...הרע, אבל כאשר בוחנים את העניין מנקודת מבט, שקודמת להפרדה שבין הטוב לבין הרע, מנקודת המבט הזאת, אין שום סיבה מוצדקת, לכך שיהיה רע, כדי לעשות טוב. וזה משום, שהמציאות שלנו היא אין סופית, עם פוטנציאל ואפשרויות אין סופיות. והטועים חושבים, שצריך שיהיה רע, כדי שיהיה אחכ טוב. והם לא מבינים, שאם תכלית הרע, הייתה כדי לעשות טוב, הרי שממילא היה תמיד רק טוב. כי אם התכלית הסופית היא, שיהיה לאדם טוב, הרי שהמציאות יכולה לעשות כך, שהאדם ירגיש תמיד טוב, גם בלי ההקדמה של הרע. ויש כאן כמה נקודות להתבוננות. והנקודה הראשונה היא, שכנל צריך לזכור, שרק עכשיו האדם מכיר את ערך הטוב בגלל הרע, אבל באותה המידה ממש, הייתה יכולה להיות מציאות, שבה יהיה רק טוב תמיד, בלי שום רע כלל, ושהאדם כן יוכל להעריך את הטוב, גם בלי רע כלל. והנקודה השנייה היא, שרק כוח מוגבל, עושה דבר אחד, למען תכלית אחרת. ומנקודת המבט של שורש המציאות, ששם אין שום הגבלה כלל, מנקודת המבט הזאת, שום דבר לא נעשה למען מטרה אחרת. כי רק המוגבל, צריך להשתמש באמצעי, כדי להשיג מטרה אחרת, בזמן אחר. אבל זה שאינו מוגבל, דהיינו, הכוח שמניע את הכל, הוא יכול בכל רגע......
ההמשך, בספר...