שאלות על אלוהים, תלונות על המציאות, לקיחת אחריות, פיצול אישיות, מי באמת אחראי לכל מה שקורה בעולם? הפעם אני רוצה לדבר על תלונות לאלוהים, אנשים מתלוננים, למה אלוהים עושה ככה, למה ככה? ומי שאינו מכיר בקיומו של אלוהים, מתלונן על המציאות, למה המציאות היא כזו, למה היא לא אחרת? וכל אחד מתלונן תלונות אחרות. וכרגע אני אסביר ואתן נקודה למחשבה, בנושא של לקית אחריות, ומה זה אומר? כל מה שאני מדבר עשיו על אלוהים, אני מתכוון בעצם לסיבה שהדברים הם כפי מה שהם! וזה יכול להיקרא אלוהים / גורל / עולם... אדם צריך להבין שכל תלומה שיש לו על המציאות, הוא בעצם מתלונן על עצמו!!! מה ז"א? נאמר שאדם רצחו לו את ... עכשיו מה זה לקחת אחריות אמיתית, מי שיתבונן פנימה, יגלה בעצם שהאני האמיתי שלו, זו בעצם המציאות! זה אלוהים!! זה דומה לאדם שנמצא בתוך חלום, חולם שרוצחים לו את הילדים, בחורה חולמת שאונסים אותה, מי אחראי לכך שבחלום מתעללים ... היה במחשבה צלולה, היה מבין ואומר רגע.. אבל עכשיו מה שקורה לי זה כי אני רוצה, למה אני רוצה זו כבר שאלה אחרת, אבל שורה תחתונה, כל מה שקורה לך בתוך חלום, זה בעצם כי אתה רוצה שזה יקרה. כל מה שקורה לך כולל כל דבר, זו בעצם ... זה. אבל כל האנשים בעולם סובלים מפיצול אישיות, והכוונה שיש בתוך האדם, יש כמה ישויות שונות: יש בתוכו אלוהים, מצד נוסף הוא זה שברא את אלוהים, שזו פרספקטיבה גדולה יותר שבה הבורא והנברא הם אחד, יש פרספקטיבה נמוכה יותר שיש בורא ויש נברא, ויש פרספקטיבה עוד יותר נמוכה שבה יש את הנברא. עכשיו, כאשר האדם אומר את המילה אני, מצד האמת אם יש לו שכל, הוא אמור לחוות את 3 הישויות האלו, הנ"ל. גם שהבורא והנברא הם אחד שזה נקרא אחדות מוחלטת, גם אמור לחוות שהוא בעצם אלוהים והוא רוצה את כל המציאות, וגם לחוות שהוא הגוף הגשמי, התודעה המצומצמת שנמצאת בתוך גוף. העניין שאנשים סובלים מפיצול אישיות, ומפצלים את הישויות האלו, ואומרים: לא!! אלוהים זה שם! אני זה כאן! זה נקרא לסבול מפיצול אישיות. ולכן שקורה לאדם משהו רע, הוא צריך להבין שהוא האחראי האמיתי למה שקורה, ה"אני" האמיתי הוא שאחראי. עכשיו, כאשר אדם מתלונן על אלוהים ואומר תראו איזה אלוהים רשע זה איזו מציאות רעה, האדם צריך לדעת שהוא שונא את עצמו. אני לא אומר אם זה טוב או לא שאדם שונא את עצמו, יכול להיות ... אלא גם שהתודעה העצמית שלו היא לא בשליטתו, כי גם התודעה שלו היא ביטוי של משהו אחר, זה כמו היד מגלה שהקיום שלה תלוי במשהו אחר, היא בכלל לא תלויה בעצמה, ומה שקורה לאדם אחר כך, שהוא מבין שהאני האמיתי שלו זו בכלל הישות הראשונה, ... שהאדם מבין את זה, אז כל מה שהוא שאל את עצמו, למה אני רוצה את זה? ולמה אני רוצה את זה? עכשיו הוא בעצם שואל את זה על המציאות, הוא לא שואל את זה על המציאות כנפרדת, או למה אלוהים ברא את העולם כנפרד, אלא הוא שואל את זה על עצמו מפרספקטיבה שהוא עצמו אלוהים, וכאשר הוא שואל את זה, הוא מגלה את מי שברא את אלוהים, ז"א הוא מגלה את הפרספקטיבה שהכל אחד, ואז אין שאלה למה ברא, מי ברא וכולי וכולי, וזה עניין אחר כבר מה היא אותה פרספקטיבה. שורה תחתונה המסר הוא פשוט, דע לך, שכל תלונה ותלונה שיש לך על המציאות או על אלוהים אתה בעצם מתלונן על עצמך, כל דבר שקורה בעולם זה בגללך! קח אחריות, תפסיק לסבול מפיצול אישיות, אל תתכחש לכך שאתה כמה ... ועל ידי שהאדם משתמש בשכל שלו, ומתבונן בכל דבר מה הסיבה? מה מניע את הדבר הזה? בסופו של דבר על די השאלות האלו שמעמיקות פנימה, על ידי זה האדם מתרפא מפיצול האישיות שלו, ז"א הוא חווה את כל הישויות שלו כישות אחת, ואז הוא חי ...

... לשאלות קיומיות - מה יותר חשוב להבין? תשובות לשאלות קיומיות - מה חשוב יותר להבין? הפעם אני רוצה לתת נקודה למחשבה, עבור אלו ששואלים שאלות קיומיות מה זה העולם? מי החליט מה זה טוב או רע, איך נוצר בכלל העולם וכו'. וקודם כל על האדם להבין את עצמו, איך הוא יכול להבין את העולם אם הוא בכלל לא מבין את עצמו. וכל השאלות הפילוסופיות האלו טובות לאחר שהאדם יבין את עצמו. וכשיבין את עצמו בשלמות, יבין ממילא את העולם. והכוונה להבין את עצמו בשלמות זה ... אפילו להבין יותר. וזה אומר שלא יהיו לו יותר שאלות על עצמו. ומה שתבין לגבי עצמך, תבין לגבי העולם. ומי ששואל מי יצר? האם יצר? איך נוצר? ועל האדם להבין קודם כל את הרצונות שלו, למה הוא רוצה בכלל את הרצונות שלו זה ייתן לאדם באמת להבין ... להרגיש טוב! אבל הרצון להרגיש טוב הוא רצון כללי, ולא תשובה לשאלה למה אתה רוצה את הרצונות שלך? לדוגמא: הלכת לארון לבחור חולצה, בחרת דווקא את החולצה הירוקה האדם ייתן סיבות ... ומהו העולם ואם יבין את עצמו עד הסוף, לא תהיה שאלה.