מתוך האתר: www.EIP.co.il/?key=8079
משחקי פיתוח זיכרון, משחקי זיכרון, משחקי חשיבה, איך עובד הזיכרון? פיתוח הזיכרון, שיפור זיכרון או היגיון, יכולות חשיבה, איך המוח זוכר? איך לזכור דברים? יכולת זיכרון, תסמונת סוואנט, אוטיזם, קוגניציה, מהו זיכרון?
האם משחקי זיכרון באמת משפרים את הזיכרון?

אליעד כהן דן בשאלה אם משחקי זיכרון מסוגלים באמת לשפר את הזיכרון או שמדובר באשליה בלבד. בתחילת דבריו, הוא מסביר שישנה מחלוקת בסיסית בשאלה האם אפשר בכלל לשפר זיכרון של אדם: מצד אחד, אם לא ניתן לשפר את הזיכרון, כל מאמץ לעשות זאת יהיה חסר תועלת. מנגד, בהנחה שניתן לשפר את הזיכרון, ייתכן שמשחקי זיכרון הם אמצעי אפקטיבי לכך. הוא מדגים זאת עם האפשרות של שימוש בחומרים כמו כורכום, שעל פי תיאוריות שונות, יכולים לעזור בזיכרון, אך מתמקד דווקא במשחקי הזיכרון עצמם.

האם משחקי זיכרון מפריעים ליכולות החשיבה?

אליעד כהן מעלה נקודה חשובה בנוגע להבדל בין יכולת הזיכרון לבין יכולות החשיבה. הוא טוען כי כל פעולה שאנו עושים מכילה מרכיב של זיכרון ומרכיב של חשיבה במינונים שונים. הוא נותן כדוגמה את המתמטיקה: כדי לפתור בעיות מתמטיות צריך גם זיכרון (כמו לזכור את לוח הכפל) וגם חשיבה (לבחור כיצד לפתור את הבעיה). עם זאת, הוא מדגיש שלמרות שכל תהליך כולל במידה מסוימת גם חשיבה וגם זיכרון, ישנם דברים שהרכיב של הזיכרון בהם גדול הרבה יותר, למשל משחקי זיכרון קלאסיים שבהם נדרשים לזכור זוגות של קלפים.

לדוגמה, במשחק זיכרון, כשצריך לזכור איפה נמצא כל קלף, הפעולה היא חסרת היגיון לחלוטין. אין שום סיבה לכך שקלף מסוים נמצא במקום אחד ולא באחר, וזה אומר שהשחקן מתרגל את המוח לזכור בצורה חסרת סיבתיות והיגיון. אליעד כהן מסביר שהתרגול הזה של זיכרון בלי סיבתיות יכול לפגוע ביכולות החשיבה של האדם, כי הוא מתרגל את עצמו להאמין בדברים מבלי לחפש את ההיגיון מאחוריהם.

מה הקשר בין זיכרון, שכל ודמיון?

אליעד מסביר שיש שתי דרכים עיקריות שבהן המוח יכול לפעול: דמיון ושכל (היגיון). הדמיון מתבסס על כך שאין סיבה או חוקיות ברורה, וזה מתאים יותר למשחקי זיכרון שבהם הדברים מופיעים באופן אקראי. לעומת זאת, השכל וההיגיון מנסים למצוא חוקיות, סיבתיות, ויחסים ברורים. לדוגמה, אם אדם מקבל מספר טלפון, הוא ינסה למצוא בו היגיון וסדר כדי לזכור אותו. דווקא הניסיון הזה לחפש היגיון יכול לפגוע ביכולת לזכור מספרים רנדומליים, כי המוח עסוק מדי בחיפוש אחר קשרים וסיבות.

מה הקשר בין תסמונת סוואנט, אוטיזם ויכולות זיכרון?

אליעד נותן כדוגמה אנשים עם תסמונת סוואנט או אוטיזם, שמסוגלים לזכור פרטים מורכבים כמו מספר העלים בעץ שראו. לדבריו, אנשים כאלה לא מסתמכים על היגיון כשהם זוכרים דברים. הם יכולים לראות עץ ולזכור במדויק את מספר העלים, דבר שלרוב האנשים יהיה בלתי אפשרי, כי רוב האנשים מחפשים היגיון. האדם הממוצע מנסה להבין סיבתית את מה שהוא רואה ולכן לא מצליח לזכור פרטים אקראיים בכזו רמה של דיוק.

האם פיתוח הזיכרון יבוא על חשבון יכולת החשיבה?

אליעד כהן מדגיש שככל שהאדם מאמן את הזיכרון ומתרגל לזכור דברים ללא סיבתיות, הוא מתרגל את המוח לעבוד בצורה שמפחיתה את יכולת החשיבה ההגיונית. אם אדם יתרגל לזכור מספרי טלפון אקראיים, כמו מאות מספרים בשבוע, הוא יצטרך לזכור אותם ללא כל היגיון, והדבר יבוא על חשבון היכולת שלו לחשוב בצורה לוגית, מאחר...
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן