... עובדת משום שהיא מבוססת על מנגנון של מניעת עונג וסיפוק עצמי, מה שדוחף את האדם להתאמץ יותר על מנת לפתור את השאלה או להגיע למטרה שהגדיר לעצמו. כאשר יש לך תגמול שאתה רוצה לקבל, והגבלת אותו בתנאי מסוים, זה מייצר אצלך דחף טבעי ומוטיבציה מוגברת לעמוד במשימה או לפתור את השאלה. זוהי סוג של מניפולציה עצמית חיובית, שעוזרת לך להתמקד ולהתקדם לעבר המטרות שלך. איך רבי נחמן השתמש ... רצון להתגבר על מכשולי הגוף ולהגיע להבנה רוחנית גבוהה יותר. האם עינוי הגוף הוא באמת הדרך הנכונה להתגבר על בעיות רוחניות? אליעד מסביר שלמרות הגישה הקיצונית של רבי נחמן, הגוף עצמו אינו הבעיה האמיתית, ולכן אין צורך לענות את הגוף בצורה קיצונית כל כך. הבעיה האמיתית, לפי אליעד, נמצאת דווקא בראש, בתודעה וברצון. במקום להילחם בגוף בצורה הרסנית, עדיף לשים דגש על שינוי התפיסה והמחשבות. הענישה העצמית אמורה להיות יותר עדינה ופחות קיצונית, ובכך לעזור לך להבין מה באמת חשוב לך בחיים ואיך לפתור בעיות אמיתיות. דוגמאות נוספות לענישה עצמית יומיומית אליעד מציע דרכים נוספות ופשוטות יותר ליישם ענישה עצמית יומיומית, למשל, אם אדם ...

... על בדיקה מדויקת של קשרים סיבתיים? אליעד מסכם ואומר שדיוק בבדיקת סיבתיות יביא להבנה עמוקה יותר של החיים, יעזור בפתרון בעיות, ואף יוביל לאושר גדול יותר. ככל שהאדם בודק יותר לעומק, הוא מבין טוב יותר מה באמת מניע אותו, מה ...

... בלי לעשות רע, לחנך מתוך אהבה, חינוך מתוך אהבה, הורים מתעללים, הילד הפנימי, להאשים את ההורים, איך לגדל ילדים? בעיות התנהגות אצל ילדים - חלק 1 איך לחנך ילדים בלי לעשות להם רע? אליעד כהן מסביר לעומק את המושג ... להורים יש אחריות מוחלטת על מצב הילד בבגרותו? אליעד כהן מסביר שטרנד נפוץ היום הוא להאשים את ההורים בכל הבעיות שיש לאדם בבגרותו. אנשים אומרים לעצמם: רע לי כי ההורים שלי התעללו בי, כי פגעו בי, כי השפילו אותי. ... עם המציאות ולחנך את עצמו. איך לחנך ילדים לפי רבי נחמן מברסלב? האם מותר לחנך ילדים מתוך כפייה? איך להתמודד עם בעיות התנהגות של ילדים? מהי תסמונת הילד המוכה? האם להאשים את ההורים בבעיות שלי? מה זה הילד הפנימי?

לטפל בשורש הבעיה, לטפל בסימפטומים, גישות טיפוליות, המלחמה בחמאס, איך לפתור בעיות? איך לוודא שבעיה לא תחזור על עצמה? איך לשנות הרגלים? המלחמה בטרור, הפסקת אש זמנית, למה הבעיה חוזרת על עצמה? פוליטיקה למה בעיות חוזרות על עצמן למרות הטיפול? אליעד כהן מסביר בהרצאתו מדוע בעיות נוטות לחזור על עצמן שוב ושוב, למרות הטיפול המתמשך שניתן להן. הוא מדגיש שהבעיה העיקרית היא שרוב האנשים, כמו גם מדינות וארגונים שונים, מתמקדים בטיפול בסימפטומים של הבעיה במקום בשורש שלה. כאשר מטפלים רק בסימפטומים, הבעיה עצמה ממשיכה להתקיים מתחת לפני השטח, ולכן היא תמיד תחזור בצורות שונות ומגוונות. מה ההבדל בין טיפול בשורש הבעיה לטיפול בסימפטומים בלבד? אליעד מסביר באופן מפורט שכדי לפתור בעיה באמת, יש לחקור ולמצוא את הסיבה העמוקה לקיומה, כלומר, לטפל בשורש שלה. מנגד, טיפול בסימפטומים בלבד משמעותו להתמודד עם התוצאות החיצוניות של הבעיה, כמו תופעות לוואי או כאבים זמניים, מבלי לפתור את הבעיה עצמה. הוא נותן דוגמאות רבות לכך: דוגמה ממכת מצרים: אלוהים ביקש מפרעה לשלוח את בני ישראל, אך פרעה סירב. במקום לפתור את הבעיה מיד, פרעה חיכה שיתחילו המכות, ולאחר מכן גם חווה פיצויים כספיים והרס המדינה שלו. בסוף הוא נאלץ לעשות בדיוק ... קיבל גם את המכות, גם נאלץ לאכול את הדגים המקולקלים, וגם שילם את המחיר כולו. שוב, חוסר טיפול בשורש הבעיה יצר יותר נזק מאשר תועלת. דוגמה פוליטית מובהקת היא הסכסוך בין ישראל לחמאס. אליעד כהן מדגים כיצד ישראל שוב ושוב מתעלמת מהשורש האמיתי של הבעיה - הסכסוך עצמו - ובמקום זאת מנסה להתמודד עם סימפטומים כגון עפיפוני תבערה, רקטות או מנהרות טרור. כך הבעיה חוזרת ומחריפה שוב ושוב, כאשר כל הפסקת אש היא בעצם זמן התארגנות של חמאס לסבב הבא, בו הם חוזרים עם טקטיקות חדשות, כמו יונים חמושות או פיתוחים יצירתיים אחרים של טרור. מדוע אנשים ומדינות מחכים לרגע האחרון לטפל בבעיה? אליעד מסביר שאנשים וגם מדינות נוטים לחכות שהבעיה תחמיר לפני שהם מוכנים לפעול. הם אומרים לעצמם מה, בגלל עפיפון נצא למלחמה?, ומחכים עד שהמצב יחמיר עד כדי ... אז הם מוכנים לפעול, אבל בשלב זה הנזק כבר נעשה והמחיר שהם משלמים כבד בהרבה מאשר אם היו מטפלים בבעיה מיד. הוא ממחיש זאת בעזרת דוגמאות של התדרדרות ביטחונית בין ישראל לחמאס, כאשר כל דחייה בטיפול מעמיקה את הנזק ... של חמאס וישראל נראית לנו טיפשית, אך הוא