מה חשוב יותר שינוי המעשים או שינוי החשיבה? האם ככל שרוצים משהו יותר כך יש יותר סיכוי להשיג אותו? למה שינוי המעשים חשוב יותר משינוי החשיבה? מתי צריך לנסות לשנות את החשיבה ולא את המעשים? האם העיקר זה הרצון?
האם ככל שנרצה משהו יותר, הסיכוי להשיג אותו גדל?
אנשים רבים מאמינים שככל שרוצים משהו יותר, כך גדל הסיכוי להשיג אותו. אליעד כהן טוען שהאמת הפוכה לחלוטין: אין קשר ישיר בין עוצמת הרצון להשגת התוצאה הרצויה. הוא נותן דוגמה ברורה לכך, שאם אדם רוצה לטוס לחו"ל, השאלה האם יטוס או לא אינה תלויה בכמה הוא רוצה, אלא במה הוא עושה בפועל - האם הוא הזמין כרטיס טיסה, עלה למטוס וטס. כך גם בדוגמה של בחור שמעוניין בבחורה: האם הוא ישיג אותה או לא, אינו תלוי רק בכמה הוא רוצה אותה, אלא בפעולות ובמעשים שהוא עושה כדי שהיא תרצה אותו.
אליעד מסביר שלעיתים דווקא הרצון החזק להשיג מטרה גורם לאנשים לבצע טעויות שמרחיקות אותם מהמטרה. לדוגמה, אם אדם רוצה מאוד להצליח בראיון עבודה, הוא עלול להילחץ, לומר דברים לא נכונים, ובכך להרחיק מעצמו את ההצלחה. מצד שני, אם הוא יגיע רגוע ופחות אובססיבי למטרה, ייתכן שיתנהג באופן טבעי יותר ונכון יותר, ודווקא אז יצליח.
מה חשוב יותר - לשנות את החשיבה או לשנות את המעשים?
לשאלה זו אליעד כהן עונה באופן חד - משמעי: מה שמשנה את התוצאות בשטח זה המעשים ולא החשיבה. כדי להמחיש זאת, הוא נותן דוגמה שבה אדם אומר שהוא רוצה מאוד להפיל קיר. אם הוא רק ישב ויחשוב שהוא רוצה להפיל את הקיר, זה לא יקרה. אך אם בפועל הוא ייקח רכב וייכנס בקיר - הקיר ייפול. הרצון בלבד אינו גורם למציאות להשתנות, אלא הפעולה עצמה.
עם זאת, אליעד מדגיש שלמרות שהמעשים חשובים יותר מהחשיבה, בפועל לעיתים קרובות אי אפשר לשנות את המעשים בלי לשנות את החשיבה. כאשר מישהו אינו מצליח להשיג את הבחורה שהוא רוצה, הדבר הראשון שאליעד מציע זה לשנות את החשיבה של אותו אדם. למה? לא בגלל שהחשיבה עצמה היא שמשפיעה ישירות על התוצאה, אלא בגלל שקשה מאוד, ואף בלתי אפשרי, ללמד אדם כל פעולה שהוא צריך לבצע בכל מצב נתון. לכן, כדי להשפיע על המעשים שלו, הרבה יותר קל ויעיל לשנות את החשיבה שלו.
למה האקסית לא רוצה אותי למרות שהשתנתי?
אליעד משתמש בדוגמה זו כדי להסביר טעות נפוצה מאוד: אדם חושב שהוא שינה את החשיבה שלו, בעוד שבפועל הוא לא באמת שינה אותה. הוא אולי אומר שהוא כבר פחות אובססיבי או שהוא פחות לחוץ, אך בפועל - המעשים שלו לא השתנו באמת. הדרך לדעת אם באמת החשיבה השתנתה היא לבדוק את המעשים. אם המעשים זהים למעשים שלפני השינוי - אז כנראה שגם החשיבה לא באמת השתנתה.
למשל, אם אדם אומר שהוא כבר לא לחוץ לגבי הבחורה, אבל בפועל הוא עדיין מתנהג בלחץ כאשר הוא מנסה להתחיל איתה, זה סימן ברור לכך שהוא עדיין באותו מצב נפשי כמו קודם. השינוי האמיתי בחשיבה בא לידי ביטוי רק בשינוי אמיתי במעשים.
מה קורה כאשר החשיבה נכונה אך המעשים אינם תואמים לה?
אליעד מסביר שגם מקרה כזה אפשרי: אדם יכול לחשוב נכון ובכל זאת לעשות מעשים לא נכונים, בין אם בטעות ובין אם במכוון. למשל, יכול להיות שאדם באמת מבין מה עליו לעשות כדי להצליח בעסק, אך בפועל בוחר...
אנשים רבים מאמינים שככל שרוצים משהו יותר, כך גדל הסיכוי להשיג אותו. אליעד כהן טוען שהאמת הפוכה לחלוטין: אין קשר ישיר בין עוצמת הרצון להשגת התוצאה הרצויה. הוא נותן דוגמה ברורה לכך, שאם אדם רוצה לטוס לחו"ל, השאלה האם יטוס או לא אינה תלויה בכמה הוא רוצה, אלא במה הוא עושה בפועל - האם הוא הזמין כרטיס טיסה, עלה למטוס וטס. כך גם בדוגמה של בחור שמעוניין בבחורה: האם הוא ישיג אותה או לא, אינו תלוי רק בכמה הוא רוצה אותה, אלא בפעולות ובמעשים שהוא עושה כדי שהיא תרצה אותו.
אליעד מסביר שלעיתים דווקא הרצון החזק להשיג מטרה גורם לאנשים לבצע טעויות שמרחיקות אותם מהמטרה. לדוגמה, אם אדם רוצה מאוד להצליח בראיון עבודה, הוא עלול להילחץ, לומר דברים לא נכונים, ובכך להרחיק מעצמו את ההצלחה. מצד שני, אם הוא יגיע רגוע ופחות אובססיבי למטרה, ייתכן שיתנהג באופן טבעי יותר ונכון יותר, ודווקא אז יצליח.
מה חשוב יותר - לשנות את החשיבה או לשנות את המעשים?
לשאלה זו אליעד כהן עונה באופן חד - משמעי: מה שמשנה את התוצאות בשטח זה המעשים ולא החשיבה. כדי להמחיש זאת, הוא נותן דוגמה שבה אדם אומר שהוא רוצה מאוד להפיל קיר. אם הוא רק ישב ויחשוב שהוא רוצה להפיל את הקיר, זה לא יקרה. אך אם בפועל הוא ייקח רכב וייכנס בקיר - הקיר ייפול. הרצון בלבד אינו גורם למציאות להשתנות, אלא הפעולה עצמה.
עם זאת, אליעד מדגיש שלמרות שהמעשים חשובים יותר מהחשיבה, בפועל לעיתים קרובות אי אפשר לשנות את המעשים בלי לשנות את החשיבה. כאשר מישהו אינו מצליח להשיג את הבחורה שהוא רוצה, הדבר הראשון שאליעד מציע זה לשנות את החשיבה של אותו אדם. למה? לא בגלל שהחשיבה עצמה היא שמשפיעה ישירות על התוצאה, אלא בגלל שקשה מאוד, ואף בלתי אפשרי, ללמד אדם כל פעולה שהוא צריך לבצע בכל מצב נתון. לכן, כדי להשפיע על המעשים שלו, הרבה יותר קל ויעיל לשנות את החשיבה שלו.
למה האקסית לא רוצה אותי למרות שהשתנתי?
אליעד משתמש בדוגמה זו כדי להסביר טעות נפוצה מאוד: אדם חושב שהוא שינה את החשיבה שלו, בעוד שבפועל הוא לא באמת שינה אותה. הוא אולי אומר שהוא כבר פחות אובססיבי או שהוא פחות לחוץ, אך בפועל - המעשים שלו לא השתנו באמת. הדרך לדעת אם באמת החשיבה השתנתה היא לבדוק את המעשים. אם המעשים זהים למעשים שלפני השינוי - אז כנראה שגם החשיבה לא באמת השתנתה.
למשל, אם אדם אומר שהוא כבר לא לחוץ לגבי הבחורה, אבל בפועל הוא עדיין מתנהג בלחץ כאשר הוא מנסה להתחיל איתה, זה סימן ברור לכך שהוא עדיין באותו מצב נפשי כמו קודם. השינוי האמיתי בחשיבה בא לידי ביטוי רק בשינוי אמיתי במעשים.
מה קורה כאשר החשיבה נכונה אך המעשים אינם תואמים לה?
אליעד מסביר שגם מקרה כזה אפשרי: אדם יכול לחשוב נכון ובכל זאת לעשות מעשים לא נכונים, בין אם בטעות ובין אם במכוון. למשל, יכול להיות שאדם באמת מבין מה עליו לעשות כדי להצליח בעסק, אך בפועל בוחר...
- איך לשנות את החשיבה באמת?
- האם הרצון משפיע על הצלחה?
- למה המעשים חשובים יותר מהחשיבה?
- איך לגרום לאקסית לרצות אותי?
- האם חשיבה חיובית מספיקה להצלחה?