מתוך האתר: www.EIP.co.il/?key=9132
איך לעשות שינוי בחיים? איך לשנות הרגלים? איך להצליח להשתנות? למה אני לא מצליח להשתנות? למה אני לא מצליח לשנות הרגלים? שינוי דפוסי חשיבה, גמילה מהתמכרויות, שינוי מחשבתי, מוטיבציה לעשות שינוי בחיים, למה אני לא מצליח להשתנות?
למה הרצון לשנות מפריע להצלחה בשינוי?

כאשר אדם רוצה לבצע שינוי כלשהו בחייו, בין אם מדובר בשינוי הרגלים כמו הפסקת עישון, ירידה במשקל, התמודדות עם חרדות או התמכרויות, הרצון לשינוי עצמו עלול להפוך למכשול. לפי אליעד כהן, הסיבה העיקרית לכך היא שכאשר אדם מנסה לכפות שינוי על עצמו מבלי להבין לעומק מדוע הוא מתנהג כך מלכתחילה, הוא רק מטפל בסימפטום ולא בשורש הבעיה. כתוצאה מכך, ייתכן וההרגל ייעלם באופן זמני, אך הצורך הפנימי שיצר את ההרגל לא מטופל, ולכן הבעיה חוזרת בצורות אחרות או גרועות יותר.

לדוגמה, אדם שמעשן וחושב שהעישון מרגיע אותו, אם יפסיק לעשן ללא הבנת הסיבה לעישון, סביר להניח שימצא התמכרות אחרת שתמלא את אותו הצורך, כמו אכילה מופרזת, מכיוון שהמוח שלו עדיין מחפש דרך להשיג את אותה תחושת רוגע.

מדוע ההתנהגות השלילית נתפסת כחיובית במוח?

אליעד כהן מסביר שכל הרגל, אפילו הרגל שנחשב שלילי כמו עישון, פחדים, חרדות, או מחשבות אובססיביות, מבוסס על תפיסה פנימית של המוח לפיה ההתנהגות הזו מועילה ומעניקה תחושה טובה מסוימת. האדם לא עושה דבר כי הוא רוצה להזיק לעצמו, אלא כי המוח מאמין שזו הדרך הטובה ביותר להשיג סיפוק או תחושת ביטחון. למשל, מי שפוחד להתחיל עם מישהי, כנראה שהמוח שלו תופס את ההימנעות כמגינה עליו מפני דחייה או השפלה.

איך חוקרים ומבינים את הסיבות להתנהגות?

הדרך לשינוי אפקטיבי היא חקירה יסודית של ההתנהגות. במקום לכפות על עצמנו שינוי חיצוני, יש לשאול:
  • מהם היתרונות שהמוח שלי רואה בהתנהגות זו?
  • מה הטוב שאני חושב שיוצא לי מכך?
  • מה היתרון הרגשי או הנפשי שאני משיג מהמצב הנוכחי?
למשל, מי שרוצה לשכוח מישהו או להיגמל מהתמכרות צריך לשבת ולכתוב בצורה מפורטת וברורה את כל הסיבות שבגללן הוא מרגיש שהמצב הנוכחי נותן לו תועלת, אפילו אם מדובר בתועלת דמיונית. לאחר מכן יש לבדוק אם היתרונות האלה אמיתיים, ואם יש דרך טובה יותר להשיג אותם.

כיצד הבנה מובילה לשינוי טבעי?

אליעד מדגיש שהדרך הנכונה לשנות התנהגות היא לא באמצעות כפייה, אלא דרך הבנה אמיתית ומעמיקה של הסיבות לפעולה. כאשר המוח מבין בצורה מלאה וברורה שההתנהגות השלילית באמת גורמת יותר נזק מתועלת, אז השינוי מתרחש באופן טבעי, ללא מאבק. לדוגמה, אדם שרוצה להפסיק לעשן לא צריך לומר לעצמו "אני חייב להפסיק", אלא "אני רוצה לבדוק לעומק האם נכון וכדאי להמשיך לעשן". לאחר הבדיקה הוא יבין בעצמו אם העישון באמת טוב לו או שהוא פוגע בו באופן משמעותי יותר מההנאה הרגעית.

למה שינוי כפוי עלול ליצור בעיות נוספות?

