מה המשמעות של לנצל את הזמן?

לנצל את הזמן, לפי אליעד כהן, פירושו לבצע במשך הזמן פעולות שמביאות לאדם את התועלת המרבית האפשרית. כאשר אדם מבצע פעולות שנראות לו מועילות ומקדמות אותו לעבר המטרות שלו, הוא מרגיש שניצל את הזמן. מנגד, אם הוא מבצע פעולות שאינן מובילות לתועלת המרבית, הוא יחוש שבזבז את זמנו. לדוגמה, צפייה בטלוויזיה עשויה לספק תועלת מסוימת, אך אם האדם מרגיש שבזמן הזה היה יכול לבצע פעולה יעילה יותר, כגון עבודה או למידה, אז הוא יחוש תחושה של בזבוז זמן.

מהם שלושת התנאים החשובים לניצול זמן נכון?

אליעד כהן מציין שלושה תנאים מרכזיים שחשוב להתייחס אליהם כדי לוודא ניצול יעיל של הזמן:

1. ברור לך מה המטרות שלך:
   
   השלב הראשון והבסיסי ביותר בניצול זמן יעיל הוא להבין מהן המטרות המדויקות שאליהן האדם רוצה להגיע. אם המטרות אינן ברורות לו, כמעט בלתי אפשרי עבורו לנצל את הזמן שלו בצורה יעילה. לכן, לפני הכל, עליו להגדיר בצורה ברורה ומדויקת מהן המטרות והיעדים שהוא שואף להשיג.
2. ברורה לך הדרך להשגת המטרות שלך:
   
   לא מספיק רק לדעת מה המטרות, חשוב גם להבין בדיוק מהן הפעולות והדרכים הנכונות להגיע למטרות אלה. אם הדרך אינה ברורה, או שיש ספקות לגבי הדרך המדויקת שבה יש לפעול, האדם עלול לבצע פעולות שלא באמת מקדמות אותו, ובכך הזמן יתבזבז. אדם שמודע למטרותיו אך אינו יודע בוודאות איך להשיגן, יחווה חוסר יעילות מתמשך.
3. אין לך התנגדות לבצע את הפעולות הנדרשות:
   
   גם אם האדם יודע בדיוק את המטרה ואת הדרך אליה, עדיין יכולות להיות התנגדויות רגשיות פנימיות שמונעות ממנו לפעול. לדוגמה, אם הוא יודע שעליו ללמוד למבחן, אך קשה לו רגשית לשבת וללמוד, הוא ידחה את הפעולה וימנע מלבצע אותה, מה שיוביל לבזבוז זמן.

מדוע אנשים דוחים משימות ומבזבזים את זמנם?

אליעד כהן מסביר כי הסיבות לדחיינות ולבזבוז זמן קשורות לשלושת התנאים שהוזכרו קודם לכן:

• אנשים דוחים משימות כי המטרות שלהם אינן באמת ברורות להם. לפעמים האדם חושב שהוא יודע את מטרותיו, אבל במציאות הן לא באמת חדות וברורות מספיק, ולכן הוא לא מתמקד בפעולות הנכונות ומבזבז זמן יקר.
• דחיינות נוצרת גם כשהדרך למטרות אינה ברורה לגמרי. כאשר האדם לא בטוח איך בדיוק להגיע למטרות שלו, הוא יתעכב ויבזבז את הזמן בפעולות לא יעילות, במקום לפעול בצורה ממוקדת וברורה.
• אנשים דוחים משימות גם כאשר יש להם התנגדויות רגשיות לבצע את הפעולות. התנגדות רגשית יכולה להיות כל דבר החל מחוסר מוטיבציה, פחד, חרדה, חוסר הנאה מהפעולה, או אפילו עייפות רגשית כללית. לדוגמה, אדם שצריך ללמוד למבחן אך חווה קושי רגשי לשבת ולהתרכז, יעדיף לדחות את המשימה, גם אם ברור לו שהדבר נחוץ וחשוב.

כיצד להתגבר על דחיינות ולנהל את הזמן ביעילות?

אליעד כהן ממליץ על תהליך ברור להתגברות על דחיינות:

1. להגדיר בבירור ובדיוק את המטרות האישיות. לוודא שהמטרות אכן חד - משמעיות וברורות לחלוטין.
2. לברר ולבדוק היטב את הדרך המדויקת להשגת המטרות, ללא ספקות או אי בהירויות. אם האדם יודע את הדרך בצורה חלקית או כללית מדי, עליו להעמיק ולחדד אותה עד שיגיע לוודאות מלאה לגבי מה שעליו לבצע.
3. לזהות בבירור את ההתנגדויות הרגשיות שמונעות ממנו לפעול. ברגע שההתנגדות מזוהה, יש לטפל בה ולהתמודד איתה, אם באמצעות שינוי בגישה הרגשית לפעולה, או על ידי התייחסות לסיבות העמוקות להתנגדות זו. למשל, אם האדם מתקשה רגשית לשבת וללמוד, עליו להבין מדוע הוא מתנגד ללמידה, ולטפל בהתנגדות זו ישירות.

לדברי אליעד כהן, ברגע שהאדם יישם את השלבים האלה במלואם ויוודא כי הוא מודע למטרותיו, יודע בדיוק מהי הדרך אליהן, ופותר את ההתנגדויות הפנימיות שלו, הוא יצליח לנצל את זמנו בצורה יעילה ולא יבזבז את חייו על פעולות לא מועילות.