מציין כי כל אדם עושה זאת ברמה האישית שלו. אנשים מתעלמים מבעיות קטנות כמו חרדה או מחשבה מציקה, מדחיקים אותן ולא מטפלים בהן, עד שהן גדלות והופכות לבעיות קשות ועמוקות יותר. כך גם האדם וגם המדינות סובלים פי כמה וכמה מאשר אם היו מטפלים בבעיה בשלב מוקדם. מה הדרך הנכונה לפתור בעיות באופן יסודי? אליעד מסביר שהדרך הנכונה היא קודם כל לזהות ולהבין את הבעיה לעומקה. במקום לברוח לסימפטומים, יש לשבת עם עצמך (או עם מומחה) ולחקור מה באמת יוצר את הבעיה, להבין מדוע היא קיימת ומה השורש שלה. רק כאשר הבעיה נפתרת מהשורש, ניתן להבטיח שהיא לא תחזור. הוא מסביר שכך גם ניתן להימנע מסבל מיותר, עיכובים, פגיעות נפשיות ופיזיות, בזבוז זמן וכסף, ולמעשה למנוע לחלוטין את הופעתה מחדש של הבעיה בעתיד. למה חשוב לפתור את הבעיה עכשיו ולא לדחות אותה? אליעד כהן מדגיש שממילא בסוף נהיה חייבים לפתור את הבעיה. אם לא עכשיו, בשלב מאוחר יותר, כשהמצב יחמיר וכשהמחיר כבר יהיה כבד. לכן עדיף להתמודד עם הבעיה כאשר היא עדיין קטנה ומנוהלת, במקום לחכות שהיא תגדל ותחמיר לממדים שקשה להתמודד איתם. הוא מדגים זאת במפורש על בעיות רגשיות וחרדות, שבהתחלה הן קטנות ונוחות לטיפול, אך בהמשך מתעצמות עד כדי צורך בטיפולים עמוקים ומורכבים יותר. אליעד מסיים בהדגשה שכל מי שלא מטפל בשורש הבעיה בהכרח יסבול, ובסופו של דבר ייאלץ להתמודד איתה בכל מקרה, כאשר ההבדל היחיד הוא המחיר שישלם על ההתמודדות המאוחרת הזו. איך לטפל בשורש הבעיה? למה בעיות חוזרות על עצמן? הפסקת אש עם חמאס איך לשנות הרגלים? סימפטומים לעומת שורש הבעיה למה אנשים דוחים טיפול בבעיות?

... לי להרגיש בעל ערך עצמי? אליעד מדגיש שהשאלות האלו מתאימות לא רק למקרים של זוגיות ופרידה, אלא גם לכל בעיה רגשית אחרת בחיים. לדוגמה: למה רע לי לבד ולמה טוב לי עם חברים? למה רע לי כשאני לא מעשן ... לא מרגיש משמעות, והאם באמת מוכרח להיות כך. בכך מתבצע תהליך של חקירה עמוקה יותר, המאפשר לאדם להבין את הבעיה בשורשה ולטפל בה בצורה יעילה יותר. מדוע עדיף לחקור את תחושת הרע ולא את תחושת הטוב? אליעד מסביר שהשאלה ... שרע לו בלעדיה, לא יהיה כבר צורך לבדוק את הצד השני של למה טוב לי איתה. זאת משום שאם הבעיה הבסיסית תיפתר, תחושת הטוב שנובעת מהתלות באדם השני תאבד מחשיבותה. לעומת זאת, אם האדם מתמקד רק בשאלה למה טוב לו עם מישהו או משהו, גם אם יבין את זה לעומק, עדיין הבעיה המקורית לא תיפתר, והתחושה הרעה עדיין תישאר כשהוא יהיה לבד. לדוגמה, אם אדם יבין שחבריו נותנים לו משמעות, הוא לא פותר את השאלה מה לעשות כשהם אינם, ולכן הבעיה תישאר בעינה. מה הדרך המעשית ליישם את הניתוח הזה? אליעד מציע דרך ברורה ליישום התהליך: לשאול במפורש את שתי ... את התשובות ולשאול: האם זה הכרחי? האם אפשר לשנות את זה?. להתמקד במיוחד בשאלה למה רע לי? כדי להגיע לפתרון השורשי. הוא מסביר שהתהליך לא תמיד פשוט. בדרך כלל החקירה של השאלה למה רע לי? תהיה קשה ומורכבת יותר, אך דווקא היא זאת שתאפשר את השחרור האמיתי והיסודי ביותר מהבעיה הרגשית. האם החקירה הזאת קלה או קשה? אליעד מדגיש שמניסיונו, חקירת השאלה למה רע לי? היא בדרך כלל קשה ... לי?. עם זאת, הוא מציין שזו הדרך היעילה ביותר, מפני שרק בירור מעמיק ומדויק של הסיבה לרגש השלילי יוביל לפתרון אמיתי, יציב וארוך טווח. לסיכום, הדרך האפקטיבית ביותר להיפטר מתחושות של געגוע, תלות רגשית, בדידות או חוסר משמעות, היא להעמיק ולהבין למה בדיוק רע לך בלעדי הדבר שאתה מתגעגע אליו, ולבדוק האם אפשר לשנות או לפתור את הסיבה הזו מהשורש. איך להפסיק להתגעגע לאקסית? איך להתמודד עם בדידות? איך להפסיק לרצות שיאהבו אותי? איך להיגמל ... טוב לו איתה כי היא מעניקה לו תחושת ערך. הבנת ההבדל בין שתי התשובות תסייע בחקירת המקור הרגשי של הבעיה. כיצד להעמיק בניתוח הרגשי? לאחר שמוצאים תשובה לשאלות הבסיסיות, יש להמשיך ולחקור לעומק: - מדוע אני מרגיש חסר ערך ... רעב? ולמה טוב לי כשאני אוכל? למה חשוב יותר לחקור את תחושת הרע מאשר את תחושת הטוב? כאשר רוצים לפתור בעיה רגשית ולצאת ממנה, עדיף להתמקד בשאלה למה רע לי? ולא בשאלה למה טוב לי?. הסיבה לכך היא שאם נבין ... רק בשאלה למה טוב לי עם חברים?, הוא עשוי לגלות שהם מעניקים לו משמעות, אך זה לא פותר את הבעיה הבסיסית - מה הוא עושה כשהם אינם. איך ליישם את השיטה בפועל? 1. שואלים למה רע לי בלי משהו, ... האם זה הכרחי? האם אפשר לשנות את זה? 3. מתמקדים בעיקר בלמה רע לי? כי זו השאלה שתעזור לנו לפתור את הבעיה מהשורש. האם זה קל? בדרך כלל, חקירה של למה רע לי? קשה יותר מחקירת למה טוב לי?, אך היא ...

... חיסרון היתרון הזה ממלא אצלי, ולהעמיק בו. לשאול האם ההתמכרות באמת פותרת את החיסרון. לשאול אם יש דרכים אחרות לפתור את החיסרון באופן טוב יותר ויעיל יותר. לדוגמה, אם אדם לחוץ בעבודה כי הוא חושש מפיטורים, הסיגריה לא באמת פותרת לו את הבעיה. לכן עליו למצוא דרכים יעילות יותר לפתור את מקור הלחץ בעבודה. איך טכניקת עובדה או פירוש פותרת התמכרות? אליעד כהן מציע טכניקה פשוטה להפסקה אוטומטית של ... למה אני רוצה אותה ולכן אנשים אינטואיטיבית ילכו לאופציה של בא נחשוב על החסרונות ולא על היתרונות אבל זאת בעיה למה זאת בעיה כי אם יש לך יתרונות מסוימים ויש חסרונות אז זה נכון שאם יש יותר חסרונות מיתרונות אתה תפסיק את ... בדיוק הפוך על הפוך למה אתה רוצה לעשות את זה בא נבין למה אתה רוצה לעשות את זה כי הבעיה שלך היא בזה שאתה רוצה לעשות את זה. עכשיו שימו לב למשהו מעניין בן אדם בברירת מחדל שלו לא ... רוצה לדעת למה הוא עושה משהו הוא צריך לחשוב לעצמו נניח שהמשהו הזה לא היה מעולם בכלל מה הייתה הבעיה שלי אם בכלל מראש לא הייתי בתהליך הזה, לדוגמה בא נגיד נדבר על הבחורה נגיד אתה רוצה לדעת למה ... אני מרגיש בודד למה אני מרגיש בודד כי אני לבד למה אני לבד כי אני בלעדיה זה לופ אין בעיה בלעדיה אני מרגיש בודד עכשיו בא נחשוב מההתחלה אם לא היית מכיר אותה בכלל היית מרגיש בודד בכלל לא ... לא היית מעשן אף פעם נגיד שאף פעם לא התחלת לעשן נגיד תדמיין מציאות שאף פעם לא עישנת מה הבעיה שלך כאילו כרגע יש לך בעיה כי רוב האנשים כשהם יכנסו לשאול למה הם יביאו תשובות מהמצב הנוכחי הם יגידו אוקי בגלל שאני כבר מכור ... פעם מה היה לך רע מה חסר לך. ש: אין כלום ברשימה אז. אליעד: אם אין כלום אז אין בעיה אם זאת האמת אם היית אומר תקשיב אם לא הייתי מכיר אותה אין שום בעיה בכלל אם זאת באמת האמת אז תחשוב שלא הכרת אותה וזהו אבל זאת לא באמת האמת כי מראש אתה ... מעשן כי זה נגיד גורם לי מה נגיד חוץ ממשעמם? ש: להרגיש ביטחון בחברה. אליעד: להרגיש ביטחון בחברה אין בעיה אז למה אני לא מרגיש ביטחון בחברה, נגיד אני מהמר כי אני חושב שאם אני אהמר אז אני אהיה ... שאני בכלל רוצה להרגיש חופשי רוצה להרגיש רגוע מה הסיבה שאלה מספר שתיים האם באמת זה פותר לי את הבעיה, בן אדם עוד פעם נגיד היה מכור לעישון אז הוא אומר למה כי עישון מרגיע אותי אוקי אז שאלה ... נרגע אבל זה עוד פעם תשובה של המפגרים החכם שואלים אותו מה הלחץ שיש לך בעבודה מעמיקים לעומק אין בעיה אתה למה אתה מעשן כי אני לחוץ למה אתה לחוץ יש לי בעיות בעבודה מה הבעיות שיש לך בעבודה אני מפחד שיפטרו אותי באמת אתה מפחד שיפטרו אותך איזה עוד בעיות יש לך בעבודה אני מפחד שיפטרו אותי אני לא אוהב את השכר מביא רשימת בעיות, אוקי סבבה ובאמת אני מבין למה אתה לחוץ בוא עכשיו תסביר לי למה אתה מעשן וואלה אין היגיון בלעשן כי אם בן אדם באמת מבין את הבעיה אז מה קשור לעשן עכשיו כי אם אתה פורס רגע אני מפחד שיפרטו אותי וזה מה כשאתה שורף את העשן אז אתה לא תפחד שיפטרו אותך אם אתה באמת מבין מה הבעיה איך עזר לך הסיגריה בכלל איך זה פתר את הבעיה. עכשיו עוד פעם מי שמדבר במעורפל כי זה מרגיע אותי אני לא יודע למה אני לחוץ אז אני גם ... אבל בן אדם שאומר בוא נפתח רגע למה נגיד אתה מכור נגיד למתוק כי חברה שלך עזבה אותך אין בעיה וכשאני אוכל מתוק סבבה לי, אוקי עד כאן זה נשמע הגיוני בוא ניכנס לעומק היא עזבה אותך כן ומה הבעיה בזה בוא נפתח את זה מה הבעיה בזה כי עכשיו אני מפחד שאני אהיה לבד אני מפחד שאף אחת לא תאהב אותי כי זה וזה אוקי ... אחת כי אני בודד כי אין לי חברים, אוקי ובוא נפתח את זה אוקי ואיך העוגה פותרת לך את הבעיות האלה היא לא פותרת את הבעיות. זאת אומרת ברגע שמפתחים את הבעיה אז קודם כל לפעמים פותרים אותה כי אומרים וואלה אז בכלל אין לי בעיה מה אני צריך את זה אבל גם ברגע שפתחנו את הבעיה אז כשעוברים לשלב השני איך זה פותר לי את הבעיה נגיד למה אני מכור אליה כי היא גורמת לי להרגיש ערך אוקי ואם אני איתה אני מרגיש ערך זה ... אוהבת אותך אז מה אתה לא דפוק בזה ובזה אתה עדיין דפוק בזה ובזה כאילו איך זה פתר את הבעיה לא פתר את הבעיה, אוקי זאת אומרת אם פותרים אני מנסה לחדד פה משהו ברגע שלוקחים מצאנו מה היתרון שזה נותן ואז אנחנו ... שיש לך מפתחים את החיסרון מדברים עליו אז פתאום זה הופך להיות רציונלי אז אומרים זה לא פותר את הבעיה אז גם זה כבר מחליש את הרצון להתמכרות. עכשיו ואחר כך השלב הנוסף אדוני זאת הדרך היחידה באמת לפתור את הבעיה הזאת אין עוד דרכים כאילו אם שמנו באמת נגיד לדוגמה אני בלחץ בעבודה כי אני מפחד שיפטרו אותי אז באמת הפתרון זה לעשן אולי הפתרון זה לעשות משהו אחר מה קשור לעשן, קודם כל לעשן בטוח לא פותר את זה ודבר שני אולי יש ... כי זה אסור כי זה זה כי זה שם הכל נלחמים אבל זה לא עוזר להם כי הם לא פתרו את הדחף הבסיסי, יש להם דחף בסיסי אז הם לא טיפלו בו ובגלל שהם לא טיפלו בו לכן תמיד ... נכנס לאיזו התמכרות כי מה זה התמכרות התמכרות זה מראש קומבינה זה רע לו ממשהו והוא מתמכר למשהו כדי לפתור בעיה אחרת. הוא נגיד בדיכאון אז הוא מכור למתוק כדי לפתור את הדיכאון אבל זאת קומבינה זה לא באמת פותר את הדיכאון אבל האופי של הבן אדם זה הגרוע מכל ...

... לנסות לשכנע את האדם שמחשבתו אינה אמיתית, לא תמיד עוזר, במיוחד כשהאדם כבר יודע שמדובר בשקר. לכן יש להציע פתרון אחר שמטפל בשורש הבעיה. איך נוצרות מחשבות דמיוניות וממה נובע הסבל? אליעד כהן מסביר כי הבעיה האמיתית נובעת משני דברים מרכזיים: האדם מתקשה להבדיל בין מציאות לבין דמיון. האדם אינו רוצה את מה שהוא מדמיין ... ממה היה רע לו מזה שאין לו יד לגיטימי שבן אדם שאין לו יד יהיה לו רע לגיטימי מה הבעיה במקרה שלנו שהאמת היא שהייתה לו יד בכלל הייתה לו יד והוא דמיין שאין לו יד ואז הוא הרגיש ... אדוני למה אתה אומר שאין לך יד יש לך יד בעצם אנחנו משנים לו את המציאות, יפה עכשיו מה הבעיה במקרה שלנו המקרה שלנו היה שהוא אומר אני יודע שיש לי יד ואומרים לו אז מה הבעיה ואז הוא אומר אני לא יודע אני מדמיין שאין לי יד ורע לי מזה, עכשיו זאת אומרת שמדובר על ... את המציאות את רובריקת המציאות ובהנחה שהוא מבין שמה שהוא חושב זה שקר אז זה לא רלוונטי, עכשיו יש פתרון אחר שמופיע בספר שקט נפשי אמיתי בעמוד בעמוד כלשהו. ש: 194 נראה לי 194. אליעד: יפה עמוד 194 עכשיו ... מופיע שאתה צריך לקחת את המחשבה מה שהוא מפחד אומרים לו אוקי מה אתה חושב שאין לך יד אין בעיה מה אכפת לך שאין לך יד כאילו אם בכלל לא יהיה אכפת לך שאין לך יד אז גם לא ... זה עכשיו מאוד מורכב זה בעצם להגיד לו מה אכפת לך שקרה הדבר הזה שאתה מאוד מפחד שקרה זה פתרון אפשרי זה פתרון שהוא עובד זה פתרון שהוא נכון אבל לא צריך אותו כרגע יש פתרונות יותר פשוטים אז בא נבין מה הפתרון הפתרון פשוט מה מהות הבעיה מהות הבעיה היא שהבן אדם מה המהות מה מהות המקרה פה בן אדם יש מציאות ויש דמיון רע לו מדבר שקורה ... אומר לא חתכו לי את היד בלילה אתמול חתכו לי אותה עכשיו זה מצב מסוים זאת אומרת חלק אחד מהבעיה שלו הוא שהוא מדמיין שקרה משהו שלא באמת קרה חלק שני שהוא גם לא רוצה את מה שהוא מדמיין ... אליעד אלא בא נבין מה האינטרס שלו לא להבדיל בין אמת לשקר עכשיו אם אנחנו נחקור את הדבר אז הפתרון הכי מהיר אז היא נגיד נתנה רעיון שאולי הוא מפחד שבעתיד יקרה לו משהו רע ואז הוא רוצה שתהיה ... בן אדם נגיד שמעשן סיגריות נגיד רע לו בחיים ואז כשהוא מעשן הוא מדמיין איזה דמיון שכאילו אין לו בעיות לא משנה יש לו איזה משהו שזה לא באמת ככה והוא משקר את עצמו לטובה. עכשיו ברגע שהוא משקר ... הדברים הטובים מה המחיר שאתה תשלם גם על הרעים. ש: אז מה אתה אומר איך אתה פותר לו את הבעיות? אליעד: אז קודם כל מסביר לו אדוני תקשיב הסיבה שהאמת היא שיש לך יד הנה אתה רואה יד ולצבוט ... אני אצמד לאמת לא אאמין, זה מתוחכם בבסיס את משקר ויש לך דברים טובים יש לך דברים רעים ואז הפתרון מה הפתרון הפרקטי הפתרון הפרקטי להגיד לו תקשיב איפה המקומות שאתה משקר את עצמך וכייף לך מזה איפה המקומות ואז הוא אומר לך ... אני תיארתי מקרה ספציפי שהבן אדם מרגיש רע ממשהו שהוא מבין שזה לא באמת ככה. ש: אבל אין לי בעיה אני מדבר על המקרה הזה. אליעד: תעצור תנשום ובהנחה שהוא מבין שזה לא באמת ככה וגם אין לו באמת ... דברים מה יקרה לא יודע אבל לא תהיה חייב חובות לבנק. ש: לא רק שנייה אבל אתה בא ומציג פתרון לבעיה שאתה אומר שבגלל שרע לך. אליעד: אני מבחינתי אין בעיה מבחינתי תרגיש טוב ורע ביחד. ש: לא אבל אתה בא ואומר כאילו כן אתה מבין שלמה רע לי רע ...

לשחק משחקי חשיבה, איך לשחק משחק חשיבה? סודוקו, שש בש, דמקה, שחמט, קוביה הונגרית, אלגוריתם לפתור משחק, משחקי חשיבה לפיתוח המוח, משחקים לפיתוח חשיבה, כמה לשחק משחק חשיבה? לפתח את השכל איך משחקי חשיבה מפתחים את השכל? הרבה אנשים רוצים להיות חכמים יותר, כי הם מאמינים שככל שהם יהיו יותר חכמים, כך יצליחו לפתור יותר בעיות ולהיות מרוצים יותר. אליעד כהן מסביר שהדרך המרכזית לפתח את השכל היא לפתור בעיות, אך יש דרך נוספת וחשובה לא פחות: לשחק משחקי חשיבה. אליעד מדגיש שכל משחק מפעיל את השכל במידה מסוימת, ... שלו: בשלב הראשון, השחקן צריך להכיר היטב את חוקי המשחק. בשלב השני, עליו לנסות לנצח את המשחק בפועל, כלומר, לפתור אותו בהצלחה. בשלב השלישי, עליו לחפש שיטה או נוסחה שתאפשר לו לפתור את המשחק באופן שיטתי. השלב הרביעי והמתקדם ביותר הוא בניית אלגוריתם אידיאלי לפתרון המשחק. הדוגמה שאליעד משתמש בה היא משחק סודוקו. בשלב הראשוני, אדם משחק ומנסה לפתור את הלוח. בשלב מתקדם יותר, עליו למצוא שיטה שתאפשר לו לפתור כל לוח סודוקו בצורה מהירה ויעילה. לאחר מכן הוא צריך לנסות לבנות אלגוריתם או תרשים זרימה, המסוגל לקבל קלט של לוח סודוקו ולהפיק פתרון נכון בכל מצב. האתגר החשיבתי הגדול ביותר הוא לייעל את האלגוריתם כך שיהיה הטוב ביותר האפשרי - עם מספר הפעולות הנמוך ביותר שניתן לבצע. אליעד מסביר שכאשר מגיעים לפתרון האידיאלי ביותר של המשחק, כבר אין טעם להמשיך לשחק בו, כי אין התפתחות נוספת של החשיבה. לכן, יש לעבור ... לנקודה הזו, משמעות הדבר היא שהבנו באופן מלא את העקרונות, החוקים והלוגיקה של אותו המשחק. אם לדוגמה בנינו תוכנה לפתרון קובייה הונגרית, חשוב לבדוק לא רק אם התוכנה מסוגלת לפתור את הקובייה בכל פעם, אלא האם הפתרון שהאלגוריתם מציע הוא הטוב ביותר, היעיל ביותר והמהיר ביותר שניתן למצוא. כל עוד הפתרון שלנו לא אידיאלי, עלינו להמשיך לשחק ולנסות לשפר את ההבנה שלנו לגבי המשחק. מהי החשיבות של מציאת הנוסחה האידיאלית במשחק? אליעד כהן מסביר שהרעיון המרכזי במשחקי חשיבה הוא לגלות את החוקיות שמאחורי פתרון המשחק. כשאדם מתמודד עם קושי במשחק, הוא למעשה מתמודד עם פערים בהבנת הלוגיקה של המשחק. לכן, מציאת הנוסחה האידיאלית ... יכולות החשיבה. כמה זמן מומלץ לשחק משחק חשיבה? אליעד כהן ממליץ לשחק כל משחק חשיבה עד שמגיעים לנוסחה האידיאלית לפתרונו. הרעיון הוא לא לנצח כמה שיותר מהר או כמה שיותר פעמים, אלא להבין לעומק את המשחק ולמצוא את הדרך היעילה ביותר לפתרונו. כאשר מגלים את הנוסחה הזו ומוודאים שאין דרך יעילה יותר לפתרון, זהו הסימן לעבור למשחק הבא. לדוגמה, אם משחק ... לפתח את השכל שלנו? הסיפור מתחיל באדם שהיה רוצה להיות חכם יותר. הוא חשב שאם יהיה יותר חכם, יוכל לפתור יותר בעיות ויהיה מרוצה יותר. בשיחה שניהל, הובהר לו שכדי להיות חכם יותר, עליו להפעיל את השכל בפתרון בעיות. בנוסף, הסבירו לו שדרך נוספת לפתח את השכל היא על ידי משחקי חשיבה, שבהם יש להפעיל את המוח. מהי ... חשיבה, חשוב להבין את חוקי המשחק קודם כל, ואז לנסות לנצח אותו. אך השלב המתקדם יותר הוא להבין איך לפתור את המשחק בצורה היעילה ביותר. לדוגמה, אם אתה משחק סודוקו, אתה לא רק מנסה לפתור את הלוח, אלא גם מחפש נוסחה שתעזור לך לפתור את כל הלוחות ביעילות. השלב הבא הוא לבנות אלגוריתם שמסוגל לפתור את המשחק בצורה אופטימלית, וזהו אתגר חשיבתי נוסף שיכול לשפר את יכולת המחשבה. מהו האלגוריתם האידיאלי לפתרון משחק? אם תבנה אלגוריתם לפתרון סודוקו, השלב הבא הוא לבדוק אם הנוסחה שאתה משתמש בה היא היעילה ביותר, ואם אפשר לפתור את המשחק במהירות רבה יותר עם פחות פעולות. ברגע שמצאת נוסחה אידיאלית, זה הזמן להפסיק לשחק באותו משחק, כי ... אידיאלית לפתרון, אתה למעשה שולט במשחק. אם לא מצאת נוסחה כזו, כדאי להמשיך לשחק ולנסות למצוא את הדרך האידיאלית לפתור את המשחק. כמה זמן כדאי לשחק משחקי חשיבה? ההמלצה היא לשחק כל משחק עד שתמצא את הדרך היעילה ביותר לפתור אותו. ברגע שמצאת את הפתרון האידיאלי והמשחק כבר לא מציב אתגרים חדשים, זה הזמן לעבור למשחק הבא. השאיפה היא ... שרצה להיות יותר חכם למה הוא רצה להיות יותר חכם כי חשב שאם הוא יהיה יותר חכם הוא יוכל לפתור יותר בעיות ואז הוא ירגיש יותר טוב ואז הוא שאל את עצמו מה אני צריך לעשות כדי להיות יותר חכם אז אמרו לו למה אתה רוצה להיות יותר חכם כדי לפתור יותר בעיות אז פשוט תפתור בעיות וככל שתתאמץ יותר לפתור את הבעיות תהיה יותר חכם, עד כאן הבנו אבל יש עוד דרך להיות יותר חכם הדרך היא לשחק משחקי חשיבה מה ... לנצח את המשחק, זאת אומרת המטרה שלך כשאתה משחק משחק חשיבה היא לא צריכה להיות לנצח את המשחק או לפתור את המשחק או כמה שיותר מהר זה מטרה טובה המטרה היותר נכונה היא להגיד אני רוצה למצוא נוסחה איך לפתור את המשחק אבל שזאת תהיה גם הנוסחה היעילה ביותר לדוגמה נגיד אתה יושב לפתור סודוקו אז אתה אומר טוב אז בא ננסה את זה יותר מהר ויותר מהר אתה אומר בוא נשתפר אבל ... משחק חשיבה הוא בעצם מנסה להבין חוקיות של תהליך נגיד שבן אדם נגיד פותר קובייה הונגרית אז אתה יכול לפתור קובייה הונגרית השאלה אם יש לך נוסחה איך לפתור את הקובייה הונגרית נוסחה שאתה אומר אם תעשה את הנוסחה הזאת במאה אחוז תפתור את הקובייה ובנוסף לזה האם ... שלך עד אז אתה אמור להמשיך לשחק את המשחק מצד אחד. מצד שני ברגע שגילית מה הנוסחה האידיאלית ביותר לפתור את הנוסחה את המשחק בהנחה שבאמת הנוסחה שלך מנצחת את המשחק וזאת הנוסחה האידיאלית ביותר באותו רגע לצורך העניין ...

... לילד, הוא רק ילד, אבחון DSM, לקטלג מישהו האם הקטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית הוא הגורם שמנציח את הבעיה? אליעד כהן עוסק בשאלה האם קטלוג של אדם כסובל מהפרעה נפשית, כגון סכיזופרניה פרנואידית, אוטיזם או הפרעת קשב וריכוז, הוא הגורם שמנציח את הבעיה, או שהבעיה עצמה היא שמונעת את השיפור. יש הטוענים שהקטלוג הוא רק תוצאה של הבעיה ולא גורם המשמר אותה, בעוד אחרים סבורים שהקטלוג עצמו מייצר יחס שגוי ומונע את פתרון הבעיה. האם האבחון או ההתייחסות בעקבות האבחון גורמת לחוסר שיפור? הנקודה המרכזית שאליעד כהן מציג היא שהבעיה אינה באבחון עצמו אלא באופן ההתייחסות לאדם לאחר האבחון. אם למשל ילד אובחן כאוטיסט ומטפלים בו נכון, הוא יגיע ... יכול ליצור מסר תבוסתני, לפיו מדובר במחלה ללא מרפא, ולכן האדם יקבל טיפול שמטרתו רק להקל על המצב ולא לפתור אותו לגמרי. איך השפעת היחס על הילד דומה להשפעת הקטלוג הפסיכיאטרי? כהשוואה, אליעד כהן מציג דוגמה של התנהגות הורים ... אחרת. פעמים רבות, האבחון משרת בעיקר את המערכת הרפואית ולא את האדם עצמו, והוא משמש כתירוץ לאי - מציאת פתרונות מעמיקים לבעיות האמיתיות שלו. האם ההתנהגות של אדם עם הפרעה נפשית שונה מהותית מאדם רגיל? לדברי אליעד כהן, לא קיימת שיטה ... אדם עם הפרעה נפשית? נאמר שאולי קשה יותר לאכוף טיפול על אדם עם הפרעה נפשית קשה, אבל זו בעיקר בעיה של חוסר מיומנות של המטפל ולא הבדל מהותי. אליעד מדגים זאת בהרמת משקולות: הרמת משקולת של קילוגרם אחד והרמת ... קשה לי) דומה בדיוק לגישה שמוותרים לילד בגלל שהוא רק ילד. בשני המקרים, היחס הוותרני גורם להמשך הקושי ולהנצחת הבעיה. רק יחס של בוגר ושל אחריות אישית יוביל לשיפור ולהתמודדות נכונה. סיכום והמלצה לגישה הנכונה לסיכום, הטענה המרכזית של אליעד כהן היא שהקטלוג עצמו אינו הבעיה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם בעקבות הקטלוג. יש להשתמש באבחון ככלי עזר בלבד, אך לא להתייחס לאדם באופן שונה ... בשאלה האם הקטלוג של אדם כבעל הפרעה נפשית (כגון סכיזופרניה, אוטיזם, הפרעת קשב וריכוז וכו) הוא מה שמנציח את הבעיה ומונע ממנו להשתנות, או שמא עצם הבעיה היא הגורם לכך שהוא לא משתפר. יש שיגידו שהקטלוג הוא רק תוצאה של הבעיה, ושעצם העובדה שאדם מאובחן בסכיזופרניה לא משנה את העובדה שהוא חולה - אלא שטרם נמצא לו טיפול מתאים. מנגד, קיימת הטענה שהקטלוג עצמו יוצר גישה טיפולית