...שקיימת אפשרות שיהיה רק טוב אמיתי באמת, בלי שום רע כלל, לא לפניו בדרך אליו וגם לא אחריו וכולי. והמציאות, היא טובה באמת. והאדם יכול להיות מאושר באמת, בלי לסבול כלל. ולא זו אף זו, אלא, כל מי שנהנה מהחיים, אבל גם סובל קצת אפילו לפעמים רחוקות, הרי שמצד האמת הוא תמיד סובל, וכל ההנאה שלו, היא הנאה מזויפת. כי יש טוב אמיתי, שהוא אינו תלוי בדבר. וקיומו הוא מצד עצמו. כי כאשר הכל אחד, אין שום רע כלל, ויש רק טוב אמיתי, שאינו תלוי בצורה כלשהי. וכל הטוב שבעולם שקיים כנפרדות מהרע, הוא כולו טוב שקרי, שגורם לאדם רק לסבל. כי מי שרוצה טוב שקרי, סובל. כי האדם סובל, רק בגלל שהוא רוצה להרגיש טוב. והטוב האמיתי, ברגע שהאדם משיג אותו, דהיינו, ברגע שהאדם מבין שהכל מושלם, ואז אצלו הצורה של הטוב והרע, הופכת להיות צורה אחת ממש, אז ממילא הרצון של האדם להרגיש טוב, הרצון הזה מתבטל, והאדם מרגיש טוב אמיתי בשלמות. אבל ברגע שהאדם רודף אחרי טוב שקרי, אז גם כאשר הוא משיג אותו, עדיין תמיד נשאר הרצון של האדם להרגיש טוב, שהוא בעצם גורם לאדם לסבול. וכל זמן שהאדם מטעה את עצמו, שהרע הוא לא באמת ככ רע, כי יש בו גם צדדים טובים, אז......
ההמשך, בספר...