מהי זווית היישום של הכוח ואיך היא משפיעה על אימון השריר?

זווית היישום של הכוח באימון היא המיקום בתנועה שבו ההתנגדות היא הגדולה ביותר. כאשר זווית זו נמצאת בנקודה שבה השריר במתיחה מקסימלית, האימון הופך קשה יותר ואף מסוכן יותר, מפני שבמצב זה השריר נמצא בנקודת חולשה מוגברת.

כיצד שינוי זווית היישום של הכוח משפיע על מיקום העומס בתרגיל?

אליעד כהן מסביר שניתן לשנות את המיקום שבו נמצאת זווית היישום באמצעות שינוי מיקום ההתנגדות (למשל, מיקום הכבל או המשקל). לדוגמה:

• אם נשים כבל בגובה מסוים, נקודת המאמץ תהיה במקום ספציפי בתנועה.
• אם נשנה את מיקום הכבל למקום אחר, החלק הקשה בתרגיל יזוז בהתאם לנקודה החדשה שבה הכוח פועל בזווית של כ - 90 מעלות.
• כך, ניתן לקבוע האם נקודת המאמץ תופיע במצב של קיצור מרבי או במצב של מתיחה מרבית.

מדוע זווית של 90 מעלות חשובה בתרגילים עם התנגדות?

הסיבה לחשיבות של זווית 90 מעלות היא שבמצב זה ההתנגדות תהיה הגבוהה ביותר, כי כל הכוח מופעל ישירות על השריר, ללא פיזור כוח לכיוונים אחרים. ככל שהזווית קטנה יותר או גדולה יותר, חלק מהכוח "מתבזבז" ופחות עומס מופעל ישירות על השריר.

מהו הסיכון באימון כאשר זווית היישום נמצאת במצב של מתיחה מקסימלית?

כאשר השריר מתוח באופן מלא (במצב של אי - ספיקה פאסיבית), הוא חלש במיוחד. במצב זה:

• קשה לשמור על מתח נכון בשריר.
• השריר פגיע יותר ונמצא בסיכון גבוה יותר לקרע או לפציעה.
• העומס עלול לעבור למפרקים, מה שמגדיל משמעותית את הסיכוי לפגיעה במפרק או בשריר עצמו.
• כאשר המפרק נעול, הרפלקס של התכווצות השריר פוחת משמעותית, והמתח עובר למבנים אחרים, פחות עמידים.

כיצד ניתן להפחית את הסיכון לפציעה בתרגילים במצב מתיחה מלאה?

אליעד מציע לשמור תמיד על כפיפה קלה במפרק שבו מתבצע התרגיל:

• לדוגמה, בתרגיל שבו המתח מגיע ממצב של זרועות מתוחות לגמרי לאחור (כמו בתרגיל פרפר לחזה), יש לשמור על כפיפה קלה במרפק.
• הכפיפה מאפשרת "מקדם ביטחון", שבו אם המשקל כבד מדי או שמתעייפים, השריר לא ייקרע מיד אלא פשוט יעבור למצב בטוח יותר (פשיטה קלה של המפרק).
• בתנועות בהן הכפיפה קיימת, תמיד ניתן להימנע מפציעה חמורה מכיוון שיש עוד טווח ביטחון לתנועה.

מה ההבדל בין תרגיל שמתבצע עם מרפק נעול לבין תרגיל עם כפיפה קלה?

אליעד מדגים שההבדל בין תרגיל שמבוצע עם מפרק נעול (יד ישרה לחלוטין) לבין כפיפה קלה הוא משמעותי מאוד:

• עם מרפק נעול אין מקום לטעויות, ואם שמים יותר מדי משקל או מגיעים לעייפות, השריר עלול להיקרע.
• עם כפיפה קלה יש תמיד אפשרות לשנות את המיקום במקרה של עומס יתר, מה שמונע פציעה.
• לדוגמה, בתרגיל פרפר לחזה, מרפק נעול משמעותו סיכון גבוה לקרע בשרירי החזה או הכתף, בעוד כפיפה קלה מאפשרת הימנעות מיידית מפציעה על ידי פתיחה טבעית של המרפק במקרה של עומס עודף.

כיצד מנח הגוף משפיע על הסיכון לפציעה בתרגילים?

כאשר המתאמן נמצא במצב שבו הגב מוגבל, למשל שוכב על ספה, הסיכון עולה משמעותית:

• במצב עמידה, אם העומס כבד מדי, המתאמן יכול לזוז אחורה ולהקטין את העומס.
• כאשר המתאמן שוכב ואין לו אפשרות לנוע אחורה, המשקל המופרז יגרום לקרע מידי, כי אין טווח תנועה חלופי שמאפשר התאמה.
• מצב זה מצריך תשומת לב מיוחדת, מפני שאין למתאמן "מקדם ביטחון".

מה החשיבות של שריר שחוצה שני מפרקים בתרגילים מסוימים?

שרירים שחוצים שני מפרקים, כמו הבייספס, דורשים תשומת לב מיוחדת:

• כאשר מפרק אחד נעול, עדיין עשוי להיות טווח ביטחון דרך המפרק השני.
• לדוגמה, אם המרפק נעול והיד ישרה לחלוטין, הבייספס עדיין יכול להימתח דרך מפרק הכתף, וכך נמנע קרע מיידי במקרה של משקל יתר.
• לעומת זאת, אם שני המפרקים נעולים והשריר מתוח במלואו, הסיכון עולה מאוד, ואין מקדם ביטחון.

איך להימנע מפציעות בתרגיל פרפר לחזה?

ההמלצה המעשית של אליעד לתרגיל פרפר לחזה:

• לא לבצע עם מרפק נעול וישר לחלוטין.
• לשמור תמיד על כפיפה קטנה במרפק, מה שמאפשר הגנה ופחות סיכון לקריעה של שרירי החזה, הבייספס או הכתף הקדמית.
• במצב זה, גם אם יש משקל יתר, פשוט תהיה פתיחה טבעית של המרפק, שתציל מפציעה חמורה.

אליעד מסכם כי הבנה של זווית היישום והקפדה על מנח נכון של הגוף בזמן התרגילים, במיוחד כאשר השריר במתיחה מלאה, תסייע למתאמן למנוע פציעות ולבצע אימון אפקטיבי ובטוח.