עוצמה של סיבתיות, מחויב יותר, מחויב פחות, סיבה ותוצאה, חוזק של הסיבתיות, סיבתיות חזקה, מהי סיבתיות? עולם התוהו, חיים אחרי המוות, גוף ונפש, חיים אחרי החיים, חוקי הפיזיקה
מהי סיבתיות וכיצד היא משפיעה על תפיסת העולם שלנו?
ההרצאה עוסקת במושג הסיבתיות, השפעתה על האמונה האנושית, הבנת הקשר בין סיבה לתוצאה, והחוזק של הקשרים אלו. אליעד כהן מציע להביט בהסיבתיות כאמת מוחלטת שניתן לסמוך עליה, ומדבר על המקרים שבהם אנחנו מאמינים בקשרים סיבתיים, ולעיתים לא ניתן להצדיק אותם באופן רציונלי.
במהלך ההרצאה, אליעד מתאר את הדרך בה אנחנו מבינים את הקשרים בין סיבה לתוצאה, ומתאר את הדרך בה אנו פועלים בעקבות חזרות על תוצאות דומות. הוא מציין שמאגר חוויות, או מספר החזרות של תוצאה אחרי סיבה, יכול לחזק את ההבנה של הקשר, אך לא תמיד היגיון זה מספק. הכפילות אינה מבטיחה בהכרח את הקיום של סיבתיות אמיתית, אלא דווקא עשויה להטעות את האדם לחשוב שהוא הבין את הקשר בצורה מוחלטת. כך, לדוגמה, ברגע שעושים ניסוי מסוים ונראה כי יש קשר עקבי, אנחנו נוטים להאמין שזו סיבתיות אמתית. זהו תהליך שמתרחש גם כאשר אנו לא מצליחים להבין את האופן בו זה קורה.
האם כל חזרה מייצרת בהכרח סיבתיות?
אחת השאלות המרכזיות שנדונות בהרצאה היא האם כל חזרה על תוצאה אחרי סיבה משמעה שהקשר בין סיבה לתוצאה חזק ומוחלט. אליעד מציין כי יכול להיות שסיבה ותוצאה קיימות, אך במקרים מסוימים הקשר ביניהם לא בהכרח חזק או מבוסס. הדוגמה שהוא מביא היא מה שנראה לנו כהתניה בין פעולה לבין תוצאה. לדוגמה, כאשר אנחנו זורקים קוביה מספר פעמים ורואים שבפעמים רבות התוצאה היא מספר מסוים, אנו עשויים להניח שהקוביה תמיד תניב את אותו מספר, למרות שהסיבה לכך עשויה להיות מקרית ולא בהכרח סיבתית.
כיצד הפיזיקה משנה את האמונה שלנו בסיבתיות?
בהמשך, אליעד מעמיק בהשפעת חוקי הפיזיקה על תפיסת הסיבתיות שלנו. הוא מציין כי האמונה שלנו בקיום סיבתיות מתבססת לא רק על חזרות אלא גם על הבנה של חוקי הטבע. לדוגמה, כוח המשיכה של כדור הארץ תמיד גורם לאובייקטים שנפלו לקרוס כלפי האדמה. אף על פי שישנם מקרים שבהם קשה לנו לדמיין את התוצאה, כאשר התופעה חוזרת על עצמה במאה אחוז מהמקרים, אנו מסיקים באופן אוטומטי כי מדובר בסיבתיות מוחלטת.
בהמשך, אליעד מתאר איך המדע וההבנה שלנו על חוקים פיזיקליים עשויים לחזק את תחושת הסיבתיות שלנו, ובפרט את האמונה בחוקי הפיזיקה כעקרונות בלתי משתנים, אף על פי שיש אנשים שאינם תמיד מבינים את ההיגיון מאחוריהם. הוא מציין גם את החשש האנושי מאי ודאות בנוגע לעקרונות הפיזיקליים, ואת הדמיון לאמונה הדתית, בה אנשים מאמינים בכוח עליון שנמצא בכל דבר.
האם סיבתיות קשורה לנפש ולטבע החיים?
בהמשך ההרצאה, אליעד פונה...
ההרצאה עוסקת במושג הסיבתיות, השפעתה על האמונה האנושית, הבנת הקשר בין סיבה לתוצאה, והחוזק של הקשרים אלו. אליעד כהן מציע להביט בהסיבתיות כאמת מוחלטת שניתן לסמוך עליה, ומדבר על המקרים שבהם אנחנו מאמינים בקשרים סיבתיים, ולעיתים לא ניתן להצדיק אותם באופן רציונלי.
במהלך ההרצאה, אליעד מתאר את הדרך בה אנחנו מבינים את הקשרים בין סיבה לתוצאה, ומתאר את הדרך בה אנו פועלים בעקבות חזרות על תוצאות דומות. הוא מציין שמאגר חוויות, או מספר החזרות של תוצאה אחרי סיבה, יכול לחזק את ההבנה של הקשר, אך לא תמיד היגיון זה מספק. הכפילות אינה מבטיחה בהכרח את הקיום של סיבתיות אמיתית, אלא דווקא עשויה להטעות את האדם לחשוב שהוא הבין את הקשר בצורה מוחלטת. כך, לדוגמה, ברגע שעושים ניסוי מסוים ונראה כי יש קשר עקבי, אנחנו נוטים להאמין שזו סיבתיות אמתית. זהו תהליך שמתרחש גם כאשר אנו לא מצליחים להבין את האופן בו זה קורה.
האם כל חזרה מייצרת בהכרח סיבתיות?
אחת השאלות המרכזיות שנדונות בהרצאה היא האם כל חזרה על תוצאה אחרי סיבה משמעה שהקשר בין סיבה לתוצאה חזק ומוחלט. אליעד מציין כי יכול להיות שסיבה ותוצאה קיימות, אך במקרים מסוימים הקשר ביניהם לא בהכרח חזק או מבוסס. הדוגמה שהוא מביא היא מה שנראה לנו כהתניה בין פעולה לבין תוצאה. לדוגמה, כאשר אנחנו זורקים קוביה מספר פעמים ורואים שבפעמים רבות התוצאה היא מספר מסוים, אנו עשויים להניח שהקוביה תמיד תניב את אותו מספר, למרות שהסיבה לכך עשויה להיות מקרית ולא בהכרח סיבתית.
כיצד הפיזיקה משנה את האמונה שלנו בסיבתיות?
בהמשך, אליעד מעמיק בהשפעת חוקי הפיזיקה על תפיסת הסיבתיות שלנו. הוא מציין כי האמונה שלנו בקיום סיבתיות מתבססת לא רק על חזרות אלא גם על הבנה של חוקי הטבע. לדוגמה, כוח המשיכה של כדור הארץ תמיד גורם לאובייקטים שנפלו לקרוס כלפי האדמה. אף על פי שישנם מקרים שבהם קשה לנו לדמיין את התוצאה, כאשר התופעה חוזרת על עצמה במאה אחוז מהמקרים, אנו מסיקים באופן אוטומטי כי מדובר בסיבתיות מוחלטת.
בהמשך, אליעד מתאר איך המדע וההבנה שלנו על חוקים פיזיקליים עשויים לחזק את תחושת הסיבתיות שלנו, ובפרט את האמונה בחוקי הפיזיקה כעקרונות בלתי משתנים, אף על פי שיש אנשים שאינם תמיד מבינים את ההיגיון מאחוריהם. הוא מציין גם את החשש האנושי מאי ודאות בנוגע לעקרונות הפיזיקליים, ואת הדמיון לאמונה הדתית, בה אנשים מאמינים בכוח עליון שנמצא בכל דבר.
האם סיבתיות קשורה לנפש ולטבע החיים?
בהמשך ההרצאה, אליעד פונה...
- סיבתיות ומהות
- עוצמת הסיבתיות
- ההיגיון שבסיבתיות
- ההשפעה של חוקים פיזיקליים על האמונה בסיבתיות
- סיבתיות בנפש ובגוף