שינוי הנעשה בכפייה, ללא בירור הסיבות הפנימיות והצרכים העמוקים, מוביל לעיתים קרובות להופעת הבעיה בצורות אחרות. לדוגמה, אדם שמפסיק בכוח לעשן בלי לטפל בצורך ברגיעה עלול להפוך לאדם לחוץ יותר, חרדתי יותר, או למצוא עצמו מכור להרגל אחר. זאת מכיוון שהצורך האמיתי לא קיבל פתרון אמיתי ועמוק.

איך מתמודדים כשקשה לחקור לעומק?

אם אדם מתקשה להבין לבד מה עומד מאחורי ההתנהגות שלו, אליעד מציע להיעזר באדם אחר, ללמוד לשאול שאלות נכונות או לפנות לייעוץ מקצועי. אם אין אפשרות כזו, חשוב להמשיך לשאול את עצמך: "למה אני לא מצליח לחקור?", "למה קשה לי להתמודד עם האמת?". כל קושי כזה הוא הזדמנות לחקירה עמוקה יותר של שורש הבעיה.

תהליך מפורט לשינוי מתוך הבנה:
  • להפסיק לכפות שינוי באופן חיצוני ומיידי.
  • לרשום ולפרט את היתרונות שהמוח מוצא בהרגל או במצב הקיים.
  • לבדוק בצורה הגיונית ואמיתית האם היתרונות הללו אכן קיימים ובאיזו עוצמה.
  • לחפש דרכים אחרות ואמיתיות להשיג את היתרונות ללא ההרגל השלילי.
  • לאחר שהמוח משוכנע שההתנהגות אינה כדאית, השינוי יתרחש ללא מאמץ.
מה המסקנה המרכזית של אליעד כהן בנושא שינוי הרגלים?

המסקנה המרכזית של אליעד היא ששינוי אמיתי, יציב ובר קיימא מתרחש רק כאשר מבינים לעומק את הסיבות האמיתיות להתנהגות הנוכחית. כל ניסיון לכפות שינוי בלי הבנה מעמיקה של ה"למה" הפנימי יסתיים לרוב בכישלון או בבעיה אחרת. ההרגלים שלנו, ההתנהגויות והמחשבות הם רק תוצאה של מחשבות עמוקות יותר לגבי מה טוב ומה רע. כאשר מצליחים להבין לעומק מה היתרון שנתפס בהתנהגות השלילית, אפשר באופן טבעי לבחור להתנהג אחרת מתוך בחירה חופשית ולא מתוך מאבק.
למה רצון לשנות עלול להפריע לשינוי?

כשמנסים בכוח להפסיק הרגל או לשנות התנהגות, נוצר מצב שבו "הרצון לשנות" עצמו הופך למכשול. במקום לחקור לעומק את הסיבות הפנימיות שגורמות לנו להתנהג בצורה מסוימת, אנחנו עסוקים בלנסות לכפות שינוי חיצוני. לדוגמה, אדם שרוצה להפסיק לעשן עשוי לפעול רק בדרכי גמילה חיצוניות מבלי להבין מה גורם לו להאמין שעישון נותן לו תחושה טובה.

איך החיפוש אחר "טוב" מוביל להתנהגות לא רצויה?

המוח האנושי תמיד מחפש הרגשה טובה. לכן, גם התנהגות שנראית "רעה" או מזיקה, נעשית כי המוח תופס אותה כמועילה או נעימה באופן כלשהו. אם מישהו ממשיך לעשן, המוח שלו מחליט שיש בכך תועלת מסוימת (כמו רוגע או תחושת הקלה). כך גם במקרה של פחדים, חרדות, דפוסי חשיבה שליליים או רצון לשכוח מישהו שאיננו מצליחים לשכוח - בכל המצבים הללו, יש תועלת נסתרת שממשיכה להפעיל אותנו באותו דפוס.

מדוע כדאי להבין את הסיבה הפנימית לפני שמשנים הרגל?

ההתנהגות (כמו עישון, פחד, כעס או כל הרגל אחר) היא תוצאה של מחשבה פנימית או אמונה לגבי מה "טוב" ומה "רע". אם מנסים לשנות רק את הפעולה החיצונית, לא נוגעים בשורש, והמוח ימצא דרכים אחרות לבטא את אותה הנטייה. לדוגמה, אם מפסיקים לעשן מבלי להבין את הצורך הפנימי להרגיע לחץ, עשויים להתמכר לאחר מכן לאכילה מופרזת או לכל הרגל אחר שייתן הרגשה דומה של סיפוק.

