...ומי שעושה עבירות, דהיינו, מפרש את המציאות בצורה שגויה, הוא מקבל את עונשו בזמן אמת, תוך כדי זה שהוא מפרש אותה בצורה שגויה. וככל שהאדם מפרש את המציאות, בצורה של יותר נפרדות, כך רע לו יותר. ומי שהוא צדיק אמיתי שעושה רק מצוות כל הזמן, הוא מבין ומפרש את המציאות, לפי מה שהיא באמת. ואז הוא מקבל את השכר שלו, בזמן אמת, תוך כדי זה שהוא מבין את המציאות. כי גן עדן וגיהנום, הם בתוך הלב של האדם. ואצל אחד, העולם הזה הוא הגיהנום, ואצל האחר, הוא הגן עדן. והכל תלוי בהבנה של האדם. כי הרגש, תלוי בהבנה. וכאשר האדם מבין טוב יותר, שהכל אחד, כך טוב לו יותר וכולי. ועל האדם לדעת, שהעולם, הוא לא הפקר, מצד האדם עצמו. כי מצד המציאות, העולם הזה, הוא כולו הפקר ממש, ואיש הישר בעיניו יעשה. כי אלו הכל צורות של המציאות. והמציאות טוב לה, עם כל צורה שהיא. אבל מצד האדם עצמו, העולם הוא לא הפקר. ומי שלא מבין את המציאות נכון, רע לו, ולהפך. ולפעמים נדמה לאדם שהוא מבין את המציאות, ואעפכ רע לו. או שנדמה שיש מישהו, שנראה שהוא לא מבין את המציאות, ואעפכ נראה שטוב לו בתוכו (כי החיצוני, הוא כולו שקר כמובן). והכל, הוא לפי כמה שהאדם קרוב......
ההמשך, בספר...