...הרצון, ולא את צורת הרצון, ולא את התוצאה של צורת הרצון. וכאשר האדם מתבונן על האני שלו, נדמה לו שזאת ישות שאינה מורכבת כלל. אך לא כך הוא, כי גם האני של האדם, הוא ישות מורכבת. והסימן לדעת, האם הישות מורכבת או לא, היא על ידי זה שהאדם בודק, האם קיימת ישות נוספת שונה או מנוגדת לישות עצמה. כי כמו שקיים האני, כך קיים גם מה שאינו אני. ואם האני היה המצוי הראשון, שממהותו קיימים כל הדברים כולם, הרי שלא היה כל קיום למה שאינו אני. ואם קיים מה שאינו אני, הרי שהאני הוא ישות מורכבת. שהצורה היא האני, כמו גם הצורה של מה שאינו אני, והמהות, היא דבר אחר לגמרי. והמהות של האני, היא היש עצמו כישות, ללא כל צורה. כי יכולה להיות ישות שאינה אני, אבל לא יכולה להיות ישות של אני, בלי שתהיה קיימת ישות כלשהי. דהיינו, האני הוא צורה של יש / של משהו שישנו. ויכול להיות משהו ישנו, שהוא אינו אני, אבל לא יכול להיות אני, בלי שיהיה קיים משהו שישנו. ולכן, האני הוא רק צורה, של משהו שישנו, והמהות, היא הישות של היש עצמו. ומי שרוצה להבין את עצמו ואת רצונו, הוא מוכרח להבין את מהות מה שישנו. וכבר עכשיו ניתן להבין, שמה שישנו הוא בעצם האין......
ההמשך, בספר...