איך בודקים מה באמת טוב בהרגל השלילי?

הגישה המומלצת היא להפסיק לחפש לשנות בכוח ולשאול: "למה אני עושה את זה? מה אני חושב שזה מעניק לי?" ניתן לשבת ולכתוב רשימה מפורטת של כל הדברים החיוביים שנתפסים בהרגל:
  • מה היתרונות שאני משיג מהעישון (לדוגמה)?
  • מה מרגיע אותי בהתנהגות מסוימת?
  • מה אני מרוויח מבחינה רגשית כשאני נצמד לאותו אדם שאני רוצה לשכוח?
  • איזה סיפוק נותנת לי החרדה או הפחד?
לאחר שאוספים מידע מפורט, אפשר לבדוק אחד לאחד האם הדברים האלה באמת נכונים, והאם אין דרכים טובות יותר להשיג את אותה תועלת.

כיצד גישה של הבנה שונה מכפייה?

במקום לומר "אני חייב לשנות, " מומלץ לומר "אני רוצה לבדוק אם נכון להמשיך להתנהג כך." כך נשארים פתוחים לאפשרות שיש להתנהגות סיבות הגיוניות ושייתכן שזאת לא באמת טעות גמורה. לדוגמה, מי שרוצה להפסיק לעשן יאמר לעצמו: "אולי כדאי לי לעשן אפילו יותר, אבל לפני כן אבדוק בצורה יסודית מה הגיוני בזה, ואולי אגלה שהעישון עושה לי טוב זמני אך גורם נזק גדול יותר."

איך מטפלים בשורש הבעיה?

כאשר מגלים מה הסיבות העמוקות להתנהגות, אפשר לטפל בהן ישירות. אם המוח שלנו חושב שעישון או פחד מסוים מעניקים יותר תועלת מנזק, כדאי לבחון זאת לעומק ולהשתכנע בדרך שכלית שבפועל זה גורם לנו יותר נזק מטוב, או להיפך. רק כשרואים בבירור מה הטוב והרע, אפשר לשנות את ההרגל בהצלחה ובאופן יציב.

מה עושים כשקשה לבדוק את האמת?

יש מצבים שבהם האדם מרגיש שאינו יודע כיצד לחקור את הסיבות, או פשוט אין לו את הכלים הדרושים. במקרה כזה, אפשר ללמוד איך לשאול את השאלות הנכונות, להתייעץ, לבקש עזרה או לחפש הדרכה מקצועית. אם גם זה לא מתאפשר, יש להמשיך ולשאול "למה אני לא מצליח לשאול" או "למה אין לי כוח לחקור" - וכך שוב חוזרים לבדיקה של השורש.

איך תהליך השינוי עובד כאשר הוא נובע מהבנה?

1. מפסיקים לכפות שינוי חיצוני.

2. מחפשים ברשימה מסודרת מה היתרונות או הסיבות החיוביות שמוחזקות בהרגל או במצב.

3. בודקים בכנות האם באמת יש שם יתרונות משמעותיים, או שאולי מדובר בתפיסה מוטעית.

4. רואים אם יש דרכים אחרות להשיג את אותו הדבר הטוב ללא ההרגל המזיק.

5. כשהמוח יהיה משוכנע לחלוטין שעדיף אחרת - השינוי יבוא מעצמו בלי מאבק מתמשך.

מדוע אילוץ עצמי עלול ליצור בעיות אחרות?

מי שמשנה הרגל בכפייה (כמו להפסיק לעשן רק מתוך לחץ חיצוני) עלול לגלות שרק הסימפטום השתנה, אך שורש הבעיה נותר והופיע בצורה שונה. אם לא מבינים את "הלמה" העמוק שמאחורי ההתנהגות, האדם עשוי למצוא ביטוי חדש לאותו צורך רגשי.

מהי המסקנה המרכזית?

המפתח לשינוי אמיתי הוא חקירה והבנה. במקום לדחוף את עצמנו בכוח לשנות הרגל או רגש, עוצרים ובודקים מה נותן לנו ההרגל, למה הוא נוכח, ומה באמת עדיף שנעשה. רק אז נגיע למצב שבו השינוי יהיה טבעי, שלם ואפקטיבי לטווח ארוך, כי הוא מבוסס על תובנה אמיתית ולא על מאמץ חיצוני קצר מועד.
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן