל ציר הזמן.
ואתן נקודה פשוטה נוספת בנוגע לאקראיות וסיבתיות
האם יש סיבה שהתהליך הוא אקראי דווקא בצורה הזאת, ואם יש סיבה למה האקראיות היא דווקא כך, ממילא זה אומר שהאקראיות היא סיבתית
ומהצד ההפוך, מה הסיבה שדבר הוא כך ולא אחרת, ואם אין סיבה שהוא כך, אז אין סיבה
וזה אומר שהכל אקראי, וסיבתי.
האם יש סיבה שהדברים אקראיים?
וצריך לבדוק מה הסיבה של הסיבה?
ובסופו של דבר נגיע לנקודת התחלה
כי אם אין סיבה ראשונה, אז אין סיבתיות, ואין משמעות למה שמניע את כל התהליך
ובהנחה שיש סיבה ראשונה, נשאל, מה הסיבה שהסיבה הראשונה היא דווקא כזאת ולא אחרת?
ומהי אותה סיבה ראשונה, מה מקור החוזק שלה? ומי שיתבונן, הסיבה הראשונה היא לא מחויבת המציאות, כי היא היתה יכולה להיות אחרת
ומחויב המציאות, הוא מה שהיה לפני הכל, האין, ובאין אין כלום, אין סיבה ותוצאה.
ואם נעשה מספיק פעמים תהליך אקראי כמו זריקת קוביות, זה יכול להראות לנו כסיבתי
וכך להפך גם תהליך סיבתי חד פעמי נגדיר אותו כאקראי, כי זה חזר רק פעם אחת.
ובמציאות יש גם אקראיות, וגם סיבתיות
ומצד האמת, אקראיות וסיבתיות, הן דבר אחד.
והשאלה האם במציאות שלנו הכל אקראי, או סיבתי
ולכאורה, יש בעולמנו גם דברים אקראיים, וגם עם סיבה, עם סדר ותוצאה.
ואקראי, אם נזרוק כמה פעמים קובייה הקובייה תיפול על מספר אקראי
אבל מי שיסתכל לעומק, יראה שיש חוסר בהבנה בסיסי
האדם חושב שיש סיבה אם יש לו סיבה הוא יסביר למה הסיבה
ואם הקובייה תיפול באופן אקראי, אז הוא יגיד שזה אקראי
ואולי יש כן חוקיות מסוימת שמחליטה באיזה מספר הקובייה תיפול, יש אנרגיה מסוימת שמחליטה באיזה מספר תיפול הקובייה
והאם זה שהאדם לא מבין איך דברים עובדים, זה אומר שזה אקראי?
ולהפך, האם בגלל שאתה חושב שיש סיבה מסוימת, האם זה מחייב שזה נכון.
גם הסיבה הראשונה, יתכן שהכל התחיל באופן אקראי, אז אי אפשר להגיד שהוא סיבתי.
גם אם שורפים נייר, האם הנייר נשרף בגלל האש
או שראית את זה כל כך הרבה פעמים, אז אתה מקשר את האש לשריפת הנייר
ייחסת לזה סיבתיות.
ואתן דוגמה מסוימת, יכול להיות שהמציאות מתרחשת אין סוף זמן
ובציר הזמן כל הזמן מתרחשת אירוע אחר מסך כל המצבים, ומה שנראה כזהה באירועים אנו רואים כסיבתי, ומה שאין לו זהות, נראה כאקראי.
ויש נקודה לבדיקה, אם הכל מלכתחילה היה אקראי, אז הכל ממילא אקראי
ואתן עוד נקודה למחשבה, האם סיבה שגוררת אחריה תוצאה, האם הסיבה מחייבת את התוצאה להיות כפי מה שהיא.
יש שתי אפשרויות, כן מוכרח, או לא מוכרח שתהיה תוצאה.
ואם זה לא מחייב, זה אקראי לא יותר מאשר סיבתי.
ושום רגע קודם לא מחייב את הרגע הבא, זה שהדליקו עכשיו אש, או מעשה משהו
זה לא מחייב את התוצאה, זה לא מחייב את הרגע הבא.
ומה בעצם הקשר שיש בין הרגעים השונים בציר הזמן, האם הוא מחייב או לא מחייב?
ועכשיו אני אתן, עוד נקודה, או שהכל סיבתי, או הכל אקראי
וצריך להסתכל לעומק לגבי הסיבה והתוצאה, ולגבי האירועים השונים שעל ציר הזמן.
ואתן נקודה פשוטה נוספת בנוגע לאקראיות וסיבתיות
האם יש סיבה שהתהליך הוא אקראי דווקא בצורה הזאת, ואם יש סיבה למה האקראיות היא דווקא כך, ממילא זה אומר שהאקראיות היא סיבתית
ומהצד ההפוך, מה הסיבה שדבר הוא כך ולא אחרת, ואם אין סיבה שהוא כך, אז אין סיבה
וזה אומר שהכל אקראי, וסיבתי.
האם יש סיבה שהדברים אקראיים?
וצריך לבדוק מה הסיבה של הסיבה?
ובסופו של דבר נגיע לנקודת התחלה
כי אם אין סיבה ראשונה, אז אין סיבתיות, ואין משמעות למה שמניע את כל התהליך
ובהנחה שיש סיבה ראשונה, נשאל, מה הסיבה שהסיבה הראשונה היא דווקא כזאת ולא אחרת?
ומהי אותה סיבה ראשונה, מה מקור החוזק שלה? ומי שיתבונן, הסיבה הראשונה היא לא מחויבת המציאות, כי היא היתה יכולה להיות אחרת
ומחויב המציאות, הוא מה שהיה לפני הכל, האין, ובאין אין כלום, אין סיבה ותוצאה.
ואם נעשה מספיק פעמים תהליך אקראי כמו זריקת קוביות, זה יכול להראות לנו כסיבתי
וכך להפך גם תהליך סיבתי חד פעמי נגדיר אותו כאקראי, כי זה חזר רק פעם אחת.
ובמציאות יש גם אקראיות, וגם סיבתיות
ומצד האמת, אקראיות וסיבתיות, הן דבר אחד.
050-3331-331