...גם תוך כדי השינה שלו, כאשר הוא ישן ונמצא בתוך החלום של עצמו. כי יש אנשים רבים שנדמה להם שהם מודעים לעצמם. אבל כאשר הם ישנים, אז בתוך השינה שלהם, בשעת החלום שלהם, רמת המודעות העצמית שלהם יורדת. ובתוך השינה, האדם לא מודע לעצמו, והוא לא מתייחס אל המציאות, בדיוק כפי מה שהוא מתייחס אליה, כאשר הוא במצב של עירנות. וזה סימן לאדם שידע שהוא רחוק משלמות המודעות העצמית, כאשר האדם בשעת החלום, לא נמצא באותה רמת ריכוז ממש, שבה הוא נמצא כאשר הוא ער. כי אצל החכם האמיתי, אצלו אין שום חילוק בין החלום לבין המציאות. ואצלו הוא מודע לעצמו תמיד, והוא מתייחס למציאות ואל החלום, בדיוק באותה הצורה ממש. כי מצד האמת, אין שום חילוק כלשהו, בין חלום לבין מציאות, כי הכל זה אחד ממש. וכאשר האדם לא באמת מודע לעצמו בידיעה פנימית אמיתית, וכאשר הוא עדיין, מלא בתוכו בטעויות, אז כל הטעויות של האדם, יוצאות החוצה כאשר הוא ישן. וגם בגלל זה, הרבה אנשים רוחניים, לא אוהבים לישון. משום שבשעת השינה, הם מגלים כמה הם טועים וצבועים, כי בשעת השינה, כל המחשבות הרעות שלהם, יוצאות החוצה וכולי. ואצל המון העם, אצלם השינה נתפשת כבזבוז זמן, וכדבר......
ההמשך, בספר...