מתוך האתר: www.EIP.co.il/?key=8585
טיפים לחקירה רגשית, לשאול שאלה מלאה, מהי שאלה מלאה? לחדד את ההפכים של הרצון, איך לא להיכנס ללופ רגשי? הטעות של אני חושב משמע אני קיים, השאלה היא התשובה, 2 סוגים של לא אכפת לי, 2 סוגים של לא משנה
מהי שאלה מלאה בחקירה רגשית?

אליעד כהן מסביר שכאשר אדם רוצה להבין את עצמו רגשית, עליו לשאול "שאלה מלאה". שאלה מלאה אינה רק "למה אני רוצה משהו מסוים?" אלא היא כוללת גם את ההפכים של הרצון. למשל, אם האדם שואל את עצמו: "למה אני רוצה שיאהבו אותי?" עליו להרחיב את השאלה כך שתכלול גם את ההיפך: "למה אני רוצה שיאהבו אותי ולא שלא אכפת לי אם אוהבים אותי או לא? או אפילו, למה אני לא רוצה שישנאו אותי?". אליעד מדגיש כי רק על ידי השאלה הזו, שכוללת בתוכה את כל האפשרויות ההפוכות, האדם באמת חוקר את עצמו לעומק.

איך לשאול שאלה מלאה באופן מעשי?

אליעד מציע דוגמה מעשית וברורה: אם אתה שואל "למה אני לא רוצה להיות לבד?" במקום להסתפק בשאלה חלקית זו, עליך להוסיף גם את האפשרויות ההפוכות כגון "למה אני לא רוצה להיות לבד ולא שלא אכפת לי להיות לבד? או למה אני לא רוצה דווקא להיות לבד?". כך השאלה הופכת לשלמה ומאפשרת לראות את התמונה המלאה של הרצון. אליעד מסביר כי הרצונות לא מופיעים לבד, אלא יש "אותי פלוס הרצון". השאלה היא מדוע רצון אחד, כמו הרצון "לא להיות לבד", נדבק אליי, בעוד רצונות אחרים כמו "להיות לבד" או "לא אכפת לי" אינם נדבקים אליי.

מדוע שאלה מלאה מוציאה אותך מהלופ הרגשי?

אליעד טוען שכאשר אדם שואל שאלה חלקית, הוא ייכנס ללופ רגשי שמזין את עצמו. לדוגמה, "למה אני רוצה זוגיות?" עלול להוביל לתשובה כגון "כי לא טוב לי לבד", וחוזר חלילה. אך כאשר האדם שואל שאלה מלאה, כגון "למה אני רוצה זוגיות ולא שלא אכפת לי אם תהיה לי זוגיות או לא?", הוא יוצא מהלופ, כי הוא כבר מחוץ להנחות היסוד המקוריות של השאלה. עצם העלאת האפשרויות ההפוכות יוצרת שחרור מההיצמדות הרגשית לרצון המקורי, ולכן השאלה המלאה היא גם התשובה.

מהי הטעות של דקארט - "אני חושב משמע אני קיים"?

אליעד נותן ביקורת על המשפט המפורסם של דקארט, "אני חושב משמע אני קיים", וטוען כי מדובר בשאלה חלקית ומטעה. הוא מסביר שבמשפט הזה קיימת הנחת יסוד סמויה, משום שכשאדם שואל "האם אני קיים?" הוא חייב לשאול גם את ההפך - "או שאולי אני לא קיים ולא חושב?". אם הוא לא לוקח בחשבון את ההפך, הוא בעצם לא חוקר באמת, אלא מקבל הנחת יסוד סמויה שמובילה אותו למסקנה שגויה. לכן, המשפט של דקארט, לפי אליעד, הוא שטחי ולא חוקר את שאלת הקיום בצורה מלאה.

מדוע שאלה מלאה היא בעצם התשובה?

אליעד כהן מדגיש כי השאלה המלאה אינה דורשת תשובה, אלא היא עצמה התשובה. האדם לא באמת צריך למצוא פתרון סופי, אלא רק להצליח לראות את כל הצדדים של השאלה. כאשר אתה באמת מבין את השאלה, אתה משוחרר מהבעיה עצמה, כי הבעיה קיימת רק במצב שבו אתה מזדהה עם רצון אחד ולא מסוגל לראות אפשרויות הפוכות. כאשר אתה שואל שאלה מלאה, אתה רואה אפשרויות נוספות שמחוברות אליך ומפסיק להיאחז באפשרות אחת בלבד.

מהם שני הסוגים של "לא אכפת לי"?

אליעד מבחין בין שני סוגים של "לא אכפת לי":
  • סוג ראשון: "לא אכפת לי" במובן של בחירה בין אפשרויות שכולן שליליות או חיוביות באותה מידה. לדוגמה, "לא אכפת לי אם ייתנו לי סטירה בצד ימין או בשמאל", זה לא "לא אכפת" באמת, אלא כי שתי האפשרויות גרועות או...
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן