12:02דיון שכר, הכנה לראיון עבודה, איך לקבל העלאה בשכר? כמה כסף לבקש? איך לקבל יותר כסף? איך להוציא יותר כסף? היצע וביקוש, כמה שכר אני יכול לקבל? כמה כסף אני שווה? כמה כסף מגיע לי? לחפש עבודה, העלאה במשכורת, טיפים לראיון עבודה
מדוע המעסיק רוצה לשלם לך כמה שפחות?
כאשר אדם ניגש לראיון עבודה ומבקש שכר מסוים, למשל מאה שקלים לשעה, והמעסיק מציע רק חמישים שקלים לשעה, הסיבה לכך היא שהמעסיק, כבעל עסק, רוצה להרוויח כמה שיותר. המעסיק בודק את העלות מול התועלת שהוא יכול להפיק מהעובד החדש. אם המעסיק משוכנע שהוא יכול להשיג את אותה התועלת בדיוק עבור פחות כסף, הוא לא ישלם יותר. הוא תמיד יחפש את האלטרנטיבות הזולות יותר, כי כל שקל נוסף שמשולם לעובד הוא שקל פחות ברווח של העסק.
לדוגמה, אם המעסיק יודע שיש אנשים אחרים שמוכנים לעשות את העבודה ב - 50 שקלים, הוא לעולם לא ישלם יותר מזה, גם אם העובד טוען שהוא שווה 100 שקלים לשעה.
מה הקשר בין האלטרנטיבות של העובד לבין גובה השכר?
אחת הסיבות המרכזיות לכך שעובד מקבל שכר מסוים נעוצה באלטרנטיבות שלו. לדוגמה, אם העובד יכול ללכת למקום אחר ולקבל שישים שקלים במקום חמישים, המעסיק הנוכחי עשוי עדיין לא להעלות את השכר, מתוך ההנחה שהעובד לא יטרח לעבור למקום חדש בשביל הפרש קטן יחסית בשכר.
לדוגמה, נניח שעובד מרוויח חמישים שקלים לשעה, אך יודע שבמקום אחר הוא יוכל לקבל שישים שקלים. הוא עשוי להחליט לא לעזוב את מקום העבודה הנוכחי, כי הוא חושב על העלויות הנוספות: הסתגלות למקום עבודה חדש, מאמץ של למידת תפקיד חדש, וכדומה. המעסיק מנצל את הידיעה הזו ולא ממהר להעלות את השכר.
כיצד עלויות מעבר משפיעות על שכר העובד?
ההשוואה לדירה בשכירות ממחישה היטב את העניין: כאשר בעל הדירה מעלה את דמי השכירות, הוא עושה זאת מתוך חישוב מדויק. הוא יעלה את שכר הדירה קצת פחות מהסכום שיעלה לשוכר לעבור לדירה אחרת (כולל הובלה, זמן אריזה, והוצאות נוספות). העובד, כמו השוכר, מעדיף לעיתים להישאר במקום המוכר, מאשר לסבול מהמעבר, אפילו אם זה אומר תשלום גבוה יותר.
האם יש קשר בין כמות המאמץ לשכר שמקבלים?
טעות נפוצה של עובדים היא לחשוב שיש קשר ישיר בין המאמץ שהם משקיעים לבין השכר שהם מקבלים. לדוגמה, עובד אומר: "אני קורע את עצמי בעבודה ולכן מגיע לי לקבל יותר כסף". אך במציאות הכלכלית אין קשר ישיר בין המאמץ האישי של העובד לבין גובה השכר שלו.
השכר נקבע לפי היצע וביקוש בלבד. אם יש המון עובדים אחרים שמסוגלים לבצע את אותה עבודה בדיוק, אין למעסיק שום סיבה לשלם יותר. לעומת זאת, אם לעובד יש מיומנויות מיוחדות, נדירות, שהמעסיק זקוק להן, השכר שלו יהיה גבוה, ללא קשר לכמות המאמץ הפיזי או המנטלי המושקע בעבודה.
לדוגמה, עבודה פיזית בשמש, כמו להחזיק תמרור "עצור", יכולה להיות קשה מאוד פיזית, אבל אם יש אנשים כמו עובדים זרים המוכנים לעשות אותה בזול יותר, המעסיק יעדיף אותם ולא את העובד המקומי.
איך משכנעים מעסיק לתת העלאה בשכר?
כאשר העובד מבקש העלאה בשכר, המעסיק עלול לטעון שאין לו תקציב לשלם יותר, או שהוא עדיין לא מכיר את היכולות של העובד. טענת "אין תקציב" היא בדרך כלל תירוץ. אם העובד היה באמת כל כך יעיל וטוב, המעסיק היה מוכן אפילו לפטר מספר עובדים אחרים ולהעסיק אותו בשכר גבוה יותר.
הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם טענה כזו היא להציע למעסיק מבחן ביצועים, למשל: "אני מסכים לקבל שכר נמוך יותר כעת, אך בוא נסכם שבעוד חצי שנה, אם אהיה טוב ואוכיח שאני שווה את השכר המבוקש, השכר יעלה ואולי אף יהיה רטרואקטיבי מהיום הראשון."
מהי השיטה היעילה ביותר להשגת העלאת שכר?
השיטה הטובה ביותר להעלות את השכר היא לחפש אלטרנטיבות טובות יותר במקומות עבודה אחרים. אם עובד מגיע לראיון עבודה והמעסיק מציע לו שכר נמוך מדי, העובד יכול בפשטות לומר שהוא יכול לקבל יותר במקום אחר. אם העובד הוא באמת איכותי ומבוקש, הוא יקבל במהירות הצעות טובות יותר. ככל שלעובד יש יותר הצעות, יש לו יותר כוח מיקוח מול המעסיק הנוכחי.
אם העובד אינו טוב במיוחד ואין לו הרבה אלטרנטיבות, הוא יתקשה לשכנע את המעסיק להעלות את השכר. לכן הדרך היעילה באמת להגדלת השכר לאורך זמן היא לפתח מיומנויות מיוחדות ולשפר את הערך העצמי שלך בשוק העבודה.
מה עושים כשהעובד חושב ש"מגיע לי יותר"?
לפעמים עובד טוען: "אני מתאמץ מאוד, אז מגיע לי שכר גבוה יותר". אך מבחינה כלכלית, הטענה הזו אינה תקפה. המעסיק משלם לפי מה שניתן להשיג בשוק. אם יש מישהו שיכול לבצע את העבודה בפחות כסף, המעסיק יעדיף אותו. התחושה של העובד לגבי המאמץ שלו לא משפיעה ישירות על השכר שלו. מה שמשפיע הוא כמה אנשים אחרים יכולים לעשות את אותה העבודה בפחות כסף, והאם המעסיק מסוגל לקבל את אותה תוצאה במחיר נמוך יותר.
האם כל עובד יכול להשיג העלאת שכר בשיטה זו?
רק עובד שהוא באמת טוב וייחודי יכול להשתמש בשיטה של חיפוש אלטרנטיבות ולהצליח. אם יש מספר גדול של עובדים דומים, גם אם הם טובים, המעסיק לא ימהר להעלות את השכר כי תמיד ימצא מי שמוכן לעבוד בפחות. עובד שרוצה להגדיל את כוחו בשוק העבודה חייב להיות יוצא דופן באיכות או ביעילות שלו. ככל שהעובד יותר מיוחד ויעיל, כך יהיה לו קל יותר לקבל שכר גבוה ולהיות בעמדת כוח במשא ומתן מול המעסיק.
כאשר אדם ניגש לראיון עבודה ומבקש שכר מסוים, למשל מאה שקלים לשעה, והמעסיק מציע רק חמישים שקלים לשעה, הסיבה לכך היא שהמעסיק, כבעל עסק, רוצה להרוויח כמה שיותר. המעסיק בודק את העלות מול התועלת שהוא יכול להפיק מהעובד החדש. אם המעסיק משוכנע שהוא יכול להשיג את אותה התועלת בדיוק עבור פחות כסף, הוא לא ישלם יותר. הוא תמיד יחפש את האלטרנטיבות הזולות יותר, כי כל שקל נוסף שמשולם לעובד הוא שקל פחות ברווח של העסק.
לדוגמה, אם המעסיק יודע שיש אנשים אחרים שמוכנים לעשות את העבודה ב - 50 שקלים, הוא לעולם לא ישלם יותר מזה, גם אם העובד טוען שהוא שווה 100 שקלים לשעה.
מה הקשר בין האלטרנטיבות של העובד לבין גובה השכר?
אחת הסיבות המרכזיות לכך שעובד מקבל שכר מסוים נעוצה באלטרנטיבות שלו. לדוגמה, אם העובד יכול ללכת למקום אחר ולקבל שישים שקלים במקום חמישים, המעסיק הנוכחי עשוי עדיין לא להעלות את השכר, מתוך ההנחה שהעובד לא יטרח לעבור למקום חדש בשביל הפרש קטן יחסית בשכר.
לדוגמה, נניח שעובד מרוויח חמישים שקלים לשעה, אך יודע שבמקום אחר הוא יוכל לקבל שישים שקלים. הוא עשוי להחליט לא לעזוב את מקום העבודה הנוכחי, כי הוא חושב על העלויות הנוספות: הסתגלות למקום עבודה חדש, מאמץ של למידת תפקיד חדש, וכדומה. המעסיק מנצל את הידיעה הזו ולא ממהר להעלות את השכר.
כיצד עלויות מעבר משפיעות על שכר העובד?
ההשוואה לדירה בשכירות ממחישה היטב את העניין: כאשר בעל הדירה מעלה את דמי השכירות, הוא עושה זאת מתוך חישוב מדויק. הוא יעלה את שכר הדירה קצת פחות מהסכום שיעלה לשוכר לעבור לדירה אחרת (כולל הובלה, זמן אריזה, והוצאות נוספות). העובד, כמו השוכר, מעדיף לעיתים להישאר במקום המוכר, מאשר לסבול מהמעבר, אפילו אם זה אומר תשלום גבוה יותר.
האם יש קשר בין כמות המאמץ לשכר שמקבלים?
טעות נפוצה של עובדים היא לחשוב שיש קשר ישיר בין המאמץ שהם משקיעים לבין השכר שהם מקבלים. לדוגמה, עובד אומר: "אני קורע את עצמי בעבודה ולכן מגיע לי לקבל יותר כסף". אך במציאות הכלכלית אין קשר ישיר בין המאמץ האישי של העובד לבין גובה השכר שלו.
השכר נקבע לפי היצע וביקוש בלבד. אם יש המון עובדים אחרים שמסוגלים לבצע את אותה עבודה בדיוק, אין למעסיק שום סיבה לשלם יותר. לעומת זאת, אם לעובד יש מיומנויות מיוחדות, נדירות, שהמעסיק זקוק להן, השכר שלו יהיה גבוה, ללא קשר לכמות המאמץ הפיזי או המנטלי המושקע בעבודה.
לדוגמה, עבודה פיזית בשמש, כמו להחזיק תמרור "עצור", יכולה להיות קשה מאוד פיזית, אבל אם יש אנשים כמו עובדים זרים המוכנים לעשות אותה בזול יותר, המעסיק יעדיף אותם ולא את העובד המקומי.
איך משכנעים מעסיק לתת העלאה בשכר?
כאשר העובד מבקש העלאה בשכר, המעסיק עלול לטעון שאין לו תקציב לשלם יותר, או שהוא עדיין לא מכיר את היכולות של העובד. טענת "אין תקציב" היא בדרך כלל תירוץ. אם העובד היה באמת כל כך יעיל וטוב, המעסיק היה מוכן אפילו לפטר מספר עובדים אחרים ולהעסיק אותו בשכר גבוה יותר.
הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם טענה כזו היא להציע למעסיק מבחן ביצועים, למשל: "אני מסכים לקבל שכר נמוך יותר כעת, אך בוא נסכם שבעוד חצי שנה, אם אהיה טוב ואוכיח שאני שווה את השכר המבוקש, השכר יעלה ואולי אף יהיה רטרואקטיבי מהיום הראשון."
מהי השיטה היעילה ביותר להשגת העלאת שכר?
השיטה הטובה ביותר להעלות את השכר היא לחפש אלטרנטיבות טובות יותר במקומות עבודה אחרים. אם עובד מגיע לראיון עבודה והמעסיק מציע לו שכר נמוך מדי, העובד יכול בפשטות לומר שהוא יכול לקבל יותר במקום אחר. אם העובד הוא באמת איכותי ומבוקש, הוא יקבל במהירות הצעות טובות יותר. ככל שלעובד יש יותר הצעות, יש לו יותר כוח מיקוח מול המעסיק הנוכחי.
אם העובד אינו טוב במיוחד ואין לו הרבה אלטרנטיבות, הוא יתקשה לשכנע את המעסיק להעלות את השכר. לכן הדרך היעילה באמת להגדלת השכר לאורך זמן היא לפתח מיומנויות מיוחדות ולשפר את הערך העצמי שלך בשוק העבודה.
מה עושים כשהעובד חושב ש"מגיע לי יותר"?
לפעמים עובד טוען: "אני מתאמץ מאוד, אז מגיע לי שכר גבוה יותר". אך מבחינה כלכלית, הטענה הזו אינה תקפה. המעסיק משלם לפי מה שניתן להשיג בשוק. אם יש מישהו שיכול לבצע את העבודה בפחות כסף, המעסיק יעדיף אותו. התחושה של העובד לגבי המאמץ שלו לא משפיעה ישירות על השכר שלו. מה שמשפיע הוא כמה אנשים אחרים יכולים לעשות את אותה העבודה בפחות כסף, והאם המעסיק מסוגל לקבל את אותה תוצאה במחיר נמוך יותר.
האם כל עובד יכול להשיג העלאת שכר בשיטה זו?
רק עובד שהוא באמת טוב וייחודי יכול להשתמש בשיטה של חיפוש אלטרנטיבות ולהצליח. אם יש מספר גדול של עובדים דומים, גם אם הם טובים, המעסיק לא ימהר להעלות את השכר כי תמיד ימצא מי שמוכן לעבוד בפחות. עובד שרוצה להגדיל את כוחו בשוק העבודה חייב להיות יוצא דופן באיכות או ביעילות שלו. ככל שהעובד יותר מיוחד ויעיל, כך יהיה לו קל יותר לקבל שכר גבוה ולהיות בעמדת כוח במשא ומתן מול המעסיק.
- איך לקבל העלאה בשכר?
- כמה כסף לבקש בראיון עבודה?
- עיקרון היצע וביקוש בשוק העבודה
- התמודדות עם טענות של מעסיקים
- איך להגדיל ערך בשוק התעסוקה?
- האם מאמץ משפיע על השכר?
- טיפים לניהול משא ומתן על שכר
מדוע אדם מבקש שכר גבוה וכיצד מעסיק מגיב לכך?
האם אדם יכול לדרוש מאה שקלים לשעה, בעוד שהמעסיק מסכים לשלם רק חמישים שקלים לשעה? איך בכלל נוצר הפער הזה? כאן עולות כמה שאלות יסודיות על היחסים בין עובד למעסיק. האם המעסיק משלם לפי כמה שהוא מעריך את התועלת של העובד, או שהמעסיק מושפע מהאלטרנטיבות שיש לו? וכיצד בודקים את ערך העובד בשוק התעסוקה?
נאמר שהמעסיק הוא בעל עסק שמטרתו להרוויח כמה שיותר, ולכן הוא יטה לשלם שכר מינימלי. אם העובד בא ודורש סכום מסוים, המעסיק יבדוק מה האלטרנטיבה שלו: אולי יש מועמדים אחרים שיעשו את אותה עבודה בפחות כסף. אם כן, מדוע שישלם יותר?
כאן עולה רעיון שלפיו האדם המגיע לראיון חושב: "אני שווה מאה שקלים לשעה", אבל המעסיק חושב: "אני יכול למצוא עובדים דומים לך בחמישים". כך נוצר מתח בין הרצון של העובד לקבל את הסכום הגבוה ביותר, לבין הרצון של המעסיק לשלם את המינימום שמבטיח תועלת מקסימלית.
כיצד האלטרנטיבות של העובד משפיעות על השכר?
יש חשיבות גדולה לשאלה מה האלטרנטיבות של העובד עצמו. ייתכן שהעובד יוכל ללכת למקום אחר שמציע לו רק חמישים וחמישה שקלים, או אולי שישים, ואילו כאן משלמים לו חמישים. אך לפעמים הפער אינו גדול מספיק כדי שהעובד יעזוב ויתחיל עבודה חדשה, עם סיכון של לימוד תפקיד חדש והסתגלות למקום לא מוכר.
האם העובד ישקיע מאמצים כדי לעזוב מקום עבודה בשביל הפרש קטן בשכר? לעתים העובד נשאר, פשוט כי עלות המעבר והסיכון להיכשל במקום חדש גוברים על התועלת שבהפרש השכר. כך המעסיק מנצל את העובדה שהעובד לא ממהר לעזוב, ומשאיר את השכר הנמוך על כנו. במקרים דומים, משווים זאת לשכר דירה שמעלים לנו לפי עלויות ההובלה והמעבר: העלייה בשכר נמוכה מעט מעלות אריזת כל הבית, מציאת דירה חדשה והעברת שירותים, ואז מעדיפים להישאר.
האם יש קשר בין הרגשת העובד לגבי ערכו לבין גובה השכר?
עובדים רבים טועים לחשוב שאם הם מתאמצים או חשים שהם "קרועים" בעבודה, ראוי שישלמו להם שכר גבוה יותר. אבל בעולם התעסוקה, אין קשר ישיר בין כמות המאמץ שמשקיע העובד לבין גובה השכר. מדוע? כי השכר תלוי בכוחות השוק: היצע וביקוש. אם יש היצע גדול של אנשים שיכולים לבצע את אותה משימה, המעסיק לא צריך לשלם המון, כי הוא יכול למצוא מישהו שיעשה זאת במחיר נמוך. אם יש ביקוש גבוה למיומנות המיוחדת של העובד, ואין הרבה עובדים מיומנים כאלה, אז השכר צפוי לעלות.
שאלה לדוגמה: האם המאמץ משפיע על השכר או רק הביקוש בשוק?
כאן חשוב לחדד: גם אם העבודה בשמש, קשה פיזית ודורשת מאמץ רב, השאלה היא האם יש אנשים המוכנים לבצע את העבודה בפחות כסף. למשל, עובדים זרים שעבורם השכר המוצע נחשב גבוה יחסית למה שהיו מרוויחים במקום מוצאם, יהיו מוכנים לעבוד בפחות ממה שעובד מקומי מבקש. לכן, מה שיכריע בסופו של דבר הוא כמה מתחרים יש על התפקיד וכמה המעסיק באמת זקוק לתפקיד הזה. אם הביקוש לתפקיד גדול אך ההיצע של עובדים טובים קטן, הדבר משפר את עמדת העובד במו"מ על השכר.
מה ניתן לעשות כאשר המעסיק מציע שכר נמוך מדי?
כשאדם בא לראיון עבודה ודורש משכורת מסוימת והמעסיק מוכן לשלם פחות, יתחיל משא ומתן. המעסיק יאמר, לדוגמה: "אין לי תקציב גדול", או "אתה לא מוכר לי מספיק", או "צריך לראות אם אתה מתאים לפני שאעלה לך את השכר". אז כדאי לעובד לברר: האם באמת אין תקציב, או שהמעסיק פשוט לא בטוח שכדאי לו להשקיע את הסכום הגבוה? אם המעסיק לא בטוח בכדאיות, אפשר לנסות לקבוע הסכמים מדורגים. לדוגמה: "בוא נסכם שבחצי השנה הראשונה אקבל חמישים, ואז אם רואים שאני תורם לעסק כמצופה, מעלים לי לשכר שרציתי מלכתחילה". ניתן אפילו לדרוש שזה יהיה רטרואקטיבי, כך שאם אכן היית שווה את זה, יקזזו ויתנו לך את ההפרש גם על התקופה הקודמת.
מהי השיטה היעילה ביותר להעלאת השכר?
על פי הרעיון המוצג, השיטה היעילה ביותר היא פשוט לחפש מקומות עבודה נוספים שיסכימו לשלם יותר. ברגע שהאדם ימצא חלופות טובות יותר, יש בידיו קלף מיקוח: הוא יכול להגיד למעסיק הנוכחי "אני יכול לקבל במקום אחר שכר גבוה יותר". זה יוצר תחרות בין המעסיקים ויכול להגדיל את השכר. אולם, כדי שדבר כזה באמת יקרה, העובד צריך להיות ברמה מקצועית כה גבוהה, או בעל ערך מוסף יוצא דופן, כך שירצו ממש "לחטוף" אותו. אם אדם בינוני, בלי כישורים ייחודיים, הוא לא ירוויח הרבה מכך שיסתובב בין מעסיקים שונים, כי אף אחד לא להוט לשלם סכומים מופרזים למי שאינו מביא ערך גדול יותר משאר המועמדים.
מה באשר לאותם עובדים שחשים "מגיע לי יותר"?
מסבירים שזו טעות להעריך את עצמך רק לפי המאמץ שאתה חש שאתה משקיע. לעתים אנשים אומרים: "אני קורע את עצמי כל היום, לפחות שישלמו לי מאה שקלים". אבל מנקודת המבט הכלכלית הקרה, אין קשר ישיר בין הקושי האישי לבין הסכום שאתה מקבל. מה שמשנה באמת הוא: "האם יש מישהו שעושה את עבודתך או מציע אותה בפחות כסף?", או "האם המעסיק יכול להשיג תוצאה דומה בשכר נמוך יותר?".
ומה אם כמה אנשים טובים מתחרים על אותה משרה?
שאלה זו נוגעת לכך שגם אם אתה מתכנת טוב, ייתכן שיש לא מעט מתכנתים טובים. במקרה כזה, המעסיק לא ימהר לשלם הרבה מעבר למה ששוק המתכנתים דורש, כי אולי ימצא עוד מתכנת טוב שיסכים לשכר נמוך יותר. וכאן שוב חוזר הכלל: אם העובד באמת טוב באופן חריג, כך שהוא עושה עבודה של שלושה עובדים בזמן קצר ועם איכות גבוהה, משתלם למעסיק לשלם לו שכר גבוה, תוך פיטורי עובדים אחרים. אבל אם המעסיק לא ממהר לעשות זאת, סימן שהוא עדיין חושב שיש חלופות מתאימות יותר או זולות יותר, או שהעובד אינו יוצא דופן עד כדי כך.
שאלות ותשובות פנימיות עבור סיכום נוסף
ככל שיש יותר ביקוש ליכולותיו של העובד ופחות אנשים שמסוגלים לבצע את העבודה הזו, כך השכר עולה. לא משנה כמה העובד מרגיש שהוא משקיע, זה לא שיקבע את גובה התשלום שלו, אלא מידת הרצון של המעסיק להחזיקו אצלם לעומת החלופות שהמעסיק רואה בשוק. מי שרוצה לקבל יותר כסף צריך לשפר את יכולותיו, להגדיל את היתרון היחסי שלו, או לחפש מקומות רבים שעשויים להציב הצעות גבוהות יותר. אפשר לנסות משא ומתן ולהראות למעסיק עד כמה אתה חיוני, אבל בסופו של דבר היצע וביקוש הם הפקטור העיקרי.
האם אדם יכול לדרוש מאה שקלים לשעה, בעוד שהמעסיק מסכים לשלם רק חמישים שקלים לשעה? איך בכלל נוצר הפער הזה? כאן עולות כמה שאלות יסודיות על היחסים בין עובד למעסיק. האם המעסיק משלם לפי כמה שהוא מעריך את התועלת של העובד, או שהמעסיק מושפע מהאלטרנטיבות שיש לו? וכיצד בודקים את ערך העובד בשוק התעסוקה?
נאמר שהמעסיק הוא בעל עסק שמטרתו להרוויח כמה שיותר, ולכן הוא יטה לשלם שכר מינימלי. אם העובד בא ודורש סכום מסוים, המעסיק יבדוק מה האלטרנטיבה שלו: אולי יש מועמדים אחרים שיעשו את אותה עבודה בפחות כסף. אם כן, מדוע שישלם יותר?
כאן עולה רעיון שלפיו האדם המגיע לראיון חושב: "אני שווה מאה שקלים לשעה", אבל המעסיק חושב: "אני יכול למצוא עובדים דומים לך בחמישים". כך נוצר מתח בין הרצון של העובד לקבל את הסכום הגבוה ביותר, לבין הרצון של המעסיק לשלם את המינימום שמבטיח תועלת מקסימלית.
כיצד האלטרנטיבות של העובד משפיעות על השכר?
יש חשיבות גדולה לשאלה מה האלטרנטיבות של העובד עצמו. ייתכן שהעובד יוכל ללכת למקום אחר שמציע לו רק חמישים וחמישה שקלים, או אולי שישים, ואילו כאן משלמים לו חמישים. אך לפעמים הפער אינו גדול מספיק כדי שהעובד יעזוב ויתחיל עבודה חדשה, עם סיכון של לימוד תפקיד חדש והסתגלות למקום לא מוכר.
האם העובד ישקיע מאמצים כדי לעזוב מקום עבודה בשביל הפרש קטן בשכר? לעתים העובד נשאר, פשוט כי עלות המעבר והסיכון להיכשל במקום חדש גוברים על התועלת שבהפרש השכר. כך המעסיק מנצל את העובדה שהעובד לא ממהר לעזוב, ומשאיר את השכר הנמוך על כנו. במקרים דומים, משווים זאת לשכר דירה שמעלים לנו לפי עלויות ההובלה והמעבר: העלייה בשכר נמוכה מעט מעלות אריזת כל הבית, מציאת דירה חדשה והעברת שירותים, ואז מעדיפים להישאר.
האם יש קשר בין הרגשת העובד לגבי ערכו לבין גובה השכר?
עובדים רבים טועים לחשוב שאם הם מתאמצים או חשים שהם "קרועים" בעבודה, ראוי שישלמו להם שכר גבוה יותר. אבל בעולם התעסוקה, אין קשר ישיר בין כמות המאמץ שמשקיע העובד לבין גובה השכר. מדוע? כי השכר תלוי בכוחות השוק: היצע וביקוש. אם יש היצע גדול של אנשים שיכולים לבצע את אותה משימה, המעסיק לא צריך לשלם המון, כי הוא יכול למצוא מישהו שיעשה זאת במחיר נמוך. אם יש ביקוש גבוה למיומנות המיוחדת של העובד, ואין הרבה עובדים מיומנים כאלה, אז השכר צפוי לעלות.
שאלה לדוגמה: האם המאמץ משפיע על השכר או רק הביקוש בשוק?
כאן חשוב לחדד: גם אם העבודה בשמש, קשה פיזית ודורשת מאמץ רב, השאלה היא האם יש אנשים המוכנים לבצע את העבודה בפחות כסף. למשל, עובדים זרים שעבורם השכר המוצע נחשב גבוה יחסית למה שהיו מרוויחים במקום מוצאם, יהיו מוכנים לעבוד בפחות ממה שעובד מקומי מבקש. לכן, מה שיכריע בסופו של דבר הוא כמה מתחרים יש על התפקיד וכמה המעסיק באמת זקוק לתפקיד הזה. אם הביקוש לתפקיד גדול אך ההיצע של עובדים טובים קטן, הדבר משפר את עמדת העובד במו"מ על השכר.
מה ניתן לעשות כאשר המעסיק מציע שכר נמוך מדי?
כשאדם בא לראיון עבודה ודורש משכורת מסוימת והמעסיק מוכן לשלם פחות, יתחיל משא ומתן. המעסיק יאמר, לדוגמה: "אין לי תקציב גדול", או "אתה לא מוכר לי מספיק", או "צריך לראות אם אתה מתאים לפני שאעלה לך את השכר". אז כדאי לעובד לברר: האם באמת אין תקציב, או שהמעסיק פשוט לא בטוח שכדאי לו להשקיע את הסכום הגבוה? אם המעסיק לא בטוח בכדאיות, אפשר לנסות לקבוע הסכמים מדורגים. לדוגמה: "בוא נסכם שבחצי השנה הראשונה אקבל חמישים, ואז אם רואים שאני תורם לעסק כמצופה, מעלים לי לשכר שרציתי מלכתחילה". ניתן אפילו לדרוש שזה יהיה רטרואקטיבי, כך שאם אכן היית שווה את זה, יקזזו ויתנו לך את ההפרש גם על התקופה הקודמת.
מהי השיטה היעילה ביותר להעלאת השכר?
על פי הרעיון המוצג, השיטה היעילה ביותר היא פשוט לחפש מקומות עבודה נוספים שיסכימו לשלם יותר. ברגע שהאדם ימצא חלופות טובות יותר, יש בידיו קלף מיקוח: הוא יכול להגיד למעסיק הנוכחי "אני יכול לקבל במקום אחר שכר גבוה יותר". זה יוצר תחרות בין המעסיקים ויכול להגדיל את השכר. אולם, כדי שדבר כזה באמת יקרה, העובד צריך להיות ברמה מקצועית כה גבוהה, או בעל ערך מוסף יוצא דופן, כך שירצו ממש "לחטוף" אותו. אם אדם בינוני, בלי כישורים ייחודיים, הוא לא ירוויח הרבה מכך שיסתובב בין מעסיקים שונים, כי אף אחד לא להוט לשלם סכומים מופרזים למי שאינו מביא ערך גדול יותר משאר המועמדים.
מה באשר לאותם עובדים שחשים "מגיע לי יותר"?
מסבירים שזו טעות להעריך את עצמך רק לפי המאמץ שאתה חש שאתה משקיע. לעתים אנשים אומרים: "אני קורע את עצמי כל היום, לפחות שישלמו לי מאה שקלים". אבל מנקודת המבט הכלכלית הקרה, אין קשר ישיר בין הקושי האישי לבין הסכום שאתה מקבל. מה שמשנה באמת הוא: "האם יש מישהו שעושה את עבודתך או מציע אותה בפחות כסף?", או "האם המעסיק יכול להשיג תוצאה דומה בשכר נמוך יותר?".
ומה אם כמה אנשים טובים מתחרים על אותה משרה?
שאלה זו נוגעת לכך שגם אם אתה מתכנת טוב, ייתכן שיש לא מעט מתכנתים טובים. במקרה כזה, המעסיק לא ימהר לשלם הרבה מעבר למה ששוק המתכנתים דורש, כי אולי ימצא עוד מתכנת טוב שיסכים לשכר נמוך יותר. וכאן שוב חוזר הכלל: אם העובד באמת טוב באופן חריג, כך שהוא עושה עבודה של שלושה עובדים בזמן קצר ועם איכות גבוהה, משתלם למעסיק לשלם לו שכר גבוה, תוך פיטורי עובדים אחרים. אבל אם המעסיק לא ממהר לעשות זאת, סימן שהוא עדיין חושב שיש חלופות מתאימות יותר או זולות יותר, או שהעובד אינו יוצא דופן עד כדי כך.
שאלות ותשובות פנימיות עבור סיכום נוסף
- ש: מדוע המעסיק רוצה לשלם כמה שפחות?
ת: כי מבחינתו, כל שקל נוסף שהוא משלם, הוא הורדה ביכולת של העסק להרוויח. המעסיק בודק את התועלת מול העלות, ואם הוא משוכנע שיוכל להשיג את אותה תפוקה בפחות כסף, הוא יפעל לפי זה. - ש: למה העובד לפעמים נשאר באותו מקום למרות השכר הנמוך?
ת: כי לעתים עדיף להישאר במקום מוכר, גם אם השכר קצת יותר נמוך, מאשר לעבור למקום חדש ולהסתכן באי - הצלחה או בהשקעת זמן ומאמץ בהתאקלמות. - ש: האם באמת אין תקציב לשכר גבוה, או שהמעסיק מסתיר את יכולתו הכלכלית?
ת: לא בהכרח שאין כסף. לפעמים המעסיק אומר "אין לי כסף" פשוט כי הוא לא בטוח שכדאי לו להשקיע סכום גדול בעובד זה. אם הוא היה בטוח לחלוטין בערך של העובד, אולי הוא היה מפטר אחרים ומגייס אותו במקום, כי היה בטוח שיקבל תועלת גדולה יותר. - ש: איך העובד יכול להשפיע על סכום השכר שלו?
ת: אם הוא יעמיד את עצמו במצב שבו יש לו המון הצעות או שמיומנויותיו יוצאות דופן, המעסיק ירצה לשלם לו יותר כדי לא לאבד אותו למתחרים. בנוסף, אפשר לנהל משא ומתן חכם, שבו מבטיחים עלייה בשכר לאחר תקופת הסתגלות, או בהתאם למבחן ביצועים ברור.
ככל שיש יותר ביקוש ליכולותיו של העובד ופחות אנשים שמסוגלים לבצע את העבודה הזו, כך השכר עולה. לא משנה כמה העובד מרגיש שהוא משקיע, זה לא שיקבע את גובה התשלום שלו, אלא מידת הרצון של המעסיק להחזיקו אצלם לעומת החלופות שהמעסיק רואה בשוק. מי שרוצה לקבל יותר כסף צריך לשפר את יכולותיו, להגדיל את היתרון היחסי שלו, או לחפש מקומות רבים שעשויים להציב הצעות גבוהות יותר. אפשר לנסות משא ומתן ולהראות למעסיק עד כמה אתה חיוני, אבל בסופו של דבר היצע וביקוש הם הפקטור העיקרי.
- הצעות לשיפור שכר ולניהול משא ומתן מול מעסיקים
- הבנת עיקרון היצע וביקוש בשוק העבודה
- התמודדות עם שינויים תעסוקתיים ועלויות מעבר
- הרחבת מיומנויות וכישורים לקבלת שכר גבוה יותר
עכשיו מישהו רוצה להתקבל לעבודה הוא מבקש כמה כסף לשעה מאה שקלים לשעה כמה מוכנים לשלם לו חמישים והוא אומר איך אני עכשיו יכול שיתנו לי יותר הוא רוצה מאה לשעה מוכנים לתת לו חמישים הוא אומר איך אני עכשיו יכול לגרום להם לתת לי יותר כסף, אוקי אז ככה בן אדם מוכן לשלם כסף לפי כמה שהוא חושב לפי ככה בן אדם יש לו עסק העסק רוצה להרוויח כסף הוא לא אכפת לו ממך ואתה לא מעניין אותו העסק רוצה להרוויח כסף וטוב שכך עכשיו אתה בא לעבוד בעסק העסק ישלם לך שכר לפי כמה תועלת שהוא חושב שתביא לו ביחס לשכר אבל זה ביחס לאלטרנטיבות שהוא חושב שיש לו, זאת אומרת אם נגיד הוא חושב שהוא יכול להשיג את התועלת שלך בחמישים אז הוא יתן לך חמישים זה לא מה משנה מה אתה מספר וסיפורים וזה כי עסק שמנוהל נכון אם יש לו אפשרות לקבל את התועלת שאתה מביא לו בחמישים הוא אמור לשלם לך חמישים הוא לא אמור לשלם לך חמישים ואחד כל שקל שהוא לא אמור לשלם לך מאה זה דבר ראשון.
זאת אומרת שזה ביחס לאלטרנטיבות של בעל העסק עכשיו דבר שני אתה צריך לדעת כעובד שהאלטרנטיבות של בעל העסק נגזרות גם מהאלטרנטיבות שלך, מה זאת אומרת הרבה פעמים אתה תרצה לבקש העלאה בשכר והבוס שלך יודע אין לו באמת מישהו אחר שהוא יכול להעסיק אותו בחמישים אבל הבן אדם האחר שהוא יכול להעסיק אותו בחמישים זה אתה, מה זאת אומרת זאת אומרת הוא יודע שאתה כנראה לא תעזוב את המקום עבודה ותתפטר נגיד שאתה עכשיו יכול לקבל במקום אחר שישים אתה רוצה חמישים ובמקום אחר אתה יכול לקבל שישים אבל הוא אומר עכשיו הבן אדם אומר מה אני אתפטר בשביל חמישים שקלים בשביל עשרה שקלים הפרש כמה זה יוצא לי בנטו זה לא יוצא הרבה ואני אלך למקום חדש ואני אצטרך להוכיח את עצמי וזה ושם עזוב כבר עדיף להישאר פה אז הבוס אומר אני יודע שאתה לא יכול לעזוב פה אתה תהיה מוכן להישאר פה בשביל חמישים.
למרות שבמקום אחר מוכנים לתת לך שישים ולמרות שהבוס שלך חושב שיש מקום אחר שמוכנים לתת לך שמונים הוא אומר אבל אני יודע שאתה לא תעזוב זה כמו בשכר דירה מעלים לך את השכר דירה לפי העלות של ההובלה כמה הובלה תעלה לך אלפיים השכר דירה עלה באלף תשע מאות עכשיו אתה אומר מה עכשיו אני אעשה את כל הסיפור הזה וכל זה בשביל זה בכל מקרה צריך להוציא את האלפיים שקלים נכון כל שקל תוסיף את העלויות שעכשיו אתה צריך לארוז ולעבור ולהעביר את החשבונות וכל הכאב ראש הזה אתה אומר עדיף לי כבר להישאר אני ושלם פה עוד אלפיים אז זה נקרא עלות אלטרנטיבית או משהו כזה לא יודע אם באמת זה נקרא ככה אבל בכל מקרה יש לבן אדם את האלטרנטיבות שלו, עכשיו יש עוד טעות של עובדים שהוא אומר אני חושב שאני שווה חמישים וחמש היה מישהו נגיד שאמר אם אתה באמת שווה מאה אתה תקבל מאה אתה תמצא מישהו שיתן לך מאה אני אומר שזה הפוך אתה יכול לדעת כמה אתה שווה לפי כמה שמישהו מוכן לשלם לך זה בדיוק הפוך. את הבנת מה אמרתי בכלל?
ש: כן.
אליעד: מה אמרתי?
ש: אמרת שזה בהתאם למה שאנשים משלמים לך ואתה יכול לדעת כמה אתה שווה.
אליעד: לא לא אמרתי את זה.
ש: מבקשים מהמנהל העלאה.
אליעד: אבל לא אמרתי את זה זה נכון אבל לא אמרתי את זה.
ש: אז מה אמרת?
אליעד: אמרתי אם אתה רוצה לדעת כמה אתה שווה תבדוק כמה מוכנים לשלם לך.
ש: אני חושבת שאמרת את זה הפוך.
אליעד: נכון וזה הבדל.
ש: סבבה וזה אותו דבר.
אליעד: בעינייך זה אותו דבר זה לא אותו דבר אתה לא שווה יותר ממה שמוכנים לשלם לך מה הכוונה הכוונה היא שלפעמים נגיד בן אדם עובד והוא אומר אני מרגיש שאני מאוד מתאמץ ולא נראה לי הגיוני שישלמו לי רק חמישים שקלים אני חושב שאני קורע את עצמי ומגיע לי לפחות שמונים לפחות מאה, עכשיו מי שחושב ככה רוב הסיכויים שעד סוף חייו ישאר עבד עבד עבדים למה כי הוא אין לו שכל בראש כי הוא לא מבין איך עובד בכלל העולם אתה מקבל שכר לפי היצע וביקוש אין שום קשר בשום צורה שהיא בין כמה התאמצת לא באמת בין שום צורה שהיא אבל אין שום קשר בין כמה שהתאמצת לגובה השכר שלך אין שום קשר בין כמה קשה אתה עובד לבין השכר שלך אין שום קשר השכר שלך נגזר לפי היצע וביקוש, מה זאת אומרת לפי היצע וביקוש זה אומר לפי כמה אנשים יכולים לעשות את מה שאתה עושה וכמה אנשים צריכים את מה שאתה עושה ככל שיותר אנשים יצטרכו את מה שאתה עושה וככל שפחות אנשים יוכלו לעשות את מה שאתה עושה ככה אתה תקבל שכר יותר גבוה ובזה הכל.
זאת אומרת לדוגמה נגיד לעמוד בשמש עם תמרור עצור להיות דחליל זה קשה מאוד נכון נגיד להיות פועל תאילנדי זה קשה זה קשה אבל יש תאילנדי שמוכן לעשות את זה ביותר זול ממך אז יקחו את התאילנדי לא יקחו אותך אתה אומר אבל מה תראה איך הוא הורג את עצמו בשמש אבל הוא מבחינתו מוכן לקבל חצי מחיר בשביל שהוא אחר כך לוקח את זה לשמה כי שקל פה שווה עשרה שקלים שם אז הוא האלטרנטיבה שלך, זאת אומרת אין קשר בין כמה התאמצת לכמה הרווחת עכשיו יכול להיות מצב שלא התאמצת הרבה בכלל אבל מה לעשות שאין הרבה אנשים שיודעים לעשות את זה אתה זמר אין הרבה אנשים שיודעים לשיר כמוך או אנשים שיעשו כייף לאנשים כמוך ולכן השכר שלך הוא לפי עניין של היצע וביקוש הוא בכלל לא קשור למאמץ שלך אוקי זה דבר ראשון.
עכשיו במקרה הקודם שלנו מה קורה אתה בא לראיון עבודה ואומרים לך קח שכר מסוים ואתה רוצה יותר כי אתה תמיד רוצה יותר והם תמיד רוצים לשלם לך פחות למה הם רוצים לשלם לך פחות כי זה עסק והעסק רוצה להרוויח כמה שיותר, אוקי עכשיו אז מה שקורה מה שאתה צריך לעשות השיטה אומרת ככה אתה צריך לגרום לבוס שלך למראיין לגרום לו להגיד להוציא ממנו אתה תגיד לו אני רוצה מאה הוא יגיד לך אני יכול לתת לך חמישים ואז תגיד לו למה כאילו מה הסיבה והאינטרס שלך כעובד זה לגרום לו שהוא יגיד לך אני לא יכול לתת לך חמישים כי אני לא בטוח שאתה מספיק טוב לא בטוח שאתה מספיק טוב, עכשיו יכול להיות שהוא יגיד לך לדוגמה יש לי תקציב רק לחמישים זה התקציב שלי אני יכול להוציא רק חמישים.
עכשיו התשובה של התקציב זאת תשובה של מרמה זאת תשובה שהיא טובה לבוס שהוא לא רוצה, אם אתה לא רוצה להעלות שכר אתה יכול להגיד אין לי כסף אתה יכול להגיד לעובד שלך אין לי כסף אוקי אבל זאת תשובה של מרמה כי תמיד יש כסף לכל דבר אם אין לך כסף תפטר שלושה אנשים ואני אעבוד במקומם, עכשיו אם היית באמת עובד טוב יש אנשים שאומרים אני אהיה עובד כמו שלושה אנשים אם באמת היית עובד כמו שלושה אנשים זאת אומרת שהיה שווה לעסק לפטר שלושה אנשים ולגייס אותך ולתת לך שכר של שני אנשים לפחות אם העסק לא עושה את זה כנראה שהוא לא באמת חושב שאתה שווה שלושה אנשים.
אוקי עכשיו האינטרס שלך זה לגרום לבוס להגיד לך תקשיב הסיבה שאני לא נותן לך את השכר שאתה רוצה זה לא בגלל שאין לי כסף בגלל שאני לא בטוח שאתה שווה את הכסף הזה.
ש: אם הוא יגיד את זה.
אליעד: לא הוא יגיד את זה אני אגיד לך איך הוא יגיד את זה תגיד לו למה מה הבעיה בשכר יותר גבוהה.
ש: לא הבוס לא יגיד את זה.
אליעד: לא הבוס יגיד לא אנחנו עוד לא מכירים אותך יש גם בוסים לא כל הבוסים גם חכמים אנחנו עוד לא מכירים אותך תראה יקח לך זמן להסתגל ואנחנו עוד לא יודעים מי אתה ואנחנו צריכים להכיר אותך וכל מיני סיפורים ועניינים, עכשיו ברגע שהוא אמר לך כזה דבר זאת אומרת שקודם כל הוא הסכים איתך שהוא מוכן לשלם לך את השכר עכשיו זה רק וויכוח על התאריך ברגע שהוא מוכן לשלם לך את השכר אתה אומר לו אוקי אתה צודק תגלה אמפתיה תגיד לו אתה צודק נכון אתה עוד לא מכיר אותי אתה עוד לא יודע ולכן אתה אומר לו אוקי ואם היית יודע שאני טוב זה וזה הייתה לך בעיה הוא אומר לא אם הייתי יודע לא הייתה לי שום בעיה, אוקי ברגע שדחפת אותו לזה תגיד לו בסדר ולכן אז בא נעשה את ההצעה הבאה אני אעבוד פה ועוד חצי שנה אם אני אהיה מספיק טוב אנחנו נעשה מדורג נגיד לדוגמה כל חודש שאני נמצא נגיד יתנו לי העלאה בשכר וגם לקבל רטרואקטיבית.
עכשיו אם אני מספיק טוב עכשיו אז בא נלך על הגרסה הפשוטה בגרסה הפשוטה אוקי אז בוא נסכם שאם אני מספיק טוב בעוד חצי שנה נסגור מעכשיו במקום שנעשה דיון שכר בעוד חצי שנה בוא נסגור שאם אני נשאר פה אחרי חצי שנה ואתה לא רוצה לפטר אותי ואתה רואה שאני טוב אתה נותן לי העלאה בשכר זה מראש זה השכר שאתה רוצה.
ש: לא, מספיק לא לפטר אותי.
אליעד: לא משנה אם אני נשאר פה אם אתה תראה שאתה מרוצה כאילו בוא נסגור שאם אני נשאר פה חצי שנה זה המבחן שאני מספיק טוב תראה לי שאתה באמת מוכן לשלם את הסכום בעוד חצי שנה ובגרסה היותר מתקדמת זה גם תשלם את זה רטרואקטיבית, זאת אומרת אין בעיה אז תשלם לי את זה מהיום הראשון אחרי שראית שאני באמת מספיק טוב.
ש: זה מתכון לפיטורין אחרי חמישה חודשים אם הוא לא מספיק טוב.
אליעד: לא זה לא נכון עכשיו תקשיב הדרך הכי טובה בעולם לקבל עוד שכר זה פשוט ללכת לעוד ראיונות עבודה הבנת ככל שיהיו לך עוד ראיונות עבודה אתה לא צריך בכלל להיכנס לכל המשא ומתן הזה אתה אומר לו שלום אדוני אני רוצה מאה הוא אומר לך לא אני יכול לתת לך רק חמישים אתה אומר לו אתה בטוח סבבה אני אלך לשכן זה הכל בזה זה נגמר, עכשיו והדרך הכי טובה להגיע למצב שיהיו לך מלא מקומות עבודה שרוצים לשלם לך הרבה כסף המתחרים האלה היא על ידי זה שתהיה יותר טוב תהיה יותר טוב תמכור את עצמך יהיו הרבה אנשים שירצו לתת לך כסף ואז לא תצטרך לעבור את כל הכאב ראש הזה אבל אם אתה לא יותר מדי טוב ואין לך יותר מדי אופציות אז עכשיו אתה מתחיל לריב עם הבוס שלך שעשה לך טובה דיון שכר.
ש: וגם שיהיה הרבה ביקוש.
אליעד: אם אין ביקוש זה אומר שאתה לא מספיק טוב אתה טוב למי אתה טוב בלקרוא תהילים יש הרבה אנשים שקוראים תהילים.
ש: לא יכול להיות שאין ביקוש.
אליעד: לא להיות טוב פירושו להיות טוב בלתת תועלת לאנשים לפי מה שהם צריכים.
ש: זה לא בהכרח שאתה טוב יכול להיות שיהיו כמה טובים.
אליעד: אם אין ביקוש למה שאתה עושה אתה לא טוב.
ש: לא בהכרח לא מסכימה.
אליעד: את לא חייבת להסכים איתי הכל בסדר.
ש: לא נכון מה אם יש כמה אנשים טובים והם יכולים.
אליעד: במה אתה טוב אתה טוב במה אז אתה לא מספיק טוב.
ש: בלהיות מתכנת.
אליעד: אז אתה לא מספיק טוב.
ש: אבל יש הרבה מתכנתים טובים.
אליעד: לא אין הרבה מתכנתים טובים אני יכול להגיד דרך אגב שרוב המתכנתים גרועים בלי קשר לשום דבר וזאת אמת שהיא נכונה כי רוב האנשים טיפשים והמתכנתים הם אנשים ולכן רוב המתכנתים טיפשים זה נכון רוב האנשים הם לא חכמים גדולים מדי.
ש: סבבה אז יש מלא טיפשים ועדיין כאילו מתוך הטיפשים צריך לבחור.
אליעד: לא השאלה היא מה זה מתכנת טוב בא נגיד ככה הבוס שלך יגיד תראה מתכנתים טובים כמוך אני יכול למצוא גם בחצי מחיר ממה שאתה מבקש.
ש: כמה שיותר יעיל בפחות זמן.
אליעד: תקשיבי רגע מתכנת טוב הבוס יגיד תראה ברמת התכנות שלך אני יכול למצוא מישהו שיהיה מוכן לקבל פחות כסף מה זה מתכנת טוב שמה שעשרה אנשים עושים אתה עושה בדקה מה שהם עושים בשלוש שנים.
ש: יותר יעיל.
אליעד: לא משנה מה זה טוב מה זה מתכנת טוב את אומרת יעיל מה ההגדרה של יעיל.
ש: פחות זמן יותר תועלת בפחות זמן.
אליעד: בסדר.
זאת אומרת שזה ביחס לאלטרנטיבות של בעל העסק עכשיו דבר שני אתה צריך לדעת כעובד שהאלטרנטיבות של בעל העסק נגזרות גם מהאלטרנטיבות שלך, מה זאת אומרת הרבה פעמים אתה תרצה לבקש העלאה בשכר והבוס שלך יודע אין לו באמת מישהו אחר שהוא יכול להעסיק אותו בחמישים אבל הבן אדם האחר שהוא יכול להעסיק אותו בחמישים זה אתה, מה זאת אומרת זאת אומרת הוא יודע שאתה כנראה לא תעזוב את המקום עבודה ותתפטר נגיד שאתה עכשיו יכול לקבל במקום אחר שישים אתה רוצה חמישים ובמקום אחר אתה יכול לקבל שישים אבל הוא אומר עכשיו הבן אדם אומר מה אני אתפטר בשביל חמישים שקלים בשביל עשרה שקלים הפרש כמה זה יוצא לי בנטו זה לא יוצא הרבה ואני אלך למקום חדש ואני אצטרך להוכיח את עצמי וזה ושם עזוב כבר עדיף להישאר פה אז הבוס אומר אני יודע שאתה לא יכול לעזוב פה אתה תהיה מוכן להישאר פה בשביל חמישים.
למרות שבמקום אחר מוכנים לתת לך שישים ולמרות שהבוס שלך חושב שיש מקום אחר שמוכנים לתת לך שמונים הוא אומר אבל אני יודע שאתה לא תעזוב זה כמו בשכר דירה מעלים לך את השכר דירה לפי העלות של ההובלה כמה הובלה תעלה לך אלפיים השכר דירה עלה באלף תשע מאות עכשיו אתה אומר מה עכשיו אני אעשה את כל הסיפור הזה וכל זה בשביל זה בכל מקרה צריך להוציא את האלפיים שקלים נכון כל שקל תוסיף את העלויות שעכשיו אתה צריך לארוז ולעבור ולהעביר את החשבונות וכל הכאב ראש הזה אתה אומר עדיף לי כבר להישאר אני ושלם פה עוד אלפיים אז זה נקרא עלות אלטרנטיבית או משהו כזה לא יודע אם באמת זה נקרא ככה אבל בכל מקרה יש לבן אדם את האלטרנטיבות שלו, עכשיו יש עוד טעות של עובדים שהוא אומר אני חושב שאני שווה חמישים וחמש היה מישהו נגיד שאמר אם אתה באמת שווה מאה אתה תקבל מאה אתה תמצא מישהו שיתן לך מאה אני אומר שזה הפוך אתה יכול לדעת כמה אתה שווה לפי כמה שמישהו מוכן לשלם לך זה בדיוק הפוך. את הבנת מה אמרתי בכלל?
ש: כן.
אליעד: מה אמרתי?
ש: אמרת שזה בהתאם למה שאנשים משלמים לך ואתה יכול לדעת כמה אתה שווה.
אליעד: לא לא אמרתי את זה.
ש: מבקשים מהמנהל העלאה.
אליעד: אבל לא אמרתי את זה זה נכון אבל לא אמרתי את זה.
ש: אז מה אמרת?
אליעד: אמרתי אם אתה רוצה לדעת כמה אתה שווה תבדוק כמה מוכנים לשלם לך.
ש: אני חושבת שאמרת את זה הפוך.
אליעד: נכון וזה הבדל.
ש: סבבה וזה אותו דבר.
אליעד: בעינייך זה אותו דבר זה לא אותו דבר אתה לא שווה יותר ממה שמוכנים לשלם לך מה הכוונה הכוונה היא שלפעמים נגיד בן אדם עובד והוא אומר אני מרגיש שאני מאוד מתאמץ ולא נראה לי הגיוני שישלמו לי רק חמישים שקלים אני חושב שאני קורע את עצמי ומגיע לי לפחות שמונים לפחות מאה, עכשיו מי שחושב ככה רוב הסיכויים שעד סוף חייו ישאר עבד עבד עבדים למה כי הוא אין לו שכל בראש כי הוא לא מבין איך עובד בכלל העולם אתה מקבל שכר לפי היצע וביקוש אין שום קשר בשום צורה שהיא בין כמה התאמצת לא באמת בין שום צורה שהיא אבל אין שום קשר בין כמה שהתאמצת לגובה השכר שלך אין שום קשר בין כמה קשה אתה עובד לבין השכר שלך אין שום קשר השכר שלך נגזר לפי היצע וביקוש, מה זאת אומרת לפי היצע וביקוש זה אומר לפי כמה אנשים יכולים לעשות את מה שאתה עושה וכמה אנשים צריכים את מה שאתה עושה ככל שיותר אנשים יצטרכו את מה שאתה עושה וככל שפחות אנשים יוכלו לעשות את מה שאתה עושה ככה אתה תקבל שכר יותר גבוה ובזה הכל.
זאת אומרת לדוגמה נגיד לעמוד בשמש עם תמרור עצור להיות דחליל זה קשה מאוד נכון נגיד להיות פועל תאילנדי זה קשה זה קשה אבל יש תאילנדי שמוכן לעשות את זה ביותר זול ממך אז יקחו את התאילנדי לא יקחו אותך אתה אומר אבל מה תראה איך הוא הורג את עצמו בשמש אבל הוא מבחינתו מוכן לקבל חצי מחיר בשביל שהוא אחר כך לוקח את זה לשמה כי שקל פה שווה עשרה שקלים שם אז הוא האלטרנטיבה שלך, זאת אומרת אין קשר בין כמה התאמצת לכמה הרווחת עכשיו יכול להיות מצב שלא התאמצת הרבה בכלל אבל מה לעשות שאין הרבה אנשים שיודעים לעשות את זה אתה זמר אין הרבה אנשים שיודעים לשיר כמוך או אנשים שיעשו כייף לאנשים כמוך ולכן השכר שלך הוא לפי עניין של היצע וביקוש הוא בכלל לא קשור למאמץ שלך אוקי זה דבר ראשון.
עכשיו במקרה הקודם שלנו מה קורה אתה בא לראיון עבודה ואומרים לך קח שכר מסוים ואתה רוצה יותר כי אתה תמיד רוצה יותר והם תמיד רוצים לשלם לך פחות למה הם רוצים לשלם לך פחות כי זה עסק והעסק רוצה להרוויח כמה שיותר, אוקי עכשיו אז מה שקורה מה שאתה צריך לעשות השיטה אומרת ככה אתה צריך לגרום לבוס שלך למראיין לגרום לו להגיד להוציא ממנו אתה תגיד לו אני רוצה מאה הוא יגיד לך אני יכול לתת לך חמישים ואז תגיד לו למה כאילו מה הסיבה והאינטרס שלך כעובד זה לגרום לו שהוא יגיד לך אני לא יכול לתת לך חמישים כי אני לא בטוח שאתה מספיק טוב לא בטוח שאתה מספיק טוב, עכשיו יכול להיות שהוא יגיד לך לדוגמה יש לי תקציב רק לחמישים זה התקציב שלי אני יכול להוציא רק חמישים.
עכשיו התשובה של התקציב זאת תשובה של מרמה זאת תשובה שהיא טובה לבוס שהוא לא רוצה, אם אתה לא רוצה להעלות שכר אתה יכול להגיד אין לי כסף אתה יכול להגיד לעובד שלך אין לי כסף אוקי אבל זאת תשובה של מרמה כי תמיד יש כסף לכל דבר אם אין לך כסף תפטר שלושה אנשים ואני אעבוד במקומם, עכשיו אם היית באמת עובד טוב יש אנשים שאומרים אני אהיה עובד כמו שלושה אנשים אם באמת היית עובד כמו שלושה אנשים זאת אומרת שהיה שווה לעסק לפטר שלושה אנשים ולגייס אותך ולתת לך שכר של שני אנשים לפחות אם העסק לא עושה את זה כנראה שהוא לא באמת חושב שאתה שווה שלושה אנשים.
אוקי עכשיו האינטרס שלך זה לגרום לבוס להגיד לך תקשיב הסיבה שאני לא נותן לך את השכר שאתה רוצה זה לא בגלל שאין לי כסף בגלל שאני לא בטוח שאתה שווה את הכסף הזה.
ש: אם הוא יגיד את זה.
אליעד: לא הוא יגיד את זה אני אגיד לך איך הוא יגיד את זה תגיד לו למה מה הבעיה בשכר יותר גבוהה.
ש: לא הבוס לא יגיד את זה.
אליעד: לא הבוס יגיד לא אנחנו עוד לא מכירים אותך יש גם בוסים לא כל הבוסים גם חכמים אנחנו עוד לא מכירים אותך תראה יקח לך זמן להסתגל ואנחנו עוד לא יודעים מי אתה ואנחנו צריכים להכיר אותך וכל מיני סיפורים ועניינים, עכשיו ברגע שהוא אמר לך כזה דבר זאת אומרת שקודם כל הוא הסכים איתך שהוא מוכן לשלם לך את השכר עכשיו זה רק וויכוח על התאריך ברגע שהוא מוכן לשלם לך את השכר אתה אומר לו אוקי אתה צודק תגלה אמפתיה תגיד לו אתה צודק נכון אתה עוד לא מכיר אותי אתה עוד לא יודע ולכן אתה אומר לו אוקי ואם היית יודע שאני טוב זה וזה הייתה לך בעיה הוא אומר לא אם הייתי יודע לא הייתה לי שום בעיה, אוקי ברגע שדחפת אותו לזה תגיד לו בסדר ולכן אז בא נעשה את ההצעה הבאה אני אעבוד פה ועוד חצי שנה אם אני אהיה מספיק טוב אנחנו נעשה מדורג נגיד לדוגמה כל חודש שאני נמצא נגיד יתנו לי העלאה בשכר וגם לקבל רטרואקטיבית.
עכשיו אם אני מספיק טוב עכשיו אז בא נלך על הגרסה הפשוטה בגרסה הפשוטה אוקי אז בוא נסכם שאם אני מספיק טוב בעוד חצי שנה נסגור מעכשיו במקום שנעשה דיון שכר בעוד חצי שנה בוא נסגור שאם אני נשאר פה אחרי חצי שנה ואתה לא רוצה לפטר אותי ואתה רואה שאני טוב אתה נותן לי העלאה בשכר זה מראש זה השכר שאתה רוצה.
ש: לא, מספיק לא לפטר אותי.
אליעד: לא משנה אם אני נשאר פה אם אתה תראה שאתה מרוצה כאילו בוא נסגור שאם אני נשאר פה חצי שנה זה המבחן שאני מספיק טוב תראה לי שאתה באמת מוכן לשלם את הסכום בעוד חצי שנה ובגרסה היותר מתקדמת זה גם תשלם את זה רטרואקטיבית, זאת אומרת אין בעיה אז תשלם לי את זה מהיום הראשון אחרי שראית שאני באמת מספיק טוב.
ש: זה מתכון לפיטורין אחרי חמישה חודשים אם הוא לא מספיק טוב.
אליעד: לא זה לא נכון עכשיו תקשיב הדרך הכי טובה בעולם לקבל עוד שכר זה פשוט ללכת לעוד ראיונות עבודה הבנת ככל שיהיו לך עוד ראיונות עבודה אתה לא צריך בכלל להיכנס לכל המשא ומתן הזה אתה אומר לו שלום אדוני אני רוצה מאה הוא אומר לך לא אני יכול לתת לך רק חמישים אתה אומר לו אתה בטוח סבבה אני אלך לשכן זה הכל בזה זה נגמר, עכשיו והדרך הכי טובה להגיע למצב שיהיו לך מלא מקומות עבודה שרוצים לשלם לך הרבה כסף המתחרים האלה היא על ידי זה שתהיה יותר טוב תהיה יותר טוב תמכור את עצמך יהיו הרבה אנשים שירצו לתת לך כסף ואז לא תצטרך לעבור את כל הכאב ראש הזה אבל אם אתה לא יותר מדי טוב ואין לך יותר מדי אופציות אז עכשיו אתה מתחיל לריב עם הבוס שלך שעשה לך טובה דיון שכר.
ש: וגם שיהיה הרבה ביקוש.
אליעד: אם אין ביקוש זה אומר שאתה לא מספיק טוב אתה טוב למי אתה טוב בלקרוא תהילים יש הרבה אנשים שקוראים תהילים.
ש: לא יכול להיות שאין ביקוש.
אליעד: לא להיות טוב פירושו להיות טוב בלתת תועלת לאנשים לפי מה שהם צריכים.
ש: זה לא בהכרח שאתה טוב יכול להיות שיהיו כמה טובים.
אליעד: אם אין ביקוש למה שאתה עושה אתה לא טוב.
ש: לא בהכרח לא מסכימה.
אליעד: את לא חייבת להסכים איתי הכל בסדר.
ש: לא נכון מה אם יש כמה אנשים טובים והם יכולים.
אליעד: במה אתה טוב אתה טוב במה אז אתה לא מספיק טוב.
ש: בלהיות מתכנת.
אליעד: אז אתה לא מספיק טוב.
ש: אבל יש הרבה מתכנתים טובים.
אליעד: לא אין הרבה מתכנתים טובים אני יכול להגיד דרך אגב שרוב המתכנתים גרועים בלי קשר לשום דבר וזאת אמת שהיא נכונה כי רוב האנשים טיפשים והמתכנתים הם אנשים ולכן רוב המתכנתים טיפשים זה נכון רוב האנשים הם לא חכמים גדולים מדי.
ש: סבבה אז יש מלא טיפשים ועדיין כאילו מתוך הטיפשים צריך לבחור.
אליעד: לא השאלה היא מה זה מתכנת טוב בא נגיד ככה הבוס שלך יגיד תראה מתכנתים טובים כמוך אני יכול למצוא גם בחצי מחיר ממה שאתה מבקש.
ש: כמה שיותר יעיל בפחות זמן.
אליעד: תקשיבי רגע מתכנת טוב הבוס יגיד תראה ברמת התכנות שלך אני יכול למצוא מישהו שיהיה מוכן לקבל פחות כסף מה זה מתכנת טוב שמה שעשרה אנשים עושים אתה עושה בדקה מה שהם עושים בשלוש שנים.
ש: יותר יעיל.
אליעד: לא משנה מה זה טוב מה זה מתכנת טוב את אומרת יעיל מה ההגדרה של יעיל.
ש: פחות זמן יותר תועלת בפחות זמן.
אליעד: בסדר.