לא נכונה, שמובילה לכך שהבעיה ממשיכה ואינה נפתרת. המשמעות האמיתית של הקטלוג הטענה המרכזית היא שלא הקטלוג עצמו משנה, אלא הדרך שבה מתייחסים לאדם לאחר שאובחן. כלומר, אם ילד מאובחן כאוטיסט אבל מטפלים בו כראוי, הוא ישתפר ויגיע למקסימום הפוטנציאל שלו. הבעיה היא שבמקרים רבים, הקטלוג גורם לכך שמתייחסים אליו בצורה לא נכונה. למשל, ילד שאובחן כאוטיסט יקבל יחס מיוחד שלא בהכרח משרת את טובתו, מה שעלול למנוע ממנו להתקדם. לכן, הבעיה היא לא באבחנה אלא באופן שבו מתנהגים כלפי המאובחן. ההשפעה של הקטלוג על תפיסת המציאות כאשר אדם מקבל תווית של הפרעה מסוימת, הוא וגם סביבתו נוטים לראות את המציאות דרך פריזמה מצמצמת: זו בעיה שאין לה פתרון, צריך רק להקל עליה. לעיתים קרובות, הקטלוג מביא מסר תבוסתני - זו מחלה שאין לה מרפא, וניתן רק לשמור על רמה מסוימת של תפקוד. כך, אדם שסובל מהפרעה כלשהי לא מקבל טיפול שמטרתו לפתור את הבעיה, אלא רק לנהל אותה, מה שמנציח את מצבו. השוואה ליחס לילדים ולתהליך ההתבגרות ניתן להשוות את זה לגישה של ... שלו), הוא היה גדל עם אחריות אישית ומנטליות של מבוגר. השפעת היחס על התנהגות הקטלוג לא בהכרח משמר את הבעיה, אבל ההתייחסות שמתלווה אליו כן. לדוגמה, אם ילד מסוים מתקשה בלימודים ומקבל תווית של בעל הפרעת קשב וריכוז, הוא ... בעל הפרעה אחרת. במקרים רבים, האבחנה משמשת יותר את המערכת הרפואית מאשר את האדם עצמו. במקום לומר יש לך בעיה ואנחנו נטפל בה, אומרים אתה סכיזופרן ולכן אין מה לעשות. כלומר, הקטלוג משמש כתירוץ לאי - מציאת פתרונות, והוא נותן לגיטימציה לאנשים לא לנסות לטפל בבעיה בצורה יסודית. אותן נוסחאות חלות על כולם בדיוק כפי שיש חוקים ברורים לפתרון בעיות מתמטיות, כך גם יש חוקים ברורים להתמודדות עם בעיות נפשיות והתנהגותיות. הבעיה היא שאנשים לא תמיד יודעים כיצד ליישם אותם. לדוגמה, אדם שמאובחן כסכיזופרן עשוי לפחד ממחבלים בצורה קיצונית - אך למעשה, כל בני האדם מפחדים ממחבלים במידה מסוימת. ההבדל הוא בעוצמה. לכן, גם במקרה של סכיזופרניה, הפתרון אינו צריך להיות שונה בתכלית מהטיפול בפחדים רגילים, אלא רק בעוצמה ובמינון של השיטה. הקושי באכיפת הטיפול ישנה טענה ... עם ילדים רגילים פשוט משום שהם לא יודעים ליישם את השיטה הנכונה. התוצאה הסופית המסקנה היא שלא הקטלוג הוא הבעיה, אלא הדרך שבה מתייחסים למי שזכה לקטלוג הזה. הקטלוג אמור להיות כלי עזר בלבד, אך בפועל הוא משמש לעיתים קרובות כתירוץ לאי - טיפול נכון. הדרך הנכונה להתמודד עם בעיות נפשיות או חינוכיות היא להתייחס לאדם באופן שווה, בהתאם ליכולותיו האמיתיות, וליישם את אותם חוקים ואותן שיטות על כולם. עכשיו הנושא הוא כזה האם יהיה נכון לומר האם זה יהיה משפט אמת לומר שהבעיה המרכזית שגורמת לאנשים עם הפרעות נפשיות כלשהן כגון סכיזופרניה פרנויה הפרעת אישיות אוטיזם כל מיני בעיות נפשיות בראש באופי מה שגורם להם להישאר בבעיה שלהם זה בגלל שמקטלגים אותם שיש להם את הבעיה הזאת זאת אומרת נגיד ילד אוטיסט עושים לו אבחון שהוא אוטיסט ילד עם הפרעת קשב וריכוז עושים לו אבחון ... היא האם זה יהיה נכון לומר שהסיבה לכך שהוא לא חזר להיות נורמטיבי לגמרי היא משום שקטלגו אותו כבעל בעיה עכשיו יש אנשים שכמובן יגידו שאין בכלל שום קשר כי מה הקשר קטלגנו אותו שהוא סכיזופרן כי הוא סכיזופרן וזה שלא מצאנו לו פתרון זה שהוא נשאר סכיזופרן זה כי לא מצאנו לו פתרון מה זה קשור בכלל לאיך שקטלגו אותו. אוקי אבל מה האמת בא נתקדם לאמת האמת היא כזאת האמת היא ... מתבגרים הסיבה המרכזית לכך שילדים לא יוצאים ילדים מחונכים מתנהגים בצורה אלימה מתפרעים או לא יודע כל מיני כל הבעיות האלה הסיבה המרכזית היא משום שההורים של הילד מתייחסים אליו כאל ילד זאת הסיבה המרכזית לדוגמה, עכשיו נגיד אתה ... לו זאת טעות, הבנתם את זה אז בא נחזור שוב פעם אז מה התחלנו עכשיו שימו לב גם פה הבעיה של הילד היא לא בגלל שקטלגו אותו כילד אלא בגלל שהתייחסו אליו כילד זאת אומרת אין שום בעיה באיך ...

... כלשהי, בין אם זו עלות כספית, זמן או מאמץ. אנשים רוצים לדעת כמה זמן וכסף הם יצטרכו להשקיע כדי לפתור בעיה מסוימת. לכן, הגיוני שאדם הסובל מחרדה, דיכאון, מחשבות טורדניות או כל בעיה רגשית אחרת ירצה לדעת מראש כמה זמן יימשך הטיפול וכמה כסף הוא יעלה. אך אליעד מסביר שטיפול נפשי הוא ... לתת עליו אחריות או התחייבות מראש. הוא מדגים זאת באמצעות דוגמה של רכב במוסך: אם אדם מגיע למוסך עם בעיה ברכב, המוסכניק לא יכול להתחייב מראש כמה זמן תיקח הבעיה בלי לבדוק קודם מה מקור התקלה. כך גם לגבי בעיות רגשיות או פסיכולוגיות - עד שלא מבינים לעומק את השורש של הבעיה, אי אפשר באמת לדעת כמה זמן ייקח הטיפול. מה הבעיה בהתחייבות מראש על זמן הטיפול? אליעד מסביר בפירוט שאם מטפל נפשי מבטיח מראש מספר מדויק של פגישות, הוא בהכרח מטעה או מרמה את המטופל. זאת מכיוון שאין דרך לדעת מראש כמה עמוקות הבעיות, מה באמת השורש שלהן וכמה זמן יידרש לפתרונן. גם אם מדובר בטיפול CBT או טיפול קצר מועד, ואף אם המטפל משתמש בשיטות מוגדרות מראש, עדיין יש משתנים ... של פגישות - הוא יוצר אשליה. הוא עושה זאת כנראה כדי למשוך לקוחות, אך הוא לא יכול לדעת אם הפתרון אכן יקרה בזמן שהבטיח. באילו מקרים כן אפשר לתת הערכה זמן מדויקת לטיפול? לפי אליעד, רק במקרים בהם כל ... מדויקת של הזמן. אך בטיפול נפשי, הריפוי תלוי בשיתוף הפעולה של המטופל, ביכולת שלו להבין, בשורשים הרגשיים שלו ובמורכבות הבעיה. למשל, מטופל יכול להגיע עם חרדה ספציפית, ובמהלך הטיפול מתגלה שהבעיה עמוקה יותר, כמו טראומה מהעבר. במצב כזה, הטיפול יכול להתארך הרבה מעבר לצפוי. לכן, במקרים כאלה, כל התחייבות מראש ... מדגיש כי על המטופל לשקול מראש כמה חשובה לו התועלת שהוא מצפה להפיק מהטיפול לעומת העלות האפשרית. למשל, אם הבעיה חמורה ופוגעת משמעותית בחיים, כדאי אולי להשקיע יותר זמן וכסף גם בלי ודאות על משך הטיפול המדויק. מהי השרלטנות ... ובאימונים אישיים? אליעד מצביע על טרנדים בשוק הטיפולים והאימונים האישיים, שבהם המטפלים מנסים לשווק את עצמם באמצעות הצגת החולשות והבעיות שלהם עצמם. הם מציגים את עצמם כמטפלים או מאמנים מהשטח, כאילו הם כמו המטופלים, וחווים בעצמם בעיות נפשיות או רגשיות. לדבריו, זאת שרלטנות, כיוון שאדם שסובל מאותן בעיות באופן כרוני אינו יכול להיות מקור לפתרון אמיתי. מי שלא פתר בעיות לעצמו - לא יכול להתחייב על פתרונן לאחרים. אליעד מתייחס גם לנושא סנדלר יחף - מטפלים שלא הצליחו לפתור את בעיותיהם האישיות אך מנסים לפתור בעיות דומות אצל אחרים. הוא מזהיר שדווקא מטפל שהבעיה שלו עדיין קיימת לא יכול להבטיח פתרון לאחרים, ואף יכול להזיק להם יותר. האם אדם יכול לפתור את הבעיה של עצמו? אליעד טוען כי במצב אידיאלי, כל אדם אמור לפתור את הבעיות הרגשיות שלו בעצמו, באופן מיידי וללא זמן. אך מכיוון שבדרך כלל אדם אינו יודע או מכיר את עצמו מספיק ... לו להגיע להבנות אלו. לכן הטיפול יכול להתארך ולדרוש פגישות רבות. אך התשובה היחידה שבאמת נכונה מבחינת זמן, היא שהבעיה יכולה להיפתר ברגע - ברגע שמגיעים להבנה של השורש האמיתי. כל זמן שמעבר לכך נובע רק מחוסר ידע, חוסר ... שאין לו דרך לדעת מראש עד כמה המטופל יהיה מוכן לשיתוף פעולה ועד כמה מהר יגיעו לשורש האמיתי של הבעיה. בסיכומו של דבר, אליעד מסביר כי התשובה לשאלה כמה זמן אמור להימשך טיפול? היא שאין אפשרות אמיתית לדעת מראש. הטיפול יכול להימשך בין פגישה אחת לאינספור פגישות, הכל תלוי במורכבות הבעיה, בשיתוף הפעולה של המטופל, וברמת האבחון המדויק שנעשית בפועל. לכן, כל הבטחה למספר מדויק של טיפולים היא בגדר הטעיה. ... מועד, CBT או דינמי? מתי טיפול פסיכולוגי נחשב לשרלטנות? למה קשה לקבוע מראש כמה פגישות צריך בטיפול? האם אפשר לפתור בעיות נפשיות לבד?